השקעה בטוחה עם תשואה גבוהה – יש הזדמנויות כאלה?

לקבלת הצעת מחיר השאירו את פרטיכם.

כל השקעה, מטבע הדברים, כרוכה בסיכונים שעל המשקיע לקחת על עצמו. בשל כך, רבים מנסים לאתר את ההשקעה הטובה ביותר – השקעה בטוחה עם תשואה גבוהה, קרי, השקעה בעלת פוטנציאל הרווח הגדול ביותר לצד שילוב עם רמת הסיכון הנמוכה ביותר.

במאמר שלפניכם נסביר מהי השקעה, נעבור להסביר מהן "השקעות בטוחות" ומדוע הן אינן קיימות (לפחות באופן אבסולוטי), לאחר מכן נצטרך להסביר מהי תשואה ומה פחות או יותר מגדיר השקעה כגבוהה.

לבסוף, נחבר את כל החלקים יחד, ונצא לדרך בשוק ההון כשאנחנו מוכנות ומוכנים יותר, מכירים טוב יותר את אוצר המילים – ויודעים להיזהר ביתר זהירות ממוקשים שעשויים להופיע בדרך.

 

האם יש השקעות ללא סיכונים?

נתחיל מהסוף: התשובה היא לא. הדרך הכי טובה לחשוב על זה היא לבצע את המשחק המחשבתי הבא – נניח שהייתה השקעה בטוחה עם תשואה גבוהה. מיד כולם (פרטים ובתי השקעות כאחד) היו מעבירים את כל כספם להשקיע אך ורק באפיק החלומי הזה. בתוך כמה שנים כל העולם היה הופך למיליונריות ומיליונרים. כל עוד זה לא קורה – לא קיים דבר כזה "השקעה בטוחה עם תשואה גבוהה".

יחד עם זאת, לא פעם מוצעות ללקוחות ציבור המשקיעות והמשקיעים הצעות מפתות עם כותרת כמו של מאמר זה, או לפחות באזור שלה.

כדי להבין לעומק מדוע מדובר בקונספט בעייתי שעלול להטעות ואף לגרום להפסדים כספיים, הסקירה הבאה תפרק את ההצעה הזו לחלקיה השונים. 

 

לפני הכל – מהו שוק ההון?

שוק ההון הוא שוק לכל דבר ועניין. ומה עושים בשוק? מוכרים וקונים סחורה. בדרך כלל, סוחר קונה סחורה במחיר מסויים ומוכר אותה בסכום גבוה יותר, וככה הוא מייצר לעצמו רווח. לעתים, למשל על מנת להיפטר מהמלאי, הסוחר נאלץ למכור במחירים נמוכים יותר מאשר המחירים בו הוא קנה אותה, ולמעשה מוכר במחירי הפסד.

המצב דומה בשוק ההון, עם כמה שינויים קלים. ראשית, במקום עגבניות ומלפפונים, המוצרים שנסחרים בשוק ההון הם נכסים פיננסיים מסוג ניירות ערך. הנכס הפיננסי איננו נכס ממשי, אבל הוא נושא ערך כספי ממשי, ולעתים ערך כספי עתידי (כזה שיהיה אפשר ליהנות ממנו בעתיד).

שוק ההון, הנקרא גם "הבורסה לניירות ערך", הוא הזירה בה נפגשים גופים המנסים לגייס כספים (למשל חברות, חברות יזמות או ממשלות) יחד עם ציבור המוכן לתת להם את הכספים האלה, הלא הם ציבור המשקיעים. בניגוד לתרומות, הכספים אותם נותן ציבור המשקיעים לאותם גופים הוא לא בלי תמורה, וישנה ציפייה לא רק לקבל את הכסף בחזרה בעתיד – אלא גם תוספת רווח.

המוטיבציה של משקיעה ומשקיע לתת את כספם לגוף אחר היא האמונה שבעתיד אותו גוף יחזיר להם את הכסף בתוספת רווחים. אז מהיכן צצים הרווחים האלה?

 

מה זה השקעה, ואיך היא עובדת?

