מס יסף הוא מס של 3% על החלק בהכנסה השנתית הכוללת שעובר את התקרה השנתית. התקרה עומדת על כ-721,560 ש"ח, והחישוב כולל שכר, עסק, רווחי הון, דיבידנד, ריבית ושכר דירה החייב במס. מ-2025 נוספה תוספת של 2% על הכנסה הונית מעל אותה תקרה, ולכן רווח הון רגיל ממוסה עד 30%. בעל מניות מהותי ממוסה עד 35%. הבנק מנכה במקור רק את המס הבסיסי, ואת מס היסף משלימים בדוח השנתי.
מס יסף חל על סך ההכנסה החייבת של יחיד בשנת מס, ולא רק על משכורת. הוא נקבע בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, ונקרא גם "מס על הכנסות גבוהות". שיעורו 3%, והוא מוטל רק על החלק שמעל התקרה השנתית. לכן אדם עם משכורת רגילה לגמרי יכול להתחייב בו בשנה אחת, ולא להתחייב בו בשנה שאחריה.
מה שקובע הוא אירוע. מכירה של תיק השקעות שנבנה במשך עשרים שנה. מכירה של נכס. דיבידנד גדול מחברה משפחתית. כל אחד מאלה יכול לדחוף שנה אחת מעל התקרה, גם אם בכל שאר השנים ההכנסה רחוקה ממנה.
החישוב מצרף את כל מקורות ההכנסה החייבים במס לסכום שנתי אחד. אין "תקרה לשכר" ו"תקרה לבורסה" בנפרד. ששת המקורות העיקריים שנכנסים לסכום הם:
שבח ממכירת מקרקעין נכלל גם הוא בבסיס החישוב, עם חריג לדירת מגורים שמוסבר בשאלות הנפוצות בהמשך.
מס היסף נמדד לפי שנה קלנדרית, מינואר ועד דצמבר. המשמעות היא שאותו רווח יכול להתחייב במס יסף או לא, רק לפי התאריך שבו מומש. מכירה ב-30 בדצמבר נספרת בשנה אחת. מכירה ב-2 בינואר נספרת בשנה הבאה.
מ-2025 משקיע שחצה את התקרה משלם 5% נוספים על רווח ההון שמעליה, במקום 3%. עד סוף 2024 מס היסף עמד על 3% אחידים לכל סוגי ההכנסה. בחקיקת התקציב לשנת 2025 נוספה שכבה נוספת של 2%, שמכוונת רק להכנסה הונית גבוהה.
בפועל, מי שמרוויח בבורסה מעל התקרה מרגיש את השינוי ישירות. רווח הון רגיל של יחיד עבר משיעור מרבי של 28% לשיעור מרבי של 30%.
התוספת חלה על הכנסה הונית בלבד, ולא על שכר או על הכנסה מעסק. ההכנסות שעליהן היא חלה, בחלק שמעל התקרה, הן:
על הכנסה מעבודה או מעסק נשאר מס היסף בשיעור 3% בלבד. מי שכל ההכנסה שלו מעל התקרה מגיעה ממשכורת, לא מושפע מהתוספת.
השיעור המרבי על רווח הון רגיל של יחיד הוא 30%, ועל בעל מניות מהותי 35%. הטבלה מרכזת את השיעורים ליחיד תושב ישראל, לפני ואחרי חציית התקרה. בעל מניות מהותי הוא מי שמחזיק 10% ומעלה בחברה.
| סוג ההכנסה | שיעור מס בסיסי | מס יסף | תוספת הכנסה הונית | שיעור מרבי |
|---|---|---|---|---|
| רווח הון ריאלי מניירות ערך - יחיד | 25% | 3% | 2% | 30% |
| רווח הון - בעל מניות מהותי (10% ומעלה) | 30% | 3% | 2% | 35% |
| דיבידנד ליחיד | 25% | 3% | 2% | 30% |
| דיבידנד לבעל מניות מהותי | 30% | 3% | 2% | 35% |
| ריבית ריאלית על נכס צמוד מדד | 25% | 3% | 2% | 30% |
| ריבית נומינלית על פיקדון שקלי לא צמוד | 15% | 3% | 2% | 20% |
| הכנסה מעבודה או מעסק | עד 47% | 3% | 0% | 50% |
מקור: רשות המסים
החלק של הרווח שרק מפצה על האינפלציה פטור ממס, והמס חל על הרווח הריאלי בלבד. רווח ריאלי הוא הרווח אחרי שמנכים ממנו את עליית המחירים במשק. רווח נומינלי הוא ההפרש הפשוט בין מחיר המכירה למחיר הקנייה.
