פורסם: 10.05.2020 · עודכן: 16.10.2026 · 7 דקות קריאה
בקצרה
מכירה בחסר (שורט) היא עסקה שבה מוכרים נייר ערך שאולים, כדי להרוויח מירידת המחיר שלו. המשקיע שואל את נייר הערך מגוף מוסדי, מוכר אותו בשוק, ובהמשך קונה אותו בחזרה ומחזיר למשאיל. דמי ההשאלה נעים בדרך כלל בין 1% ל-3% בשנה, ולעיתים יותר, ותקופת ההשאלה נעה בדרך כלל בין שבועיים לשנה. הסיכון המרכזי הוא הפסד בלי תקרה, כי אין גבול לכמה מחיר יכול לעלות. בישראל העסקה מתאימה בעיקר למשקיעים ותיקים, בסכומים של עשרות אלפי דולרים לפחות, ועל ניירות ערך סחירים מאוד.
אם צפיתם בסרט "מכונת הכסף", אתם כבר מכירים את הרעיון. הסרט מתאר את התקופה שלפני המשבר הכלכלי העולמי ב-2008. הוא עוקב אחרי משקיעים מתוחכמים שהרוויחו, בניגוד לכל התחזיות, מהירידה החדה במחירי המניות, האג"ח והנדל"ן. הכלי המרכזי שלהם היה עסקאות מכירה בחסר. על הנייר זו פעולה פשוטה. בפועל היא טומנת בחובה סיכון גבוה, והיא בהחלט לא מתאימה למשקיע מתחיל. מי שמבין את הכללים יכול להשתמש בה כדי להרוויח בשוק יורד או כדי להגן על תיק קיים. מי שלא מבין אותם עלול לאבד יותר ממה שהשקיע.
מה זה מכירה בחסר, במילים פשוטות?
מכירה בחסר היא קנייה רגילה שמתבצעת בסדר הפוך: קודם מוכרים, ורק אחר כך קונים. בקנייה רגילה אתם קונים מניה, מחכים שתעלה, ומוכרים ברווח. בשורט אתם מוכרים מניה שאין לכם, מחכים שתרד, וקונים אותה בזול. השם המקובל בשוק הוא "שורט", מהמונח הלועזי.
איך אפשר למכור משהו שאין לכם? שואלים אותו. המוכר מקבל את נייר הערך בהשאלה מהבעלים שלו, ומוכר אותו בשוק תמורת מזומן. אחרי תקופה מסוימת הוא קונה את אותו נייר ערך מחדש, ומחזיר אותו לבעלים המקורי. אם בינתיים המחיר ירד, מחיר המכירה היה גבוה ממחיר הקנייה. ההפרש, אחרי עמלות, הוא הרווח.
מה ההבדל בין קנייה רגילה לשורט?
בקנייה רגילה ההפסד המקסימלי הוא הסכום שהשקעתם, ובשורט אין להפסד תקרה. זה ההבדל החשוב ביותר בין שתי הפעולות. מניה יכולה לרדת לאפס, אבל היא יכולה לעלות פי שניים, פי שלושה ויותר. הטבלה מסכמת את ההבדלים לפי השקעה של 100,000 שקל.
נושא
קנייה רגילה (100,000 שקל)
מכירה בחסר (100,000 שקל)
סדר הפעולות
קונים ואז מוכרים
מוכרים ואז קונים
מתי מרוויחים
כשהמחיר עולה
כשהמחיר יורד
רווח מקסימלי
ללא תקרה
עד 100,000 שקל, אם המניה יורדת לאפס
הפסד מקסימלי
עד 100,000 שקל
ללא תקרה
עלות החזקה שנתית
0% דמי השאלה
בדרך כלל 1% עד 3% דמי השאלה
היפוך הסיכון הוא הסיבה שרוב המשקיעים הפרטיים מתרחקים מהכלי הזה.
למה בכלל עושים שורט?
יש שתי סיבות עיקריות לבצע מכירה בחסר: להרוויח מירידה צפויה, או להגן על תיק קיים. לכל סיבה יש היגיון אחר וקהל אחר. הסיבות הן:
רווח מירידה עתידית - המשקיע מעריך שנכס מסוים מתומחר ביוקר, ושמחירו ירד בצורה משמעותית.
גידור - המשקיע מחזיק תיק רחב, ורוצה לנטרל את הסיכון של מניות מסוימות בתוכו.
