השקעות אימפקט - חשיבה לא רק על שורת הרווח

מה זה בעצם השקעות אימפקט

השקעת אימפקט היא השקעה שמבוצעת במוצהר לשם מימון פרויקט חברתי או סביבתי, ובמקביל נועדה גם להניב רווח כלכלי למשקיע. זהו ההבדל המהותי בינה לבין תרומה. בתרומה הכסף יוצא ולא חוזר, והמדד היחיד הוא הערך המוסרי. בהשקעת אימפקט הכסף מושקע, נמדד, ובמקרה הטוב חוזר עם רווח - אלא שלצד שורת הרווח קיימת שורה שנייה, זו שמודדת כמה אנשים נעזרו, כמה פליטות נחסכו או כמה יחידות דיור נוצרו.

רוב הישראלים שמחפשים אפיק נוסף להגדלת ההכנסה פונים לשני שווקים מוכרים - שוק ההון ושוק הנדל"ן. שני השווקים הללו יעילים מאוד, אבל הערך שהם מייצרים למשקיע הוא כלכלי בלבד. השקעות האימפקט נכנסו בדיוק לפער הזה, ומציעות מסלול שבו הכסף עובד פעמיים.

מי משקיע בפועל

שחקני התחום אינם רק אנשים פרטיים בעלי מודעות חברתית, אלא בעיקר גופים גדולים עם כיסים עמוקים. בהשקעות אימפקט משתתפים גופים ציבוריים וממשלתיים, גופים פיננסיים ובהם גופים מוסדיים וקרנות הון פרטיות, וכן קרנות פילנתרופיות שמחפשות דרך לגרום לכסף שלהן להתגלגל שוב ושוב במקום להתכלות בתרומה אחת. המשמעות למשקיע הקטן היא שהוא לרוב נחשף לתחום דרך מכשיר מתווך - קרן, אגרת חוב או פלטפורמה - ולא דרך השקעה ישירה בפרויקט.

מה מבדיל אימפקט מהשקעה "ירוקה" רגילה

לא כל השקעה שנראית חברתית נחשבת השקעת אימפקט, ושלושה תנאים מצטברים מפרידים בין השתיים. ראשית, ההשקעה חייבת להיות מכוונת מראש למציאת פתרון לבעיה מוגדרת וספציפית, ולא סתם להימנע מנזק. שנית, היא חייבת להיות מכוונת גם לרווח כלכלי, אחרת מדובר בפילנתרופיה. שלישית, יש לבחון אותה באופן תכוף ולמדוד את מידת ההשפעה בפועל על הבעיה שלשמה גויס הכסף. בלי מדידה שיטתית, מה שנשאר הוא הצהרת כוונות שיווקית.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: לפני שמשקיעים שקל, בקשו לראות את מדד ההשפעה הספציפי של הקרן - מה בדיוק היא מודדת, כל כמה זמן, ומי הגוף החיצוני שמאמת את המדידה. קרן שאין לה תשובה ברורה לשלוש השאלות האלה משווקת רגש, לא מוצר פיננסי.

שלוש הסיבות שהצמיחו את התחום

לפי הספרות המקצועית, שלושה גורמים עיקריים הצמיחו את קרנן של השקעות האימפקט: המשבר הכלכלי של 2008, עליית רשת האינטרנט והתחזקות הממשל התאגידי בעשור האחרון. כל אחד מהם פעל בערוץ אחר, אך שלושתם יחד יצרו את התנאים שבהם הון פרטי מוכן לממן פתרונות חברתיים.

משבר הסאב פריים כנקודת מפנה

המשבר הכלכלי של 2008 הביא רבים לשפל כלכלי שנראה מעט פעמים בהיסטוריה, ודחף את מקבלי ההחלטות לשינוי מדיניות. הראשון לנקוט עמדה היה דיוויד קמרון, ראש הממשלה הבריטי, שקרא באותה שנה להקמת צוות חשיבה ייעודי שיקים את מערך השקעות האימפקט במדינות ארגון G8. בהמשך הצטרפו למטרה מדינות נוספות, ובהן ישראל. המשבר לא רק פגע באמון הציבור בשוק ההון - הוא גם יצר לחץ פוליטי למצוא כלים חדשים למימון שירותים חברתיים בתקופה שבה תקציבי המדינה היו מכווצים.

