"עכשיו זה הזמן להשקיע", "הדאו ג'ונס צולל", "הבורסה בתל אביב רושמת עליות חדות בעקבות העליות בניו יורק". מדיי יום אנו שומעים או קוראים על הבורסה בניו יורק ועל המדד המוביל שלה – הדאו ג'ונס, אבל לא תמיד מבינים לעומק מה המשמעות של הדברים. בדיוק לשם כך, ריכזו את המידע שהוא חובה לכל משקיע, בארץ ובעולם, על המדד המוביל בעולם.
מה זה מדד הדאו ג'ונס?
ממוצע התעשיה דאו ג'ונס, הדאו ג'ונס, "הדאו" הוא מדד מניות, שבוחן 30 מניות של חברות ותאגידי ענק אמריקאיים, הנסחרות ונסחרים בבורסה בניו יורק (wall street) ומציג את השינויים בשווי המניות שלהן. המדד עושה זאת כמובן בצורה של ממוצע משוכלל. כלומר, לא כל 30 החברות השונות מקבלות משקל שווה, אלא משקלן נקבע בהתאם לגודלן ושוויין ביחס לאחרות (הסבר מפורט בהמשך). קיימים מדדים נוספים בארצות הברית למדידה של מניות של חברות מענפי כלכלה אחרים. חשוב לציין, שהמדד לא כולל רק חברות תעשיה, ולמעשה הוא כולל מספר רב של בנקים וחברות ביטוח.
למה משתמשים בו?
המדד מציג תמונת מצב משוכללת של 30 חברות ענק, המשפיעות באופן מהותי ביותר על כלל הבורסה, ולמעשה על כלל כלכלת ארצות הברית והעולם כולו. מידע זה הוא שימושי ביותר. כאשר אדם משקיע כסף בבורסה, הוא רוצה שהכסף שלו יהיה שווה יותר ממה שהוא שווה היום לאחר תקופה מסוימת. כדיי שזה יקרה, אותו משקיע צריך לקבל תמונת מצב של השוק – האם הכלכלה מתרחבת? האם אנחנו לקראת מיתון?. כדיי לקבל תמונת מצב זו, הוא מסתמך על מדדים מובילים, ביניהם מדד הדאו ג'ונס. זאת כאמור מתוך הנחה שמצבן של 30 חברות הענק האלה, משקף ומשפיע על מצב השוק.
מתי התחילו למדוד איתו?
האדם שהמציא את מדד הדאו ג'ונס היה העיתונאי צ'ארלס דאו, שהיה גם מייסד ועורך עיתון ה – "וול סטריט ג'ורנל". דאו התחיל לעקוב אחר השינויים במניות באופן עצמאי ולצרכים אישיים, אך אט אט החל לפרסמן עד שבשנת 1896 הפך למדד, כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. המדד כלל תחילה 12 חברות בלבד, מבניהן רק אחת עדיין מופיעה במדד (ג'נרל אלקטריק), וערך המדד ביומו הראשון היה 40.94 נקודות.
דרך מדידה
בניגוד למדדים אחרים כמו ה – P&S, המשקל היחסי של כל חברה במדד לא נקבע לפי שווי השוק שלהן, אלא לפי מחיר המניות. ניתן לטעון שיש בכך טעם לפגם, כיוון שמחיר המניה תלוי בכמות המניות שמנפיקה החברה, ולכן נתון להטיה. כדיי להתגבר על בעיה זו, מופעל "מחלק מדד" שלוקח בחשבון את כמות הדיבידנדים שחולקו, ופרמטרים אחרים, כדיי לאפשר השוואה בין המניות השונות במדד. עם זאת, עדיין קיימת הטיה. כך לדוגמא שווי השוק של חברת ג'נרל מוטורס הוא 86 מיליארד דולר, ושל חברת טרוולרס הוא 34 מיליארד דולר, אך משקלה של טרוולרס גבוה יותר במדד, כי מחיר המניה שלה גבוה יותר.
החברות המרכיבות את המדד?
שם החברה | שם המניה | תחום עיסוק |
3M | MMM | תעשיות מגוונות |
וואלגרין בוטס אלאיינס | WBA | חברת החזקות |
אמריקן אקספרס | AXP | פיננסים |
אפל | AAPL | אלקטרוניקה |
בואינג | BA | תעופה |
קאטרפילר | CAT | ציוד מכני והנדסי |
שברון | CVX | אנרגיה |
סיסקו מערכות | CSCO | תקשורת נתונים |
חברת קוקה קולה | KO | משקאות קלים |
דאו בע"מ | DOW | כימיקלים |
אקסון מוביל | XOM | אנרגיה |
גולדמן זקס | GS | בנקאות |
ויזה | V | אשראי |
יונייטד הלף גרופ | UNH | שירותי רפואה |
בנק אוף אמריקה | BOF | בנקאות |
טרוולרס | TRV | ביטוח |
נייק | NKE | מוצרי ספורט |
הום דיפו | HD | מוצרים לבית |
אינטל | INTC | שבבים |
איי בי אם | IBM | מחשבים ושירותי מחשוב |
ג'ונסון אנד ג'ונסון | JNJ | תרופות |
ג'יי פי מורגן צ'ייס | JPM | בנקאות |
מקדונלדס | MCD | מזון מהיר |
מרק | MRK | תרופות |
מיקרוסופט | MSFT | תוכנה |
פייזר | PFE | תרופות |
פרוקטר אנד גמבלס | PG | מוצרי צריכה ביתיים |
יונייטד טכנולוג'יס | UTX | תעופה |
וריזון תקשורת | VZ | תקשורת |
וולמארט | WMT | קמעונאות |
חברת וואלט דיסני | DIS | בידור ותקשורת |
"כלבי הדאו ג'ונס"
ישנה אסטרטגיית השקעה מוכרת, לפיה משקיעים בעשר המניות עם התשואות הגבוהות ביותר במדד. האסטרטגיה מסתמכת על כך שמניות אלה בדרך כלל זולות, בניגוד למניות אחרות עם הערכות שווי גבוהות, שהן יציבות יותר אך עם תשואות יחסית קבועות ונמוכות.
