הבורסה לניירות ערך בתל - אביב - מה תפקידה, ומהם השירותים שהיא נותנת
פורסם: 13.05.2020 · עודכן: 19.09.2026 · 7 דקות קריאה
בקצרה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (TASE) היא הזירה היחידה למסחר בניירות ערך בישראל, והיא התמסדה כחברה בשנת 1953. המסחר מתקיים בימים א' עד ה' בלבד, ואינו מתקיים בשישי, בשבת ובחגי ישראל: בימים ב' עד ה' בין 9:00 ל-17:35, וביום א' בין 9:00 ל-16:35, כאשר המסחר בנגזרים נפתח ב-9:30. יום המסחר מחולק לחמישה שלבים - טרום פתיחה, פתיחה, רצף, טרום נעילה ונעילה - ובשלב הרצף קיימת דרישת מינימום של 2,000 שקלים לפקודה. בבורסה נסחרים מניות, אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, ניירות ערך המירים, כתבי אופציה, אופציות רכש ומכר, אג"ח להמרה, תעודות סל ונגזרים פיננסיים. הבורסה גובה עמלה על פעולות המסחר מהחברים בה, וגם מהחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר.
המדריך הזה בנוי כך שאפשר לקפוץ ישירות לסעיף שמעניין אתכם, בלי לקרוא את הכול לפי הסדר. כל קישור בתוכן העניינים מוביל לכותרת שקיימת בפועל בהמשך העמוד, כולל סעיף המקורות שבסוף.
מהי הבורסה לניירות ערך ומה בדיוק תפקידה?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא החברה היחידה בישראל שמחזיקה ברישיון לניהול מסחר בניירות ערך. שמה המלא הוא הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ, ובאנגלית היא מוכרת בראשי התיבות TASE - The Tel Aviv Stock Exchange Ltd. בפועל מדובר בתשתית שמאפשרת לקונים ולמוכרים להיפגש במקום אחד, לפי כללים אחידים, ובמחיר שנקבע לפי היצע וביקוש ולא לפי משא ומתן פרטי בין שני צדדים.
מי המוכרים ומי הקונים? מצד אחד עומדות חברות שמנפיקות מניות ומציעות אותן לציבור הרחב, וכן בעלי מניות קיימים שרוצים למכור חלק מהחזקותיהם. מצד שני עומדים רוכשים - משקיעים פרטיים ותיקים או חדשים, וגם גופים מוסדיים וחברות. לעיתים חברה אחת רוכשת מניות של חברה אחרת עד כדי כך שהיא הופכת לבעלת השליטה בה.
האם הבורסה נחשבת מונופול?
בשנת 1994 קבעה הרשות להגבלים עסקיים, שנקראת היום רשות התחרות, כי הבורסה איננה מונופול בשוק זה. הקביעה הזו רלוונטית למרות שבישראל, בשונה ממדינות רבות בעולם, פועל רישיון לחברה אחת בלבד לניהול מסחר בניירות ערך.
💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: לפני שאתם קונים נייר ערך ראשון, כדאי להבין שהבורסה עצמה אינה צד לעסקה שלכם. היא מפעילה את הזירה, ואת הפקודה בפועל מזרים חבר בורסה - בנק או בית השקעות.
איך נולדה הבורסה בתל אביב, ואיפה היא יושבת היום?
המסחר המאורגן בניירות ערך בישראל התמסד לכדי חברה בשנת 1953, כמה שנים לאחר קום המדינה. שורשיו מוקדמים יותר: בשנות ה-30 עלו לארץ יהודים שעסקו במסחר ובבנקאות בארצות אירופה, שסבלו באותה תקופה מרדיפה של גרמניה הנאצית, ועלייתם הובילה לפתיחת מסחר בניירות ערך.
