השקעה בסחורות - משתלם? איך עושים זאת?

למה בכלל אנשים מחפשים השקעה בסחורות?

הסיבה המרכזית היא שריבית נמוכה בבנקים דוחפת אנשים לחפש אפיקים אחרים לכסף שלהם. כשהפיקדון בבנק כמעט לא מוסיף כסף, אנשים מתחילים לבדוק נדל"ן, מניות בבורסה ואפיקים פחות מוכרים. שוק הסחורות הוא אחד מהם. את הריבית העדכנית אפשר לבדוק באתר בנק ישראל, והיא משפיעה ישירות על כמה החיסכון הבטוח שלכם באמת מרוויח.

לשוק הסחורות יש שני פנים. מצד אחד, הרבה אנשים מוצאים בו תחושת ביטחון בזמני משבר. זהב, למשל, נתפס כבר אלפי שנים כמקלט. מצד שני, המינוף הגבוה והכמות העצומה של גורמים שמשפיעים על המחיר הופכים אותו לשוק מסוכן ולא יציב. מזג אוויר, מלחמה, החלטת ממשלה או אפילו שמועה יכולים להזיז מחיר בתוך יום.

אם השקעה בזהב, בנפט או אפילו בצמר מעניינת אתכם, כדאי להבין קודם איך השוק הזה עובד. הוא שונה מאוד מקנייה של מניה או של דירה. הוא גם שונה מאפיקים אלטרנטיביים אחרים, כמו השקעה באומנות, שבהם קונים חפץ מוחשי ומחזיקים בו.

מה נחשב "סחורה" ואילו סוגים אפשר לקנות?

סחורה היא כל מוצר, חומר גלם או תוצרת חקלאית שבני אדם קונים ומוכרים ביניהם בכמויות גדולות. לאדם רגיל עם סכום פנוי להשקעה יש הרבה אפשרויות: שוק ההון, נדל"ן, סטארט-אפים ועוד. ענף הסחורות הוא עוד אפשרות כזו. הוא ענף רחב שמאגד תחתיו כמעט כל דבר שאפשר לגדל, לכרות או להפיק.

נהוג לחלק את הסחורות לחמש קבוצות:

1. סחורות חקלאיות
2. סחורות מן החי
3. סחורות אנרגיה
4. מתכות יקרות
5. מתכות תעשייתיות

סחורות חקלאיות

סחורות חקלאיות מגיעות מעולם הצומח, ויש מי שמפצל אותן לשני שווקים: שוק הגרעינים ושוק הסחורות הרכות. בקבוצה הזו נמצאים חיטה, שעורה וקקאו. לצידם נמצאים גם צמר, כותנה, גומי וחלב. מפתיע לגלות שגם תרכיזי מיצים קפואים נכללים כאן, כל עוד הם מבוססים על מיץ טבעי.

סחורות מן החי

סחורות מן החי הן בעיקר בקר שמגדלים לצורך מזון. זהו שוק קטן יותר, אבל הוא מושפע מאותם גורמים כמו החקלאות: מחירי מספוא, מחלות, מזג אוויר ושינויים בהרגלי אכילה.

סחורות אנרגיה

סחורות אנרגיה כוללות נפט, פחם, גז טבעי, ואפילו פרופן ואורניום. אלה הסחורות שמניעות את הכלכלה העולמית. לכן הן גם הרגישות ביותר לאירועים פוליטיים ולמשברים בין מדינות.

מתכות יקרות

מתכות יקרות כמו זהב, פלטינה, כסף ופלדיום הן אחד האפיקים הפופולריים ביותר בשוק הסחורות. הן נחשבות שומרות ערך, ומשקיעים רבים מחזיקים אותן בתיק לאורך שנים. בהמשך יש פירוט על הזהב בנפרד.

מתכות תעשייתיות

הקבוצה האחרונה היא מתכות תעשייתיות כמו נחושת, עופרת ואבץ. יש כאן גם מתכות שרוב האנשים לא שמעו עליהן מעולם. הביקוש להן תלוי בעיקר בבנייה, בתעשייה ובייצור, ולכן הן נוטות לעלות כשהכלכלה העולמית צומחת.

