מלווה קצר מועד (מק"מ) - יתרונות וחסרונות

מה תמצאו במדריך

המדריך מסודר כך שכל שאלה מרכזית על המק"מ מקבלת סעיף נפרד. אפשר לקרוא מההתחלה לסוף, ואפשר לקפוץ ישירות לסעיף שמעניין אתכם דרך הרשימה שלפניכם.

• מהו מלווה קצר מועד?
• איך נוצרת התשואה במק"מ?
• איך קוראים את שם הסדרה ומתי היא נפדית?
• מהם היתרונות של המק"מ?
• מהם החסרונות והסיכונים?
• מק"מ מול אג"ח ממשלתי - מה ההבדל?
• מק"מ מול פיקדון בבנק
• מק"מ או פק"מ - מה עדיף?
• איך משקיעים במק"מ בפועל?
• כמה עולות העמלות ומתי הן מוחקות את התשואה
• מיסוי על הרווח במק"מ
• טעויות נפוצות של משקיעים במק"מ
• למי המק"מ מתאים ולמי פחות
• שאלות נפוצות
• סיכום
• מקורות

מהו מלווה קצר מועד?

מלווה קצר מועד הוא אגרת חוב ממשלתית שקלית, ללא ריבית וללא הצמדה, שמונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה קצרה של עד שנה אחת. במילים פשוטות: אתם מלווים כסף למדינה לתקופה קצרה, והמדינה מתחייבת להחזיר לכם סכום קבוע וידוע מראש במועד מוגדר. אין כאן קופון תקופתי, אין הצמדה למדד, ואין הפתעות לגבי הסכום שיתקבל בסוף - כל עוד מחזיקים את הנייר עד הפדיון.

המק"מ שייך למשפחה הרחבה של אגרות חוב, אבל הוא בן הדוד הקצר והפשוט של המשפחה. בעוד שאגרת חוב רגילה יכולה לרוץ חמש, עשר או שלושים שנה, לשלם ריבית פעם או פעמיים בשנה ולהיות צמודה למדד, המק"מ הוא נייר חד-פעמי: קונים אותו במחיר אחד, מקבלים במועד הפדיון סכום אחר, וזהו.

למה בנק ישראל מנפיק מק"מ?

בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי מוניטרי - כלומר ככלי להשפעה על כמות הכסף שנמצאת במשק. שליטה בהיקף סדרת המק"מ, אחת לחודש, מאפשרת לבנק המרכזי להזרים כספים למשק או לספוג מהשוק כספים, בהתאם לרמת הנזילות שאליה הוא מעוניין להגיע.

ההיגיון פשוט. אם בנק ישראל רוצה לספוג את עודפי הנזילות במשק, כלומר לצמצם את כמות הכסף שמסתובבת בשוק, הוא יגדיל את סדרת המק"מ - יותר כסף עובר מהציבור ומהגופים המוסדיים אל הבנק המרכזי. ההפך נכון גם הוא: כאשר הבנק מעוניין להגדיל את רמת הנזילות במשק, הוא יפעל להקטנת סדרת המק"מ, ופחות כסף ייספג.

כלי מוניטרי מול כלי פיסקלי

המק"מ הוא כלי מוניטרי ולא כלי פיסקלי, וההבדל בין השניים מהותי. כלים פיסקליים הם כלים תקציביים - מסים, הוצאות ממשלה, תמריצים - והם באחריות הממשלה ומשרד האוצר. כלים מוניטריים נוגעים לכמות הכסף ולמחיר הכסף, והם באחריות הבנק המרכזי.

ההבחנה הזו חשובה למשקיע, כי היא מסבירה למה היקף סדרות המק"מ משתנה משנה לשנה ולמה התשואות שלו נעות בקשר הדוק לשינויים בריבית במשק. המק"מ אינו מוצר שיווקי של גוף פיננסי שמנסה למכור לכם משהו - הוא כלי ניהול משק, שהציבור יכול להצטרף אליו דרך הבורסה.

