השקעה בסחורות - משתלם? איך עושים זאת?

מה נחשב סחורה ואילו סחורות נסחרות בשוק

סחורה היא כל טובין, חומר גלם או תוצרת חקלאית הנסחרים בין בני אדם, והשוק כולו מחולק לחמש קטגוריות עיקריות. הריבית הנמוכה בבנקים הביאה אנשים רבים לחפש אפיקי השקעה חלופיים, ולצד נדל"ן ומניות בבורסה, שוק הסחורות מציע חשיפה לנכסים מוחשיים לחלוטין. מצד אחד מדובר בשוק שרבים מוצאים בו ודאות בעתות משבר, ומצד שני המינוף הגבוה וריבוי הנתונים המשפיעים על ערך הסחורות הופכים אותו לשוק מסוכן ובלתי יציב.

סחורות חקלאיות

הסחורות החקלאיות מגיעות מעולם החי והצומח, ויש הנוהגים לפצל אותן לשני שווקים נפרדים - שוק הגרעינים ושוק הסחורות הרכות. תחת הקטגוריה הזו נכללות תבואות בר דוגמת חיטה, שעורה וקקאו, ולצידן צמר, כותנה, גומי וחלב. למרבה ההפתעה, ניתן למצוא תחת סחורות אלו גם תרכיזי מיצים קפואים, ככל שהם מבוססי מיץ טבעי. מאפיין בולט של הקטגוריה הוא רגישות קיצונית למזג האוויר: בצורת, שיטפון או גל חום באזור גידול מרכזי משנים את ההיצע בתוך עונה אחת.

סחורות מן החי

סחורות מן החי מתמקדות בעיקר בבקר המיועד לצריכה תזונתית. זהו שוק קטן יותר בהיקפו מהשווקים החקלאיים הגדולים, אך הוא רגיש במיוחד לאירועים נקודתיים - מחלות עדרים, שינויי רגולציה בתחום התברואה או חסמי ייצוא בין מדינות. מחירי המזון לבעלי החיים, שהם בעצמם סחורה חקלאית, משפיעים ישירות על עלות הגידול ולכן גם על המחיר הסופי.

סחורות אנרגיה

קטגוריית האנרגיה כוללת נפט, פחם, גז טבעי ואף פרופן ואורניום. זוהי הקטגוריה שמגלגלת את היקפי המסחר הגדולים ביותר, והיא גם הרגישה ביותר לאירועים גאופוליטיים. החלטה של גוש מדינות מפיקות על קיצוץ תפוקה, סכסוך באזור מעבר ימי מרכזי או שינוי בקצב הצמיחה של כלכלה גדולה - כל אחד מאלה מזיז את המחיר בתוך ימים.

מתכות יקרות

זהב, פלטינה, כסף ופלאדיום מהוות את אפיק ההשקעה הפופולרי ביותר בשוק הסחורות. המשקל של הקטגוריה הזו בתיקי השקעות נובע פחות מהשימוש התעשייתי ויותר מהתפקיד ההיסטורי של המתכות כמאגר ערך. מי שמעוניין להעמיק בצד הזה של השוק יכול לקרוא בהרחבה על השקעה בזהב ועל האופן שבו היא מבוצעת בפועל.

מתכות תעשייתיות

נחושת, עופרת, אבץ ועופרה הן דוגמאות למתכות תעשייתיות המשמשות אפיק השקעה אופציונלי. חלק מהמתכות בקטגוריה הזו כמעט אינן מוכרות לציבור הרחב, אך הן מרכיב חיוני בתשתיות, בבנייה, ברכבים ובאלקטרוניקה. מכאן שהביקוש אליהן נגזר כמעט ישירות מקצב הצמיחה התעשייתית העולמית.

מקור: סיווג מקובל של שוק הסחורות, ויקיפדיה העברית - חוזה עתידי.

אין מקום לאחסן 20 טון חיטה - אז איך זה עובד

השקעה בסחורות מתבצעת באמצעות חוזים עתידיים, כלומר הסכם שנחתם היום על מחיר יחידה בנקודת זמן עתידית. החוזה נחתם בין שני צדדים: בעל הסחורה, שמעוניין לגדר את הסיכון ולהבטיח לעצמו הכנסה ידועה מראש, והצד המשקיע שמעוניין להרוויח מהפער בין המחיר שנקבע בחוזה למחיר בפועל. המשקיע בחוזה כזה אינו מקבל לידיו שק חיטה או חבית נפט - הוא מחזיק התחייבות חוזית בלבד.

