ההבדלים בין פיקדון קצר מועד (פק"מ) למלווה קצר מועד (מק"מ)
פורסם: 06.07.2020 · עודכן: 19.09.2026 · 6 דקות קריאה
בקצרה
פק"מ (פיקדון קצר מועד) הוא פיקדון בנקאי לתקופה קבועה מראש, ללא עמלות קנייה ומכירה וללא דמי ניהול, אך בדרך כלל ללא נזילות עד מועד הפירעון. מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אגרת חוב ממשלתית שמנפיק בנק ישראל בניכיון לתקופה של עד שנה, נסחרת בבורסה וניתנת למימוש בכל יום מסחר. רכישת מק"מ כרוכה בעמלה של 0.1%, ובדמי ניהול פיקדון ניירות ערך של כ-0.625% לשנה. שיעור המס על יחידים זהה בשני האפיקים ועומד על 15%, אך מק"מ נחשב נייר ערך ולכן ניתן לקזז מולו הפסדי הון מניירות ערך אחרים - יתרון מיסויי שאינו קיים בפק"מ. מבחינת סיכון שני האפיקים סולידיים, והמק"מ נחשב הבטוח מביניהם משום שהמנפיק הוא בנק ישראל.
המאמר בנוי כהשוואה שיטתית בין שני אפיקי ההשקעה הקצרים הנפוצים בישראל. כל סעיף עומד בפני עצמו, כך שאפשר לקפוץ ישירות לנושא שמעניין אתכם.
מה זה פיקדון קצר מועד (פק"מ)?
פיקדון קצר מועד הוא הפקדת כסף בבנק לתקופה מוגדרת מראש, בריבית שנקבעת בעת ההפקדה. הכסף נשאר בבנק עד מועד הפירעון, והלקוח מקבל בחזרה את הקרן בתוספת הריבית שסוכמה. הריבית יכולה להיות קבועה, כלומר ידועה מראש עד היום האחרון, או משתנה - ובמקרה כזה היא מבוססת לרוב על ריבית הפריים ומתעדכנת לאורך התקופה.
המאפיין המרכזי של הפק"מ הוא שאין בו סיכון לקרן. הסכום שהופקד מובטח, והשאלה היחידה היא כמה ריבית תצטבר. זו הסיבה שהאפיק הזה מזוהה עם חיסכון סולידי ולא עם השקעה מניבה. מי שרוצה להעמיק במושג הבסיסי שעומד מאחורי כל התשואה הזו יכול לקרוא בהרחבה על ריבית ועל האופן שבה היא נקבעת.
לאילו מטרות משתמשים בפק"מ?
הפק"מ משמש בעיקר לשמירת כסף שמיועד למטרה ידועה בטווח הקרוב. זה יכול להיות אירוע משפחתי, הון עצמי לרכישת דירה, החלפת רכב, נסיעה מתוכננת לחו"ל או פשוט כרית ביטחון שלא רוצים להשאיר בעובר ושב. יש גם שימוש פחות מוכר: פיקדון יכול לשמש בטוחה מול הבנק לצורך קבלת הלוואה או הרחבת מסגרת אשראי, כלומר הכסף ממשיך לצבור ריבית ובמקביל מחזק את מעמד הלקוח מול הבנק.
החיסרון המרכזי ידוע: התשואה בפיקדונות היא בדרך כלל נמוכה יחסית, במיוחד בפיקדונות קצרים מאוד ובסכומים קטנים. היתרון המרכזי מולו הוא הפשטות המוחלטת - אין עמלת קנייה, אין עמלת מכירה, אין דמי משמרת ואין צורך להבין בשוק ההון. סקירה רחבה של המשפחה הזו כולה מופיעה בעמוד פיקדונות.
שני סוגי הפק"מ המרכזיים
קיימים שני מבנים עיקריים של פיקדון קצר מועד: הפקדה חד פעמית והפקדה מתמשכת בהוראת קבע. ההבדל ביניהם אינו רק טכני, הוא משפיע ישירות על אופן חישוב הריבית ועל גמישות החיסכון.
