השקעות משפטיות - מיזם חברתי מהפכני בתחום התביעות?

מה עומד מאחורי מודל מימון התביעות?

הקרן הוקמה בשנת 2017 על בסיס רעיון של פרופסור מאוניברסיטת בר אילן, במטרה לפתור כשל מימוני בתביעות נזיקין. הרעיון פשוט: אדם שנפגע ורוצה לתבוע נדרש להוציא כסף רב עוד לפני שראה שקל אחד של פיצוי, וההוצאה הזו נעשית גם כשהתביעה נכשלת.

הוצאות תביעת נזיקין אינן מסתכמות בשכר טרחת עורך דין. יש אגרות בית משפט, יש חוות דעת רפואיות, לעיתים יש צורך בחוות דעת של מהנדס, אקטואר או כלכלן, ולעיתים גם בעדים מומחים. כל אחד מהרכיבים האלה עולה כסף, והתשלום מתבצע מראש.

הכשל הראשון: הפיצוי נשחק בהוצאות

גם תובע שזוכה בתביעה אינו מקבל לידיו את מלוא הסכום שבית המשפט קבע כמגיע לו. חלק מהפיצוי מתקזז מול ההוצאות שכבר שולמו ומול שכר הטרחה, כך שהסכום שנועד להחזיר את מצבו של הנפגע לקדמותו מגיע אליו חלקי.

נניח שבית המשפט פסק פיצוי של 400,000 ש"ח. אם ההוצאות המקדמיות הסתכמו ב-40,000 ש"ח, ועל כך נוסף שכר טרחה שמחושב כאחוז מהסכום שנפסק, הסכום נטו שנשאר בכיס קטן משמעותית מהסכום שהוגדר בפסק הדין כצודק.

הכשל השני: מי שאין לו כסף לא מגיע לבית המשפט

נפגעים רבים אינם ניגשים לתביעה כלל, פשוט משום שאין ברשותם את הסכום הראשוני הדרוש לפתיחת ההליך. מדובר בסוג של מחסום כניסה כלכלי, והוא פוגע בעיקר באוכלוסיות מוחלשות ובנפגעים שאיבדו את כושר ההשתכרות שלהם בדיוק בגלל הנזק שבגינו הם רוצים לתבוע.

לצד מחסום הכניסה קיים גם מחסום הסיכון. גם מי שיכול לגייס את הסכום הראשוני לא תמיד מוכן להמר עליו, כי תביעה אינה מבטיחה פיצוי. השילוב של השניים מייצר שוק שבו רק חלק מהנפגעים ממצה את זכויותיו.

💡 טיפ זהב לנפגעים: לפני שמוותרים על תביעה בגלל העלות, כדאי לבדוק אילו זכויות מגיעות ממילא ללא הליך משפטי, למשל דרך המוסד לביטוח לאומי. לעיתים המסלול המנהלי מספק חלק מהפתרון, והתביעה האזרחית מתמקדת ביתרה.

איך הקרן עובדת בפועל?

הקרן בוחנת את נתוני התיק, מעריכה את הסיכוי לקבלת פיצויים, ואם ההערכה חיובית היא מממנת את מלוא ההוצאות המשפטיות. התובע אינו מוציא כסף מכיסו בשום שלב של ההליך, וההתקשרות מול עורך הדין נעשית דרך הקרן.

הוועדה שמחליטה על מימון מורכבת משופטת, מעורכי דין מובילים ומכלכלנים, כולם בעלי ניסיון בתחום הנזיקין. משך ההחלטה עומד על יום עד שלושה ימים בממוצע, בהתאם למורכבות התיק.

אילו הוצאות הקרן מכסה?

הכיסוי כולל את כל ההוצאות המשפטיות ללא יוצא מן הכלל: אגרות בית משפט, חוות דעת של בעלי מקצוע ושכר טרחת עורכי הדין. מעבר לכך, מכיוון שהאינטרס להגדיל את הפיצוי הוא גם של הקרן עצמה, היא מממנת גם רכיבים שאינם מינימום הכרחי.

