השקעה אלטרנטיבית היא כל השקעה שאינה מניות, אגרות חוב או מטבע זר שנסחרים בבורסה. האפיק הנפוץ ביותר הוא נדל"ן בישראל ובחו"ל. אחריו באים משרדים להשקעה, שותפות שקטה בעסק פרטי, קרנות ריט וקרנות פרייבט אקוויטי. קרנות ריט הניבו תשואה שנתית של כ-3% עד 4%, ומשרדים במרכז הארץ הניבו 6% עד 8% לפני משבר הקורונה. החיסרון המשותף לכל האפיקים הוא נזילות נמוכה: מכירה לוקחת שבועות או חודשים, לא יום מסחר אחד. רוב האפיקים גם פחות מפוקחים ופחות שקופים מהבורסה, ולכן הם מתאימים כהשלמה לתיק ולא כתחליף לו.
ההבדל המרכזי הוא שהשקעה מסורתית נסחרת כל יום, והשקעה אלטרנטיבית דורשת קונה ספציפי וזמן כדי למכור אותה. כדי להבין מה זו השקעה אלטרנטיבית, קודם צריך להבין מה נחשב השקעה רגילה. רבים שומעים על רווחים גדולים מחוץ לבורסה, אבל לא יודעים מה עומד מאחורי הסיפורים האלה. הסעיף הזה מסדר את המושגים.
השקעה מסורתית היא קנייה של ניירות ערך או אגרות חוב בשוק ההון. זה כולל את הבורסה בתל אביב, וגם בורסות ומדדים בחו"ל כמו בניו יורק, בלונדון ובטוקיו. לרוב גם קנייה של מטבע זר נכנסת להגדרה הזו. הסיבה היא שגם שווי המטבע נמדד ומתעדכן באותן מערכות מסחר. מי שרוצה להעמיק בנושא המטבע יכול לקרוא על השקעה בדולר והיתרונות והחסרונות שלה.
השקעה אלטרנטיבית היא השקעה שמניבה תשואה מאפיק אחר, לא משוק ההון. בראש הרשימה עומד נדל"ן, בישראל ומחוצה לה. אחריו באים קנייה של חברה פרטית או כניסה כשותף בחברה כזו. לרשימה מצטרפים גם תחומים כמו סחורות, אמנות, אנרגיה סולארית ומימון המונים. לכל אחד מהם יש כללים משלו, אבל המכנה המשותף זהה: אי אפשר ללחוץ על כפתור ולמכור באותו יום.
מניה אפשר למכור בכל יום שבו הבורסה פתוחה, ונכס אלטרנטיבי צריך למצוא לו קונה. לכן השקעה אלטרנטיבית מורכבת יותר. היא לוקחת זמן רב יותר עד שהכסף חוזר אליכם. מי שעלול להזדקק לכסף בהתראה קצרה צריך לקחת את זה בחשבון כבר בשלב הראשון.
אפשר להיכנס להשקעות אלטרנטיביות גם דרך קרנות השקעה, בלי לקנות נכס בעצמכם. יש קרנות פרטיות שעוסקות רק בזה. גם חלק מבתי ההשקעות הגדולים מציעים היום אפיקים כאלה. רבים מהם כבר לא מגבילים את עצמם לבורסה. הם מציעים נדל"ן בארץ ובחו"ל, השקעה בעסקים פרטיים ואפיקים דומים כחלק מתיק אפשרי.
הטבלה מרכזת את המספרים שכדאי להכיר לפני שמתחילים להשוות בין האפיקים. רוב הנתונים נמדדו לפני משבר הקורונה, ולכן הם מתארים את מצב השוק באותה תקופה. הם נותנים קנה מידה, לא הבטחה.
| אפיק | מה נמדד | הנתון |
|---|---|---|
| קרנות ריט | תשואה שנתית | 3% עד 4% |
| משרדים במרכז הארץ | מחיר למטר לפני הקורונה | 12,000 עד 19,000 ₪ |
| משרד בגודל בינוני באזור ביקוש | מחיר ממוצע | כ-500,000 ₪ |
| משרדים להשקעה | תשואה שנתית לפני הקורונה | 6% עד 8% |
| משרדים להשכרה במרכז | שיעור תפוסה לפני הקורונה | 90% |
| נדל"ן בשווקים מתפתחים | טווח תשואה | מהפסד ועד מעל 10% |
| נדל"ן בארצות הברית | שנות הירידה החדה במשבר הסאב פריים | 2008 עד 2010 |
מקור: נתוני שוק מהגרסה הקודמת של הסקירה, שנאספו לפני משבר הקורונה - נבדק 11.10.2026.