פיקדון בהפקדה חד פעמית: הלקוח מפקיד סכום אחד, והוא נשמר בתוכנית עד מועד הפירעון שנקבע או עד חידוש אוטומטי של התוכנית. ברוב הפיקדונות הקצרים, ובעיקר באלה שאורכם שבועות או חודשים בודדים, אין נקודות יציאה באמצע.
פיקדון בהוראת קבע או בתשלומים: הלקוח מפקיד סכום חודשי שמצטרף לסכומים הקודמים. בסיום התקופה מחושבת הריבית לפי קצב ההפקדות ולפי התנאים שסוכמו, כך שכל הפקדה "עובדת" פרק זמן שונה.
💡 טיפ זהב למשקיעים: לפני שחותמים על פק"מ, בדקו שלוש שאלות - מהו מועד הפירעון המדויק, האם התוכנית מתחדשת אוטומטית, והאם קיימת נקודת יציאה ובאיזה מחיר. שלוש התשובות האלה קובעות אם הפיקדון באמת מתאים לתאריך שבו תצטרכו את הכסף.
מה זה מלווה קצר מועד (מק"מ)?
מלווה קצר מועד הוא אגרת חוב ממשלתית שמנפיק בנק ישראל בניכיון, לתקופות של עד שנה. הנפקה בניכיון פירושה שהנייר נמכר במחיר נמוך מהערך הנקוב שלו, ובמועד הפדיון הוא נפדה לפי הערך הנקוב המלא. ההפרש בין מחיר הקנייה לערך הפדיון הוא הרווח של המשקיע.
המק"מ אינו נושא ריבית שוטפת ואינו צמוד מדד. אין קופון תקופתי, אין הצמדה ואין תשלומי ביניים. כל התשואה מגולמת במחיר שבו קונים את הנייר בבורסה. מבחינה משפחתית מדובר בבן דוד קרוב של אג"ח ממשלתיות, אלא שהוא קצר יותר ופשוט יותר במבנה.
איך עובד מנגנון הניכיון בפועל?
המשקיע קונה נייר בערך נקוב של 100 אגורות במחיר נמוך יותר, ומקבל 100 אגורות במועד הפדיון. נניח לצורך הדגמה שמשקיע רוכש מק"מ במחיר של 97 אגורות ליחידה, ומחזיק אותו עד הפדיון בעוד שנה. בפדיון הוא יקבל 100 אגורות, כלומר רווח ניכיון של 3 אגורות על כל יחידה. על השקעה של 100,000 שקל בערך נקוב, מדובר בהפרש של 3,000 שקל ברוטו, לפני עמלות ולפני מס. המספרים כאן נועדו להמחשת המנגנון בלבד ואינם ציטוט של מחיר שוק.
ככל שמתקרבים לתאריך הפדיון, מחיר המק"מ בשוק מתקרב לערך הנקוב. זו הסיבה שהתנודתיות בו נמוכה במיוחד בהשוואה לניירות ערך אחרים. הסבר מפורט נוסף על המכשיר עצמו נמצא בעמוד מלווה קצר מועד.
מהם היתרונות של מק"מ?
שלושת היתרונות המרכזיים של המק"מ הם ביטחון המנפיק, היעדר חשיפה למטבע חוץ וסחירות יומית גבוהה. המק"מ הוא התחייבות של בנק ישראל, ולכן הסיכוי שהחוב לא ייפרע נחשב זניח. הוא שקלי במהותו, כך שאין בו חשיפה לשינויים בשער הדולר או האירו.
הסחירות היא סיפור בפני עצמו. היקף המסחר היומי במק"מ נע בדרך כלל במאות מיליוני שקלים, ולעיתים אף במיליארדים. משמעות הדבר היא שהמשקיע יכול להנזיל את ההשקעה כמעט בכל רגע נתון במהלך יום המסחר, בלי לחשוש שלא יימצא קונה. בתקופות של משבר, כשנכסים אחרים "נתקעים", התכונה הזו הופכת לקריטית. מי שרוצה להבין מי מבטיח את רציפות המסחר יכול לקרוא על עושי שוק בבורסה.
