לפני הקנייה הראשונה בבורסה כדאי לסגור מינוס והלוואות שאינן משכנתא, ולשמור קרן חירום בגובה כשלושה חודשי הוצאות. את ניירות הערך קונים רק דרך חבר בורסה, כלומר בנק או בית השקעות מורשה. לפי המקור, מדובר ב-22 גופים: 14 בנקים ו-8 בתי השקעות. על רווח ממכירת מניות משלמים מס רווח הון בשיעור 25%, והפסדים באותה שנת מס מקוזזים מהרווחים. כדאי להתחיל בסכום קטן, לפזר בין ענפים וסוגי נכסים, ולבדוק עמלות ודמי ניהול לפני שבוחרים איפה לסחור.
במסחר עצמאי אתם מחליטים מה לקנות ומתי, ובניהול תיק אתם מעבירים את ההחלטות לגורם מקצועי. המדריך הזה עוסק במסחר עצמאי בלבד. כלומר, במצב שבו אתם עצמכם בוחרים מניות, אגרות חוב וקרנות, ושולחים את הוראות הקנייה והמכירה.
בניהול תיק השקעות המצב שונה. הכסף עובר לגורם מקצועי שמנהל אותו לפי שיקול דעתו. אתם לא מעורבים בהחלטות היומיומיות. אתם רק רואים את התוצאות ומשלמים דמי ניהול.
הרבה אנשים שומעים היום על "הכנסה פסיבית" ועל כך ש"הכסף צריך לעבוד בשבילכם". מאחורי הסיסמאות יש רעיון פשוט. כסף שיושב בעו"ש מאבד מערכו כשמדד המחירים לצרכן עולה. מדד המחירים לצרכן הוא המספר שמודד כמה התייקרו הקניות של משק בית ממוצע. אם המחירים עולים והכסף לא גדל, אתם בעצם מפסידים בלי לראות את זה.
הבעיה היא שהסיסמאות לא מסבירות איך עושים את זה בפועל. מי שרוצה להבין לעומק את הצד המעשי יכול לקרוא גם על מסחר עצמאי בבורסה. כאן נעבור על הדרך לפי סדר: מהשאלה אם בכלל כדאי לכם להשקיע, ועד הקנייה הראשונה.
השקעה בבורסה לא מתאימה לכל אחד בכל מצב כלכלי, וזו השאלה הראשונה שצריך לשאול. גופים רבים מעודדים להשקיע בשוק ההון. אבל הם לא מכירים את המצב הפרטי שלכם. יש שלושה מצבים שבהם עדיף לדחות את ההשקעה ולטפל קודם בדברים אחרים.
מי שנמצא במינוס או משלם הלוואה רגילה ירוויח בדרך כלל יותר מסגירת החוב מאשר מהשקעה. הסיבה פשוטה. הריבית שמשלמים על מינוס או על הלוואה צרכנית צפויה להיות גבוהה מהתשואה הצפויה בבורסה. כל שקל שמושקע במקום לסגור חוב עולה לכם יותר ממה שהוא מכניס.
יש גם בעיה נוספת. כסף שקשור במניות הוא כסף שלא זמין מיד לכיסוי חובות. אם השוק יורד בדיוק כשהבנק דורש לסגור את המינוס, תיאלצו למכור בהפסד.
לפני שמשקיעים שקל אחד, כדאי לשמור בצד סכום שמכסה כשלושה חודשי הוצאות. הכלל הזה נכון גם למי שבדיוק סיים לשלם חובות, וגם למי שאין לו שום כסף בצד. כסף לחירום לא נכנס לבורסה. הוא צריך לשבת באפיק בסיכון נמוך, כמו פיקדון קצר מועד שאפשר למשוך מהר.
דוגמה מהחיים: זוג בני 31 ששוכר דירה ברמת גן. שניהם עובדים ומכניסים יחד 16,000 שקל בחודש. השכירות, הסופר, הרכב והחשבונות מגיעים ל-13,500 שקל בחודש. נשארים להם 2,500 שקל בכל חודש.
| שלב | סכום | זמן משוער |
|---|---|---|
| הוצאה חודשית של הזוג | 13,500 שקל | - |
| קרן חירום של 3 חודשים | 40,500 שקל | 17 חודשים של חיסכון |
| חיסכון חודשי פנוי | 2,500 שקל | כל חודש |
| השקעה חודשית אחרי שהקרן מלאה | 2,500 שקל | מהחודש ה-18 |
בשביל הזוג הזה, השנה וחצי הראשונות הן בניית ביטחון ולא השקעה, וזה בסדר גמור.
