פקדון קצר מועד (פק"מ) - יתרונות וחסרונות

מה זה פיקדון קצר מועד?

פיקדון קצר מועד, או בקיצור פק"מ, הוא הפקדת כסף בבנק לתקופה מוגדרת מראש, בריבית קבועה או משתנה, ללא סיכון לקרן ההשקעה. הלקוח והבנק מסכימים על סכום, על תקופה ועל אופן חישוב הריבית, ובתום התקופה הכסף חוזר לחשבון העובר ושב יחד עם הריבית שנצברה, בניכוי מס.

הבנקים מציעים מגוון רחב של פיקדונות. יש פיקדונות לטווח ארוך של שנים רבות, ויש פיקדונות לשבועות ספורים או לחודשים בודדים. אלה האחרונים הם שנחשבים לפיקדונות קצרי מועד. המאפיין המשותף לכולם הוא שהכסף אינו נסחר בשוק - אין מחיר שעולה ויורד, אין קונה ואין מוכר, ואין מצב שבו הקרן נשחקת בגלל תנודות בבורסה.

זו נקודת ההבדל המהותית בין פק"מ לבין אפיקים סחירים. מי שקונה נייר ערך תלוי במחיר שהשוק מוכן לשלם עליו באותו רגע. מי שמפקיד בפק"מ מסתמך על התחייבות חוזית של הבנק, ולכן ההתחייבות היחידה שעומדת מולו היא יכולת הפירעון של הבנק עצמו.

ריבית קבועה מול ריבית משתנה

בפיקדון בריבית קבועה ניתן לדעת כבר ביום ההפקדה את הסכום המדויק שיתקבל בסוף התקופה, ובפיקדון בריבית משתנה הסכום ייקבע רק בדיעבד. זהו ההבדל המעשי החשוב ביותר בין שני סוגי הפיקדונות, והוא זה שקובע למי כל אחד מהם מתאים.

ריבית קבועה נסגרת מראש. אם הוסכם על שיעור מסוים לתקופה של שישה חודשים, השיעור הזה לא ישתנה גם אם הריבית במשק תעלה או תרד באמצע התקופה. פקיד הבנק יכול להציג חישוב מדויק של הרווח הצפוי עוד לפני החתימה.

ריבית משתנה נשענת על עוגן חיצוני. העוגן הנפוץ הוא ריבית הפריים, שנגזרת מריבית בנק ישראל, ולעיתים מדובר בשיעור מסוים מריבית בנק ישראל עצמה או במרווח קבוע ממנה. כשהעוגן זז, הריבית בפיקדון זזה איתו. בתקופה שבה יש ציפייה לעליית ריבית, פיקדון בריבית משתנה עשוי להניב יותר מפיקדון קבוע שנסגר לפני העלייה. בתקופה שבה הציפייה היא לירידת ריבית, המצב מתהפך ודווקא נעילה של ריבית קבועה עשויה להשתלם.

💡 טיפ זהב לחוסכים: לפני שסוגרים ריבית משתנה, בקשו לראות בכתב מהו בדיוק העוגן ומהו המרווח ממנו. "פריים מינוס" ו"אחוז מסוים מריבית בנק ישראל" הם שני מנגנונים שונים לחלוטין, ובתנאי שוק מסוימים הפער ביניהם משמעותי.

למי הפק"מ מתאים?

הפק"מ מתאים למי שמוכן לוותר על תשואה גבוהה בתמורה לוודאות מלאה שהקרן תישמר. זהו פרופיל של חוסך סולידי, שמעדיף לדעת בדיוק מה יהיה בחשבון בעוד חצי שנה מאשר לקוות לתשואה גבוהה יותר תוך נטילת סיכון.

הקהל הטבעי כולל כמה סוגים של מפקידים. הראשון הוא מי שחוסך למטרה קרובה ומוגדרת - שיפוץ, רכישת רכב, אירוע משפחתי גדול או חופשה. השני הוא מי שמחזיק כרית ביטחון ורוצה שהיא תניב משהו במקום לשכב בעובר ושב. השלישי הוא מי שמכר נכס או קיבל סכום חד פעמי, וטרם החליט לאן להפנות אותו. במקרה האחרון הפק"מ מתפקד כתחנת ביניים - הכסף שמור, מניב מעט, ומחכה להחלטה על אפיק ארוך טווח.