מהן העלויות של החזקת מק"מ?
רכישה או מכירה של מק"מ כרוכה בעמלה בשיעור של 0.1%, והחזקתו כרוכה בדמי ניהול פיקדון ניירות ערך של כ-0.625% לשנה. אלה שתי עלויות שאינן קיימות בפק"מ כלל, והן נגרעות מהתשואה ברוטו לפני שמחשבים מס. בסכומים קטנים ובתקופות קצרות מאוד, העלויות האלה עלולות לכרסם נתח משמעותי מהרווח, ולעיתים אף להפוך את היתרון בתשואה לחסר משמעות.
חשוב להדגיש שהשיעורים האלה הם נקודת מוצא ולא גזירת גורל: תעריפי עמלות ניירות ערך ניתנים למשא ומתן מול הבנק, וקיימים הבדלים גדולים בין גופים. השוואה רחבה של המבנה הזה מופיעה בעמוד ניירות ערך.
💡 טיפ זהב למשקיעים: אל תשוו תשואה ברוטו של מק"מ לריבית של פק"מ. ההשוואה הנכונה היא בין התשואה נטו של המק"מ, אחרי עמלת קנייה, דמי ניהול ומס, לבין הריבית נטו של הפק"מ אחרי מס.
טבלת השוואה בין פק"מ למק"מ
הטבלה מרכזת את ההבדלים המספריים המהותיים בין שני האפיקים במקום אחד. היא אינה מחליפה בדיקה פרטנית של התנאים שהוצעו לכם, אבל היא מאפשרת לראות בבירור היכן כל אפיק חזק והיכן הוא נחות.
ככלל, התשואה האפקטיבית במק"מ גבוהה בדרך כלל מזו של פיקדון קצר מועד מקביל. זה נכון גם כאשר לוקחים בחשבון שהפק"מ פטור לחלוטין מעמלות קנייה, מכירה ודמי משמרת. הסיבה נעוצה במבנה השוק: מחיר המק"מ נקבע במסחר חופשי מול ציפיות הריבית במשק, בעוד שריבית הפיקדון נקבעת על ידי הבנק ומושפעת גם משיקולי רווחיות שלו.
עם זאת, שני האפיקים משתייכים לקטגוריה אחת: אפיקים סולידיים בתשואה נמוכה יחסית. אף אחד מהם אינו נועד לבנות הון לאורך שנים, אלא לשמור על ערך הכסף בטווח קצר. מי שמחפש תשואה גבוהה יותר חייב לקחת על עצמו סיכון אחר, ולשם כך קיימים מכשירים שונים לחלוטין שמקומם בתוך תיק השקעות מאוזן.
למה פער קטן בריבית משנה פחות ממה שנדמה
בסכום של 50,000 שקל, פער של 0.3% בתשואה השנתית שווה 150 שקל בלבד לפני מס. זו נקודה שמשקיעים רבים מפספסים: הפער בין האפיקים הופך למשמעותי בעיקר בסכומים גדולים או בתקופות ארוכות. בסכומים קטנים, עמלת קנייה של 0.1% ודמי ניהול של 0.625% עשויים לבלוע את מרבית היתרון, ולעיתים אף להפוך את המק"מ לפחות משתלם מהפק"מ.
לכן, לפני מעבר מאפיק לאפיק, כדאי לבצע חישוב פשוט: תשואה צפויה בשקלים, פחות עמלות בשקלים, פחות מס בשקלים. רק המספר שנשאר בסוף רלוונטי.
סחירות ונזילות - מה קורה אם צריך את הכסף באמצע?
ההבדל החד ביותר בין שני האפיקים הוא היכולת לצאת מהם באמצע התקופה. פיקדון בנקאי מופקד לתקופה קבועה מראש, ומשיכה מוקדמת, ככל שהיא בכלל אפשרית, כרוכה בקנס שבירה שמקטין את הריבית שנצברה ולעיתים מבטל אותה כמעט לחלוטין. מק"מ, לעומת זאת, נסחר בבורסה וניתן למכור אותו בכל יום מסחר, מראשון עד חמישי.