דוגמה מספרית - ראובן ושמעון

ראובן, בעל חוות בקר, מעוניין למכור עדר של 10 טון בחודש מרץ במחיר קבוע של 20 שקלים לקילו. המטרה שלו היא גידור: הוא רוצה להבטיח הכנסה מפני ירידת ערך הבקר. שמעון, שסבור שבחודש מרץ קילו בקר יהיה שווה מעל 20 שקלים, חותם איתו על החוזה העתידי. 10 טון הם 10,000 קילוגרם, כך שהיקף העסקה הוא 200,000 שקלים. הטבלה הבאה מציגה את התוצאה בכל אחד מהתרחישים:

החישוב מבוסס על נתוני הדוגמה בלבד: 10 טון במחיר חוזה של 20 שקלים לקילו.

מה מזיז את המחיר - היצע וביקוש

הרציונל שמאחורי כל חוזה עתידי הוא כוחות השוק של היצע וביקוש. ככל שההיצע הקיים בשוק לסחורה עולה, מחירה יורד, בשל החשש מצבירת מלאי והרצון למכור. ככל שההיצע יורד, החשש מצבירת מלאי נחלש, הביקוש גובר לאור מיעוט הספקים, ולכן המחיר עולה. זהו מנגנון פשוט להסבר וקשה מאוד לחיזוי, מפני שההיצע של סחורה אמיתית תלוי בגשם, במלחמות, בהחלטות ממשלה ובגילוי מאגרים חדשים.

שלוש הסחורות הפופולריות - זהב, נפט וקפה

מבין עשרות הסחורות הנסחרות, שלוש מהוות את חוד החנית בהיקפי ההשקעה: נפט, זהב וקפה. לכל אחת מהן היגיון כלכלי שונה לחלוטין, ומי שמתייחס אליהן כאל אותו סוג נכס עלול להיות מופתע מאוד מהתנהגות התיק שלו.

נפט - זמין, נייד ותנודתי

הנפט מהווה מקור אנרגיה זמין ונייד המניע את מרבית כלי הרכב, השיט והתעופה. לכאורה מדובר באפיק השקעה אמין ויציב, אך בשל המהפכה האקולוגית שהעולם עובר מתחילת המאה מחירו אינו יציב כלל. מאז הגעתו למחיר השיא בשנת 2008, המחיר נמצא בתנודה מתמדת ומושפע רבות מאירועים עולמיים המובילים לעליות וירידות בצריכה. הסיבה לכך שהנפט נותר מוקד השקעה מרכזי היא דווקא מחירו היחסי הנמוך, שנתפס כהזדמנות לצמיחה ולרווח מהיר.

זהב - עוגן ולא מנוע צמיחה

לאחר יציבות יחסית של מספר שנים סביב מחיר של 1,250 דולר לאונקיה, מחיר הזהב קפץ בשנת 2020 עד לכדי 1,670 דולר. מאז ימי קדם נחשב הזהב למתכת יקרה המסמלת עושר ומלוכה, ומתוך תפיסה זו שהשתרשה ניתן למצוא משקיעים רבים המחזיקים זהב בתיקי ההשקעות שלהם על בסיס קבוע. היתרון המרכזי שלו הוא היותו עוגן בתיק, נכס שערכו אינו נשחק בזמני זעזוע, לצד מוניטין יציב שהופך אותו לחלופה מקובלת לכל סחורה אחרת.

קפה - שוק גלובלי שממשיך לגדול

שוק הקפה העולמי הוערך בשנת 2014 בשווי של 105 מיליארד דולר, לצד שווי של 26 מיליארד דולר לשוק הקפה הירוק המהווה את חומר הגלם. מאז אותן שנים התפתחו מכונות הקפה והגיעו כמעט לכל בית, מה שהגדיל את היקף הסחר והמכירות בתחום. נכון לשנת 2012 צרכנית הקפה הגדולה בעולם הייתה ארצות הברית. היות שהקפה מיוצר במדינות רבות הפרוסות על פני מספר יבשות - ברזיל, ויאטנם, קולומביה ואתיופיה - ובשל האקלים המתאים בהן, מדובר בסחורה שערכה נשמר לאורך זמן באופן יחסי.

