ההבדלים בין אופציות למניות

מן הסתם יצא לכם לשמוע על המושג 'מניות'. כנראה תוכלו להסביר בקצרה שמדובר באחוזי בעלות של חברה, אותם ניתן לרכוש באמצעות מסחר בשוק ההון.

אולם – האם אתם יודעים מהם אופציות למניות?  ומה ההבדל בינן לבין מניות? בנוסף, מתי כל אחת מהן הופכת לרווחית? ומה כדאי לקבל בתור עובד כהטבה? על כל אלה ועוד תוכלו לקרוא וללמוד בכתבה הבאה.

 

אופציות מול מניות

בשנים האחרונות יותר ויותר עובדות ועובדים בשוק העבודה מנסים את מזלם בשוק ההון. חלקם עושים זאת באופן עצמאי וללא קשר לעבודה, ואחרים מתנסים דווקא בשיתוף עם החברה בה הם עובדים.

אחת האפשרויות הפופולריות של כל אחד, ובכללם גם עובדות ועובדים, בכדי להשתתף בשוק ההון, היא קבלה או רכישה של מניות של חברה.

רכישת מניות כפי שיוסבר להלן, מקנה לרוכשת למעשה שיעור בבעלות על החברה.

כך, הצלחה של החברה היא גם הצלחתה שלה, שיכולה להיות מתורגמת לתגמול כספי, וכן להיפך – ירידה בערך החברה יכול להוביל להפסד.

אופציות, או בשמן המלא: כתבי אופציה, אינן נכסים בפני עצמן, ומהוות זכות לקניית מניות בסכום מסויים שנקבע מראש, ובתנאים מסויימים.

 

מהי מניה?

מניה היא נכס פיננסי (מסוג נייר ערך) אותו מנפיקה חברה כלשהי.

נכס זה נסחר בבורסה, ונושא ערך כספי התואם לשווי השוק של החברה. חברה יכולה להנפיק בשמה מניות, כלומר ניירות ערך על שמה, ולמכור אותן למעוניינות ומעוניינים בקניית שליטה בחברה. בנוסף, חברות יכולות להקצות מניות לעובדיהן כתגמול לעבודתם או כהטבה.

כך, למשל, אם חברה אל"ף מנפיקה 1,000 מניות, ונעמי מחליטה לרכוש 10 מניות של החברה, החל מאותו הרגע לנעמי יש 1% משווי החברה. כאשר שווי השוק של החברה עולה, אם נעמי תמכור בשוק ההון את המניה – היא תוכל להרוויח מהתשואה הזו. 

 

מהי אופציה?

רבים מתבלבלים וחושבים שאופציות הן נכסים פיננסיים. כתב אופציה אינו נכס פיננסי בפני עצמו, אלא כתב התחייבות, המקנה לבעלי האופציה הבטחה לגבי המחיר בו יוכלו לרכוש בעתיד מניה של החברה. מחיר זה כתוב באופציה, ונקרא "המחיר הנקוב".

הרעיון הוא להעניק אפשרות לקנות את המניה במחיר נקוב מראש, כאשר צפוי שמחיר המניה בעתיד יעלה (עקב עליית שווי השוק של החברה). אם מצב זה אכן מתרחש – הרי שבעל האופציה מרוויח את ההפרש בין שווי המניה בעת הקניה ובין המחיר הנקוב בעת קבלת האופציה.

 

מתי ניתן לממש את האופציות ולרכוש בזכותן מניות?

אחת המגבלות לגבי הקניה העתידית של רכישת מניות באמצעות אופציות היא התזמון. רק בתקופה מסויימת ומוגדרת מראש, המכונה "תקופת הבשלה", ניתן לרכוש את המניות.

אי קניה של מניה בתקופת ההבשלה מכל סיבה שהיא מבטלת אוטומטית את האופציה. הסיבות יכולות להיות החלטה של העובד שלא לקנות, או שבתקופת ההבשלה העובד כבר לא מועסק בחברה. בין אם העובד התפטר ובין אם פוטר – האופציה הופכת ללא רלוונטית.