נדל"ן פופולרי כי הוא מניב הכנסה חודשית, מאפשר קנייה בהון חלקי, ומושפע פחות מהבורסה. אפשר להשקיע בנכסים כמעט בכל מקום. הצמיחה של השוק הזה תלויה פחות בשוק ההון. לכן הוא מתאים למי שרוצה לפזר את התיק, או למי שלא מאמין בבורסה בתקופה מסוימת. לשוק הזה יש כמה מאפיינים שחייבים להכיר לפני שנכנסים.
נדל"ן נקרא השקעה מניבה, כי הוא מכניס כסף כל חודש מהשכירות. השקעה בבורסה לרוב לא מכניסה הכנסה סדירה בזמן ההחזקה. יוצא דופן הוא חלוקת דיבידנד, וגם היא לא קורית אצל כל חברה ובכל שנה. נכס מושכר, לעומת זאת, מכניס כסף בכל חודש. במניות השווי עולה רק על הנייר, והכסף מגיע רק כשמוכרים. בנדל"ן גם ההכנסה החודשית גדלה.
הכנסה קבועה מאפשרת לחכות לזמן טוב למכירה, במקום למכור בגלל לחץ. כשהנכס מניב כל חודש, אין צורך לממש אותו בתקופת ירידות. אפשר לחכות לתקופה שבה המחיר בשיא. בשוק המניות זה קורה הרבה פחות. בזמני משבר רבים מוכרים מניות בהפסד רק כדי לקבל כסף נזיל.
בנדל"ן אפשר לקנות נכס גדול מההון שיש לכם, כי משכנתא משלימה את הסכום. כשקונים מניות, משקיעים רק את הכסף שיש ביד. אפשר לקחת הלוואה רגילה, אבל הריבית עליה גבוהה יחסית. לעיתים קרובות התשואה מהמניות נמוכה מהריבית. ואותו אחוז תשואה אפשר לקבל גם בסכום קטן יותר, באותו תמהיל, בלי לשלם ריבית. משכנתא, לעומת זאת, היא הלוואה בריבית נמוכה בהרבה. לכן היא מאפשרת לקנות נכס גדול מההון העצמי.
המשכנתא נגבית כל חודש, גם כשהדירה עומדת ריקה וגם כשההכנסה שלכם יורדת. רבים אופטימיים מדי. הם לוקחים משכנתא גדולה על נכס להשקעה ולא יכולים לעמוד בה כשהמצב משתנה. לכן צריך לבדוק את החוסן הכלכלי שלכם גם בתרחיש שבו אין שוכר.
| חודשים בלי שוכר | החזר משכנתא של 3,200 ₪ שיוצא מהכיס |
|---|---|
| חודש אחד | 3,200 ₪ |
| 3 חודשים | 9,600 ₪ |
| 6 חודשים | 19,200 ₪ |
| 12 חודשים | 38,400 ₪ |
משפחה עם שני ילדים שמכניסה 19,000 ₪ בחודש צריכה כרית של עשרות אלפי שקלים כדי לעבור חצי שנה כזו.
קבוצת רכישה מאפשרת לכמה משקיעים לקנות יחד נכס שאף אחד מהם לא יכול לקנות לבד. בשוק ההון כל אחד קונה לבד. בנדל"ן אפשר להתאגד. חברים, בני משפחה ולפעמים גם אנשים זרים מצטרפים יחד לקניית דירה להשקעה. כך הסיכון מתחלק בין כולם. כל משקיע נכנס להשקעה גדולה מההון שלו, ולפעמים אפשר גם לחסוך את הריבית של משכנתא. רעיון דומה של השקעה משותפת קיים גם במימון המונים, רק בסכומים קטנים יותר ובאופן מקוון.