💡 טיפ זהב למשקיע: לפני שאתם בודקים מק"מ מסוים, בדקו קודם מה רמת הריבית הנוכחית במשק. בסביבת ריבית אפסית התשואה הגלומה במק"מ נמוכה מאוד, והעמלות עלולות להפוך את ההשקעה ללא כדאית. בסביבת ריבית גבוהה התמונה שונה לחלוטין.

איך נוצרת התשואה במק"מ?

מקור התשואה במק"מ הוא ההפרש בין המחיר שבו נקנה הנייר לבין ערך הפדיון שלו, בניכוי עמלות הקנייה והמכירה. המק"מ מונפק בניכיון, כלומר בהנחה ביחס לערך הנקוב, והפער בין המחיר המוזל לערך המלא הוא בדיוק הרווח של המחזיק.

אם משקיע קונה מק"מ לשנה ומחזיק אותו עד הפדיון, הוא מקבל תוצאה ששקולה לפיקדון שקלי לשנה ב"ריבית" שמחושבת כהפרש באחוזים בין ערך הפדיון (100) לבין מחיר הרכישה. אם מחיר הרכישה הוא 98, מדובר בריבית של כ-2%. תקופת ההשקעה היא פשוט הזמן שנותר עד הפדיון - ככל שקונים מק"מ קרוב יותר למועד הפדיון שלו, כך המחיר קרוב יותר ל-100 והרווח הצפוי קטן יותר בהתאם.

דוגמה מספרית בשקלים

נניח רכישה של מק"מ בערך נקוב 100,000 שקל במחיר 98 אגורות לכל שקל ערך נקוב - העלות היא 98,000 שקל. במועד הפדיון מתקבלים 100,000 שקל, כלומר רווח ברוטו של 2,000 שקל, שהם כ-2.04% על הכסף שהושקע בפועל.

עכשיו מוסיפים את העלויות. עמלת קנייה של 6 מאיות האחוז על 98,000 שקל היא כ-59 שקל. אם גם בפדיון או במכירה נגבית עמלה דומה, מדובר בסביבות 120 שקל בשני הצדדים יחד. הרווח לפני מס יורד לכ-1,880 שקל. מס של 15% על הרווח הנומינלי גורע כ-282 שקל נוספים, ובשורה התחתונה נשארים בערך 1,598 שקל נטו - כ-1.63% על ההשקעה.

ועכשיו אותה תרגיל בסביבת ריבית אפסית. אם המק"מ נקנה במחיר 99.9, הרווח ברוטו על 100,000 שקל ערך נקוב הוא כ-100 שקל בלבד. עמלות של כ-120 שקל בשני הצדדים הופכות את העסקה להפסד עוד לפני שדיברנו על מס. זו בדיוק הסיבה שמשקיעים ותיקים בודקים את התשואה הגלומה מול לוח העמלות שלהם לפני שהם לוחצים על כפתור הקנייה.

הטבלה היא תרגיל חישובי הממחיש את הכללים המספריים שמפורטים בסעיף העמלות ובסעיף המיסוי במדריך זה. נבדק ב-19.09.2026.

איך קוראים את שם הסדרה ומתי היא נפדית?

אחת לחודש בנק ישראל מנפיק סדרת מק"מ חדשה, ולכן בכל נקודת זמן קיימות בדרך כלל 12 סדרות סחירות של מק"מ לטווח של עד שנה. הסדרות ממוספרות לפי מועד הפדיון שלהן, כך שאפשר לדעת מהמספר בלבד מתי הכסף יחזור.

המספר האחרון מלמד על השנה שבה ייפדה המק"מ. הספרה שלפניו מבטאת את השבוע בחודש שבו ייפדה המק"מ. הספרה הראשונה מלמדת על החודש שבו הסדרה תיפדה. מי שמתרגל לקרוא את המספר הזה יכול לבנות "סולם" של סדרות עם מועדי פדיון שונים, ולהתאים כל סדרה לצורך תזרימי אחר - תשלום שצפוי בעוד שלושה חודשים, רכישה שמתוכננת בעוד חצי שנה וכן הלאה.

מי משתתף בהנפקה עצמה?

בדרך כלל הגופים שמשתתפים בהנפקות של בנק ישראל הם גופים מוסדיים, שמתמודדים באמצעות מכרז ריבית. כל גוף מציע מחיר, ולאחר מכן נמסר לו אם זכה או לא זכה בהקצאה.

