קרנות נאמנות גמישות - האם מנהלים ללא גבולות מצליחים להכות את המדד?
פורסם: 17.05.2020 · עודכן: 19.09.2026 · 6 דקות קריאה
בקצרה
קרן נאמנות גמישה היא קרן שאינה כפופה למדיניות השקעה מוגדרת מראש: המנהל יכול להחזיק מניות, אגרות חוב קונצרניות, אגרות חוב צמודות מדד או דולריות, נגזרים ואופציות, בכל שיעור שיבחר. מדובר בקטגוריה קטנה מתוך שוק קרנות הנאמנות בישראל, והיא מציגה בפועל את שיקול הדעת של מנהל הקרן ושל בית ההשקעות. בשנת 2018 הקרן הגמישה הטובה בשוק הציגה תשואה של 21%, בשנת 2019 הקרנות הבולטות הציגו בין 10.49% ל-22.38%, ובשנת 2020, על רקע משבר הקורונה, אותן קרנות עצמן הציגו תשואות שליליות של בין 9.98% ל-25.83%. הקרן הגמישה הגדולה בישראל הגיעה להיקף נכסים של 1.6 מיליארד שקלים. חלק מבתי ההשקעות מחזיקים שתי קרנות גמישות במקביל - אחת סולידית ואחת תוקפנית - וקולות רבים בשוק טוענים שרוב הקרנות הגמישות אינן מצליחות להכות את מדד הייחוס שלהן לאורך זמן.
המאמר בנוי משלושה חלקים: הגדרת הקרן הגמישה, בחינת הנתונים בפועל, ובדיקה מעשית של קרן לפני החזקה. הרשימה שלהלן מובילה לכל אחד מהסעיפים בעמוד.
מה זו קרן נאמנות גמישה
קרן נאמנות גמישה היא קרן שבהגדרתה אינה כפופה למדיניות השקעה מוגדרת, ולכן תמהיל הנכסים שלה נקבע כמעט כולו על ידי מנהל הקרן. כדי להבין את ההבדל, כדאי לחזור רגע לבסיס: קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה פיננסי שמאפשר השקעה משותפת בניירות ערך. מנהל הקרן אוסף כסף ממספר רב של משקיעים, משקיע את כולו בניירות ערך שונים, ורווחי הקרן מחולקים באופן יחסי בין כלל המחזיקים.
בקרן רגילה מדיניות ההשקעה נקבעת מראש, והיא ניתנת לשינוי מזמן לזמן. סוג מוכר במיוחד הוא הקרן המתמחה, שממקדת את השקעותיה באפיק אחד: קרן אחת מתמקדת במסחר מנייתי, אחרת במסחר במטבע חוץ, שלישית באגרות חוב קונצרניות. הקרן הגמישה היא ההיפך המוחלט של הקרן המתמחה.
מה מותר למנהל הקרן הגמישה
מנהל קרן גמישה יכול להשקיע כמעט בכל מוצר סחיר שיבחר, ובשיעור שיבחר, כל עוד הוא פועל בגדרי התשקיף ובגדרי הדין. בפועל, זה כולל אגרות חוב דולריות, אגרות חוב צמודות מדד, אגרות חוב קונצרניות, מניות לטווח קצר או ארוך, ונגזרים כמו אופציות וחוזים עתידיים - וכל זאת לשם הגדלת תשואת הקרן.
המשמעות היא שהקרן הגמישה יכולה להיראות בינואר כמו קרן מנייתית, ובאוגוסט כמו קרן אגרות חוב מדינה. אין התחייבות לשיעור מניות מקסימלי, אין התחייבות לחשיפה מטבעית, ואין התחייבות למח"מ. מי שקונה יחידות בקרן כזו קונה למעשה את שיקול הדעת של המנהל.