אם כן, שוק ההון מזמין חברות, ממשלות ושאר גופים פיננסיים לגייס כסף מהציבור, כלומר לבקש מהציבור שישקיע בו. בניגוד לתרומה או להלוואה בריבית, בהשקעה ישנה ציפייה לרווחים עתידיים, בעקבות עלייה בערך אותו גוף פיננסי. קל יותר יהיה להבין זאת באמצעות דוגמא.

דמיינו למשל חברה בשם "תחבורה חכמה" שהוקמה לפני כמה שבועות במוחה הקודח של יזמית הייטק. אותה יזמית מאמינה שהיא עלתה על מוצר שיכול להקל על עומסי התנועה בישראל, נניח מכשיר שיותקן בכל רכב ויתחבר לרמזורים ובכך יווסת את התנועה בצורה חכמה.

הבעיה כרגע היא שאותה יזמית צריכה כסף בשביל לגייס מתכנתים, מהנדסים, אולי לשכור משרד קטן, לבצע ניסויים בעתיד, לשלם לשירותי ראיית חשבון וכולי – רשימת הוצאות לא נגמרת. בלעדי ההוצאות האלה, ובראשן ההוצאות על תהליך הפיתוח של המוצר, הרעיון המהפכני לעולם לא יוכל לצאת לפועל, ולמרבה הצער יישאר במוחה המבריק של אותה יזמית ולא יימכר בשוק.

במקום לקחת הלוואה מהבנק ולהיות חייבת להחזיר את ההלוואה בריבית לאחר כך וכך שנים, ומבלי להזדקק לתרומות (מטרתה של אותה יזמית היא עסקית למטרות רווח), היזמית פונה לשוק ההון, ומנפיקה מניות של חברת "תחבורה חכמה". כעת כל אחד ואחת בשוק ההון יכול לרכוש את המניות האלה.

רכישת המניות מצד אחד מעבירה כסף נזיל לחברת "תחבורה חכמה", בו היא יכולה להשתמש לטובת המחקר והפיתוח של המוצר המבוקש, ומצד שני מבטיחה לאלה שקנו את המניות זכויות על החברה. בראש ובראשונה, המניות מקנות לרוכשיהן זכויות על שוויה שוק העתידי של החברה, בדיוק על פי שיעור המניות אותם הם קנו.

למשל, "תחבורה חכמה" הנפיקה 1,000 מניות, והיא מוכרת אותן במחיר של 200 דולר למניה. כלומר, החברה רוצה לגייס 200,000 דולר, ולאחר הגיוס שווי השוק הנוכחי שלה הוא 200,000 דולר. נניח שדני קונה עשר מניות של החברה, כלומר 1% מסך המניות של החברה. המחיר אותו הוא שילם, או יותר נכון – השקיע, הוא 2,000 דולר. בהנחה ש"תחבורה חכמה" לא תנפיק עוד מניות, מרגע זה ואילך לדני יש 1% שווי השוק של החברה.

נניח שתוך חמש שנים "תחבורה חכמה" הצליחה לפתח את המוצר ולהתחיל למכור אותו בשוק. שווי השוק של החברה עולה, ולצורך הדוגמא נניח שהוא שילש את עצמו – כך ששווי השוק של החברה עלה מ-  200,000 דולר ל-  600,000 דולר. כעת, דני שהשקיע 2,000 דולר יכול למכור את עשר המניות שלו תמורת 6,000 דולר, ולרשום רווח נאה של 4,000 דולר.

אך האם שווי השוק של החברה יכול גם לרדת? ומה קורה במצב כזה? הזדמנות מצויינת להכיר את האוקסימורון "השקעה בטוחה".

 

השקעה בטוחה בהגדרה לא יכולה להתקיים

הרעיון העומד בבסיס כל העולם של ההשקעות הוא גיוס כספים עבור דברים שעדיין לא קיימים. נניח ש"תחבורה חכמה" נראית בשנת 2020 כמוצר שבטוח יצטרכו אותו, ולכן נחשבת בפי רבים כ"השקעה בטוחה". המחקר והפיתוח אורכים מספר שנים, ונניח שבדיוק כאשר המוצר מוכן לשימוש – כלומר אחרי שנעשה שימוש בכל הכסף שגוייס – מהפכה בתחום התחבורה הפכה את המוצר למיותר.

