ירידה חדה בשוק בגלל הקורונה אינה סיבה אוטומטית לשנות מסלול השקעה. מי שצעיר ורחוק מהפנסיה נמצא בריצה למרחק ארוך, והשוק תיקן את עצמו גם אחרי המשבר של 2008. מעבר למסלול סולידי אחרי הצלילה נועל את ההפסד ועלול לפספס את העלייה שאחריה. משיכה מוקדמת של כספי חיסכון כרוכה ברוב המקרים במס גבוה, ואחרי הירידה מקבלים פשוט פחות כסף. מי שקרוב לגיל 60, או צריך את הכסף בשנים הקרובות, צריך לבדוק את המצב לעומק לפני כל החלטה.
הקורונה הביאה איתה צלילה חדה בשוק ההון, ויחד איתה הרבה מאוד בלבול. אם יש לכם פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, אגרות חוב או תוכנית חיסכון, סביר שראיתם את היתרה יורדת. השאלה שעולה אצל כמעט כל חוסך פשוטה: להשאיר הכל כרגיל, או לברוח ולממש את ההשקעות?
התשובה הקצרה היא שהשקעות הן ריצה למרחק ארוך. מה שנכון לכם תלוי בשלושה דברים: כמה כסף מושקע, כמה סיכון יש בו, ובעיקר - בני כמה אתם. אותה ירידה בדיוק יכולה להיות רעש חולף בשביל אדם אחד, ובעיה אמיתית בשביל אדם אחר.
הסיבה לירידה ברורה. המשק הצטמצם, אנשים הסתגרו בבתים, עסקים נסגרו ומדינות שלמות נכנסו לבידוד. כשהכלכלה עוצרת, גם הרווחים של החברות נפגעים. מניות משקפות את הרווחים העתידיים של החברות, ולכן הן הגיבו מהר ובעוצמה.
אף אחד לא יכול לתת ודאות מלאה לגבי המשך הדרך. מעבר לצלילה עצמה, הקורונה הכניסה לשוק הרבה אי ידיעה. אלה השאלות שכל המשקיעים שאלו באותם ימים:
לעולם לא היה אירוע דומה בעבר, שאפשר ללמוד ממנו על המצב הנוכחי. סביר שתוך כדי תנועה יכירו את הנגיף ואת המצב החדש טוב יותר. אז גם יתחילו לראות איך השוק נע, והוודאות תגדל.
בשלב הראשון ישראל רק התחילה את המיתון ואת הצמצום במשק. בשלב כזה אפשר רק לנחש איך הדברים ימשיכו. המטרה היא להפוך חלק מאי הוודאות לניחושים מושכלים. ככה אפשר לדעת טוב יותר אם כדאי לשנות מסלול, או להשאיר אותו כמו שהוא.
כל עוד לא מוכרים, ירידה ביתרה היא הפסד על הנייר ולא הפסד סופי. הכסף שלכם עדיין מושקע באותן מניות ואגרות חוב. אם השוק עולה בחזרה, גם היתרה עולה איתו. ההפסד הופך לאמיתי רק ברגע שמוכרים או מעבירים את הכסף למקום אחר.
צריך להבין מראש שבשלב הראשון ההשקעות ייפגעו. נגיף עולמי שמדביק והורג אנשים, ומדינות שנסגרות בבידוד - אלה בדיוק האירועים שמורידים שווקים. לכן ירידה חדה ביתרה היא דבר צפוי והגיוני. הדבר החשוב הוא לא להגיב בפאניקה או מתוך דחף.
לזוג בשנות הארבעים, ירידה של 70,000 שקל בפנסיה היא מכה כואבת אבל לא אסון. דמיינו זוג בני 42, עם שני ילדים בבית הספר. הם מכניסים יחד 22,000 שקל בחודש ומשלמים 5,500 שקל משכנתא. בחיסכון הפנסיוני של שניהם יש 450,000 שקל. בבת אחת היתרה יורדת ב-70,000 שקל, ל-380,000.
מה זה אומר בשבילם בפועל? המשכורת נכנסת כרגיל. המשכנתא משולמת כרגיל. הקניות בסופר לא השתנו. את הכסף בפנסיה הם צריכים רק בעוד כ-25 שנה. יש להם הרבה זמן לתת לחיסכון להשתקם, והפקדות חדשות ממשיכות להיכנס בכל חודש.
מי שקרוב לקו הסיום של המרתון לא תמיד יכול לחכות שהשוק יתאושש. גם אצלו מדובר בריצה ארוכה, אבל הוא כבר עמוק בתוכה. לחיסכון פנסיוני יכולות לקחת כמה שנים טובות להשתקם מאירוע כמו הקורונה. ייתכן שלאדם מבוגר אין את השנים האלה.