דוגמה: זוג קנה קרן מחקה ב-200,000 ש"ח וכמה שנים אחר כך מכר אותה ב-260,000 ש"ח. הרווח הנומינלי הוא 60,000 ש"ח. נניח שהאינפלציה בתקופה הזו העלתה את עלות הקנייה המתואמת ל-220,000 ש"ח. הרווח הריאלי הוא 40,000 ש"ח, ועליו משלמים 25%, כלומר 10,000 ש"ח.
מה זה אומר בפועל? מתוך רווח של 60,000 ש"ח שהגיע לחשבון, שולמו 10,000 ש"ח מס. זה שיעור אפקטיבי של כ-17% על הרווח הנומינלי. בשנים של אינפלציה גבוהה הפער בין השיעור הרשמי לשיעור האפקטיבי גדל.
החישוב נעשה בשלושה שלבים פשוטים, ואפשר לעשות אותו עם מחשבון של טלפון. אין צורך בתוכנה מיוחדת כדי לדעת אם אתם קרובים לתקרה. אלה השלבים:
שכיר שמרוויח 600,000 ש"ח בשנה ומכר תיק ברווח ריאלי של 300,000 ש"ח ישלם כ-8,922 ש"ח מס יסף ותוספת. סך ההכנסה שלו הוא 900,000 ש"ח. התקרה עומדת על כ-721,560 ש"ח, ולכן כ-178,440 ש"ח חייבים במס יסף.
כל הסכום שמעל התקרה מקורו ברווח ההון, כי המשכורת לבדה נמצאת מתחת לתקרה. על אותם כ-178,440 ש"ח משלמים 3% מס יסף ועוד 2% תוספת. זה כ-8,922 ש"ח, מעבר ל-25% מס רווחי הון שכבר נוכו במקור. יתרת רווח ההון, כ-121,560 ש"ח, חייבת ב-25% בלבד.
| רכיב | סכום |
|---|---|
| משכורת שנתית | 600,000 ש"ח |
| רווח הון ריאלי | 300,000 ש"ח |
| סך הכנסה | 900,000 ש"ח |
| חלק מעל התקרה | 178,440 ש"ח |
| מס יסף ותוספת (5%) | 8,922 ש"ח |
אותו רווח בדיוק יכול לעלות 8,122 ש"ח מס יסף, או אפס, רק לפי העיתוי. מהנדס בן 58 מרוויח 32,000 ש"ח בחודש, כלומר 384,000 ש"ח בשנה. הבת שלו נכנסת לדירה ראשונה וצריכה עזרה בהון העצמי. בתיק שלו יש רווח ריאלי צבור של 500,000 ש"ח.
אם הוא מוכר הכול באותה שנה, סך ההכנסה מגיע ל-884,000 ש"ח. העודף מעל התקרה הוא 162,440 ש"ח, וכולו רווח הון. אם הבת צריכה חצי מהכסף בדצמבר וחצי בינואר, למשל לפי לוח התשלומים לקבלן, הוא יכול לממש בשני חלקים.
| רכיב | מכירה בשנה אחת | מכירה בשתי שנים |
|---|---|---|
| רווח ממומש בכל שנה | 500,000 ש"ח | 250,000 ש"ח |
| סך הכנסה בכל שנה | 884,000 ש"ח | 634,000 ש"ח |
| מס רווחי הון בסיסי (25%) | 125,000 ש"ח | 125,000 ש"ח |
| מס יסף ותוספת (5%) | 8,122 ש"ח | 0 ש"ח |
| סך המס על הרווח | 133,122 ש"ח | 125,000 ש"ח |
מה זה אומר בפועל? הפרש של 8,122 ש"ח הוא בערך שלושה חודשי משכנתא ממוצעת של זוג צעיר, או מטבח בסיסי בדירה החדשה. החישוב מניח שהתקרה בשנה השנייה דומה, ושאין באותה שנה הכנסה חריגה אחרת.