מי שבונה תיק לטווח ארוך יבחן גם אפיקים אחרים, כמו אג"ח ממשלתיות או קרנות מחקות מדדים, שבהם התשואה הפוטנציאלית גבוהה יותר אך גם התנודתיות גבוהה יותר. ההחלטה איננה "או-או": הרבה חוסכים מחזיקים רכיב סולידי בפק"מ לצד רכיב סחיר.

כמה באמת מרוויחים על פק"מ? הדגמות בשקלים

הדרך היחידה להבין אם פק"מ שווה את ההתחייבות היא לתרגם את אחוז הריבית לשקלים, אחרי מס. הטבלה שלהלן היא הדגמה חשבונאית בלבד על הפקדה חד פעמית של 50,000 שקלים, לפי שיעורי ריבית שנתיים לדוגמה - היא אינה ציטוט הצעה של בנק כלשהו, והריבית בפועל נקבעת מול הבנק במועד ההפקדה.

החישוב פשוט: סכום ההפקדה כפול שיעור הריבית השנתי, כפול חלק השנה.

💡 טיפ זהב לחוסכים: כשמציגים לכם "ריבית של 4%" על פיקדון לחודש, בקשו את הסכום הצפוי בשקלים בסוף התקופה. חודש אחד בריבית שנתית של 4% על 50,000 שקלים הוא כ-167 שקלים ברוטו, לא 2,000.

אפקט הריבית דריבית בפיקדונות מתחדשים

פיקדון שמתחדש אוטומטית וצובר ריבית על הריבית מייצר תוספת קטנה אך מצטברת לאורך זמן. אם פיקדון של שלושה חודשים מתחדש ארבע פעמים בשנה, והריבית שנצברה נכנסת לקרן החדשה, התוצאה השנתית תהיה גבוהה במעט מחישוב לינארי פשוט.

ההפרש בטווח של שנה אחת זניח, אבל הוא הופך למשמעותי כשהכסף נשאר באפיק שנים. זהו בדיוק העיקרון של ריבית דריבית, ומי שמתכנן להחזיק סכום בפק"מ מתחדש לאורך זמן צריך לוודא שהריבית אכן נצברת לקרן ולא נמשכת אוטומטית לעובר ושב.

תקופות החיסכון ותחנות היציאה

ההגדרה המקובלת לפק"מ היא פיקדון לתקופה שאינה עולה על שנה, אך בפועל הבנקים משווקים תחת אותה מסגרת גם פיקדונות לשנה וכמה חודשים ואף לשנתיים ומעט יותר. הגבול אינו חד, ומה שקובע הוא תנאי הפיקדון הספציפי ולא הכינוי שניתן לו.

בקצה הקצר נמצאים פיקדונות יומיים ושבועיים, שמשמשים בעיקר לניהול תזרים שוטף. באמצע נמצאים הפיקדונות הפופולריים - שלושה, שישה ושנים עשר חודשים. בקצה הארוך יש פיקדונות של שנתיים ויותר, שבהם כבר מקובל לצפות לריבית גבוהה יותר בתמורה להתחייבות הארוכה.

משקיעים אקטיביים בשוק ההון בדרך כלל לא יקצו סכומים גדולים לפיקדונות ארוכים, משום שהם מחפשים הזדמנויות שיניבו יותר. לעומתם, חוסכים שמרניים דווקא מעדיפים לנעול תקופה ארוכה יותר כשהריבית במשק גבוהה, כדי לא להיות תלויים בירידות ריבית עתידיות.

תחנות יציאה ומה קורה אם פורצים את הפיקדון

ברוב הפיקדונות הקצרים מאוד, בני שבועות או חודשים ספורים, אין נקודות יציאה כלל והכסף סגור עד מועד הפירעון. בפיקדונות ארוכים יותר נהוג להגדיר תחנות יציאה - מועדים קבועים שבהם אפשר למשוך את הכסף בלי לאבד את הריבית שנצברה עד אותו יום.

יציאה שלא בתחנה נקראת "שבירת פיקדון". במקרה כזה הבנק רשאי לגבות קנס או לבטל חלק מהריבית, ולעיתים הלקוח מקבל בחזרה את הקרן בלבד. הקרן עצמה כמעט תמיד נשמרת, אבל הרווח עלול להימחק לגמרי.