אין לכם מקום ל-20 טון חיטה: איך עובד חוזה עתידי?

רוב ההשקעות בסחורות נעשות דרך חוזים עתידיים, כלומר הסכם על מחיר שישולם בתאריך מסוים בעתיד. בחוזה יש שני צדדים. האחד הוא בעל הסחורה. השני הוא משקיע שרוצה להרוויח משינוי המחיר, ונקרא "ספקולנט". החוזה משקף את ההערכה של שני הצדדים לגבי המחיר של יחידה בנקודת זמן עתידית.

הדוגמה של ראובן ושמעון

ראובן מגדל בקר, ושמעון מהמר שהמחיר יעלה, וכך שניהם חותמים על אותו חוזה מסיבות הפוכות. לראובן יש עדר של 10 טון בקר, שיימכר לשחיטה בעוד כשלושה חודשים, בחודש מרץ. הוא רוצה לחתום היום על חוזה למכירה במחיר של 20 שקל לקילו. כך הוא מגדר את הסיכון, כלומר מגן על עצמו מפני ירידת מחיר, ומבטיח הכנסה ידועה מראש.

שמעון שמע על החוזה ומעוניין להשקיע. הוא מעריך שבמרץ קילו בקר יהיה שווה יותר מ-20 שקל. לכן הוא חותם עם ראובן. אם במרץ המחיר יעלה מעל 20 שקל, שמעון מרוויח. אם המחיר ירד מתחת ל-20 שקל, ראובן יוצא נשכר. 10 טון הם 10,000 קילו, ולכן ערך החוזה הוא 200,000 שקל.

מה שאחד מרוויח, השני מפסיד באותו סכום בדיוק.

מה קובע את המחיר: היצע וביקוש

מחיר הסחורה נקבע בסופו של דבר על ידי כוחות השוק, כלומר היצע וביקוש. כשההיצע בשוק עולה, המחיר יורד. הסיבה היא החשש של היצרנים מהצטברות מלאי והרצון למכור מהר. כשההיצע יורד, החשש הזה נעלם. מעט ספקים מול אותו ביקוש מובילים לעליית מחיר.

לכן חוזה עתידי הוא בעצם הימור על השאלה איך ייראו ההיצע והביקוש בעוד כמה חודשים. בציר של חקלאי, הוא כלי ביטוח. בציר של ספקולנט, הוא כלי להרוויח מתחזית נכונה.

זהב, נפט וקפה: למה דווקא הן מושכות הכי הרבה כסף?

מבין כל הסחורות, נפט, זהב וקפה הן אלה שעומדות בחוד החנית מבחינת היקף ההשקעה בבורסה. לכל אחת מהן סיפור אחר, וסיבה אחרת שבגללה משקיעים מתעניינים בה.

נפט

נפט הוא מקור אנרגיה זמין ונייד, אבל מחירו רחוק מלהיות יציב. הוא מניע היום את רוב כלי הרכב, כלי השיט והמטוסים. לכאורה זה הופך אותו להשקעה אמינה. בפועל, המעבר העולמי לאנרגיה נקייה מתחילת המאה מערער את המחיר. מאז שהגיע לשיא בשנת 2008, המחיר נמצא בתנודה מתמדת ומושפע מאוד מאירועים עולמיים. מה שמושך משקיעים לנפט בתקופות מסוימות הוא מחיר נמוך יחסית, שנתפס כהזדמנות לצמיחה ולרווח מהיר.

זהב

זהב נחשב מאז ימי קדם למתכת יקרה, ומשקיעים רבים מחזיקים אותו בתיק באופן קבוע. הוא נתפס כעוגן יציב, שערכו נשמר גם בזמני זעזוע. הוא גם נחשב חלופה טובה לסחורות אחרות בזכות המוניטין היציב שלו. דוגמה לכוחו: אחרי כמה שנים של יציבות יחסית סביב 1,250 דולר לאונקיה, המחיר קפץ בשנת 2020 עד 1,670 דולר. מי שרוצה לחזק את ההגנה מפני תנודות במטבע המקומי יכול לקרוא גם על השקעה בדולר, שגם היא נבחרת לעיתים מאותה סיבה.