כשהמשכורת לבדה עוברת את התקרה, חלק מהעודף משלם 3% וחלק משלם 5%. בדרך החישוב המקובלת ההכנסה ההונית נחשבת לשכבה העליונה של ההכנסה [טעון אימות]. נניח מנהלת שמרוויחה 800,000 ש"ח בשנה ומכרה מניות ברווח של 100,000 ש"ח.
סך ההכנסה שלה 900,000 ש"ח, והעודף מעל התקרה הוא 178,440 ש"ח. מתוכו כ-78,440 ש"ח הם משכורת, ועליהם 3%, כלומר כ-2,353 ש"ח. 100,000 ש"ח הם רווח הון, ועליהם 5%, כלומר 5,000 ש"ח. סך הכול כ-7,353 ש"ח.
התקרה היא אישית ולא משפחתית, ולכן הרישום של הנכס משנה את התוצאה. כשנכס או תיק השקעות רשומים על שני בני הזוג, כל אחד מחושב בנפרד מול התקרה שלו. דוגמה: בן זוג אחד מרוויח 45,000 ש"ח בחודש, כלומר 540,000 ש"ח בשנה. בת הזוג מרוויחה 18,000 ש"ח בחודש, כלומר 216,000 ש"ח בשנה. לשניהם יחד יש תיק עם רווח ריאלי של 400,000 ש"ח.
| רכיב | תיק רשום על בן הזוג בלבד | תיק רשום על שניהם, חצי-חצי |
|---|---|---|
| סך הכנסה של בן הזוג | 940,000 ש"ח | 740,000 ש"ח |
| סך הכנסה של בת הזוג | 216,000 ש"ח | 416,000 ש"ח |
| חלק מעל התקרה | 218,440 ש"ח | 18,440 ש"ח |
| מס יסף ותוספת (5%) | 10,922 ש"ח | 922 ש"ח |
המשמעות היא שהבעלות צריכה להיות אמיתית. העברה של נכס לבן זוג רק לצורך מס עלולה להיחשב פעולה מלאכותית.
הבנק רואה רק את החשבון שאצלו, ולכן הוא לא יכול לדעת אם עברתם את התקרה. כשאתם מוכרים נייר ערך, הבנק או חבר הבורסה מנכה את המס הבסיסי ומעביר אותו לרשות המסים. אבל הוא לא יודע מה המשכורת שלכם. הוא גם לא יודע אם יש לכם חשבון בבית השקעות אחר, או אם מכרתם דירה באותה שנה.
לכן ניכוי במקור אינו סוף הסיפור. השלמת מס היסף והתוספת ההונית היא באחריות הנישום, כלומר שלכם, והיא נעשית בדוח השנתי. אותו היגיון חל גם על ריבית מפיקדונות ועל מלווה קצר מועד. גם עליהם מנוכה מס במקור, בלי קשר לשאר ההכנסות.
שני חשבונות שכל אחד מהם נראה תמים יכולים יחד להוביל לחוב מס בדוח השנתי. רופא שמרוויח 500,000 ש"ח בשנה מימש רווח של 150,000 ש"ח בבנק ועוד 120,000 ש"ח בבית השקעות. כל גוף ניכה 25% על החלק שלו, ושום גוף לא ראה סכום חריג.
סך ההכנסה שלו הוא 770,000 ש"ח. העודף מעל התקרה הוא 48,440 ש"ח, וכולו רווח הון. בדוח השנתי הוא יידרש להשלים 5% על העודף, כלומר 2,422 ש"ח. מי שמחזיק כמה חשבונות כדאי שיבדוק גם את עמלות המסחר בבורסה בבנקים ובבתי ההשקעות, כי פיזור חשבונות עולה כסף גם בצד הזה.