רכיבים כאלה יכולים להיות מגשר, בורר, חוות דעת שנייה מעבר לזו שבית המשפט דורש, או בדיקה מקצועית נוספת שמחזקת את התיק. הדוגמה הקלאסית היא תובעת שמסתפקת בחוות דעת רפואית אחת ומגיעה לפיצוי חלקי, בעוד חוות דעת נוספת הייתה עשויה להעלות את שיעור הנכות המוכר ואת הפיצוי הנגזר ממנו. כשהמימון חיצוני, שיקול התקציב יורד מהשולחן.

איך מחושב התשלום לקרן?

התמורה לקרן מורכבת משני רכיבים בלבד: החזר הסכום שהושקע בתיק, ועמלה שנגזרת מגובה ההשקעה, מרמת הסיכון ומסוג ההליך. היא אינה מחושבת כאחוז מהפיצוי שנפסק, וזה ההבדל המהותי מהשוק המסורתי.

בשוק המסורתי שכר הטרחה נקבע כאחוז מהפיצוי, מתוך כוונה ליצור תמריץ לעורך הדין להשיג את הסכום הגבוה ביותר. המודל של הקרן משמר את מנגנון התמריצים הזה, משום שהקרן משלמת לעורך הדין את שכר הטרחה לפי החישוב הרגיל שלו, אך אינה מגלגלת את אותו חישוב אל התובע.

המשמעות המעשית: ככל שהפיצוי גדול יותר, כך חלק גדול יותר ממנו נשאר אצל התובע, מפני שהתשלום לקרן אינו גדל באופן אוטומטי עם גובה הפיצוי.

ומה קורה אם התביעה נכשלת?

אם התביעה הסתיימה ללא פיצוי, התובע אינו משלם לקרן דבר. זהו לב המודל: הסיכון הכלכלי עובר במלואו מהתובע אל הקרן ואל המשקיעים שמאחוריה.

מכאן נובע גם שאין הפסד בעצם הגשת הבקשה למימון. במקרה הגרוע הבקשה נדחית, והתובע נמצא בדיוק במקום שבו היה לפניה.

💡 טיפ זהב למי ששוקל תביעה: בקשו לראות בכתב מה בדיוק כלול בכיסוי ומה לא. השאלה החשובה היא מה קורה בהוצאות שנפסקות לטובת הצד שכנגד במקרה של הפסד, ומי נושא בהן.

מאיפה מגיע הכסף? הצד של המשקיעים

הכסף מגיע ממשקיעים פרטיים, עם סף השקעה מינימלי של 100,000 ש"ח. הרעיון הוא לראות בתביעת נזיקין נכס: הליך עם הסתברות מסוימת להצלחה, עם אופק זמן ידוע בקירוב, ועם תמורה שאינה תלויה בשוק ההון.

כמו בכל אפיק, הסיכון קיים. חלק מהתיקים מסתיימים ללא פיצוי וההשקעה בהם אובדת. ההנחה שעליה נשען המודל היא שסינון מקצועי מראש מביא לכך שרוב התיקים מסתיימים בהצלחה, והתשואה מהם מכסה את התיקים הכושלים.

מה הופך השקעה בתיק משפטי להשקעה "חכמה"?

ההערכה המקדימה נעשית על ידי צוות מקצועי מגוון - עורכי דין, רופאים וכלכלנים - ולא על ידי גורם יחיד. ריבוי הדעות בשלב הסינון הוא חלק ממנגנון ניהול הסיכונים, ולא רק פורמליות.

אחרי שהתקבלה החלטת השקעה, ההיגיון ממשיך לאותו כיוון: הקרן מממנת כל גורם שיכול להעלות את סיכויי הזכייה ואת גובה הפיצוי. זו אותה לוגיקה שמנחה סוגי השקעות אלטרנטיביות אחרים, שבהם התשואה נובעת מניהול אקטיבי של הנכס ולא מתנודת מחיר בשוק.

האם אפשר לעקוב אחרי ההשקעה?

כל משקיע יכול לעקוב אחר התיקים שבהם הוא מושקע, בכפוף למדיניות הפרטיות של תיקים מסוימים. זהו יתרון ביחס לאפיקים אלטרנטיביים אחרים שבהם הנכס אטום כמעט לחלוטין עד למימוש.

המאפיין שמושך משקיעים מסוימים הוא חוסר המתאם לבורסה. תוצאת תביעת נזיקין אינה מושפעת ממדד המניות, מריבית או משער הדולר, ולכן חלק ממי שחוששים מתנודתיות בוחנים את האפיק כחלק מפיזור. מי שמשווה בין אפשרויות יכול להציב אותו לצד קרנות גידור או לצד השקעות נדל"ן קטנות, שדורשות הון התחלתי ואופק זמן אחרים לגמרי.

