פורסם: 23.04.2020 · עודכן: 21.09.2026 · 5 דקות קריאה
בקצרה
תעודת סל היתה מכשיר שבו המנפיק התחייב להשיג את תשואת המדד, והיא נסחרה בבורסה לאורך כל יום המסחר. בשנת 2018 קבעה רשות ניירות ערך שכל תעודות הסל בישראל יומרו לקרנות סל, וכך נעלם סיכון המנפיק: בקרן סל הנכסים מוחזקים בנאמנות, ומנהל הקרן משתדל לעקוב אחרי המדד אך אינו מתחייב לתשואתו. קרן מחקה עוקבת גם היא אחרי מדד, אך אינה נסחרת לאורך היום: המחיר נקבע פעם אחת ביום, והוא המחיר ההוגן של נכסי הקרן. תעודת הסל הראשונה בישראל הונפקה בשנת 2000 בבורסה לניירות ערך בתל אביב ועקבה אחרי מדד ת"א 25. רווח הון ריאלי משלושת המכשירים ממוסה בשיעור 25% ליחיד.
מהי תעודת סל?
תעודת סל היתה מכשיר פיננסי שעוקב אחרי מדד, ומי שהחזיק בה החזיק בעקיפין בכל הנכסים שבאותו מדד. המדד יכול להיות מדד מניות, מדד סחורות, מטבע חוץ או מדד אגרות חוב. הערך של התעודה נגזר מכל אותם נכסים, כל נכס לפי המשקל שהתעודה הגדירה לו.
תעודת סל נסחרה בבורסה באופן רציף, בדיוק כמו כל נייר ערך אחר. את התעודות הנפיקו חברות, והן גם ניהלו אותן וגבו על כך דמי ניהול.
שלושה מאפיינים שהפכו את תעודות הסל לפופולריות
נזילות, סחירות ופיזור היו שלושת היתרונות שמשכו את הציבור לתעודות הסל. כל אחד מהם ענה על בעיה אמיתית של המשקיע הפרטי.
נזילות - אפשר היה לממש את התעודה בכל רגע שבו מתקיים מסחר. אין תקופת המתנה ואין מועדי פדיון קבועים.
סחירות - אפשר היה לקנות או למכור כל כמות בכל שעת מסחר. הגוף שהנפיק את התעודה היה מחויב לתת מענה לביקוש ולהיצע, ולכן ברוב המקרים הוא עצמו עמד בצד השני של העסקה.
פיזור - תעודה שעוקבת אחרי מדד של עשרות מניות מפזרת את הסיכון בין כולן. חברה אחת שמאבדת מערכה משפיעה על התיק רק לפי משקלה במדד.
לצד שלושת אלה היה יתרון נוסף, ובעיני חלק מהמשקיעים הוא החשוב מכולם: עלות ניהול נמוכה. מנהל שעוקב אחרי מדד אינו צריך צוות אנליסטים שיבחר מניות, ולכן הוא יכול לגבות פחות.
💡 נקודה למחשבה: כשאתם קוראים על "מכשיר עוקב מדד", השאלה הראשונה היא איזה מדד. פיזור על 500 חברות אמריקאיות ופיזור על 35 חברות ישראליות הם שני סיפורים שונים לגמרי, גם אם המכשיר שעוטף אותם נראה זהה.
מה קרה ב-2018 וכיצד תעודות הסל הפכו לקרנות סל?
בשנת 2018 החליטה רשות ניירות ערך להמיר את תעודות הסל בישראל לקרנות סל, מכשיר דומה בשמו ובתפקידו אך שונה במבנה שלו. ההבדל המרכזי הוא ההתחייבות. מנפיק תעודת סל התחייב להשיג את תשואת המדד. מנהל קרן סל עושה כל מאמץ להשיג אותה, אך אינו מתחייב אליה.
ההמרה הזו הורידה מהשולחן את הסיכון המשמעותי ביותר של תעודות הסל, ובמקומו הכניסה פער קטן ואפשרי בין התשואה של הקרן לתשואת המדד. הפער הזה נקרא בשפה המקצועית פער עקיבה, והוא נובע מעלויות, מעיתוי הקניות והמכירות ומאופן הטיפול בדיבידנדים.
גם קרן סל נסחרת בבורסה באופן שוטף, ולכן השער שלה נקבע על ידי קונים ומוכרים ויכול להיות שונה במקצת מהשווי הכלכלי של הנכסים שבתוכה. ברוב המקרים הפער קטן, בין היתר כי גופים מוסמכים פועלים בשוק ומקרבים את השער לשווי ההוגן.