הגידור הוא שימוש פחות מוכר, אבל הוא נפוץ בקרב משקיעים מבוססים. לדוגמה, משקיע מחזיק מניות של ת"א 35, בדרך כלל דרך תעודת סל. הוא מעריך שכמה מניות בודדות במדד אינן אטרקטיביות, בניגוד לשאר. במקום למכור את כל התעודה, הוא מוכר בחסר רק את המניות האלה, ביחס לאחזקה שלו במדד. כך הוא ממשיך להחזיק את רוב המדד, אבל מנטרל את החלק שלדעתו ירד.
איך נראית עסקת שורט במספרים?
הרווח בשורט הוא ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה החוזרת, פחות דמי ההשאלה. הנוסחה פשוטה, אבל התוצאה תלויה לגמרי בכיוון שבו המחיר זז. שתי הדוגמאות הבאות מראות את זה, אחת בדולרים ואחת בשקלים.
הדוגמה הקלאסית: 100 מניות ב-30 דולר
מניה שנמכרת בחסר ב-30 דולר ונקנית בחזרה ב-20 דולר מייצרת רווח של 10 דולר למניה לפני עמלה. מניה נסחרת בבורסה ב-30 דולר, ומשקיע משוכנע שהיא תרד משמעותית. הוא מוצא גוף שמחזיק במניה ומסכים להלוות לו 100 מניות, תמורת ריבית או עמלה שנקבעת מראש. הוא מוכר את 100 המניות בשוק ומקבל 3,000 דולר. המניות האלה לא שייכות לו, הן של הגוף המלווה.
התחזית התממשה, והמניה ירדה ל-20 דולר. עכשיו הוא קונה 100 מניות בשוק ומשלם עליהן 2,000 דולר בלבד. הוא מחזיר את המניות לגוף המלווה, משלם את העמלה, ונשאר עם הרווח. הרווח הגולמי הוא 1,000 דולר, והרווח הנקי הוא מה שנשאר אחרי העמלה.
דוגמה מהחיים: זוג בשנות הארבעים עם תיק מושקע
אותה עסקה שמרוויחה 19,000 שקל בירידה עלולה להפסיד יותר מ-100,000 שקל בעלייה. קחו זוג מחיפה בשנות הארבעים, עם שני ילדים בתיכון. ההכנסה המשותפת שלהם 26,000 שקל בחודש, ומשכנתא של 5,200 שקל. במשך השנים הם צברו תיק השקעות של 400,000 שקל. הם מעריכים שמניה מסוימת, שנסחרת ב-50 שקל, מתומחרת ביוקר.
הם שואלים 2,000 מניות ומוכרים אותן ב-100,000 שקל. דמי ההשאלה הם 2% בשנה, והם מחזיקים את העסקה חצי שנה. כלומר, העלות היא כ-1,000 שקל. כך נראות התוצאות בחמישה תרחישים:
מחיר המניה אחרי חצי שנה
עלות הקנייה החוזרת
דמי השאלה
רווח או הפסד נקי
40 שקל
80,000 שקל
1,000 שקל
רווח של 19,000 שקל
50 שקל
100,000 שקל
1,000 שקל
הפסד של 1,000 שקל
60 שקל
120,000 שקל
1,000 שקל
הפסד של 21,000 שקל
75 שקל
150,000 שקל
1,000 שקל
הפסד של 51,000 שקל
100 שקל
200,000 שקל
1,000 שקל
הפסד של 101,000 שקל
מה זה אומר בפועל בשביל הזוג? בתרחיש הטוב, הרווח שווה לכמעט ארבעה חודשי משכנתא. בתרחיש שבו המניה מכפילה את עצמה, ההפסד שווה ליותר מ-19 חודשי משכנתא. הוא גם מוחק רבע מהתיק שבנו בעשור. ואם המניה ממשיכה לעלות, ההפסד ממשיך לגדול. גם התרחיש שבו "לא קרה כלום" עולה כסף, כי דמי ההשאלה נגבים בכל מקרה.
איך מבצעים מכירה בחסר בפועל, ומי משתתף בה?
בכל עסקת שורט משתתפים שלושה צדדים: המשאיל, המתווך והשואל. כל אחד מהם מרוויח משהו אחר, ולכל אחד יש כוח אחר בעסקה. הצדדים הם:
המשאיל - הגוף שמחזיק בנכס ומוכן להשאיל אותו תמורת עמלה או ריבית. לרוב זה לא משקיע קטן, אלא גוף מוסדי גדול עם כמות גדולה של ניירות ערך. למשל בנקים, קרנות נאמנות, בתי השקעות וחברות תעודות סל.