המשקיע הפרטי אינו משתתף במכרז, אבל זה לא מפריע לו. לאחר ההנפקה הסדרות נסחרות בבורסה, וניתן לסחור בהן באופן חופשי ולבצע בהן פעולות של קנייה ומכירה באופן שוטף, בדיוק כמו בכל נייר ערך אחר. מי שמעוניין להעמיק בפעילות של הגורמים שמספקים ציטוטים רציפים בשוק יכול לקרוא על עושי שוק בבורסה ועל תפקידם בשמירה על סחירות.

מהם היתרונות של המק"מ?

שלושת היתרונות המרכזיים של המק"מ הם סולידיות, נזילות וסחירות - וכל אחד מהם משמעותי בפני עצמו. יחד הם הופכים את המק"מ לאחד המכשירים הפשוטים ביותר להחזקת כסף לטווח קצר.

1. מכשיר השקעה סולידי: מדובר בהתחייבות ממשלתית, ולכן כמעט ולא קיים סיכון שהחוב לא ייפרע. בנוסף, היות שהמק"מ שקלי, הוא אינו חשוף לסיכוני מטבע חוץ ואינו מושפע משערי מטבעות.
2. נזילות: בכל רגע נתון אפשר להנזיל השקעה במק"מ. בעתות משבר יש לפרמטר הזה משקל גדול במיוחד, והוא מעניק למשקיעים ביטחון לגבי היכולת להגיע לכסף שלהם.
3. סחירות: לאחר ההנפקה המק"מ נסחר בבורסה לניירות ערך וניתן לקנות ולמכור אותו בכל עת. היקף המסחר היומי במק"מ עומד בדרך כלל על מאות מיליוני שקלים, ולעיתים אף על מיליארדים.

יתרון נוסף, שפחות מדברים עליו, הוא הפשטות. אין כאן מנגנוני המרה, אין דירוג אשראי שצריך לעקוב אחריו, ואין תלות בתוצאות של חברה מסחרית. יש מחיר, יש מועד, ויש סכום פדיון ידוע.

💡 טיפ זהב למשקיע: המרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה במק"מ צר יחסית, וככל שמועד הפדיון מתקרב המחיר בשוק הולך ומתקרב למחיר הפדיון. אם אתם מתלבטים בין שתי סדרות דומות, בדקו את המרווח בפועל בספר הפקודות ולא רק את התשואה התיאורטית.

מהם החסרונות והסיכונים?

החיסרון הבולט של המק"מ הוא התשואה הנמוכה, שבסביבת ריבית נמוכה עלולה להימחק כמעט לחלוטין על ידי העמלות. זהו מכשיר סולידי, ומכשיר סולידי מטבעו אינו מציע תשואות גבוהות - הוא מציע ודאות.

חיסרון שני הוא תנודתיות המחיר לפני הפדיון. המק"מ יכול לרדת במהלך תקופה מסוימת אם הריבית במשק עולה באותה תקופה, כך שמחזיק שרוצה לממש באמצע הדרך עלול להפסיד. מי שמחזיק את ההשקעה עד תאריך הפדיון ייהנה מהתשואה שגולמה במק"מ ביום הרכישה שלו, אבל מי שנאלץ למכור מוקדם חשוף למחיר השוק באותו רגע.

חיסרון שלישי הוא עלות התפעול. בניגוד לפיקדון בבנק, שבו אין עמלת קנייה ומכירה, כל פעולה במק"מ כרוכה בעמלה. ככל שהסכום קטן יותר וככל שהתשואה נמוכה יותר, כך משקל העמלה גדל. חיסרון רביעי, פחות מדובר, הוא שהמק"מ אינו צמוד למדד - כלומר בתקופה של אינפלציה גבוהה הוא אינו מגן על כוח הקנייה, ומי שרוצה להבין את ההבדל יכול לקרוא על הצמדה למדד ועל ההשלכות שלה.

מק"מ מול אג"ח ממשלתי - מה ההבדל?