מי שחצה את תקרת מס היסף חייב כמעט תמיד בהגשת דוח שנתי. תקנות מס הכנסה קובעות סף הכנסות שמעליו חובה להגיש דוח. יש גם חובת הגשה למי שהכנסתו מרווחי הון או מניירות ערך עולה על סכומים מסוימים. הסכומים המדויקים מתעדכנים, ואת הנתון העדכני בודקים באתר רשות המסים.
הרבה שכירים לא הגישו דוח שנתי מעולם. הם רגילים שהמעסיק והבנק "מסדרים הכול". שנה עם מכירה גדולה היא בדיוק השנה שבה ההרגל הזה עלול לעלות כסף, כי חוב מס שלא שולם בזמן צובר הפרשי הצמדה וריבית.
דוח שנתי הוא לא רק חובה, אלא גם הזדמנות לקבל החזר מס. זה קורה למשל כשהפסד מניירות ערך בחשבון אחד לא קוזז מול רווח בחשבון אחר. הבנק מקזז הפסדים רק בתוך החשבון שלו, ואת הקיזוז בין חשבונות עושים בדוח.
דוגמה: בבנק אחד נרשם רווח של 60,000 ש"ח ונוכה עליו מס של 15,000 ש"ח. בבית השקעות אחר נרשם הפסד ממומש של 20,000 ש"ח. בדוח השנתי אפשר לקזז את ההפסד מול הרווח, והמס הבסיסי יורד ל-10,000 ש"ח. ההפרש של 5,000 ש"ח חוזר כהחזר מס.
אין דרך קסם לבטל את מס היסף, אבל יש ארבעה כללים שנובעים ישירות מהחוק. כל אחד מהם מתאים רק כשיש לו היגיון כלכלי מעבר למס. אלה הכללים:
הפסד של 80,000 ש"ח שמקוזז באותה שנה חוסך גם מס בסיסי וגם מס יסף. נחזור לשכיר שמרוויח 600,000 ש"ח בשנה ומכר תיק ברווח של 300,000 ש"ח. נניח שבאותה שנה הוא מכר גם מניה שירדה, בהפסד ממומש של 80,000 ש"ח.
| רכיב | בלי קיזוז | עם קיזוז הפסד |
|---|---|---|
| רווח הון נטו | 300,000 ש"ח | 220,000 ש"ח |
| סך הכנסה | 900,000 ש"ח | 820,000 ש"ח |
| חלק מעל התקרה | 178,440 ש"ח | 98,440 ש"ח |
| מס יסף ותוספת (5%) | 8,922 ש"ח | 4,922 ש"ח |
| מס בסיסי (25%) | 75,000 ש"ח | 55,000 ש"ח |
חלק מהמשקיעים שוקלים למכור נייר בהפסד ולקנות אותו שוב רק כדי לממש את ההפסד. על הכללים והסיכונים של המהלך הזה אפשר לקרוא במדריך על מכירה רעיונית של ניירות ערך.
דחיית מס רק מזיזה את אירוע המס קדימה, ולפעמים לשנה שבה ההכנסה גבוהה עוד יותר. קופת גמל להשקעה נשמעת כמו פתרון מושלם, כי אין מס עד המשיכה. אבל אם תמשכו סכום גדול בשנה שבה יש לכם גם משכורת גבוהה, הרווח עלול להיכנס לחישוב מעל התקרה [טעון אימות].
היתרון האמיתי של הדחייה הוא שהכסף שלא שולם כמס ממשיך לעבוד ולהניב תשואה. החיסרון הוא שאי אפשר לדעת מראש מה יהיו שיעורי המס והתקרה בשנת המשיכה. גם בקרנות נאמנות כל מכירה ומעבר בין קרנות הם אירוע מס, ולכן כדאי להכיר גם את דמי הניהול בקרנות נאמנות, שאוכלים מהתשואה בכל שנה.
רוב ההפתעות בדוח השנתי נובעות מחמש טעויות קבועות. כולן קשורות לכך שמסתכלים על חלק מהתמונה ולא על כולה. הטעויות הן:
גם הבחירה איפה להחזיק את התיק משפיעה על הסדר הזה. מידע על הגוף שמפקח על שוק ניירות הערך נמצא בסקירה על הרשות לניירות ערך.
