מדד S&P 500 עוקב אחרי 500 מהחברות הגדולות בשוק האמריקאי, ומשמש אמת מידה לכל שוק המניות שם. ועדה מעדכנת את הרכב המדד פעם ברבעון, בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר. משקל כל חברה במדד נקבע לפי שווי השוק שלה, ולכן החברות הענקיות משפיעות עליו הכי הרבה. לפי נתונים היסטוריים שמצוטטים רבות, התשואה השנתית הממוצעת של המדד מאז 1957 עומדת על כ-7%, אבל בשנים בודדות הוא גם צנח, למשל ירידה של 38.49% ב-2008. ההפסד של 2008 תוקן עד 2011, ולכן המדד מתאים בעיקר לכסף שאפשר להשאיר בו שנים רבות.
מדד S&P 500 הוא סל של 500 מהחברות החזקות בכלכלה האמריקאית, ולכן הוא נחשב תמונת מצב של כל השוק שם. רוב החברות במדד אמריקאיות, אבל יש בו גם חברות שמקום מושבן מחוץ לארצות הברית. כשאומרים "השוק עלה היום", בדרך כלל מתכוונים למדד הזה.
מדד הוא בעצם מחשבון. הוא לוקח את מחירי המניות של קבוצת חברות ומחבר אותם למספר אחד. כשהמספר עולה, החברות במדד שוות יותר בממוצע. כשהוא יורד, הן שוות פחות.
לכן גופים מקצועיים משווים אליו כמעט כל השקעה. מנהל קרן שהרוויח 5% בשנה שבה המדד עלה 10% עשה בפועל עבודה פחות טובה מהשוק. על השאלה הזו בדיוק נבנה הוויכוח סביב קרנות נאמנות גמישות ושאלת היכולת שלהן להכות את המדד.
בארצות הברית יש עוד מדדים מוכרים. מדד Dow Jones כולל מספר קטן בהרבה של חברות, ומדד Nasdaq נוטה לחברות טכנולוגיה. מי שרוצה דווקא את החברות הקטנות יכול לקרוא על מדד Russell 2000.
חברה לא נכנסת למדד אוטומטית בגלל שהיא גדולה, אלא אחרי שוועדה בודקת אותה לפי רשימת תנאים. הוועדה רוצה שהמדד ייצג את הכלכלה האמריקאית כולה. לכן היא דואגת שיהיו בו חברות מכל ענפי המסחר, ולא רק טכנולוגיה או בנקים.
הוועדה מגבשת רשימה מעודכנת פעם ברבעון, ארבע פעמים בשנה. העדכונים נעשים בחודשים הבאים:
בכל עדכון חברות יכולות להיכנס למדד או לצאת ממנו. חברה שהצטמקה מפנה מקום לחברה שצמחה. כך המדד "מנקה את עצמו" לאורך השנים בלי שהמשקיע יצטרך לעשות דבר.
הוועדה בוחנת שמונה קריטריונים, ובהם שווי שוק, נזילות ומיקום מושב החברה. נזילות פירושה כמה קל לקנות ולמכור את המניה. מניה שכמעט לא נסחרת קשה לקנות בלי להזיז את המחיר שלה.
מעבר לכך, החברות חייבות לעמוד בשלושה תנאים שונים. אחד מהם הוא שווי שוק של יותר מ-8.2 מיליארד שקל. חברה קטנה מזה לא תיכנס למדד, גם אם היא רווחית ומצליחה.
| נושא | הנתון |
|---|---|
| מספר החברות במדד | 500 |
| שנת פתיחת המדד | 1957 |
| עדכוני הרכב בשנה | 4 (מרץ, יוני, ספטמבר, דצמבר) |
| קריטריונים שהוועדה בוחנת | 8 |
| שווי שוק מינימלי | 8.2 מיליארד שקל |
מקור הנתונים: ראו סעיף המקורות,
המשקל של כל חברה במדד נקבע לפי שווי השוק שלה ביחס לשאר החברות. שווי שוק הוא הערך של כל המניות שהחברה הנפיקה יחד. חברה ששווה 100 מיליון שקל משפיעה על המדד פי 10 מחברה ששווה 10 מיליון שקל.
מכפילים את מספר המניות במחיר של כל מניה, ומחברים את כל הסוגים. נניח שלחברה יש שני סוגי מניות. 1,000 מניות במחיר 5 שקלים, ועוד 10,000 מניות במחיר שקל אחד.
| סוג מניה | מספר מניות | מחיר למניה | שווי |
|---|---|---|---|
| סוג א | 1,000 | 5 שקלים | 5,000 שקל |
| סוג ב | 10,000 | 1 שקל | 10,000 שקל |
| שווי שוק כולל | 11,000 | - | 15,000 שקל |
החישוב הוא 1,000 כפול 5, ועוד 10,000 כפול 1.