מי שמוציא יותר ממה שהוא מכניס צריך קודם לאזן את תקציב הבית, ורק אחר כך להשקיע. זו לא אמירה גורפת כמו במקרה של חובות. תשואה מהבורסה יכולה תיאורטית להקטין את הפער. אבל במקרים רבים ההשקעה יוצרת אשליה.
האשליה עובדת כך: כסף "עובר להשקעה", ונדמה שהתקציב מאוזן. בפועל, ההוצאות גבוהות מההכנסות גם בלי ההשקעה. מי שממשיך כך מגיע מהר למשבר כלכלי. לכן, קודם מתקנים את הפער החודשי.
ומה אם אתם נמצאים באחד המצבים האלה? אין סיבה להתייאש. הפכו את זה למטרה: להגיע ליציבות שתאפשר לכם להשקיע. סגירת חוב ובניית קרן חירום הן הצעד הראשון בדרך לבורסה, לא מכשול בדרך אליה.
ההבדל בין השקעה לבין הימור הוא ההבנה של איך השוק עובד. לכן, עוד לפני שבוחרים מניה, כדאי להכיר את הכלים הבסיסיים. מה זו מניה ואילו סוגים יש. מהן קרנות ריט, כלומר קרנות שמשקיעות בנדל"ן מניב. מהן קרנות מחקות, שעוקבות אחרי מדד שלם. מתי מוכרים ומתי קונים.
מי שקונה בלי ללמוד שם את הכסף "על קרן הצבי". זה לא שונה מאוד מהימור. ההבדל היחיד הוא שבשוק ההון הסיכויים טובים יותר מבקזינו, שבו הבית תמיד מנצח.
רוב הידע הבסיסי זמין היום ברשת ללא עלות. יש מאמרים וסרטונים רבים שמסבירים את המושגים מאפס. כדאי להתחיל מהיסודות ולהתקדם בהדרגה. אחד הנושאים הראשונים הוא סוגי ההוראות שנותנים לבנק או לבית ההשקעות, ועליהם אפשר לקרוא במדריך פקודות והוראות מסחר שחייבים להכיר.
מי שאין לו זמן או רצון ללמוד את שוק ההון יעשה בדרך כלל טוב יותר עם ניהול מקצועי מאשר עם מסחר עצמאי. השקעה בלי ידע מוקדם היא כמעט אקראית. הסיכוי שהיא תניב תשואה טובה קטן מהסיכוי אצל גורם מקצועי. אין בזה שום בושה. זו פשוט החלטה אחרת.
את הסכום החודשי או החד פעמי קובעים לפני שמתחילים, ולא תוך כדי. כך לא תשקיעו סכום שאתם לא באמת יכולים להפריש בכל חודש. וכך גם זעזוע לא צפוי בשוק לא יהפוך לאסון בבית.
כדאי להתחיל בסכומים נמוכים ולהגדיל בהדרגה. נחזור לזוג מרמת גן. גם כשיש להם 2,500 שקל פנויים, הם יכולים להתחיל ב-500 שקל בחודש בשלושת החודשים הראשונים. אם יטעו, ההפסד יהיה קטן. כשירגישו בטוחים יותר, יעלו לסכום המלא.
אפשר להתחיל בכלל בלי כסף אמיתי, רק עם השקעה דמיונית ומעקב אחריה. בוחרים מניות, רושמים מחיר קנייה, ועוקבים אחרי הביצועים במשך כמה שבועות. כך רואים אם ההחלטות שלכם היו טובות, בלי לשלם על הטעויות. רק אחר כך עוברים לכסף אמיתי.
לפני שבוחרים שם של חברה, מחליטים על סוג האפיק ועל החלוקה ביניהם. העובדה שאפשר להשקיע לא אומרת שכל הכסף צריך להיות במניות. ברוב המקרים עדיף לשלב גם אפיקים פחות מסוכנים. כך חלק מהכסף נשמר גם כשהשוק חווה זעזוע קשה, כמו במשבר הסאב-פריים של 2008.
האפשרויות רבות: אגרות חוב, קרנות מחקות של שווקים גדולים, מניות של חברות קטנות או גדולות, מניות בבורסה הישראלית, קרנות נאמנות ועוד. השאלה כמעט אף פעם לא "כן או לא". היא שאלה של הרכב. למשל, 80% מניות ו-20% אגרות חוב, או חלוקה שווה של 50% לכל צד.