מקור למחירי הנפט: סדרת הנתונים של הבנק הפדרלי של סנט לואיס - מחיר נפט גולמי.

למה כן - היתרונות שבהשקעה בסחורות

לשוק הסחורות שלושה יתרונות מרכזיים: מתאם נמוך לשוק ההון, הגנה מפני אינפלציה וגידור מפני אירועים מאקרו כלכליים ופוליטיים. שלושת היתרונות הללו מסבירים מדוע גם משקיעים שמרנים מקצים חלק קטן מהתיק לאפיק הזה, למרות הסיכון הגבוה שבו.

מתאם נמוך לשוק ההון

המתאם בין שוק ההון, ובו מניות ואיגרות חוב, לבין שוק הסחורות נמוך מאוד. המשמעות פשוטה: כאשר משקיעים במספר אפיקי השקעה שאין קשר ישיר בין הצלחתם, אפשר לשמור על ערך התיק גם כאשר אחד השווקים אינו מתפקד. אם למשל הושקע כסף בשוק הקפה ומזג האוויר בשנה מסוימת החל להשתגע, הסיכוי שייפגעו במקביל השקעות בתחום הנדל"ן נמוך. חשוב לזכור שהמתאם בין נכסים הוא תנודתי ומשתנה מטבעו, ולכן יש לבחון אותו אחת לתקופה. מי שמשווה בין אפיקים מהזווית הזו ימצא עניין גם בניתוח של השקעה בנדל"ן מול השקעה במניות בבורסה.

הגנה מפני אינפלציה

מנתוני עבר עולה שהשוק שביצע את הביצועים הטובים ביותר בתקופות אינפלציה הוא שוק הסחורות. הסיבה העיקרית למגמה זו היא חוסר הוודאות: בעת אובדן אמון בכלכלה ובמטבעות, אנשים מחפשים נכסים מוחשיים - לחם, חלב, ביצים ומתכות - שיש להם ערך ממשי ולא ערך שנקבע בהבטחה של גוף כלשהו. זהו בדיוק ההיגיון שמוביל משקיעים גם לכיוונים אחרים של השקעות אלטרנטיביות בתקופות של שחיקת כוח קנייה.

גידור מפני אירועים פוליטיים

אירוע פוליטי שפוגע במניות של יצרן סחורה עשוי דווקא להעלות את מחיר הסחורה עצמה. הטלת אמברגו כלכלי על מדינה מפיקת נפט, למשל, תוביל לירידה חדה בהיצע. מניות חברות הנפט של אותה מדינה ייפגעו, אך מחיר הנפט בשוק העולמי יעלה בשל ירידת ההיצע. מי שמחזיק את הסחורה ולא את המניה נמצא בצד הנכון של המשוואה.

אחרי הדבש העוקץ - חסרונות ההשקעה בסחורות

לצד התמונה האידאלית של איזון ורווח מוסף לתיק, לשוק הסחורות שני חסרונות מהותיים שקשה לעקוף. הראשון נוגע לאופי הנכס עצמו, והשני לאופן הטכני שבו ההשקעה מבוצעת בפועל.

כסף מת - נכס שאינו מייצר הכנסה

בניגוד לנדל"ן שמייצר דמי שכירות חודשיים, סחורה אינה מייצרת דבר מעצם קיומה. שק אורז לא יכפיל את עצמו, וצמר שנגזז לא יארך מחדש בתוך הכספת. הרווח נוצר רק מהשינוי במחיר, כלומר מצורך של מישהו אחר בסחורה או ממחסור במקורות להשגתה. אילו היה מדובר בנכס חסר סיכון שערכו עולה מיום ליום, הדבר לא היה מהווה בעיה - אך התנודתיות בשווקי הסחורות גבוהה מאוד, בשל איתור מקורות חדשים, השפעת מזג האוויר וירידה בביקוש בעקבות שמועה או החלטת ממשלה. הצירוף של סיכון גבוה ותשואה ריאלית אפסית הוא שיצר את הכינוי "כסף מת", ומכאן נגזרת גם הקביעה שמומלץ להחזיק חוזים כאלה לטווח קצר ולא לטווח ארוך. משקיע שמחפש נכס שמייצר תזרים שוטף ימצא היגיון אחר לגמרי, למשל, בהשקעות נדל"ן קטנות.