מה מחיר היציאה המוקדמת בכל אפיק?
בפק"מ מחיר היציאה ידוע מראש וקבוע בחוזה, ובמק"מ הוא נקבע על ידי השוק ביום המכירה. זה הבדל מהותי באופי הסיכון ולא רק בגובהו. בפיקדון אתם יודעים בדיוק כמה תפסידו אם תשברו; במק"מ אתם תלויים במחיר שבו הנייר נסחר באותו יום, ומכירה לפני מועד הפדיון עלולה להניב תשואה שונה מזו שהייתה מתקבלת בהחזקה עד הסוף - לטובה או לרעה.
בפועל, מכיוון שמדובר במכשיר קצר במיוחד, טווח התנודות במחיר המק"מ מצומצם. אבל "מצומצם" אינו "אפס", וזה בדיוק הפער שבין פיקדון שמבטיח קרן לבין נייר ערך סחיר.
💡 טיפ זהב למשקיעים: אם התאריך שבו תצטרכו את הכסף ידוע ומדויק, התאימו לו את מועד הפדיון. אם התאריך גמיש או לא ידוע, היתרון של הסחירות היומית שווה יותר מפער קטן בתשואה.
סיכון - מי מחזיק בחוב שלכם?
שני האפיקים נחשבים בעלי סיכון נמוך, אך הסיכון במק"מ נמוך במעט משום שהמנפיק הוא בנק ישראל. בפק"מ, הגוף שחייב לכם את הכסף הוא בנק מסחרי; במק"מ, החוב הוא התחייבות של המדינה דרך הבנק המרכזי. בהיררכיית הסיכון המקובלת, חוב מדינה נמצא מתחת לחוב בנקאי.
בפועל, מדובר בהבדל תיאורטי ברובו עבור המשקיע הישראלי הממוצע. הרבה יותר מעשי להתמקד בסיכון אחר לגמרי: סיכון הנזילות, כלומר הסיכון שהכסף יהיה נעול בדיוק כשתצטרכו אותו. בהיבט הזה, כפי שראינו, המק"מ עדיף בבירור.
סיכון שחיקת הערך שקיים בשני האפיקים
גם פק"מ וגם מק"מ אינם צמודים למדד, ולכן אינם מגנים על כוח הקנייה של הכסף בתקופות אינפלציה. אם התשואה נטו נמוכה מעליית מדד המחירים לצרכן באותה תקופה, המשקיע הרוויח בשקלים אך הפסיד בערך ריאלי. זהו הסיכון האמיתי של אפיקים סולידיים, והוא לא מופיע בשום דף תנאים.
ההבחנה בין הרווח הנומינלי לרווח האמיתי היא בסיסית לכל החלטת השקעה, והיא מוסברת בהרחבה בעמוד על ההבדל בין תשואה ריאלית לנומינלית.
מיסוי - למה 15% אינם תמיד 15%?
שיעור המס על יחידים זהה בשני האפיקים ועומד על 15%, אך אופן חישוב ההכנסה והאפשרות לקזז הפסדים שונים לחלוטין. בפק"מ נוצרת הכנסה מריבית, החייבת במס בשיעור 15%. במק"מ, מי שמחזיק עד הפדיון מייצר הכנסה מדמי ניכיון, ומי שמוכר לפני מועד הפדיון מייצר רווח הון. שני סוגי ההכנסה חייבים באותו שיעור מס.
קיזוז הפסדים - היתרון שהופך את התמונה
מק"מ נחשב נייר ערך ופק"מ אינו נחשב נייר ערך, וההבדל הזה הוא שקובע את כללי הקיזוז. לפי כללי הקיזוז, הפסד הון שנוצר ממכירת נייר ערך נסחר מותר בקיזוז כנגד רווח הון. בנוסף קיימת זכאות לקזז הפסד ממכירת נייר ערך נסחר כנגד הכנסה מדיבידנד או מריבית ששולמה בגין אותו נייר ערך, או בגין נייר ערך אחר, ובלבד ששיעור המס על אותו דיבידנד או ריבית אינו עולה על 25%.