זה נכון לא רק לפנסיה. זה נכון לכל תוכנית או חיסכון, לפי השאלה מתי תרצו לשחרר אותו ומתי הוא הופך לנזיל. נזיל פירושו שאפשר למשוך ממנו כסף בלי קנס או מס מיוחד. אם יש לכם תוכניות לטווח קצר, קחו בחשבון שהן לא בהכרח יספיקו להשתקם מהבלגן הכלכלי הקרוב.
הכלל הראשון בזמן משבר הוא לא לשים את כל הביצים בסל אחד. כשהכסף מפוזר היטב בין אפיקים וכלי השקעה, התיק פחות תנודתי. הוא עדיין יורד בזמן משבר, אבל בדרך כלל פחות מתיק שכולו במקום אחד. פיזור לא מבטל סיכון, הוא רק מחלק אותו.
הנה חמש שאלות שכדאי לבדוק על התיק שלכם:
התשובות לשאלות האלה מופיעות בדוחות התקופתיים שכל גוף מנהל שולח. אפשר גם לבקש אותן בטלפון או באזור האישי באתר. מי שרוצה לסדר את התמונה הכוללת של הכסף בבית, ימצא עוד כלים במדריך על איך לנהל את הכסף שלכם לבד ונכון.
מי שחושב לעבור עכשיו למסלול הכי סולידי שיש, או למשוך את הכסף, כדאי שיעצור רגע. זה נכון במיוחד לקרנות השתלמות ולקופות גמל. הדחף לברוח מובן, אבל בחלק גדול מהמקרים הוא עולה כסף. כדי להבין למה, צריך להסתכל על מה שקורה בפועל כשיוצאים מהשוק וחוזרים אליו.
הרעיון נקרא לפעמים "השקעה נסוגה". מוציאים את הכסף בזמן משבר, ומחזירים אותו לשוק כשהמשבר נגמר. על הנייר זה נשמע חכם. בפועל, זו לא בהכרח החלטה טובה או נכונה.
כדי להרוויח מיציאה וחזרה צריך לקלוע נכון פעמיים, וזה כמעט לא קורה. התזמון הוא העניין הקריטי כאן. כדי שהמהלך ישתלם, צריך לעמוד בשני תנאים:
דיוק כזה לא מצליח גם למשקיעים הטובים ביותר. בקורונה, הרגע הנכון לצאת היה בינואר, כשהנגיף רק החל את דרכו והאנשים הראשונים נדבקו בסין. כשהשווקים כבר צללו, עברו יותר מחודשיים מאז. מי שיוצא בשלב הזה כבר פספס את המועד הנכון, והוא יוצא עמוק בתוך הצלילה.
הסכנה השנייה גדולה יותר. בסוף המשבר, מתישהו בחודשים שאחריו, צפויה עלייה חדה ומהירה. אי אפשר לדעת מראש מתי בדיוק זה יקרה. מי שעומד בצד באותו רגע מפסיד את ההזדמנות להגדיל שוב את החיסכון.
המעבר למסלול סולידי בתחתית הופך ירידה זמנית להפסד קבוע. קחו מורה בת 47, שמרוויחה 12,000 שקל נטו בחודש. בקרן ההשתלמות שלה יש 200,000 שקל. בזמן הצלילה היתרה יורדת ל-170,000 שקל. בדוגמה הזו, לשם הפשטות, המסלול הסולידי לא מרוויח ולא מפסיד.
| מה היא עושה | יתרה לפני הירידה (שקל) | יתרה בשיא הירידה (שקל) | יתרה אחרי ההתאוששות (שקל) | פער מול מי שנשארה (שקל) |
|---|---|---|---|---|
| נשארת במסלול | 200,000 | 170,000 | 200,000 | 0 |
| עוברת לסולידי וחוזרת באמצע ההתאוששות | 200,000 | 170,000 | 184,000 | 16,000 |
| עוברת לסולידי ולא חוזרת | 200,000 | 170,000 | 170,000 | 30,000 |
פער של 30,000 שקל הוא שתי משכורות וחצי שלה, שנעלמו בגלל החלטה אחת.