למשל, רפורמה (דמיונית למרבה הצער) במערך התחבורה הציבורית גרם לרוב משקי הבית לוותר על כלי הרכב הפרטי שברשותם. לפתע הביקוש לאותו מוצר ירד פלאים, אולי אפילו נעלם לחלוטין. חברת "תחבורה חכמה" השקיע את 200,000 הדולר שגייסה, אך כעת לאחר המהפכות בתחום התחבורה בתום חמש שנים שווי השוק שלה הוא 50,000 דולר בלבד. כעת, דני יכול למכור את המניות שרכש ב-  2,000 דולר תמורת 500 דולר בלבד, ולרשום הפסד של 1,500 דולר.

האם דני עשה מעשה פסול? מובן שלא. דני לקח סיכון בכך שהוא בחר להשקיע בחברת "תחבורה חכמה". על פי ההאמונה שלו בזמן ההשקעה, הוא צפה דווקא רווחים. ייתכן מאוד שמבחינה הסתברותית – וכאן המונח "הסתברות" משחק תפקיד משמעותי – הוא אפילו צדק. הרי מי חלם שיקומו שר או שרת תחבורה שיבצעו רפורמות מרחיקות לכת שייָתרו את הצורך ברכב פרטי…

אולם, גם אם הסיכוי להצלחה היה גבוה – הוא היה נמוך מ-  1 (כלומר פחות מ-  100%). קרוב ככל שיהיה, הסיכוי בהשקעה תמיד יהיה נמוך יותר מ-  1, כך שתמיד ישנו תרחיש בו ההשקעה לא מצליחה להחזיר את עצמה, ואף לגרום להפסדים עבור אותו ציבור משקיעים.

דני גם לא יכול לבוא בטענות לאותה יזמית או לאף גורם לא בחברת "תחבורה חכמה" ולא בשוק ההון: אף גורם לא יכול להבטיח שההשקעה תחזיר את עצמה. דני צריך לדעת זאת כאשר הוא מבצע את הרכישה של המניות, וישנם צעדים אותם הוא יכול לעשות על מנת לצמצם את הסיכון, כפי שמיד יודגם. אך לעולם בכל השקעה יהיה אלמנט של סיכון, אליו צריך להיות מודעים.

 

היחס של משקיעות ומשקיעים לסיכון הוא עניין של העדפה אישית בלבד

בהשקעות ובלקיחת סיכונים בשוק ההון, אין נכון או לא נכון. בסופו של יום מדובר בהחלטה אינדיבידואלית של כל אדם, וכל אחד יכול לבחור את מידת הסיכון המתאימה לו. אך מדוע בכל זאת יש כאלה שמוכנים לקחת סיכונים גבוהים יותר מאחרים?

הסיבה היא שברוב המקרים, השקעות מסוכנות יותר מניבות רווח פוטנציאלי גבוה יותר. כלומר, הסיכוי להגיע למצב של רווח הוא נמוך יותר, אך אם מגיעים למצב של רווח – הוא גבוה יותר מאשר השקעה בסיכון נמוך.

ניתן לראות בתשואה של השקעות שונות מעין תג מחיר לרמת הסיכון אותה אתם מוכנים לקחת על עצמכם ועל הכסף שלכם. ככל שרמת הסיכון יורדת, כך תקבלו רווח ברמת וודאות גבוהה יותר, אך רווח נמוך יותר בהשוואה להשקעות מסוכנות. ולהיפך – ככל שרמת הסיכון עולה, כך תקבלו רווח ברמת וודאות נמוכה יותר, אך רווח גבוה

 יותר בהשוואה להשקעות "בטוחות".

המילה "בטוחות" נמצאת בסוגריים, משום שכפי שכבר הוסבר לעיל – אין דבר כזה השקעה בטוחה. יש רק השקעות שיש סיכוי גבוה, אפילו מאוד גבוה, שהן יניבו רווח חיובי, כאשר הוודאות מתבססת בין היתר על היסטוריה של ההשקעה – בהחלט ייתכן סוג של אפיק השקעה שמעולם לא איכזב את המשקיעים בו. 