בשנת 2020 הבורסות שברו שיאים, ושוק הנדל"ן דווקא האט ובמקרים רבים ירד. המחיר נקבע לפי ביקוש והיצע. משקיעים לטווח ארוך מעדיפים לקנות כשהמחיר בירידה ולא כשהוא בעלייה. בתחילת המשבר רבים ציפו לקריסה בבורסה, אבל השוק הפגין עמידות והמשיך לעלות. בנדל"ן התמונה הייתה הפוכה. בעלי נכסים "רגילים" עמידים פחות למשבר כזה. בנוסף, צעירים רבים חזרו לגור אצל ההורים, והביקוש לדירות ירד. מי שהאמין בשוק יכול היה לקנות במחירים נוחים ולקוות לעלייה ביציאה מהמשבר.
אף אחד לא ידע מראש מתי המשבר ייגמר, ולכן הנדל"ן התאים פחות למי שחיפש רווח מהיר. באותה תקופה אנליסטים העריכו שהמשבר יימשך עד סוף 2021 ואולי יותר. הלקח רלוונטי לכל משבר: מי שרוצה רווח בטווח הקרוב צריך לבחון אם נדל"ן מתאים לו בכלל.
נכס פיזי נותן תחושת ביטחון שמניה לא נותנת, אבל התחושה הזו יכולה להטעות. חלק מהציבור רואה בבורסה הימור חוקי. ההגדרה הזו לא נכונה, אבל קשה להתעלם מהתחושה הנפשית שנכס מקנה. דירה לא פושטת רגל כמו חברה. המכירה שלה ארוכה ושקולה יותר. ויש גם התחושה שלפחות יהיה לכם גג מעל הראש.
אבל גם נדל"ן יכול לרדת חד. במשבר הסאב פריים מחירי הדירות צנחו בשנים 2008 עד 2010. בחלק מהאזורים בעולם, כולל בארצות הברית, המחירים לא חזרו עד היום לרמה שלפני המשבר.
מניה נמכרת ביום מסחר אחד, ודירה עלולה לקחת חודשים עד שהכסף בחשבון. צריך למצוא קונה. אם יש חוזה שכירות, לפעמים צריך לחכות לסיומו. גם העברת הבעלות לוקחת זמן. מי שאין לו כסף לשעת חירום צריך לחפש אפיק גמיש יותר.
בנוסף, התשואה המלאה בנדל"ן מגיעה רק אחרי שנים של השכרה ואז מכירה. אפשר להרוויח גם מקנייה ומכירה מהירה. אבל זה כבר עבודה של שיפוץ וחיפוש הזדמנויות, לא השקעה פסיבית. כהשקעה פסיבית, נדל"ן הוא ריצה למרחקים ארוכים. השוואה מפורטת יותר של שני העולמות מופיעה בכתבה השקעה בנדל"ן נגד בורסה.
קניית נדל"ן מחוץ לישראל היא האפיק האלטרנטיבי הפופולרי ביותר בתחום הנדל"ן. הסיבה העיקרית היא מחיר: לרוב הנכסים בחו"ל זולים יותר. זה נותן למשקיע גמישות רבה יותר.
במקום נכס יקר אחד, אפשר לפזר את אותו סכום על כמה נכסים במקומות שונים. כשיש בעיה בנכס אחד, היא לא פוגעת בכל התיק. מי שמחזיק נכס יקר אחד, כמו דירה במרכז הארץ, חשוף הרבה יותר. נזק בדירה או משבר כלכלי בישראל עלולים לפגוע בו בצורה דרמטית.