במה זה שונה מקרן מתמחה ומקרן עוקבת
ההבדל המרכזי הוא מידת הוודאות: בקרן מתמחה המשקיע יודע מראש לאיזה שוק הוא נחשף, ובקרן גמישה הוא אינו יודע. בקצה השני של הסקאלה נמצאות קרנות עוקבות וקרנות מחקות, שבהן שיקול הדעת של המנהל מצומצם כמעט לאפס והמטרה היא לשחזר מדד ייחוס בדיוק מרבי.
בין שני הקצוות האלה יש הבדל מהותי גם בציפייה של המשקיע. במחקה, פער מהמדד הוא כשל. בגמישה, פער מהמדד הוא כל הרעיון - לטוב ולרע.
💡 טיפ זהב למשקיע: לפני שקונים יחידות בקרן גמישה, כדאי לשאול שאלה פשוטה - האם ניתן להסביר במשפט אחד במה הקרן מושקעת כרגע. אם התשובה אינה ברורה, רמת הסיכון בפועל אינה ידועה.
מדוע מדובר בקטגוריה נישתית
הקרנות הגמישות מהוות חלק קטן מקרנות הנאמנות המצויות בשוק, ודווקא בגלל זה הן נתפסות כחלון הראווה של בית ההשקעות. קרן שמציגה את יכולותיו של מנהל הקרן בפרט ושל בית ההשקעות בכלל במלוא אונם, בלי מגבלות חיצוניות, היא גם קרן שאין למנהל שלה תירוצים.
בקרנות מוגדרות, מנהל הקרן כפוף לתכתיבים שלעיתים יכולים להאט את התשואה או לפגוע בה. קרן מנייתית ישראלית שמחויבת לחשיפה מנייתית גבוהה תספוג ירידה גם כשהמנהל בטוח שהשוק לפני נפילה. בקרן גמישה אין גבול לרצונותיו - הוא יכול לרדת לחשיפה מנייתית אפסית ולשבת במזומן.
הצד השני של המטבע הוא שמדובר בהשקעה המשקפת ביטחון מוחלט במנהל הקרן, שכן למשקיעים בקרן אין שום השפעה על אופן ההשקעה. זו הסיבה שהקטגוריה נשארת קטנה: לא כל משקיע מוכן לוותר על הידיעה מה יש בתיק.
היתרונות של הקרן הגמישה
היתרון המרכזי הוא יכולת התגובה: מנהל הקרן יכול לפעול לאור השינויים התכופים בשוק ההון בלי להיות כפוף למגבלות שנקבעו בכללי הקרן. כשהשוק משנה כיוון בתוך שבועיים, קרן מתמחה נשארת במקומה וקרן גמישה יכולה לזוז.
יתרון שני נובע ממעמד הקרן בתוך בית ההשקעות. כיוון שהקרן הגמישה מהווה את נושאת הדגל, בעלי בתי ההשקעות מטילים פיקוח קפדני על התנהלותה. בית השקעות שמצליח באופן עקבי להציג תשואות גבוהות בהשוואה לבנצ'מרק, כלומר למדד הייחוס, סביר שיצליח להציג תשואות טובות גם בקרנות המוגבלות שלו.
יתרון שלישי הוא הידע שמוקצה לקרן. למנהל הקרן, שלו נמסרה הסמכות, יש בדרך כלל ותק וניסיון רב, ושחרורו ממגבלות שונות יכול להביא לתוצאות אופטימליות בתקופות שבהן קרנות כבולות מתקשות.
מתי גמישות באמת עוזרת
הגמישות מוכיחה את עצמה בעיקר במעברי מגמה חדים, ולא בשוק שנע בטווח צר לאורך זמן. בשוק עולה יציב, קרן מחקה תיתן תוצאה דומה בעלות נמוכה יותר. בשוק שמתהפך תוך ימים, היכולת לצאת ולהיכנס היא היתרון היחיד שהקרן הגמישה מוכרת.
💡 טיפ זהב למשקיע: גמישות אינה ערובה לתזמון נכון. היא רק מאפשרת לנסות לתזמן - וניסיון שנכשל עולה כסף בדיוק כמו ניסיון שהצליח מרוויח.
