פורסם: 13.09.2020 · עודכן: 13.10.2026 · 6 דקות קריאה
בקצרה
רשימת תפוצה במייל היא אחד הכלים החזקים לשיווק עסק, אבל היא נבנית לאט ומחזירה את ההשקעה רק אחרי זמן. לפי החוק, מותר להכניס לרשימה רק מי שנרשם מרצונו או מי שביצע אצלכם עסקה, וכל מייל חייב לכלול דרך להסרה. התדירות הסבירה לרשימה רגילה היא פעם בחודש: לא יותר מפעם בשבועיים, ולא פחות מפעם בחודשיים. רשימה שנבנתה נכון נפתחת בשיעור של כ-20% מהנמענים. פוסט שלא שילמתם עליו ברשת חברתית מגיע לכ-5% מהעוקבים בלבד.
למה רשימת תפוצה היא ריצה למרחקים ארוכים?
רשימת תפוצה היא לא קיצור דרך לכסף מהיר, אלא נכס שצומח לאט ונשאר שלכם. זו הנקודה הראשונה שחשוב להבין, לפני שבוחרים מערכת ולפני שכותבים מייל ראשון. בעלי עסקים שעובדים עם רשימות תפוצה לאורך שנים רואים את הכוח שלהן, אבל גם יודעים כמה זמן לוקח להגיע לשם.
הזמן הולך על ארבעה דברים שונים:
לבנות את הרשימה מאפס, נרשם אחרי נרשם.
לתחזק אותה: להסיר מי שביקש, לעדכן פרטים ולשמור על סדר.
לחזק את הקשר עם האנשים שברשימה, מייל אחרי מייל.
לחכות עד שמתחילות להגיע תוצאות, ומגלים שיש כסף אמיתי ברשימת הכתובות הזו.
בכל אחד מהשלבים האלה, מי שמחפש קיצור דרך נכשל כמעט תמיד. רשימה שנקנתה, מיילים שנשלחים בלי תכנון, או מבול של מבצעים, שורפים את הרשימה מהר יותר ממה שבניתם אותה.
השלב הראשון: מערכת תפוצה מקצועית או קובץ אקסל?
מערכת תפוצה מקצועית היא הדרך הנכונה לנהל רשימה, גם אם היא עולה כסף. המערכת מנהלת את הנרשמים, שולחת מיילים אוטומטיים בזמן שקבעתם, ומראה לכם סטטיסטיקות על כל מסר. בישראל פועלות מערכות כמו רב מסר, viplus, אקטיב טרייל ודומות להן. הן לא זולות, ולכן הרבה עסקים קטנים מתחילים בלעדיהן.
מה קורה כשמנהלים רשימה באקסל?
אפשר לאסוף כתובות לקובץ אקסל ולשלוח מיילים המוניים בעצמכם, אבל זה מקרה קלאסי של תפסת מרובה לא תפסת. יש לזה כמה חסרונות ברורים:
המיילים שלכם עלולים להיחסם אצל רוב הנמענים, ולהגיע ישר לתיקיית דואר הזבל.
כל נרשם חדש, מכל מקור, צריך להיכנס לקובץ ידנית.
אין שליחה מתוזמנת אוטומטית.
אין סטטיסטיקות: לא תדעו מי פתח, מי לחץ ולמי המייל בכלל לא הגיע.
חובת ההסרה כשעובדים לבד
גם אם אתם שולחים בעצמכם, כל מסר חייב לכלול מידע או קישור להסרה מהרשימה. נוסח פשוט שמתאים לזה: "להסרה מהרשימה השיבו למייל זה עם המילה 'הסרה' בכותרת". הבעיה היא שאת כל ההסרות תצטרכו לבצע ידנית. במערכת מקצועית זה קורה לבד: כל מייל יוצא עם קישור הסרה אישי, ומי שלוחץ עליו יוצא מהרשימה מיד.
להתחיל קטן ולעבור למערכת אחר כך
אין מניעה להתחיל עם קובץ ולעבור למערכת כשהעסק גדל. כמעט כל מערכת תפוצה מאפשרת לייבא קובץ אקסל קיים, כך שהכתובות שאספתם לא הולכות לאיבוד. כשתשדרגו, תתחילו לעבוד בצורה מקצועית עם אותם אנשים.