רשת האינטרנט כגורם מקשר

מעבר להיותה כלי חברתי, האינטרנט הפכה למנוע של מודעות עולמית בזמן אמת. כיום אפשר לראות בהינף אצבע מחדלים בריאותיים וסביבתיים שמתחוללים בכל מקום בעולם, והחשיפה הזו מעוררת ברבים רצון לתרום ולהשפיע על מצבם של אלה שמזלם לא שפר עליהם. אותה מודעות מאפשרת גיוס חברתי בהיקף רחב מבעבר, והיא גם הבסיס הטכנולוגי למודלים חדשים של גיוס הון מהציבור - כמו אלה שנסקרים בהרחבה בעמוד מימון המונים ובעמוד השקעות המונים.

ממשל תאגידי והשפעתו

ממשל תאגידי הוא אוסף המדיניות, התהליכים, המוסדות והחוקים המוטלים על תאגידים וארגונים במדינה, והרחבתו שינתה את חשבון הרווח וההפסד של חברות גדולות. לאור התחזקות המודעות הסביבתית, החברתית והצרכנית מוטלות היום על חברות חובות רחבות מאלה שהוטלו בעבר, והתוצאה היא שתי מסקנות עסקיות.

המסקנה הראשונה היא שעל חברות למנוע ככל הניתן פגיעה באוכלוסיות מוחלשות, משום שחובות הגילוי החלות עליהן יחשפו את הפגיעה ויפגעו בהכנסות. המסקנה השנייה היא שחברות שמעוניינות להיתפס כחברתיות וסביבתיות יותר, בשל המוניטין החיובי שהתפיסה הזו יוצרת, מעדיפות להפנות משאבים גם למטרות האלה. כך הפכה ההשקעה החברתית מהוצאה תדמיתית לחלק מאסטרטגיית הסיכונים של התאגיד.

💡 טיפ זהב לקורא הסקפטי: כשחברה מפרסמת דוח אחריות תאגידית, בדקו אם הנתונים בו מאומתים על ידי גורם חיצוני או שהם דיווח עצמי. ההבדל בין השניים הוא ההבדל בין נתון לבין פרסומת.

ארבעת המודלים של השקעות אימפקט

לקרנות אימפקט יש כמה אפיקי פעולה, אך ארבע הדרכים העיקריות הן אגרות חוב חברתיות, קרנות אימפקט, תאגידי B ופלטפורמת חלוקת הסיכונים המובטחת הפועלת בעיקר באוסטרליה. ההבדל ביניהם אינו רק טכני - הוא קובע מי נושא בסיכון, מי משלם את התשואה ומתי הכסף חוזר.

אגרות חוב חברתיות

אגרת חוב היא במהותה חוזה הלוואה שמוגדרים בו הריבית ומועד הפירעון, ואגרת חוב חברתית מיישמת את אותו מנגנון על תוכנית חברתית. השימוש באגרת חוב חברתית מאפשר גיוס הון ממשקיעים חדשים לשם פיתוח והרצה של תוכניות חברתיות קיימות. במהלך ההרצה ובסיומה מבוצעת מדידה של שיעור ההשפעה החברתית של התוכנית. לאחר השלמתה זוכים בעלי אגרות החוב לתשלום מגוף ציבורי שנהנה מהרווחים שיצרה לו אותה השקעת אימפקט - למשל רשות שחסכה הוצאות בזכות התוכנית.

הדוגמה הקלאסית היא מיזם אגרות החוב החברתי הראשון בעולם, שעלה באנגליה בשנת 2010 ונועד להפחית את שיעור החזרה של אסירים משוחררים לבתי הכלא. המיזם גייס כ-5 מיליון ליש"ט לביצועו, ושיפר את מצבם של האסירים שהשתתפו בתהליך: חברי הקבוצה הנבדקת חזרו לבית הסוהר בשיעור הנמוך ב-8.4% מזה של הקבוצה שלא נכנסה תחת כנפי המיזם. מבחינת המדינה מדובר בחיסכון תקציבי ישיר, ומבחינת המשקיע - בתשואה שנגזרת מהצלחה מדידה.

קרנות אימפקט

קרן אימפקט היא פלטפורמה לגיוס כספים ממשקיעים שונים, שמפנה אותם לעמותות ולמיזמים בעלי תשואה חברתית ברת מדידה לצד תשואה כלכלית. זהו המבנה הדומה ביותר למה שמשקיע ישראלי מכיר מעולם קרנות ההשקעה, וקרוב מבחינה טכנית למה שמתואר בעמוד קרנות פרייבט אקוויטי. ההבדל הוא במדיניות ההשקעה: הקרן מחויבת מראש לבעיה ספציפית, נדרשת למדוד את השפעתה באופן תכוף, ומדווחת למשקיעים גם על השורה החברתית.