 

הענקת אופציות לעובדות ועובדים כהטבה

למתן אופציות כהטבות לעובדים יש מספר מטרות. המטרה העיקרית היא קירוב בין בעלי המניות ובין העובדים, כלומר לעשות מעין איחוד אינטרסים. כאשר לעובדת יש מניות בחברה, יש לה אינטרס שערך המניה יעלה – שזה בדיוק האינטרס של בעלי המניות עצמם.

מתן אופציות כהטבה משמש גם ככלי לשימור עובדים, שכן כאמור מימוש האופציות יכול להתרחש רק בתקופת ההבשלה – ולכן, אם האופציה בעלת פוטנציאל רווח, לעובדים יש אינטרס להתמיד בחברה לפחות עד לתקופת ההבשלה.

מתי מניה היא רווחית?

מניה היא רווחית כל עוד שווי השוק של החברה עלה ביחס לתקופה בה נרכשה המניה. מכירה של המניה בכל שלב כזה תניב רווח לבעלת המניה, בדומה לכל נכס אחר, פיננסי או מוחשי – ההפרש בין מחיר הקניה ומחיר המכירה.

עלייה בשווי שוק יכולה לנבוע ממגוון גורמים. עלייה סולידית תתקבל בדרך כלל כאשר החברה פשוט נמצאת על מסלול פיתוח ושיווק, יותר אנשים מכירים אותה או קונים את המוצר שלה וכדומה.

לעתים ישנן עליות חדות יותר, חד פעמיות, כאשר מתרחש תהליך יוצא דופן.

כך למשל, אם הושק מוצר חדש של החברה, כאשר החברה התמזגה עם חברה מצליחה אחרת, אם החברה זכתה לפרסום יוצא דופן בכלי תקשורת מרכזי, וכיוצא בזאת.

 

מתי ערך מניה יורד?

כמובן שערך מניה גם יורד לעתים.

מטבעו, שוק ההון מאופיין בתנודתיות, ולכן סביר להניח שרשימת רווח לא תהיה מונוטונית (כלומר במגמת עליה מתמדת): מדי פעם יירשמו גם הפסדים. תופעה זו קורית גם בחברות שהמגמה שלהן היא מגמת הצלחה ועלייה בשווי השוק. 

אולם, ירידה חד פעמית בשווי המניה לא בהכרח אומרת שהמניה בסופו של דבר לא רווחית. הפרמטר היחיד הקובע הוא האם בזמן המכירה של המניה היא שווה יותר משהייתה בעת הקנייה.

ערך של מניה יכול לרדת גם ללא תלות בשווי השוק של החברה: תופעה זו יכולה להתרחש בעקבות דילול מניות, כפי שיוסבר מיד.

ומתי אופציה היא רווחית?

אופציה היא רווחית, בדומה למניה, כאשר שווי השוק של החברה גדול יותר בעת מימוש האופציה מאשר בעת קבלתה.

למעשה, מדובר ב"הנחה" על מוצר: בעל האופציה יכול לקנות את המניה במחיר נמוך יותר מהמחיר אותו ישלמו מתעניינים אחרים במניה.

אם המחיר הנקוב – כלומר המחיר בו בעל האופציה קונה את המניה – גבוה יותר ממחיר המניה בתקופת ההבשלה, מימוש שלה לא יהיה צעד חכם.

במצב כזה, אם העובד מעוניין לקנות מניה של החברה – עדיף לו לקנות אותה שלא במסגרת מימוש האופציה. למעשה, האופציה הופכת ללא רלוונטית.

 

האם ניתן להפסיד בשל אי מימוש אופציה?

בניגוד למניה, אי מימוש של אופציה אינו מהווה הפסד.

מכיוון שאופציה איננה נכס פיננסי בפני עצמו, אי מימוש שלה הוא נייטרלי מבחינת רווח. ניתן להבין זאת כך: האופציה היא שובר לקניה מוזלת של מניה. לא מימשת – לא שילמת.

גם במקרה של אופציה, ייתכן ששווי השוק של החברה לא השתנה, אך האופציה כבר לא תהיה כדאית למימוש, וזאת במקרה של דילול.