קפה

קפה הוא אחד השווקים היציבים יחסית בעולם הסחורות, כי הוא מתפרס על פני הרבה מדינות ויבשות. נכון לשנת 2014, שווי השוק העולמי של הקפה עמד על 105 מיליארד דולר. לצידו, לקפה הירוק, שהוא חומר הגלם, היה שווי שוק של 26 מיליארד דולר. מאז, מכונות קפה הגיעו כמעט לכל בית, והיקף הסחר גדל. ארצות הברית הייתה, נכון לשנת 2012, הצרכנית הגדולה בעולם. האקלים במדינות כמו ברזיל, וייטנאם, קולומביה ואתיופיה הופך אותן לבסיס יצוא חזק, וזה מה שמייצב את השוק לאורך זמן.

אלה נתוני עבר, והם לא מלמדים על המחיר בעתיד.

למה כן? שלושה יתרונות של השקעה בסחורות

לסחורות יש שלושה יתרונות עיקריים, גם כהשקעה בפני עצמה וגם כתוספת לתיק קיים. הם לא הופכים את הסחורות להשקעה בטוחה, אבל הם מסבירים למה משקיעים רבים מקצים להן חלק קטן מהכסף.

1. מתאם נמוך לשוק ההון
2. הגנה מפני אינפלציה
3. גידור מפני אירועים פוליטיים וכלכליים

מתאם נמוך לשוק ההון

המתאם בין שוק הסחורות לבין מניות ואג"ח נמוך מאוד, ולכן סחורות יכולות לפזר את הסיכון בתיק. מתאם, או קורלציה, הוא מדד שמראה עד כמה שני נכסים זזים יחד. כשמשקיעים בכמה אפיקים שאין קשר ישיר בין ההצלחה שלהם, הנפילה של אחד לא גוררת בהכרח את האחרים.

לדוגמה, מי שהשקיע בשוק הקפה, ומזג האוויר "השתגע" בשנה מסוימת, לא צפוי לראות פגיעה בהשקעה שלו בנדל"ן. אין קשר בין שני השווקים. אבל המתאם בין נכסים משתנה כל הזמן. לכן כדאי לבדוק אותו מחדש מדי פעם. בנוסף, כל סחורה וכל מניה צריכות להיבחן לגופן, כדי לוודא שיש להן ציפייה סבירה לתשואה. השאלה איך מחלקים בין אפיקים שונים עולה גם בהשוואה של השקעה בנדל"ן נגד בורסה.

הגנה מפני אינפלציה

מנתוני עבר עולה ששוק הסחורות הוא זה שהציג את הביצועים הטובים ביותר בתקופות של אינפלציה. הסיבה העיקרית היא חוסר ודאות. כשהאמון בכלכלה ובמטבעות נשחק, אנשים רואים ערך ממשי בנכסים מוחשיים. לחם, חלב וביצים נשארים בעלי ערך גם כשהכסף מאבד מכוחו.

למשפחה ישראלית זה מתורגם לדבר מוכר. כשסל הקניות בסופר מתייקר, מחירי חומרי הגלם שמאחוריו כבר עלו קודם. מי שמחזיק חלק קטן מהחיסכון בסחורות, מחזיק בעצם חלק מאותם חומרי גלם שמתייקרים.

גידור מפני אירועים פוליטיים וכלכליים

סחורות יכולות להרוויח בדיוק מאותם אירועים שפוגעים במניות. לדוגמה, אמברגו כלכלי דמיוני על סעודיה יוריד בחדות את היצע הנפט. מניות חברות הנפט הסעודיות ייפגעו. אבל מחיר הנפט עצמו צפוי לעלות, כי פחות נפט זמין בשוק. מי שמחזיק גם מניות וגם סחורה, מקבל איזון מסוים.

אחרי הדבש, העוקץ: מה החסרונות?

לצד היתרונות, יש להשקעה בסחורות שני חסרונות כבדים: הסחורה לא מייצרת כסף בעצמה, ועלות ההחזקה דרך חוזים יכולה לאכול את הרווח. התמונה שתוארה עד כה היא תמונה אידאלית, של אפיק שמאזן את התיק ומוסיף לו רווח. במציאות, יש מחיר.