💡 טיפ זהב לחוסכים: אל תפקידו בפק"מ סגור כסף שאתם עשויים להזדקק לו באמצע התקופה. עדיף פיקדון קצר יותר בריבית מעט נמוכה מאשר פיקדון ארוך שתשברו באמצע ותאבדו עליו את כל הריבית.

היתרונות של פיקדון קצר מועד

היתרון המרכזי של הפק"מ הוא הוודאות - הקרן מובטחת, ובריבית קבועה גם שיעור התשואה ידוע מראש למשך כל התקופה. זו תכונה שאין לה תחליף עבור מי שמנהל כסף למטרה קרובה ולא יכול להרשות לעצמו לגלות בעוד חצי שנה שהסכום קטן.

• אין סיכון שוק. הפיקדון אינו נסחר, ולכן אין ירידת מחיר, אין צורך לעקוב אחרי גרפים ואין החלטות מכירה בלחץ.
• פשטות תפעולית. פתיחת פיקדון נעשית באפליקציה או באתר הבנק בדקות ספורות, בלי פתיחת תיק ניירות ערך ובלי היכרות עם עמלות מסחר.
• אין דמי ניהול ואין עמלות קנייה ומכירה. בניגוד לאפיקים סחירים, שבהם משלמים עמלות לחבר הבורסה או לברוקר, בפק"מ הריבית שסוכמה היא הריבית שמתקבלת.
• גמישות בתקופה ובסכום. אפשר לפצל סכום גדול לכמה פיקדונות בתקופות שונות, וכך ליצור "סולם" שבו חלק מהכסף משתחרר כל כמה חודשים.
• מס מנוכה במקור. הבנק מנכה את המס על הריבית ומעביר אותו לרשות המסים, ולכן ברוב המקרים אין צורך בדיווח נפרד.

יתרון פחות מדובר הוא הפסיכולוגי. כסף שנעול בפיקדון קשה יותר לבזבוז אימפולסיבי. עבור חוסכים רבים, עצם הסגירה הזמנית היא מה שמאפשר להם להגיע ליעד.

החסרונות של פיקדון קצר מועד

החיסרון המרכזי הוא התשואה הנמוכה יחסית, ובתקופות שבהן ריבית בנק ישראל נמוכה הריבית על פיקדונות קצרי מועד נמוכה במיוחד. הביטחון עולה כסף, והמחיר שלו הוא הוויתור על תשואה פוטנציאלית גבוהה יותר.

• שחיקה ריאלית. כאשר האינפלציה גבוהה מהריבית נטו על הפיקדון, כוח הקנייה של הכסף יורד למרות שהיתרה בחשבון גדלה.
• נזילות מוגבלת. בפיקדון סגור הכסף אינו זמין עד תחנת יציאה, ושבירה עלולה למחוק את הריבית.
• תלות בכוח מיקוח. הריבית המוצעת אינה אחידה. לקוחות עם סכומים גדולים או עם פעילות ענפה מקבלים לעיתים תנאים טובים יותר מהתעריפון הרגיל.
• ריבית משתנה עלולה לרדת. פיקדון שצמוד לעוגן יורד יניב פחות מהצפוי אם הריבית במשק תרד באמצע התקופה.
• ריכוז אצל גוף אחד. הפיקדון הוא התחייבות של הבנק, ולכן כל הסכום חשוף לאיתנות של אותו בנק.

💡 טיפ זהב לחוסכים: אל תשוו ריבית פיקדון לתשואה היסטורית של אפיק סחיר. השוואה הוגנת היא בין פק"מ לבין מלווה קצר מועד ולבין קרן כספית - כלים שמיועדים לאותו טווח זמן ולאותה רמת סיכון.

האם פק"מ ומק"מ זה אותו דבר?

פק"מ הוא קיצור של פיקדון קצר מועד, ומק"מ הוא קיצור של מלווה קצר מועד - אגרת חוב ממשלתית הנסחרת בבורסה ומאפשרת נזילות בכל יום מסחר. השמות דומים, ההיגיון הסולידי דומה, אבל מדובר בשני מכשירים שונים לחלוטין מבחינה משפטית ומבחינה מעשית.

המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל ונסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מי שמחזיק בו יכול למכור אותו בכל יום מסחר במחיר השוק, אבל המחיר הזה יכול להיות גבוה או נמוך מהמחיר שבו נקנה. הפק"מ, לעומת זאת, הוא חוזה מול הבנק שאינו נסחר ואינו מתומחר מחדש.

מקור: נתוני מסחר מתפרסמים באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, ושיעור המס נקבע בפקודת מס הכנסה. נבדק ב-19.09.2026.

הרחבה על המכשיר המקביל ועל ההשוואה ביניהם אפשר למצוא בעמוד ההבדלים בין פיקדון קצר מועד למלווה קצר מועד.

שני הסוגים של פיקדונות קצרי מועד

הבנקים מציעים שני מבני הפקדה עיקריים - הפקדה חד פעמית והפקדה שוטפת בהוראת קבע. הבחירה ביניהם תלויה פחות בריבית ויותר במקור הכסף ובאופן שבו הוא נצבר.

1. פיקדון קצר מועד בהפקדה חד פעמית. הלקוח מפקיד סכום אחד, והוא נשמר בתוכנית עד מועד הפירעון שסוכם או עד חידוש אוטומטי. זהו המבנה המתאים למי שקיבל סכום חד פעמי - פדיון חיסכון, בונוס, מכירת נכס או ירושה. ברוב הפיקדונות הקצרים מאוד אין תחנות יציאה.
2. פיקדון קצר מועד בהוראת קבע או בתשלומים. הלקוח מפקיד סכום קבוע מדי חודש, וכל הפקדה מצטרפת לקודמות. בסוף התקופה מתקבלת הריבית בהתאם לקצב ההפקדות ולתנאים שסוכמו. חשוב להבין שכל שקל צובר ריבית רק מהיום שבו הופקד, ולכן התשואה האפקטיבית על סך ההפקדות נמוכה מהריבית השנתית המוצהרת.

דוגמה חשבונאית: מי שמפקיד 1,000 שקלים בכל חודש במשך שנה, מפקיד בסך הכול 12,000 שקלים, אבל הכסף שוכב בממוצע כחצי שנה בלבד. בריבית שנתית של 4% הרווח הברוטו יהיה קרוב ל-260 שקלים, ולא 480 שקלים כפי שעלול להיראות במבט ראשון.

💡 טיפ זהב לחוסכים: בפיקדון בהוראת קבע בדקו מה קורה אם מדלגים על חודש. בחלק מהתוכניות דילוג פוגע בתנאי הריבית של כל התוכנית, ולא רק של אותו חודש.

מיסוי הריבית - כמה נשאר ביד

על ריבית מפיקדון שקלי שאינו צמוד מוטל מס בשיעור 15% מהרווח הנומינלי, והבנק מנכה אותו במקור לפני שהכסף מגיע לחשבון. על פיקדון צמוד מדד שיעור המס עומד על 25% מהרווח הריאלי, כלומר מהרווח שמעבר לעליית המדד.

ההבחנה הזו חשובה. בפיקדון לא צמוד המס מחושב על כל שקל ריבית, גם אם האינפלציה שחקה את הערך האמיתי של הכסף. בפיקדון צמוד המס מחושב רק על התוספת הריאלית, אחרי שההצמדה עצמה פטורה. מי שרוצה להבין לעומק כיצד ההצמדה מחושבת יכול לעיין בעמוד הצמדה למדד.

קיימות אוכלוסיות הזכאיות להקלות או לפטור חלקי על הכנסה מריבית, בעיקר בגילאים מבוגרים ובהכנסות נמוכות. מדובר בזכות סטטוטורית שנקבעת בחקיקה, והתנאים המלאים מפורסמים באתרי המדינה.

💡 טיפ זהב לחוסכים: אם אתם עומדים בתנאי הזכאות לפטור חלקי ממס על ריבית, הפטור אינו ניתן אוטומטית. יש להגיש בקשה, ולעיתים גם דוח שנתי, כדי לקבל בחזרה מס שנוכה במקור.

אינפלציה, ריבית ותשואה ריאלית

פיקדון מניב תשואה אמיתית רק כאשר הריבית נטו שלו גבוהה משיעור עליית מדד המחירים לצרכן באותה תקופה. זו הנקודה שנעלמת מרוב הדיונים על פיקדונות, והיא זו שקובעת אם הכסף באמת גדל.

