השקעה בבורסה - הנקודות החשובות למשקיע המתחיל

מה תמצאו במדריך

המדריך בנוי כרצף לוגי: קודם מבינים למה לא כדאי להשאיר את הכסף בבנק, אחר כך מה נסחר בבורסה, ורק בסוף איך בוחרים מסלול. אפשר לקרוא לפי הסדר או לדלג לסעיף הרלוונטי:

• למה כל כך הרבה אנשים נרתעים מהבורסה
• למה כסף בעובר ושב מאבד מערכו
• מה זה בעצם שוק ההון
• הסיכון קיים - ולכן מפזרים אותו
• מניות ומדדי מניות
• איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות
• טבלת השוואה בין אפיקי השקעה
• השקעה דרך בית השקעות
• ביטוח פנסיוני כהשקעה קיימת
• השקעה בסכומים קטנים
• נזילות - כמה כסף להשאיר בצד
• הקריטריונים לבחינת מסלול השקעה
• איך משווים בין אפיקים
• הטבות מס ועידוד חיסכון
• טעויות נפוצות של מתחילים
• חינוך פיננסי עצמי
• שאלות נפוצות

למה כל כך הרבה אנשים נרתעים מהבורסה?

הרתיעה מהבורסה נובעת כמעט תמיד מחוסר היכרות עם המושגים, ולא מניתוח אמיתי של הסיכון. מי שלא מורגל במילים כמו מניה, תשואה ואיגרת חוב רואה בשוק ההון מקום סגור עם כיסאות שמורים, שאליו נכנסים רק בעלי הכשרה מיוחדת. בפועל מדובר בשוק שבו נמכרים ונקנים נכסים, בדיוק כמו כל שוק אחר.

גם בתקופת מגפת הקורונה, שנחשבת בדיעבד לאחת מנקודות הכניסה הנוחות יותר למשקיעים חדשים, רבים חששו לטעות ונמנעו מלהשקיע. התוצאה מוכרת: סכומים שמצטברים בעובר ושב, לפעמים כמה עשרות אלפי שקלים, ופשוט נשחקים.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: דחייה של החלטה אינה החלטה ניטרלית. כל שנה שבה הכסף יושב בחשבון העובר ושב היא שנה שבה כוח הקנייה שלו קטן, גם אם מספר השקלים לא זז.

אתם כבר מושקעים בבורסה, גם אם לא שמתם לב

כל שכיר וכל עצמאי בישראל מחזיקים כבר היום חיסכון שמושקע בשוק ההון - הביטוח הפנסיוני. שכירים מפרישים לפנסיה דרך מקום העבודה, ועצמאים מחויבים בחיסכון פנסיוני, כאשר עצמאים החל משנת 2007 מנהלים ביטוח פנסיוני. כל האפשרויות הקיימות - קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים - עוברות דרך שוק ההון.

המשמעות פשוטה: השאלה אינה "להשקיע בבורסה או לא", אלא "עד כמה אני מבין מה נעשה עם הכסף שלי". הגדלת הידע וההבנה, והפיכה למשקיע אקטיבי יותר, מתבטאות בטווח הבינוני והארוך בחיסכון של מאות ואלפי שקלים בעמלות, וחשוב מכך - ברווח פוטנציאלי גבוה יותר.

למה כסף בעובר ושב מאבד מערכו?

שני מושגים מסבירים את כל התמונה: האינפלציה, שמעלה את המחירים, והריבית במשק, שקובעת כמה מקבלים על כסף שיושב בבנק. כשהאינפלציה גבוהה מהריבית - וזה המצב במרבית השנים - הכסף בחשבון נשחק בשקט.

אינפלציה - עליית המחירים השנתית

יעד האינפלציה הקבוע בחוק בישראל הוא אחד עד שלושה אחוזים בשנה, ובנק ישראל מנהל את המדיניות המוניטרית כדי לשמור עליו. אינפלציה נמוכה ותחת שליטה נחשבת דבר טוב, אחד ממנועי הכלכלה או לפחות אינדיקטור לפעילות תקינה במשק.

