השקעה בבורסה – הנקודות החשובות למשקיע המתחיל

לקבלת הצעת מחיר השאירו את פרטיכם.

רבים נרתעים משוק ההון, ולמרות שהיו רוצים להתחיל להשקיע בשוק ההון – ולו מעט כסף – הם דוחים פעם אחר פעם את ההשקעה למועד אחר, והודפים הזדמנויות השקעה טובות.

גם בתקופת הקורונה, שנחשבה לאחת מנקודות ההתחלה הטובות ביותר עבור משקיעים מתחילים, חששו רבים לבצע טעויות ונמנעו מלהשקיע. 

אז מה מחכה לכם בשוק ההון? מהם הקריטריונים לבחינה אחראית של השקעה כזו או אחרת? ומתי ואיפה כדאי להתחיל? על אלה ועל עוד נושאים חשובים בתחום תוכלו לקרוא במדריך הבא, שיפרט את כל הנקודות שעל כל משקיע מתחיל להכיר.

אז קדימה – צאו להשקיע! (בבטיחות ובזהירות כמובן).

 

הרתיעה מהשקעות בבורסה ושוק ההון – על שום מה?

שלא באופן צודק, רבות ורבים נרתעים מהכניסה לשוק ההון. עבור מי שאינם מורגלים במושגים כמו מניות, תשואות ואיגרות חוב, שוק ההון נראה כמו אזור עם כיסאות שמורים אליו לא ניתן להיכנס.

ובינתיים, כספים מצטברים בעובר ושב של לקוחות הבנקים, ובהינתן פעילות כלכלית אחראית הסכומים יכולים להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים או יותר. הכסף השמור בבנק ואינו מושקע בתכנית חיסכון או בשוק ההון – נשחק. מבלי לגעת בו, הוא מאבד מערכו מדי שנה כפי שיוסבר לעיל, ופשוט חבל. מה גם שהאלטרנטיבה – לתת לכסף לעבוד בשבילכם – נמצאת מעבר לפינה.

בנוסף, מבלי להיות מודעים לכך, או להיות מודעים ולהדחיק – רבות ורבים מאיתנו כן מושקעים באופן בבורסה, לפחות באופן פאסיבי: כל השכירות והשכירים המפרישים פנסיה מטעם העבודה, כמו גם העצמאיים החל מ- 2007 – מחויבים לנהל ביטוח פנסיוני, כאשר כל ביטוחי הפנסיה האפשריים עוברים דרך שוק ההון: אם זה קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.

הכנסת רגל לתוך העניין, הגדלת הידע וההבנה בשוק ההון, והפיכה להיות מעט (או הרבה) יותר אקטיביות ואקטיביים בעולם ההשקעות, יכולה להתבטא בטווח הבינוני והרחוק בחיסכון של מאות ואלפי שקלים, וחשוב מכך – ברווח של אלפי שקלים, ואף הרבה יותר.

 

לפני הכל – למה לא להשאיר את הכסף בבנק?

כדי להבין מדוע הכסף שאתם משאירים בעובר ושב מאבד מערכו, גם אם כמות השקלים נותרת באותה רמה, יש להבין שני מושגים חשובים: אינפלציה והריבית במשק.

האינפלציה היא העלייה השנתית ברמת המחירים. לתופעה הכלכלית הזו יש מגוון הסברים, אך הדבר החשוב לעניינינו הוא שהאינפלציה ברמה נמוכה ותחת שליטה נחשבת כדבר טוב, אחד מהמנועים של הכלכלה או לכל הפחות אחד האינדיקטורים לפעילות תקינה במשק.

האינפלציה בישראל היא ברמה של כמה אחוזים בודדים, מתוך מדיניות אותה מנהל בנק ישראל, לפיה האינפלציה צריכה להישאר בתוך טווח יעד האינפלציה הקבוע בחוק: אחד עד שלושה אחוזים. המשמעות היא שעם סכום כסף כלשהו היום – תוכלו לקנות פחות מחר.

דמיינו שמחיר לחם היום הוא חמישה שקלים. אם תשמרו את חמשת השקלים ותנסו לקנות את אותו הלחם בעוד שנה – לא תוכלו, משום שמחיר הלחם עלה ל- 5.1 ש"ח (אם האינפלציה השנתית היא 2%). כלומר, הכסף שלכם נשחק, ומבחינת כוח קנייה ערכו ירד (למרות שמבחינה נומינלית, מספרית, עדיין מדובר בחמישה שקלים).

ומה לגבי הריבית במשק? היא לא מפצה על העלייה באינפלציה?

 

ריבית בנק ישראל נמצאת ברמה אפסית

בנק ישראל, בתור הבנק המרכזי של ישראל, הוא גוף ציבורי שאינו נמצא ישירות תחת הממשלה, והוא אחראי בין היתר על ניהול המדיניות המוניטרית של ישראל. אחד התפקידים המרכזיים של הבנק הוא קביעת רמת הריבית במשק.