הבורסה החליפה כמה מבנים לאורך השנים, כולם בתל אביב. בשנת 2014 עברה לביתה החדש ברחוב אחוזת בית 2 בתל אביב. רבים טועים וסבורים שהבורסה ממוקמת בגבול רמת גן - תל אביב, ליד תחנת הרכבת תל אביב סבידור מרכז. הבניין ההוא אמנם מכונה גם הוא "בורסה", אך הוא משמש מרכז עסקים שבו פועלת בין היתר בורסת היהלומים.
המעבר לחברה למטרות רווח
במשך רוב שנות פעילותה פעלה הבורסה כחברה שלא למטרות רווח, ולקראת סוף 2019 החלו ניירות הערך שלה עצמה להיסחר בבורסה. כלומר, החברה שמנהלת את זירת המסחר הפכה בעצמה לחברה שנסחרת באותה זירה, עם כל חובות הדיווח שנלוות לכך.
מתי הבורסה פעילה, ומהן שעות המסחר?
הבורסה פועלת בימי חול בלבד, ואינה פועלת בשבת ובחגי ישראל. ביום שישי אין מסחר, משום שיום שישי בישראל נחשב יום עסקים קצר. מעת לעת עולות הצעות להשוות את ימי המסחר בתל אביב לנהוג במדינות רבות בעולם, שבהן הבורסה סגורה בשבת ובראשון. אם הצעות אלו יתקבלו, הבורסה תפעל בימים ב' עד ו', כולל יום שישי, ותושבת בשבת ובראשון.
💡 טיפ זהב למי שעובד במשרה מלאה: פקודה שנשלחת אחרי סגירת המסחר אינה "אובדת", אלא ממתינה ליום המסחר הבא. מי שמזרים פקודה בלילה צריך לזכור שהיא תיפגש עם מחיר פתיחה שייקבע רק למחרת בבוקר.
חמשת שלבי יום המסחר - שלב אחרי שלב
יום המסחר בבורסה מחולק לשלבים, ולכל שלב כללים אחרים לגבי אופן קביעת המחיר. ההבנה של החלוקה הזו חשובה במיוחד למי שמתכנן מסחר עצמאי בבורסה, כי אותה פקודה בדיוק יכולה להתבצע במחיר שונה לגמרי, תלוי בשלב שבו היא נקלטה.
שלב ראשון: טרום פתיחה, 9:00 - 9:10
בשלב זה מזרימים הברוקרים והבנקים למערכת את פקודות הקנייה והמכירה שהתקבלו, ולא מתבצעות עסקאות בפועל. המערכת מבצעת איזון בין הביקוש להיצע בכל מניה, וכך נקבע לכל מניה מחיר תיאורטי שמשקף את נקודת המפגש בין הצדדים.
שלב שני: פתיחה, 9:45 - 9:50
בשעה 9:45 נקבע שער הפתיחה, וכל פקודות הקנייה והמכירה שהוזנו עד אותו רגע מבוצעות לפי המחיר שחושב בשלב טרום הפתיחה. זה נכון גם כאשר מחיר הפתיחה גבוה או נמוך מהמחיר שבו ננעל המסחר ביום הקודם.
שלב שלישי: רצף, 9:45 - 16:16
שלב הרצף הוא השלב הארוך ביותר ביום המסחר, והוא מתחיל מיד לאחר סיום עסקאות הפתיחה. כאן מתבצע רוב המסחר היומי, וכאן נקבעים המחירים שאתם רואים משתנים בזמן אמת במסכי המסחר.
שלב רביעי: טרום נעילה ונעילה, 16:16 - 16:30
בשלב זה המסחר עדיין מתקיים, אך הוא מתנהל לפי שער הנעילה בלבד וללא הגבלות מינימום על גודל הפקודה. בין 16:16 ל-16:25 נקבע שער הנעילה של כל מניה, ובין 16:25 ל-16:30 מתבצעות העסקאות האחרונות של היום לפי אותו שער.