דוגמה פשוטה: נניח שכיכר לחם עולה היום 5 שקלים. אם תשמרו את חמשת השקלים ותנסו לקנות את אותו הלחם בעוד שנה, לא תוכלו - מחיר הלחם עלה ל-5.1 שקל, בהנחת אינפלציה של 2%. מבחינה נומינלית עדיין יש לכם חמישה שקלים, אבל מבחינת כוח קנייה ערכם ירד.

ריבית בנק ישראל - למה היא לא מפצה

ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1% בספטמבר 2020, כך שאותם 5 שקלים היו הופכים בתום שנה ל-5.005 שקל בלבד - פחות ממחיר הלחם החדש. בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של המדינה, גוף ציבורי שאינו נמצא ישירות תחת הממשלה, והוא אחראי בין היתר על קביעת רמת הריבית במשק.

קביעת הריבית נעשית שמונה פעמים בשנה. בתום ישיבת הוועדה המוניטרית מתפרסמת הודעה שמכריזה לציבור ולבנקים מהו גובה הריבית עד ההחלטה הבאה. גובה הריבית הוא הבסיס לקביעת הריביות בתוכניות חיסכון ופיקדונות בבנקים.

בשנים שבהן הריבית במדינות המערב הייתה אפסית, ובחלק מהמדינות אף שלילית, יצא שמשתלם יותר להחזיק את הכסף בכיס מאשר בבנק. גם כסף שמוטמן במזרון נשחק בקצב האינפלציה, אבל לפחות חוסך את העמלות. המסקנה המעשית: כל עוד הריבית במשק נמוכה מהאינפלציה, כדאי לשקול אפיקים שבהם התשואה גבוהה מקצב השחיקה של הכסף.

אז מה זה בעצם שוק ההון?

שוק ההון הוא שוק שבו נקנים ונמכרים ניירות ערך - נכסים פיננסיים שאינם ממשיים אלא שווי ערך לכסף או לכסף עתידי. לעיתים קוראים לו "הבורסה לניירות ערך", אף שהבורסה היא רק חלק ממנו. מי שרוצה להבין את המסגרת המוסדית יכול לקרוא על הבורסה לניירות ערך בתל אביב ועל תפקידה.

הדרך לעשות רווח פשוטה כמו בכל מוצר: לקנות במחיר אחד ולמכור במחיר גבוה יותר. אבל מעבר לקנייה ולמכירה, שוק ההון גם מייצר כסף חדש: הרעיון המרכזי הוא גיוס הון מהציבור לטובת השקעות. חברות וגופים פיננסיים מגייסים כסף, משקיעים אותו בפרויקטים, במוצרים, בטכנולוגיות ובפיתוח, ומייצרים באמצעותו רווחים בעתיד.

דוגמה מספרית: חברת "עתיד ורוד"

חברה שמגייסת 100 אלף דולר באמצעות הנפקת 1,000 מניות במחיר 100 דולר כל אחת, ושווי השוק שלה מטפס למיליון דולר, מכפילה את שווי המניה מ-100 דולר ל-1,000 דולר. נניח שחברת "עתיד ורוד" פיתחה אוזניות אלחוטיות איכותיות, אך אין לה כסף לייצור. במקום הלוואה מהבנק היא מנפיקה מניות.

הדר קונה שתי מניות ב-200 דולר, ושאר המניות נרכשות על ידי משקיעים אחרים. לאחר שנה החברה מוכרת את האוזניות בהצלחה, ובתום שנתיים שווי השוק שלה עומד על מיליון דולר. שתי המניות של הדר שוות עתה 2,000 דולר, והרווח הנקי שלה לפני מיסים הוא 1,800 דולר. אם הייתה משאירה את 200 הדולרים בכיס, היו בידה אותם 200 דולר בכוח קנייה נמוך יותר.

הסיכון קיים - ולכן מפזרים אותו

התרחיש של "עתיד ורוד" אופטימי, ובמקרה של הפסדים הדר הייתה מאבדת את כספה או חלק ממנו - ולכן ההמלצה הבסיסית למתחילים היא פיזור. השקעות מטבען תלויות בהצלחה של הפעילות שמאחוריהן, וזה בדיוק מקור הסיכון.

