במסגרת תוכנית חיסכון לכל ילד, המדינה מפקידה 50 שקלים בכל חודש לכל ילד, עד גיל 18. הורים יכולים להוסיף עוד 50 שקלים בחודש, וכך הסכום הצפוי עולה מכ-20 אלף לכ-40 אלף שקלים. לפי נתוני משרד האוצר, חיסכון בבנק צפוי להגיע לכ-14 אלף שקלים עד גיל 21, ובקופת גמל לכ-23 אלף שקלים. בגיל 18 אפשר למשוך את הכסף באישור ההורים. מי שממתין לגיל 21 מקבל מענק נוסף של 500 שקלים.
תוכנית חיסכון לכל ילד היא חיסכון שהמדינה פותחת לכל ילד בישראל ומממנת אותו בעצמה. משרד האוצר השיק את התוכנית בשנת 2017. המטרה פשוטה: שכל ילד יגיע לחיים הבוגרים עם סכום התחלתי משלו. הכסף יכול לעזור בלימודים, ברישיון נהיגה, בשכר דירה ראשון או בכל צעד אחר בתחילת הדרך.
התוכנית לא קובעת להורים איפה לפתוח את החיסכון. כל משפחה בוחרת בעצמה איפה הכסף ינוהל ובאיזה מסלול. יש משפחות שמוסיפות כסף מהכיס, ויש שמסתפקות בהפקדה של המדינה. יש משפחות שבוחרות מסלול שקט עם סיכון נמוך, ויש שמעדיפות מסלול עם יותר מניות.
המדינה מפקידה 50 שקלים בכל חודש בחיסכון שרשום על שם הילד, עד שהוא מגיע לגיל 18. בשנה אחת זה 600 שקלים. אם החיסכון מתחיל מהלידה, המדינה מפקידה בסך הכול 10,800 שקלים לאורך 18 שנה.
הסכום הצפוי בסוף גבוה יותר מסכום ההפקדות. הסיבה היא הריבית או התשואה שהכסף צובר לאורך השנים. לפי נתוני התוכנית, ההפקדה החודשית של המדינה צפויה להצטבר לכ-20 אלף שקלים. זה סכום משמעותי לנער או נערה בתחילת החיים הבוגרים.
הורים שמוסיפים 50 שקלים בחודש מכפילים בערך את הסכום שהילד יקבל בסוף. ההפקדה של ההורים מצטרפת להפקדה של המדינה. לפי נתוני התוכנית, במקרה כזה הסכום הצפוי מגיע לכ-40 אלף שקלים.
בפועל זה אומר 100 שקלים בחודש שנכנסים לחיסכון של כל ילד. חצי מהם מגיע מהמדינה וחצי מההורים. גם סכום קטן כזה עובד לאורך זמן, כמו שמוסבר במדריך על השקעות קטנות שמניבות תשואה גם בסכומים נמוכים.
לפי נתוני משרד האוצר, קופת גמל צפויה לצבור כ-9,000 שקלים יותר מחיסכון בבנק עד גיל 21. זו ההחלטה הגדולה ביותר שההורים מקבלים. היא חשובה יותר מכל בחירה אחרת בתוכנית.
בבנק הכסף צובר ריבית. בקופת גמל הכסף מושקע בשוק ההון, למשל במניות ובאגרות חוב. הבנק נותן תחושת ביטחון ויציבות. קופת הגמל מציעה פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר, אבל גם תנודות בדרך.
| מאפיין | חיסכון בבנק | חיסכון בקופת גמל |
|---|---|---|
| סכום צפוי עד גיל 21 (הפקדות המדינה בלבד) | כ-14,000 שקלים | כ-23,000 שקלים |
| מספר גופים שהציעו את התוכנית ב-2019 | 8 בנקים | 12 קופות גמל |
| טווח ריבית או תשואה שנתית בנתוני העבר | 0 עד 4 אחוזים | 3.72 עד 9.93 אחוזים |
| חלק מהחסכונות שנפתחו | 1 מכל 3 | 2 מכל 3 |
מקור: נתוני משרד האוצר ונתוני הגופים לשנת 2019,
בבנק הכסף צובר ריבית, וזה האפיק היציב יותר, אבל גם זה שמניב פחות. גובה הריבית תלוי במסלול שהמשפחה בוחרת. היתרון המרכזי הוא שקט נפשי: הבנק הוא גוף יציב, וההפקדות לא ייעלמו.