ההבדל המרכזי הוא אורך החיים, וממנו נגזר פער גדול בחשיפה לסיכון ריבית. אגרות חוב נסחרות בדרך כלל לתקופה ממושכת יותר מהתקופה שבה נסחר המק"מ, ולכן הן חשופות לסיכון ריבית שכמעט אינו קיים במק"מ, או שקיים בו בצורה מופחתת מאוד.

סיכון ריבית מתבטא בהפסד פוטנציאלי במקרה שהריבית עולה. אגרות חוב מתיישרות לריבית החדשה אחרי שמתרחשת עלייה, ואז הערך שלהן יורד. ככל שאורך החיים של האגרת ארוך יותר, ההפסד הפוטנציאלי גבוה יותר, וככל שהדבר קורה על פני תקופה ארוכה יותר, כך הירידה חדה יותר. המק"מ מוגדר מלכתחילה לזמן קצר, ולכן הסיכון בו מוגבל ונמוך יחסית לעומת אגרות חוב ממשלתיות ארוכות.

שיעורי המס בטבלה מבוססים על הוראות רשות המסים, כמפורט בסעיף המקורות. נבדק ב-19.09.2026.

מק"מ מול פיקדון בבנק

ההבדל המשמעותי בין מק"מ לפיקדון שקלי בבנק הוא שהמק"מ סחיר והפיקדון אינו סחיר. זו לא הערה טכנית - זו הנקודה שקובעת מה קורה כשאתם צריכים את הכסף באמצע.

במק"מ אפשר למכור בכל יום מסחר, אבל במחיר השוק של אותו יום. אם הריבית במשק עלתה מאז הרכישה, המחיר עשוי להיות נמוך ממה שקיוויתם, ומימוש מוקדם עלול להסתיים בהפסד. מנגד, בפיקדון בבנק ברוב המקרים אין אפשרות לשבור את הפיקדון לאורך התקופה, כך שהכסף פשוט נעול - אין הפסד הון, אבל גם אין גישה לכסף.

הבדל שני הוא העמלות. במק"מ יש עמלות קנייה ומכירה שמפחיתות את התשואה, ולעיתים ממש מוחקות אותה, במיוחד כשהריבית נמוכה וגם ככה מדובר בתשואה קטנה. בפיקדונות בבנקים אין עמלות מסוג זה. הבדל שלישי: התשואה בפיקדונות שסגורים לתקופה מסוימת, שנה למשל, יכולה להיות גבוהה יותר מהתשואה הגלומה במק"מ באותו מועד.

💡 הערה חשובה מהמערכת: השוואה בין מק"מ לפיקדון חייבת להיעשות נטו - אחרי עמלות ואחרי מס - ולא על בסיס הכותרת. תשואה ברוטו של 2% במק"מ אינה בהכרח עדיפה על פיקדון שמציע פחות, אם העמלות בחשבון שלכם גבוהות.

מק"מ או פק"מ - מה עדיף?

פק"מ הוא פיקדון שקלי קצר מועד, בדרך כלל עד שנה, והדמיון בינו לבין המק"מ הוא בכך ששניהם מכשירים סולידיים לזמן קצר. מכאן והלאה מתחילים ההבדלים, ויש שנוטים להתבלבל ביניהם בגלל הדמיון בשמות.

המק"מ נסחר באופן שוטף בבורסה, הפק"מ אינו סחיר כלל. הפרמטר המרכזי שלפיו כדאי להחליט מה רווחי יותר הוא הריבית. את התשואה הגלומה במק"מ אפשר למצוא באתר הבורסה באופן שוטף, ואת תנאי הריבית על הפיקדונות מקבלים בסניף הבנק שבו מתנהל החשבון. בפועל, לרוב פיקדונות קצרי מועד מספקים תשואה גבוהה יותר מזו של המק"מ - אבל הם מוותרים על הנזילות.

למי שרוצה להיכנס לעומק ההבדלים, קיימת השוואה ייעודית בין פיקדון קצר מועד למלווה קצר מועד, וכן סקירה נפרדת של היתרונות והחסרונות של הפק"מ בפני עצמו.

שיעורי המס לפי רשות המסים; עלויות העמלות לפי הטווח הנהוג בבנקים כמפורט בגוף המדריך. נבדק ב-19.09.2026.

