כמה ביטקוין יש בעולם ומה יקרה כשייגמרו

למה דווקא 21 מיליון, ומי קבע את זה?

ביטקוין הושק בינואר 2009 על ידי דמות או קבוצה שפעלה תחת הכינוי סאטושי נקמוטו. כבר בגרסה הראשונה של התוכנה נקבע כלל פשוט: מטבעות חדשים נוצרים רק כפרס למי שמוסיף "בלוק" חדש לשרשרת. בלוק הוא דף בפנקס החשבונות המשותף של הרשת, ובו רשומות העסקאות האחרונות. מי שמוסיף אותו נקרא "כורה".

הפרס לבלוק התחיל ב-50 ביטקוין, והוא נחתך בחצי כל 210,000 בלוקים. מכיוון שבלוק נוסף בממוצע כל 10 דקות, 210,000 בלוקים הם בערך ארבע שנים. סכום של סדרה שבה כל איבר הוא חצי מקודמו מתכנס למספר סופי: 210,000 כפול 50 כפול 2 שווה 21 מיליון. התקרה של 21 מיליון היא לא החלטה של גוף מרכזי אלא תוצאה מתמטית של פרס התחלתי של 50 מטבעות שנחתך בחצי כל 210,000 בלוקים.

פרט קטן שמעטים מכירים: בפועל לא יגיעו בדיוק ל-21 מיליון. בגלל עיגול כלפי מטה של הפרס בכל חציון, ובגלל כמה מטבעות שאבדו בתקלות בתחילת הדרך, הסכום הסופי יהיה מעט נמוך יותר, בהבדל זניח של שברירי מטבע.

מה זה סאטושי, ולמה זה חשוב לשאלת המחסור?

ביטקוין אחד מתחלק ל-100 מיליון יחידות קטנות שנקראות "סאטושי", כלומר כל סאטושי שווה 0.00000001 ביטקוין. המשמעות היא שגם אם יש רק 21 מיליון מטבעות שלמים, יש בסך הכול 2.1 מיליון מיליארד יחידות קטנות. לכן אין צורך לקנות מטבע שלם כדי להחזיק ביטקוין, ואפשר לקנות גם בסכום של כמה עשרות שקלים.

כמה ביטקוין כבר נכרו עד היום?

את המספר הזה אפשר לחשב בעצמכם, וזה אחד הדברים היפים בביטקוין. עד החציון של אפריל 2024 עברו ארבעה עידנים מלאים של 210,000 בלוקים כל אחד. בעידן הראשון נוצרו 10.5 מיליון מטבעות, בשני 5.25 מיליון, בשלישי 2.625 מיליון וברביעי 1.3125 מיליון. סך הכול 19.6875 מיליון מטבעות עד אפריל 2024.

מאז הפרס עומד על 3.125 ביטקוין לבלוק. ביום נוספים בממוצע כ-144 בלוקים, ולכן נוצרים כ-450 מטבעות חדשים ביום, כ-164 אלף בשנה. מאפריל 2024 ועד אמצע 2026 עברו קצת יותר משנתיים, ונוספו בערך 365 אלף מטבעות. לפי החישוב הזה, באמצע 2026 קיימים כ-20.05 מיליון ביטקוין, ונותרו לכרייה כ-950 אלף בלבד.

החישוב הוא הערכה, כי קצב הבלוקים לא תמיד בדיוק 10 דקות. כשנכנסים לרשת עוד כורים עם יותר כוח עיבוד, הבלוקים נוצרים קצת יותר מהר, ואחרי כל 2,016 בלוקים (כשבועיים) הרשת מכיילת מחדש את רמת הקושי כדי להחזיר את הקצב ל-10 דקות. לכן הסטייה לאורך זמן קטנה.

מה זה חציון ואיך הוא משנה את קצב ההנפקה?

חציון (באנגלית מכנים אותו "הלבינג") הוא הרגע שבו הפרס לבלוק נחתך בחצי. הוא לא מתרחש בתאריך קבוע בלוח השנה אלא במספר בלוק קבוע: בכל פעם שהשרשרת מגיעה לכפולה של 210,000. אין הצבעה, אין הודעה רשמית ואין מי שלוחץ על כפתור. התוכנה פשוט מתחילה לשלם פחות.