האם זוהי ערובה ודאית לכך שזה לא יקרה בעתיד? לא. אך האם זה מעלה את ההסתברות שבעתיד זה ימשיך לקרות? בהחלט כן.

 

פיזור סיכונים הוא אחד הכלים להקטנת הסיכון בהשקעה

אחד הכלים הנפוצים להפוך השקעה לבטוחה יותר (שוב, אין דבר כזה השקעה בטוחה ב- 100 אחוז), הוא לפזר את הסיכונים. זוכרים את דני? דמיינו שדני, במקום לקנות עשר מניות של חברת "תחבורה חכמה" תמורת 2,000 דולר, היה רוכש רק חמש מניות של "תחבורה חכמה" תמורת 1,000 דולר, ו- 1,000 דולר נוספים היה משקיע בחברה בתחום אחר לחלוטין, נניח בחברת "חקלאות העתיד".

כעת, התרחיש בו דני מרוויח איננו תלוי רק בנסיבות המלוות את הסיפור של חברת "תחבורה חכמה". בדוגמא לעיל, לפיה ממשלת ישראל מייתרת את הצורך בשימוש ברכב פרטי ובכך שומטת את הקרקע מתחת לרלוונטיות של המוצר של "תחבורה חכמה" – לא השפיע כהוא זה על חברת "חקלאות העתיד".

לפיכך, ייתכן שדני רשם הפסד על חשבון 1,000 הדולר המושקעים ב"תחבורה חכמה", אך עדיין יכול להניב רווח דרך ההשקעה שלו בחברת "חקלאות העתיד", שאולי אפילו יעלה על ההפסד שנרשם בחברה הראשונה.

כאשר אתם נתקלים במסלול השקעה המציע "תמהיל" כלשהו בין אפשרויות השקעה שונות, זה בדיוק מה שהוא עושה: באפיק זה הכסף שלכם ירכוש לא רק ניירות ערך של גופים שונים, אלא ניירות ערך מסוגים שונים, כגון מניות, איגרות חוב קונצרניות ואיגרות חוב ממשלתיות – והכל בהתאם לרמת הסיכון אותה אתם רוצים לקחת.

 

במה עדיף להשקיע – מניות, איגרות חוב קונצרניות או איגרות חוב ממשלתיות?

בשוק ההון נסחרים מגוון סוגים של ניירות ערך, כאשר הראשיים שבהם הם המניות ואיגרות החוב. איגרות החוב מתחלקות לאיגרות חוב ממשלתיות, כלומר כאלה המונפקות על ידי ממשלות (ממשלת ישראל בדרך כלל במקרה שלנו), ואיגרות חוב קונצרניות, שאלה איגרות חוב של חברות פרטיות.

מניות הן כאמור ניירות ערך המייצגות שיעור בעלות על החברה. מעבר למאפיין המרכזי שלהן כמייצגות שיעור בעלות על שווי השוק של החברה, רוב סוגי המניות גם מקנות זכות הצבעה (שוב, באותו שיעור של המניות שנרכשו). באופן די פשוט, וכפי שראינו בדוגמא של דני, מניה היא רווחית כאשר המחיר שלה גבוה מהמחיר בו היא נקנתה – בדיוק כמו כל מוצר אחר בשוק.

קנייה ומכירה של מניות הן הפעולות הנפוצות ביותר בשוק ההון, הו נעשות על בסיס יומיומי על ידי מיליוני אנשים בבורסות ברחבי העולם. כאשר הכסף שלכם מושקע דרך בית השקעות, הנציגים של בית ההשקעות מבצעים את הפעולות הללו בשמכם.

איגרות חוב הן ניירות ערך שנועדו לגייס כספים באופן שונה – מדובר בלקיחת הלוואה, אך במקום לקחת הלוואה מהבנק, ההלוואה נלקחת מהציבור.
כאשר אני קונה איגרת חוב בשווי של 100 דולר, אני למעשה נותן הלוואה של 100 דולר לאותו גוף שהנפיק את איגרת החוב. האינטרס לרכישת איגרת החוב או למתן ההלוואה הוא כמובן קבלת הריבית בעתיד, בהתאם לתנאים של איגרת החוב הספציפית.