גלגול חוזים - עלות שלא רואים מראש

המשקיע בחוזה עתידי אינו רוכש את הסחורה בפועל, מפני שרוב הרוכשים הפרטיים והמוסדיים אינם ערוכים לאחסון של 20 טון קפה או חיטה. לכן מנהל הקרן רוכש חוזים באופן מתגלגל: הוא קונה חוזה, מוכר אותו לפני מועד הפירעון, וקונה חוזה חדש לתקופה הבאה. כל פעולה כזו נושאת עלות, ועלות ההשקעה הכוללת עולה בהתאם. ככל שתקופת ההחזקה ארוכה יותר, כך מספר הגלגולים גדול יותר והשחיקה מצטברת.

קונטנגו - כשמחיר הסחורה עולה והתעודה יורדת

בקונטנגו מחיר החוזה החדש יקר יותר מהחוזה הקודם, לרוב בשל ביקוש גבוה מההיצע, ולכן הכסף שהתקבל ממכירת החוזה הישן מספיק לרכישת פחות חוזים חדשים. נמחיש במספרים: אם מכירת החוזה הישן הניבה 100,000 שקלים, ומחיר החוזה החדש לאותה כמות עומד על 105,000 שקלים, אותם 100,000 שקלים יקנו כ-95 אחוז מהכמות הקודמת. במצבי קיצון, גם אם מחיר הסחורה בשוק עולה, שווי התעודה עלול דווקא לרדת. המצב ההפוך נקרא בקוורדיישן: הביקוש קטן או ההיצע גדל, החוזה החדש זול יותר, והמשקיע נהנה מרווח גבוה יותר. למרבה הצער, מצבים אלה פחות נפוצים בשוק.

אז איך משקיעים בפועל - שלוש דרכי גישה

למשקיע הפרטי קיימות שלוש דרכי גישה עיקריות לענף הסחורות: קרנות חוזי סחורות, קרנות נאמנות מנוהלות, ומניות של חברות העוסקות בסחורה. לפני הבחירה בדרך כלשהי, כדאי להבין שתחום הסחורות הוא תחום סבוך. מעבר להיותו חסר ודאות וספקולטיבי, מדובר בתחום ממונף שבו רק אחד הצדדים לעסקה יכול להרוויח. מי שהתקשה להבין את ההסברים עד כאן, למרות שנכתבו בפישוט מרבי, ייתכן שימצא התאמה טובה יותר באפיקים אחרים.

קרנות חוזי סחורות

קיימות קרנות סחורות זרות, דוגמת DBC, המחזיקות חוזים של סחורות שונות ומגוונות, ולצידן תעודות סל ישראליות העוסקות בתחום. מי שבוחר בדרך זו צריך להכיר שלושה מקורות רווח נפרדים. הראשון הוא מחיר הנכס הבסיסי, המהווה את הבסיס לבחינת הרווח בעת המכירה. השני הוא התשואה הנובעת מגלגול החוזים, שיכולה להיות שלילית בקונטנגו או חיובית בבקוורדיישן. השלישי הוא התשואה על הביטחונות, שכן הכסף שאינו מושקע בחוזים עצמם מוחזק לרוב בנכסים חסרי סיכון המשמשים ביטחונות לרכישת התעודה. בפועל, כאשר הנכסים חסרי הסיכון ומחיר הנכס הבסיסי אינם מניבים תשואה ריאלית, וגלגול החוזים עלול להיות שלילי, זו אינה בהכרח דרך ההשקעה האופטימלית - על אף הנוחות הגלומה בה.

השקעה דרך קרנות נאמנות

ההבדל המרכזי בין קרן נאמנות לתעודת סל הוא ניהול אקטיבי של הכסף לעומת היצמדות למדד מסוים. מבחינת מבנה ההשקעה מדובר במנגנון דומה מאוד, אך בקרן נאמנות מנהל הקרן מקבל החלטות לגבי הרכב האחזקות ומועדי הגלגול, בעוד תעודת סל פשוט עוקבת אחרי המדד ללא תזוזה. ניהול אקטיבי כרוך בדרך כלל בדמי ניהול גבוהים יותר, ולכן יש לבחון האם הערך שהוא מוסיף מצדיק את ההפרש. רשות ניירות ערך האמריקאית מפרסמת מדריך ציבורי מפורט להבנת מבנה העלויות בקרנות נאמנות, והוא רלוונטי גם למשקיע הישראלי שמבין את ההיגיון הכללי.