חשוב להבין שלא כל השקעה למטרה חברתית נופלת תחת ההגדרה. קרן שמשקיעה בחברות "טובות" בלי יעד מוגדר, בלי מדידה ובלי מחויבות לרווח כלכלי - אינה קרן אימפקט אלא מוצר שיווקי. התחום כולו נמצא תחת המטרייה הרחבה של השקעות אלטרנטיביות, ולכן חלים עליו גם מאפייני הנזילות הנמוכה והתקופות הארוכות שמאפיינים את המשפחה הזו.

תאגידי B ופלטפורמת חלוקת סיכונים

מודל תאגידי ה-B מאפשר פיקוח מטעם גוף אחד שבוחן את ההשקעות המבוצעות בתאגידים השואפים לשמש כתאגידי אימפקט. חברות אלה, שעוסקות הן ברווח כלכלי והן ברווח חברתי או סביבתי, מדורגות על ידי חברות דירוג - אחת מהן, שעל שמה קרוי המודל, היא חברת B Corp - כדי ליצור דירוג נגיש לציבור הרחב שמעוניין להשקיע במיזמים כאלה. הערך למשקיע הוא סינון חיצוני שחוסך בדיקה עצמאית של כל חברה.

דרך נוספת לגיוס כספים היא פלטפורמת חלוקת הסיכונים, שהחלה לתפוס תאוצה באוסטרליה. לפי המודל, גופים מוסדיים שמשקיעים בהשקעות אימפקט נוטלים על עצמם את מרבית הסיכון, לצד הפניית 25% מפרמיית המבוטח למטרות חברתיות. מכיוון שהגופים האלה משקיעים את כספי הפרמיה בשוק ההון ממילא, אין שינוי מהותי בין המצב הקיים לבין המודל - למעט אפיק ההשקעה ומטרתה.

טבלת השוואה בין המודלים

הטבלה מרכזת את ההבדל המעשי בין ארבעת המודלים מבחינת מקור התשואה ונשיאת הסיכון. העמודה החשובה ביותר למשקיע הפרטי היא זו שמציינת מי סופג את ההפסד כשהפרויקט נכשל.

מקור הנתונים המספריים בטבלה: ראו סעיף המקורות בסוף העמוד, נבדק ב-19.09.2026.

💡 טיפ זהב לבחירת מודל: מי שמחפש ודאות תזרימית יעדיף מבנה חוב עם מועד פירעון מוגדר. מי שמחפש פוטנציאל עלייה יעדיף קרן או מניה של תאגיד מדורג. ערבוב בין השניים בלי להבין את ההבדל הוא המקור השכיח ביותר לאכזבה.

מי מרוויח מהשקעות אימפקט

השקעות אימפקט מטיבות עם שלושה גורמים במקביל - אוכלוסיית היעד, הממשלה והמשקיעים - וכל אחד מהם מרוויח משהו אחר. עבור אוכלוסיית היעד היתרון פשוט: שיפור מצבה בלא כל עלות מצדה. שני הגורמים האחרים דורשים פירוט.

מה מרוויחה המדינה

מבחינת הממשלה מדובר בפעילות חדשנית, מעין פיילוט חברתי שנעדר סיכון תקציבי מצדה. הסיבה להיעדר הסיכון היא שהמימון מוטל על המשקיעים בקרן. אם התוכנית צלחה, המדינה נהנית מפירות ההשקעה ומשלמת את קרן החוב או חלקה, כלומר נושאת רק ב"תשואה". אם הפרויקט לא צלח, הכישלון מוטל על כתפי המשקיעים כשמדובר בגיוס השקעות, ועל קרן ההשקעות כשמדובר באגרות חוב. זהו מנגנון שמאפשר למדינה לנסות פתרונות שלא היתה מנסה בכסף ציבורי.

מה מרוויח המשקיע

עבור המשקיע מדובר בהשקעה בפרויקטים שלצד התשואה הכלכלית מעניקים גם ערך חברתי, ובמבנים מסוימים שיפור הערך החברתי מעלה ישירות את התשואה הפיננסית. זו נקודה שמשנה את כל ההיגיון: כאשר התשלום למשקיע נגזר מהצלחת התוכנית, נוצר למשקיע אינטרס כלכלי מובהק בתוצאות חברתיות טובות ככל הניתן. מעבר לכך קיים הסיפוק המוסרי, אבל הוא אינו מה שמחזיק את המודל - המנגנון הכלכלי הוא שמחזיק אותו.

