לפני כעשור, בשנת 2009, פרץ לחיינו הכלכליים המטבע הוירטואלי הראשון – ביטקוין. מאז ועד היום קמו מטבעות וירטואלים חדשים רבים שניסו לחקות את גל ההצלחה – ללא הצלחה. אז מה זה ביטקוין, איך זה עובד ולמה? הנה כל הפרטים.
ביטקוין הוא חיבור של שתי מילים לועזיות – bit – סיבית – שהיא יחידת זכרון של מחשב הקטנה ביותר הקיימת, ו-coin – מטבע. השם מרמז על אופי המטבע – מטבע וירטואלי, ממוחשב. הביטקויין הראשון תוכנת לראשונה לקראת סוף 2008 על ידי מפתח סודי שזכה לכינוי "סטושי נקמוטו", זהותו האמיתית לא ידועה בוודאות עד היום. בתחילת 2009 בוצעה העברת הכספים הראשונה של ביטקוין בין 2 גורמים.
השימוש בביטקוין הפך לנפוץ מאוד בימינו – אנשים רבים מעבירים ככה כסף ביניהם, אך עדיין, אף מדינה עדיין לא הכניסה את הביטקוין תחת כנפי החוק, לאו דווקא בגלל שהמטבע וירטואלי ואינו פיזי ואמיתי (בהמשך נסביר איך גם השקל הוא מטבע וירטואלי ואינו פיזי ואמיתי), אלא בעיקר בגלל שזהו מטבע שאינו נוצר על ידי גוף מדיני רשמי כמו בנק ישראל.
הביטקוין עובד אחרת – במקום שיהיה בנק או גוף מרכזי מדיני שמייצר את המטבע תחת פיקוח ובהתאם לתנודות בכלכלה המדינית, הביטקוין הוא רשומה ("בלוק") בקובץ ציבורי.
הקובץ הזה מכיל את כל הביטקוינים שקיימים והוא מכונה שרשרת רשומות – "בלוקצ'יין". המטבעות מהקובץ ששייכים לכם מנוהלים ומשומשים על ידכם באמצעות תוכנת "ארנק וירטואלי", שהוא מאחסן עבורכם את כל הביטקוינים שיש ברשותכם. המערכת יודעת, בעת העברה של כסף, להוציא מהארנק הוירטואלי שלכם את סכום הכסף אותו בחרתם להעביר, ולהוסיף אותו בארנק הוירטואלי של אדם או גורם אחר אליו העברתם את הכסף.
איך ביטקוין נולד? כמו שזהב נולד, רק וירטואלית
מטבע דיגיטלי "נולד" באופן שמאוד מזכיר את הדרך שבה מטבע פיזי "נולד". פעולה מסוימת (כריית זהב, לדוגמא) מפיקה את האמצעי (אחרי כריית זהב – יש זהב ברשותכם), והעבודה שנדרשה עבור הכרייה והשגת החומר יקר הערך (הזהב) שוות ערך לכסף. זהב הופך לשטרות, שהם חתיכות נייר שבני אדם החליטו שיש בהם ערך כלשהו לפי ערך השטר. הביטקוין זהה מבחינת הליך ההפקה והשימוש בו לכל מטבע פיזי אחר – רק שכל התהליך וירטואלי ולא פיזי. לביטקוין יש ערך, שער, וניתן לבצע העברת כסף בביטקוין.
כסף פיזי – שקלים, מטבעות, שטרות, מטיל זהב, הוא בשורה התחתונה חומר פיזי שבני האדם החליטו שיש בו ערך עבורם, החלטנו שאפשר להחליף עגבניה בשטר של 20 שקלים, או שעת עבודה בשטר של 100 שקלים. כל עוד יש אמון במערכת הזו, הציבור מאמין בסמכות ובערך של השטרות, אותן חתיכות נייר – זה עובד ורץ וממשיך ומתקדם.