משיכה מוקדמת אחרי צלילה מממשת את ההפסד, ובדרך כלל גם גוררת מס גבוה. יש לזה שתי סיבות מרכזיות:
דוגמה: זוג בן 32 ששוכר דירה. הם מכניסים יחד 16,000 שקל בחודש ומשלמים 5,000 שקל שכר דירה. בקופת גמל ישנה יש להם 60,000 שקל, והם חושבים למשוך אותם "לפני שייעלמו". בזמן הצלילה היתרה עומדת על 51,000 שקל.
| מה בודקים | למשוך בשיא הירידה (שקל) | לחכות להתאוששות (שקל) |
|---|---|---|
| יתרה לפני המשבר | 60,000 | 60,000 |
| יתרה ביום המשיכה | 51,000 | 60,000 |
| פער לפני מס | 9,000 | 0 |
9,000 שקל הם כמעט שני חודשי שכירות לזוג הזה, וזה עוד לפני המס.
יש מקרים שבהם הורדת סיכון או משיכה הן החלטה נבונה, והם תלויים בעיקר בזמן שנשאר. לא כל חוסך צריך להישאר במקום. אלה שלושה מצבים שבהם שווה לבדוק מהלך:
במצבים האלה כדאי לעשות בדיקה מסודרת מול גורם מקצועי מוסמך. בהחלט ייתכן שהורדת סיכון תהיה הצעד הנכון.
לחוסך שקרוב לפרישה, ירידה גדולה לא מספיקה תמיד להתאושש לפני שצריך את הכסף. נניח שבחיסכון הפנסיוני של אדם בן 59 יש 900,000 שקל. הירידה מורידה ממנו 135,000 שקל. הוא מתכנן לפרוש בעוד שלוש שנים.
מה זה אומר בפועל? אם השוק יתאושש לאט, הוא עלול לפרוש עם יתרה נמוכה יותר. יתרה נמוכה יותר פירושה קצבה חודשית נמוכה יותר לכל החיים. בשבילו, השאלה איך מתנהל הסיכון בשנים האחרונות חשובה במיוחד.
מי שצעיר ורחוק מהפנסיה לא צריך לברוח מהשוק בגלל הקורונה. לזוג בן 32 יש 120,000 שקל בפנסיה, והירידה מורידה מהם 18,000 שקל. יש להם עוד כ-35 שנה עד הפרישה. אין שום סיבה שיממשו את ההפסד, כי לשוק יש זמן לתקן את עצמו. כך קרה גם אחרי המשבר הכלכלי של 2008.
אותו היגיון נכון גם לחיסכון לילדים, שבדרך כלל נמשך שנים רבות. מי שרוצה להבין איך בוחרים מסלול לחיסכון כזה, יכול לקרוא על תוכנית חיסכון לכל ילד ואיפה כדאי להשקיע.
| גיל | יתרה לפני הירידה (שקל) | ירידה בדוגמה (שקל) | שנים עד שהכסף נדרש |
|---|---|---|---|
| 32 | 120,000 | 18,000 | 35 |
| 42 | 450,000 | 70,000 | 25 |
| 59 | 900,000 | 135,000 | 3 |
ככל שהמספר בעמודה האחרונה קטן יותר, הירידה מסוכנת יותר.
מסלול תלוי גיל מקטין את החלק המנייתי בחיסכון ככל שהחוסך מתבגר. המטרה פשוטה: למנוע מצב שבו החיסכון סופג ירידה חדה רגע לפני הפרישה. בגיל צעיר יש בו יותר מניות, שמביאות תשואה לאורך זמן. לקראת הסוף הוא עובר בהדרגה לאפיקים רגועים יותר.
בפנסיה, חלק מהגופים המנהלים מכירים בערך הזה ומציעים מסלולים כאלה. הם משלבים השקעה לטווח ארוך עם הורדת סיכון אוטומטית לקראת סוף התוכנית. היתרון הגדול: אין צורך להחליט לבד, בלחץ, באמצע משבר. ההחלטה נקבעת מראש, לפי הגיל.
משבר הוא זמן טוב לבדוק שהסיכון בתוכניות שלכם מנוהל באופן דינמי, כלומר משתנה לאורך הזמן. כך בודקים:
מי ששוקל מעבר, יכול להיעזר בנקודות שמופיעות במדריך איך לבחור בית השקעות. גם בתיק פרטי אפשר לבנות מדיניות שמורידה סיכון עם הזמן, למשל דרך תיק השקעות מנוהל.
גם אחרי הפרישה, הסכום החודשי יכול להיות קשור לתנודות בשוק ההון. לא רק בזמן החיסכון צריך להיות עם יד על הדופק. אצל חלק מהפנסיונרים, הקצבה מושפעת מהתשואות של הכסף שעדיין מושקע. מאז שהקורונה פרצה, חלק ממקבלי הקצבאות ראו ירידה בסכום שנכנס להם בכל חודש.