הסיכונים והמחיר של החופש
אותה היעדר מגבלות שמאפשרת תשואה עודפת היא גם מה שמאפשר טעויות גדולות, ופעולה שנעשתה בעיתוי לא נכון מתורגמת ישירות להפסד. כשמשקיעים בקרן נאמנות גמישה, המשקיע למעשה משוטט באפלה: אין לו ידיעה מלאה על תמהיל ההשקעות בזמן אמת, ואין פיקוח ממשי על פעולות המנהל מצד המשקיעים.
בקרן שאינה גמישה יש למשקיעים מודעות וציפייה ריאלית. משקיעים בקרן מתמחה יהיו בדרך כלל מעורים בתחום ההשקעה, יכירו את מאפייני הענף, ויוכלו לצפות תשואות ולשער רמת סיכון בהתאם לרמת מומחיותם. בקרן גמישה, אותה יכולת הערכה נעלמת.
סיכון נוסף הוא סיכון האדם. כשהערך המרכזי של המוצר הוא שיקול הדעת של מנהל מסוים, החלפת מנהל היא אירוע מהותי - הרבה יותר מאשר בקרן שעוקבת אחרי מדד תל אביב 35, שבה החלפת מנהל כמעט אינה משנה את התוצאה.
סיכון הריכוזיות וסיכון הנגזרים
קרן גמישה רשאית להשתמש בנגזרים, ונגזרים מגדילים את התנודתיות גם כשהחשיפה הנקובה נראית מתונה. אופציות וחוזים עתידיים מאפשרים חשיפה גדולה בהון קטן, וזו חרב פיפיות: היא יכולה להכפיל רווח בשוק עולה ולהעמיק הפסד בשוק יורד.
לצד זה קיים סיכון ריכוזיות. אין מניעה שהקרן תרכז חלק ניכר מנכסיה בסקטור אחד או במספר קטן של ניירות, ואז הביצועים תלויים בכמה החלטות בודדות.
שתי קרנות גמישות תחת קורת גג אחת
חלק מבתי ההשקעות מחזיקים שתי קרנות גמישות במקביל - אחת סולידית ואחת מניבה יותר - וכך מרחיבים את מרווח התמרון ומקטינים את הסיכון להפסד בקטגוריה כולה. בעולם קרנות הנאמנות, הצעת מספר קרנות ללקוח אחד היא פעולה נפוצה, גם כשהקרנות מצויות באותה קטגוריה, והדבר נכון גם לקרנות גמישות.
השאלה המתבקשת היא למה בכלל צריך שתיים. הרי הקרן הגמישה אמורה להוות את חוד החנית של בית ההשקעות, ואם היא חוד החנית - מדוע דרושה לה הגנה.
שתי הסיבות המרכזיות
הסיבה הראשונה שיווקית: כשיש שתי קרנות גמישות, תמיד אפשר להציג בסוף השנה את הטובה מבין השתיים. גם אם אחת מהן לא תציג תשואות מרשימות, ניתן להציג לצרכנים את הקרן הגמישה האלטרנטיבית לשם גיוס משקיעים חדשים, והסיכוי לכישלון גורף של הקטגוריה בבית ההשקעות קטן.
הסיבה השנייה ארגונית: קיימים מספר מנהלי קרנות מוכחים בתוך אותו בית השקעות, וכל אחד מהם מעוניין לפתוח קרן בניהולו. שתי קרנות גמישות מאפשרות לשמר שני מנהלים טובים במקום לאבד אחד מהם.
💡 טיפ זהב למשקיע: כשבית השקעות מפרסם את "הקרן הגמישה שלו", שווה לבדוק אם יש לו עוד אחת. השוואה בין שתי הקרנות של אותו גוף מגלה הרבה יותר מהשוואה מול קרן של גוף אחר.