מה זה אומר בפועל למשקיע הפרטי
אחרי הרפורמה, מי שקונה קרן סל מחזיק בנכסים שמוחזקים עבורו בנאמנות ואינו חשוף לקריסת הגוף המנהל. אם בית ההשקעות שמנהל את הקרן נכנס לקשיים, הנכסים אינם חלק מנכסיו והם נשארים של המשקיעים. זה בדיוק ההיגיון שמאחורי קרנות נאמנות, ומאז 2018 הוא חל גם על המכשירים העוקבים הנסחרים.
קרנות מחקות - מה שונה בהן?
קרן מחקה עוקבת אחרי מדד בדיוק כמו קרן סל, אך היא אינה נסחרת בבורסה לאורך יום המסחר. את היחידות קונים ופודים מול מנהל הקרן, לפי מחיר שנקבע פעם אחת ביום. מבחינת המשקיע זו הזמנה שמתבצעת במחיר של סוף היום ולא במחיר שרואים על המסך באמצע היום.
כשתעודות הסל הגיעו לישראל בתחילת המילניום והצליחו תוך כמה שנים, בעיקר בגלל הרעיון של הצמדה למדדים בעלות ניהול נמוכה, מנהלי קרנות הנאמנות הצטרפו למשחק עם קרנות מחקות. סקירה רחבה יותר על המוצר הזה מופיעה בעמוד קרנות מחקות, וההיגיון הכללי של מעקב אחרי מדדים מוסבר בעמוד קרנות עוקבות.
היתרון של הקרן המחקה הוא המחיר: אתם מקבלים את השווי ההוגן של נכסי הקרן, בלי פער בין שער השוק לשווי הכלכלי. החיסרון הוא הגמישות: אי אפשר להגיב באמצע היום, ואי אפשר לתת פקודה מוגבלת במחיר.
💡 מה עושים עכשיו: אם אתם מפקידים סכום קבוע פעם בחודש ולא מתכוונים לגעת בכסף עשר שנים, העובדה שאין מסחר רציף היא כמעט חסרת משמעות. מי שהיא מפריעה לו הוא מי שרוצה לקנות ולמכור באותו שבוע.
טבלת השוואה: שלושת המכשירים זה מול זה
הטבלה מרכזת את ההבדלים שקובעים בפועל: מי מתחייב לתשואה, איך נקבע המחיר, ומה חשוף לקריסת הגוף המנהל. המיסוי, לעומת זאת, זהה בשלושתם ליחיד תושב ישראל.
מכשיר
מסחר בבורסה
כמה פעמים ביום נקבע מחיר
התחייבות לתשואת המדד
סיכון מנפיק
מס על רווח הון ריאלי
תעודת סל (2000 עד 2018)
רציף, לאורך כל יום המסחר
רצף מחירים לפי ביקוש והיצע
כן, התחייבות של המנפיק
קיים
25%
קרן סל (מ-2018)
רציף, לאורך כל יום המסחר
רצף מחירים לפי ביקוש והיצע
לא, מאמץ לעקוב בלבד
אין, הנכסים בנאמנות
25%
קרן מחקה
אין מסחר רציף
פעם אחת ביום
לא, מאמץ לעקוב בלבד
אין, הנכסים בנאמנות
25%
מקור לנתוני המכשירים הנסחרים: הבורסה לניירות ערך בתל אביב; שיעור המס: רשות המסים.
חסרונות תעודות הסל, ומה נשאר מהם היום
החיסרון המובנה של תעודת הסל היה סיכון המנפיק: אם הגוף שהנפיק את התעודה לא עומד בהתחייבויותיו, המשקיע נפגע יחד איתו. זו בדיוק ההבחנה מול קרן נאמנות, שבה הנכסים מוחזקים בנאמנות ולכן הסתבכות כלכלית של מנהל הקרן אינה נוגעת למשקיע.
חיסרון שני הוא הפער בין מחיר השוק למחיר ההוגן. מכשיר שנסחר בבורסה מתומחר על ידי קונים ומוכרים, ולכן כל כללי הביקוש וההיצע חלים עליו: מי שלחוץ למכור מוריד מחיר, ומי שלהוט לקנות משלם יותר. לכן ייתכן, בעיקר בשעות תנודתיות או במדדים דלילי מסחר, שהעסקה תתבצע במחיר שונה מהשווי הכלכלי.
הסיכון הראשון נעלם ב-2018. הפער בין שער השוק לשווי ההוגן נשאר גם בקרנות סל, פשוט מפני שהן נסחרות. זו הסיבה שמי שמבצע עסקה גדולה בודק את השווי ההוגן המפורסם לפני שהוא שולח פקודה.
איך ההבדלים נראים בכיס - דוגמה מספרית
שני מכשירים שעוקבים אחרי אותו מדד יכולים להשאיר בכיס סכומים שונים, והסיבה היא עלויות ולא בחירת מניות. נסתכל על משפחה שמכניסה 18,000 שקל בחודש, משלמת 4,500 שקל על המשכנתא, ומצליחה להפריש 1,500 שקל בחודש לחיסכון לטווח ארוך.