חבר הבורסה, או הברוקר - המתווך שלכם. אליו פונים כדי לבצע שורט. הוא מחפש גוף משאיל שיכול ורוצה להשאיל את הכמות שביקשתם, בעמלה הנוחה ביותר שאפשר למצוא. לעיתים הבנק משמש בתפקיד הזה.
השואל - המשקיע שרוצה לבצע את העסקה. הוא שואל את ניירות הערך, מוכר אותם, ואם התחזית התממשה, קונה אותם בזול ומחזיר. הוא מרוויח את ההפרש בניכוי העמלה.
שלב אחר שלב: מה קורה מאחורי הקלעים
השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לבדוק שנייר הערך בכלל זמין להשאלה. בלי משאיל אין עסקה, ולא כל נייר ערך זמין בכל כמות. כך נראה התהליך:
פותחים חשבון אצל ברוקר או בנק שמאפשר מכירה בחסר. לא כל חשבון מאפשר זאת, ושווה לבדוק מראש. מדריך על פתיחת חשבון מסחר בבורסה יעזור להבין מה לשאול.
פונים לברוקר ושואלים אם נייר הערך זמין להשאלה, ובאיזו כמות.
הברוקר בודק מול הגופים המוסדיים שיכולים להשאיל: תעודות סל, בתי השקעות, קרנות נאמנות וכדומה.
מסכמים את דמי ההשאלה ואת תקופת ההשאלה.
מוכרים את נייר הערך בשוק ומקבלים את התמורה.
כשמחליטים לסגור, קונים את נייר הערך בחזרה ומחזירים אותו למשאיל.
את הפעולות עצמן מבצעים דרך מערכת המסחר של הברוקר. אם אתם עדיין בוחרים מערכת, השוואה בין תוכנות מסחר בבורסה יכולה לחסוך זמן.
כמה עולה ההשאלה?
דמי ההשאלה מגיעים בדרך כלל לשיעור של 1% עד 3%, ולעיתים אף יותר. הגופים המשאילים מקבלים ריבית קבועה או דמי השאלה מהשואלים. אל תזלזלו בשלב הזה, כי הוא יקר. בניגוד לעמלת קנייה חד פעמית, דמי ההשאלה נגבים לאורך כל זמן ההחזקה. ככל שהעסקה נמשכת יותר, היא עולה יותר.
מה קורה כשהמשאיל רוצה את המניות בחזרה?
משאיל יכול, בהתראה של יום או יומיים, לדרוש את ניירות הערך בחזרה. בשפת השוק קוראים לזה "לקרוא" לפוזיציה. הכול תלוי בסוג החוזה בין המשאיל לשואל. כשמדובר בניירות ערך סחירים, סביר שהברוקר יצליח להשיג אותם ממקור אחר. במקרה כזה לא צריך לסגור את העסקה, רק להחליף משאיל. אבל לא כל נייר ערך סחיר מספיק. אם אין מחליף, השואל נאלץ לקנות בחזרה במחיר של אותו רגע, גם אם הוא לא נוח לו.
כמה זמן נמשכת תקופת ההשאלה?
תקופת ההשאלה מוסכמת בדרך כלל מראש, ונעה בין שבועיים לשנה. כשהתקופה מסתיימת, עומדות בפני השואל שתי אפשרויות:
לסיים את ההשאלה - קונים את נייר הערך בחזרה ומחזירים אותו למשאיל.
להאריך את ההשאלה - זה אפשרי רק אם הברוקר יכול לספק את ניירות הערך גם לתקופה הנוספת.
המשמעות המעשית: אי אפשר להחזיק שורט לנצח. גם אם אתם צודקים לגבי הכיוון, אתם צריכים לצדוק בתוך מסגרת זמן.
מה זה שורט טכני?
שורט טכני הוא מכירה שלא מגובה בהשאלה, ומותרת רק בתנאים מיוחדים. באופן כללי, מכירה בחסר אפשרית רק אחרי שאילת נייר הערך מגוף משאיל. אבל יש חריג. לעיתים משקיע מקבל אישור למכור ולקנות באותו יום. טכנית, יש לו באותו יום מכירה שאינה מגובה בהשאלה. זה מוכר במיוחד אצל סוחרי יום בבורסה, שפותחים וסוגרים פוזיציות באותו יום מסחר.