התשואות בפועל - הקרנות הבולטות
ארבע הקרנות הגמישות הבולטות הציגו תשואות של 2% עד 21% בשנת 2018, אך כולן ללא יוצאת מן הכלל רשמו תשואה שלילית בשנת 2020 על רקע משבר הקורונה. הטבלה מרכזת את הנתונים של הקרנות שהציגו את התוצאות הטובות ביותר בשנת 2018, את המשך הדרך בשנה שלאחר מכן, ואת התשואה שנרשמה מתחילת שנת 2020.
שם הקרן
תשואה 2018
תשואה 2019
תשואה מתחילת 2020
הערה
קסם אקסלנס גמיש
21%
14.3%
9.98%-
הקרן הטובה ביותר לשנת 2018
דיאמונד גמישה
19%
10.49%
12.17%-
בניהול איילון קרנות נאמנות בע"מ
אלטשולר שחם גמישה
3.6%
17.59%
25.83%-
היקף נכסים 1.6 מיליארד שקלים
מור גמישה
2%
22.38%
14.7%-
קפיצה חדה בין 2018 ל-2019
מקור הנתונים: נתוני מסחר ומדדים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתוני מדדי הבורסה. נבדק ב-19.09.2026.
יש לציין כי הקרנות שנבחרו לתצוגה הן הקרנות החזקות ביותר בשוק באותן שנים. דוגמאות אלו אינן מהוות עדות על תשואתן של כלל קרנות הנאמנות הגמישות, שכן בניגוד לקרנות המושקעות בתחום מסוים, לקרנות אלו אין גבולות.
מה בולט בטבלה
שתי הקרנות שהובילו ב-2018 דווקא ירדו הכי מעט ב-2020, והקרן הגדולה ביותר ירדה הכי הרבה. אלטשולר שחם גמישה, עם 1.6 מיליארד שקלים בנכסים, רשמה את התשואה השלילית הגבוהה ביותר מתחילת 2020 - 25.83%- - למרות שב-2019 הציגה עלייה של 17.59%.
המסקנה אינה שקרן גדולה גרועה יותר, אלא שסדר הדירוג בקטגוריה הזו מתהפך משנה לשנה. מי שבחר קרן לפי טבלת התשואות של 2018 לא בהכרח קיבל את התוצאה הטובה ביותר ב-2019, ובוודאי לא ב-2020.
דוגמה מספרית בשקלים
השקעה של 100,000 שקלים בתחילת 2018 הייתה מגיעה בסוף התקופה לכ-124,500 שקלים בקרן אחת ולכ-90,300 שקלים בקרן אחרת - פער של יותר מ-34,000 שקלים באותה קטגוריה. החישוב מצרף את שלוש התשואות שבטבלה זו אחר זו, והנתון של 2020 הוא נתון מתחילת השנה ולא שנה מלאה.
קסם אקסלנס גמיש: 100,000 שקלים הופכים ל-121,000 אחרי 2018, ל-138,300 בקירוב אחרי 2019, ולכ-124,500 שקלים אחרי הירידה של 9.98%.
דיאמונד גמישה: 119,000 שקלים אחרי 2018, כ-131,500 שקלים אחרי 2019, וכ-115,500 שקלים אחרי ירידה של 12.17%.
מור גמישה: 102,000 שקלים אחרי 2018, כ-124,800 שקלים אחרי 2019, וכ-106,500 שקלים אחרי ירידה של 14.7%.
אלטשולר שחם גמישה: 103,600 שקלים אחרי 2018, כ-121,800 שקלים אחרי 2019, וכ-90,300 שקלים אחרי ירידה של 25.83%.
החישוב הזה ממחיש דבר אחד: אין "תשואת הקטגוריה". יש תשואה של מנהל מסוים, בקרן מסוימת, בתקופה מסוימת. שתי קרנות שמוגדרות באותו אופן בדיוק סיפקו תוצאה שונה בעשרות אחוזים.