שווקים מתפתחים מגיבים אחרת למשברים במערב, ולכן הם מוסיפים עוד שכבת פיזור. משבר כלכלי בעולם המערבי פוגע לרוב גם בנדל"ן בישראל וגם בבורסות בישראל, באירופה ובארצות הברית. נדל"ן במדינות כמו גיאורגיה, ברזיל ואלבניה יכול לצמוח לפעמים גם בזמן כזה.
השקעה בחו"ל מגיעה עם שורה של הוצאות שלא קיימות בבורסה. כדי לקנות נכס במדינה זרה צריך בדרך כלל:
מי שלא מכיר את השפה, החוק והתרבות המקומית מגדיל את הסיכוי לטעות בבחירה. מעבר לזה יש סיכונים שקשה לצפות:
התשואה בשוק הזה מגוונת מאוד. היא נעה בין הפסד לתשואה של מעל 10%, לפי המדינה, סוג הנכס והמיקום בתוך המדינה.
נדל"ן בישראל מספק שכירות יציבה וגבוהה, אבל מחיר הכניסה רחוק מהישג ידם של רוב המשקיעים. השוק הזה מדובר מאוד, לטוב ולרע. באזורי המרכז השכירות כמעט מובטחת. כמעט אין מצב שבו מי שרוצה להשכיר לא מוצא שוכר.
המחירים הגבוהים מרחיקים את רוב האנשים מהשוק, ובמיוחד מאזורי הביקוש. חלק מהמשקיעים חוששים שהשוק הגיע לרוויה ושהמחירים לא יעלו עוד. אחרים רואים בו בועה שעומדת להתפוצץ. גם בישראל יש הזדמנויות, בעיקר באזורים רחוקים מהמרכז. כשאזור כזה נעשה נגיש יותר למרכז או לעיר גדולה אחרת, ערכו יכול לעלות. אבל בפריפריה קשה יותר להשכיר, וזה עלול להפוך את ההשקעה ללא משתלמת.
הממשלה והרשויות לא פועלות באופן צפוי ועקבי בתחום הדיור, וזה סיכון אמיתי למשקיע. לעיתים יש חשש לצעדים חריפים להורדת מחירים. בעבר הוצעו או יושמו בחלקם צעדים כאלה:
הצעדים האלה גרמו לכך שבאזורי הביקוש המחירים כמעט לא עלו באותן שנים. מי שנכנס לשוק בתקופה הזו נהנה מהשכירות, אבל כמעט לא ראה עליית ערך.
עוד לפני הקורונה, משרדים היו זולים משמעותית מדירות מגורים בישראל. לכן מי שרוצה נדל"ן פיזי אבל לא יכול לקנות דירה יכול לבחון משרד. במרכז הארץ המחיר נע בין 12,000 ל-19,000 ₪ למטר, ומחוץ לגוש דן והרצליה אף פחות. משרד בינוני באזור ביקוש עלה בממוצע כחצי מיליון שקל. התשואה הממוצעת בענף עמדה על 6% עד 8%.
| משרד ב-500,000 ₪ | תשואה של 6% | תשואה של 8% |
|---|---|---|
| הכנסה שנתית | 30,000 ₪ | 40,000 ₪ |
| הכנסה חודשית | 2,500 ₪ | כ-3,330 ₪ |
| הכנסה בעשר שנים | 300,000 ₪ | 400,000 ₪ |
בשביל בן 55 שמתכנן פרישה, 2,500 ₪ בחודש הם תוספת קבועה לקצבה.
לפני הקורונה 90% מהמשרדים שהוצעו להשכרה במרכז הושכרו בפועל. לכן גם אחרי הפגיעה, הייתה הערכה שרוב הנכסים ימשיכו להיות מושכרים. ייתכן שבמחיר נמוך יותר מבעבר. בתקופת המשבר הירידה בביקוש והחשש לפתוח עסקים חדשים יצרו גם מציאות במחירים חריגים.
במהלך 2020 עובדים רבים עברו לעבוד מהבית, והשינוי הזה עלול להישאר גם אחרי המשבר. אם זה יקרה, הביקוש למשרדים יירד והמחירים לא יעלו. במקרה כזה הסיכון גבוה, וייתכן שההשקעה לא תשתלם.