הטבלה הבאה מציגה את העידנים של ביטקוין עד היום ואת החציון הבא הצפוי:

מקור: כללי ההנפקה הקבועים בפרוטוקול ביטקוין, חישוב המערכת.

רואים מהטבלה את התופעה המרכזית: כל עידן מוסיף בדיוק חצי מהעידן שלפניו. עד סוף העידן הנוכחי, בשנת 2028, יהיו קיימים כ-96.9% מכל הביטקוין שייווצרו אי פעם. משם והלאה מדובר בטפטוף שהולך ונחלש במשך יותר ממאה שנה.

למה הזנב כל כך ארוך?

דמיינו כוס מים שבכל דקה שותים ממנה חצי ממה שנשאר. אחרי כמה דקות הכוס כמעט ריקה, אבל תמיד נשארת טיפה. כך גם בביטקוין: אחרי כ-33 חציונים הפרס לבלוק יקטן מסאטושי אחד, היחידה הקטנה ביותר, והתוכנה פשוט תפסיק לחלק פרס. לפי קצב של חציון כל ארבע שנים, זה צפוי לקרות בסביבות 2140.

האם כל 20 מיליון הביטקוין באמת זמינים?

כאן מגיע הפער שבין ההיצע הרשמי להיצע שאפשר להשתמש בו. ביטקוין נשלט באמצעות "מפתח פרטי", מעין סיסמה ארוכה שמאפשרת להעביר את המטבעות. מי שאיבד את המפתח, איבד את המטבעות לתמיד. אין בנק שאפשר להתקשר אליו ואין כפתור "שכחתי סיסמה".

בשנים הראשונות ביטקוין היה שווה מעט מאוד, ואנשים לא שמרו עליו בקפידה. כוננים קשיחים נזרקו, מחשבים ישנים פורמטו וסיסמאות נשכחו. חברות שמנתחות את השרשרת מעריכות שמיליוני מטבעות לא זזו כבר יותר מעשור, וחלק ניכר מהם כנראה אבוד. גם המטבעות שמיוחסים לסאטושי עצמו מעולם לא הוזזו. ההיצע שבאמת זמין למסחר קטן מההיצע הרשום, אבל אין שום דרך לדעת בוודאות כמה מטבעות אבדו וכמה רק ישנים.

חשוב להבין את ההבדל: מטבע "רדום" הוא מטבע שפשוט לא זז הרבה זמן. ייתכן שבעליו מחזיק אותו בכוונה לטווח ארוך. מטבע "אבוד" הוא מטבע שאף אחד כבר לא יוכל להזיז. מבחוץ שניהם נראים אותו דבר.

מה יקרה לכורים כשהפרס יגיע לאפס?

זו השאלה הגדולה באמת. הכורים לא עובדים בהתנדבות: הם מפעילים מחשבים ייעודיים שצורכים חשמל רב, ומקבלים בתמורה שני סוגי הכנסה. הראשון הוא פרס הבלוק, המטבעות החדשים. השני הוא עמלות העסקאות שמשלמים המשתמשים כדי שהעסקה שלהם תיכנס לבלוק.

היום פרס הבלוק הוא עדיין רוב ההכנסה של הכורים. עם כל חציון החלק שלו קטן, ובסוף הוא ייעלם לחלוטין. אחרי שהמטבע האחרון ייכרה, הכנסת הכורים תגיע כולה מעמלות העסקאות, וביטחון הרשת יהיה תלוי ביכולת של העמלות לממן את הכרייה.

למה זה משנה? כי הכורים הם אלה ששומרים על הרשת. ככל שיש יותר כוח עיבוד שמגן על השרשרת, כך יקר יותר לתקוף אותה ולנסות לשכתב את ההיסטוריה שלה. אם ההכנסה של הכורים תרד מאוד, חלקם יכבו את המכונות, וכוח העיבוד הכולל יירד.