החיסרון המרכזי הוא התשואה הנמוכה יחסית. לאורך 18 שנה, גם הפרש קטן בריבית הופך להפרש גדול בסכום הסופי. זה בדיוק הפער שרואים בין 14 אלף ל-23 אלף שקלים.
הבנקים מציעים להורים שלושה מסלולי ריבית שונים לבחירה. כל מסלול מתנהג אחרת כשהמחירים במשק או הריבית במשק משתנים.
ככל שהילד מבוגר יותר כשהחיסכון נפתח, הריבית שהבנק מציע נמוכה יותר. במסלול הריבית הקבועה ההפרש בולט במיוחד. גם במסלול הריבית המשתנה הטווח רחב, והוא יורד ככל שגיל הילד עולה.
| מסלול ושלב | שיעור ריבית שנתי |
|---|---|
| ריבית קבועה, ילד בתחילת חייו | 2 עד 4 אחוזים |
| ריבית קבועה, ילד בן 16 | כ-0.5 אחוז |
| ריבית קבועה, ילד בגילאי 17 עד 18 | מעט פחות מ-0.5 אחוז |
| תוכנית לגילאי 18 עד 21 | מעט פחות מ-0.5 אחוז |
| ריבית צמודה למדד | 0 עד 1 אחוז |
ההבדל בין 4 אחוזים לחצי אחוז הוא הבדל של פי שמונה בשיעור הריבית.
בבנק בוחרים מראש אם תהיה אפשרות לצאת מהתוכנית אחרי 5 שנים. האפשרות השנייה היא תוכנית בלי נקודת יציאה. תוכנית עם נקודת יציאה גמישה יותר, אבל כדאי לבדוק מה היא אומרת על שיעור הריבית.
חשוב גם משך התוכנית. יש תוכנית שנמשכת עד גיל 18, ויש תוכנית שממשיכה מגיל 18 עד 21. כל אחת מגיעה עם תנאים משלה, ולכן כדאי לקרוא את שתיהן לפני שמחליטים.
נכון לשנת 2019 אפשר היה לפתוח את התוכנית בשמונה בנקים. הרשימה לפי נתוני התוכנית באותה שנה:
רוב ההורים בוחרים בקופת גמל, ועל כל שני ילדים שחוסכים בקופת גמל, רק ילד אחד חוסך בבנק. כך עולה מנתוני משרד האוצר בשנים האחרונות. הנתון לא מפתיע, בגלל הפער בתשואות לטובת הקופות.
קופת גמל לחיסכון היא גוף שמשקיע את הכסף בשוק ההון. נכון לשנת 2019, 12 קופות גמל אפשרו לפתוח את התוכנית. מי שרוצה להבין לעומק את ההבדלים בין סוגי ההשקעות יכול לקרוא את הסקירה על אפיקי השקעה והאפשרויות למשקיעים.
בקופות הגמל יש ארבע רמות סיכון, ומסלול ההלכה מתפצל לשניים, כך שבפועל יש חמישה מסלולים. לא כל קופה מציעה את כולם. אלה המסלולים האפשריים:
ככל שהסיכון במסלול גבוה יותר, גם הרווח האפשרי וגם ההפסד האפשרי גדלים. סיכון, כשמו כן הוא. מסלול עם הרבה מניות יכול לרדת בחדות בשנה רעה.