כניסה כשותף שקט לעסק היא השקעה פסיבית מורכבת, אבל עם פוטנציאל גדול. פחות מדברים עליה בגלל המורכבות. הכוונה כאן היא לשותף שמשקיע כסף בעסק שהוא מאמין בו, בלי לעבוד בו. מי שמקים עסק ועובד בו לא משקיע אלא עובד, וזה כבר תחום אחר.
בישראל, ולנועזים גם בעולם, יש אלפי עסקים, יזמים וסטארט-אפים שמחפשים משקיעים. הם צריכים מישהו שיאמין במוצר או בשירות וייתן להם הון. אפשר לחפש יזמים בכל תחום. אפשר גם לפנות לעסק מקומי שמעניין אתכם, כמו מסעדה או חנות קטנה. בתמורה לכסף מקבלים אחוזים מהרווחים השוטפים, ובעלות מלאה או חלקית לפי גובה המימון. יש גם מסלולים מסודרים יותר, כמו קמפיינים בהדסטארט, שבהם הציבור תומך במיזם עוד לפני שהוא יוצא לדרך.
שותף שקט יכול להשקיע בהצלחה הגדולה הבאה, ויכול גם לאבד את כל הכסף. מי שנכנס מוקדם לחברה כמו מובילאיי יכול היה לעשות אקזיט גם בלי להבין בתכנות. מצד שני, עסק עלול להיכשל, והמשקיעים יספגו הפסדים כבדים. במקרים קיצוניים הם מאבדים את כל ההשקעה.
האפיק הזה מתאים בעיקר למי שבאמת מכיר את העסק ומבין את התחום. וגם אז צריך לבדוק אותו מכל הכיוונים לפני שמשקיעים כסף שנחסך במשך שנים. בתחום קרוב פועלות גם השקעות אימפקט, שבהן בודקים לא רק את הרווח אלא גם את ההשפעה החברתית.
יש קרנות שפועלות באופן דומה לשוק ההון, אבל משקיעות בנכסים אחרים ולכן מתנהגות אחרת. הן מאפשרות להשקיע סכום קטן ולקבל חשיפה רחבה. כך הן מוסיפות פיזור לתיק בלי הצורך לנהל נכס בעצמכם.
קרן ריט היא קרן נדל"ן שנסחרת בבורסה, ואפשר לקנות בה יחידות בסכום קטן. הקרנות האלה מחזיקות פרויקטים גדולים. אדם פרטי לא יכול להשקיע בהם לבד בגלל העלות העצומה. לכן משקיעים רבים מתאגדים בגוף אחד. כמו במניה, משקיעים סכום קטן ומקבלים יחידות. אבל זו לא חברה רגילה: כל ההשקעות שלה הן נדל"ן, הקמה וניהול של פרויקטים.
התשואה יציבה אבל נמוכה, כ-3% עד 4% בשנה. בתמורה מקבלים חשיפה לנדל"ן בלי לבחור נכס, בלי מתווכים ובלי לבזבז זמן וכסף על ניהול. החיסרון: זו השקעה מסורתית יותר, בלי הכנסה חודשית כמו מדירה מושכרת. בנוסף, אין לכם שליטה על בחירת הנכסים. המשקיע הוא דג קטן מול מנהלי הקרן.
| 100,000 ₪ שהופקדו | תשואה של 3% | תשואה של 4% |
|---|---|---|
| אחרי שנה | 103,000 ₪ | 104,000 ₪ |
| רווח שנתי | 3,000 ₪ | 4,000 ₪ |
| רווח חודשי ממוצע | 250 ₪ | כ-333 ₪ |
להורה שחוסך לחתונה של בתו, זו תוספת צנועה אבל יציבה.
קרן פרייבט אקוויטי היא קרן פרטית שקונה חברות, נכסים או חלקים מהם כדי להרוויח מהם. מי שמשקיע בה משקיע בפועל בתיק של חברות ונכסים שהקרן רכשה. הייחוד שלה הוא שהיא מתמקדת בשווקים האלטרנטיביים ולא בבורסה. הסבר מלא על הדרך שבה הן פועלות מופיע בכתבה על קרנות פרייבט אקוויטי.