קביעת הריבית נעשית 8 פעמים בכל שנה. בתום הישיבה בוועדה המוניטרית, יוצאת הודעה מטעם בנק ישראל המכריזה דרך התקשורת עבור הציבור ועבור הבנקים מהו גובה הריבית – עד ההחלטה הבאה. המשמעות של הריבית בהקשר שלנו היא הבסיס לקביעת ריביות של תכניות חיסכון והשקעות דרך הבנקים.

בישראל נכון להיום, כמו גם בכל המדינות המערביות, גובה הריבית הוא נמוך עד כדי כך, שכלכלניות וכלכלנים מכנים אותה "אפסית". בחלק מהמדינות המערביות בשנים האחרונות הריבית הגיעה אף לרמה שלילית, כלומר הכסף של הלקוחות ממש איבד מערכו מדי שנה – ויותר השתלם להחזיק את הכסף בכיס מאשר בבנק.

ריבית בנק ישראל נכון לספטמבר 2020 היא 0.1% – עשירית האחוז. כלומר, אותם 5 שקלים שהשארנו בבנק, יהפכו בתוך שנה ל- 5.005 ש"ח בלבד. אם האינפלציה היא ברמה של 2%, ומחיר הלחם עלה מ- 5 ש"ח ל- 5.1 ש"ח – בגלל שהריבית נמוכה, עדיין הכסף שלנו לא מספיק לקנות את הלחם במחיר החדש…

במילים אחרות, כל עוד הריבית במשק נמוכה מגובה האינפלציה – שזהו המצב כמעט תמיד, ואין סיבה להניח שישתנה – הכסף שסתם שמור בבנק מאבד מערכו משנה לשנה. (אגב, גם אם תוציאו את הכסף מהעובר ושב ותטמנו אותו במזרון הוא יאבד מערכו בקצב האינפלציה, אבל לפחות כך ניתן לחסוך את העמלות המשולמות לבנק).

אם כן, כדאי לשקול אפיקי השקעה אחרים בהם הריביות תהיינה גבוהות יותר מאשר קצב השחיקה הטבעית של הכסף. ריביות כאלה ניתן למצוא, איך לא – בשוק ההון.

 

אז מה זה שוק ההון?

שוק ההון, שלעתים נקרא גם "הבורסה לניירות ערך" (למרות שהבורסה לניירות ערך מהווה רק חלק ממנו), הוא שוק לכל דבר ועניין, בו נמכרים ונקנים ניירות ערך. נייר ערך הוא נכס פיננסי, כלומר נכס שאיננו ממשי אלא פשוט שווה ערך לכסף או לכסף עתידי.

כמו כל מוצר, הדרך לעשות רווח היא מאוד פשוטה: לקנות במחיר אחד, ולמכור במחיר גבוה יותר. כך גם פועל פחות או יותר שוק ההון. אך מעבר לתהליכי הקנייה והמכירה המניבים רווח (או הפסד) לסוחרות והסוחרים, שוק ההון גם מייצר כסף. כיצד?

הרעיון בשוק ההון הוא גיוס כסף מהציבור לטובת השקעות. כך, חברות או גופים פיננסיים יכולים לקחת סכום כסף מסויים, להשקיע אותו בפרוייקטים, מוצרים, טכנולוגיות, פיתוח או כל דבר אחר, ולייצר באמצעותו רווחים בעתיד.

ניקח דוגמא פשוטה. חברת "עתיד ורוד" פיתחה מוצר שהיא צופה שיהיה לו ביקוש במשק, נניח אוזניות אלחוטיות איכותיות. אולם, מעבר לרעיון על הנייר – אין לחברה כסף כדי לפתח את המוצר בפועל. נניח שלצורך הפיתוח, החברה זקוקה ל- 100 אלף דולר. 

במקום לקחת הלוואה מהבנק, החברה מנפיקה על שמה 1000 מניות בשווי של 100 דולר כל אחת. כעת, כל אחת ואחד יכולים לבחון האם לדעתם החברה הולכת להצליח. נניח שהדר קונה 2 מניות של החברה ב- 200 דולר, וגם שכל שאר המניות נקנו על ידי משקיעות ומשקיעים אחרים. כעת, לחברת "עתיד ורוד" יש מספיק כסף בשביל לפתח את המוצר.

לאחר שנה, החברה מתחילה למכור בשוק את האוזניות. ואכן, ישנה הצלחה מסחררת, והחברה רושמת רווחים יפים. בעקבות הרווחים, שווי השוק של החברה מטפס, ולאחר עוד שנה החברה כבר שווה מיליון דולר. זוכרים את הדר שקנתה 2 מניות מתוך 1000 שיש לחברה בתמורה ל- 200 דולר? כעת כל מניה שווה ל- 1000 דולר, והדר רושמת רווח נקי לפני מיסים של 1800 דולר (2000 פחות 200).