השלב השני: מאיפה מגיעים הנרשמים?
בניית הרשימה היא שלב שמתחיל ביום הראשון ולא נגמר אף פעם. המטרה היא לאסוף שם וכתובת מייל של אנשים שירצו לקרוא את מה שתכתבו. לפעמים תרצו גם פרטים נוספים, כמו תאריך לידה או מספר טלפון. זה תלוי במה שתרצו לעשות בעסק בהמשך. כך או כך, תמשיכו להוסיף אנשים חדשים לרשימה כל עוד העסק פועל.
ארבע דרכים לאסוף כתובות מייל
יש ארבע דרכים מרכזיות לאסוף נרשמים, ובכולן צריך לתת משהו בעל ערך בתמורה לכתובת. הנה הן, אחת אחרי השנייה:
טופס הרשמה באתר. אם לאתר שלכם מגיעים לקוחות פוטנציאליים, הציבו טופס הרשמה לתפוצה. טופס לבד לא ימשוך אף אחד. צריך להציע מתנה ללא עלות עם ערך אמיתי, כזו שתגרום לגולש למסור את המייל שלו. את הטופס שמים במקום בולט, עדיף בחלק העליון של דף הבית ושל שאר העמודים. הגולש צריך לראות אותו בלי לגלול.
קמפיינים, בדרך כלל ממומנים. פרסמו מודעה ברשת חברתית שמציעה להצטרף לתפוצה. גם כאן צריך הצעה חזקה: מדריך, סדרת סרטונים, קורס או הנחה משמעותית על מוצר שהם כנראה רוצים.
לקוחות אחרי סיום עסקה. מותר וחוקי להכניס לרשימה לקוח שקנה מכם. חכו שהעסקה תושלם, כלומר שהתשלום עבר והמוצר הגיע ללקוח. כדי שזה יעבוד, אספו את המייל כבר בזמן ההזמנה, בטופס הזמנה או ברישום באתר.
כנסים ואירועי חשיפה. השתתפות בכנס עולה בדרך כלל לא מעט. רוב העסקים שיעמדו לידכם רק ישווקו את עצמם. אתם יכולים להציע לבאים מתנה, הנחה חריגה או הטבה אחרת, בתמורה לפרטים שלהם. כך הכסף ששילמתם על הכנס עובד פעמיים: גם חשיפה וגם נרשמים חדשים שכבר הראו עניין.
עסקים קטנים שקמו בתקופות משבר גילו את זה מהר. מי שבנה רשימה של לקוחות קיימים יכול היה להמשיך לדבר איתם גם כשהחנות הייתה סגורה. על עסקים שנאלצו להמציא את עצמם מחדש אפשר לקרוא במאמר על יוזמה חדשה לעסקים בעקבות הקורונה.
חישוב מהיר: כמה שווה נרשם מכנס?
כנס שבו אוספים כתובות מחזיר את עצמו לאורך זמן, ולא רק ביום האירוע. קחו זוג שמפעיל סטודיו קטן לקרמיקה בחולון. השתתפות ביריד עלתה להם 2,000 שקל, והם חזרו עם 200 כתובות מייל. זה 10 שקלים לכל נרשם. אם כל אחד מהם יקבל מייל אחד בחודש לאורך שנתיים, העלות לכל מייל שיצא בזכות היריד נמוכה מחצי שקל.
למה לא לקנות רשימת תפוצה?
רשימה קנויה שווה כמעט כלום, והשימוש בה מנוגד לחוק. יש סוחרי מידע מפוקפקים שמוכרים רשימות של אלפי כתובות. אפשר לבנות ככה רשימה של 10,000 איש ויותר תוך דקות, בהעברת כרטיס אשראי. אבל חוק התקשורת, שמוכר בשם חוק הספאם, אוסר לשלוח דבר פרסומת למי שלא נתן הסכמה. החריג הוא לקוח שביצע אצלכם עסקה בפועל.
מעבר לחוק, יש בעיה מעשית. אנשים ברשימה קנויה לא מכירים אתכם ולא ביקשו לשמוע מכם. אחרי מסר אחד או שניים, מאות מהם יבקשו הסרה. שילמתם לפי מספר הכתובות, והן נעלמות מהר.