איגרות חוב נחשבות מסוכנות פחות מאשר החסר במניות, והסיכון היחיד לאבד את הכסף הוא שהגוף שהנפיק את איגרות החוב הופך לחדל פירעון, כלומר לכזה שלא מסוגל להחזיר את החובות שצבר במהלך השנים. לפיכך, איגרות חוב ממשלתיות הן כמעט תמיד מסוכנות פחות מאיגרות חוב של חברות, משום שהיציבות הפיננסית של המדינה נחשבת מבוססת יותר מכל חברה פרטית.

בהתאם, הריביות של איגרות חוב ממשלתיות נמוכות יותר מאשר הריביות של איגרות חוב קונצרניות, ואלה הן נמוכות יותר בממוצע מאשר התשואות שניתן לקבל על השקעה במניות. בדיוק כפי שהוסבר לעיל, המשחק הוא בין השקעות מסוכנות יותר עם תשואות וריביות גבוהות יותר, ובין השקעות מסוכנות פחות עם תשואות וריביות נמוכות יותר.

 

האם השקעה דרך בית השקעות יכולה להיות השקעה בטוחה?

גם בית השקעות, מבוסס, יציב וותיק ככל שיהיה, לא יכול להבטיח במאה אחוז תמיד שההשקעות דרכו יניבו רווח. אפילו אם מדובר במסלולי השקעה שבמשך עשרות שנים רק הניבו רווחים חיוביים לציבור המשקיעות והמשקיעים שלהם, עובדה זו רק מגדילה את הביטחון ומקטינה את הסיכון, אך לעולם לא מעלימה אותו לחלוטין.

זיכרו תמיד, שאם היו השקעות בטוחות – היו הרבה יותר מיליונרים בעולם, ואולי אפילו בתי ההשקעות לא היו קיימים: כולם היו פשוט משקיעים באפיקים ה"בטוחים".

מצב זה הוא כמובן איננו רצוי, משום ששוק הון שכולם משקיעים בו באותו אפיק הוא שוק מנוון ולא יכול לדאוג לפיתוח אמיתי. למשל, אם כולם היו בוחרים באותו אפיק דמיוני שמניב בוודאות רווח חיובי, חברת "תחבורה חכמה" לעולם לא תצליח לגייס את הכספים הנדרשים לה למטרות המחקר והפיתוח, והמוצר היה נותר במוחה של היזמית. וכך היה קורה גם עם כל הפיתוחים הטכנולוגיים, הרפואיים ומחקריים המלווים אותנו ביומיום ושיפרו לאין שיעור את איכות החיים שלנו.

 

מהי תשואה? ומתי תשואה נחשבת גבוהה?

תשואה היא השינוי בערך ההשקעה על פני זמן. אם התשואה של ההשקעה בחברת "תחבורה חכמה" הייתה מניבה לדני 5% שנתיים, הרי שבתום חמש שנים, 2,000 הדולר שלו היו הופכים ל- 2,553 דולר, כלומר רווח של 553 דולר במשך חמש שנים. אם התשואה הייתה כפולה, של 10% שנתיים, הרווח היה מגיע ל- 1,221 דולר, כלומר דני היה מסיים את חמש השנים עם 3,221 דולר ביד.

אפיקי ההשקעה השונים מציעים תוחלת של תשואה, ואף פעם לא תשואה ודאית. ככל שהסיכון בהשקעה יורד, למשל מסלולים הכוללים יותר השקעה באיגרות חוב ממשלתיות על פני ניירות ערך מסוגים אחרים, כך התשואה תרד.

השקעות בחברות הייטק, למשל, נחשבות מסוכנות יותר מהשקעות אחרות (רוב מיזמי ההייטק למרבה הצער לא מצליחים ונסגרים תוך חודשים עד שנים ספורות). אך כאשר חברת הייטק מצליחה – התשואה יכולה להיות של עשרות ואף מאות אחוזים! בדוגמא הקודמת של התרחיש בו השווי של "תחבורה חכמה" שילש את עצמו תוך חמש שנים, התשואה השנתית הממוצעת היא 24.6%!