במקרים נדירים יותר אפשר למכור בחסר מניות שטרם נרשמו בחשבון, אבל הן קיימות ואמורות להגיע. זה קורה רק אם הברוקר או הבנק השתכנעו שהמניות אכן בדרך. רק אז הם יאשרו את המכירה.
למה שורט לא מתאים לכל משקיע?
בפועל, לא כל אחד יכול לבצע מכירה בחסר, גם אם בתיאוריה זו עסקה פשוטה. יש לכך שתי סיבות עיקריות, ושתיהן מורגשות במיוחד בשוק הישראלי. הסיבות הן:
נזילות - מכירה בחסר נעשית בדרך כלל על נכסים סחירים מאוד. בישראל יש מעט יחסית מניות כאלה, ולכן המבחר מוגבל.
גודל העסקה - שורט נעשה על סכומים גדולים. בניגוד לקנייה רגילה, לא מתחילים אותו עם פחות מכמה עשרות אלפי דולרים לפחות. בסכומים נמוכים יותר, ככל הנראה הברוקרים לא יטרחו לעזור, כי זה לא ישתלם להם.
יש גם שיקול שלישי, אישי: הכלי דורש מעקב צמוד. מי שבונה תיק לטווח ארוך, משקיע בתעודות סל ובודק את החשבון פעם ברבעון, לא באמת צריך שורט. מי ששוקל לנהל השקעות לבד, כדאי שיקרא קודם על מסחר עצמאי בבורסה, ורק אחר כך יחשוב על כלים מתקדמים.
מה הסיכונים של מכירה בחסר?
שורט הוא הימור נגד המגמה בשוק, והתרחיש הגרוע בו הוא מחיר שממשיך לעלות בלי סוף. לדוגמה, מניות הגז נסחרות במחיר גבוה, ואתם מהמרים שהן ירדו משמעותית. אם במקום זה הן ממשיכות לטפס, אתם נתקעים עם הפסדים כבדים. הסיכונים מתחלקים לארבעה סוגים.
הפסד בלי תקרה
במכירה בחסר אין גבול להפסד, כי אין גבול לעליית המחיר. בטבלה של הזוג מחיפה ראיתם את זה במספרים. מניה שעלתה מ-50 ל-100 שקל הפכה עסקה של 100,000 שקל להפסד של 101,000 שקל. אם המניה הייתה ממשיכה ל-150 שקל, ההפסד היה עובר 200,000 שקל. בקנייה רגילה זה פשוט לא יכול לקרות.
שורט סקוויז
שורט סקוויז הוא מצב שבו העליות לוחצות על המוכרים בחסר לסגור, והסגירה עצמה דוחפת את המחיר עוד למעלה. המניה ממשיכה לטפס בניגוד לתחזית. מי שבנה על ירידה נלחץ ומחליט לחסל את הפוזיציה. כדי לחסל, הוא צריך לקנות את המניה. כשהרבה מוכרים בחסר קונים בבת אחת, הביקוש מזנק והמחיר עולה עוד.
המוכרים בחסר סוגרים מכמה סיבות. חלקם מפחדים שהמצב רק יחמיר. אחרים כבר לא יכולים או לא רוצים להמשיך לשלם ריבית לגוף המשאיל. ויש מקרים שבהם המשאיל דורש מיוזמתו את המניות בחזרה. כך או כך, שורט סקוויז הוא תרחיש מסוכן מאוד לכיס.
עלויות שמצטברות בשקט
דמי ההשאלה נגבים בכל יום שבו העסקה פתוחה, גם כשהמחיר לא זז. משקיע שצודק בכיוון אבל טועה בתזמון יכול לשלם דמי השאלה במשך שנה שלמה. ברוב המקרים, מי שמוכר בחסר גם משלם למשאיל את הדיבידנדים שהמניה מחלקת בתקופה הזו. כך, עסקה שנראתה רווחית על הנייר נשחקת לאט.
החזרה כפויה בזמן הלא נכון
המשאיל יכול לדרוש את המניות בחזרה בדיוק כשהמחיר גבוה. אם אין משאיל מחליף, אתם קונים במחיר של אותו רגע. כך הפסד זמני הופך להפסד סופי. זה קורה בעיקר בניירות ערך פחות סחירים, ובדיוק בתקופות לחוצות בשוק.