שלב חמישי: סגירה
בשעה 16:30 נסגרת אפשרות הסחר, וכך מסתיים יום מסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מכאן ואילך, כל מידע חדש שמתפרסם על חברה ישפיע רק על המחירים של יום המסחר הבא.
לשלב הרצף ארבעה מאפיינים עיקריים: מסחר דו צדדי, סימולטניות, פקודות ורציפות. מי שמבין את ארבעתם מבין למעשה את רוב מה שקורה מאחורי המספרים הקופצים על המסך.
מסחר דו צדדי
המסחר מתנהל באנונימיות מלאה, וגם זהות הרוכש וגם זהות המוכר אינן נחשפות. על כל עסקה מתנהל למעשה משא ומתן נפרד לגבי המחיר, והמחיר שהוסכם בעסקה אחת אינו משפיע בהכרח על העסקה הבאה.
דוגמה: נניח שמחיר הפתיחה של מניית "אל על" נקבע על 1,600 אגורות למניה. במהלך שלב הרצף נרשמת הצעת מכירה במחיר 1,580 אגורות למניה, והמניה נרכשת במהירות. זמן קצר לאחר מכן נרשמת הצעת מכירה בסך 1,600 אגורות למניה, וגם היא נרכשת. ההצעה הנמוכה יותר לא בהכרח משפיעה על ההצעות הבאות באותו יום מסחר.
סימולטניות
המסחר באותה מניה מתנהל בו זמנית בין משתתפים רבים. כך יכול להיווצר מצב שבו עשרות ואף מאות קונים ומוכרים פועלים באותה מניה בעת ובעונה אחת, וכל אחד מהם רואה את אותו ספר פקודות.
פקודות: Limit ו-Market
בשלב הרצף פועלות שתי פקודות עיקריות - Limit, שהיא פקודת הגבלת מחיר, ו-Market, שהיא פקודת שוק. זהו הבסיס של כל פקודות והוראות המסחר שכדאי להכיר לפני ההשקעה הראשונה.
פקודת Limit מאפשרת למשקיע לקבוע את מחיר הגבול של הנייר שהוא מבקש לקנות או למכור. משקיע יכול להגביל את הסכום המקסימלי שהוא מוכן לשלם ברכישה, ובאותה מידה להגביל את הסכום המינימלי שהוא מוכן לקבל במכירה. בהמשך לדוגמה של "אל על" שבה שער הפתיחה הוא 1,600 אגורות למניה: משקיע בשם חזי יכול לרשום פקודה שלפיה הוא מוכן לרכוש מניה במחיר של עד 1,600 אגורות. אם מחיר המניה יעלה מעל לכך, פקודת הרכישה שלו לא תתבצע.
באופן דומה, הרצל, שמחזיק במניות "אל על", יכול לרשום פקודת Limit בסכום של 1,590 אגורות למניה. במצב כזה מניותיו יימכרו כל עוד ערך המניה אינו יורד מ-1,590 אגורות. אם המניה תצנח מתחת לרף הזה, פקודת המכירה שלו לא תתבצע ותתבטל. למעשה, פקודת Limit מאפשרת למשקיעים לקבוע מראש את המחיר שבו הם מוכנים לסחור.
פקודת Market היא פקודה שמוצמדת לשער הפתיחה, כל עוד לא בוצע מסחר בשלב שער הפתיחה. הרצל יכול לקבוע פקודת Market שלפיה מניותיו יימכרו בערך שער הפתיחה בלבד, כלומר 1,600 אגורות למניה. אם לא היו מספיק רוכשים בשער הפתיחה, הפקודה תעבור לשלב הרצף ותוצע לרוכשים פוטנציאליים בשער שנקבע בשער הפתיחה.
נקודה מעשית שחשוב לזכור: עבור פקודות שמתבצעות בשלב הרצף נקבע מחיר מינימום, ולשם מכירה או רכישה של מניה נדרשת פקודה שמחירה המינימלי הוא 2,000 שקלים.