מנגד, החיסכון הזה ארוך במיוחד. מי שפותח אותו בלידה מחכה לפחות 18 שנה, ולפעמים עד שני עשורים. מחקרים רבים מראים שבטווח של יותר מכמה שנים, השקעה במניות נטתה להניב יותר מהשקעה סולידית. נתוני השנים האחרונות מראים שמסלולי הסיכון המוגבר הניבו את התשואות השנתיות הגבוהות ביותר, 6 אחוזים בשנה ויותר.
ירידות חדות בשוק קורות מדי פעם. מה עושים כשהן מגיעות מוסבר בכתבה האם לשנות מסלול השקעה בעקבות הקורונה.
בנתוני השנים האחרונות, מסלולי הסיכון המוגבר הובילו, עם תשואה שנתית ממוצעת של עד כ-10 אחוזים. הנתונים מבוססים על מסלולים דומים שכל קופה הפעילה גם מחוץ לתוכנית. לכל מסלול בתוכנית יש מסלול מקביל עם תנאים ותשואות דומים.
| קופת גמל | מסלול בתוכנית | מספר מסלול דומה | תשואה שנתית ממוצעת |
|---|---|---|---|
| אלטשולר שחם | סיכון מוגבר | 1375 | 9.93 אחוזים |
| פסגות | סיכון מוגבר | 1330 | 9.24 אחוזים |
| הראל | סיכון מוגבר | 761 | 7.93 אחוזים |
| אנליסט | סיכון בינוני | 811 | 7.6 אחוזים |
| מנורה | סיכון מוגבר | 1364 | 6.98 אחוזים |
| הלמן אלדובי | סיכון מוגבר | 257 | 6.14 אחוזים |
| מיטב דש | סיכון בינוני | 103 | 5.73 אחוזים |
| הלמן אלדובי | סיכון בינוני | 107 | 4.99 אחוזים |
| הראל | סיכון מועט | 762 | 4.97 אחוזים |
| מיטב דש | הלכה | 767 | 4.85 אחוזים |
| מנורה | סיכון מועט | 1147 | 4.7 אחוזים |
| מיטב דש | סיכון מועט | 551 | 4.58 אחוזים |
| פסגות | סיכון מועט | 1331 | 4.44 אחוזים |
| הראל | הלכה | 1524 | 4.31 אחוזים |
| הלמן אלדובי | סיכון מועט | 681 | 3.81 אחוזים |
| אקסלנס | סיכון מועט | 385 | 3.72 אחוזים |
מקור: נתוני הקופות לשנת 2019,
הפער בין קופות באותה רמת סיכון יכול להיות גדול, ולכן כדאי להשוות ולא רק לבחור רמת סיכון. במסלולי הסיכון המוגבר הטווח נע בין 6.14 ל-9.93 אחוזים בשנה. במסלולי הסיכון המועט הטווח נע בין 3.72 ל-4.97 אחוזים.
יש גם פרטים קטנים שכדאי להכיר. במסלול הסיכון המועט של פסגות יש מקסימום 10 אחוזים מניות. במסלול הדומה של הלמן אלדובי יש מקסימום 20 אחוזים מניות. במסלול הבינוני של הלמן אלדובי יש עד 25 אחוזים מניות. במסלול הסיכון המועט של אקסלנס יש אגרות חוב בלבד, בלי מניות.
מסלולים בינוניים של קופות מסוימות הם מסלולים שמיועדים במקור לחוסכים בגילאי 50 עד 60. מסלולי סיכון מועט של חלק מהקופות מקבילים למסלולים לגילאי 60 ומעלה. זה עוזר להבין עד כמה המסלולים האלה שמרניים.