1. "כסף מת" - הסחורה לא מניבה הכנסה
2. גלגול חוזים ותופעת הקונטנגו

למה קוראים לזה "כסף מת"?

סחורה לא מייצרת הכנסה מעצם קיומה, ולכן הרווח ממנה תלוי רק בשינוי המחיר. נדל"ן מייצר דמי שכירות כל חודש. חברה מייצרת רווחים. שק אורז לא יכפיל את עצמו, וצמר שנגזז לא יתארך. הרווח בסחורות נוצר רק כשהביקוש עולה או כשהמקורות להשגת הסחורה מצטמצמים.

אילו מדובר היה בנכס בלי סיכון, שערכו עולה כל יום, זו לא הייתה בעיה. אבל שווקי הסחורות תנודתיים מאוד. גילוי מקורות חדשים, מזג אוויר, שמועה או החלטת ממשלה יכולים להוריד את המחיר בחדות. השילוב של סיכון גבוה ותשואה ריאלית אפסית לאורך זמן מוביל לקביעה שמדובר ב"כסף מת". מכאן גם ההמלצה הנפוצה להשקיע בחוזים כאלה לטווח קצר בלבד, ולא לטווח ארוך.

גלגול חוזים: למה לא באמת קונים את הסחורה?

מי שמשקיע בחוזה עתידי לא רוכש את הסחורה עצמה, ולכן מנהלי הקרנות "מגלגלים" חוזים, וזה מייקר את ההשקעה. הסיבה פשוטה ולוגיסטית. רוב המשקיעים, פרטיים וגם מוסדיים, לא ערוכים לאחסן 20 טון קפה או חיטה. לכן מנהל תעודת הסל קונה חוזה, מוכר אותו לפני מועד המסירה, וקונה חוזה חדש במקומו. התהליך חוזר שוב ושוב עד לתקופה הרצויה, ובכל סבב יש עלויות.

קונטנגו ובקוורדיישן: מה זה אומר עבורכם?

קונטנגו הוא מצב שבו החוזה החדש יקר מהחוזה הישן, ובו המשקיע מפסיד בכל גלגול. זה קורה לרוב כשהביקוש לחוזים העתידיים גבוה מההיצע. במצב כזה, הכסף ממכירת החוזה הישן מספיק לקנייה של פחות חוזים חדשים. במצבי קיצון, מחיר הסחורה יכול לעלות ומחיר התעודה דווקא לרדת.

המצב ההפוך נקרא בקוורדיישן. בו החוזה החדש זול יותר, כי הביקוש קטן או שההיצע גדל, והמשקיע מרוויח מהגלגול. לצערם של המשקיעים, מצבים כאלה פחות נפוצים בשוק.

בקונטנגו, גם בלי שינוי במחיר הסחורה, החשיפה שלכם מתכווצת בכל גלגול.

איך משקיעים בפועל? שלוש דרכים עיקריות

לפני שבוחרים דרך, כדאי לבדוק אם התחום בכלל מתאים לכם, כי מדובר בתחום סבוך, ספקולטיבי וממונף. מי שהתקשה להבין את ההסברים עד כאן, אולי צריך לשקול אפיק אחר. בחוזים עתידיים, בסופו של דבר רק אחד הצדדים מרוויח. מי שבכל זאת מחליט להשקיע, יכול לבחור באחת משלוש דרכים:

1. תעודות סל וקרנות חוזי סחורות
2. קרנות נאמנות בניהול פעיל
3. מניות של חברות שמייצרות את הסחורה

תעודות סל וקרנות חוזי סחורות

זו הדרך הנוחה ביותר, כי קרן אחת מחזיקה חוזים על מגוון סחורות ואתם קונים אותה כמו מניה. בחו"ל יש קרנות כמו קרן די-בי-סי, שמחזיקה חוזים על סחורות שונות. בישראל יש תעודות סל שעוסקות בתחום, ובראשן "פסגות סל סחורות" ו"קסם סל סחורות עולמי". את רשימת ניירות הערך הנסחרים אפשר לבדוק באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מי שבוחר בדרך הזו צריך להכיר את שלושת מקורות הרווח שלו:

1. מחיר הנכס הבסיסי - מחיר הסחורה עצמה, שלפיו בודקים את הרווח במכירה.
2. תשואת הגלגול - שלילית בקונטנגו או חיובית בבקוורדיישן.
3. תשואה על הביטחונות - הכסף שהקרן מפקידה כביטחון מושקע לרוב בנכסים חסרי סיכון.