אם נעשה אנלוגיה לכל ההליך אל הביטקוין – הביטקוין אינו פיזי – הוא קוד מוצפן שצריך "לפצח", לפענח, ברמת הצפנה מאוד גבוה ומורכבת. כמו שצריך לעבוד שעתיים כדי לקבל שטר של 100 ש"ח או לכרות במנהרות כדי להגיע לזהב ויהלומים, כך צריך גם לפצח באופן דיגיטלי את הקוד המוצפן כדי להשיג את הביטקוין. נדרש כח מחשוב רב וזמן רב כדי לפצח את הקוד המוצפן, ממש כמו שנדרש כח אדם רב וזמן רב כדי לכרות יהלום או זהב.
בסיום תהליך כריית ביטקוין, לאחר שפוצח הקוד המוצפן, מתקבל קוד מפוענח שהוא למעשה ביטקוין – יש לכם מטבע וירטואלי ביד. מהנקודה הזו – הכל זהה – לביטקוין יש ערך, מסחר, העברות כספים, ניתן להמיר אותו למטבע פיזי כמו שקל ודולר וניתן להמיר שקלים או דולרים למטבע ביטקוין.
בדרך כלל כשמציגים את הקונספט הזה לאדם שכל חייו סבבו סביב כסף פיזי, הוא מתלהם ויוצא כנגד הרעיון. כסף, בעיניים של רוב בני האדם, חייב להיות פיזי ומונפק על ידי המדינה ולא על ידי גורם פרטי. הנה הפתעה שאולי תשנה את כיוון המחשבה שלכם – גם רוב השקלים במדינת ישראל וירטואליים לחלוטין, או לכל הפחות דיגיטליים לחלוטין.
לאלו מכם שיש להם 50,000 ש"ח בחשבון – לבנק אין בכספת 50,000 ש"ח בשטרות פיזיים בפועל כדי לייצג את המספר שמופיע בחשבון שלכם כשאתם בודקים את היתרה. זהו רק מספר דיגיטלי ששמור עבורכם במערכת המחשב של הבנק.
העברתם 1,000 ש"ח לחבר? המספר יורד אצלכם ועולה אצלו בהתאמה – אך בפועל אין שליחים שרצים מבנק אחד לאחר ומעבירים 1,000 ש"ח פיזיים בין הבנקים, רק המספרים הוירטואליים משתנים בהתאמה להעברה.
רוב הכסף שנמצא בידי הציבור בבנקים אינו מגובה בשטרות כסף אמיתיים, אלא הוא רק כמספר דיגיטלי ברשומות הבנק ותו לא.
עכשיו, כשביססתי שמטבע פיזי מאוד דומה מבחינת ההפקה, ההתנהלות והשימוש למטבע וירטואלי כמו הביטקוין, אעדכן שממשלות העולם לא רואות עין בעין איתי בנושא הזה.
אף ממשלה עדיין לא הכניסה את הביטקוין כחוקי לשימוש, ואנשי מפתח בתחום הרגולציה ברוב המדינות טוענים כי המטבע הזה מעודד פעילות בלתי חוקית (בעיקר מאחר וניתן לבצע באמצעותו העברות כספים ספונטניות מידיות מכל מקום בעולם לכל מקום בעולם ללא מיסים, ובאנונימיות מוחלטת של שני הצדדים).
יחד עם זאת, באף מדינה השימוש בביטקוין לא נאסר באמצעות חוקים או תקנות באופן רשמי, ובשנתיים האחרונות נעשו צעדים ראשונים ביפן כדי להתחיל ולעכל את כל הנושא, ולהביאו לידי החוק המורשה.
אז מטבע פיזי ווירטואלי דומים מהרבה הבטים, אבל איך ביטקוין שונה ממטבע פיזי?
