ערכו של נייר ערך כפוף, בין היתר, להיקף הסחר שלו. היעדר רוכשים פוטנציאלים לנייר הערך שברשותכם עלול להוריד את ערכה של המניה ולגרום לתנודתיות יתר שלה, מצב שבו אינכם מעוניינים להיות. עושה שוק נועד לפתור את הבעיה האמורה, על ידי יצירת שוק תמידי לנייר הערך שבידיכם, ככל שתציעו לו עסקה משתלמת. מיהו עושה שוק?
שוק ההון מהווה פלטפורמת השקעה נפוצה בקרב הציבור הישראלי. בבורסה ניתן לסחור בניירות ערך, ובהם אג"ח ומניות, לשם יצירת רווח. מכך נובע, שסחירות של נייר ערך היא הכרחית לשם יצירת רווח. לצד האפשרות להרוויח מדיבידנדים הניתנים מכוח החזקה במניות, או מהריבית החודשית המשולמת בעד אג"ח, מרבית הסוחרים מעוניינים לבצע "אקזיט" על נייר הערך אותו הם רכשו, לשם כך, על נייר הערך להיות סחיר, כלומר, יש צורך בביקוש לנייר הערך.
עשיית שוק
ניירות ערך שאינם סחירים, קרי, אין להם ביקוש, הם מוצרים בעייתיים. ייתכן שמשקיע שרכש את אותו מוצר לא יוכל ליצור ממנו רווחים או לצמצם הפסדים, שכן בידו הערך של הנכס שבידו נגזר באופן ישיר מהערך שמייחסים לו סוחרים אחרים. באם אלו לא מעוניינים לרכוש את הנייר, אין לו ערך ריאלי.
לשם התמודדות עם הבעיה האמורה נוצר מנגנון עשיית השוק, שנכנס לתוקף לאור המלצות וועדת האוזר, בה ישבו נציגי האוצר, בנק ישראל והבורסה לניירות ערך. מנגנון זה יצר מעין ביטוח סחר לכל נייר ערך, המבטיח המשך סחירתו גם ללא ביקוש מטעם השוק. במילים אחרות, עשיית השוק מאפשרת נזילות לנייר הערך, שכן משקיעים יכולים לקנות ולמכור אותו, גם בהיעדר ביקוש, דרך המנגנון האמור. המוציא לפועל של עשיית השוק הוא עושה השוק, ולגביו עולה השאלה, מיהו עושה השוק ומה תפקידו?
עושה שוק
לשם הבנה כיצד מתבצע תפקידו של עושה השוק, יש להסביר כיצד מתבצעת עסקה בבורסה. במהלך יום המסחר, מתקבלות הצעות רבות, הן למכירה והן לרכישה של ניירות ערך. בעבר ברוקרים היו מגיעים באופן פיזי אל עמדות המסחר, ומבצעים סחר באופן פיזי אל מול סוחרים אחרים. לדוגמה, סוחר הגיע עם פקודה של לקוח, למכור מניית אפל במחיר של 50 שקלים. באם היה מוצא סוחר המייצג מוכר, המעוניין לרכוש את המניה במחיר האמור, העסקה הייתה מתבצעת ונרשמת בלוח הרצף. היום העסקאות מתבצעות באופן ממוחשב, ואינן כוללות מגע יד אדם. אולם, עדיין עולה השאלה, מה קורה במצב בו אין אף סוחר שמעוניין לרכוש את המניה במחיר אותו הצעתי?
עושה השוק, או בשמו הלועזי Market maker נועדו לפתור את הבעיה האמורה. מדובר על ברוקר שנטל על עצמו אחריות מוספת. כאשר הוא עד לעסקה שאינה נצרכת על ידי השוק, הוא מהווה מעין ביטוח סחר, המגביר את נזילות נייר הערך ומאפשר לממש אותו. לפיכך, הצורך בעושה השוק יעלה ככל שאין פקודות קנייה ומכירה מאת הציבור לאותו נייר, בין אם בשווי הנתון ובין אם בכלל.