במקרים מסוימים המבנה הכללי לא מספיק, והחישוב האישי יכול להשתנות לגמרי. שיעורי המס והתקרות משתנים בחקיקה, ולכן כל נתון כאן נכון לשנת הבדיקה בלבד. יש ארבעה מצבים שבהם כדאי לבדוק לעומק במיוחד:
בכל אחד מהמצבים האלה כללים מיוחדים קובעים מתי ההכנסה נרשמת ואיך היא מסווגת. לפני מכירה גדולה כדאי לבדוק את הנתונים העדכניים באתר רשות המסים.
אלה השאלות שחוזרות הכי הרבה אצל משקיעים שנתקלים במס יסף בפעם הראשונה. התשובות קצרות, והפירוט נמצא בסעיפים שלמעלה.
לא, הוא חל רק על החלק מההכנסה השנתית הכוללת שעולה על התקרה. מי שסך ההכנסה השנתית שלו נמוך מהתקרה, לא משלם מס יסף בכלל. גם רווח הון גדול לא יחייב במס יסף אם שאר ההכנסות באותה שנה נמוכות מספיק.
שבח ממכירת מקרקעין נכלל בבסיס החישוב, אבל יש חריג לדירת מגורים. הפקודה קובעת חריג למכירת דירת מגורים שהתמורה עליה נמוכה מסכום שנקבע בחוק, ובתנאי שהמכירה פטורה ממס שבח. את הסכום המעודכן בודקים ברשות המסים.
לא בהכרח, כי הניכוי במקור מכסה רק את המס הבסיסי. השלמת מס היסף והתוספת ההונית נעשית בדוח השנתי. מי שעבר את התקרה ולא הגיש דוח, צובר חוב שגדל עם הזמן.
לא, התוספת מכוונת להכנסה הונית בלבד. היא חלה על רווחי הון, דיבידנד, ריבית ושבח. על הכנסה מעבודה נשאר מס יסף בשיעור 3%.
הפסד הון שלא קוזז עובר לשנים הבאות, אבל הוא לא מחזיר מס יסף ששולם בעבר. אפשר לקזז אותו מול רווחי הון עתידיים, לפי כללי הקיזוז בפקודה. מס יסף ששולם בשנה קודמת נשאר כפי שהוא.
לא, התקרה אישית וכל אחד מבני הזוג נבדק מולה בנפרד. לכן תיק שרשום על שניהם מחולק ביניהם בחישוב. בדוגמה שלמעלה ההפרש הגיע ל-10,000 ש"ח בשנה אחת.
כן, ריבית מפיקדונות נכנסת לסך ההכנסה, ועליה חלה גם התוספת ההונית מעל התקרה. על פיקדון שקלי לא צמוד המס הבסיסי הוא 15%, והשיעור המרבי מגיע ל-20%. פיקדון גדול בשנה של ריבית גבוהה יכול להוסיף לא מעט לסך ההכנסה.
מס יסף הוא 3% מעל התקרה השנתית, ומ-2025 נוספו 2% על הכנסה הונית מעל אותה תקרה. בפועל זה עד 30% על רווח הון רגיל ועד 35% לבעל מניות מהותי. המספרים לא גבוהים באופן דרמטי, אבל הם מופיעים דווקא בשנה של אירוע גדול.
מכירת תיק כדי לעזור לילד בדירה, מימוש אופציות או מכירת נכס הם בדיוק הרגעים שבהם ההפתעה בדוח השנתי מורגשת. הבנק לא יתריע, כי הוא רואה רק חלק מהתמונה. בדיקה מסודרת של סך ההכנסות הצפויות לפני המימוש, ולא אחריו, היא ההבדל בין תכנון לבין תיקון.
שיעורי המס והתקרות במאמר מבוססים על הגופים הרשמיים שבראש הרשימה. הנתונים מתעדכנים בחקיקה, ולכן לפני מכירה גדולה כדאי לבדוק שוב.
כל המקורות נבדקו ב-14.10.2026.