נניח פיקדון בריבית שנתית של 3%. אחרי מס של 15% נשארים 2.55%. אם מדד המחירים לצרכן עלה באותה שנה ב-3%, התשואה הריאלית שלילית - הסכום בחשבון גדל, אבל מה שאפשר לקנות בו קטן. אם המדד עלה ב-1% בלבד, נותרה תשואה ריאלית חיובית של כ-1.5%.

הקשר בין הריבית לאינפלציה אינו מקרי. בנק ישראל קובע את הריבית המוניטרית בין היתר כדי לשמור על יעד יציבות המחירים, ולכן בתקופות אינפלציה גבוהה הריבית נוטה לעלות - ואיתה גם הריבית על הפיקדונות. ההבדל בין רווח על הנייר לרווח אמיתי מוסבר בהרחבה בעמוד על ההבדל בין תשואה ריאלית לנומינלית.

פק"מ כבטוחה להלוואה ולאשראי

פיקדון סגור יכול לשמש כבטוחה מול הבנק ולהוזיל את הריבית על הלוואה, משום שהוא מקטין את הסיכון שהבנק לוקח על עצמו. הסכום המופקד נעול, ולכן הוא מהווה ערבון לכך שההלוואה תיפרע.

המנגנון פשוט: הלקוח מפקיד סכום, חותם על שעבוד לטובת הבנק, ומקבל הלוואה שבחלקה או במלואה מגובה בפיקדון. הריבית על ההלוואה נמוכה מזו של הלוואה לא מובטחת, אבל היא כמעט תמיד גבוהה מהריבית שמתקבלת על הפיקדון עצמו - כלומר יש עלות נטו לפעולה.

לכן הצעד הזה הגיוני בעיקר כשלא רוצים לפרק את הפיקדון מסיבה אחרת, למשל כשהתקופה כמעט הסתיימה או כששבירה תמחק ריבית משמעותית. השעבוד גם מקטין את מסגרת האשראי הפנויה, ולכן כדאי להבין כיצד הוא משפיע על האובליגו הכולל מול הבנק.

טעויות נפוצות של מפקידים

רוב ההפסדים בפיקדונות אינם נובעים מסיכון שוק אלא מקריאה לא מדויקת של התנאים. אלה הטעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב.

• בלבול בין ריבית שנתית לריבית לתקופה. ריבית של 4% לשנה על פיקדון חודשי שווה כשליש אחוז בפועל.
• קבלת התעריפון כנתון. הריבית המוצגת במסך היא נקודת פתיחה. על סכומים משמעותיים אפשר לבקש הצעה משופרת, וגם לקבל הצעות משני בנקים.
• התעלמות מחידוש אוטומטי. פיקדון שמתחדש מאליו עלול להתחדש בתנאי ריבית נחותים מהתנאים המקוריים.
• נעילת כל הכסף בתקופה אחת. פיצול לכמה תקופות שומר על נזילות חלקית בלי לוותר לגמרי על ריבית.
• השארת כסף בעובר ושב כברירת מחדל. יתרה שאינה נושאת ריבית כלל היא ההפסד הוודאי היחיד בסיפור הזה.
• השוואה לא הוגנת. מדידת פק"מ מול תשואה של מניות היא השוואה בין שני עולמות סיכון שונים.

💡 טיפ זהב לחוסכים: סמנו ביומן את מועד הפירעון שבוע מראש. זהו המועד היחיד שבו הכסף נזיל בלי קנס, וזו ההזדמנות לבדוק אם התנאים החדשים עדיין תחרותיים.

איך משווים הצעות פק"מ בפועל

השוואה נכונה בין הצעות פיקדון מתבססת על חמישה פרמטרים, ורק אחד מהם הוא שיעור הריבית. שתי הצעות עם אותה ריבית יכולות להיות שונות מאוד בערכן בפועל.

1. שיעור הריבית וסוגה. קבועה או משתנה, ואם משתנה - מהו העוגן ומהו המרווח.
2. התקופה ותחנות היציאה. כמה זמן הכסף סגור, ומתי בדיוק אפשר לצאת בלי קנס.
3. מה קורה בשבירה. האם מאבדים את כל הריבית, חלק ממנה, או משלמים קנס נפרד.
4. מנגנון החידוש. אוטומטי או ידני, ובאילו תנאים מתחדש הפיקדון.
5. סכום מינימום ומדרגות. לעיתים הריבית קופצת מעל סכום מסוים, ולכן איחוד שני פיקדונות קטנים לאחד גדול משפר את התנאים.