תשואה "גבוהה" ותשואה "נמוכה" הן מטבע הדברים מושגים סובייקטיביים, אך יחד עם זאת מקובל שתשואה נמוכה שתלווה בדרך כלל מסלולי השקעה סולידיים (לא מסוכנים) היא של כמה אחוזים בודדים, תשואה "יפה" תהיה של קרוב ל- 10% שנתיים. כתשואה גבוהה בדרך כלל יתייחסו לתשואות של למעלה מ- 10%. תשואות כאלה הן יהיו מסוכנות יותר, בדיוק כמו בדוגמא לעיל.

 

מדוע מניות הן מסוכנות יותר?

אחת התכונות הבולטות של מניות בשוק ההון היא התנודתיות של הערך שלהן. מדי יום ביומו, מניות של חברות שונות משנות את שוויין, והסיבות לכך הן רבות, ומגוונות ובהרבה מקרים בלתי נצפות. 

למשל, ציוץ אחד של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לגבי העובדה שחיסון לקורונה עתיד לצאת בקרוב יכול להעלות את המניות של יצרניות החיסונים המובילות בעשרות אחוזים בתוך ימים ספורים ואפילו בתוך יום אחד בלבד.

באופן דומה, פרסום בעיתון על הסכנה של חיסון של חברה מסויימת, ואפילו רק אם הכותרת מציגה על סיכון ושאר הכתבה מספרת סיפור אחר – יכולה להצניח את שווי השוק בחזרה כלפי מטה, ואף להביאו לשפל חדש. שתי הדוגמאות האלה התרחשו באמת במציאות, ואף יותר מפעם אחת.

לכן, אחד מהדברים החשובים ביותר בהשקעה בשוק ההון, היא התאזרות בסבלנות. בדרך כלל, מסלולי השקעה מנייתיים (כלומר כאלה המבוססים על מניות) מצליחים לשמור על תשואה גבוהה יחסית על פני זמן. כלומר, התשואות יכולות לעלות ולרדת במשך החודשים ואפילו על בסיס יומיומי, אך בפרספקטיבה של מספר שנים – התשואה הממוצעת היא גבוהה יחסית.

כמובן שהכל תלוי בסוג ההשקעה, בבית ההשקעות, בנסיבות הגלובליות או המדיניות בהן המניות פועלות, ובסוף בסוף – גם בקצת מזל.

 

האם נדל"ן היא השקעה סולידית או מסוכנת?

גם לגבי השאלה הזו אין תשובת קסם, אבל ניתן לומר שבדרך כלל השקעה בנדל"ן בישראל והשקעה בנדל"ן בחו"ל נחשבות בטוחות באופן יחסי, כאשר התשואה היא סולידית יותר מאשר מסלולים מסוכנים יותר בשוק ההון.

במקרים רבים, אלה שבוחרים ובוחרות להשקיע בנדל"ן עושים זאת מתוך פחד משוק ההון, פחד שניתן להצדיקו באמצעות מחסור בידע פיננסי או דעות קדומות. הניסיון מראה שבממוצע אלה שמשקיעים בנדל"ן מרוויחים בסופו של תהליך תשואה נמוכה יותר, אך ללא ספק הם חשופים לפחות סיכונים מאשר המשקיעים בשוק ההון.

יתרון נוסף של השקעה בנדל"ן היא העובדה שמדובר בנכס ממשי, ולכן הוא נותן יותר ביטחון לאנשים רבים. יש לציין שביטחון זה הוא בעיקרו מנטלי, משום ששוק ההון חרף המשברים הרבים שפקדו ופוקדים אותו במאה השנים האחרונות – לרבות המשבר הכלכלי המתלווה למשבר מגיפת הקורונה העולמית – הוכיח את יציבותו בפרספקטיבה של הטווח הארוך.

 

האם כדאי להשקיע בסטארט אפ בשביל התשואה הגבוהה שהוא מבטיח?