כמה נפוץ התחום בעולם?

מימון תביעות אינו תחום נפוץ ברחבי העולם, אך במדינות שבהן הוא נכנס הוא צמח במאות אחוזים. כך קרה באוסטרליה ובארצות הברית בעשור הקודם, ובשנים האחרונות גם בשווקים מפותחים במזרח כמו סינגפור והונג קונג.

הצמיחה הזו נובעת בעיקר מהכרה משפטית הדרגתית בלגיטימיות של מימון חיצוני להליך, ומהעניין של גופים מוסדיים בנכסים שאינם מתואמים לשוק ההון.

💡 טיפ זהב למשקיעים: סף של 100,000 ש"ח אינו אומר שזה הסכום הנכון עבורכם. בנכס לא סחיר, שבו הכסף נעול עד לסיום ההליך, הכלל הפשוט הוא להשקיע רק סכום שאין בו צורך בשנים הקרובות.

טבלת השוואה: מסלול מסורתי מול מימון חיצוני

ההבדל המרכזי בין שני המסלולים אינו בשאלה מי מייצג, אלא בשאלה מי נושא בהוצאה של 40,000 ש"ח שמוציאים לפני שיש פסק דין. הטבלה מציגה תרחיש להמחשה: תביעת נזיקין שבה נפסק פיצוי של 400,000 ש"ח, הוצאות מקדמיות של 40,000 ש"ח, ושכר טרחה מוסכם בשיעור של 20 אחוזים מהפיצוי.

הסכומים בשורות שכר הטרחה וההוצאות הם תרחיש חשבוני להמחשה בלבד ואינם מחירון. מקור לזכויות נפגעים ולהליכי תביעה: כל זכות, נבדק ב-19.09.2026.

באילו תביעות אפשר להשתמש במודל?

הקרן מתמקדת כיום בתביעות נזיקין, התחום שבו פסק הדין מוביל לרוב לפיצוי כספי. תביעות נזיקין יכולות להיות בגין נזק גוף וגם בגין נזק לרכוש.

הדוגמאות הבולטות הן רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות עבודה. הנתבע יכול להיות אדם פרטי, חברת ביטוח שמייצגת אותו, וגם גוף מוסדי כמו רשות מקומית, בית חולים או רשת קמעונאית.

מתי המודל פחות רלוונטי

הליכים שבסופם אין סכום כסף מוגדר אינם מתאימים למימון מסוג זה. כשאין פיצוי צפוי, אין ממה להחזיר את ההשקעה, ולכן ההיגיון הכלכלי של המודל קורס.

כך למשל סכסוכים שמסתיימים בצו עשה, בהצהרה משפטית או בהסדר שאינו כספי. גם תביעות שבהן הסכום הצפוי נמוך מאוד עלולות להיות לא כדאיות, מפני שעלות ההליך מתקרבת לסכום הפיצוי.

💡 טיפ זהב לציבור הרחב: ככל שהתיעוד מסודר יותר - מסמכים רפואיים, אישורי אובדן ימי עבודה, תמונות ועדויות - כך ההערכה המקדימה מהירה ומדויקת יותר. תיק מתועד היטב הוא נכס גם בעיני מי שמעמיד את המימון.

מה מרוויחים עורכי הדין?

שכר הטרחה של עורכי הדין נשאר לפי דרישתם, וההבדל היחיד הוא שהוא מגיע מהקרן ולא מהתובע. מי שגובה אחוזים מהפיצוי ממשיך לגבות אחוזים, ולכן התמריץ להגדיל את סכום הפיצוי נשמר במלואו.

מעבר לכך, הגב הכלכלי משנה את אופן ניהול התיק. עורכי דין רבים נמנעים מהגשת התביעה האופטימלית בגלל מגבלת תקציב של הלקוח, ולא בגלל שיקול משפטי. כשמגבלת התקציב יורדת, אפשר להזמין חוות דעת נוספת, לפנות לגורמי מקצוע משלימים ולנהל הליך מול חברת ביטוח שמעמידה מערך משפטי שלם.