ומה החסרונות

שלושת החסרונות המרכזיים הם נזילות נמוכה, אופק השקעה ארוך וקושי אמיתי בהשוואה בין מוצרים. בניגוד למניה שאפשר למכור בלחיצת כפתור, כסף בקרן אימפקט או באגרת חוב חברתית נעול לרוב עד השלמת התוכנית ומדידתה. בנוסף, אין מדד ייחוס אחיד לתחום, ולכן קשה לבדוק אם קרן מסוימת ביצעה טוב או רע ביחס לאלטרנטיבה. מי שמעוניין להשוות מול אפיקים סחירים יכול להיעזר בנתוני המדדים של הבורסה לניירות ערך, אך ההשוואה תמיד תהיה חלקית.

💡 טיפ זהב לניהול סיכונים: קבעו מראש איזה אחוז מהתיק מוקצה לאפיקים לא נזילים. כשההקצאה מוגדרת מראש, קל יותר לוותר על הזדמנות שנראית מפתה אך פורצת את המסגרת.

זווית עולמית - יעדים, היקפים וענפים

בשנת 2015 הגדיר האו"ם שורת מטרות פיתוח בר קיימא (SDGs) שאמורות להיות מפותחות בין היתר באמצעות השקעות אימפקט - 169 יעדי משנה, לצד 17 יעדים מרכזיים ו-230 מדדים שונים. בין היעדים שהוגדרו אפשר למצוא שמירה על כדור הארץ, מיגור העוני, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית. המסגרת הזו הפכה לשפה המשותפת של התחום: קרנות רבות ממפות את פעילותן ליעד מסוים מתוך הרשימה, וכך נוצרת יכולת השוואה ראשונית בין מוצרים.

בעשור האחרון התפתח התחום בקרב מדינות העולם ומושך יותר ויותר משקיעים. היקף ההשקעות המשוער, הנפרס בין כלל התחומים שצוינו, עמד בשנת 2020 על כ-500 מיליארד דולר לפי הערכת הרשות לחדשנות.

איזה ענף מוביל

נכון לשנת 2019, תחום השקעות האימפקט הנפוץ ביותר בעולם הוא ענף הנדל"ן. עיקר ההשקעות בענף מנותבות ליצירת פתרונות דיור ולחידוש שכונות ישנות, זאת לפי דוח של תאגיד בנקאי בין-לאומי גדול. ההיגיון ברור: דיור הוא מוצר שמייצר תזרים שכירות מדיד לצד השפעה חברתית שקל למדוד ביחידות. מי שמכיר את ההבדלים בין השקעה בנכסים לבין השקעה בניירות ערך ימצא עניין בהשוואה שמוצגת בעמוד השקעה בנדל"ן נגד השקעה במניות בבורסה, ובמבנה קרנות הנדל"ן הסחירות שמתואר בעמוד השקעה בקרנות ריט.

טבלת נתוני שוק מרכזיים

הטבלה מרכזת את המספרים העיקריים שמגדירים את גודל התחום ואת ביצועיו. כל נתון מתייחס לשנה שצוינה לצדו ואינו מהווה תחזית קדימה.

נתוני הטבלה נבדקו ב-19.09.2026 מול המקורות המפורטים בסוף העמוד.

המצב בישראל

ישראל נכנסה לשוק השקעות האימפקט באיחור יחסי, אך כבר קבעה יעדי פיתוח לכלל האוכלוסיות תוך התמקדות באוכלוסיות המוחלשות בחברה. לפי דוח שפורסם בשנת 2019 על ידי גוף השקעות מקומי, היקף ההשקעות בתחום בארץ עולה בשיעור משמעותי מדי שנה, ועמד באותה שנה על כ-260 מיליון דולר. המספר מגלם צמיחה של פי שניים לעומת השנה שקדמה לו, ומעיד על התפתחות מואצת של התחום בגבולות המדינה.