אם הדר הייתה שומרת את 200 הדולרים שהיו לרשותה –  בכיס, כעבור שנתיים היו ברשותה 200 דולר ששווים פחות מבחינת כוח קנייה. היה שווה להשקיע, לא?

 

שוק ההון איננו חף מסיכונים, ולכן כדאי לפזר אותם

התרחיש המוצג לעיל הוא מאוד אופטימי. ומה אם חברת "עתיד ורוד" הייתה רושמת הפסדים? ייתכן מאוד שהדר הייתה מאבדת את כספה, או לפחות חלק ממנו. דבר זה נובע מכך שהשקעות, מטבען, הן מסוכנות: הן תלויות בהצלחה של ההשקעה.

בשל כך, עבור המשקיעה והמשקיע המתחילים, ההמלצה היא לפזר את הסיכונים, ולקנות ניירות ערך מסוגים שונים ושל חברות שונות.

פיזור הסיכונים נועד להבטיח צמצום של נזקים אפשריים. אם הדר הייתה קונה רק מניה אחת של "עתיד ורוד" ב- 100 דולר, ובאמצעות 100 הדולר הנוספים הייתה קונה נכס פיננסי אחר – אם ההשקעה של עתיד ורוד נכשלה למרבה הצער, עדיין ישנם 100 דולר המושקעים במקום אחר ויכולים להניב רווח.

בפועל, בתי השקעות יכולים לסייע למשקיעות ולמשקיעים המתחילים, ולנהל עבורם תיק השקעות עם רמת סיכון מותאמת באופן אישי, כאשר ההשקעות מפוזרות בין סוגים שונים של ניירות ערך ועל פני חברות רבות, והכל מבוסס על ניסיון עבר וידע בשוק ההון.

אך גם אם בוחרים ללכת עם בית השקעות, כדאי להכיר את סוגי ניירות הערך השונים, מה המשמעות הכלכלית והפיננסית שלהם, ומהו הסיכון הנלווה בהשקעה בהם.

 

מניות – מהן ומדוע אנו שומעים עליהן שוב ושוב?

מניה היא נייר ערך המקנה שיעור בעלות על החברה, המתבטא בשני היבטים: זכויות הצבעה ובעלות על חלק יחסי בשווי השוק של החברה. בדוגמא של הדר, שקנתה 2 מניות מתוך 1000 של חברת עתיד ורוד, המשמעות היא שיש לה 0.2% זכויות הצבעה וכן 0.2% משווי השוק של החברה בכל רגע נתון.

מניה הופכת לרווחית ברגע שהמחיר הנוכחי שלה גבוה מהמחיר בה היא נקנתה. בדרך כלל, כאשר חברות מנפיקות מניות כדי לגייס כסף, הן עושות זאת מתוך אמונה ששווי השוק של המניות שלהן יעלה. אחרת, המשקיעות והמשקיעים פשוט לא יגיעו – אף אחד לא רוצה שהכסף שלו יאבד מערכו או יילך לאיבוד.

בכל עת ניתן למכור ולקנות מניות בבורסה לניירות ערך, והסחר במניות מהווה חלק משמעותי מהפעילות בבורסה. קנייה בזול ומכירה ביוקר היא פעילותם של ברוקריות וברוקרים, וכן של כל משתתפת ומשתתף בשוק ההון. כאשר הכסף מושקע דרך בית השקעות, בית ההשקעות הוא זה שמבצע את הסחר בשם הלקוחות שלו.

העובדה שהשקעה בשוק ההון, נעשית במרבית המקרים על ידי רכישת או מכירת מניות, הופכת את המונח 'מניות' לנפוץ, כזה שאנו שומעים אודותיו חדשות לבקרים. ערך המניה, הוא גורם שמשפיע על משקיעים האוחזים במניות – ככך שערך המניה עולה, כך גדל הפוטנציאל לרווח ממניות (בעת מכירתן העתידית). וההיפך – שעה שמחיר המניה יורד, כך עלול להפסיד המשקיע במכירה עתידית פוטנציאלית.

 

מדדים של מניות

מדד תל אביב 35, מדד תל אביב 100, מדד S&P 500 – נשמע מוכר מהעיתון או מהפינה באתרים הכלכליים? מדדים אלה מייצגים אינדיקטורים לערך הממוצע (ממוצע משוקלל על פי שווי שוק) של מספר חברות מובילות בבורסה מסויימת. למשל, מדד תל אביב 35 מייצג במספר אחד את הערך של המניות של 35 החברות המובילות (מבחינת שווי שוק) בבורסה בתל אביב.