השקעה דרך מניות של חברות סחורה

בדרך זו רוכשים מניות של חברות שעיסוקן בייצור או במכירת הסחורה, למשל חברה שמייצרת קפה בברזיל. ההיגיון הוא שככל שיעלה הביקוש למוצר, הכנסות החברה יגדלו ושווי המניה יעלה בהתאם. הבעיה בדרך זו היא התלות של מחיר המניה בנתונים נוספים מעבר למחיר הבסיס של המוצר. מניה מושפעת מהלך הרוח של השוק כלפיה, מאיכות ההנהלה, מרמת החוב של החברה ומשיקולי מיסוי, ולכן ייתכנו מקרים שבהם למרות עלייה בביקוש לקפה, ערך המניה ירד בשל חוסר אמון של הציבור בחברה הספציפית.

מקור להסבר מבנה קרנות הנאמנות ועלויותיהן: רשות ניירות ערך האמריקאית - מדריך המשקיע לקרנות נאמנות.

טעויות נפוצות של משקיעים בסחורות

הטעות השכיחה ביותר היא להניח שעליית מחיר הסחורה מתורגמת אחד לאחד לרווח בתיק. כפי שהוסבר, גלגול החוזים יוצר פער שיכול להיות משמעותי מאוד לאורך זמן, ובמצבי קונטנגו ממושכים הוא אפילו הופך את הכיוון.

• החזקה לטווח ארוך של תעודת סחורות. נכס שאינו מייצר תזרים ונשחק בגלגול חוזים אינו מתאים להחזקה של עשור. ככל שההחזקה ארוכה יותר, השחיקה גדלה.
• שימוש במינוף בלי להבין אותו. חוזים עתידיים ממונפים מטבעם, ותנועה של אחוזים בודדים במחיר הסחורה יכולה למחוק חלק ניכר מהכסף שהופקד כביטחונות.
• בלבול בין מניית יצרן לבין הסחורה עצמה. חברת נפט וחבית נפט הן שני נכסים שונים, שיכולים לנוע בכיוונים מנוגדים באותה שנה.
• הקצאה גדולה מדי מהתיק. סחורות נועדו לשמש רכיב מאזן, לא ליבה. כאשר הן הופכות לחלק הארי של התיק, כל יתרון הפיזור שלהן נמחק.
• התעלמות מהמס. רווח הון ממכירת תעודה או מניה חייב במס, והחישוב נעשה בשקלים - כך ששינוי בשער החליפין משפיע גם הוא. מי שמחזיק נכסים נקובים במטבע זר ימצא עניין בהרחבה על השקעה בדולר.

למי התחום הזה מתאים ולמי פחות

סחורות מתאימות בעיקר למשקיע שכבר בנה תיק ליבה מגוון ומחפש רכיב קטן שמתנהג אחרת משאר התיק. מי שנמצא בתחילת הדרך, מי שזקוק לכסף בטווח של שנה-שנתיים, ומי שאינו מסוגל לראות ירידה חדה בשווי ההחזקה מבלי למכור בבהלה - עדיף לו להתחיל במקום אחר.

חשוב גם להבחין בין מטרות. מי שמחפש הגנה מפני אינפלציה ימצא אותה בעיקר במתכות יקרות ובסחורות בסיסיות. מי שמחפש תשואה גבוהה בטווח קצר נכנס למעשה לזירה ספקולטיבית שבה גם שחקנים מקצועיים עם גישה למידע טוב יותר מפסידים. ומי שמחפש נכס אלטרנטיבי אך רוצה תזרים שוטף, כדאי שיבחן קודם את סוגי ההשקעות האלטרנטיביות האחרות הקיימות בשוק, שחלקן מבוססות על הכנסה ולא על שינוי מחיר בלבד.

שאלות נפוצות

להלן התשובות לשאלות החוזרות ביותר בנוגע להשקעה בסחורות. התשובות מבוססות על העקרונות שהוצגו לאורך המאמר, ומיועדות למי שמעוניין בתמונה מהירה.

האם השקעה בסחורות משתלמת?