אחרי חמש שנים הצטברו 90,000 שקל, ונניח שהמשפחה מחזיקה 100,000 שקל במכשיר אחד שעוקב אחרי מדד רחב. אם דמי הניהול הם 0.1% בשנה, העלות השנתית היא 100 שקל. אם הם 0.6% בשנה, העלות השנתית היא 600 שקל. ההפרש, 500 שקל בשנה, הוא כמו עוד הפקדה חודשית שלמה של שליש מהחיסכון החודשי. בפועל זה אומר: להשוות דמי ניהול בין שני מכשירים שעוקבים אחרי אותו מדד זה אותו דבר כמו להשוות מחיר של אותו מוצר בשתי חנויות.
דוגמה שנייה, על פער המחיר: המשפחה רוצה למכור 50,000 שקל מקרן סל. אם השער שבו התבצעה המכירה גבוה או נמוך ב-0.4% מהשווי ההוגן, מדובר על 200 שקל. בקרן מחקה הפער הזה אינו קיים, אך בתמורה אין שליטה על שעת הביצוע.
💡 בשורה התחתונה: כל 0.1% דמי ניהול על 100,000 שקל הם 100 שקל בשנה. תכפילו לפי הסכום שלכם ותקבלו את העלות האמיתית בשקלים, במקום לנסות להרגיש אחוזים.
קצת היסטוריה - איך הכל התחיל?
תעודת הסל הראשונה בישראל הונפקה בשנת 2000 בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והיא עקבה אחרי מדד ת"א 25. ההנפקה הזו גם יצרה לראשונה בסיס למסחר באופציות שמבוססות על מדד ת"א 25.
בעולם תעודות סל וקרנות מחקות מדד התפתחו במקומות שונים ובזמנים שונים, ובישראל הקצב היה מהיר: תוך כעשור מההנפקה הראשונה כבר היו מאות תעודות זמינות למסחר. הצמיחה הזו היא שהביאה בהמשך גם את מנהלי קרנות הנאמנות לשוק המכשירים העוקבים, ובסופו של דבר גם את הרפורמה של 2018.
המדד שעמד בבסיס התעודה הראשונה הוא הקודם של מדד הדגל המקומי של היום. מי שרוצה לראות מה נכלל בו וכיצד הוא מחושב יכול לקרוא על מדד תל אביב 35.
קרן סל ותעודת סל - זה אותו דבר?
לא. קרן סל מחזיקה בפועל את נכסי הבסיס, ואילו תעודת סל רק עקבה אחרי המדד שלהם. זה ההבדל המבני שממנו נגזרים כל השאר.
הבדל נוסף נוגע לדיבידנדים. בתעודת סל ההחלטה אם לחלק את הדיבידנד למחזיקים או להשקיע אותו שוב במדד היתה תלויה במנהל. בקרן סל חלוקת הדיבידנדים נעשית לפי כללים ברורים שמפורסמים מראש, ולכן המשקיע יודע מה קורה לכסף לפני שהוא קונה.
איזה מכשיר מתאים לאיזה שימוש?
מי שמשקיע בסכומים קבועים לטווח ארוך יסתדר היטב עם קרן מחקה, ומי שרוצה לשלוט בשעת הביצוע ובמחיר יעדיף קרן סל. ההבדל הוא באופי השימוש, לא ברמת התחכום.
הפקדה חודשית קבועה לחיסכון ארוך: קרן מחקה נוחה, כי המחיר הוא השווי ההוגן ואין מה להתעסק עם פקודות.
סכום חד פעמי גדול: קרן סל מאפשרת לפצל את הרכישה ולתת פקודה מוגבלת במחיר.
חשיפה לשוק זר: כאן חשוב לבדוק גם את המטבע וגם את אופן החזקת הנכסים. נקודת התחלה טובה היא העמוד על קרנות נאמנות זרות.
בחירה בין שני מכשירים שעוקבים אחרי אותו מדד: השוו דמי ניהול, פער עקיבה ומחזור מסחר. מדריך מפורט לכך מופיע בעמוד קרן סל מחקה מדד.
ארבע טעויות נפוצות אצל מי שמתחיל
הטעות הנפוצה ביותר היא להשוות בין שני מכשירים לפי התשואה שהציגו בשנה החולפת, במקום לפי המדד שהם עוקבים אחריו. שני מכשירים על אותו מדד יציגו תשואה דומה מאוד. כשהתשואה שונה מאוד, כנראה שמדובר בשני מדדים שונים.
התעלמות מהמדד עצמו. מדד של 35 חברות בשוק אחד אינו תחליף לפיזור עולמי, וההבדל הזה גדול בהרבה מכל הפרש בדמי הניהול.