ככל שהתשואה הפוטנציאלית גבוהה יותר, הסיכון בדרך כלל גדול יותר. אגרות חוב נחשבות אפיק בסיכון נמוך. אגרת חוב היא בעצם הלוואה שאתם נותנים למדינה או לחברה, והיא מחזירה לכם ריבית. מניות תנודתיות יותר, כלומר המחיר שלהן עולה ויורד בחדות. בתמורה, הן מציעות פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר.
ההחלטה על החלוקה נקבעת לפי כמה אתם תלויים בכסף הזה. משקיע צעיר, שאין לו בן זוג או ילדים שתלויים בו, יכול להעז יותר. הוא יכול לקנות מניות של חברות קטנות ופחות יציבות, או להשקיע בשווקים מתפתחים עם פוטנציאל גדול יותר.
אדם מבוגר יותר, שכנראה יזדקק לכסף, צריך בדרך כלל להעדיף אפיקים פחות מסוכנים. אצלו המניות יהיו רכיב משני. כך הכסף ישמור על ערכו גם בתקופת משבר, כשמניות נוטות לרדת.
דוגמה מהחיים: אבי בן 58 מבאר שבע מתכנן לצאת לפרישה בעוד שבע שנים. יש לו 200,000 שקל שחסך במשך השנים, מעבר לפנסיה. הוא מתלבט בין שתי חלוקות. כך ייראה התיק שלו בתרחיש שבו המניות מאבדות רבע מערכן, ואגרות החוב נשארות במקום.
| נתון | 80% מניות, 20% אגרות חוב | 50% מניות, 50% אגרות חוב |
|---|---|---|
| סכום במניות | 160,000 שקל | 100,000 שקל |
| סכום באגרות חוב | 40,000 שקל | 100,000 שקל |
| הפסד אם המניות יורדות ברבע | 40,000 שקל | 25,000 שקל |
| שווי התיק אחרי הירידה | 160,000 שקל | 175,000 שקל |
מי שצריך את הכסף בעוד שבע שנים מרגיש היטב את ההפרש של 15,000 שקל בין שני התיקים.
לאורך ההיסטוריה, השקעה במניות הניבה תשואה גבוהה יותר מאגרות חוב, אבל רק למי שיכול לחכות. ערך המניות נוטה לעלות לאורך זמן. כדי ליהנות מזה צריך למכור כשהשוק בשיא, או לפחות בעלייה. אנשים שתלויים בכסף עלולים להיאלץ למכור דווקא כשהשוק חלש.
לכן, לאנשים מבוגרים יותר מתאימים ניירות ערך סולידיים כמו אגרות חוב. משקיעים שאינם תלויים בכסף ומשקיעים לטווח רחוק יראו את התשואה הגבוהה של המניות. היתרון שלהם הוא הסבלנות.
אף אחד לא יכול לחזות את שוק המניות בוודאות, גם לא המומחים הגדולים. מומחים טועים לעיתים קרובות, והשקעות אינן מדע מדויק. גם אם תפעלו לפי כל הכללים, אין ערובה להצלחה. מה שכן: הסיכוי שלכם יגדל, ההחלטות יהיו מושכלות, והשליטה תהיה בידיים שלכם. יש חמישה דברים שעוזרים לבחור.
העיתונות הכלכלית היא כלי עזר טוב, אבל אסור להסתמך עליה לבדה. אף גורם לא מצליח לחזות את ביצועי השוק באופן עקבי לאורך זמן. עם זאת, בעיתונות יש המלצות ונימוקים שאפשר לשקול.
יש בה גם ראיונות עם מנהלי קרנות ואנשי בנקים. הם מספרים על אילו מניות הם שמים דגש בתקופה הנוכחית. מזה אפשר ללמוד באילו כלים מקצוענים משתמשים כדי לבחור מניות. לדיווחים הרשמיים של החברות עצמן כדאי לפנות למערכת הדיווחים של הבורסה, מאיה.
ידע אישי או מקצועי בענף מסוים הוא יתרון אמיתי שכדאי לנצל. נניח שאתם עובדים בענף האנרגיה או התקשורת, או שהוא פשוט מעניין אתכם. אתם רואים תהליכים מבפנים ויכולים להעריך אם חברה מסוימת צפויה לצמוח.
לעומת זאת, השקעה בענף שאתם לא מבינים בו דבר משאירה אתכם תלויים במידע של אחרים. עדיף להתחיל במה שמוכר לכם.
