מטבע קריפטו הוא כסף דיגיטלי שנשמר כקוד מוצפן ואינו מונפק על ידי מדינה. הביטקוין, הראשון שבהם, נוצר ב-2009, ומספר המטבעות שלו מוגבל ל-21 מיליון. בסוף 2017 הגיע ביטקוין אחד לכ-20,000 דולר, ובסוף 2019 נסחר סביב 9,000 דולר. רוב המטבעות האחרים איבדו בשנים 2018-2019 בין 70% ל-95% מהשיא שלהם. בישראל רווח ממכירת מטבע דיגיטלי מדווח לרשות המסים כרווח הון.
מטבע קריפטו הוא מטבע שאין לו שטר או מטבע פיזי, וכל הערך שלו קיים כקוד מוצפן. השם המלא הוא "מטבע קריפטוגרפי". קריפטוגרפיה היא תורת ההצפנה. הקוד מורכב ומאובטח, ולכן קשה מאוד לזייף אותו. מי שמחזיק בקוד מחזיק בערך שאפשר להחליף במוצרים או בשירותים.
אפשר לחשוב על זה כמו על זהב. זהב צריך לחפור מהאדמה, וזה דורש עבודה וציוד. מטבע דיגיטלי צריך "לחפור" מתוך נוסחה מתמטית מסובכת. המחשב שמצליח לפתור את הנוסחה מקבל מטבע חדש. מי שמחזיק בפתרון, כמו מי שמחזיק במטיל זהב, מחזיק בנכס.
יש היום מאות מטבעות דיגיטליים. על חלקם שמעתם, ועל רובם כנראה לא. לכל מטבע מטרה משלו, אופי משלו ורמת תנודתיות משלו. אין חובה לבחור מטבע אחד בלבד, אבל חשוב להבין מה קונים.
כרייה היא יצירת מטבעות חדשים באמצעות כוח מחשוב, וקנייה היא רכישה של מטבע שכבר קיים. בכרייה המחשב פותר חישובים ומקבל מטבע כתגמול. זה דורש מחשבים חזקים וצריכת חשמל גבוהה. בקנייה אתם משלמים כסף רגיל ומקבלים מטבע לארנק דיגיטלי.
לרוב האנשים קנייה פשוטה יותר. כרייה מתאימה בעיקר למי שמבין בחומרה ויודע לחשב את עלות החשמל מול הרווח. מי שרוצה להבין את דרכי הרכישה השונות יכול לקרוא את הסקירה על כל הדרכים לקנות ביטקוין.
ברוב מדינות העולם מטבעות דיגיטליים אינם הילך חוקי, כלומר אף אחד לא חייב לקבל אותם כתשלום. בנק ישראל הזהיר בעבר שהם אינם מטבע במובן המקובל ושיש בהם סיכון גבוה. ובכל זאת, ספקים רבים של מוצרים ושירותים מקבלים תשלום במטבע דיגיטלי.
המשמעות פשוטה: אין גוף ממשלתי שמגבה את הערך. אם המחיר קורס, אין למי לפנות. אם הארנק נפרץ, בדרך כלל אין דרך לקבל את הכסף בחזרה.
כדי להבין מטבע דיגיטלי צריך לשאול לשם מה הוא נוצר, ולא רק כמה הוא עולה. חלק מהמטבעות נועדו לכלכלה חופשית. חלק נועדו להעברות כספים בינלאומיות ואנונימיות. חלק משמשים כפלטפורמה למפתחי תוכנה. ומאחורי חלק מהם עומדת אג'נדה ברורה.
אלה ארבע השאלות שכדאי לשאול על כל מטבע:
המטבעות שבראש הרשימה הם הגדולים והמוכרים. חלקם הפכו משקיעים מוקדמים לעשירים. המטבעות שבהמשך קטנים יותר, ומי שמחזיק בהם הוא לרוב מי שמאמין ברעיון שמאחוריהם.
| קבוצה | המטבעות בסקירה | מה מאפיין אותם |
|---|---|---|
| המטבעות הגדולים | ביטקוין, אתריום, לייטקויין | ותיקים, מוכרים, נסחרים בהיקף גדול |
| פלטפורמות למפתחים | אתריום, נאו, קרדאנו, איאוס | מאפשרים לבנות תוכנות וחוזים חכמים |
| העברות כספים | ריפל, סטלר | נועדו להעביר כסף בין מדינות ובין בנקים |
| פרטיות ואנונימיות | זיקאש, מונרו, דאש | מסתירים את זהות הצדדים בעסקה |
שלושת המטבעות האלה הם הוותיקים והמוכרים בשוק, והם גם אלה שסיפורי ההצלחה הגדולים קשורים אליהם. כל אחד מהם נבנה למטרה אחרת. ביטקוין נועד להיות כסף דיגיטלי. אתריום נועד למפתחים. לייטקויין נועד להעברות מהירות וזולות.