המדד סופר רק את המניות שפנויות לרכישה בציבור, ולא מניות שמוחזקות בידי הממשלה. לכן חברה שחלק גדול ממנה מוחזק בידי המדינה תקבל משקל קטן יותר ממה שהשווי הכולל שלה מרמז. ההיגיון פשוט: מניות שאי אפשר לקנות לא אמורות להשפיע על מה שהמשקיע מקבל.
בגלל שיטת המשקל, כמה חברות ענקיות מזיזות את כל המדד. נכון למרץ 2020, ארבע החברות הגדולות והמשפיעות ביותר במדד היו מייקרוסופט, אפל, אמזון ופייסבוק. הסדר הזה משתנה עם השנים, אבל הרעיון נשאר. ירידה חדה במניה ענקית אחת מורגשת במדד הרבה יותר מקריסה של חברה קטנה. מי שמתעניין באחת מהענקיות יכול לקרוא גם על מניית גוגל, שגם היא חלק מהמדד.
לפי נתונים היסטוריים שמצוטטים רבות, התשואה השנתית הממוצעת של המדד מאז 1957 עומדת על כ-7%. לשם השוואה, אותם נתונים מציגים תשואה ממוצעת של כ-4.5% על השקעות נדל"ן. גם הריבית על פיקדון בבנק הייתה לאורך שנים רבות נמוכה מזה.
מה זה אומר בשקלים? קחו אישה בת 50 שקיבלה ירושה של 200,000 שקל. היא מתלבטת אם להשאיר את הכסף בהשקעה שמניבה בממוצע 7% בשנה, או בהשקעה שמניבה 4.5%. הטבלה מראה את ההפרש לפי ריבית דריבית, כלומר רווח שמרוויח רווח בעצמו.
| תקופה | סכום התחלתי | בתשואה ממוצעת של 7% | בתשואה ממוצעת של 4.5% |
|---|---|---|---|
| 10 שנים | 200,000 שקל | כ-393,000 שקל | כ-311,000 שקל |
| 15 שנים | 200,000 שקל | כ-552,000 שקל | כ-387,000 שקל |
| 20 שנים | 200,000 שקל | כ-774,000 שקל | כ-482,000 שקל |
החישוב לפני דמי ניהול, מס ושינויי מטבע.
בפועל, ההבדל בין 7% ל-4.5% נראה קטן בשנה אחת, אבל אחרי 20 שנה הוא מגיע לכמעט 300,000 שקל. זה כוחו של הזמן. ולכן הוא גם הסיבה שהמדד מתאים לכסף שלא צריך בקרוב.
ממוצע של 7% לא אומר שבכל שנה מקבלים 7%. יש שנים של עליות גדולות ושנים של ירידות חדות, והממוצע מתקבל רק אחרי שמחברים את כולן. בין 1995 ל-2000, בתקופת הצמיחה של האינטרנט, המדד עלה בעשרות אחוזים בכל שנה. ב-2008 הוא איבד יותר משליש מערכו.
המדד ספג נפילות קשות, אבל בכל המשברים שמוזכרים כאן הוא חזר לעצמו עם הזמן. בגלל שהוא מייצג את הכלכלה האמריקאית, וגם במידה רבה את הכלכלה העולמית, הוא מגיב לאירועים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. זה מה שהופך אותו לתנודתי, כלומר כזה שמחירו קופץ ויורד.
ב-1987 השוק נכנס ל"נפילה חופשית" ביום אחד, והמדד איבד אחוזים רבים מערכו. האירוע זכה לשם "יום שני השחור". הוא הפך לסמל של עד כמה מהר אפשר להפסיד בבורסה. מי שרוצה להבין איך מודדים פחד בשווקים יכול לקרוא על מדד הפחד VIX.
ב-2008 המדד ירד ב-38.49%, הירידה החדה ביותר מבין האירועים שמתוארים כאן. המשבר התחיל במשכנתאות. אנשים רבים לא הצליחו להחזיר את ההלוואות שלהם. החברות שהלוו להם נכנסו לקשיים, ורבות מהן פשטו רגל. בהמשך קרסו גם גופים פיננסיים חזקים ברחבי ארצות הברית, ובהם קרנות גידור.