חשוב לחזור ולהדגיש שתשואה בכל השקעה שהיא היא לא דבר שמישהו או מישהי יכולים להבטיח. השקעות בסטארט אפ הן מפתות רבים, משום שאנו שומעים על סיפורי ההצלחה המרהיבים המספרים על תשואות של מאות אחוזים.

יחד עם זאת, חשוב להכיר בעובדה שעל כל סיפור הצלחה מסחררת כזו שאנו קוראים בעיתון, ישנם עשרות ומאות חברות סטארט אפ שגייסו כספים ולמרבה הצער לא הצליחו בפיתוח המוצר שלהם או בשיווק שלו ברמה כזו שתחזיר את ההשקעה.

לכן, השקעה בסטארט אפ היא דבר מומלץ עבור אלה שיכולות ויכולים להרשות לעצמם לקחת סיכונים. ראשית, בשום פנים ואופן אין לבנות על השקעה בסטארט אפ כמקור הכנסה עתידי עיקרי. השקעה בסטארט אפ צריכה להיעשות באמצעות כסף פנוי שיש לכם, כזה שתוכלו להמשיך לחיות בלעדיו אם יירד לטמיון.

שנית, מי שעדיין לא "לכלכו את הידיים" בשוק ההון, כלומר חדשות וחדשים בתחום – מומלץ להתחיל דווקא בהשקעות סולידיות יותר. ניתן, וכל זאת בהתאם לתנאי הראשון שההשקעה נעשית באמצעות כסף פנוי, להשקיע מעט כסף בסטארט אפ שאתם מאמינים בו וסקרנים לגבי ההצלחה שלו.

ככלל אצבע, כאשר בוחרים להשקיע בסטארט אפ כזה או אחר, מומלץ לצאת מנקודת הנחה (שהיא נכונה סטטיסטית) שהכסף לא יחזור אליכם. 

באופן זה, תוכלו לבצע את ההשקעה ביותר אחריות. לאחר מספר שנים (או חודשים במקרה נדיר), תגלו מה מצב החברה ומה מצב שווי השוק שלה, ואז במקרה הרע לא תתאכזבו (כי לא היו ציפיות גבוהות), ובמקרה הטוב והמבורך – תופתעו לטובה. אולי אפילו מאוד.

 

האם להאמין לבית השקעות שמבטיח השקעה בטוחה עם תשואה גבוהה?

עליכם להיות חשדנים מאוד לגבי הצעה מסוג זה. לאחר שלמדנו את כל המושגים החשובים, תוכלו להגיע לשולחן הדיונים עם שאלות ודרישות מנוסחות היטב.

בכל מסלולי ההשקעה שיוצעו לכם דרך בית השקעות, הטרייד אוף יהיה בין גובה התשואה ובין רמת הסיכון. ולכן, מיד כשמציעים לכם מסלול עם תשואה אטרקטיבית יותר – דעו שמדובר במסלול מסוכן יותר.

עד כמה מסוכן? תוכלו לבדוק את התשואה החודשית במהלך השנה האחרונה, או התשואה השנתית הממוצעת על פני חמש עד עשר השנים האחרונות, על מנת לקבל מושג לגבי איכות בית ההשקעות, המקצועיות שלו, וההיסטוריה הפיננסית שלו.

גם מסלול שמציג תשואה יציבה וקבועה על פני זמן רב הוא רק מידע היסטורי, ואין בו כדי להבטיח שום דבר לגבי העתיד. עם האמירה הזו בראש, כן ניתן להניח שהמסלול ימשיך להניב תשואה דומה גם בעתיד, במיוחד על פני מספר שנים. לבסוף, ההחלטה היא שלכם ושלכם בלבד, ותידרשו להכריע מהי מידת הסיכון אותה אתם רוצים לקחת.

בכל אופן, מסלול המבטיח "תשואה בטוחה" בדרך כלל פשוט יהיה מבוסס על סיכון מאוד נמוך, כך שבאמת כמעט ואין סיכון לאבד את הכסף. כך, שההבטחה לתשואה "בטוחה" היא פשוט בדרך דיבור, או רק מתייחסת לעובדה שהמסלול הוא בטוח יותר ממסלולים אחרים.