💡 טיפ זהב למשקיע הזהיר: פקודת Limit מגנה עליכם מפני מחיר לא צפוי, אבל היא לא מבטיחה ביצוע. פקודת שוק מבטיחה ביצוע גבוה יותר, אך לא את המחיר. בחירה ביניהן היא בחירה בין ודאות מחיר לוודאות ביצוע.
רציפות
ניתן לבצע פקודות בנוגע לניירות ערך לאורך כל יום המסחר. כך כל בעל מניות או רוכש פוטנציאלי יכול להגיב בזמן אמת להתרחשויות בשוק ההון, ולא רק בנקודות זמן מוגדרות מראש.
איך נקבע שער הנעילה?
שער הנעילה נקבע לפי ממוצע העסקאות שבוצעו במניה במהלך 30 הדקות האחרונות של המסחר, ובתנאי שהמחזור המצטבר באותן 30 דקות עבר רף מוגדר. הרף הוא 400 אלף שקלים למניה שנכללת במדד המעו"ף, שהוא מדד 35 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה בתל אביב, או 100 אלף שקלים למניה שאינה כלולה במדד המעו"ף.
אם המחזור לא עבר את הרף הזה, שער הנעילה ייקבע בהסתמך על העסקאות שבוצעו במהלך יום המסחר. כאשר לא בוצעו עסקאות כלל באותה מניה באותו יום, שער הנעילה ייקבע לפי שער הפתיחה.
המסחר בבורסה אינו מוגבל למניות בלבד, והוא כולל מגוון רחב של מוצרים פיננסיים. מניות הן הסוג המוכר והנפוץ ביותר, אבל לצידן נסחרים אגרות חוב, ניירות ערך המירים, תעודות סל ונגזרים. להלן המוצרים שנסחרו בבורסה נכון לשנת 2020, עם הסבר קצר לכל אחד.
מניות
מניה היא מכשיר פיננסי שמקנה למחזיק בה בעלות מסוימת בחברה. אדם שמחזיק 100 מניות בחברה שסך מניותיה 1,000 מחזיק ב-10% ממניות החברה, והוא בעליהם של 10% מהחברה.
החזקת מניות מקנה שורה של זכויות. המחזיק רשאי להצביע באסיפה הכללית של בעלי המניות ולהשפיע על הנעשה בחברה. הוא נהנה מחלוקת דיבידנד, כלומר חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה, שמתרחשת מעת לעת. הוא יכול להשפיע על הליך קבלת ההחלטות, ובכלל זה בחירת דירקטורים שיכהנו בדירקטוריון. מי שמחזיק ביותר מ-50% מהמניות שולט בפועל בחברה וכוחו בה רב. חוק החברות מגדיר כבעל שליטה גם בעלי מניות מסוימים שבידיהם פחות מ-50%, כאשר אין בחברה אדם שמחזיק ביותר מ-50% ממניותיה. לצד הזכויות קיימות גם חובות שחלות על בעלי מניות.
אגרות חוב
אג"ח היא נייר ערך שמשמש התחייבות לתשלום חוב, ולמחזיק בה יש חוב שיוחזר לו במועד שנקבע מראש. באמצעות אגרות חוב לווים גופים פיננסיים כסף מאנשים פרטיים ומתאגידים.
בבורסה נסחרים שני סוגי אג"ח, לפי זהות המנפיק. אג"ח ממשלתי מונפק על ידי המדינה: האזרח משלם עבור רכישת האגרת, המדינה מקבלת את הכסף ומתחייבת להחזיר אותו בתוספת ריבית בתאריך מוגדר. אג"ח קונצרני, או אג"ח חברות, מונפק על ידי חברות שמבקשות לגייס הון. גם כאן מקבל הרוכש התחייבות להחזר בתוספת ריבית, והחברה מקבלת כסף נזיל לפעילותה השוטפת.