הבעיה היא שנכסים חסרי סיכון ומחיר הסחורה לא מניבים תשואה ריאלית לאורך זמן. גלגול החוזים יכול להיות חיובי או שלילי. לכן, למרות הנוחות, זו לא בהכרח הדרך הטובה ביותר להשקיע.

קרנות נאמנות בניהול פעיל

קרן נאמנות דומה לתעודת סל, אבל כאן מנהל קרן מחליט באופן פעיל איפה להשקיע את הכסף. תעודת סל "נצמדת" למדד מסוים ולא זזה ממנו. קרן נאמנות, לעומת זאת, משנה את ההרכב לפי שיקול דעת המנהל. מדריך הרגולטור האמריקאי לקרנות נאמנות מסביר שבקרן מנוהלת משלמים בדרך כלל דמי ניהול גבוהים יותר בתמורה לניהול. הפיקוח על קרנות הנאמנות בישראל הוא בידי רשות ניירות ערך.

מניות של חברות סחורות

בדרך הזו קונים מניות של חברות שמייצרות או מוכרות את הסחורה, למשל חברה שמגדלת קפה בברזיל. הרעיון פשוט: אם הביקוש לקפה עולה, ההכנסות של החברה עולות, ואיתן מחיר המניה. הבעיה היא שמחיר מניה תלוי בהרבה דברים מעבר למחיר הסחורה. הוא מושפע ממצב הרוח בשוק, מההנהלה, מהחובות של החברה ומאמון הציבור. לכן ייתכן שהביקוש לקפה יעלה, ומניית החברה דווקא תרד.

דוגמה מהחיים: כמה זה שווה למשפחה רגילה?

גם בתרחיש אופטימי, החלק של הסחורות בחיסכון משפחתי צריך להיות קטן מספיק כדי שנפילה בו לא תשנה את התוכניות. קחו זוג בשנות הארבעים, עם ילד בן 9. הם מרוויחים יחד 22,000 שקל בחודש ומשלמים 5,200 שקל משכנתא. במשך השנים הצטבר להם חיסכון של 80,000 שקל, שמיועד לבר המצווה ולעזרה ללימודים בעתיד.

הם שוקלים להעביר חלק לתעודת סל על סחורות, אחרי שקראו על אינפלציה ועל זהב. הטבלה מראה מה קורה לחיסכון בשני גדלים שונים של השקעה, אם הסחורות ירדו ב-25% בשנה רעה.

אותה ירידה בדיוק היא אי נוחות במקרה הראשון, ופגיעה ממשית בתוכנית במקרה השני.

בפועל, המשמעות למשפחה ברורה. סכום קטן בסחורות יכול לתת לה פיזור מסוים והגנה בתקופות של התייקרות. סכום גדול הופך את החיסכון לילד להימור על מחירי נפט וקפה. כסף שמיועד למטרה ידועה בתאריך ידוע מתאים פחות לאפיק כזה.

אילו טעויות כדאי להכיר מראש?

רוב ההפסדים בסחורות נובעים מכך שמשקיעים מתייחסים אליהן כמו למניות או לחיסכון בטוח. אלה הטעויות שחוזרות הכי הרבה:

1. קנייה אחרי כותרת בחדשות - כשמחיר כבר קפץ, חלק גדול מהעלייה כבר מאחוריכם.
2. התעלמות מגלגול החוזים - ציפייה שהתעודה תעקוב בדיוק אחרי מחיר הסחורה.
3. החזקה לטווח ארוך בלי בדיקה - בגלל הקונטנגו, החזקה ארוכה יכולה לשחוק את ההשקעה.
4. ריכוז בסחורה אחת - הימור על נפט בלבד, למשל, תלוי באירוע אחד בעולם.
5. שימוש בכסף שנדרש בקרוב - תנודתיות גבוהה לא מתאימה לכסף שצריך בעוד שנה.