המדינות הגיבו בהזרמת כספים לבנקים ובקניית חלקים מהם. המדד התייצב אחרי כשנה. בשנה שאחרי הוא עלה ב-23.45%, ועד 2011 תיקן את כל ההפסד של הנפילה.
| שנה | מה קרה במדד |
|---|---|
| 1987 | נפילה חדה ביום אחד ("יום שני השחור") |
| 1995-2000 | עליות של עשרות אחוזים בכל שנה |
| 2008 | ירידה של 38.49% |
| 2009 | עלייה של 23.45% |
| 2011 | ההפסד של 2008 תוקן במלואו |
ירידה של 38.49% מחייבת עלייה של כ-63% רק כדי לחזור לנקודת ההתחלה. רוב המדריכים מספרים ש"המדד ירד ואז התאושש", אבל לא מראים את החשבון. והחשבון הזה מסביר למה מכירה בפאניקה היא הטעות היקרה ביותר.
הנה הדוגמה. זוג בשנות הארבעים לחייו, עם שני ילדים בבית ספר יסודי, החזיק בתחילת 2008 סכום של 100,000 שקל בקרן שעוקבת אחרי המדד. הכסף נועד ללימודים של הילדים, בעוד כעשר שנים.
עכשיו השוו בין שתי החלטות שהזוג יכול היה לקבל בסוף 2008:
| נקודת זמן | מכרו בסוף 2008 | החזיקו בהשקעה |
|---|---|---|
| תחילת 2008 | 100,000 שקל | 100,000 שקל |
| סוף 2008 | 61,510 שקל (הפסד ממומש) | 61,510 שקל (הפסד על הנייר) |
| סוף 2009 | 61,510 שקל | כ-75,934 שקל |
| 2011 | 61,510 שקל | כ-100,000 שקל |
בטבלה לא נכללו ריבית על המזומן, דמי ניהול, מס ושינויי שער הדולר.
מה זה אומר בפועל לאותו זוג? מי שמכר הפך הפסד זמני להפסד קבוע של כ-38,500 שקל. מי שהחזיק סבל שלוש שנים לא נעימות, אבל חזר לנקודת ההתחלה, ועדיין נותרו לו כשבע שנים עד שיצטרך את הכסף.
ויש עוד תרחיש. משקיע שקנה בסוף 2008 עם אותם 61,510 שקל, הרוויח 23.45% כבר בשנה הראשונה. שפל המחירים היה דווקא נקודת כניסה טובה. אבל אף אחד לא ידע בזמן אמת שזה השפל, ולכן הלקח המעשי הוא לא "לתזמן", אלא להשקיע לאורך זמן.
את המדד עצמו אי אפשר לקנות, אבל אפשר לקנות קרן שמחקה אותו ומחזיקה את אותן מניות באותו משקל. המכשירים הנפוצים לכך הם קרנות סל וקרנות נאמנות מחקות. שני המוצרים נסחרים גם בבורסה בתל אביב, ואפשר לקנות אותם בשקלים מחשבון ההשקעות הרגיל.
ההבדלים בין סוגי המוצרים מוסברים במדריך לתעודות סל וקרנות סל. ובחירה בין כמה קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד מפורטת במדריך לבחירת קרן סל מחקה.
שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד יכולות להשאיר לכם סכום שונה בסוף, בגלל העלויות. לפני שבוחרים, כדאי לעבור על הנקודות הבאות:
נקודת המטבע חשובה במיוחד למשקיע ישראלי. המניות במדד נקובות בדולרים, ולכן כשהשקל מתחזק, הערך של ההשקעה בשקלים יכול לרדת גם כשהמדד עולה. הסבר מלא על כך מופיע במאמר שקל חזק ודולר זול: מה זה עושה לתיק בחו"ל.
מי שחוסך סכום קטן בכל חודש לא צריך לנחש מתי השוק בשפל. קחו זוג בשנות השלושים לחייו, ששוכר דירה ויש לו ילד בן שנתיים. הם מצליחים להפריש 1,500 שקל בחודש, כלומר 18,000 שקל בשנה. המטרה: הון עצמי לדירה בעתיד, או חיסכון לילד.
| תקופה | סך ההפקדות | בתשואה ממוצעת של 7% | בתשואה ממוצעת של 4.5% |
|---|---|---|---|
| 10 שנים | 180,000 שקל | כ-249,000 שקל | כ-221,000 שקל |
| 15 שנים | 270,000 שקל | כ-452,000 שקל | כ-374,000 שקל |
| 20 שנים | 360,000 שקל | כ-738,000 שקל | כ-565,000 שקל |
החישוב שנתי ופשוט, לפני דמי ניהול ומס, ובהנחה של תשואה קבועה שלא קורית במציאות.