המדדים משקפים במידה רבה את המצב בשוק ההון בכללותו, מהסיבה הפשוטה שהחברות המובילות מייצגות נתח חשוב מהפעילות בכלל השוק.

השקעות רבות מוצמדות למדד. כלומר, ניתן לקנות מוצר פיננסי המהווה תמהיל של המניות הנמצאות במדד זה או אחר, כך שהערך של ההשקעה עולה ויורד יחד עם המדד עצמו.

השקעה מסוג זה נחשבת בטוחה יחסית. ראשית, בהגדרה מדובר על החברות המובילות בבורסה. שנית, ההיסטוריה מלמדת על יציבות במגמת העלייה ארוכת הטווח במדדים. חשוב לזכור שמדובר במגמת עלייה ארוכת טווח, כאשר בטווח הקצר המדד מתאפיין בתנודתיות רבה: עולה ויורד מדי יום ביומו.

יחד עם זאת, גם השקעה כזו איננה חפה מסיכון. למשל, המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה שעדיין מתרחשת ומשפיעה על חיי כולנו, משכה מדדים רבים לאחור, וקצב ההתאוששות בינתיים עדיין איטי מאוד. הצפי הוא שלבסוף הבורסה תתאושש, כפי שקרה במשברים אחרים בעבר – אך מי שהשקיעו את כספם עדיין נאלצו לחוות ירידות של עשרות אחוזים בשווי של כספם.

 

איגרות חוב ממשלתיות

איגרת חוב (אג"ח) היא אמצעי לקחת הלוואה מהציבור במקום מהבנק. איגרת החוב מהווה אף היא נכס פיננסי, המקנה למי שקונה אותו חוב שיוחזר לו בעתיד בתוספת ריבית. למשל, דני יכול לקנות ממדינת ישראל איגרת חוב בשווי 100 שקל, ולקבל בעתיד את ה- 100 שקל בחזרה – בתוספת ריבית.

הריביות על איגרות חוב גבוהות יותר מהריבית במשק, אחרת לא היה תמריץ לקנות איגרות חוב בהשוואה להשארת הכסף בבנק.

הסיכון שלא לקבל את הכסף בסוף התהליך הוא רק אם המדינה תפשוט רגל ותהפוך לחדלת פירעון – כזו שלא מסוגלת להחזיר את החוב. מכיוון שמדינת ישראל, כמו גם רוב המדינות המערביות, לא מציגות סיכון גבוה לכך, איגרות חוב ממשלתיות נחשבות לאפיק השקעה בעל סיכון נמוך יחסית.

יחד עם סיכון נמוך, מגיעה תשואה אמנם בטוחה אך נמוכה יחסית להשקעות אחרות בשוק ההון. אלה המעדיפות או מעדיפים השקעות סולידיות עם תשואה בטוחה גם אם נמוכה, ישקיעו את כספם או לפחות את רובו באיגרות חוב ממשלתיות.

כמו כל נכס פיננסי, אם אינכם רוצים להמתין עד למועד פירעון החוב (למשל, אם אתם צריכים את הכסף שלכם כעת), תוכלו למכור את איגרת החוב למשקיעות ומשקיעים אחרים.

בפועל, השקעות חכמות יהיו תמהיל הן של מניות והן של איגרות חוב, כך שניתן יהיה לשחק עם הסיכון הממוצע בהתאם להעדפות האישיות של המשקיעה או המשקיע. המחיר לקבלת תשואה בעלת סיכון נמוך, כאמור, היא התשואה הנמוכה יחסית.

 

איגרות חוב קונצרניות

איגרת חוב קונצרנית גם היא לקיחת הלוואה מהציבור, אולם הפעם מדובר באיגרת חוב המונפקת על ידי חברות ולא על ידי ממשלות.

בדומה למניות, הנפקת איגרת חוב מאפשרת לחברה לגייס כספים ממשקיעות ומשקיעים בתמורה לתשואה עתידית. אולם, הפעם לא מדובר על רכישת שיעור משווי השוק של החברה, אלא פשוט הלוואת כסף בתמורה לריבית שתשולם בעתיד ביחד עם החזרת החוב.

איגרות חוב קונצרניות נושאות את הסיכון של חדלות פירעון של החברה, אולם בדרך כלל חברות המנפיקות איגרות חוב הן אלה שבסבירות גבוהה לא יגיעו למצב כזה. יחד עם זאת, רמת הסיכון גבוהה יותר מאשר איגרות חוב ממשלתיות, וכרגיל הדבר מתבטא בתשואות גבוהות יותר.

מעבר למניות, איגרות חוב ממשלתיות ואיגרות חוב קונצרניות, יש ניירות ערך נוספים הנסחרים בבורסה, אך בתור התחלה חשוב בעיקר להכיר את הנכסים האלה.