סיכון
מה קורה
דוגמה על עסקה של 100,000 שקל
עליית מחיר
ההפסד גדל בלי תקרה
עלייה של 50% = הפסד של 50,000 שקל
שורט סקוויז
סגירות המונים מקפיצות את המחיר
עלייה של 100% = הפסד של 100,000 שקל
דמי השאלה
עלות שוטפת לאורך ההחזקה
3% בשנה = 3,000 שקל
החזרה כפויה
סגירה בהתראה של יום או יומיים
1 עד 2 ימים להתארגנות
שילוב של שני סיכונים או יותר באותה עסקה הוא התרחיש שהכי קשה לצאת ממנו.
איך מכירה בחסר על אגרות חוב הופכת למימון זול?
מכירה בחסר של אגרות חוב ומק"מים היא, במובן מסוים, סוג של הלוואה זולה. כדי להבין למה, צריך להתחיל מאגרת החוב עצמה. מי שקונה אג"ח בעצם מלווה כסף, בריבית שנקראת ריבית אפקטיבית. זו הריבית שהקונה מקבל בפועל לאורך חיי האג"ח. מק"ם הוא מלווה קצר מועד של בנק ישראל, שעובד באותו היגיון.
מי שמוכר אג"ח בחסר עושה את הפעולה ההפוכה. הוא מקבל כסף היום, ומחזיר אותו בהמשך כשהוא קונה את האג"ח בחזרה. כלומר, הוא לווה כסף בריבית האפקטיבית הגלומה באג"ח. כשהריבית בשוק האג"ח ובשוק המק"מ נמוכה במיוחד, ההלוואה הזו זולה במיוחד. גם אחרי הוצאות נוספות כמו דמי השאלה, זו עדיין דרך מימון זולה.
יש לעסקאות האלה גם תרומה לשוק ההון כולו. הן מוסיפות לשכלול השוק, מגוונות את אפשרויות המסחר ומגדילות את הנזילות. לכן אין זה מפתיע שהיקפי השורט בשוק האג"ח משמעותיים מאוד.
איך קוראים את נתוני השורט שהבורסה מפרסמת?
הבורסה מפרסמת באתר שלה את המידע על עסקאות המכירה בחסר, כולל השינויים ביתרות השורט. המידע הזה זמין לכל משקיע. טבלאות השורט מראות כמה השתנו היתרות בכל נייר ערך. מי שרוצה להבין את התפקיד הרחב של המוסד הזה יכול לקרוא על הבורסה לניירות ערך בתל אביב והשירותים שהיא נותנת.
מה זה יחס השורט וכמה ימים הוא מודד?
יחס השורט מראה בתוך כמה ימי מסחר ממוצעים אפשר לסגור את כל עסקאות השורט בנייר ערך מסוים. מחשבים אותו כך: לוקחים את השווי הכספי של יתרת השורט, ומחלקים במחזור המסחר היומי הממוצע של אותו נייר ערך. לדוגמה, אם יתרת השורט במניה היא 9 מיליון שקל, והמחזור היומי הממוצע הוא 3 מיליון שקל, היחס הוא 3 ימים.
ככל שהיחס גבוה יותר, כך יותר משקיעים מהמרים על ירידה משמעותית. אבל יש לזה גם צד שני. יחס גבוה אומר שאם כולם ירצו לסגור בבת אחת, ייקח זמן רב לקנות בחזרה. זה בדיוק הרקע שעליו נוצר שורט סקוויז.
יתרת שורט
מחזור יומי ממוצע
יחס השורט
2 מיליון שקל
4 מיליון שקל
0.5 יום
9 מיליון שקל
3 מיליון שקל
3 ימים
20 מיליון שקל
2 מיליון שקל
10 ימים
מה אומרת עלייה או ירידה ביתרת השורט?
גידול ביתרת השורט מעיד שיש בשוק מי שמגדיל את ההימור על ירידת המחיר. אבל זה לא אומר שכל השוק סבור כך. לעיתים מדובר בגוף אחד גדול מספיק, שמגדיל את הפוזיציה שלו בנייר ערך מסוים. הפעולה שלו לבדה מקפיצה את היתרה. ובכל זאת, מדובר באינדיקציה מסוימת לשאלה אם בשוק מצפים לירידה.
אפשר להסיק גם את ההפך. ירידה בהיקף השורט יכולה ללמד שהשחקנים בשוק מעריכים שהמניה תרד פחות מבעבר. גם כאן, זו אינדיקציה ולא הוכחה.