- הביטקוין מוגבל, בניגוד לשקל או לדולר שבידי הממשלה ההחלטה כמה להדפיס מהם עוד ומתי. הביטקוין, איפשהו בעתיד הרחוק, יגיע לכדי 21 מיליון מטבעות שנכרו על ידי המשתמשים, ושם החגיגה נגמרת, הבלוקצ'יין ינעל ולא תהיה אפשרות לכרות ביטקוינים חדשים.
- הביטקוין אינו מושפע ממדינות או אג'נדה של ממשלה, הוא אינו דינמי לפי החלטות של מדינה כלשהי.
- לביטקוין אין ערך שימוש כמו שיש לזהב או כסף פיזי – אי אפשר להכין ממנו עגילים, צמידים, שעונים, שרשראות או תכשיטים מכל הסוגים.
- בניגוד לשקל או לדולר או לכל מטבע אחר, כל נושא האינפלציה ושינויי הערך של המטבע מתנהג שונה לחלוטין. מאחר ומספר הביטקויינים בעולם מוגבל ל-21 מיליון, ברגע שיכרה המטבע האחרון הערך של המטבע ישאר כפי שינעל יחד עם סיום הכרייה האחרונה. עד מועד זה, הערך שלו נקבע באופן בלעדי על פי הביקוש – ככל שאנשים מאמינים בו יותר, קונים ממנו, סוחרים באמצעותו ומשתמשים בו – הערך שלו עולה. הערך שלו לא תלוי באינפלציה של מטבעות אחרים.
- כל הנושא שהמטבע הזה אינו מנוהל על ידי מדינה כלשהי – הוא שונה ממטבעות פיזיים ומדובר ביתרון או בחסרון – תלוי איך אתם מסתכלים על דברים. עבור אלו שמאמינים בכך שלמדינה יש מקום רב להיות חלק בלתי נפרד מהכלכלה – מדובר בחסרון. עבור אלו שמאמינים בכך שכלכלה צריכה להיות חופשית ונטולת אג'נדות פוליטיות או מניפולציות מדיניות – מדובר ביתרון.
- הביטקוין, מבחינת האבטחה המצויה בו – עולה בכמה דרגות על כל מטבע פיזי אחר. כל העברה נרשמת ביומן שחשוף לעיני כל המשתמשים, ואין שום אפשרות ליצור כסף "יש מאין" שאינו קיים בבלוקצ'יין – רשימת המטבעות המפוענחים שברשותם של אנשים. אין שום אפשרות לזייף כסף, בניגוד לכסף פיזי – אותו ניתן לזייף וליצור "מטבעות חדשים" בשוק יש מאין.
ביטקוין – רוצים להכנס לחגיגה?
ראשית, נגדיל ונאמר שאת החגיגה האמיתית כבר הפסדתם. משתמשים רבים שהאמינו במטבע בתחילת חייו – בשנים 2009 – 2012 פחות או יותר, רכשו ביטקויינים (או כרו ביטקויינים חדשים) כאשר הערך של הביטקוין היה דולרים בודדים פר ביטקויין.
כמה שנים בודדות לאחר מכן, מחיר של כל ביטקוין זינק (לעיתים בהדרגה ולעיתים בפתאומיות) לכדי מאות דולרים ואף אלפי דולרים.
כאלו שהשקיעו במטבע בתחילת חייו והיה להם מספיק שכל כדי למכור אותו בעליות הערך הקיצוניות שלו – הפכו למיליונרים. אלו מהם שדייקו בצפי ובזמנים היו עשויים לרכוש ביטקוין ב100 דולר, ולמכור את אותה כמות של ביטקוין כמה שנים אחר כך בעלות של 100,000 דולר – והיו קונים.
מאז ובשנים האחרונות המטבע סובל מתנודתיות חזקה מאוד בערך שלו, ומדובר במשחק מסוכן. המשחק הופך לפחות מסוכן אם אתם מחליטים לכרות ביטקויינים חדשים ולא לקנות ביטקויינים קיימים.