שלושה תרחישים אפשריים

• עמלות גבוהות מספיק: אם הביקוש להעביר עסקאות על הרשת הראשית יהיה גבוה, המשתמשים יתחרו על מקום בבלוק וישלמו עמלות שיממנו כרייה מלאה.
• עמלות נמוכות עם שכבות נוספות: רוב העסקאות הקטנות יעברו ל"שכבה שנייה", מערכות שרצות מעל ביטקוין ומרכזות עסקאות רבות לרישום אחד. השאלה תהיה אם הרישומים האלה ישלמו מספיק.
• ירידה בביטחון: אם העמלות לא יספיקו, כוח העיבוד יירד והרשת תהיה פגיעה יותר. זה הדיון שמכונה "תקציב הביטחון" של ביטקוין, ואין עליו תשובה מוסכמת.

שימו לב שמדובר בתהליך הדרגתי ולא ב"יום הדין". הפרס יורד בחצי כל ארבע שנים, כך שלשוק יש עשרות שנים להסתגל. כבר היום יש תקופות שבהן העמלות מהוות נתח מורגש מהכנסת הכורים, למשל בימים של עומס חריג על הרשת.

האם אפשר לשנות את התקרה של 21 מיליון?

מבחינה טכנית, כל קוד אפשר לשנות. מבחינה מעשית, זה כמעט בלתי אפשרי. ביטקוין לא מנוהל על ידי חברה. אלפי "צמתים", מחשבים שמריצים את התוכנה ובודקים כל בלוק, דוחים אוטומטית כל בלוק שמנסה לייצר יותר מטבעות ממה שהכללים מתירים. כדי לשנות את התקרה, רוב המשתמשים, הכורים, הבורסות והמפתחים היו צריכים להסכים להריץ גרסה חדשה.

לאורך ההיסטוריה של ביטקוין היו מחלוקות על שינויים קטנים בהרבה, כמו גודל הבלוק, והן הובילו לפיצול של הרשת לשני מטבעות נפרדים. התקרה של 21 מיליון נחשבת לכלל הבסיסי ביותר של ביטקוין, ומי שישנה אותה ייצור בפועל מטבע אחר ולא ביטקוין.

זה גם ההבדל המרכזי בין ביטקוין למטבעות קריפטו רבים אחרים. לחלק מהם אין תקרה בכלל, ובחלק אחר מדיניות ההנפקה נקבעת או משתנה בידי צוות מרכזי. לסקירה של ההבדלים בין המטבעות השונים, כדאי לעיין במאמר מטבעות קריפטו - סקירה מקיפה.

האם המחסור מבטיח שהמחיר יעלה?

לא. וזו אולי הנקודה החשובה ביותר במאמר. היצע מוגבל הוא רק צד אחד של המשוואה. המחיר נקבע על ידי המפגש בין היצע לביקוש, ואם הביקוש יורד, גם נכס נדיר יכול לאבד מערכו. יש בעולם הרבה דברים נדירים שאף אחד לא מוכן לשלם עליהם הרבה.

ההיסטוריה של ביטקוין מלאה בעליות חדות ובירידות חדות לא פחות, כולל ירידות של עשרות אחוזים בתוך חודשים. חלק מהמשקיעים קושרים בין החציונים לבין עליות מחיר בשנים שאחריהם, אבל מדובר במעט מאוד אירועים, ולמחיר השפיעו גם גורמים כמו ריבית, רגולציה וכניסה של גופים מוסדיים. כך, למשל, בינואר 2024 אישרה רשות ניירות הערך האמריקאית קרנות סל שמחזיקות ביטקוין בפועל, וזה שינה את הביקוש מצד משקיעים מסורתיים. היצע קבוע הוא עובדה טכנית, אבל מחיר עתידי אינו עובדה, ואין שום מנגנון בקוד שמבטיח ערך.

בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים רבים, התריע לאורך השנים על הסיכונים בנכסים דיגיטליים, ובהם תנודתיות גבוהה וחשיפה להונאות. אם אתם שוקלים לקנות, כדאי להכיר את הדרכים השונות ואת העמלות שבכל אחת מהן. ריכזנו אותן במדריך איך קונים ביטקוין: כל הדרכים, העמלות והסיכונים.

ואיך זה נראה מבחינת מס בישראל?