ביטקוין הוא המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון, והוא נוצר ב-2009. "מבוזר" אומר שאין בנק מרכזי או חברה שמנהלים אותו. הרשת מנוהלת על ידי אלפי מחשבים ברחבי העולם. מי שרוצה הסבר מלא יכול לקרוא את המדריך המלא על ביטקוין.
כמות הביטקוינים ידועה מראש. אחרי שייכרה הביטקוין ה-21 מיליון, לא ייווצרו מטבעות חדשים. עד אז, ובעצם גם אחר כך, המחיר נקבע לפי היצע וביקוש. לכן הערך שלו קופץ ונופל בחדות.
ההיסטוריה של המחיר מסבירה למה המטבע מפורסם כל כך:
מי שהשקיע סכום קטן בהתחלה והחזיק עד 2017 הפך לעשיר. השקעה של 50 דולר הפכה בתוך כ-8 שנים למיליון דולר. יש גם סיפור על אורח בחתונה ב-2010 שנתן לזוג ביטקוין במתנה. המטבע לא נמכר מאז, וזו כנראה אחת ממתנות החתונה הנדיבות ביותר שניתנו.
אבל צריך לזכור את הצד השני. מי שקנה ב-2011 ב-32 דולר ראה את הכסף נופל ב-97% תוך חודשיים. רוב האנשים לא מחזיקים מעמד בירידה כזו, ומוכרים בהפסד.
אתריום נוצר בעיקר עבור מפתחי תוכנה ואפליקציות, ולא רק כאמצעי תשלום. הוא מאפשר ליצור "חוזה חכם". חוזה חכם הוא קטע קוד שמבצע תשלום אוטומטי כשמתקיים תנאי מסוים. למשל, תוכנה שמשלמת לצד שני ברגע שמשלוח מגיע, בלי מתווך.
הפתרון הזה ענה על בעיה אמיתית. לכן אתריום הצליח מיד אחרי ההשקה, והפלטפורמה נכנסה לשימוש מעשי. השימוש בפועל מחזק את האמון של משקיעים במטבע. בסוף 2019 נסחר אתריום סביב 200 דולר.
לייטקויין מכונה "האח הקטן של ביטקוין", והוא משמש להעברת ערך בין קונה למוכר באופן אנונימי. הוא מבוסס על הטכנולוגיה של ביטקוין, אבל שיטת ההצפנה שלו שונה. גם הוא תנודתי מאוד, אבל התנודות שלו מתונות יותר.
עד 2017-2018 הוא נשאר יציב יחסית, ולא עבר 20 שקל ליחידה. בשנים האלה קפץ לכ-1,100 שקל. בסוף 2019 נסחר סביב 200 שקל. מי שקנה ב-20 שקל ומכר בשיא הכפיל את הכסף פי 55. מי שקנה בשיא איבד כ-82% עד סוף 2019.
חלק גדול מהמטבעות לא נועד לשמש כסף לקניות, אלא תשתית לתוכנות או להעברות בין מדינות. הערך שלהם תלוי בשאלה אם מפתחים ובנקים באמת משתמשים בהם. אצל רובם המחיר נמוך, והתנודות קטנות יותר בשקלים, אבל לא באחוזים.
נאו הוא פרויקט בקוד פתוח, בלי כוונת רווח, שנועד ליצירת נכסים דיגיטליים. "קוד פתוח" אומר שכל אחד יכול לראות את הקוד ולבדוק אותו. המטבע נוצר לקראת סוף 2016. הוא מיועד בעיקר למי שמבין בכתיבת תוכנות ואפליקציות.