אג"ח ממשלתי נחשב בטוח יותר מאג"ח חברות, משום שמדינות נחשבות בטוחות ובדרך כלל אינן מגיעות לחדלות פירעון, בעוד שבחברות הסיכון לחדלות פירעון גדול בהרבה. בהתאם, הריבית שמתקבלת על אג"ח חברות גבוהה מהריבית שמתקבלת על אג"ח ממשלתי.
💡 טיפ זהב לחוסך הסולידי: ריבית גבוהה יותר אף פעם אינה מתנה. היא תמיד תמורה לסיכון גבוה יותר, וההפרש בין תשואת אג"ח חברות לתשואת אג"ח ממשלתי הוא בעצם התמחור של אותו סיכון.
ניירות ערך המירים
ניירות ערך המירים הם ניירות שאפשר להחליף בניירות ערך אחרים, בכפוף לתנאים שקבועים בתקנון הבורסה. בקבוצה הזו נכללים כתבי אופציה, אופציות רכש ומכר ואג"ח להמרה.
כתבי אופציה
כתב אופציה הוא נייר ערך המיר שמאפשר לרכוש מניות בחברה, הן בשעת הרכישה והן בשעת המימוש והפיכתו למניה. אם מחיר האופציה גבוה ממחיר השוק של המניה, אין כדאיות במימוש, ואם הוא נמוך ממחיר השוק, המימוש כדאי. אורך החיים של כתבי אופציה שנסחרים בבורסה מוגבל בדרך כלל ונע לרוב בין שנה לארבע שנים. מי שמקבל כתבי אופציה במסגרת עבודתו ימצא ערך גם במדריך על אופציות לעובדים.
אופציות רכש ומכר למניות
אופציית רכש מכונה Call ואופציית מכר מכונה Put, וכל משקיע יכול לקנות או למכור אותן. נוח להסביר זאת באמצעות דוגמה מספרית.
נניח שמניית Google נסחרת במחיר של 50 דולר למניה, וקיימת בשוק אופציה במחיר מימוש של 45 דולר למניה, שתאריך הפקיעה שלה הוא בעוד שנתיים. האופציה תיסחר במחיר של מעל 5 דולר, שכן מתחת למחיר זה יוכלו קונים לשלם את מחיר המימוש ולרכוש את המניה מתחת למחירה הנוכחי.
משקיע יכול לרכוש אופציית Call כזו ב-10 דולר. אם בעוד שנתיים מחיר מניית Google יצמח למשל ל-100 דולר למניה, בעל האופציה ישלם את מחיר המימוש שנקבע מראש - 45 דולר למניה - ויגיע לעלות כוללת של 55 דולר, מול מניה ששווה 100 דולר.
אופציית Put פועלת בכיוון ההפוך, כאשר המשקיע מאמין שערך המניה ירד. בהמשך לדוגמה, משקיע שמאמין שמחיר מניית Google, שעומד על 100 דולר למניה, ירד ל-30 דולר למניה, יכול לרכוש אופציית Put בעלות של 20 דולר, במחיר מימוש של 90 דולר למניה ובמועד פקיעה של שנה. אם אכן ירד המחיר, הוא ישלם 20 דולר על האופציה, ימכור את המניה ב-90 דולר ויקנה אותה בשוק במחיר הנמוך. זהו אחד המנגנונים שמאפשרים רווחים מירידות בבורסה, לצד מכירה בחסר.
אג"ח להמרה
אג"ח להמרה הוא שילוב בין כתב אופציה לאיגרת חוב, שניתן להמיר אותו למניה. יחס ההמרה נקבע מראש, ובמועד המוסכם יכול בעל האגרת להחליט אם להמיר את האג"ח למניות לפי אותו יחס.
תעודות סל ומוצרי מדדים
תעודות סל הן תעודות התחייבות שדומות באופיין לאג"ח, ומנפיקים אותן גופים פיננסיים שונים. באמצעותן יכול משקיע לעקוב אחר נכסי בסיס כמו שער מטבע חוץ, מדדי מניות, סחורות ומדדי אג"ח.