איך משקיעים במק"מ בפועל?

יש שלוש דרכים עיקריות להיחשף למק"מ: רכישה ישירה של הנייר, קרן מחקה או קרן כספית, ותעודת פיקדון. כל דרך מתאימה לסכום אחר ולרמת מעורבות אחרת מצד המשקיע.

רכישה ישירה

רכישה ישירה היא הדרך הזולה ביותר למי שמשקיע סכום גדול ומחזיק עד הפדיון. אתם בוחרים סדרה ספציפית לפי מועד הפדיון שמתאים לכם, נותנים פקודת קנייה דרך הבנק או דרך חבר בורסה, ומחזיקים. חשוב להכיר את מבנה העמלות בחשבון שלכם, ולהשוות אותו למקומות אחרים - נושא שמפורט בהרחבה בסקירת העמלות למשקיעים בניירות ערך, ובסקירה על מהו חבר בבורסה והאם יש יתרון לסחור דרכו.

קרן מחקה, קרן כספית ותעודת פיקדון

קרן מחקה מק"מים היא קרן שעוקבת אחרי התשואה של סדרות המק"מ, ולכן היא פותרת את הצורך לבחור סדרה ולנהל גלגול. היא מתאימה במיוחד למי שמשקיע סכומים קטנים יחסית, שבהם עמלת קנייה בודדת על נייר בודד תופסת נתח גדול מדי מהתשואה.

קרן כספית היא קרן שמיועדת להשקעה במק"מים ובמכשירים סולידיים אחרים לפירעון בטווח הקצר מאוד. תעודת פיקדון היא מכשיר שעוקב אחר השקעות סולידיות, וקיימות גם תעודות שעוקבות באופן ספציפי אחרי מק"מים. כל המכשירים האלה נסחרים בבורסה ואפשר לקנות ולמכור אותם ביום מסחר רגיל.

שימו לב לדמי הניהול

בכל אחד מהמכשירים העוקבים חשוב לבדוק קודם כל מהם דמי הניהול. בדרך כלל דמי הניהול במוצרים האלה נעים סביב אפס, ואם הם גבוהים מכך - ספק אם כדאי כלכלית להחזיק בהם, במיוחד בתקופה של ריבית אפסית שבה התשואה ממילא זעומה.

החישוב פשוט: אם התשואה הגלומה במק"מ היא 0.5% לשנה ודמי הניהול של הקרן הם 0.3%, נשאר לכם 0.2% לפני מס. אם התשואה היא 4% ודמי הניהול 0.3%, המשקל היחסי של העלות קטן בהרבה. לפני שקונים - השוו את דמי הניהול בין כמה מוצרים דומים, כי הפער ביניהם משמעותי יותר מהפער בביצועים.

💡 טיפ זהב למשקיע: לסכומים קטנים, קרן עוקבת בדרך כלל תהיה זולה יותר מרכישה ישירה, כי היא חוסכת את עמלת המינימום שהבנק גובה על פעולה בודדת. לסכומים גדולים, רכישה ישירה והחזקה עד פדיון היא לרוב הזולה ביותר.

כמה עולות העמלות ומתי הן מוחקות את התשואה

לרוב הבנקים גובים מהמשקיעים עמלת קנייה ומכירה במק"מ של כ-5 עד 7 מאיות האחוז. באופן יחסי, עלויות הקנייה והמכירה במק"מ נמוכות באופן ניכר מהעלויות המקבילות בניירות ערך אחרים - אבל זה לא אומר שהן זניחות.

כל מקרה לגופו, וזה לא תמיד נכון, אבל ככלל - ובייחוד כאשר הריבית אפסית - לא תהיה זו החלטה כלכלית להיכנס למק"מ אם העלויות אינן עומדות על כמה מאיות בודדות של האחוז. בדקו במיוחד את עמלת המינימום: בנקים רבים גובים סכום מזערי לפעולה, וסכום כזה על השקעה של כמה אלפי שקלים שקול לאחוזים שלמים מהתשואה.

שתי נקודות פרקטיות. ראשית, עמלה נגבית פעמיים - בכניסה וביציאה - ולכן יש להכפיל בחישוב. שנית, מי שמגלגל סדרות מדי חודש משלם את העמלה שוב ושוב, ולכן אסטרטגיה של החזקה עד פדיון חוסכת עלויות לעומת מסחר תכוף.