עמלות ודמי ניהול נראים קטנים, אבל ככל שהסכום המושקע גדל, הם הופכים למשמעותיים. זה נכון במיוחד כשבוחרים קרנות ולא מניות בודדות. בבנקים, ולפעמים גם אצל ברוקרים, העמלה משתנה בין ניירות ערך. קרן אחת יכולה לגבות עמלה גבוהה יותר ממניה אחרת. גם דמי הניהול בקרנות נאמנות שונים מקרן לקרן.
הדרך הטובה להעריך את העתיד של מניה היא ללמוד את ההיסטוריה שלה. לפני שמשקיעים בחברה או בענף, כדאי לבדוק כמה שאלות.
עם התשובות האלה אפשר להחליט בצורה מושכלת אם ההשקעה כדאית.
גם משקיע עצמאי יכול להשקיע באופציות, בדיוק כמו ברוקר. אופציה היא זכות לקנות מניה במחיר מסוים בעתיד. היא יכולה לשמש כדי להקטין סיכונים ולהגן על התיק, מה שנקרא "גידור". זה כלי מורכב, ולכן הוא מתאים רק אחרי שצברתם ניסיון.
מי שרוצה להבין את הכלי לעומק יכול לקרוא על מסחר באופציות מעוף ולאיזה סוג משקיע זה מתאים. כלי מתקדם נוסף, שמסוכן במיוחד למתחילים, הוא מכירה בחסר (שורט).
רק חברי בורסה מורשים יכולים לקנות ניירות ערך בשבילכם. זו קבוצה סגורה שהבורסה קובעת. לפי המקור, מדובר ב-22 גופים: 14 בנקים ו-8 בתי השקעות עצמאיים. כדי לסחור, צריך לפתוח חשבון מסחר אצל אחד מהם. על תפקיד הבורסה עצמה אפשר לקרוא במדריך הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
| סוג חבר בורסה | מספר גופים | היתרון המרכזי |
|---|---|---|
| בנקים | 14 | נוחות, הכסף כבר מנוהל שם |
| בתי השקעות עצמאיים | 8 | אפשרות לעמלות נמוכות יותר |
| סך הכול חברי בורסה | 22 | רק דרכם קונים ניירות ערך |
מקור: הנתון במאמר המקורי, הבורסה לניירות ערך,
השיקול המרכזי בבחירה הוא גובה העמלות, וכשההפרש קטן, הנוחות מכריעה. הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש הוא האפשרות הקרובה והנוחה, אבל לא בהכרח הזולה. האפשרות השנייה היא בית השקעות שהוא חבר בורסה.
לבנקים יש יתרון מובנה בנוחות. הכסף כבר מנוהל אצלם, אתם מכירים את האנשים, והם ידועים בשקיפות טובה של התיקים. השוואה מפורטת בין האפשרויות מופיעה במדריך פתיחת חשבון מסחר בבורסה - איפה כדאי.
מרבית הבנקים גמישים יחסית בעמלות על תיק ניירות ערך, ולכן כדאי לבקש הנחה לפני שמתחילים. הבנקים גובים בדרך כלל דמי ניהול תקופתיים על התיק. בנוסף, יש עמלה על כל פעולה, והיא משתנה לפי סוג נייר הערך. לכן כדאי לבדוק כמה ניירות שונים ולראות את ההבדלים.
שלושה דברים משפיעים על התוצאה הסופית לא פחות מבחירת המניות: המס, הפיזור והזמן שתקדישו. גם מי שבחר טוב יכול להפסיד אם שכח את המס או שם הכול על מניה אחת. נעבור עליהם אחד אחד.
מדינת ישראל גובה מס רווח הון בשיעור 25% על הרווח ממכירת מניות. המס משולם רק כשמוכרים. דוגמה פשוטה: השקעתם 100 שקל והרווחתם 20 שקל. כשתמכרו, תשלמו 5 שקלים מס, שהם 25% מהרווח.
הפסדים באותה שנת מס מקוזזים מהרווחים, ומשלמים מס רק על ההפרש. דוגמה מהחיים: נועה, אמא לשלושה מפתח תקווה, חוסכת לבר המצווה של הבן. במהלך השנה היא מכרה מניה ברווח של 8,000 שקל, ומניה אחרת בהפסד של 3,000 שקל.
| נתון | בלי קיזוז | עם קיזוז |
|---|---|---|
| רווח ממכירה | 8,000 שקל | 8,000 שקל |
| הפסד ממכירה | 0 שקל | 3,000 שקל |
| רווח חייב במס | 8,000 שקל | 5,000 שקל |
| מס בשיעור 25% | 2,000 שקל | 1,250 שקל |
מקור: רשות המסים,
תיק השקעות צריך להיות מפוזר גם בין חברות מענפים שונים וגם בין סוגי ניירות ערך. אי אפשר לחזות את הביצועים של חברה, גם כשההצלחה נראית בטוחה. אם ענף אחד קורס, שאר המניות מרסנות את הנפילה והתיק לא קורס כולו.