 

השקעה דרך בית השקעות

כאמור, שוק ההון עשוי להיות מאוד מבלבל ומרתיע. היחס לסיכון, כפי שנתייחס בהמשך, הוא עניין של העדפה אישית, אך לעתים איננו מודעות ומודעים למשמעות של הסיכון שאנו לוקחים.

אי לכך, בהרבה מקרים מומלץ לפנות לבית השקעות, שם מרוכזים הרבה ידע וניסיון – שהם ללא ספק הכלים הכי חשובים ויעילים בהתנהלות בשוק ההון – על מנת שיעשו עבורנו את העבודה.

אמנם נגבים עמלות ודמי ניהול תמורת השירות, אך מדובר בשירות לכל דבר ועניין, כמו שאנו משלמים על שירותים אחרים בחיינו. לעתים, השקט הנפשי או הביטחון בהשקעה הנלווה לעזרה עם גורמים מקצועיים שווה את המחיר.

בתי ההשקעות נהנים מיתרונות רבים בשוק ההון, כאשר העיקריים שבהם הם כאמור הידע והניסיון. צוותי מומחיות ומומחים וניסיון של עשרות שנים מבטיחים ברמת ביטחון גבוהה תשואות כמעט ידועות מראש, והתאמה אישית של מסלולי ההשקעה עבור הלקוחות שלהם.

בנוסף, מדינת ישראל ומשרד האוצר מעודדים את האזרחיות והאזרחים לנהל תכניות חיסכון, כאשר תכניות החיסכון המשתלמות הן אלה העוברות בשוק ההון. כך, זה נהנה וזה אינו חסר – הכסף שלכם עוזר להניע את הכלכלה, ובתמורה אתם מקבלים ריביות ותשואות בעתיד. 

העידוד בא לידי ביטוח ברגולציה, פיקוח, נהלים להגנת הצרכניות והצרכנים, ולבסוף – הטבות מס משמעותיות.

הרגולציה מבטיחה הגנה עליכם מפני ניצול לרעה של בתי ההשקעות את חוסר הידע והניסיון שלכם, ובאותה נשימה מבטיחים כמה שפחות ניכויים מהרווחים שלכם: דרך הטבות המס ודרך המגבלות והפיקוח על דמי הניהול והעמלות אותם הם יכולים לגבות.

 

ביטוח פנסיוני

אחד מסוגי ההשקעות שזוכות לעידוד הרב ביותר מטעם המדינה הוא הביטוח הפנסיוני. הביטוח הפנסיוני הוא תכנית חיסכון כלשהי, אותה על כל רווחיה ניתן למשוך רק במקרה של יציאה משוק העבודה: יציאה לגמלאות, או חלילה נכות המשביתה את כושר העבודה או פטירה (ואז החיסכון מיועד לשארים).

הביטוח הפנסיוני בכל אחת מהאפשרויות הקיימות כיום מושקע בשוק ההון ברמה כזו או אחרת, כך שהוא צובר תשואות על פני שנים ומבטיח שהסכום הנחסך לא יישחק עם הזמן בעקבות האינפלציה והריבית האפסית במשק.

על פי חוק, כל עובדת ועובד מחוייבים לחסוך לעצמם לפנסיה. באופן זה, המדינה מבטיחה שאלה היוצאים משוק העבודה לא ימומנו באופן מלא על ידי כפסי המיסים של אלה שעדיין נמצאים בשוק העבודה (למשל, קצבאות זקנה הממומנות על ידי כספי מיסים) – תופעה שאיננה יציבה בעולם המערבי בו תוחלת החיים עולה ושיעור הילודה יורד.

 

הגדלת הביטוח הפנסיוני והשקעה דרכו

היתרון המשמעותי ביותר של חסכונות פנסיה הוא שבעת המשיכה ישנו פטור מלא ממס – כך שלא משתלם למשוך אותם לפני היציאה לפנסיה. בנוסף, תוכלו להגדיל באופן עצמאי את החיסכון שלכם לפנסיה, ולא להסתפק במינימום הנדרש בחוק, ועד סכום מסויים להמשיך ליהנות מההטבה הזו, שבבוא העת יכולה להיות מתורגמת למאות ואלפי שקלים. 

הביטוח הפנסיוני מתאפשר בקרנות פנסיה, קופות גמל וביטוח מנהלים, ובכל אחת מהאפשרויות האלה ניתן להרחיב את ההפרשה לפנסיה ולמעשה להשקיע סכום כסף נוסף בשוק ההון תוך הנאה מהטבות המס (כל עוד המשיכה נעשית לאחר היציאה לפנסיה).

מכיוון שכל העובדות והעובדים מנהלים חסכונות פנסיה, בפועל כולם משקיעים בשוק ההון. אולם, הרבה אינם מודעים לעובדה זו, ומסתפקים בתוכניות ברירת המחדל מבלי להכיר את הפרטים של ההשקעות שנעשות בשמם.