במה הדאו ג'ונס שונה ממדד ה – 500 P&S?
ראשית, כפי שכבר הוסבר, מדד הדאו ג'ונס מסתמך באופן כללי על שווי המניה, בעוד מדד ה – S&P מסתמך על שווי שוק של החברות. שנית, מדד הדאו ג'ונס עוקב אחר ביצועיהן של 30 חברות בלבד, בעוד מדד ה – P&S עוקב אחר 500 חברות.
היסטוריית המדד
בגרף הבא ניתן לראות את היסטוריית המדד החל מראשיתו ועד לעשור האחרון:
בגרף הזה, ניתן לראות התמקדות בעשורים האחרונים:
המשברים הגדולים:
מהתבוננות קצרה בגרפים ניתן לראות שבטווח הארוך, המדד נמצא במגמת עליה. עם זאת, הגרף תנודתי, ומשקיע לטווח קצר יכול לספוג הפסדים רבים. כמו כן, ניתן לראות 3 משברים גדולים במיוחד:
1. השפל הגדול – השפל התחיל בשנת 1929 ונמשך לשנות ה – 30. באותה תקופה, של אחרי מלחמת העולם הראשונה, הבנק הפדרלי בארצות הברית עודד אינפלציה במדיניות שנהג בה. הבנק המרכזי עודד בנקים מסחריים להעניק הלוואות רבות, גם כאשר יכולת ההחזר של הלווים הייתה לא גבוהה. מטרת ההלוואות הייתה ליצור צמיחה במשק באמצעות הזרמת כסף לשוק, ואכן היה גידול. הגידול באשראי גרר גידול בצמיחה, אך גידול זה הסתמך על אינפלציה וגירעון. בשלב מסוים, הבינו הבנקים שמשבר בפתח, אך ללא יכולת למנוע אותו. ב – "יום חמישי השחור" נמכרו ביממה אחת 13 מיליון מניות והביאו לצניחה של הבורסה, שלמעשה סימנה את תחילת המשבר.
2. משבר הסאב פריים – בתחילת שנות האלפיים, שוק הדיור בארצות הברית החל לשגשג, בעיקר בעקבות רגולציה שאפשרה לאזרחים לקחת משכנתאות, אשר יכולת ההחזר שלהם לא הייתה ודאית, ולפעמים כמעט ולא קיימת. משכנתאות לאנשים עם יכולת החזר נמוכה נקראו משכנתאות סאבפריים. ההנחה שעליה הסתמכו משקי הבית היא שגובה המשכנתא החודשית דומה למחיר שכירות דירה, ולכן במקרה הגרוע ביותר של אי יכולת החזרה, הם יוכלו למכור את בתיהם ולפרוע את ההלוואה. זו הייתה גם ההנחה של הבנקים שהלוו את הכסף. בעקבות כך, מחירי הדירות בארצות הברית האמירו מאוד. בשנת 2007, בעקבות מספר רב של אנשים שלא יכלו להחזיר את המשכנתאות שלקחו, גופים המלווים כספים לאותם ספקי משכנתאות העלו את הריבית. בעקבות כך, באופן מהיר החלו חברות רבות ובעיקר בנקים אמריקאים לקרוס.
3. משבר הקורונה – בדצמבר 2019 התפרץ במחוז ווהאן שבסין, זן חדש של וירוס ממשפחת הקורונה (covid – 19), אשר יכול להיות מועבר מאדם לאדם. הוירוס החל להתפשט בקצב גבוה מאוד בסין ולאחר מכן בעולם, בדגש על אירופה וארצות הברית. בעקבות ההתפרצות, בהיעדר חיסון, ובשל העובדה שהנגיף קטלני במיוחד בקרב האוכלוסיה המבוגרת ובקבוצות סיכון נוספות, הכלכלה העולמית נעצרה באופן חסר תקדים. מדינות רבות ומובילות בעולם הטילו סגר על הגבולות ועל האוכלוסיה, ואפשרו רק למקומות עבודה חיוניים לעבוד. בעקבות כך, צנח מדד הדאו ג'ונס בקרוב ל – 30% משיאו.