רשות המסים בישראל רואה במטבע דיגיטלי נכס, ולא מטבע. לכן רווח ממכירה שלו חייב במס רווח הון, ששיעורו הכללי ליחיד הוא 25%, ולעיתים מתווסף מס יסף למי שהכנסתו השנתית גבוהה מהתקרה. גם החלפה של ביטקוין במטבע דיגיטלי אחר נחשבת מכירה לצורך מס. את ההנחיות העדכניות אפשר למצוא באתר רשות המסים.

מה זה אומר עליכם בפועל?

אם אתם לא מחזיקים ביטקוין, המספר 21 מיליון הוא בעיקר עובדה מעניינת על איך המערכת בנויה. אם אתם כן מחזיקים, או שוקלים להחזיק, הוא עוזר להבין כמה דברים מעשיים:

1. אין דילול מפתיע: בניגוד לחברה שיכולה להנפיק מניות חדשות, קצב ההנפקה של ביטקוין ידוע מראש לעשרות שנים קדימה.
2. האחריות עליכם: מטבעות שאבדו לא חוזרים. שמירה על מפתחות היא חלק מההחזקה עצמה.
3. העמלות חשובות לעתיד: ככל שהפרס לבלוק יקטן, עמלות העסקאות יהפכו לחלק מרכזי בכלכלת הרשת.
4. הסיכון נשאר: מחסור לא מגן מפני ירידות מחיר, ונכס תנודתי מתאים רק לכסף שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד.

מבחינת המשקיע הפרטי, התקרה של 21 מיליון היא מידע על ההיצע ולא תחזית מחיר, וכך כדאי להתייחס אליה.

שאלות נפוצות

כמה ביטקוין יש בעולם כרגע?

לפי חישוב קצב ההנפקה, באמצע 2026 קיימים כ-20.05 מיליון ביטקוין מתוך תקרה של 21 מיליון. כלומר כ-95% מכלל הביטקוין כבר נכרו.

מתי ייכרה הביטקוין האחרון?

בסביבות שנת 2140, כשהפרס לבלוק יקטן מסאטושי אחד. התאריך המדויק תלוי בקצב הבלוקים לאורך השנים.

מתי החציון הבא?

החציון הבא יתרחש בבלוק מספר 1,050,000, והוא צפוי בשנת 2028. הפרס לבלוק יירד מ-3.125 ל-1.5625 ביטקוין.

האם ביטקוין שאבד חוזר להיצע?

לא. מטבע שהמפתח שלו אבד נשאר רשום בשרשרת, אבל אף אחד לא יכול להזיז אותו. הוא נספר בהיצע הרשמי ולא זמין בפועל.

האם הרשת תפסיק לעבוד כשייגמרו המטבעות?

לא. הרשת תמשיך לאשר עסקאות, והכורים יתוגמלו מעמלות העסקאות במקום ממטבעות חדשים. השאלה הפתוחה היא אם העמלות יספיקו כדי לשמור על רמת ביטחון גבוהה.

אפשר לקנות פחות מביטקוין אחד?

כן. ביטקוין מתחלק ל-100 מיליון סאטושי, וברוב הפלטפורמות אפשר לקנות כל סכום מעל מינימום קטן.

לסיכום: מה נשאר כשהברז נסגר?

חזרנו למשפט מהפתיחה, "יש רק 21 מיליון ביטקוין", והוא התברר כנכון, אבל חלקי. המספר נובע מכלל פשוט של פרס שנחתך בחצי כל ארבע שנים, רוב המטבעות כבר קיימים, והטפטוף האחרון יימשך עד המאה הבאה. מה שיקרה כשייגמרו לא תלוי בתקרה עצמה אלא בשאלה אם העמלות יחזיקו את הכורים, ואם אנשים ימשיכו לרצות להשתמש ברשת.

על ההיצע אפשר לדעת כמעט הכול. על הביקוש, על המחיר ועל העתיד של הרשת אף אחד לא יודע בוודאות. ההבדל בין שני הדברים האלה הוא בדיוק מה שכדאי לזכור בפעם הבאה שתשמעו את המשפט בשיחת סלון.

מקורות

• רשות המסים בישראל - הנחיות בנושא מיסוי נכסים דיגיטליים ומס רווח הון: אתר רשות המסים,

כל המקורות נבדקו ב-01.11.2026.