למה שנה חלקית אינה מספרת את כל הסיפור
נתון "מתחילת השנה" נמדד ליום מסוים, ולכן הוא משקף את מצב השוק באותו יום ולא את תוצאת השנה. קרן שירדה 10% בתוך המשבר יכלה לסגור את השנה בתוצאה שונה לגמרי, וכך גם קרן שירדה 25%.
לכן, כשמשווים קרנות, חשוב להשוות תקופות זהות ולסמן במפורש אם מדובר בשנה קלנדרית מלאה או בחלק ממנה.
💡 טיפ זהב למשקיע: בהשוואת קרנות, יש לבדוק את תשואות שלוש עד חמש השנים האחרונות בנפרד, ולא רק את התשואה המצטברת. תשואה מצטברת יפה יכולה להסתיר שנה אחת גרועה מאוד.
האם הן מכות את מדד הייחוס
קולות רבים בשוק טוענים שמרבית הקרנות הגמישות אינן מצליחות להגיע לתשואות גבוהות ביחס לבנצ'מרק, וזו נקודה שכל משקיע צריך לקחת לתשומת ליבו. הסיבה פשוטה: כדי להצדיק ניהול אקטיבי, הקרן צריכה להכות את המדד אחרי דמי ניהול, לא לפניהם.
הקושי מוכר גם מחוץ לישראל. רשות ניירות ערך האמריקאית מדגישה במדריך המשקיעים שלה שעלויות הקרן משפיעות ישירות על התשואה נטו למשקיע, ושאין ערובה לכך שביצועי עבר יחזרו על עצמם. זו נקודה קריטית בקטגוריה שכל כולה מבוססת על הבטחה של יכולת בחירה.
בנוסף, בקרן גמישה קשה בכלל להגדיר מדד ייחוס. אם הקרן החזיקה מניות בישראל בחצי הראשון של השנה ואגרות חוב בחצי השני, מול איזה מדד משווים אותה - מדד S&P 500, מדד תל אביב 35, או מדד תל בונד 60? היעדר מדד ייחוס ברור הוא בעצמו חיסרון, כי הוא מקשה למדוד אם המנהל הוסיף ערך או פשוט נהנה משוק עולה.
מה מודדים במקום
בהיעדר מדד ייחוס טבעי, המדידה הנכונה היא השוואה לתיק מעורב פשוט וזול עם רמת סיכון דומה. תיק שמורכב מקרן מחקה מנייתית ומקרן אגרות חוב, בשיעורים קבועים, הוא נקודת ההשוואה ההוגנת ביותר לקרן גמישה.
אם הקרן הגמישה אינה מנצחת תיק כזה לאורך מספר שנים, קשה להצדיק את דמי הניהול הגבוהים יותר ואת אי הוודאות שנלווית אליה.
גמישה מול קרן מחקה מול קרן מתמחה
ההבדל בין שלושת המוצרים אינו רק בתשואה אלא בשלושה מאפיינים: מידת שיקול הדעת, השקיפות לגבי התמהיל, ותלות המשקיע בזהות המנהל. הטבלה הבאה מרכזת את ההשוואה.
מאפיין
קרן גמישה
קרן מתמחה
קרן מחקה
שיקול דעת של המנהל
מלא
מוגבל לתחום ההתמחות
כמעט אפסי
ידיעת תמהיל הנכסים מראש
לא
כן, ברמת הסקטור
כן, לפי המדד
מדד ייחוס ברור
לא
כן
כן, זהו המדד עצמו
תלות בזהות מנהל הקרן
גבוהה מאוד
בינונית
נמוכה
דוגמה לתשואה שנתית שנרשמה
21% ב-2018, 25.83%- מתחילת 2020
תלוי בסקטור הנבחר
תשואת המדד בניכוי עלויות
מקור להשוואה מבנית ולנתוני הקרנות בשוק: סטטיסטיקה ונתוני קרנות של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נבדק ב-19.09.2026.