לפנסיונר שחי מקצבה של 7,000 שקל בחודש, כל ירידה מורגשת מיד. היא פוגעת בתקציב של אוכל, תרופות ועזרה לנכדים. לכן חשוב להבין מראש איך בדיוק מחושבת הקצבה שלכם.
יש תוכניות שמאפשרות למנוע את זה מראש. חלק מהמוצרים כוללים מנגנון של תשואה מינימלית מובטחת. במוצר כזה, גם בזמן משבר עולמי ותנודות גדולות, יש רצפה שמובטחת לכם. כדאי לבדוק מול הגוף המנהל מה כתוב בדיוק בתנאים, ומה המחיר של הביטחון הזה.
רוב הנזק בזמן משבר נגרם מהחלטות מהירות, ולא מהירידה עצמה. אלה הטעויות שחוזרות הכי הרבה:
מי שמנהל סכום קטן יחסית ורוצה להבין איך מתחילים נכון, ימצא הסבר מסודר במדריך למשקיע הקטן.
סדר פעולות פשוט עוזר לקבל החלטה שקולה, במקום החלטה מתוך פחד. אלה השלבים, לפי הסדר:
התהליך הזה לוקח שעה או שעתיים. הוא הופך שאלה מפחידה לרשימה ברורה של החלטות קטנות.
בזמן שהשוק צולל, ההחלטה הנכונה תלויה בעיקר במתי תצטרכו את הכסף. מי שצעיר ורחוק מהפנסיה נמצא בריצה ארוכה, ובדרך כלל אין לו סיבה לשנות מסלול או למשוך. מעבר לסולידי אחרי הצלילה נועל את ההפסד, ומשיכה מוקדמת מוסיפה עליו מס. מי שקרוב לגיל 60 או לסיום תוכנית צריך לבדוק את המצב ברצינות, כי אין לו תמיד את הזמן לחכות.
בחזרה לשאלה מההתחלה: להשאיר הכל כרגיל או לברוח? לרוב החוסכים, התשובה היא להשאיר, לבדוק שהתיק מפוזר ושהסיכון יורד עם הגיל, ולא לקבל החלטות בלחץ.
אלה השאלות שחוזרות הכי הרבה אצל חוסכים בזמן ירידות חדות. התשובות קצרות וישירות.
כן, ירידה חדה בזמן משבר עולמי היא צפויה והגיונית. גם ירידה של 70,000 שקל בבת אחת יכולה לקרות בחיסכון גדול. כל עוד לא מוכרים ויש שנים עד הפרישה, החיסכון יכול להשתקם.
לרוב החוסכים לטווח ארוך, מעבר לסולידי אחרי הצלילה אינו החלטה טובה. הוא נועל את ההפסד ועלול לפספס את העלייה החדה שבאה בסוף המשבר. מי שצריך את הכסף בשנים הקרובות צריך לבדוק את המצב אחרת.
אפשר, אבל צריך לקלוע גם ליציאה וגם לחזרה, וזה כמעט לא מצליח. בקורונה הרגע הנכון לצאת היה בינואר, כשהנגיף החל בסין. את רגע החזרה אי אפשר לדעת מראש.
משיכה מוקדמת כרוכה ברוב המקרים במס גבוה, ואחרי הירידה מקבלים פחות. לפני כל משיכה כדאי לבדוק את גובה המס המדויק, ולשאול אם יש חלופה כמו הלוואה כנגד החיסכון.
קרוב לפרישה, ייתכן שאין מספיק שנים להתאוששות, ולכן הורדת סיכון יכולה להיות נבונה. כדאי לעשות בדיקה מסודרת מול גורם מקצועי מוסמך, ולבדוק גם איך תחושב הקצבה.
אצל חלק מהפנסיונרים הקצבה מושפעת מהשוק, ולכן גם היא יכולה לרדת. יש מוצרים עם תשואה מינימלית מובטחת, שנותנים רצפה גם בזמן משבר. כדאי לבדוק מה כתוב בתנאים של התוכנית שלכם.
כן, השוק תיקן את עצמו גם אחרי המשבר הכלכלי של 2008. עבר אינו הבטחה לעתיד, אבל הוא מראה למה חוסכים לטווח ארוך לא צריכים לברוח בכל ירידה.
הכללים והמידע במאמר נשענים על גופים רשמיים בלבד. אלה העמודים שבהם אפשר לקרוא עוד:
כל המקורות נבדקו ב-30.09.2026.