 

מהו דילול מניות

דילול מתרחש כאשר החברה מחליטה להנפיק מניות נוספות. הנפקת מניות משליכה על כל בעלות ובעלי המניות הנוכחיים. אמנם הם נותרים עם אותה כמות מניות שרכשו, אך חלקה היחסי של כל מניה – ירד.

למשל, אם חברת אל"ף מנפיקה 1000 מניות נוספות, כך שכעת יש לה בסך הכל 2,000 מניות – נעמי, העובדת שברשותה 10 מניות, כבר לא מחזיקה ב- 1% משווי החברה: חלקה היחסי של נעמי ירד ל- 0.5% בלבד. אם שווי השוק של החברה לא השתנה, הערך הכספי שברשות נעמי נחתך בחצי.

דילול משליך הן על שווי מניה, באופן ישיר, והן על הכדאיות של אופציה, באופן עקיף. כל מניה בודדת שווה פחות גם אם שווי השוק של החברה לא השתנה כלל.

האופציה יכולה להפוך ללא כדאית, גם אם מחיר המניה עלה: בסופו של דבר, קניה של מניה נועדה לשקף את הרווח ממכירה עתידית שלה. אם ערכה ירד, ייתכן שהעסקה כבר איננה משתלמת.

 

מניות ואופציות כתגמול

ישנן שלוש שיטות לתגמול עובדות ועובדים. הראשון והמוכר ביותר הוא שכר, המהווה את המרכיב הכספי הקבוע בתגמול. השיטה השנייה היא מתן מענקים מעבר לשכר: בעקבות תרומה יוצאת דופן לפרוייקט, כמתנה תקופתית, בונוסים וכדומה. המענקים הם המרכיב הכספי המשתנה.

השיטה השלישית היא מתן תגמול הוני. מרכיב זה יכול להיות רק משתנה, כלומר לא ניתן לקבל אותו כתגמול באופן קבוע. יחד עם זאת, זוהי שיטה מקובלת מאוד לתגמל עובדים, ובדרך כלל תגמול זה נחשב כהטבה.

תחת השיטה שלישית, יש שתי האפשרויות לתגמול: הקצאת מניות או מתן כתבי אופציות. באשר לשיטה זו, אין תמימות דעים לגבי הכדאיות וההוגנות שלה, ולא אחת נשמעת עליה ביקורת. הביקורת מתחזקת כאשר המרכיב ההוני בתגמול מגיע במקום מרכיב כספי, ואז שאלת הכדאיות הופכת לרלוונטית במיוחד.

 

מה עדיף, מניה או אופציה?

את התשובה לשאלה האם אופציה עדיפה על פני מניה, או שמא מניה היא זו שעדיפה, יש לחלק לשתי נקודות מבט: זו של המעסיק או המעסיקה וזו של העובדת או העובד.

מבחינת המעסיק, מתן מניות היא התחייבות של ממש, וכמעט ואין דרך ממנה חזרה. המניה היא נכס פיננסי המצוי בידי העובד, ונכס זה הוא בעל שווי כספי השקול לשיעור מתוך שווי החברה כמוסבר לעיל.

לעומת זאת, האופציה במקרים רבים כלל איננה בת מימוש, או לא כדאית למימוש, ולכן ישנה סבירות גבוהה שהרלוונטיות שלה תפחת. מצד שני, זוהי בדיוק הסיבה לכך שאופציות הן כלי חלש יותר במתן תמריץ לשימור עובדים, כך שאם זוהי המטרה – הקצאת מניות ברוב המקרים היא עדיפה.

מנקודת המבט של העובד, בדרך כלל הקצאה של מניה היא עדיפה. ראשית, היא משקפת אמונה רבה יותר של בעלי החברה בשווי השוק שלה. שנית, היא פחות ניתנת לגמישות, וגם במקרה של הפסקת העסקה – הנכס נשאר בידי העובד.