לחלק מהקופות ומהמסלולים לא היו נתוני תשואה מסודרים, ולכן הם לא מופיעים בטבלה הקודמת. לחלקם כן ידוע מספר המסלול המקביל, וממנו אפשר להמשיך לבדוק.
| קופת גמל | מסלול בתוכנית | מספר מסלול דומה |
|---|---|---|
| מיטב דש | סיכון מוגבר | 7215 |
| אנליסט | סיכון מוגבר | 7215 |
| אקסלנס | סיכון מוגבר | 8626 |
| פסגות | סיכון בינוני | 9890 |
| פסגות | הלכה | 767 |
| מנורה | סיכון בינוני | 9792 |
| מנורה | הלכה | 9795 |
| הראל | סיכון בינוני | 9742 |
| מגדל מקפת | הלכה | 2048 |
יש גם קופות שלא היה עליהן מידע על מסלולים מקבילים בכלל:
הבחירה תלויה בשני דברים: כמה שנים נשארו עד שהילד ישתמש בכסף, וכמה ההורים מסוגלים לסבול ירידות בדרך. אין מסלול אחד שמתאים לכולם. שלוש המשפחות הבאות מראות איך זה נראה בחיים.
לתינוקת יש 18 שנה עד גיל ההפקדה האחרון, וזה הטווח הארוך ביותר שהתוכנית מאפשרת. נניח זוג שמכניס 14,000 שקל בחודש ומשלם 4,200 שקל שכר דירה. 50 שקלים בחודש לחיסכון של הבת הם פחות מאחוז אחד מההכנסה.
| נתון | בלי תוספת הורים | עם תוספת של 50 שקלים |
|---|---|---|
| הפקדה חודשית | 50 שקלים | 100 שקלים |
| הפקדות בשנה | 600 שקלים | 1,200 שקלים |
| סך ההפקדות עד גיל 18 | 10,800 שקלים | 21,600 שקלים |
| סכום צפוי לפי נתוני התוכנית | כ-20,000 שקלים | כ-40,000 שקלים |
בשביל הזוג הזה, 10,800 שקלים מהכיס לאורך 18 שנה מוסיפים לבת כ-20 אלף שקלים.
במשפחה עם שלושה ילדים, תוספת של 50 שקלים לכל ילד היא 150 שקלים בחודש. נניח משפחה שמכניסה 19,000 שקל בחודש ומחזירה 5,200 שקל משכנתא. 150 שקלים בחודש הם 1,800 שקלים בשנה.
אם התקציב לחוץ, לא חייבים להוסיף. ההפקדה של המדינה ממשיכה להצטבר גם בלי תוספת. מה שחשוב יותר הוא הבחירה בין בנק לקופת גמל, כי היא לא עולה למשפחה שקל. כדי למצוא מקום ל-150 שקלים בתקציב, אפשר להיעזר במדריך ככה תנהלו את הכסף שלכם לבד ונכון.
לילד בן 12 נשארו רק 6 שנים של הפקדות עד גיל 18, ולכן השיקולים שונים. בתקופה כזו המדינה מפקידה 3,600 שקלים. בבנק, הריבית לילדים בגיל הזה כבר נמוכה מאוד, ומגיעה לכחצי אחוז בגיל 16.
בטווח קצר יותר, ירידה חדה בשוק משאירה פחות זמן להתאושש. הורים לילד בגיל הזה שוקלים לעיתים מסלול בסיכון בינוני או מועט. כשהילד עצמו מתחיל להתעניין בכסף, אפשר להמשיך את השיחה עם המדריך על השקעות קטנות לצעירים.
הטעות היקרה ביותר היא לא לבחור בכלל ולתת להחלטה לקרות מעצמה. אלה הטעויות שחוזרות הכי הרבה:
הכסף נפתח למשיכה בגיל 18 באישור ההורים, ובגיל 21 בלי אישור ועם מענק של 500 שקלים. לפני גיל 18 אי אפשר למשוך, מלבד מקרים חריגים.
| גיל הילד | אפשרות משיכה | מענק נוסף |
|---|---|---|
| מתחת ל-18 | רק במקרים חריגים, כמו פטירת הורים או בעיה רפואית | 0 שקלים |
| 18 | אפשר למשוך באישור ההורים | 0 שקלים |
| 21 | אפשר למשוך בלי אישור ההורים | 500 שקלים |
כדי למשוך את הכסף, ממלאים טופס מתאים באתר של קופת הגמל, של הבנק או של הביטוח הלאומי. הבקשה מוגשת בגיל שבו מותר למשוך. בגיל 18 צריך לצרף את אישור ההורים.