אי לכך, מומלץ מאוד הן לשכירות ושכירים והן לעצמאיות ועצמאיים, להיות אקטיביים יותר ומודעים יותר לביטוח הפנסיוני שלהם, ויחד עם רכישת הידע הנוסף לעשות את הצעדים הראשונים בשוק ההון.

 

השקעות בסכומים קטנים

מחסום פסיכולוגי נוסף הנמצא בפני משקיעות ומשקיעים פוטנציאליים הוא האמונה כי ניתן להיכנס לשוק ההון רק עם סכומי כסף גבוהים, לפחות כמה מאות אלפי שקלים. אמנם יש בסיס לאמונה זו, שכן בעבר רוב ההשקעות היו מוגבלות לסכומים בסדר גודל כזה, ועד היום ישנם אפיקי השקעה שלא מתאפשרים בסכומים נמוכים יותר.

אולם, כיום יותר ויותר בתי השקעה מאפשרים השקעות גם בסכומים נמוכים הרבה יותר. כיום, החל מ- 20 אלף שקלים, ניתן למצוא תוכניות השקעה מעניינות ורווחיות.

השקעות קטנות נחשבות לעתים לא משתלמות בשל סך הריבית המצטברת בסופו של תהליך. הרווח שנעשה בתום מספר שנים של השקעה נובע באופן ישיר מסכום הכסף הראשוני: 

ריבית של 5% על פני 10 שנים של השקעה של 20 אלף ש"ח תניב רווח של כ- 12.5 אלף ש"ח (רווח ממוצע של כ- 1250 ש"ח בשנה בלבד), ואילו השקעה באותו אפיק של 500 אלף ש"ח תניב רווח של כ- 314 אלף ש"ח – פי יותר מ- 25 מההשקעה הקטנה.

יחד עם זאת, חשוב לבחון את ההשקעה הקטנה בהשוואה לאלטרנטיבה: אם האלטרנטיבה היא השארת הכסף בבנק, הרי שעתיד להירשם הפסד בתום אותן 10 שנים, לאור האינפלציה והריבית האפסית במשק. לעומת זאת, גם רווח של 1250 ש"ח בשנה הוא רווח חיובי, ולכן בהגדרה הוא משתלם.

 

ומה אם אני צריך את הכסף ולא יכול להיפרד ממנו למספר שנים טובות?

הסיבה הכמעט יחידה של בחירה שלא להשקיע את הכסף בשוק ההון אלא להשאיר אותו בפיקדונות הבנק היא הצורך בנזילות.

חשוב לזכור, שהשקעות משתלמות דורשות כמעט תמיד טווח זמן של מספר שנים טובות במהלכן לא תוכלו לגשת אל הכסף. גם בביטוחים הפנסיוניים, משיכה של הכספים לפני היציאה לפנסיה יכולה לגרור קנסות גבוהים בדמות שיעורי מס של עשרות אחוזים.

כניסה לשוק ההון אך במקביל סיכון של הגעה למינוס בחשבון הבנק, יכולה להפוך את כל ההשקעה ללא משתלמת עקב הקנסות על המינוס. בנוסף, לא בטוח ששווה מבחינת השקט הנפשי להגיע למצב אפילו קרוב למינוס בבנק.

בשל כך, הכניסה לשוק ההון צריכה להיעשות באחריות, מתוך הבנה של הצרכים הכספיים בטווח הקצר והבינוני. כמובן שניתן להתחשב ולהישען על משכורות עתידיות, אולם חשוב לזכור ששוק העבודה עשוי להיות לא יציב – כמו למשל כיום בתקופת משבר הקורונה – ולכן תמיד צריך להשאיר סכום כסף מסויים כגיבוי לכל מצב, וחלילה לא להפוך את ההשקעה בבורסה למקור להפסד.

ככלל אצבע, מומלץ להשאיר בעובר ושב סכום כסף המספיק להוצאות של לפחות כחצי שנה קדימה. יחד עם זאת, מדובר בכלל אצבע בלבד, וקריטריונים נוספים צריכים להילקח בחשבון, כמו גיבוי כלכלי במקרה חירום, למשל על ידי קרובי משפחה, רמת הסיכון שאתם יכולים ויכולות לקחת על עצמכם בהינתן המצב האישי שלכם, וכדומה.

בכל מקרה, חובה להשאיר כסף נזיל או ערובה לכסף נזיל על מנת להתנהל כלכלית ביומיום בזמן שהכסף מושקע לכמה שנים, ומומלץ להימנע מהשקעה של כל הכסף בבורסה, על אחת כמה וכמה אם אתם חדשים וחדשות בשוק ההון.