איפה נפגש המשקיע הישראלי עם התחום

רוב נקודות המגע של המשקיע הפרטי בישראל עם אימפקט עוברות דרך פלטפורמות מקוונות, קרנות ייעודיות ומיזמים חברתיים ממוקדים. חלקן פועלות במודל של גיוס מהציבור, כמו זה שמתואר בעמוד הדסטארט, וחלקן במודל מיזם חברתי בעל היגיון עסקי, כמו המודל שנסקר בעמוד השקעות משפטיות. מי שרוצה מפה רחבה של המשפחה כולה, לרבות ההבדלים בין המכשירים, ימצא סקירה מסודרת בעמוד סוגי השקעות אלטרנטיביות.

היבט המס

השקעת אימפקט אינה פטורה ממס בשל היותה חברתית, ורווח הון ממנה חייב במס ככל רווח הון אחר. שיעור המס על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך עומד על 25% ליחיד שאינו בעל מניות מהותי, לפי רשות המסים. תרומה לעומת זאת עשויה לזכות בהטבת מס נפרדת. ההבחנה חשובה: מי שמצפה ליחס מס של תרומה על כסף שהושקע לשם רווח - יגלה טעות בדוח השנתי. את כללי המיסוי המדויקים יש לבדוק מול הפרסומים הרשמיים של רשות המסים לפי סוג המכשיר.

💡 טיפ זהב להיבט המס: שמרו את כל אישורי ההשקעה ואת דוחות הקרן משנה לשנה. בהשקעות לא סחירות אין בהכרח ניכוי מס במקור מסודר, והאחריות לדיווח נופלת על המשקיע.

מה באמת קורה עם התשואה

לפי מחקר של ארגון מחקר בין-לאומי בתחום, 90% מהמשקיעים בהשקעות אימפקט השיבו כי קיבלו את התשואות שלהן ייחלו וכי ההשקעה הניבה את הפירות שלהם ציפו. זהו נתון של שביעות רצון סובייקטיבית, וחשוב להבין מה הוא אומר ומה לא. הוא אומר שהציפיות שהוצגו למשקיעים היו מציאותיות. הוא אינו אומר שהתשואה היתה גבוהה.

מבחינה מספרית, בבחינה של 20 קרנות אימפקט העוסקות בתחום הנדל"ן ברחבי ארצות הברית בתקופה שבין 2004 ל-2014, נמצאה תשואה ממוצעת של 3.8%. כמעט מחצית מהקרנות הניבו תשואה העולה על 5% לאחר מס למשקיעים, ו-65% מהקרנות הניבו תשואה חיובית בשיעור כלשהו. המשמעות ההפוכה חשובה לא פחות: כ-35% מהקרנות לא הניבו תשואה חיובית. זו אינה השקעה ללא סיכון.

השוואה בין השקעה מסורתית להשקעת אימפקט

הטבלה מציגה את ההבדלים המבניים בין שני סוגי ההשקעה, ולא הבטחה לגבי איזו מהן עדיפה. הבחירה תלויה באופק ההשקעה, בצורך בנזילות ובמשקל שהמשקיע נותן לשורה החברתית.

נתוני המס לפי רשות המסים, נבדק ב-19.09.2026.

💡 טיפ זהב לקריאת נתוני תשואה: תשואה ממוצעת של קבוצת קרנות אינה התשואה שתקבלו. בדקו תמיד את הפיזור - כמה קרנות היו מעל הממוצע וכמה מתחתיו - כי ממוצע שמורכב מהצלחות גדולות וכישלונות גדולים מספר סיפור שונה לגמרי מממוצע אחיד.

דוגמה מספרית בשקלים

כדי להמחיש את סדרי הגודל, נבחן סכום של 100,000 שקלים שמושקע לפי התשואה הממוצעת המתועדת של 3.8% לשנה. הדוגמה אינה תחזית ואינה הבטחה - היא רק תרגום של נתון היסטורי למספרים מוחשיים.

בשנה הראשונה, תשואה של 3.8% על 100,000 שקלים היא כ-3,800 שקלים לפני מס. לאחר מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי, נותרים כ-2,850 שקלים. בהנחת צבירה של אותה תשואה לאורך עשר שנים, בלי הפקדות נוספות, הסכום מגיע לכ-145,200 שקלים - כלומר רווח מצטבר של כ-45,200 שקלים לפני מס.

לעומת זאת, אילו הקרן היתה נמצאת בקבוצת ה-35% שלא הניבה תשואה חיובית, אותם 100,000 שקלים היו נותרים במקומם או קטנים. זהו בדיוק הפער שבין ממוצע לבין תוצאה אישית, והוא הסיבה שפיזור בין כמה מכשירים חשוב במיוחד באפיקים לא סחירים.