התנאים לרווחיות של אופציות הם מאוד מסויימים, ולכן במקרים רבים מדובר בהימור בעל סיכון גבוה. כמובן שגם החזקה של מניה היא בגדר הימור, ותמיד יש סיכונים בשוק ההון. אולם, במקרה של מניות הסיכון הוא נמוך יותר בדרך כלל.

 

מהם הסיכונים במניות?

כאמור, שוק ההון הוא שוק של סיכונים. לעתים נדמה שחברה היא על דרך המלך, ולבסוף עקב אירועים חיצוניים כמו משברים כלכליים או הצלחה של מתחרה – ערך החברה יורד. מנגד, יש לא מעט סיפורים על חברות שהיו על סף סגירה ולבסוף הצליחו להרים את הראש ולרשום רווחים נאים.

מניה היא נייר ערך המשקף שיעור משווי החברה.

כך, כאשר שווי החברה גדל, עולה הערך הכספי של המניה, ולהיפך – ערכה הכספי של המניה יירד עם ירידה בשווי השוק של החברה. בנוסף, דילול מניות יפחית את הערך הכספי של כל מניה.

הסיכון במניה הוא, אפוא, שבטווח הארוך שווי השוק של החברה יירד אל מתחת לשווי השוק בזמן קבלת המניה או קנייתה.

רק במצב כזה בשורה התחתונה יירשם הפסד. הניסיון מלמד שערך המניה הוא תנודתי, ולכן ברוב המקרים לפחות בחלק מהזמן מכירה של מניה תניב רווח, גם אם קטן.

 

מהם הסיכונים באופציות?

האופציה היא רווחית רק במקרים מאוד מסויימים, כפי שהוסבר לעיל. אך האם אופציה היא יותר מסוכנת ממניה עקב כך? התשובה היא מעט מורכבת יותר.

מצד אחד, הסיכוי לרשום רווח עקב קבלה של אופציה נמוך יותר מאשר הקצאה של מניה. מצד שני, בהחזקה של אופציה לא ניתן להפסיד שום דבר: המשחק הוא בין רווח ובין אי-הפסד. לכן, יש הרואים דווקא באופציות את המשחק המסוכן פחות.

 

תקופת הקורונה והשפעותיה על מימוש אופציות

הקורונה, אשר הגיחה לעולמנו בתחילת שנת 2020 ומאיימת שלא לעזוב, הובילה לתמורות רבות בענף שוק ההון. חברות לא מעטות קרסו, אחרות ניצלו את המצב על מנת לרשום עליות חדות, ויש כאלו שהצליחו לשמור על יציבות מסוימת. מטבע הדברים, בעלי אופציות למניות, הושפעו גם הם מהתנודות בשוק ההון. 

כך למשל, נניח כי לראובן הייתה אופציה לרכישת מנייה בחברה לייצור תכשירים רפואיים, אשר תאריך מימוש האופציה היה במהלך תקופת הקורונה. עוד נניח כי החברה רשמה עליות חדות במכירותיה, שהובילו גם לעליות במחיר המנייה.

מאחר שמחיר מימוש האופציה לא משתנה – הוא נותר בעינו ללא תלות בתנודות מחיר מניית החברה, הרי שאם ראובן  מימש את האופציה, הרי שהוא גרף רווחים רבים. 

לחלופין, סביר כי בעלי אופציות לרכישת מניות בחברות שרשמו הפסדים, לא מימשו את האופציות אם החברות רשמו הפסדים, ומחיר מימוש האופציה היה גבוה ממחיר המנייה בשוק. 

 

תקופת הקורונה והשפעותיה על בעלי מניות

בעלי מניות לעומת זאת, לא נהנים מהפריבילגיה הנתונה לבעלי אופציות לרכישת מניות. הם משמשים, פשוטו כמשמעו, כבעלי החברה.

לכן, אם החברה רושמת הפסדים וערך מניותיה יורד – הרי שגם בעלי המניות מפסידים. לחלופין, אם ערך מניית החברה עלה – הרי שבעלי המניות הרוויחו. כמו כן, בעלי מניות נהנים מחלוקת דיבידנד, בשנים בהן החברה רושמת רווחים נאים ועומדת במבחנים המשפטיים לחלוקת דיבידנד. 