 

מהם הקריטריונים לבחינת מסלול השקעה?

שוק ההון ושוק בתי ההשקעות מלאים באינספור אפשרויות השקעה, בהם קל ללכת לאיבוד גם אם אתם מביני ומבינות עניין במושגים הכלכליים הרלוונטיים. על מנת להקל על הסינון הראשוני, ניתן לדבר על מספר קריטריונים לגביהם כדאי להחליט לפני שנכנסים לעובי הקורה של מסלולי השקעה שונים.

ראשית, טווח הזמן בו אתם מוכנים לא לראות את הכסף שלכם, ולהמתין בסבלנות לתשואות שיגיעו בסופו. אחת התכונות המאפיינות משקיעה טובה הוא הסבלנות: ככל שתמתינו זמן רב יותר, כך התשואות תצטברנה לסכומים גבוהים יותר, וברוב המקרים גם התשואה השנתית עצמה תהיה גבוהה יותר.

זיכרו, שבמקרה של ביטוח פנסיוני, אם תחליטו להוסיף כספים להשקעה שכבר קיימת על שמכם, תוכלו ליהנות מהטבות מס משמעותיות אם תמתינו עד היציאה לפנסיה. המשמעות היא סבלנות רבה, והמתנה עד גילי הפרישה (62 לנשים ו- 67 לגברים, נכון להיום; בעתיד צפוי לעלות).

שנית, האם אתם מעוניינים לנהל בעצמכם את ההשקעה, או להיעזר בבית השקעות או ביועצים. המשמעות היא שקט נפשי ושימוש בידע וניסיון של אחרים ואחרות, בתמורה לתשלומי עמלות ודמי ניהול. אם החלטתם לצאת לדרך לבד – חובה להגדיל משמעותית את הידע, ולהבין היטב ככל שניתן את המושגים ודרכי ההתנהלות בשוק ההון.

בנוסף, אם תחליטו להשקיע בעצמכם, עליכם להצטייד באורך רוח, בסבלנות, ולהיות מוכנים לספוג גם הפסדים. משקיעות ומשקיעים מתחילים עלולים למשוך את הכסף בזמן ירידה במדדים, עקב חשש לירידות נוספות בעתיד. אך הניסיון מלמד, שהמתנה משתלמת, שכן רוב המדדים מתאוששים גם לאחר משבר כלכלי חריף.

ולבסוף – עליכן להבין מהי רמת הסיכון המועדפת עליכן. בין אם תרצו להיכנס באופן עצמאי לשוק, ובין אם תחליטו על ליווי מקצועי, היחס לסיכון הוא העדפה אישית שלכם, ויש לו השלכות על המאפיינים המהותיים ביותר של התיק.

 

היחס לסיכון – העדפה אישית המשליכה על אופי הכניסה שלנו לשוק ההון

בנוגע ליחס לסיכון, אין נכון או לא נכון, ומדובר בטעמים אישיים בלבד. מי שבוחרת לעשות סקי למרות הסיכוי להיפצע מבצעת בחירה לגיטימית בדיוק באותה המידה של הבחירה של מי שבוחר להימנע מהספורט הזה: הוא מרוויח סיכוי נמוך יותר להיפצע ומפסיד את ההנאה שבספורט, והיא משלמת על ההנאה שבספורט במחיר של סיכון פציעה גבוה יותר.

בדיוק באותו האופן, עצם הכניסה לשוק ההון והן אופי ההשקעות תלויים במידה רבה ביחס של המשקיעה או המשקיע לסיכון.

אוהבות ואוהבי הסיכון, יוכלו ליהנות מפוטנציאל תשואות גבוה יותר, אך לא בחינם – הם יצטרכו לשלם בסיכון גבוה יותר להפסדים. זוכרים את הדר, שהשקיע 200 דולר בחברת "עתיד ורוד"? הדר שמה את כל כספה בחברה שפוטנציאל ההצלחה שלה תלוי בגורמים רבים: איכות המוצר, אופי התחרות, פוטנציאל השיווק ועוד. הסיכון הוא גבוה, אך בתרחיש ההצלחה – הדר הרוויחה עשרות אחוזים.

מנגד, שונאות ושונאי הסיכון ייהנו מתשואות בטוחות יותר, אך במחיר של תשואות נמוכות יותר. הדבר מקנה הרבה שקט נפשי, הרבה ביטחון כלכלי – אך בסופו של דבר בהינתן הצלחה, הרווח הוא נמוך יותר.

אין נכון או לא נכון. יחד עם זאת, כאשר חושבים על היחס לסיכון, מומלץ להתחשב בהקשר בו מבוצעת ההשקעה: האם אני שם חלק משמעותי מהכסף שברשותי על ההשקעה? האם יש לי גיבוי כלכלי מספיק למקרה של כישלון? האם המצב המשפחתי הנוכחי שלי מאפשר לקחת סיכונים?