הערך שלו התנהג בצורה מתונה יחסית. הוא התחיל מאפס ועלה בהדרגה עד כ-120 דולר באמצע 2018. משם ירד בהדרגה לכ-10 דולר, ונשאר שם עד סוף 2019. ירידה הדרגתית לא אומרת ירידה קטנה: מהשיא נשארו כ-8% בלבד.
קרדאנו היא פלטפורמה למפתחים שמאפשרת חוזים חכמים, בדומה לאתריום. ההבדל הוא שהיא נוצרה מאוחר יחסית, ב-2017. בשנים 2017-2018 עלה הערך בהדרגה לכ-4 שקלים. מאז ירד ונשאר נמוך מאוד, סביב 20 אגורות. זה פחות מ-5% מהשיא.
איאוס היא פלטפורמה לכותבי תוכנה, שמאפשרת חוזים חכמים להעברת כספים אנונימית. זה מטבע נישתי, כלומר מיועד לקהל מצומצם. ובכל זאת הוא תנודתי יותר ממטבעות נישתיים אחרים. רוב הזמן הערך שלו נע סביב שקלים בודדים. ב-2018 זינק לכ-18 שקל.
ריפל שונה מרוב המטבעות, כי הוא נועד לשמש דווקא את הבנקים. המטרה היא לאפשר לבנקים להעביר כספים דיגיטלית, גם בין מדינות. מספר הבנקים שמשתמשים בו קטן יחסית, אבל הוא קיים.
הערך שלו נמוך ויציב יחסית. בשנים הראשונות היה כמעט אפסי. ב-2018 "זינק" לכ-10 שקלים, ומאז הוא נע סביב 1 עד 3 שקלים.
סטלר היא תשתית להעברת תשלומים בין מדינות, שנכתבה בקוד פתוח וגלוי לכל. המטרה היא לתת לאנשים דרך להעביר כסף לחו"ל בלי לעבור דרך בנק. הערך שלה יציב מאוד, אבל נמוך. מלבד זינוק לכ-2.5 שקלים ב-2018, הערך נשאר נמוך לאורך כל הדרך.
ליברה היה מטבע דיגיטלי שפייסבוק תכננה להוציא, והוא עורר ציפייה גדולה עוד לפני שיצא. הרעיון היה מטבע יציב, שערכו קשור לסל של מטבעות רגילים. כך הוא אמור היה להיות פחות תנודתי מביטקוין.
בדרך שונה שם הארנק הדיגיטלי של הפרויקט מקליברה לנובי. בהמשך שונה גם שם המטבע עצמו, ובסופו של דבר הפרויקט נעצר ולא יצא לשוק במתכונת שתוכננה. הסיפור הזה מלמד שגם מטבע של חברה ענקית יכול לא לצאת לפועל.
המטבעות בקבוצה הזו שמים את האנונימיות במרכז, ומסתירים מי שילם, למי ובאיזה סכום. בביטקוין, למשל, כל העסקאות גלויות ברשת, גם אם בלי שם. במטבעות הפרטיות גם המידע הזה מוסתר. זה מושך משתמשים שחשוב להם שקט, אבל גם מעורר חשדנות אצל רשויות.
זיקאש משתמש בשיטת הצפנה ייחודית וחדשנית, שמאפשרת פרטיות ברמה מחמירה במיוחד. כנראה בגלל הטכנולוגיה הזו, הערך זינק מיד עם ההשקה ב-2016 לכ-3,500 שקל. מאז עלה וירד בהדרגה. הוא התייצב סביב 100 עד 300 שקל, עם זינוקים מקומיים לאלפי שקלים.
מונרו שם דגש חזק על עסקאות בין שני צדדים אלמוניים, תוך שמירה מלאה על הפרטיות שלהם. הערך המקסימלי שלו הגיע לכ-1,300 שקל ב-2018. בסוף 2019 נע סביב 200 שקל, כלומר כ-15% מהשיא.
דאש בנוי עם שני מנגנוני אבטחה בתוך הפרוטוקול שלו, כדי להקשות על פורצים לגנוב אותו. פרוטוקול הוא סט הכללים שלפיו כתוב הקוד של המטבע. הרעיון הוא אבטחה חזקה ואנונימיות בלי פשרות. על זה המטבע מנסה לבנות את מעמדו, בהצלחה חלקית.
הוא התחיל ב-2014 ושמר על יציבות סביב 20 עד 50 שקל. ב-2017-2018 זינק כמו שאר השוק, אבל חזק בהרבה ממטבעות נישתיים אחרים: לכ-4,500 שקל. מאז ירד בהדרגה, וערכו נע בין 200 ל-600 שקל.