מי מתאים לאיזה מוצר
קרן גמישה מתאימה למשקיע שמוכן לוותר על שליטה ועל שקיפות בתמורה לסיכוי לתשואה עודפת, ולא למשקיע שרוצה לדעת בכל רגע מה מחזיק התיק שלו. מי שמחפש ודאות מבנית ימצא אותה בקרן שעוקבת אחרי מדד, ומי שמחפש חשיפה מדויקת לשוק מסוים ימצא אותה בקרן מתמחה.
מי שמחפש בעיקר מקום לחנות בו כסף לטווח קצר, ימצא מוצר אחר לגמרי - למשל קרן כספית שקלית, שאינה מתיימרת להכות מדד כלשהו.
טעויות נפוצות של משקיעים בקרנות גמישות
הטעות הנפוצה ביותר היא בחירת קרן לפי טבלת הקרנות המובילות של השנה שחלפה, בלי לבדוק מה עשתה אותה קרן בשנים שלפניה. הנתונים בטבלה מראים שקרן שהובילה בשנה אחת יכלה לפגר בשנה שאחריה, ולהפך.
התייחסות לתשואה ברוטו: התשואה המפורסמת היא אחרי דמי ניהול, אך יש לוודא זאת ולא להניח.
התעלמות משינוי מנהל: בקרן שכל ערכה בשיקול דעת, החלפת מנהל משנה את המוצר.
ערבוב בין גמישות לפיזור: קרן גמישה יכולה להיות מרוכזת מאוד, וגמישות אינה שם נרדף לפיזור.
החזקת מספר קרנות גמישות במקביל: אם שתיהן מרכזות מניות ישראליות, המשקיע חושב שפיזר ובפועל הכפיל חשיפה.
מכירה בתחתית: קרן שירדה 25.83% והוחזקה שנתיים נוספות אינה בהכרח קרן כושלת, ומכירה בשיא הפאניקה מקבעת את ההפסד.
💡 הערה חשובה מהמערכת: אין שום נתון היסטורי שמבטיח תשואה עתידית. כל המספרים במאמר הזה מתארים עבר, ולא צפי.
איך בודקים קרן גמישה בפועל
בדיקה ראויה של קרן גמישה מתחילה בתשקיף ובדוחות התקופתיים, ולא בטבלת התשואות. התשקיף מגדיר מה מותר למנהל, והדוחות מראים מה הוא עשה בפועל בשנים האחרונות.
קריאת מדיניות ההשקעה בתשקיף - גם בקרן גמישה יש גבולות, וכדאי לדעת מהם.
בדיקת תמהיל הנכסים בשלוש נקודות זמן שונות - כדי להבין עד כמה המנהל באמת מזיז את התיק.
בדיקת היקף נכסי הקרן - קרן גדולה מתקשה יותר לצאת ולהיכנס מהר מקרן קטנה.
בדיקת ותק מנהל הקרן בתפקיד ובדיקה אם הוחלף לאחרונה.
בדיקת התנהגות הקרן בשנת משבר, למשל 2020, ולא רק בשנות עלייה.
בדיקה אם לבית ההשקעות יש קרן גמישה נוספת, והשוואה בין השתיים.
מה לעשות עם התוצאה
אם אחרי הבדיקה עדיין לא ברור מה המנוע שמייצר את התשואה בקרן, זה סימן שהמוצר אינו מתאים. קרן שאי אפשר להסביר אותה היא קרן שאי אפשר לדעת מתי לצאת ממנה.
מי שמחליט בכל זאת להחזיק, עושה זאת בדרך כלל כרכיב קטן בתיק ולצד רכיב ליבה זול ושקוף, ולא כעמוד התווך של התיק. שילוב כזה מגביל את הנזק אם המנהל טועה, ומשאיר חשיפה לתרחיש שבו הוא צודק. מי שבונה את רכיב הליבה שלו ממוצרים עוקבים ימצא הרחבה בנושא בסקירה על תעודות סל וקרנות סל.