מדד
רשימה שנבנתה כחוק
רשימה קנויה
גודל הרשימה בדוגמה
3,300 נרשמים
10,000 כתובות
זמן בנייה
שנים
דקות
הסרות במייל אחד
6-7 מתוך כמה אלפים, במקרה הרע
מאות
שיעור פתיחה צפוי
כ-20%
נמוך מאוד
ברשימה שנבנתה נכון, הנרשמים יודעים שהם שם, רוצים להיות שם ומתעניינים במה שאתם מוכרים.
למה כדאי לחלק את הרשימה לקבוצות?
חלוקה לקבוצות מאפשרת לשלוח לכל קהל את המסר שמתאים לו, ולא מסר אחד לכולם. זה מתאים כמעט לכל עסק. אדם שנרשם באתר ועוד לא קנה צריך מסר אחר מלקוח ותיק. ספק או שותף עסקי צריך מסר אחר לגמרי.
דוגמה: ארבע רשימות בעסק אחד
אותו עסק של מופעי טלפתיה מחזיק ארבע רשימות נפרדות. כל אחת מקבלת תוכן אחר:
רשימה ראשית: כל לקוח נכנס אליה אחרי הופעה. האנשים כאן מכירים את המופע אישית.
דוברי אנגלית: קהל שמזמין הופעות באנגלית, ומקבל מסרים נפרדים בשפה שלו.
מפיקים: בעלי עסקים לאירועים שמזמינים את המופע לאירועים שהם מפיקים. הם מקבלים תוכן מקצועי שונה.
נרשמים מהאתר: אנשים שעוד לא היו בהופעה וכנראה לא מכירים את המופיע אישית.
כשיש מסר כללי שמתאים לכולם, שולחים אותו לכל הקבוצות יחד. כשיש מסר ממוקד, הוא מגיע רק למי שצריך אותו.
מסרים אקטואליים מול מסרים כלליים: איך חוסכים זמן?
הפרדה בין מסרים לפי זמן היא מה שמאפשר לרשימה לעבוד כמעט לבד. יש שני סוגי מסרים, והטיפול בכל אחד מהם שונה.
מסר אקטואלי
מסר אקטואלי מתאים רק לרגע מסוים, ושולחים אותו פעם אחת לכל מי שברשימה באותו זמן. דוגמאות: ברכה לחג, מבצע מוגבל בזמן, הודעה על אירוע קרוב. מי שנרשם אחרי שהמסר יצא לא יראה אותו לעולם, וזה בסדר. ברכת ראש השנה לא מעניינת אף אחד בחודש אדר.
מסר כללי
מסר כללי מתאים לכל אחד ובכל זמן, ולכן אפשר להפוך אותו לסדרה אוטומטית. דוגמאות: סרטון מעניין שקשור לעסק, מידע מקצועי, סיפור מאחורי הקלעים. כל מערכת תפוצה מקצועית מאפשרת להגדיר רצף של מסרים כאלה. כל נרשם חדש מתחיל לקבל אותם לפי הסדר, לפי מועד ההרשמה שלו.
בעסק מהדוגמה יש 15 מסרים כלליים, ושולחים אותם בהפרש של 30 יום:
מסר ברצף
ימים מההרשמה
חודשים מההרשמה
מסר 1
30
1
מסר 2
60
2
מסר 3
90
3
מסר 8
240
8
מסר 15
450
15
כך כל נרשם מקבל תוכן קבוע במשך יותר משנה, בלי שמישהו צריך ללחוץ על "שלח".
השלב השלישי: כל כמה זמן שולחים?
ברשימה רגילה, פעם בחודש היא התדירות הנכונה ברוב המקרים. לא יותר מפעם בשבועיים, כדי לא להציק. ולא פחות מפעם בחודשיים, כדי שלא ישכחו אתכם. מי ששולח פחות מזה מפספס את כל הרעיון של רשימת תפוצה.