סחורות הן רק אחד מכמה אפיקים אלטרנטיביים. מי שמחפש מגוון יכול להשוות אותן לקרנות פרייבט אקוויטי, להשקעות אימפקט או למימון המונים. לכל אחד מהם יש פרופיל סיכון שונה ונזילות שונה.

אז האם השקעה בסחורות משתלמת?

השקעה בסחורות יכולה להשתלם כחלק קטן ומבוקר מתיק מפוזר, אבל היא לא מתאימה כאפיק מרכזי לחיסכון. היא נותנת פיזור, כי היא לא זזה יחד עם המניות. היא נוטה להחזיק מעמד בתקופות אינפלציה. היא יכולה להרוויח מאירועים פוליטיים שפוגעים בשווקים אחרים.

מנגד, סחורה לא מייצרת הכנסה, המחיר שלה קופץ בגלל מזג אוויר ושמועות, והחזקה דרך חוזים חושפת אתכם לקונטנגו. ריבית נמוכה בבנק היא סיבה טובה לחפש אפיקים נוספים. היא לא סיבה מספקת להכניס כסף לשוק שלא מבינים עד הסוף.

קראו גם: השקעה בחברות קנאביס

שאלות נפוצות

אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי שמתחיל לבדוק השקעה בסחורות. התשובות קצרות, וכל אחת מפנה לסעיף המתאים במאמר.

האם צריך לקנות ולאחסן את הסחורה עצמה?

לא, רוב המשקיעים לא מחזיקים את הסחורה בפועל. ההשקעה נעשית דרך חוזים עתידיים, תעודות סל, קרנות נאמנות או מניות. אף אחד לא מצפה מכם לאחסן 20 טון חיטה במחסן.

האם תעודת סל על סחורות עוקבת בדיוק אחרי מחיר הסחורה?

לא תמיד, בגלל גלגול החוזים. במצב של קונטנגו, התעודה יכולה להניב פחות ממחיר הסחורה, ובמקרי קיצון אפילו לרדת כשהסחורה עולה. בבקוורדיישן המצב הפוך.

האם סחורות מגנות מפני אינפלציה?

נתוני עבר מראים ששוק הסחורות הציג ביצועים טובים במיוחד בתקופות אינפלציה. הסיבה היא שבזמני חוסר ודאות אנשים מעדיפים נכסים מוחשיים. אבל נתוני עבר אינם הבטחה לעתיד.

מה ההבדל בין השקעה במניית חברת סחורות לבין השקעה בסחורה?

מניה תלויה גם בחברה עצמה, לא רק במחיר הסחורה. הנהלה חלשה, חובות או חוסר אמון של הציבור יכולים להוריד את המניה גם כשהסחורה מתייקרת.

לכמה זמן מתאים להשקיע בסחורות?

ההמלצה הנפוצה היא להשקיע בחוזים על סחורות לטווח קצר. הסיבה היא שהסחורה לא מייצרת הכנסה, והחזקה ארוכה חושפת אתכם לעלויות גלגול חוזרות.

האם זהב שונה משאר הסחורות?

זהב נחשב יציב יותר ומשמש עוגן בתיקים של משקיעים רבים. הוא עלה מכ-1,250 דולר לאונקיה ל-1,670 דולר בשנת 2020. גם הוא לא מייצר הכנסה, ולכן הרווח ממנו תלוי רק במחיר.

מקורות

הרשימה כוללת את הגופים הרשמיים שבהם אפשר לבדוק ריבית, ניירות ערך ומידע על קרנות. כל קישור מוביל לעמוד הספציפי שרלוונטי לנושא.

• בנק ישראל - ריבית בנק ישראל: https://www.boi.org.il/information/interestrates/
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - ניירות ערך נסחרים: https://market.tase.co.il/he/market_data/securities
• רשות ניירות הערך האמריקאית - מדריך לקרנות נאמנות: https://www.sec.gov/investor/pubs/sec-guide-to-mutual-funds.pdf

כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.