המשמעות המעשית ברורה: הפסד הון שנוצר לכם ממכירת מניות או אג"ח ניתן לקיזוז כנגד ההכנסה מהמק"מ, ובפועל ייתכן שלא תשלמו מס כלל על רווח המק"מ. בפק"מ הקיזוז הזה אינו אפשרי, משום שההכנסה אינה מסווגת כהכנסה מנייר ערך.
דוגמה מספרית לקיזוז
משקיע שהרוויח 3,000 שקל במק"מ ורשם באותה שנה הפסד הון של 3,000 שקל ממכירת מניות, עשוי לשלם 0 שקלים מס במקום 450 שקלים. החישוב פשוט: 15% מ-3,000 שקל הם 450 שקל מס. אם קיים הפסד הון בר קיזוז באותו סכום, ההכנסה החייבת מתאפסת. אותו משקיע, אם היה מחזיק פק"מ שהניב 3,000 שקל ריבית, היה משלם את מלוא 450 השקלים - ההפסד מהמניות לא היה עוזר לו.
ככל שהתיק מגוון יותר וכולל גם נכסים תנודתיים, כך היתרון המיסויי של המק"מ נעשה משמעותי יותר. משקיע שמחזיק אך ורק פיקדונות לא ייהנה ממנו כלל. חשוב לזכור שכללי המס מורכבים, ושסוגיות כמו מס יסף על רווחי הון עשויות לחול על בעלי הכנסות גבוהות.
💡 טיפ זהב למשקיעים: אם צברתם הפסדי הון משנים קודמות או מהשנה הנוכחית, בדקו את מלוא ההשלכות לפני שאתם בוחרים אפיק. הפסד שלא נוצל יורד לטמיון, והמק"מ הוא אחד הכלים הפשוטים ביותר לנצל אותו.
עלויות בפועל - חישוב בשקלים
על השקעה של 100,000 שקל במק"מ, עמלת הקנייה עומדת על 100 שקל ודמי הניהול השנתיים על כ-625 שקל. יחד מדובר בכ-725 שקל לשנה, לפני עמלת המכירה או הפדיון. בפק"מ באותו סכום העלות הישירה היא 0 שקלים. זו נקודת הפתיחה של כל השוואה כנה בין שני האפיקים.
טבלת עלויות לדוגמה
הטבלה מציגה את העלות הישירה בשקלים בשלושה סכומי השקעה שונים, לפי שיעורי העמלות המצוינים במאמר. החישוב מתייחס לשנת החזקה אחת ולעמלת קנייה בלבד, ואינו כולל מס.
סכום השקעה
עמלת קנייה במק"מ (0.1%)
דמי ניהול שנתיים (0.625%)
סך עלות במק"מ
סך עלות בפק"מ
20,000 ש"ח
20 ש"ח
125 ש"ח
145 ש"ח
0 ש"ח
100,000 ש"ח
100 ש"ח
625 ש"ח
725 ש"ח
0 ש"ח
500,000 ש"ח
500 ש"ח
3,125 ש"ח
3,625 ש"ח
0 ש"ח
העלויות בטבלה מחושבות לפי שיעורי העמלות שצוינו, והן ניתנות להפחתה במשא ומתן מול הגוף המנהל. נבדק ב-19.09.2026.
מה קורה כשמחברים הכול
המבחן היחיד שקובע הוא כמה שקלים נשארים בחשבון בסוף התקופה, אחרי עמלות ואחרי מס. נניח לצורך המחשה בלבד תשואה ברוטו של 4,000 שקל על 100,000 שקל במק"מ לשנה. מפחיתים 725 שקל עלויות, נשארים 3,275 שקל; מס של 15% על הכנסת הניכיון, בהנחה שאין הפסדים לקיזוז, מקטין את הסכום בעוד כמה מאות שקלים. מול זה יש להעמיד את ריבית הפק"מ שהוצעה לכם בפועל, בניכוי 15% מס בלבד.