רוב הקרנות האלה מתמחות בתחום אחד, ואתם בוחרים בעיקר את הקרן ואת התחום. יש קרנות שמתמחות בחברות טכנולוגיה קטנות. אחרות מתמחות בביוטק ורפואה, בנכסי נדל"ן, או בחברות בחדלות פירעון שהקרן משקמת. כך אתם משקיעים בכמה חברות במקום באחת, והסיכון קטן יותר. העיקרון דומה לקרן שמשקיעה בשוק ההון, רק באפיקים אלטרנטיביים.
מעבר לנדל"ן ולקרנות, יש עוד כמה תחומים שנחשבים השקעה אלטרנטיבית. כל אחד מהם בנוי אחרת:
ההבדל המעשי המרכזי בין שני העולמות הוא תדירות התמחור ומהירות המימוש, ולא בהכרח גובה הסיכון. הטבלה הבאה מרכזת את ההבדלים לפי המאפיינים שנבדקים בפועל לפני החלטה.
| מאפיין | השקעה מסורתית בשוק ההון | השקעה אלטרנטיבית |
|---|---|---|
| תדירות קביעת מחיר | רציף, בכל יום מסחר | הערכת שווי רבעונית, 4 פעמים בשנה, לעיתים חודשית |
| אופק השקעה טיפוסי | ניתן למימוש תוך ימים | מימוש בתום תקופה קצובה, בדרך כלל כעבור 10 שנים |
| מקום מסחר | בורסה מוסדרת אחת לפחות | אין מסחר בבורסה מסודרת |
| מעקב שוטף | יומי דרך חשבון הבנק | חלק מהמוצרים רשומים במסלקת הבורסה, בעדכון שאינו יומי |
| סף כניסה לאפיק עם הסף הנמוך ביותר | עשרות שקלים בודדים | מאות דולרים במטבעות וירטואליים |
מקור לנתוני המסחר והתמחור הרציף בבורסה: הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתוני מדדי הבורסה.
מכשירי ההשקעה האלטרנטיביים מעניקים גיוון לתיק, ומכיוון שאינם מושפעים ישירות מהתנודות בשוק ההון הם עשויים להוסיף לו יציבות. שילוב של רכיב אלטרנטיבי בתיק השקעות קלאסי מקטין את התנודתיות הכוללת ואת הסיכון המרוכז, ועשוי לשפר את פוטנציאל התשואה של התיק כולו.
יתרון שני הוא פסיכולוגי ולא פחות חשוב. מכיוון שההשקעות האלטרנטיביות פחות מושפעות מהתנודתיות היומית, הן עשויות לצמצם ואף למנוע את הטעויות הפסיכולוגיות שמשקיעים עושים בתקופות סוערות, כמו מכירה בפאניקה בתחתית. מי שאינו רואה מחיר אדום כל בוקר, נוטה פחות לפעול מתוך לחץ.
יתרון שלישי הוא הנגישות התודעתית. חלק גדול מהתחומים שבהם עוסקות ההשקעות האלטרנטיביות, כמו דירות, משרדים או זהב, מוכרים לרוב האנשים מהחיים עצמם, ולכן החשש מהם נמוך יותר מאשר החשש מהמים העמוקים של שוק ההון. בנוסף, האפיק מפזר את הסיכון בין סוגי השקעה שונים: ניירות ערך, נדל"ן, חוב והשקעות שעשויות להניב אקזיט. השוואה מסודרת בין שתי הגישות המרכזיות נמצאת בעמוד השקעה בנדל"ן נגד בורסה.
לחיסרון המרכזי יש שם אחד: היעדר שוק יומי, היעדר מחיר יומי ונזילות מוגבלת. משקיעים שרוצים לעקוב אחר התשואות באופן שוטף, ולממש את ההשקעה בקלות ובמהירות בשעת הצורך, עלולים למצוא את עצמם במוצר שאינו מתאים להם מבחינת אופי ולא רק מבחינת סיכון.