גם סוגי ניירות הערך צריכים להיות מגוונים.
הפיזור מקטין את הסיכון ומגדיל את הסיכוי לרווח. הוא נשען על ההנחה ההיסטורית שבמבט רחב, שוק המניות עולה בסופו של דבר.
הזמן שמקדישים למסחר אחרי שהתחלתם הוא החלטה אישית, לפי העלות מול התועלת. יש משקיעים שהופכים לברוקרים של עצמם. הם יושבים שעות מול המסך וקונים ומוכרים כל יום. על הדרך הזו אפשר לקרוא במדריך סוחרי יום בבורסה. אחרים קונים כמה ניירות פעם בחודש, או אפילו פעם ברבעון, אחרי לימוד קצר.
לאדם אחד, שעות רבות מול השוק יכולות להניב תשואה גבוהה יותר. לאדם אחר, אותן שעות יבואו על חשבון העבודה או הפנאי, וזה לא ישתלם. ההבדל חשוב: זמן הלימוד שלפני הכניסה לשוק הוא חובה. הזמן שאחרי ההשקעה גמיש ותלוי בכם.
מסחר בבורסה אינו מדע טילים, וכל אדם שמתכונן כראוי יכול לעשות אותו לבד. בעבר, הידע היה שמור למי שלמד את התחום באקדמיה או עבד בו. היום המידע המקצועי נגיש לכולם. לכן יותר ויותר אנשים מנהלים את התיק, או חלק ממנו, בעצמם. הם חוסכים עמלות ניהול ושולטים בדרך שבה הכסף מושקע.
הסיסמאות על "הכנסה פסיבית" ועל "כסף שעובד בשבילכם" מתחילות להיות אמיתיות רק אחרי הסדר הנכון. קודם סוגרים חובות ובונים קרן חירום. אחר כך לומדים, מחליטים על חלוקה, בוחרים ניירות ערך ובודקים עמלות. ובסוף זוכרים את המס ומפזרים את הסיכון.
השקעה נבונה יכולה להגדיל את ההון ולשמור עליו מפני שחיקה של אינפלציה, כלומר עליית מחירים. אין כאן הבטחה לתשואה. המדריך הזה הוא נקודת פתיחה ולא תחליף ללימוד מעמיק. מי שהחליט להשקיע צריך להמשיך ללמוד את עולם המניות לפני כל החלטה פזיזה.
אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי שמתחיל לסחור בבורסה. התשובות קצרות ונשענות על מה שהוסבר במדריך.
אין סכום מינימום שמתאים לכולם, אבל כדאי להתחיל בסכום קטן שהפסד בו לא יפגע בחודש שלכם. כך לומדים מטעויות בלי מחיר כבד. כדאי לבדוק גם את עמלת המינימום אצל הבנק או בית ההשקעות, כי היא משפיעה במיוחד על סכומים קטנים.
משכנתא לבדה לא חוסמת השקעה בבורסה. ההמלצה לסגור חובות קודם מתייחסת למינוס ולהלוואות שאינן משכנתא. עדיין צריך תזרים חודשי חיובי וקרן חירום של כשלושה חודשי הוצאות.
רק חבר בורסה מורשה, כלומר בנק או בית השקעות שהבורסה אישרה. לפי המקור, מדובר ב-22 גופים: 14 בנקים ו-8 בתי השקעות עצמאיים.
מס רווח הון בשיעור 25% מהרווח, שמשולם בזמן המכירה. הפסדים מאותה שנת מס מקוזזים, כך שהמס מחושב על הרווח נטו.
זה תלוי בגיל ובמידה שבה אתם תלויים בכסף. משקיע צעיר שאינו צריך את הכסף בקרוב יכול להחזיק יותר מניות. מי שצריך את הכסף בשנים הקרובות יעדיף חלק גדול יותר באגרות חוב.
כן, אפשר לבחור מניות על הנייר ולעקוב אחריהן בלי להשקיע שקל. כך בודקים אם ההחלטות שלכם טובות לפני שעוברים לכסף אמיתי.
הנתונים במדריך נשענים על גופים רשמיים בלבד. אלה העמודים שבהם כדאי לבדוק עדכונים לפני כל החלטה.
כל המקורות נבדקו ב-08.10.2026.