כמעט כל מטבע בסקירה איבד עד סוף 2019 יותר ממחצית ערכו מהשיא, ורובם איבדו יותר מ-80%. הטבלה מרכזת את הנתונים. הסכומים מופיעים במטבע שבו הם נמדדו - דולר או שקל - ולכן העמודה החשובה היא האחרונה.
| מטבע | שיא שנרשם | ערך בסוף 2019 | כמה נשאר מהשיא |
|---|---|---|---|
| ביטקוין | כ-20,000 דולר (סוף 2017) | כ-9,000 דולר | כ-45% |
| לייטקויין | כ-1,100 שקל (2017-2018) | כ-200 שקל | כ-18% |
| מונרו | כ-1,300 שקל (2018) | כ-200 שקל | כ-15% |
| ריפל | כ-10 שקלים (2018) | 1 עד 3 שקלים | 10% עד 30% |
| דאש | כ-4,500 שקל (2017-2018) | 200 עד 600 שקל | 4% עד 13% |
| נאו | כ-120 דולר (אמצע 2018) | כ-10 דולר | כ-8% |
| זיקאש | כ-3,500 שקל (2016) | 100 עד 300 שקל | 3% עד 9% |
| קרדאנו | כ-4 שקלים (2017-2018) | כ-20 אגורות | כ-5% |
הערכים מעוגלים ומשקפים את השוק בסוף 2019.
זוג שחוסך שנה שלמה ומכניס את הכל למטבע בשיא שלו יכול לאבד כמעט עשרה חודשי חיסכון. נניח זוג שמכניס יחד 15,000 שקל בחודש ומשלם 4,200 שקל שכירות. הם מצליחים לחסוך 1,500 שקל בחודש, ואחרי שנה יש להם 18,000 שקל. בשיא של לייטקויין, ב-1,100 שקל ליחידה, הם קונים כ-16 יחידות.
| מה בודקים | החיסכון נשאר בעו"ש | הכל הושקע בלייטקויין בשיא |
|---|---|---|
| סכום התחלתי | 18,000 שקל | 18,000 שקל |
| שווי בסוף 2019 | 18,000 שקל | כ-3,300 שקל |
| הפסד | 0 שקל | כ-14,700 שקל |
| חודשי חיסכון שנמחקו | 0 | כמעט 10 |
בשביל הזוג הזה, זה ההבדל בין קרן לפיקדון על דירה חדשה לבין התחלה מאפס.
הגודל של החלק שמושקע בקריפטו קובע אם ירידה חדה היא פספוס או אסון. נניח הורה שחסך 120,000 שקל לחתונה של הבת. הוא שוקל להשקיע בדאש בשיא של 4,500 שקל ליחידה. באפשרות אחת הוא מכניס 5% מהחיסכון. באפשרות השנייה הוא מכניס חצי.
| מה בודקים | 5% בקריפטו | 50% בקריפטו |
|---|---|---|
| סכום שהושקע | 6,000 שקל | 60,000 שקל |
| שווי בסוף 2019 | כ-270 עד 800 שקל | כ-2,700 עד 8,000 שקל |
| הפסד | כ-5,200 עד 5,700 שקל | כ-52,000 עד 57,300 שקל |
| כמה נשאר לחתונה | כ-114,300 עד 114,800 שקל | כ-62,700 עד 68,000 שקל |
עם 5% החתונה מתקיימת כמתוכנן; עם 50% צריך לחתוך כמעט חצי מהתקציב.
אותה תנודתיות שמוחקת חסכונות היא גם זו שיצרה את סיפורי ההצלחה. מי שקנה לייטקויין ב-20 שקל ומכר ב-1,100 הכפיל את הכסף פי 55. מי שהשקיע 50 דולר בביטקוין בהתחלה הגיע למיליון דולר. אבל אף אחד לא ידע מראש איזה מטבע יעלה ומתי. ביצועי עבר אינם מבטיחים דבר לגבי העתיד.
רוב ההפסדים בקריפטו נובעים מהתנהגות, ולא מהטכנולוגיה עצמה. אנשים קונים כשכולם מדברים על המטבע, כלומר קרוב לשיא. ואז מוכרים בבהלה כשהמחיר יורד. הדפוס הזה חוזר בכל סבב של עליות וירידות.