מיסוי על הרווח במק"מ

המיסוי במק"מ ובפק"מ זהה ועומד על 15% מס על התשואה הנומינלית. שניהם מכשירים שקליים לא צמודים, ולכן על פי הוראות מס הכנסה המס מוטל על הרווח הנומינלי בלבד.

לשם השוואה, באפיקים צמודים המס מגיע ל-25% על הרווח הריאלי - כלומר על הרווח שמעבר לעליית המדד. ההבדל בין שתי שיטות המיסוי אינו רק בשיעור אלא גם בבסיס החישוב, ומי שרוצה להבין את ההיגיון שמאחורי ההבחנה יכול לקרוא על ההבדל בין תשואה ריאלית לנומינלית.

המשמעות המעשית: בסביבת אינפלציה גבוהה, מס נומינלי של 15% יכול להיות כבד יותר ממה שהוא נראה, כי הוא מוטל גם על החלק של הרווח שרק שימר את כוח הקנייה ולא הגדיל אותו. בסביבת אינפלציה נמוכה, מס נומינלי של 15% הוא בדרך כלל הסדר נוח יחסית.

טעויות נפוצות של משקיעים במק"מ

הטעות הנפוצה ביותר היא להסתכל על התשואה הגלומה ולהתעלם לגמרי מהעמלות ומהמס. התשואה שמופיעה במסך המסחר היא ברוטו, לפני כל עלות, והפער בינה לבין מה שנכנס לחשבון יכול להיות עצום בסכומים קטנים.

• מסחר תכוף במקום החזקה עד פדיון. כל כניסה ויציאה עולה כסף, והמק"מ לא נועד למסחר יומי.
• קנייה של סדרה שמועד הפדיון שלה אינו תואם למועד שבו תזדקקו לכסף, מה שמאלץ מכירה מוקדמת במחיר שוק.
• התעלמות מעמלת המינימום בחשבון, שהופכת השקעות קטנות ללא כדאיות.
• בלבול בין מק"מ לפק"מ והנחה שמדובר באותו מוצר בשם אחר.
• ציפייה להגנה מפני אינפלציה - המק"מ אינו צמוד ואינו מגן על כוח הקנייה.
• רכישת קרן עוקבת בדמי ניהול גבוהים בסביבת ריבית נמוכה, מצב שבו העלות בולעת את כל התשואה.

למי המק"מ מתאים ולמי פחות

המק"מ מתאים במיוחד למי שמחזיק סכום כסף שמיועד לשימוש ידוע בטווח של עד שנה ורוצה לשמור עליו נזיל. זה יכול להיות כסף שמיועד לרכישה גדולה, כרית ביטחון, או סכום שממתין להחלטת השקעה עתידית.

מנגד, המק"מ פחות מתאים למי שמחפש צמיחה לטווח ארוך. מי שחוסך לעשרים שנה קדימה ומעוניין ליהנות מאפקט הריבית דריבית יגלה שמכשיר בתשואה נמוכה לטווח קצר אינו הכלי המרכזי לצורך הזה. הוא גם פחות מתאים למי שמשקיע סכום קטן מאוד בחשבון עם עמלת מינימום גבוהה, כי העלות הקבועה תבלע את הרווח.

ולבסוף, המק"מ אינו מתאים כמכשיר יחיד למי שמחפש הגנה מפני עליית מדד המחירים לצרכן. בתקופות שבהן האינפלציה גבוהה מהתשואה הגלומה, כוח הקנייה של הכסף נשחק גם אם המספר בחשבון גדל.

💡 טיפ זהב למשקיע: התאימו את מועד הפדיון של הסדרה למועד שבו תצטרכו את הכסף. כשמועד הפדיון תואם לצורך, סיכון הריבית כמעט נעלם - אתם מקבלים בדיוק את הסכום שידעתם מראש, בדיוק ביום שבו תכננתם.

שאלות נפוצות

ריכזנו כאן את השאלות שחוזרות הכי הרבה סביב המק"מ, עם תשובות קצרות. לכל אחת מהן יש הרחבה בגוף המדריך.