טבלת התפתחות הסכום

הטבלה מציגה את התפתחות ההשקעה לפי תשואה שנתית קבועה של 3.8%, לפני מס. החישוב מבוסס על ריבית דריבית ללא הפקדות נוספות.

החישוב הוא אריתמטי ומבוסס על שיעור התשואה ההיסטורי שצוין לעיל בלבד.

💡 טיפ זהב לחישוב: המספר שקובע הוא התשואה נטו אחרי דמי ניהול ואחרי מס, לא התשואה שמופיעה בכותרת המצגת. שני אחוזי דמי ניהול על תשואה של 3.8% מוחקים יותר ממחצית הרווח.

טעויות נפוצות של משקיעים מתחילים

הטעות השכיחה ביותר היא להתייחס להשקעת אימפקט כאל תרומה משודרגת, ולוותר בגללה על הבדיקה הפיננסית הרגילה. הכוונה הטובה של המיזם אינה תחליף למאזן, לתזרים ולבחינת ההנהלה. להלן הטעויות שחוזרות על עצמן.

• בלבול בין השקעה לתרומה - תרומה עשויה לזכות בהטבת מס, השקעה חייבת במס על הרווח.
• התעלמות מהנזילות - הכנסת כסף שעשוי להידרש בתוך שנה למכשיר שנעול לחמש שנים.
• הסתמכות על הצהרת השפעה בלי מדידה חיצונית.
• ריכוז יתר - השקעת נתח גדול מהתיק במיזם חברתי יחיד בגלל הזדהות רגשית עם המטרה.
• התעלמות מדמי הניהול, שבמוצרים לא סחירים עשויים לכרסם נתח מהותי מתשואה חד ספרתית.
• הנחה שמעורבות ממשלתית משמעה ערבות ממשלתית - במודל אגרות החוב החברתיות הסיכון מוטל דווקא על המשקיע.

💡 טיפ זהב למניעת ריכוז יתר: אם אתם מגלים שאתם מסבירים לעצמכם למה דווקא ההשקעה הזו שונה מכל הכללים שקבעתם - זה הרגע לעצור ולחזור לכללים.

איך בודקים השקעת אימפקט לפני שנכנסים

בדיקה מסודרת של מוצר אימפקט מורכבת משבעה צעדים, וכל אחד מהם עונה על שאלה אחרת. סדר הצעדים אינו מקרי - הוא מתחיל בהגדרת הצורך של המשקיע ורק אחר כך עובר למוצר.

1. הגדירו את אופק ההשקעה - תוך כמה שנים הכסף עשוי להידרש.
2. קבעו את אחוז התיק שמוקצה לאפיקים לא נזילים, והיצמדו אליו.
3. בדקו מהו סכום הכניסה המינימלי, ואם הוא מחייב לרכז יותר מדי מהתיק.
4. בררו מי הגוף שמודד את ההשפעה, באיזו תדירות, ולפי אילו מדדים.
5. בקשו את מבנה העמלות המלא - דמי ניהול, דמי הצלחה ועמלות יציאה.
6. בדקו מי נושא בסיכון אם התוכנית נכשלת, ומה קורה לכסף במקרה כזה.
7. בררו את מעמד המס של המכשיר, ומי מדווח עליו לרשויות.

מי ששוקל להשוות את המוצר מול אלטרנטיבות סחירות נזילות יכול להיעזר בנתוני מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב כנקודת ייחוס לתשואה שאפשר להשיג באפיק סחיר באותה תקופה.

💡 טיפ זהב לשלב הבדיקה: בקשו את מסמכי ההשקעה בכתב ואל תסתפקו במצגת. מצגת מציגה תרחיש, מסמך משפטי מציג התחייבות. הפער ביניהם הוא בדיוק המקום שבו מתגלות ההפתעות.

שאלות נפוצות

להלן התשובות לשאלות שחוזרות על עצמן בקרב מי שנתקל בתחום בפעם הראשונה. התשובות מבוססות על הנתונים שהוצגו לאורך המדריך.

האם השקעת אימפקט מניבה פחות מהשקעה רגילה

אין תשובה אחידה, אך הנתון המתועד היחיד שהוצג כאן הוא תשואה ממוצעת של 3.8% ב-20 קרנות נדל"ן אמריקאיות בין 2004 ל-2014. כמעט מחצית מהקרנות עברו את רף ה-5% לאחר מס, וכ-65% הניבו תשואה חיובית כלשהי. כלומר קיים פיזור רחב, ויש קרנות שהצליחו וקרנות שלא.