חיסרון שני הוא דרישת המומחיות. לא כל ההשקעות האלטרנטיביות מתאימות לכל אחד: חלקן דורשות ידע ייחודי, כמו בשוק המטבעות הווירטואליים, וחלקן דורשות יכולת אנליטית גבוהה לניתוח מכשירים פיננסיים מורכבים, כמו בקרנות גידור. משקיע שאינו מבין את מנוע הרווח של המוצר, למעשה אינו יודע מה הוא מחזיק.
חיסרון שלישי הוא פערי המידע. בשוק שאינו ציבורי, המידע אינו מפורסם בדיווח מיידי כפי שמתחייב מחברה נסחרת, ולכן המשקיע תלוי במה שהגוף המנהל בוחר למסור ובאיכות הדיווח שלו. הפער הזה הוא בדיוק הסיבה שבגללה בדיקת הגוף המנהל חשובה לא פחות מבדיקת המוצר.
בחירת הגוף המנהל היא ההחלטה המשמעותית ביותר בהשקעה אלטרנטיבית, יותר מבחירת האפיק עצמו. מכיוון שאין מחיר שוק יומי שמשמש כבקרה חיצונית, איכות הניהול היא המנגנון שמגן על הכסף. אלה הבדיקות שכדאי לבצע לפני חתימה:
אפשר ורצוי להצליב מידע על חברות ציבוריות הקשורות לפעילות דרך מערכת הדיווחים מאיה של הבורסה לניירות ערך, ולבדוק את הרישוי והרגולציה החלים על הגוף מול הגורמים המוסמכים.
השקעה אלטרנטיבית דורשת יותר עבודה, פחות שקיפות, ותכנון שמתחיל מהפיזור. שלושה דברים חוזרים בכל האפיקים, והם קובעים אם ההשקעה מתאימה לכם.
הדרך הבטוחה יותר היא לפצל בין שוק ההון לאפיקים אלטרנטיביים, ולא לבחור ביניהם. פיזור מקטין את הסיכון ומאפשר להישאר יציבים גם כשענף מסוים במשבר. מי שמשקיע סכומים קטנים בבורסה וגם בתחומים נוספים מוגן יותר. אם הבורסות נפגעות קשות, אפיקים אחרים עשויים להחזיק טוב יותר. כך החשיפה לנזק קטנה.
| זוג בני 44 עם 400,000 ₪ חיסכון | הכול באפיק אחד | פיזור בין אפיקים |
|---|---|---|
| שוק ההון | 0 ₪ | 200,000 ₪ |
| קרן ריט | 0 ₪ | 100,000 ₪ |
| חלק בקבוצת רכישה | 0 ₪ | 100,000 ₪ |
| הון עצמי לדירה בפריפריה | 400,000 ₪ | 0 ₪ |
| כמה כסף אפשר לממש תוך שבוע | 0 ₪ | 300,000 ₪ |
בפיזור, הזוג יכול לממש שלושה רבעים מהחיסכון בתוך ימים, גם אם הדירה של הקבוצה לא נמכרת.
בבורסה אפשר לקנות ולהניח לשוק לעבוד, ובאפיק אלטרנטיבי צריך לנהל את ההשקעה. בנדל"ן צריך לנהל את הנכס, לשפץ ולמצוא שוכרים מדי תקופה. בשותפות בעסק צריך להשתתף בהחלטות מהותיות על עתידו. לחלק מהמשקיעים זה הופך את ההשקעה ללא כדאית. אחרים דווקא רוצים להרגיש שליטה, ולכן זה מושך אותם. כך או כך, צריך לקחת את זה בחשבון מראש.
שוק ההון נמצא תחת פיקוח קבוע של רשות ניירות ערך, ורוב האפיקים האלטרנטיביים לא. להיעדר השקיפות יש שתי השלכות:
ההשלכה השנייה היא החמורה, במיוחד בקרנות. ההתרשמות האישית היא לרוב חלקית, והיא לא מחליפה את הפיקוח שחברה ציבורית עוברת.