שאלות נפוצות
להלן התשובות הקצרות לשאלות שחוזרות על עצמן בנוגע לקרנות נאמנות גמישות. כל תשובה מתבססת על הנתונים שהוצגו בגוף המאמר.
מה ההבדל בין קרן גמישה לקרן מתמחה
קרן מתמחה ממקדת את השקעותיה באפיק אחד, וקרן גמישה אינה כפופה למדיניות השקעה מוגדרת כלל. בקרן מתמחה המשקיע יודע מראש לאיזה שוק הוא נחשף, בקרן גמישה ההחלטה כולה בידי המנהל.
מהי התשואה הטובה ביותר שהציגה קרן גמישה בשנים שנסקרו
התשואה הבולטת היא 22.38% שהציגה מור גמישה בשנת 2019, ולצידה 21% שהציגה קסם אקסלנס גמיש בשנת 2018. באותן קרנות נרשמו גם תשואות שליליות מתחילת 2020, של 14.7%- ו-9.98%- בהתאמה.
מהי הקרן הגמישה הגדולה בישראל
אלטשולר שחם גמישה נחשבה לקרן הגמישה הגדולה בישראל, עם היקף נכסים של 1.6 מיליארד שקלים. היא גם הקרן שהציגה את התשואה השלילית הגבוהה ביותר מתחילת 2020, 25.83%-.
האם קרן גמישה מתאימה למשקיע מתחיל
קרן גמישה דורשת ויתור על שקיפות ועל יכולת הערכת סיכון, ולכן היא מורכבת יותר ממוצר עוקב מדד. מי שנמצא בתחילת הדרך נוטה להתחיל ממוצרים שאפשר להסביר אותם במשפט אחד, כפי שמפורט במדריך על השקעות במניות למתחילים.
למה בית השקעות מנהל שתי קרנות גמישות
שתי קרנות גמישות מאפשרות להציג בסוף השנה את הטובה מבין השתיים, וגם לשמר שני מנהלים מוכחים בתוך אותו גוף. בנוסף, השילוב בין קרן סולידית לקרן מניבה יותר מרחיב את מרווח התמרון של בית ההשקעות.
האם אפשר לדעת מה מחזיקה הקרן היום
המשקיע רואה את הרכב הנכסים בדיווחים התקופתיים, ולא בזמן אמת. בקרן גמישה, שבה התמהיל יכול להשתנות מהותית בין דיווח לדיווח, הפער הזה משמעותי יותר מאשר בקרן שעוקבת אחרי מדד.
סיכום
קרן נאמנות גמישה היא הפלטפורמה שמבטאת את מידת האמון הגבוהה ביותר של המשקיע במנהל הקרן, ולכן היא גם המוצר שבו איכות המנהל היא כמעט כל הסיפור. המספרים מהשנים שנסקרו מראים שתי מסקנות: הקטגוריה יודעת לייצר תשואות דו ספרתיות גבוהות, ובאותה נשימה היא יודעת לרדת בעשרות אחוזים בתוך חודשים.
המשקיע בקרן כזו אינו יודע מה בתיק, אינו יכול להשפיע על ההחלטות, ולעיתים קרובות גם אינו יודע מול איזה מדד למדוד את התוצאה. מנגד, הוא מקבל מנהל שאינו כבול, שיכול לצאת ממניות לפני נפילה ולחזור אחריה. השאלה אם התמורה שווה את הוויתור תלויה בעיקר בתקופת ההשקעה ובמידת הנוחות עם אי ודאות, ופחות בטבלת התשואות של השנה האחרונה.
הנקודה המעשית האחרונה חוזרת לבדיקה עצמה: תשקיף, דוחות, עלויות, ותק המנהל והתנהגות בשנת משבר. בלי חמשת אלה, בחירת קרן גמישה היא בחירה על סמך כותרת בלבד.
מקורות
הנתונים המספריים במאמר נבדקו מול המקורות הרשמיים שלהלן. מקורות שוק ומידע נוסף שימשו לרקע בלבד ואינם מצוינים בשם.