היוצא מן הכלל: משפך מכירה
ברשימה שהיא חלק ממשפך מכירה, מותר לשלוח גם מייל ביום. משפך מכירה הוא רצף של מיילים שמטרתו מכירה אחת מוגדרת. למשל, מישהו התעניין בקורס וידאו דיגיטלי והשאיר מייל, אבל לא השלים את הרכישה. המיילים בסדרה הזו נועדו לעזור לו לסגור. זה נפוץ גם בחנויות מקוונות. מי שמפעיל חנות כזו, למשל במודל של דרופשיפינג, משתמש במשפכים כאלה כדי להחזיר קונים שנטשו עגלה.
סוג רשימה
תדירות
מיילים בשנה
רשימה רגילה - מקסימום
פעם בשבועיים
26
רשימה רגילה - מומלץ
פעם בחודש
12
רשימה רגילה - מינימום
פעם בחודשיים
6
משפך מכירה קצר
פעם ביום
7 בשבוע, לתקופה קצרה
למה דווקא בקצב הזה?
המטרה של רשימת תפוצה היא להישאר בראש של הלקוח לאורך שנים. נניח שמישהו קנה מכם לפני חמש שנים. חבר שלו מחפש עכשיו בעל מקצוע בתחום שלכם. אם הוא קיבל מכם מייל בחודש שעבר, יש סיכוי טוב שיזכור אתכם וימליץ עליכם מיד. אם הוא לא שמע מכם שנה, השם שלכם כבר נשכח.
על מה לכתוב כדי שיפתחו את המיילים?
הכלל הכי חשוב בתוכן הוא לא למכור בכל מייל. הנרשמים לא רוצים להיות שק חבטות של מבצעים והנחות. הם רוצים מידע מעניין, תמונה יפה או סיפור אישי. מייל שאומר בכל פעם "בואו לקנות, אני הכי זול והכי טוב" ינטוש קוראים מהר.
מתי כן מותר לשווק?
מבצע, הנחה או הזמנה לעסק נכנסים פעם בכמה מיילים, ולא בכל מייל. זה לא אסור, אבל אסור שזה יהפוך לקרנבל של שיווק ישיר. מי שמגזים יראה יותר הסרות, יותר נטישות, ופחות אנשים שפותחים את המיילים בכלל.
יש עוד דרך לשלב הכנסה בתוכן בלי להציק: המלצה על מוצר של מישהו אחר שמתאים לקהל, תמורת עמלה. הרעיון מוסבר במאמר על שיווק שותפים. גם כאן, ההמלצה צריכה להיות אמיתית ורלוונטית, אחרת היא מזיקה כמו פרסומת רגילה.
דוגמה: חנות בגדים ששואלת את הלקוחות
מייל שמבקש עזרה מהקורא נפתח יותר ממייל שמציע הנחה. נניח שיש לכם חנות בגדים. שולחים לרשימה מייל עם הכותרת "זקוקה לעזרתכם, איזה בגד יפה יותר?". בתוך המייל יש שתי תמונות של אותה דוגמנית באותו בגד, פעם באדום ופעם בצהוב. והטקסט: "קרן, איזו גרסה לדעתך יפה יותר? אני רוצה להזמין כמות גדולה של הבגד הזה, אבל לא מצליחה להחליט…".
השם "קרן" מתחלף אוטומטית לשם של כל נמען. מערכות תפוצה מאפשרות למשוך שדות מפרטי ההרשמה לתוך הטקסט. כך כל אחד מקבל מייל שפונה אליו בשמו.
למה זה עובד:
הכותרת מסקרנת, ולכן יותר אנשים פותחים במקום למחוק.
המייל מגייס את הקורא לעזור, וזה מפעיל אותו.
אתם חוזרים לתודעה שלו בלי למכור לו כלום.
הקוראים מרגישים שפנו אליהם אישית, וחלקם יחשבו שזו באמת שיחה אישית.
סביר שכעשירית מאלה שפותחים את המייל גם יענו. מכאן אפשר להמשיך את השיחה: "תודה! בכמה היית קונה בגד כזה?". ככה נוצר קשר אמיתי עם לקוח, וזו המהות של רשימת תפוצה. המייל עובד גם אם בפועל אין שני דגמים שמתלבטים ביניהם.