נסביר, על קצה המזלג, איך תהליך הכרייה עובד – עליכם להתייעץ ולקבל שירותים ממישהו שמבין בזה, הקדיש זמן רב ללימוד הנושא ויודע כיצד לכרות ביטקויינים מניסיון, ואולי אפילו לקבל ממנו שירותים בתשלום מבחינת הגדרה וכיוון המערכת לכריית ביטקויינים.
רכשו מחשב או מחשבים עוצמתיים וחזקים מאוד עבור פעולת הכרייה. המחשבים שתרכשו יעבדו יומם ולייל בניסיון לפצח את ההצפנה שמאחרי כל ביטקוין וביטקוין. מאחר ומדובר בפעולה מתמטית ארוכה מאוד, ככל שהמחשבים שתרכשו יהיו בעלי חומרה חזקה יותר, כך הם יצליחו לפצח את ההצפנה מהר יותר – ותיצרו כסף ביטקוין מהר יותר.
אתם תרצו לרכוש מחשבים עם מעבד סביר, אבל כרטיס מסך חזק מאוד (ואפילו מומלץ 2-3 כרטיסי מסך במקביל בכל מחשב), מאחר ובנאדם שמבין היטב בהליך כריית ביטקויין יגדיר את כוח העיבוד של כרטיסי המסך שבמחשב שרכשתם ככח העיבוד המרכזי – ופיצוח ההצפנה של הביטקויינים יתבצע באמצעות כוחו של כרטיס המסך ולא של המעבד המרכזי. כרטיסי מסך מהירים פי כמה וכמה ממעבד המחשב שלכם, ולכן הגדרה שכזו תקצר את התהליך ותרוויחו ביטקויינים מהר יותר.
אחרי שהצבתם כמה מחשבים חזקים, הגדירו אותם להתחיל ולכרות עבורכם את המטבע הוירטואלי. במקום להוציא פועלים למנהרות ולכרות פחם, זהב או יהלומים, החומרה החדשה שלכם תתחיל לכרות עבורכם ביטקויין וירטואלית.
שימו לב שעדיין יהיו "עלויות אמיתיות" – מחשב עם חומרה חזקה מאוד שעובדת ללא הפסקה דורש חשמל רב, ובמידה והלכתם על זה בגדול ורכשתם מספר מחשבים חזקים מאוד – המקום בו תאחסנו אותם צריך להיות ממוזג היטב שכן הפעילות תפלוט חום רב ועשויה לפגוע באיכות ומהירות החומרה.
זכרו תמיד שאם התחרטתם, לא בא לכם יותר או כל דבר אחר – יש לכם מחשבים חזקים מאוד ברשותכם למכור ולהחזיר לעצמכם חלק גדול מההשקעה. כנסו לאתר למכירה של חומרה יד שנייה, והציעו את המעבדים, הזכרונות וכרטיסי המסך במחירים סבירים, ויהיו לכם מי שיחזירו לכם חלק מהכסף שהשקעתם.
לסיכום, הביטקוין הוא מטבע וירטואלי מקובל ומצליח בעולם, שפחות מקובל על ידי המדינות והממשלות השונות ברחבי העולם. המאפיינים שלו ואופן יצירתו דומה מאוד לכל מטבע פיזי אחר, וההשקעה בו עשויה להיות משתלמת.
הפקתו משתלמת כמעט בוודאות לאוהבי ההרפתקאות – אפשר להרוויח מזה כסף, ולא מעט. עד שיהפוך לחוקי ומותר באופן רשמי (אם וכאשר), קחו לעצמכם את ההחלטה האם אתם מאמינים במטבע ובמאפיינים שלו והאם אתם עולים על הספינה הזו, שכבר הפליגה מזמן אבל עדיין אפשר להצטרף, או שאתם בוחרים להשאר עם ארנק פיזי, שקלים ושטרות בתוכו.