בשביל הזוג הזה, אחרי 20 שנה הרווח המצטבר עשוי להיות גדול מכל הכסף שהפקידו. ובשנים שבהן המדד יורד, ההפקדה החודשית קונה יותר יחידות במחיר נמוך. זה בדיוק מה שהזוג מ-2008 לא יכול היה לעשות עם סכום חד-פעמי.
ההשקעה במדד מתאימה בעיקר למי שיכול להשאיר את הכסף בצד שנים ארוכות בלי לגעת בו. כמו שלא מצפים מדירה להשקעה להכניס רווח עצום בתוך כמה חודשים, כך גם במדד. הזמן הוא מה שמחליק את התנודות.
ההשקעה מתאימה יותר למי שעונה על התנאים הבאים:
ומי צריך לחשוב פעמיים? מי שצריך את הכסף בקרוב, מי שאין לו חיסכון לחירום, ומי שכל ירידה בשוק מוציאה לו את השינה. מי שמתלבט בין מדד לבין בחירת מניות בודדות יכול לקרוא את המדריך המלא להשקעה במניות. ומי שמעדיף פיזור רחב עוד יותר, על פני כל השווקים המפותחים, יכול לבדוק את מדד MSCI World.
רוב ההפסדים במדד לא נובעים מהמדד עצמו, אלא מהתנהגות של המשקיע. אלה הטעויות שחוזרות הכי הרבה:
מדד S&P 500 הוא דרך פשוטה להחזיק חלק קטן מ-500 חברות גדולות, אבל הוא דורש סבלנות. ועדה בוחרת את החברות פעם ברבעון. כל חברה מקבלת משקל לפי שווי השוק שלה. וההיסטוריה מראה תשואה ממוצעת של כ-7% בשנה מאז 1957.
הממוצע הזה כולל גם את 2008, שבה המדד ירד ב-38.49% ונדרש לו עד 2011 כדי לחזור. החשבון מאותה שנה מלמד את הלקח החשוב: מי שמכר בשפל קיבע את ההפסד, ומי שהחזיק חזר לנקודת ההתחלה. לכן ההשקעה במדד מתאימה לכסף שאפשר לשכוח ממנו לשנים, אחרי שבודקים דמי ניהול, חשיפה לדולר ועמלות.
מי שרוצה להעמיק בגישה של השקעה לטווח ארוך יכול להמשיך למאמר על השקעות ערך, שמתאר את אותו עיקרון מזווית של בחירת חברות.
לא, המדד הוא חישוב ולא נייר ערך, ולכן קונים קרן שמחקה אותו. קרנות סל וקרנות נאמנות מחקות מחזיקות את המניות של המדד באותו משקל. חלק מהן נסחרות בבורסה בתל אביב.
במדד יש 500 חברות, וההרכב מתעדכן ארבע פעמים בשנה. העדכונים נעשים במרץ, ביוני, בספטמבר ובדצמבר. בכל עדכון חברות יכולות להיכנס או לצאת.
לפי נתונים היסטוריים שמצוטטים רבות, התשואה השנתית הממוצעת מאז 1957 היא כ-7%. זה ממוצע של שנים טובות ורעות, ולא תשואה שמובטחת בכל שנה. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד.
ב-2008 המדד ירד ב-38.49%, ואת כל ההפסד תיקן עד 2011. ב-2009 לבדה הוא עלה ב-23.45%. מי שהחזיק את ההשקעה לאורך התקופה חזר לנקודת ההתחלה.
כן, משקיע ישראלי חשוף גם לשינויים בשער הדולר מול השקל. כשהשקל מתחזק, ערך ההשקעה בשקלים יכול לרדת גם אם המדד עלה. יש קרנות שמגדרות את החשיפה הזו, וכדאי לבדוק זאת לפני הקנייה.
מדד S&P 500 מייצג את כל ענפי הכלכלה האמריקאית, בעוד מדד Nasdaq נוטה לחברות טכנולוגיה. לכן מדד Nasdaq תנודתי יותר בדרך כלל. השוואה מלאה מופיעה בסקירה על מדד Nasdaq.
הנתונים במאמר נשענים על עמודי הגופים הרשמיים שמופיעים כאן. אפשר להיכנס לכל אחד מהם ולבדוק נתוני מדדים, דיווחי חברות וריביות.
כל המקורות נבדקו ב-01.11.2026.