חגים וימי הולדת
ברכה בחג או ביום הולדת היא מסר קל שמחזק את הקשר. בחגים אפשר לשלוח ברכה קצרה עם תמונה מעניינת. ימי הולדת דורשים קצת יותר עבודה. צריך לאסוף את התאריך כבר בהרשמה, ולבחור כל יום את מי שחוגג. אפשר לצרף הנחה אישית לכבוד היום. הנחה כזו נראית כמו מתנה, ולא כמו פרסומת.
למה דווקא מייל ולא רק רשתות חברתיות או וואטסאפ?
המייל הוא הבסיס של כל ערוצי השיווק האחרים, ולא תחליף להם. אפשר לפנות ללקוחות גם בוואטסאפ, בהודעת טקסט, ברשתות חברתיות ובטלפון. אין סיבה לוותר על אף אחד מהם. כדאי להשתמש בכמה ערוצים יחד. אבל מי שמשקיע רק ברשתות ובוואטסאפ, ואין לו רשימת תפוצה במייל, צריך לסדר מחדש את סדר העדיפויות. על השימוש בוואטסאפ לעסקים אפשר לקרוא במאמר על וואטס אפ עסקי.
לכמה אנשים יש מייל?
להרבה יותר אנשים יש מייל פעיל מאשר חשבון פעיל ברשת חברתית. המייל היה שם לפני כולם, בתקופה שעוד לא היו רשתות חברתיות ולא היה שיווק בוואטסאפ. כל רשת חברתית דורשת כתובת מייל כדי להירשם, כך שגם בבסיס שלהן יש מייל. אנשים גם מוסרים מייל בקלות רבה יותר ממספר טלפון או כתובת מגורים.
בעולם יש כ-8 מיליארד בני אדם, וקיימות כ-3 מיליארד כתובות מייל. אחרי שמורידים אנשים עם כמה כתובות, מדובר בערך ברבע מאוכלוסיית העולם. גם מי שאין לו פייסבוק או אינסטגרם, או שלא ימסור את הטלפון שלו, כמעט תמיד יש לו מייל. נתונים על השימוש באינטרנט ובדואר אלקטרוני במשקי בית בישראל מתפרסמים בהודעות של הלמ"ס.
המייל גם נמצא כמעט בכל טלפון. לא כולם מתקינים אפליקציות של רשתות חברתיות. רבים מעדיפים לגלוש בהן רק בבית, בזמן הפנוי, מהמחשב.
החשיפה: 5% מול 20%
פוסט שלא שילמתם עליו מגיע לכ-5% מהעוקבים, ומייל לרשימה טובה נפתח אצל כ-20% מהנמענים. הרבה בעלי עסקים חושבים ששיווק ברשתות הוא ללא עלות ולכן משתלם יותר. זו טעות נפוצה. אפשר לפרסם פוסטים וסטוריז בלי לשלם, אבל הרשתות מגבילות את החשיפה. הן רוצות שתשלמו כדי להגיע ל-70%-80% מהעוקבים.
הדוגמה הבאה מראה מה זה אומר בפועל, לעסק עם 3,000 עוקבים ו-3,000 נרשמים:
ערוץ
שיעור חשיפה או פתיחה
כמה אנשים רואים את המסר
פוסט ברשת חברתית בלי תשלום
כ-5%
כ-150
פוסט ממומן ברשת חברתית
70%-80%
2,100-2,400
מייל לרשימת תפוצה
כ-20%
כ-600
600 איש שקוראים את המייל ברצינות, מחייכים ונזכרים בכם, הם ערך גדול לכל עסק.
שיווק ברשתות בלי תשלום עובד באמת רק לעסקים עם עשרות אלפי עוקבים ויותר. שם גם 5% הם הרבה אנשים. לעסק קטן, 150 איש לפוסט הם מעט מאוד.
מי שולט בחשיפה?
ברשת חברתית הרשת מחליטה מי יראה את המסר, ובמייל אתם והנמען מחליטים. אין גורם באמצע שקובע אם המייל יגיע. הוא מגיע לתיבה, אלא אם נחסם כדואר זבל או שיש תקלה. הנמען מחליט אם לפתוח או למחוק. וגם כשהוא מוחק, הוא ראה את השם שלכם ואת הכותרת, ונזכר בכם לרגע.