המספרים בדוגמה נועדו להמחיש את סדר החישוב ואינם מייצגים תשואת שוק כלשהי. את התשואה האמיתית תדעו רק מול הצעה קונקרטית ומול מחיר מק"מ בפועל ביום העסקה.
מתי מתאים פק"מ ומתי מתאים מק"מ?
פק"מ מתאים לסכומים קטנים יחסית, לתאריך יעד ידוע ולמי שרוצה אפס התעסקות, ומק"מ מתאים לסכומים גדולים יותר, למי שזקוק לגמישות יציאה ולמי שיש לו הפסדי הון לקיזוז. זו חלוקה גסה, אבל היא עונה על רוב המקרים בפועל.
שלושה מקרי שימוש מהחיים
15,000 שקל שמיועדים לחתונה בעוד שישה חודשים: תאריך ידוע, סכום קטן, אין צורך בנזילות. הפק"מ מנצח כמעט תמיד, כי העלויות הקבועות של המק"מ מכרסמות בסכום קטן.
300,000 שקל שממתינים להשלמת עסקת נדל"ן במועד לא ודאי: הסכום גדול והתאריך גמיש. היכולת למכור מק"מ בכל יום מסחר שווה כאן הרבה יותר מקנס שבירה של פיקדון.
80,000 שקל אצל משקיע שרשם הפסד הון של 10,000 שקל השנה: הקיזוז הופך את המק"מ למשתלם משמעותית, כי המס על הכנסת הניכיון עשוי להתאפס.
בכל אחד מהמקרים ההחלטה נגזרת משילוב של שלושה משתנים: גודל הסכום, ודאות התאריך, ומצב המס האישי. אין תשובה אחת שנכונה לכולם.
שאלות שכדאי לשאול לפני ההחלטה
ארבע שאלות מכסות את רוב שיקול הדעת הנדרש כאן. מתי בדיוק אצטרך את הכסף? מה קורה אם אצטרך אותו מוקדם יותר? כמה בדיוק אשלם בעמלות בשקלים, לא באחוזים? והאם יש לי הפסדי הון פתוחים שאפשר לנצל?
מי שעונה על ארבע השאלות האלה בכנות כבר יודע לאיזה אפיק הוא שייך, גם בלי להיות מומחה לשוק ההון.
טעויות נפוצות של משקיעים
הטעות הנפוצה ביותר היא השוואת ריבית הפק"מ לתשואת המק"מ ברוטו, בלי לגלם עמלות ומס. השוואה כזו מטה את התמונה לטובת המק"מ באופן שיטתי, ולעיתים מובילה להחלטה שגויה דווקא בסכומים קטנים.
התעלמות מדמי הניהול השנתיים. 0.625% נשמע זניח, אבל בתקופת החזקה של שלושה חודשים בלבד הוא עדיין נגבה יחסית לתקופה, ומכרסם בתשואה קצרה.
חידוש אוטומטי של פק"מ בלי לבדוק את התנאים החדשים. פיקדון שמתחדש לבדו עלול להתחדש בריבית נמוכה משמעותית מזו שהייתה בתקופה הקודמת.
הנחה שמק"מ הוא "כמו פיקדון". הוא נייר ערך סחיר, ומחירו נע. מי שמוכר באמצע חשוף למחיר השוק ולא לתשואה שחישב מראש.
נעילת כל הכסף הפנוי. גם באפיק סולידי, השארת כרית נזילה בעובר ושב מונעת משיכה בקנס או מכירה בעיתוי גרוע.
התעלמות מהאינפלציה. תשואה נומינלית חיובית אינה מבטיחה שמירה על כוח הקנייה.
💡 הערה חשובה מהמערכת: המידע כאן הוא סקירה כללית של שני מכשירים פיננסיים ואינו מהווה המלצה לפעולה. תנאי פיקדון, עמלות ומחירי מק"מ משתנים מגוף לגוף ומיום ליום, ויש לבדוק אותם מול הגוף המנהל לפני כל החלטה.
שאלות נפוצות
ריכזנו כאן את השאלות שחוזרות בכל דיון על ההבדל בין פק"מ למק"מ. התשובות קצרות ומתבססות על העקרונות שפורטו למעלה.