אילו טעויות נפוצות עושים משקיעים בשורט?
רוב ההפסדים בשורט נובעים מטעויות שאפשר לזהות מראש. הן חוזרות שוב ושוב, גם אצל משקיעים מנוסים. אלה הנפוצות שבהן:
להתייחס לשורט כמו לקנייה הפוכה ולשכוח שההפסד לא מוגבל.
לא לחשב מראש את דמי ההשאלה לאורך כל התקופה הצפויה.
להיכנס לשורט על נייר ערך דל סחירות, שקשה למצוא לו משאיל מחליף.
להגדיל את הפוזיציה כשהמחיר עולה, מתוך תקווה ש"עכשיו הוא בטוח ירד".
לא לקבוע מראש באיזה מחיר יוצאים, ולהחליט תחת לחץ.
לפרש עלייה ביתרת השורט כסימן ודאי לירידה, בלי לבדוק מי עומד מאחוריה.
חלק מהמשקיעים מנסים לעקוף את הטעויות האלה בעזרת מערכות ממוחשבות שפועלות לפי כללים קבועים. מי שמתעניין בכיוון הזה יכול לקרוא על אלגו-טריידינג ועל היתרונות והחסרונות שלו.
אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי שנתקל במונח שורט בפעם הראשונה. התשובות קצרות, ומפנות לפרקים המפורטים למעלה.
האם משקיע פרטי בישראל יכול לבצע מכירה בחסר?
כן, אבל בפועל זה מתאים בעיקר למשקיעים ותיקים עם סכומים גדולים. צריך חשבון אצל ברוקר או בנק שמאפשר שורט, ונייר ערך זמין להשאלה. בסכומים של פחות מכמה עשרות אלפי דולרים, ייתכן שהברוקר לא יטרח לטפל בעסקה.
כמה אפשר להפסיד בשורט?
אין תקרה להפסד במכירה בחסר. אם המניה מכפילה את עצמה, ההפסד שווה לכל הסכום שנמכר, ועוד דמי השאלה. אם היא ממשיכה לעלות, ההפסד ממשיך לגדול.
כמה זמן אפשר להחזיק שורט פתוח?
תקופת ההשאלה נעה בדרך כלל בין שבועיים לשנה, ומוסכמת מראש. בסוף התקופה אפשר לסגור או לבקש הארכה. ההארכה אפשרית רק אם הברוקר מצליח להשיג את ניירות הערך לתקופה נוספת.
מה ההבדל בין שורט רגיל לשורט טכני?
שורט רגיל מגובה בהשאלה, ושורט טכני אינו מגובה בהשאלה ומותר רק באישור מיוחד. בדרך כלל מדובר במכירה וקנייה באותו יום. לעיתים נדירות זה גם מכירה של מניות שעדיין בדרך לחשבון.
האם יתרת שורט גבוהה אומרת שהמניה תרד?
לא בהכרח, היא רק מראה שיש מי שמהמר על ירידה. לעיתים זה גוף אחד גדול. ובאג"ח, יתרה גבוהה משקפת לא פעם שימוש בשורט ככלי מימון ולא הימור.
למה גופים מוסדיים מסכימים להשאיל מניות?
הם מקבלים על כך דמי השאלה, שהם הכנסה נוספת על נכסים שהם מחזיקים בכל מקרה. בנקים, קרנות נאמנות, בתי השקעות וחברות תעודות סל מחזיקים כמויות גדולות של ניירות ערך. ההשאלה מאפשרת להם להרוויח עליהם עוד קצת.
סיכום
מכירה בחסר היא כלי לגיטימי ושימושי, אבל הסיכון בה הפוך לגמרי מהסיכון בקנייה רגילה. המשקיעים בסרט "מכונת הכסף" הרוויחו כי צדקו בכיוון, החזיקו מעמד בתזמון, והבינו לעומק את העסקה. רוב המשקיעים מכירים רק את הצד המוצלח של הסיפור. בצד השני עומדים דמי השאלה של 1% עד 3% בשנה, תקופת השאלה מוגבלת, משאיל שיכול לדרוש את המניות בהתראה קצרה, והפסד בלי תקרה.
מקורות
הנתונים על מסחר, שורט וריבית בישראל מתפרסמים בגופים רשמיים. אלה העמודים שעליהם נשען המאמר.