שליחת פקודת שוק בשעה הראשונה של המסחר. שם הפערים בין השער לשווי ההוגן נוטים להיות גדולים יותר.
שכחת העלויות שמעל דמי הניהול: עמלות קנייה ומכירה ועמלת דמי משמרת אצל הגוף שדרכו סוחרים.
הנחה שמעקב אחרי מדד מבטל סיכון. מדד יורד גורר גם את המכשיר העוקב אחריו למטה. הפיזור מקטין את הסיכון של חברה בודדת, לא את הסיכון של השוק.
💡 חישוב מהיר: כתבו לעצמכם בשורה אחת מה אתם קונים - שם המדד, דמי הניהול באחוזים, והסכום בשקלים. אם אתם לא מצליחים לכתוב את השורה הזו, עוד לא סיימתם לבדוק.
מיסוי ועלויות - מה גובים מכם באמת
רווח הון ריאלי ממכשירים עוקבי מדד ממוסה אצל יחיד בשיעור 25%, והמס נגבה במועד המכירה ולא לפי עליית השווי על הנייר. ריאלי פירושו אחרי נטרול האינפלציה בנכסים הצמודים, לפי כללי רשות המסים.
מעל המס יש שתי שכבות עלות. הראשונה היא דמי הניהול של המכשיר, שנגרעים משוויו באופן שוטף ולכן לא רואים אותם כחיוב נפרד. השנייה היא העמלות של הגוף שדרכו אתם קונים: עמלת קנייה ומכירה, ולעיתים דמי טיפול או מינימום עמלה חודשי. מינימום עמלה חודשי הוא בעיה אמיתית למי שמפקיד 500 שקל בחודש, כי הוא הופך אחוז קטן לאחוז גדול.
בדיקה פשוטה: חלקו את סך העמלות השנתיות בסכום שאתם משקיעים בשנה. אם המספר שקיבלתם גדול מדמי הניהול של המכשיר, העמלות הן הבעיה המרכזית שלכם, לא בחירת הקרן.
שאלות נפוצות
האם עוד אפשר לקנות תעודת סל בישראל?
לא, בשנת 2018 הומרו תעודות הסל בישראל לקרנות סל. מי שמחזיק היום מכשיר נסחר שעוקב אחרי מדד מחזיק קרן סל, גם אם ההרגל לקרוא לזה "תעודה" נשאר בשפה.
מה הסיכון הגדול ביותר בקרן סל?
הסיכון הגדול הוא ירידה של המדד עצמו, לא הגוף שמנהל את הקרן. סיכון המנפיק ירד מהשולחן ב-2018, ומה שנשאר הוא סיכון השוק ופער עקיבה קטן מול המדד.
קרן מחקה או קרן סל - מה זול יותר?
אין תשובה גורפת, ויש לבדוק כל מכשיר בנפרד לפי דמי הניהול שלו ולפי העמלות שאתם משלמים על הרכישה. לעיתים קרן סל זולה יותר בדמי ניהול אך יקרה יותר בעמלות מסחר, ולעיתים ההפך.
האם המכשיר מחלק לי דיבידנד?
בקרן סל מדיניות הדיבידנד מפורסמת מראש לפי כללים ברורים, ולכן אפשר לדעת אם הכסף מגיע אליכם או מושקע שוב במדד. שווה לבדוק את זה לפני הרכישה, כי לחלוקה יש גם השפעה על עיתוי המס.
כמה מכשירים צריך בתיק?
מספר המכשירים אינו מודד פיזור, הפיזור נמדד במדדים שאתם חשופים אליהם. שלוש קרנות שכולן עוקבות אחרי אותו שוק מקומי הן חשיפה אחת, בעוד מכשיר בודד על מדד עולמי רחב מפזר הרבה יותר.
סיכום
שלושת המכשירים עושים את אותו דבר - עוקבים אחרי מדד בעלות נמוכה - וההבדל ביניהם הוא במבנה המשפטי ובאופן שבו נקבע המחיר. תעודת סל התחייבה לתשואת המדד ונשאה בתוכה את סיכון המנפיק, וכבר אינה קיימת בישראל מאז 2018. קרן סל נסחרת לאורך כל יום המסחר, מחזיקה את הנכסים בנאמנות ואינה מתחייבת לתשואה. קרן מחקה מתומחרת פעם אחת ביום לפי השווי ההוגן, בלי פערי שוק אך גם בלי גמישות במהלך היום. מי שמבין את שלוש השורות האלה יכול לבחור לפי השימוש שלו: הפקדה חודשית קבועה, סכום חד פעמי או ניהול פעיל של עיתוי הרכישה.
מקורות
הנתונים על המכשירים הנסחרים ועל שיעור המס נלקחו מאתרי הבורסה והרגולטורים בלבד. להלן העמודים שמהם נלקחו הנתונים.