בנוסף, מומלץ תמיד להתחיל בקטן. ככה, ניתן להתנסות, ללמוד מטעויות מבלי לשלם מחירים כבדים מדי. בסוף, קריאה של מידע רב ככל שיהיה לא דומה להתנסות של ממש בשוק, ולכן התנסות עצמית תקנה לכם ידע שלא תוכלו לרכוש בשום מקום אחר.

 

כיצד ניתן להשוות בין אפיקי השקעה?

כאמור, ישנם אינספור אפיקי השקעה. הקריטריונים העיקריים לבחינה ולהשוואה בין אפיקי השקעה הוא טווח הזמן הנדרש להשקעה, פוטנציאל התשואה השנתית וסכום הכסף הראשוני הנדרש להשקעה.

בנוסף, בידקו או אופי הריבית: האם היא מאפשרת ריבית דריבית או לא (כלומר, הריבית בשנה הבאה חלה על כל הסכום, כולל הריבית שהצטברה בשנה קודם בשל כך, או רק על הקרן – סכום הכסף הראשוני).

אם בחרתם להיעזר בשירותים מקצועיים, השוו את דמי הניהול ואת העמלות הנלקחות מכל אחד מבתי ההשקעות או היועצים.

בהקשר זה, חשוב להכיר את החוקים והמגבלות אותם מציב משרד האוצר, ונועדו להגן עליכם, המשקיעות והמשקיעים. דמי הניהול והעמלות לא יכולים לעבור רף מסויים, וכן ניהול ההשקעה שלכם חייב להיות אך ורק לטובתכם האישית ולא למטרות אחרות, כמו טובת בית ההשקעות.

 

המדינה מעודדת חיסכון באמצעות הטבות מס

עקב העלייה מדי שנה ביחס התלות – היחס בין אלה שבטווח גיל מחוץ לשוק העבודה (בדרך כלל עד 15 והחל מגיל 65) ובין אלה שבטווח גיל העבודה (18 – 65) – המדינה מעודדת אותנו לחסוך, כך שלא נצטרך להישען על כספי מסים של אחרים בבוא העת.

אי לכך, מומלץ מאוד להתעניין באפיק ההשקעות שאתם בוחרים מהן ההטבות מהן תוכלו ליהנות, ולהתאים את זמן ההשקעה לכך. למשל, ביטוח פנסיוני הוא פטור לחלוטין ממס אם תמתינו עם המשיכה עד לגיל הפנסיה, ולכן ייתכן שמשתלם להוסיף כספי השקעה לסכום זה במקום להשקיע באפיק אחר (אלא אם אתם בונים על הכסף לפני גיל הפנסיה).

 

ידע הוא כוח – השקיעו בחינוך פיננסי עצמי

למרבה הצער, מערכת החינוך בישראל טרם השכילה להקדיש את הזמן הראוי לחינוך פיננסי. מה שמעביר את האחריות לחינוך פיננסי – אליכם ואליכן.

ידע הוא כוח בכל תחום בחיים. בשוק ההון, דווקא מתוך כך שלא הרבה מבינים בו לעומק, הדבר נכון שבעתיים.

ראשית, אי כניסה לשוק ההון מתוך חוסר היכרות או ידע יוצרת מצב תת-אופטימלי של עשרות אלפי השקעות שהיו יכולות לעזור בהנעת הכלכלה מצד אחד ולהניב רווחים למשקיעות ולמשקיעים מצד שני.

שנית, ההשקעות עצמן, וההישענות הפופולרית על בתי השקעות או ייעוץ מקצועי, גם היא יוצרת מצב תת-אופטימלי במקרים רבים. אין הכוונה שכלל לא משתלם להיעזר בשירותים מקצועיים, אולם ייתכן שעם הגברת החינוך הפיננסי פחות משקיעות ומשקיעים יצטרכו להיעזר בכך ולאבד חלק מהרווחים לטובת עמלות ודמי ניהול.

 

אם מקננת בכם ובכן מחשבה על כניסה לשוק ההון, אל תדחו אותה על הסף. התחילו בקריאת חומרים באינטרנט או בספרים אודות המושגים הבסיסיים בשוק ההון.

אל תהססו להתייעץ עם חברות, חברים ומשפחה. קיראו על זכויותיכם באתר של משרד האוצר, כך שתגיעו מוכנים לפגישת הייעוץ במקרה שבחרתם להיעזר בייעוץ. הכסף שלכם יכול לעשות יותר, אך זה לא תלוי באף אחד אחר מאשר – אתם.

שוק ההון מחכה לכם ולכן.

בהצלחה!

נשמח לעמוד לשרותכם בכל נושא

השאירו את פרטיכם
ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם

כתבות נוספות בנושא