כדאי לבקש את התנאים בכתב לפני ההפקדה ולשמור אותם. בפיקדונות קצרים, שבהם הסכומים הנומינליים קטנים, דווקא ההבדל בין הצעה להצעה הוא מה שקובע אם הפעולה שווה את הטרחה. מי ששוקל להעביר חלק מהכסף לאפיק סחיר ימצא רקע שימושי גם בעמוד פיקדונות, שמרכז את סוגי הפיקדונות השונים.

שאלות נפוצות

להלן התשובות הקצרות לשאלות שחוזרות הכי הרבה בנוגע לפיקדונות קצרי מועד.

האם אפשר להפסיד כסף בפק"מ?

הקרן בפק"מ מובטחת על ידי הבנק, ולכן אין הפסד נומינלי בסכום שהופקד. עם זאת, אפשר להפסיד את הריבית בשבירה מוקדמת, ואפשר להפסיד ערך ריאלי אם האינפלציה גבוהה מהתשואה נטו.

מה קורה לכסף בסוף התקופה?

בתום התקופה הכסף חוזר לחשבון העובר ושב יחד עם הריבית, אלא אם הוגדר חידוש אוטומטי. חידוש אוטומטי נעשה לפי תנאי הריבית שבתוקף באותו מועד, שאינם בהכרח זהים לתנאים המקוריים.

האם יש מס על הריבית?

כן - 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון שקלי לא צמוד, ו-25% על הרווח הריאלי בפיקדון צמוד מדד. הבנק מנכה את המס במקור.

עדיף פק"מ או מק"מ?

מק"מ נזיל בכל יום מסחר אך תלוי במחיר השוק ובעמלות, ופק"מ סגור אך ודאי לחלוטין. מי שצריך גישה מיידית לכסף ייטה למק"מ או לקרן כספית, ומי שמעדיף פשטות מוחלטת ייטה לפק"מ.

כמה כסף צריך כדי לפתוח פק"מ?

סכומי המינימום משתנים בין הבנקים ובין התוכניות, ולעיתים ריבית גבוהה יותר מותנית בסכום מזערי. הסכום המדויק מופיע בתנאי התוכנית הספציפית בעמוד הפיקדונות של כל בנק.

האם כדאי לפצל את הכסף לכמה פיקדונות?

פיצול לתקופות שונות יוצר סולם שבו חלק מהכסף משתחרר כל כמה חודשים, ומאפשר לנצל עליות ריבית בלי לשבור פיקדון. החיסרון הוא שסכומים קטנים עשויים לא להגיע למדרגת הריבית הגבוהה.

סיכום

פיקדון קצר מועד הוא אפיק סולידי לטווח של שבועות עד שנה, ולעיתים עד שנתיים וקצת, שבו הקרן מובטחת והתשואה צנועה אך ודאית. הוא מתאים למי שחוסך למטרה קרובה, למי שמחזיק כרית ביטחון, ולמי שממתין להחלטה על אפיק ארוך טווח.

מנגד, זהו אפיק שבו הריבית נמוכה יחסית, הנזילות מוגבלת, והתשואה הריאלית תלויה לחלוטין בפער בין הריבית נטו לבין קצב עליית המחירים. מי ששוקל פק"מ צריך לתרגם את האחוזים לשקלים, לבדוק מה קורה בשבירה ובחידוש, ולהשוות את התנאים בין בנקים ומול חלופות באותה רמת סיכון - כמו מק"מ או קרן כספית.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה המלצה לפעולה כלשהי. תנאי הפיקדון המחייבים הם אלה שמופיעים בהסכם מול הבנק במועד ההפקדה.

מקורות

כל הנתונים הסטטוטוריים במאמר נבדקו מול אתרי הגופים הרשמיים הרלוונטיים.

• רשות המסים בישראל - מיסוי הכנסה מריבית ומפיקדונות: https://www.gov.il/he/departments/israel_tax_authority.
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדים ומכשירים סחירים: https://market.tase.co.il/he/market_data/indices.

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.