מה בטוח יותר, פק"מ או מק"מ?
שני האפיקים סולידיים, והמק"מ נחשב מעט בטוח יותר משום שהמנפיק שלו הוא בנק ישראל ולא בנק מסחרי. מנגד, בפק"מ הקרן מובטחת במלואה עד מועד הפירעון, בעוד שבמק"מ מכירה לפני הפדיון נעשית לפי מחיר השוק. כלומר "בטוח יותר" תלוי בשאלה אם מתכוונים להחזיק עד הסוף או לא.
איזה אפיק נותן תשואה גבוהה יותר?
בדרך כלל התשואה האפקטיבית במק"מ גבוהה יותר, גם לאחר שמביאים בחשבון שהפק"מ פטור מעמלות. עם זאת, בסכומים נמוכים ובתקופות קצרות במיוחד, העמלות ודמי הניהול עלולים לצמצם או לבטל את הפער.
כמה מס משלמים על כל אחד מהם?
שיעור המס ליחידים עומד על 15% בשני האפיקים. ההבדל אינו בשיעור אלא בסיווג: הכנסה מפק"מ היא הכנסה מריבית, והכנסה ממק"מ היא הכנסה מדמי ניכיון או רווח הון, ולכן ניתנת לקיזוז מול הפסדי הון.
האם אפשר למשוך פק"מ לפני הזמן?
ברוב הפיקדונות הקצרים אין נקודות יציאה, ובאלה שיש, המשיכה המוקדמת כרוכה בקנס שמקטין את הריבית שנצברה. לכן חשוב לברר מראש את מבנה נקודות היציאה ולא להניח שהכסף זמין.
האם מק"מ צמוד למדד?
לא, המק"מ אינו צמוד מדד ואינו נושא ריבית שוטפת. כל התשואה שלו נובעת מהפער בין מחיר הרכישה בניכיון לבין הערך הנקוב שנפדה בסוף התקופה.
איך קונים מק"מ?
מק"מ נרכש בבורסה דרך הבנק או דרך חבר בורסה, בדומה לכל נייר ערך אחר. לשם כך נדרש חשבון ניירות ערך, ועל החשבון חלות עמלות ודמי ניהול. השוואה בין הגופים השונים מופיעה בעמוד מהו חבר בבורסה.
מתי המק"מ נסחר?
המק"מ נסחר בימי המסחר בבורסה, מראשון עד חמישי. ניתן למכור אותו בכל יום מסחר במחיר השוק באותו רגע, וזו בדיוק התכונה שמבדילה אותו מפיקדון נעול.
סיכום
הבחירה בין פק"מ למק"מ נקבעת על ידי שלושה גורמים: גודל הסכום, מידת הוודאות לגבי מועד המשיכה, ומצב המס האישי של המשקיע. מבחינת תשואה, המק"מ מוביל בדרך כלל; מבחינת פשטות ועלויות, הפק"מ מוביל בבירור; מבחינת נזילות, אין תחרות והמק"מ עדיף; ומבחינת מיסוי, שיעור המס זהה אך אפשרות קיזוז ההפסדים נותנת יתרון ברור למק"מ.
שני האפיקים שייכים לאותה קטגוריה של חיסכון סולידי לטווח קצר, ואף אחד מהם אינו מיועד לבניית הון לאורך שנים. הדרך הנכונה להחליט היא לתרגם כל פרמטר לשקלים - כמה תרוויחו, כמה תשלמו בעמלות וכמה במס - ולהשוות רק את המספר שנשאר בסוף. סקירה נוספת של היתרונות והחסרונות של כל אפיק בנפרד זמינה בעמודים פק"מ - יתרונות וחסרונות ובעמוד המקביל על המק"מ.
מקורות
כל הנתונים המספריים במאמר נבדקו מול המקורות הרשמיים המפורטים להלן. מומלץ לבדוק את הנתונים במועד קבלת ההחלטה, מכיוון ששיעורי מס, עמלות ותנאי מסחר מתעדכנים מעת לעת.