האם מק"מ משלם ריבית?

לא, המק"מ אינו נושא ריבית ואינו צמוד. הוא מונפק בניכיון, כלומר בהנחה ביחס לערך הנקוב, והרווח הוא הפער בין מחיר הרכישה לערך הפדיון.

לכמה זמן מונפק מק"מ?

מק"מ מונפק לתקופה קצרה של עד שנה אחת, ובכל חודש מונפקת סדרה חדשה. בפועל אפשר לקנות בבורסה גם סדרות שכבר רצו חלק מהדרך, כך שטווח ההחזקה בפועל יכול להיות קצר בהרבה משנה.

כמה סדרות מק"מ נסחרות במקביל?

לרוב, בכל נקודת זמן קיימות 12 סדרות סחירות של מק"מ לטווח של עד שנה. כל סדרה ממוספרת לפי מועד הפדיון שלה, לפי חודש, שבוע בחודש ושנה.

מה שיעור המס על רווח ממק"מ?

שיעור המס הוא 15% על התשואה הנומינלית, בדיוק כמו בפק"מ. באפיקים צמודים, לשם השוואה, המס עומד על 25% על הרווח הריאלי.

האם אפשר להפסיד כסף במק"מ?

מי שמחזיק עד הפדיון מקבל את הסכום שהיה ידוע לו ביום הרכישה, אבל מי שמוכר באמצע עלול להפסיד. אם הריבית במשק עלתה מאז הרכישה, מחיר המק"מ בשוק יורד, ומימוש באותו רגע יכול להסתיים בתשואה שלילית. גם עמלות גבוהות בסביבת ריבית אפסית יכולות להוביל להפסד נטו.

מה ההבדל בין מק"מ לקרן כספית?

מק"מ הוא נייר בודד עם מועד פדיון קבוע, וקרן כספית היא מכשיר שמשקיע במק"מים ובנכסים סולידיים קצרים אחרים. בקרן משלמים דמי ניהול אבל חוסכים את הצורך לבחור סדרה ולגלגל אותה, ולכן היא נוחה יותר לסכומים קטנים.

איפה בודקים את התשואה העדכנית של מק"מ?

נתוני המסחר והתשואות של סדרות המק"מ מתפרסמים באופן שוטף באתר הבורסה לניירות ערך. נתונים על סדרות ההנפקה ועל המדיניות המוניטרית מתפרסמים באתר בנק ישראל.

סיכום

המק"מ הוא אגרת חוב ממשלתית שקלית ללא ריבית וללא הצמדה, לתקופה של עד שנה, והוא מהווה אלטרנטיבה סבירה לפיקדונות שקליים בבנקים. הוא סולידי, נזיל וסחיר, וההתחייבות שמאחוריו היא התחייבות של המדינה.

יחד עם זאת, ההחלטה אם להיכנס אליו אינה מסתכמת בשאלה "האם זה בטוח". צריך להכיר היטב את הפרטים הקטנים: את התשואה הגלומה במחיר הנוכחי, את עמלות הקנייה והמכירה בחשבון שלכם, את עמלת המינימום, את דמי הניהול אם בוחרים במוצר עוקב, ואת שיעור המס שיחול על הרווח. בסביבת ריבית גבוהה החישוב הזה בדרך כלל מסתדר יפה. בסביבת ריבית אפסית הוא עלול להתהפך, והתשואה נמחקת עוד לפני שהגיעה לחשבון.

הכלל הפשוט ביותר נשאר: התאימו את מועד הפדיון למועד הצורך בכסף, חשבו נטו ולא ברוטו, והשוו בין רכישה ישירה למוצר עוקב לפי גודל הסכום שלכם.

מקורות

כל הנתונים המספריים במדריך נשענים על פרסומי הגופים הרשמיים שלהלן. מומלץ לבדוק את הנתונים העדכניים ישירות באתרי המקור לפני קבלת החלטה.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מסחר ומדדים: https://market.tase.co.il/he/market_data/indices
• רשות המסים בישראל - מיסוי רווחי הון וריבית: https://www.gov.il/he/departments/israel_tax_authority

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.