קראו גם: השקעות אלטרנטיביות - המדריך המלא למשקיע | השקעות פיפלביז
קראו גם: קרנות גידור - סקירת עומק
אלה השאלות שחוזרות הכי הרבה בקרב מי שבוחן השקעה אלטרנטיבית לראשונה. התשובות מבוססות על מה שהוצג לאורך הסקירה.
לא, היא משמשת בעיקר להשלמה ולפיזור של התיק. היא מתנהגת אחרת מהבורסה. לכן השילוב של שתיהן מחזק את החוסן של התיק כולו.
בקרן ריט אפשר להתחיל בסכום קטן, כמו בקניית מניה. משרד בינוני באזור ביקוש עלה בממוצע כ-500,000 ₪ לפני הקורונה. קבוצת רכישה מאפשרת להיכנס לנכס בחלק מהסכום.
לרוב שבועות עד חודשים, כי צריך למצוא קונה ולהשלים העברה. בנדל"ן מושכר לפעמים צריך גם לחכות לסיום חוזה השכירות.
נדל"ן נותן תחושת ביטחון, אבל גם הוא יכול לרדת חד. במשבר הסאב פריים המחירים צנחו בשנים 2008 עד 2010. בחלק מהאזורים בארצות הברית הם לא חזרו לרמה הקודמת.
היתרון הוא מחיר נמוך יותר ופיזור רחב יותר בין נכסים ומדינות. החיסרון הוא עלויות נלוות וחוסר היכרות עם החוק והשפה המקומיים.
השקעות אלטרנטיביות הן השקעות לטווח בינוני עד ארוך, וברוב המקרים אי אפשר לפדות אותן לפני הזמן. עם זאת, מנהלי קרנות מסוימות מאפשרים למשקיעים לצאת מוקדם בתנאים מסוימים, ולכך יש מחיר כספי. את התנאים האלה צריך לקרוא בהסכם לפני ההפקדה ולא אחריה.
על אף שהמוצרים האלטרנטיביים אינם נסחרים בבורסה, יש להם הערכת מחיר הנקבעת בתדירות רבעונית ולעיתים חודשית, על בסיס מודלים ופרקטיקה מקובלת. הערכה זו מבוססת על שווי הנכסים שבידי הקרן, על תזרים ההכנסות מהם ועל הנחות לגבי שיעורי היוון. שינוי בהנחות יכול לשנות את התוצאה, ולכן חשוב לדעת מי קבע אותן.
רווחי הון בישראל חייבים במס, וסוג הנכס ומקום הפקת ההכנסה משפיעים על אופן החישוב ועל אופן הדיווח. ההוראות המלאות, לרבות חובות דיווח על הכנסות מחו"ל ועל נכסים דיגיטליים, מתפרסמות באתר רשות המסים. לפני כניסה למוצר כדאי לברר מי מנכה את המס במקור והאם נדרש דיווח עצמאי.
השקעות אלטרנטיביות מציעות הזדמנויות שלא קיימות בבורסה, וגם סיכונים שלא קיימים בה. מצד אחד יש הכנסה שוטפת מנדל"ן ומשותפות שקטה, והזדמנויות שלא פתוחות לכל הציבור. מצד שני יש פחות מידע, פחות פיקוח ויותר מקום לטעות בהערכת ההשקעה. הסיפורים על רווחים עצומים מחוץ לבורסה נכונים רק בחלקם. ההיגיון שעולה מהסקירה הוא להשתמש באפיקים האלה ככלי לפיזור, לא כתחליף לשוק ההון. לפני שמחליטים מה לעשות עם כסף שנחסך במשך שנים, כדאי לבחון את כל האפשרויות: נדל"ן בארץ ובעולם, משרדים, קרנות ריט ופרייבט אקוויטי, ושותפות שקטה בעסק.
אלה הגופים הרשמיים שבהם אפשר לבדוק פיקוח, ריבית, מדדים ונתוני מחירים. הרשימה מפנה לעמודים הרלוונטיים באתרים עצמם.
כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.