מה ההבדל בין השקעת אימפקט לתרומה

בתרומה הכסף אינו חוזר, ובהשקעת אימפקט הכסף מושקע במטרה מוצהרת להניב גם רווח כלכלי. ההבדל משליך גם על המיסוי, על הדיווח ועל הציפייה מהגוף המקבל - מיזם שמקבל השקעה מחויב לדווח על ביצועים, ולא רק על שימוש בכסף.

האם משקיע קטן יכול להשתתף

הגישה של משקיע פרטי לתחום עוברת בדרך כלל דרך מכשיר מתווך - קרן, אגרת חוב או פלטפורמת גיוס - ולא דרך השקעה ישירה בפרויקט. סכומי הכניסה משתנים בין המכשירים, ובמודלים מבוססי גיוס מהציבור הם נמוכים משמעותית מאלה של קרנות מוסדיות.

מי מפקח על כך שההשפעה החברתית אכן קרתה

המדידה נעשית באמצעות מדדי השפעה שנקבעים מראש, ובחלק מהמודלים גם באמצעות דירוג חיצוני כמו זה של B Corp. במודל אגרות החוב החברתיות המדידה היא תנאי לתשלום עצמו, ולכן יש לגוף המשלם אינטרס מובהק לוודא שהיא מדויקת.

האם יש הטבת מס מיוחדת להשקעות אימפקט

רווח הון מהשקעת אימפקט חייב במס ככל רווח הון אחר, ושיעור המס על רווח ריאלי מניירות ערך ליחיד שאינו בעל מניות מהותי עומד על 25%. כל טענה על הטבה ייחודית מחייבת בדיקה מול הפרסום הרשמי של רשות המסים לפי סוג המכשיר וזהות המשקיע.

מה קורה אם הפרויקט החברתי נכשל

במודל אגרות החוב החברתיות ובמודל הקרנות, ההפסד מוטל על המשקיעים או על קרן ההשקעות, ולא על המדינה. זו בדיוק הסיבה שהמודל אטרקטיבי לממשלות - הן משלמות רק על הצלחה מדידה.

סיכום

השקעות אימפקט הן מכשיר פיננסי לכל דבר, שנבדל מהשקעה רגילה בכך שהוא מחויב מראש ליעד חברתי מדיד ולא רק לשורת הרווח. התחום צמח מתוך משבר 2008, מתוך המודעות שיצרה רשת האינטרנט ומתוך התחזקות הממשל התאגידי, והגיע להיקף עולמי של כ-500 מיליארד דולר ב-2020 ולכ-260 מיליון דולר בישראל ב-2019. ארבעת המודלים המרכזיים - אגרות חוב חברתיות, קרנות אימפקט, תאגידי B ופלטפורמת חלוקת סיכונים - נבדלים זה מזה בעיקר בשאלה מי נושא בסיכון ומי משלם את התשואה.

הנתונים ההיסטוריים מלמדים על תשואה ממוצעת חד ספרתית נמוכה בקרנות שנבדקו, לצד שביעות רצון גבוהה של המשקיעים מהתאמת התוצאה לציפייה שהוצגה להם מראש. מי שנכנס לתחום מתוך הבנה שמדובר בהשקעה לא נזילה, עם מדידה חיצונית ועם סיכון אמיתי לאובדן, מקבל מכשיר שמאפשר לכסף לעבוד בשתי חזיתות. מי שנכנס מתוך רגש בלבד, בלי לבדוק עמלות, נזילות ומיסוי, עלול לגלות שהשורה החברתית התממשה והשורה הכלכלית לא.

מקורות

להלן הגופים הרשמיים והעמודים שמהם נלקחו הנתונים הסטטוטוריים והשוקיים שבמדריך. שאר הנתונים ההיסטוריים המוזכרים בגוף המאמר מבוססים על פרסומי מחקר בתחום ועל דוחות שוק שפורסמו בשנים המצוינות לצדם.

• רשות המסים בישראל - שיעורי מס על רווח הון ליחיד: https://www.gov.il/he/departments/israel_tax_authority
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדים להשוואת תשואות באפיק סחיר: https://market.tase.co.il/he/market_data/indices

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.