עוד שלושה יתרונות של המייל
מעבר לחשיפה, למייל יש שלושה יתרונות שקשה למצוא בערוצים אחרים. הנה הם:
תחושה אישית. ברשת חברתית כל עוקב יודע שהפוסט נכתב לכולם. במייל, במיוחד כשהוא פונה בשם, התחושה אישית וישירה.
פחות הסחות. אנשים קוראים מיילים בריכוז רב יותר. ברשתות, מעל ומתחת לפוסט שלכם יש עוד פוסטים וסטוריז נוצצים שמושכים את העין.
סטטיסטיקה מלאה. במערכת תפוצה רואים כמה פתחו, כמה לחצו, על איזה קישור בדיוק, ולמי המייל לא הגיע. ברשתות הנתונים חלקיים. בהודעות טקסט ובוואטסאפ כמעט אין נתונים בכלל.
מי שמחפש עוד דרכים להכניס כסף מקהל שכבר בנה, יכול לקרוא גם על גוגל אדסנס, שמתאים לאתרים עם תנועה קבועה.
שאלות נפוצות
אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי שמתחיל לבנות רשימת תפוצה. התשובות קצרות וישירות, ומבוססות על מה שהוסבר במאמר.
האם מותר להכניס לרשימה לקוח שקנה ממני?
כן, לקוח שביצע עסקה אצלכם יכול להיכנס לרשימה. חכו שהעסקה תושלם, כלומר שהמוצר הגיע אליו, ואל תשכחו לכלול בכל מייל דרך להסרה.
כמה מיילים בחודש זה יותר מדי?
ברשימה רגילה, יותר משני מיילים בחודש זה כבר יותר מדי. פעם בחודש היא נקודת האיזון. במשפך מכירה קצר מותר לשלוח גם מייל ביום, לתקופה מוגבלת.
אפשר להתחיל בלי מערכת תפוצה?
אפשר להתחיל עם קובץ אקסל, אבל רק לתקופה קצרה. תצטרכו להזין ולהסיר אנשים ידנית, המיילים עלולים להיחסם, ולא תקבלו סטטיסטיקות. כשתעברו למערכת, אפשר לייבא את הקובץ.
מה לתת בתמורה להרשמה?
ההצעה צריכה להיות בעלת ערך אמיתי, אחרת אף אחד לא יירשם. מדריך, סדרת סרטונים, קורס קצר או הנחה משמעותית על מוצר מתאים, כולם עובדים. הנחה של כמה שקלים בדרך כלל לא מספיקה.
מה עושים אם הרבה אנשים מבקשים הסרה?
הרבה הסרות הן סימן שמשהו בתוכן או בתדירות לא עובד. ברשימה בריאה, מייל אחד מייצר 6-7 הסרות מתוך כמה אלפים. אם אתם רואים הרבה יותר, בדקו אם אתם שולחים יותר מדי מבצעים או שולחים בתדירות גבוהה מדי.
האם כדאי לוותר על הרשתות החברתיות?
לא, המייל צריך לעבוד לצד הרשתות ולא במקומן. הרשתות טובות לחשיפה ולהבאת נרשמים חדשים. המייל טוב לשמור עליהם לאורך שנים.
בשורה התחתונה
רשימת תפוצה במייל היא השקעה של שנים, שמחזירה את עצמה רק למי שעובד לפי הכללים. מתחילים במערכת מתאימה, אוספים נרשמים רק בדרכים חוקיות, ומחלקים אותם לקבוצות. בונים רצף אוטומטי של מסרים כלליים, ושולחים מסרים אקטואליים בזמן הנכון. שומרים על קצב של בערך מייל בחודש, וכותבים תוכן שמעניין יותר משהוא מוכר.
מי שעושה את זה בסבלנות מקבל נכס שאף רשת חברתית לא יכולה לקחת: רשימה של אנשים שמכירים את העסק, פותחים את המיילים שלו, וזוכרים אותו גם שנים אחרי הקנייה הראשונה.
מקורות
המקורות הבאים שימשו לבדיקת המידע המשפטי והסטטיסטי במאמר. שאר הנתונים מבוססים על ניסיון מעשי של עסק שמנהל רשימת תפוצה לאורך שנים.