ההחלטה אם למשוך בגיל 18 או לחכות לגיל 21 שייכת לרוב לשיחה משפחתית. שלוש שנים נוספות פירושן עוד זמן לצבור ריבית או תשואה, ועוד 500 שקלים מענק.
את הבחירה איפה לפתוח את החיסכון עושים דרך אתר הביטוח הלאומי. באתר יש הסבר מפורט על התהליך, על הבחירה בין בנק לקופת גמל ועל בחירת המסלול. אם ההורים לא בוחרים, המדינה בוחרת עבורם קופת גמל באקראי.
אלה השאלות שהורים שואלים הכי הרבה על תוכנית חיסכון לכל ילד. התשובות מבוססות על נתוני התוכנית ועל נתוני משרד האוצר.
לפי נתוני משרד האוצר, חיסכון בבנק צפוי להגיע לכ-14 אלף שקלים עד גיל 21, וחיסכון בקופת גמל לכ-23 אלף שקלים. הסכומים האלה מחושבים רק לפי ההפקדות של המדינה, בלי תוספת של ההורים.
אם ההורים לא בוחרים, המדינה בוחרת עבורם באקראי קופת גמל שבה ייפתח החיסכון. הבחירה האקראית לא מתחשבת בגיל הילד או בהעדפות המשפחה.
לא, התוספת של ההורים היא רשות ולא חובה. ההפקדה של המדינה נכנסת בכל מקרה. התוספת מגדילה את הסכום הצפוי מכ-20 אלף לכ-40 אלף שקלים.
לא, תשואות העבר לא מבטיחות שום תשואה בעתיד. מסלולים עם מניות יכולים לעלות ולרדת. בבנק הריבית ידועה מראש, אבל היא נמוכה יותר.
רוב ההורים בוחרים בקופת גמל בגלל הפער בתשואות לעומת הבנקים. לפי נתוני משרד האוצר, על כל שני ילדים שחוסכים בקופת גמל, ילד אחד חוסך בבנק.
שני המסלולים הם ברמת סיכון בינונית, וההבדל ביניהם הוא כללי הדת שלפיהם הכסף מושקע. מסלול הלכה יהודית פועל לפי ההלכה היהודית. מסלול הלכה שריעה פועל לפי כללי הדת המוסלמית.
לא, בנק הוא בחירה לגיטימית למי שמעדיף יציבות על פני תשואה. הכסף בבנק בטוח וצובר ריבית קבועה או צפויה. המחיר הוא סכום סופי נמוך יותר בממוצע.
שתי האפשרויות, בנק וקופת גמל, עוזרות לילד לבנות את עתידו, אבל הן לא מובילות לאותו סכום. המדינה מפקידה 50 שקלים בחודש בכל מקרה. ההורים מחליטים איפה הכסף יעבוד ואם להוסיף עליו.
קופת גמל צפויה לצבור יותר לפי נתוני משרד האוצר, ורוב ההורים בוחרים בה. בנק מתאים למי שמעדיף שקט ויציבות. בכל מקרה, כדאי לבחור באופן פעיל ולא להשאיר את ההחלטה לבחירה אקראית. בדיקה של מספר המסלול ושל התשואות פעם בשנה מספיקה כדי לדעת שהחיסכון בכיוון הנכון.
המקורות הבאים הם גופים רשמיים שמפרסמים מידע על קופות גמל, ריבית ומדד המחירים. הנתונים על הקופות והבנקים מבוססים על נתוני התוכנית לשנת 2019.
כל המקורות נבדקו ב-12.10.2026.