 

כיצד לבחור רמת סיכון בצורה חכמה?

אמנם ראינו שהיחס לסיכון היא העדפה אישית, משתנה בין אדם לאדם, ושכל הדעות לגביה הן לגיטימיות, אולם כדאי לדבר על שיקולים אוניברסליים שיכולים לעזור לכם לקבל החלטה ברגע האמת.

ראשית, עליכם לשאול את עצמכם מהי מטרת ההשקעה שלכם. אם המטרה היא "לעשות כסף", כלומר להתנסות בשוק ההון, להכיר את העולם הזה, וליהנות מרווחים עתידיים אם יהיו – כדאי לכם להשקיע סכומים קטנים יחסית, ולפחות בחלק מהמסלולים גם לקחת סיכון. כך תוכלו ללמוד בצורה הטובה ביותר על בשרכם מה זה שוק ההון, על כל ההיבטים שלו – החיוביים והפחות.

אך אם המטרה היא השקעה בסופה אתם צריכים את הכסף לכל מטרה שהיא, ופשוט החלטתם להיכנס לשוק ההון במקום להשאיר את כספי החיסכון שלכם להעלות אבק בעובר ושב (החלטה נכונה מאוד) – מומלץ להקטין את הסיכון וללכת על מסלול השקעה סולידי, הכולל בתוכו גם תמהיל לבחירתכם בין מסלולי השקעה, אך שלא יהיה מבוסס אך ורק על מניות (אם בכלל).

שנית, מצבכם הכלכלי הוא פרמטר חשוב מאוד. אם אין לכם כסף – אל תסכנו אותו. ככל שמדובר בחסכונות שלכם, עליכם לנהוג באחריות, ולא לסכן אותו, לכל הפחות לא את כולו. השקעות הן דבר חשוב, הן אלה שמניעות את הכלכלה העולמית קדימה ולמעשה המציאו את מושג הצמיחה הכלכלית האחראי לרווחה הכלכלית של כולנו היום – אך בשום פנים ואופן לא על הגב שלכם.

 

חינוך פיננסי הוא הדרך להצלחה

לסיכום, אין דבר כזה "השקעה בטוחה עם תשואה גבוהה". ישנן תשואות גבוהות ומסוכנות יחסית, ישנן תשואות נמוכות עם רמת וודאות גבוהה יחסית. ישנם סיפורי הצלחה מעוררי קנאה על השקעות שהפכו את בעליהן למיליונריות ומיליונרים, ישנם סיפורי כישלון של אנשים שאיבדו את כל כספם בבורסה – ובין אלה לאלה ישנם מיליוני משקי בית שהצליחו להביא רווחים נאים הבייתה לאחר שנים בשוק ההון, שלא לקחו סיכון גבוה מדי אך השכילו לא להשאיר את הכסף שלהם מתחת לבלטה.

אחד מהגורמים שיכולים לסייע לכם מאוד הוא חינוך פיננסי עצמי. למרבה הצער, במדינת ישראל נכון להיום החינוך הפיננסי הוא מאוד מוגבל, ורבים חוששות וחוששים להתחיל את דרכם בשוק ההון.

לפני שאתם נכנסים, קיראו חומרים (יש המון חומרים חינמיים ברחבי הרשת), התייעצו עם חברות וחברים מביני עניין, ואם אתם פונים לבית השקעות תערכו השוואה – אל תתביישו לשאול על הכל ולבקש הבהרה על כל סעיף וסעיף. אחרי הכל, מדובר בכסף ובחסכונות שלכם.

לאחר מכן, הצעדים הראשונים בשוק ההון כדאי שיהיו קטנים. התחילו בהשקעות של סכומים קטנים יחסית, בחנו בעצמכם כיצד אתם מרגישים עם אפיקי השקעה מסוגים שונים (כלומר עם רמות סיכון שונות), ועם הזמן תוכלו להגדיל את הפעילות שלכם, בהתאם להעדפות האישיות שלכם.

נשמח לעמוד לשרותכם בכל נושא

השאירו את פרטיכם
ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם

כתבות נוספות בנושא