כך למשל, משקיע יכול לרכוש תעודת סל שעוקבת אחר מדד תל אביב 35, המדד שעוקב אחר 35 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה בתל אביב. למעשה הוא "כאילו" רוכש מניות של כל 35 החברות הגדולות, וכשמחיר מניותיהן עולה, ההשקעה צומחת בהתאם.
נגזרים פיננסיים
נגזרים הם מכשירים פיננסיים שערכם נקבע ונגזר מנכס בסיס, ולא מהמכשיר עצמו. באמצעותם ניתן לפזר סיכונים בעזרת השקעה שמוצמדת לנכס בסיס, במקום השקעה נקודתית בנייר בודד.
מרבית הנגזרים הנסחרים בישראל הם אופציות רכש או מכר על מדד תל אביב 35 ועל שער שקל - דולר, ומיעוטם חוזים עתידיים ואופציות עתידיות. מי שמעוניין להעמיק בתחום ימצא הרחבה במדריכים על מסחר באופציות מעוף ועל חוזים עתידיים.
💡 טיפ זהב למשקיע סקרן: נגזרים נשמעים מתוחכמים, אבל הם מכשירים ממונפים שבהם אפשר להפסיד את מלוא הסכום שהושקע בזמן קצר. מי שעוד לא ביצע עסקה בסיסית במניה, מוטב שלא יתחיל מאופציות.
מה הופך חברה לחברה ציבורית, ומה זה מחייב?
חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה מכונות חברות ציבוריות, או תאגידים מדווחים. חברת "אל על", למשל, מאפשרת לקבוצות ולאנשים פרטיים לרכוש מניות שלה באמצעות מסחר בבורסה, ולכן היא חברה ציבורית.
מכיוון שחברה ציבורית מורכבת מגורמים רבים, ובהם משקיעים פרטיים רבים שמחזיקים במניות ובאחוזי שליטה, חלות עליה חובות גילוי מחמירות מתוקף חוק החברות. נוסף על כך, נושאי משרה בחברה, ובכללם דירקטורים, מחויבים בחובות אמונים וזהירות כלפי בעלי המניות, כלפי נושי החברה ועוד. הדיווחים האלה מתפרסמים במערכת הדיווחים של הבורסה, והם זמינים לציבור.
מי משלם עמלות לבורסה?
על כל פעולה שמתבצעת בבורסה גובה הבורסה עמלה מהמשתתפים בה. החברים שמשתתפים במסחר בניירות ערך משלמים עמלה לבורסה, וגם החברות שניירות הערך שלהן מונפקים ורשומים למסחר מחויבות בתשלום עמלה.
חשוב להבחין בין העמלות האלה לבין העמלות שהמשקיע הפרטי משלם. המשקיע אינו משלם ישירות לבורסה, אלא לחבר הבורסה שדרכו הוא פועל - בנק או בית השקעות - ושם נקבעות עמלות הקנייה והמכירה, דמי הטיפול ודמי המשמרת. השוואה בין הגופים השונים היא חלק מרכזי בתהליך של פתיחת חשבון מסחר בבורסה.
💡 טיפ זהב לחוסך פעיל: בתיק קטן, עמלת מינימום חודשית יכולה לכרסם אחוז שלם מהתשואה השנתית. שווה לחשב את העמלה לא בשקלים אלא באחוז מהתיק.
טעויות נפוצות של משקיעים חדשים
רוב הטעויות של מתחילים אינן נובעות מבחירת נייר ערך שגוי, אלא מאי הבנה של מנגנון המסחר עצמו. להלן כמה מהן, כפי שהן עולות מהתנהלות שגרתית בזירה.
הזרמת פקודת שוק במניה עם מחזור נמוך, בלי לבדוק את פערי המחירים בספר הפקודות.