השפעה על המוניטין המקצועי

תיק שמנוהל ללא מגבלת תקציב מייצר לעורך הדין ניסיון ותקדימים שקשה להשיג בתיקים ממומנים באופן פרטי. השגת פיצוי גבוה מול נתבע בעל אמצעים היא הישג מקצועי שנשאר ברזומה.

בצד השני עומדת מגבלה: המימון כפוף לאישור הוועדה ולניהול סיכונים. עורך דין שרוצה להרחיב את ההוצאה בתיק נדרש להצדיק את התוספת מבחינת התועלת הצפויה.

האם זו באמת עשיית צדק?

הטענה המרכזית של המודל היא שהוא מסיר את שני החסמים שמונעים מנפגעים מוחלשים להגיע לבית המשפט: היעדר הון ראשוני וחוסר יכולת לשאת בסיכון. שני החסמים האלה אינם מתפלגים באופן אחיד באוכלוסייה.

התוצאה במצב הקיים היא פער שקשה להצדיק: שני אנשים שנפגעו באותה דרך בדיוק יקבלו תוצאה שונה לגמרי, לא בגלל ההבדל בנזק אלא בגלל ההבדל ביכולת לממן הליך. באופן פרדוקסלי, דווקא מי שהנזק משפיע על עתידו בצורה החריפה ביותר, ועל יכולת ההשתכרות שלו, מקבל בממוצע פחות.

איזון מול נתבעים בעלי אמצעים

חברות הביטוח נהנות מיתרון מובנה בשוק התביעות, משום שהן מעסיקות מערך עורכי דין גדול ומנוסה גם מול תובע שהצליח לממן ייצוג. היתרון הזה מתבטא בהקטנת הפיצוי או בדחיית התביעה.

מימון חיצוני מצמצם את הפער: התובע מגיע לדיון עם משאבים שמאפשרים להתמודד עם חוות דעת נגדית, עם מומחים מטעם הנתבע ועם התמשכות ההליך. מבחינה זו מדובר בקרבה רעיונית להשקעות אימפקט, שבהן התשואה הכספית אמורה להתקיים לצד תוצאה חברתית מדידה, וגם למימון המונים, שבו הון מפוזר מאפשר פעילות שלא הייתה יוצאת לפועל אחרת.

💡 טיפ זהב לצרכן: "אין סיכון" מתייחס לתשלום לקרן, לא לכל היבט של ההליך. תביעה דורשת זמן, חשיפת מסמכים רפואיים ולעיתים חקירה נגדית. כדאי להיכנס אליה בעיניים פקוחות.

סיכונים, טעויות נפוצות ומה לבדוק מראש

הסיכון העיקרי של המשקיע הוא אובדן מלא של הסכום שהושקע בתיק שנכשל, בלי מנגנון הצלה ובלי שוק משני למכירת הנכס. זהו נכס לא סחיר לכל דבר, ולכן הוא מתאים רק לחלק מתיק ההשקעות ולא לליבה שלו.

טעויות נפוצות בצד המשקיע

• ריכוז יתר: השקעה של 100,000 ש"ח בתיק בודד במקום פיזור על פני מספר תיקים.
• התעלמות מאופק הזמן: הליך משפטי יכול להימשך שנים, וכסף שמיועד לשימוש קרוב אינו מתאים לכאן.
• הנחת תשואה: אין תשואה מובטחת באפיק הזה, והתוצאה תלויה בפסיקה ובהסדרי פשרה.
• התעלמות מהיבטי מס: כל רווח הון דורש בדיקה של אופן החיוב מול הכללים המעודכנים.
• השוואה שגויה: השוואה לתשואת מדד מניות אינה רלוונטית, כי מדובר במבנה סיכון אחר לחלוטין.

מה לבדוק לפני שנכנסים

שלוש השאלות החשובות הן מי מקבל את החלטת ההשקעה, מה מנגנון הפיזור בין תיקים, ומה סדר הקדימות בחלוקת הכסף אחרי זכייה. תשובות ברורות לשלוש אלה מסבירות את מרבית התמונה.