משכך, השאלה כיצד והאם בעלי מניות נפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה, תלויה בזהות החברות בהן הם השקיעו.

אם מדובר היה בהשקעות בחברות תרופות – סביר כי בעלי המניות הרוויחו. אם מדובר בחברות טיסות, או חברות המספקות דלק – סביר כי בעלי המניות הפסידו כספים רבים.

בהערת אגב, יצוין כי בשל הסיכון הגבוה בהשקעה באפיק השקעה אחד, מומלץ לבצע 'פיזור השקעות', ולרכוש מניות במספר אפיקי השקעה שונים. כך, יוכל לבטח עצמו המשקיע מפני ירידות חדות באפיק השקעה אחד. 

 

תגמול כספי ותגמול הוני – מה כדאי?

שאלת הכדאיות של קבלת מניות או אופציות כתגמול, צריכה בראש ובראשונה להיות: האם תגמול זה מגיע במקום תגמול כספי אחר, או בנוסף לתגמול ההוגן והכספי.

בין אם מדובר בתגמול כספי קבוע ובין אם תגמול כספי משתנה – תגמול כספי הוא תגמול ישיר, המשקף עבור העובדת או העובד את ערכם או ערך עבודתם מול החברה. אמנם ייתכן שהתגמול ההוני יניב יותר רווח עקב תשואות גבוהות, אולם מדובר בפוטנציאל בלבד.

כאשר התגמול ההוני מגיע בנוסף לתגמול כספי מלא, ניתן לראות בו כהטבה לכל דבר, ולקבל אותו בברכה. מצב זה יהיה נפוץ יותר בחברות ששווי השוק שלהן נמצא במגמת עלייה, והיא רוצה "לפנק" את העובדים עקב ההצלחה.

אולם, אם מוצע לכם תגמול הוני כתחליף לתגמול כספי – כדאי לפתוח טוב יותר את העיניים, ולהקדיש יותר תשומת לב לניהול הסיכונים.

האם ייתכן שהמניה שמקצים לי תאבד מערכה עד כדי כך שבסופו של דבר ארשום הפסד? האם הסבירות שבתקופת ההבשלה לא אממש את האופציה גבוהה יותר מהסבירות שכן אממש אותה? אם התשובה היא כן, שווה לשקול לוותר על ההטבה ההונית, ולבקש תגמול כספי.

אם התשובה היא לא, או אם אתם אוהבי סיכון ויש לכם אמונה רבה בחברה בה אתם עובדים – קבלו את התגמול ההוני, ועשו כל שביכולתכם על מנת להגשים את המטרה של עליית הערך של החברה.

 

אין נוסחאות קסם להשגת רווחים בשוק ההון

כל הנאמר עד כה מציג באופן כללי את המאפיינים של המניות וכתבי האופציות. בעולם האמיתי, הנסיבות הספציפיות של כל מקרה הן הגורמים המכריעים בשאלות הרווחיות, הסיכונים וכדאיות המימוש.

חברה בתחילת דרכה לא דומה באופייה לחברה ותיקה.

למשל, קבלת אופציות מחברה חדשה בעלת פוטנציאל להצלחה מלווה בסיכון נמוך בהרבה לאי-רווח מאשר קבלת אופציות מחברה ותיקה.

גורם נוסף הוא השוק בו מתחרה החברה, ורמת התחרות באותו השוק. במקרים רבים ניתן ללמוד מחברות מתחרות על הפוטנציאל שבעליית הערך של המניות או הכדאיות של מימוש האופציה.

 

כאמור

בעוד אופציות מקנות אפשרות לרכוש אחוזי בעלות בחברה מסוימת, כלומר – אופציה לרכוש מניות, רכישת מניות מביאה לידי החזקה ממשית באחוזי בעלות בחברה.

לכל סוג – בין אם מדובר באופציות למניות ובין אם מדובר במניות עצמן, יש יתרונות לצד חסרונות, שכפי שתואר בכתבה, טומנים בחובם לא מעט סיכונים, לצד סיכוי להפקת רווח משמעותי.