סחורות מתאימות בעיקר כרכיב מאזן בתיק ולא כמנוע תשואה מרכזי. היתרון שלהן הוא המתאם הנמוך לשוק ההון והביצועים ההיסטוריים החזקים יחסית בתקופות אינפלציה. החיסרון הוא היעדר תשואה שוטפת ושחיקה אפשרית בגלגול חוזים, ולכן רבים רואים בהן החזקה לטווח קצר יותר מאשר לטווח ארוך.

האם אני מקבל את הסחורה הפיזית?

לא, המשקיע בחוזה עתידי אינו רוכש את הסחורה בפועל. הסיבה היא לוגיסטית: רוב הרוכשים, פרטיים ומוסדיים כאחד, אינם ערוכים לאחסון של 20 טון קפה או חיטה. החוזה מגלם את זכות ההשתתפות בשינוי המחיר בלבד.

מהו קונטנגו במילים פשוטות?

קונטנגו הוא מצב שבו החוזה החדש יקר יותר מהחוזה שנמכר, ולכן אותו סכום כסף קונה פחות חוזים. התוצאה היא שחיקה הדרגתית בשווי ההחזקה, שיכולה במצבי קיצון להוביל לירידה בערך התעודה גם כאשר מחיר הסחורה בשוק עולה.

מה ההבדל בין תעודת סל סחורות לקרן נאמנות?

קרן נאמנות מנוהלת אקטיבית בעוד תעודת סל נצמדת למדד מסוים ללא שיקול דעת. מעבר לכך מבנה ההשקעה דומה, ושתיהן חשופות לעלויות גלגול החוזים. ההבדל המרכזי מבחינת המשקיע הוא ברמת דמי הניהול ובשאלה האם הוא מאמין שהניהול האקטיבי יצדיק את עלותו.

כמה כסף צריך כדי להתחיל?

רכישת תעודה או קרן מאפשרת חשיפה לסחורות בסכומים קטנים בהרבה מהיקף חוזה עתידי בודד. בדוגמת הבקר שהוצגה, היקף העסקה היה 200,000 שקלים - סכום שאינו רלוונטי לרוב המשקיעים הפרטיים. דרך קרן, אותה חשיפה מתחלקת בין אלפי משקיעים.

איזו סחורה הכי פחות תנודתית?

הזהב נחשב היציב מבין הסחורות הפופולריות בשל תפקידו כמאגר ערך בעתות זעזוע. עם זאת גם הוא נע בטווחים רחבים: מיציבות סביב 1,250 דולר לאונקיה ועד 1,670 דולר בשנת 2020. יציבות יחסית אינה ערובה לשמירה על ערך בכל נקודת זמן.

סיכום

שוק הסחורות מציע פיזור אמיתי והגנה מפני אינפלציה, אך גובה על כך מחיר בדמות תנודתיות גבוהה, היעדר תזרים ושחיקת גלגול חוזים. מי שמבין את חמש הקטגוריות, יודע לקרוא את מנגנון החוזה העתידי, מכיר את ההבדל בין קונטנגו לבקוורדיישן ובוחר במודע בין קרן עוקבת, קרן מנוהלת או מניית יצרן - נמצא בעמדה טובה בהרבה ממי שרוכש תעודה על סמך כותרת בעיתון. נקודת המוצא שהוצגה בפתיחה נותרת תקפה: זהו שוק שבו רבים מחפשים ודאות, ודווקא בו הוודאות היא המצרך הנדיר ביותר. ההחלטה האם להקצות לו נתח מהתיק, ובאיזה גודל, נגזרת מאופק ההשקעה, מרמת הסיכון שאפשר לעמוד בה בפועל ומהרכב שאר הנכסים.

מקורות

כל נתון מספרי שהוצג במאמר נלקח מהמקורות המפורטים להלן. מומלץ לבדוק את הנתונים במקור לפני קבלת החלטה כלשהי, מפני שמחירי סחורות משתנים בתדירות גבוהה.

• רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) - מדריך המשקיע לקרנות נאמנות: https://www.sec.gov/investor/pubs/sec-guide-to-mutual-funds.pdf.
• ויקיפדיה העברית - ערך "חוזה עתידי", להסבר מנגנון המסחר: https://he.wikipedia.org/wiki/חוזה_עתידי.

כל המקורות נבדקו ב-21.09.2026.