בנוסף כדאי לבדוק מה שיעור התיקים שהסתיימו בפשרה לעומת פסק דין, מה משך ההליך הממוצע בתיקים דומים, ומה קורה אם התיק מסתיים בפיצוי נמוך מהצפוי. מי שבוחן את התחום כחלק מבניית תיק רחב יעשה נכון אם ישווה אותו למאפיינים של השקעות אלטרנטיביות אחרות מבחינת נזילות, שקיפות ומתאם לשוק.

💡 טיפ זהב למתכנני תיק: נכס לא סחיר נמדד לא רק בתשואה הצפויה אלא במחיר של היעדר נזילות. אם אתם לא יודעים מתי הכסף חוזר, הניחו שהוא חוזר מאוחר מהצפוי.

שאלות נפוצות

להלן התשובות הקצרות לשאלות שחוזרות משני צדי המשוואה - התובעים והמשקיעים. כל תשובה מבוססת על אופן הפעולה המוצהר של המודל.

כמה זמן לוקח לקבל תשובה על בקשת מימון?

ההחלטה מתקבלת בדרך כלל בתוך יום עד שלושה ימי עבודה, בהתאם למורכבות התיק. הוועדה שבוחנת את הבקשה כוללת שופטת, עורכי דין וכלכלנים בעלי ניסיון בתביעות נזיקין.

האם צריך לשלם משהו כדי להגיש בקשה?

הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום לתובע, וגם דחייה אינה יוצרת חוב. התשלום לקרן מתרחש רק אם התביעה הצליחה והתקבלו פיצויים בפועל.

מי בוחר את עורך הדין?

ההתקשרות מול עורך הדין נעשית דרך הקרן, ואין תשלום ישיר מהתובע לעורך הדין. עורך הדין מקבל את שכר הטרחה לפי החישוב הרגיל שלו, אך מהקרן.

מהו סף ההשקעה המינימלי?

סף הכניסה שצוין הוא 100,000 ש"ח, בכפוף לקריטריונים נוספים. מי שמחפש אפיקים עם סף כניסה נמוך יותר ימצא אותם בדרך כלל בשוק ההון או בפלטפורמות מימון מבוזרות.

האם ההשקעה נזילה?

אין נזילות במהלך ההליך, והכסף חוזר רק עם סיום התיק. זו נקודת ההבדל המרכזית מול נכסים סחירים, שבהם אפשר לצאת בכל יום מסחר.

מה קורה אם התביעה מסתיימת בפשרה?

פשרה שמניבה תשלום לתובע נחשבת הצלחה לעניין החזר ההשקעה והעמלה. השאלה כמה נשאר לתובע תלויה בגובה ההשקעה שבוצעה בתיק ובגובה הפשרה.

סיכום

מודל מימון התביעות מעביר את הסיכון הכלכלי מהנפגע אל הקרן ואל המשקיעים, ובכך מאפשר להגיע לבית המשפט גם למי שאין לו 40,000 ש"ח פנויים להוצאות מקדמיות. עבור התובע המשמעות היא שאין תשלום אם אין פיצוי, ושהתמורה לקרן אינה נגזרת מגובה הפיצוי אלא מהחזר ההשקעה ומעמלה שנקבעת לפי מאפייני התיק.

עבור המשקיע מדובר באפיק לא סחיר, עם סף כניסה של 100,000 ש"ח, שאינו מתואם לשוק ההון אך גם אינו מבטיח דבר. התיקים נבחנים מראש על ידי ועדה מקצועית, ההחלטה מתקבלת בתוך יום עד שלושה ימים, והתשואה תלויה בכך שרוב התיקים אכן יסתיימו בהצלחה ויכסו את אלה שנכשלו.

כמו בכל נכס אלטרנטיבי, השאלה אינה רק כמה אפשר להרוויח אלא מתי הכסף חוזר, מי מקבל את ההחלטות ומה קורה בתרחיש הגרוע. מי שבודק את שלוש השאלות האלה לעומק מקבל תמונה מלאה הרבה יותר מכל הבטחה כללית.

מקורות

הנתונים המספריים במאמר נבדקו מול המקורות הרשמיים שלהלן בתאריך 19.09.2026. נתונים על מבנה העמלות וסף ההשקעה מבוססים על אופן הפעולה המוצהר של הקרן.

• רשות המסים בישראל - חיוב במס על רווחי הון: https://www.gov.il/he/departments/israel_tax_authority,
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדים להשוואת תשואות: https://market.tase.co.il/he/market_data/indices,

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.