הטעות הנפוצה ביותר היא לקנות מטבע רק כי המחיר שלו זינק לאחרונה. זינוק חד הוא לרוב הסימן שהמחיר כבר גבוה. אלה הטעויות שכדאי להכיר:
לפני שמכניסים שקל אחד, כדאי לענות על חמש שאלות פשוטות. אם אין תשובה ברורה לאחת מהן, עדיף לחכות.
מי שמגיע לשלב המעשי יכול להיעזר במדריך המעשי לקניית ביטקוין, שמפרט את השלבים אחד אחרי השני.
בישראל רווח ממכירת מטבע דיגיטלי נחשב רווח הון, וצריך לדווח עליו לרשות המסים. המשמעות היא שהרווח לא פטור ממס רק כי הוא דיגיטלי. גם החלפה של מטבע אחד במטבע אחר יכולה להיחשב מכירה. בנק ישראל ורשות ניירות ערך פרסמו לאורך השנים אזהרות לציבור על הסיכון במטבעות דיגיטליים. הם מזהירים במיוחד מהבטחות לרווח מהיר ומפלטפורמות לא מוכרות.
קראו גם: נכסים דיגיטליים
אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי שמתחיל להתעניין במטבעות דיגיטליים. התשובות קצרות, וכל אחת מפנה לנתונים שבגוף הסקירה.
מטבע קריפטו אינו הילך חוקי בישראל, ואף אחד לא חייב לקבל אותו כתשלום. מותר להחזיק בו, לקנות ולמכור אותו. אבל אין מדינה או בנק מרכזי שמגבים את הערך שלו.
אחרי הביטקוין ה-21 מיליון לא ייווצרו מטבעות חדשים, אבל המחיר ימשיך להשתנות. המחיר נקבע לפי היצע וביקוש. כשההיצע קבוע, הביקוש הוא שיקבע אם המחיר יעלה או ירד.
אין בסקירה מטבע יציב באמת, כי כולם איבדו חלק גדול מהשיא שלהם. ביטקוין שמר על כ-45% מהשיא עד סוף 2019, יותר מכל השאר. ריפל וסטלר נסחרו במחירים נמוכים עם תנודות קטנות בשקלים. אבל באחוזים, גם הם ירדו בחדות מהשיא של 2018.
מטבע לתשלום נועד להעביר כסף, ומטבע למפתחים נועד לבנות עליו תוכנות. ביטקוין ולייטקויין הם דוגמאות למטבעות תשלום. אתריום, נאו, קרדאנו ואיאוס הם פלטפורמות. הערך של פלטפורמה תלוי הרבה בכמה מפתחים בונים עליה בפועל.
כן, רווח ממכירת מטבע דיגיטלי מדווח לרשות המסים כרווח הון. כדאי לשמור תיעוד של כל קנייה ומכירה: תאריך, מחיר וכמות. בלי תיעוד קשה מאוד לחשב את הרווח בדיעבד.
המטבע של פייסבוק, שתוכנן תחת השם ליברה, לא יצא לשוק במתכונת המקורית. שם הארנק הוחלף לנובי, ובהמשך שונה גם שם המטבע. בסופו של דבר הפרויקט נעצר.
עולם הקריפטו מגוון מאוד, ולכל מטבע יש מטרה, היסטוריה ורמת סיכון משלו. ביטקוין הוא הראשון והמוכר ביותר. אתריום, נאו, קרדאנו ואיאוס נועדו למפתחים. ריפל וסטלר נועדו להעברות כספים. זיקאש, מונרו ודאש שמים את הפרטיות במרכז.
הנתונים מראים תמונה ברורה. מטבעות יכולים לעלות פי עשרות ולרדת ב-90% ויותר. הדוגמאות של הזוג השוכר ושל ההורה שחוסך לחתונה מראות שגודל הסכום קובע את גודל הנזק. מי שמבין לשם מה נוצר כל מטבע, ומשקיע רק סכום שהוא יכול להרשות לעצמו לאבד, נכנס לשוק בעיניים פקוחות.
המקורות הבאים הם עמודים רשמיים של גופי מדינה בישראל. הנתונים ההיסטוריים על ערכי המטבעות משקפים את מצב השוק בסוף 2019.
כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.