איך עובד עושה השוק?
יש לציין מספר נקודות אודות דרך הפעולה של עושה השוק. תחילה, מדובר על ברוקר הפועל במניעים עסקיים בלבד. בניגוד לגופים אחרים, שייתכן שיסחרו ממניעים של ויסות השוק, עושה השוק פועל ממניעים עסקיים בלבד ומשיקולי כדאיות. כך, ייתכן שעושה שוק יסרב לעסקה, על אף היות מניה ספציפית מבוטחת. כמו כן, יש לעמוד על כך שעושה השוק כפוף לכללי הבורסה. כך, על המחיר לעמוד בכללי המרווח המירבי המותר, ועל כמות המניות הנרכשות להיות מעל למינימום הקבוע בכללי הבורסה.
שנית, עושה השוק נכנס לתוקף רק לאחר שראה שאין ביקוש למוצר בשוק. לפיכך, בתחילה, ייבחנו כלל פקודות הקנייה ומכירה שניתנו מאת הציבור, ורק בהיעדרן, בנוגע לנייר ערך ספציפי, ייכנס עושה השוק לפעולה. על אף שהדבר נובע מכך, יש לציין כי אין לאלו כל עדיפות בפעולות קנייה ומכירה על פני סוחרים אחרים.
היתרונות שבפעולת עושה השוק
ראשית, כפי שהוצג לעיל, עושה השוק בעצם מהווה ביטוח, המבטיח את המשך סחירות ניירות הערך, גם בהיעדר ביקוש בשוק. אולם, מעבר לשקט הנפשי המוענק לסוחר היחיד, ניתן להצביע על השפעה חיובית נוספת של עושה השוק למניה בכלל. כאמור, ניירות שאינם מוגנים תחת פעולותיו של עושה השוק חשופים בפני סחירות נמוכה. ברגע שמניה מגיעה למצב זה, שער הסחר חשוף לתנודתיות יתר, שבסיסה בנהירת המונים. בפעולתו, מייצב עושה השוק את הסחר במניה, ומחקרים מוכחים כי עצם העובדה שתמיד יהא רוכש (כמובן, בכפוף למגבלות ולשיקול דעתו), לא רק מייצב את תנודתיות שער המניה אלא גם מגדיל את ערכו של נייר הערך, בשל היציבות שהוא מביא.
עושי שוק כיום
כאמור, אלו שולבו בבורסה הישראלית לאור וועדת האוזר. החל משנת 2003 שולבו מספר עושי שוק בבורסה בתל אביב. עושי השוק המצויים בבורסה, במסחר מנייתי ושל אג"ח תאגידי הם איי.בי.איי, אקסלנס ומיטב דש.
עושי שוק במניות או באג"ח תאגידי
על עושה השוק בתחומים אלו להיות חבר בורסה או חברת בת של הבורסה. מנגד, חברה אינה יכולה למנות עושה שוק מטעמה או שקשור אליה בכל דרך שהיא, בין אם הוא עובד בחברה עצמה, בחברת האם של אותה חברה, חברת הבת או חברה המצויה בשליטה של חברת בת שלה. לשם אכיפת הדרישה שעושה השוק יהא חיצוני לחברה, על החברה ששוכרת את שירותיו לסכם מראש את תנאיי ההתקשרות איתו ולהביאם לאישור מנהלת הבורסה.
עושי שוק בתעודות סל
אפשרות מינוי רחבה יותר. אלו היכולים להתמנות לתפקיד כוללים כל חברה המנפיקה תעודת סל, וכן כל גוף פיננסי אחר. זכאים אלו מצטרפים לזכאים שצוינו לעיל, הם חבר בורסה או חבר בחברת בת של הבורסה. יש לציין כי כיום ישנה עשיית שוק במרבית תעודות הסל בבורסה, המתבצעת בעיקר על ידי חברות הבת של מנפיקות תעודת הסל.