התעלמות מדרישת המינימום של 2,000 שקלים לפקודה בשלב הרצף, שגורמת לפקודה לא להיקלט.
ציפייה שמחיר הפתיחה יהיה זהה למחיר הנעילה של אתמול, בעוד שהוא נקבע מחדש בשלב טרום הפתיחה.
בלבול בין מניה שנסחרת ברציפות לבין נייר שמעט מאוד עסקאות מתבצעות בו, ולכן שער הנעילה שלו נקבע לפי שער הפתיחה.
רכישת אופציות ללא הבנה של מועד הפקיעה, שבו האופציה עשויה לאבד את מלוא ערכה.
ריכזנו כאן את השאלות שחוזרות שוב ושוב אצל מי שנתקל לראשונה במונח "הבורסה" בחדשות. התשובות מבוססות על הכללים שהוצגו לאורך המדריך.
האם הבורסה פועלת ביום שישי?
לא, הבורסה אינה פועלת ביום שישי, בשבת ובחגי ישראל. הסיבה היא שיום שישי בישראל נחשב יום עסקים קצר. מעת לעת עולות הצעות לשנות זאת ולעבור למסחר בימים ב' עד ו'.
מה ההבדל בין פקודת Limit לפקודת Market?
פקודת Limit קובעת מחיר גבול, ופקודת Market מוצמדת לשער הפתיחה. ב-Limit המשקיע מחליט מראש את המחיר המקסימלי לרכישה או המינימלי למכירה, ואם השוק חורג ממנו הפקודה לא מתבצעת.
כמה כסף צריך כדי לבצע פקודה בשלב הרצף?
בשלב הרצף נדרשת פקודה שמחירה המינימלי הוא 2,000 שקלים. בשלב טרום הנעילה והנעילה, לעומת זאת, המסחר מתנהל לפי שער הנעילה ללא הגבלות מינימום על גודל הפקודה.
מהו מדד המעו"ף?
מדד המעו"ף הוא המדד שכולל את מניותיהן של 35 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה בתל אביב. ההשתייכות אליו משפיעה גם על רף המחזור לקביעת שער הנעילה - 400 אלף שקלים למניה במדד, מול 100 אלף שקלים למניה שמחוצה לו.
איפה אפשר לראות את הדיווחים של החברות הנסחרות?
דיווחי החברות הבורסאיות מתפרסמים במערכת הדיווחים של הבורסה, מאיה, והם פתוחים לציבור. שם מתפרסמים דוחות כספיים, הודעות על חלוקת דיבידנד, שינויים בהחזקות בעלי עניין ועוד.
סיכום
הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא זירה מוסדרת שפועלת לפי לוח זמנים קבוע, חמישה שלבי מסחר וכללי מחיר ברורים. היא התמסדה כחברה ב-1953, יושבת מ-2014 ברחוב אחוזת בית 2 בתל אביב, ומאז סוף 2019 גם ניירות הערך שלה עצמה נסחרים בה. המסחר מתקיים בימים א' עד ה' בלבד, ומתחלק לטרום פתיחה, פתיחה, רצף, טרום נעילה ונעילה.
בבורסה נסחרים הרבה מעבר למניות: אג"ח ממשלתי וקונצרני, כתבי אופציה, אופציות Call ו-Put, אג"ח להמרה, תעודות סל ונגזרים על מדד תל אביב 35 ועל שער שקל - דולר. לכל מכשיר כזה פרופיל סיכון אחר, ולכל פקודה כללי ביצוע משלה. ככל שמבינים טוב יותר את המנגנון - שעות, שלבים, פקודות ומחירי מינימום - כך פוחת הסיכוי לטעות טכנית שעולה כסף. מי שמתקדם לשלב המעשי יכול להמשיך למדריך איך סוחרים בבורסה צעד אחר צעד.
מקורות
כל הנתונים המספריים במדריך הזה נשענים על פרסומי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. להלן העמודים הרשמיים ותאריך הבדיקה שלהם.