פיזור נועד לצמצם נזקים אפשריים. אם הדר הייתה קונה מניה אחת ב-100 דולר ומשקיעה את 100 הדולר הנותרים בנכס פיננסי אחר, כישלון של החברה הראשונה עדיין היה משאיר מחצית מהכסף בעבודה במקום אחר. את אותו היגיון אפשר להרחיב לעשרות ניירות ערך ולסקטורים שונים.

הפיזור אינו רק בין חברות אלא גם בין סוגי נכסים, בין מדינות ובין טווחי זמן. מי שמחפש מבנה שמרני יכול לקרוא על מסחר בבורסה בסיכון נמוך ועל הדרכים לצמצם תנודתיות בתיק.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: פיזור אינו מבטל הפסדים, הוא רק מונע מהפסד בודד להפיל את כל התיק. מניה אחת שמהווה 80% מהכסף שלכם היא הימור, לא תיק השקעות.

מניות - מה הן ומדוע שומעים עליהן שוב ושוב?

מניה היא נייר ערך שמקנה שיעור בעלות בחברה בשני היבטים: זכויות הצבעה ובעלות על חלק יחסי בשווי השוק. בדוגמה של הדר, שתי מניות מתוך 1,000 מקנות 0.2% מזכויות ההצבעה ו-0.2% משווי השוק של החברה בכל רגע נתון.

מניה הופכת לרווחית ברגע שמחירה הנוכחי גבוה מהמחיר שבו נקנתה. חברות שמנפיקות מניות עושות זאת בדרך כלל מתוך אמונה ששווי השוק שלהן יעלה, אחרת משקיעים פשוט לא יגיעו. הסחר במניות מהווה חלק משמעותי מהפעילות בבורסה, וכשהכסף מושקע דרך בית השקעות - בית ההשקעות הוא שמבצע את הפעולות בשם הלקוח. כשמחיר המניה עולה גדל פוטנציאל הרווח במכירה עתידית, וכשהוא יורד - המשקיע עלול להפסיד במכירה.

מי שרוצה לבצע את הפעולות בעצמו צריך להכיר את המכניקה הבסיסית, ובראשה סוגי ההוראות. מומלץ לקרוא בנפרד על פקודות והוראות מסחר לפני ביצוע הפעולה הראשונה, וכן על איך סוחרים בבורסה צעד אחר צעד.

מדדים של מניות

מדד תל אביב 35 מייצג במספר אחד את הערך המשוקלל של המניות של 35 החברות המובילות בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק. באותו אופן פועלים מדד תל אביב 100 ומדד S&P 500 האמריקאי, שנחשב לאינדיקטור מרכזי לשוק המנייתי בארצות הברית. אפשר להעמיק בנושא בסקירה על מדד S&P 500.

המדדים משקפים במידה רבה את מצב השוק כולו, מהסיבה הפשוטה שהחברות המובילות מייצגות נתח חשוב מהפעילות. השקעות רבות מוצמדות למדד: קונים מוצר פיננסי שמהווה תמהיל של המניות הנכללות במדד, וערך ההשקעה עולה ויורד יחד עם המדד. מי שמתעניין במנגנון ההצמדה עצמו ימצא הסבר מסודר בעמוד הצמדה למדד.

השקעה מסוג זה נחשבת בטוחה יחסית משתי סיבות: מדובר בהגדרה בחברות המובילות, וההיסטוריה מלמדת על מגמת עלייה ארוכת טווח. חשוב לזכור שבטווח הקצר המדדים תנודתיים ועולים ויורדים מדי יום. המשבר הכלכלי שנלווה למגפת הקורונה משך מדדים רבים לאחור, ומי שהשקיעו את כספם חוו ירידות של עשרות אחוזים בשווי התיק לפני ההתאוששות.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: ירידה במדד אינה הפסד ממומש כל עוד לא מכרתם. מי שמושקע לטווח ארוך יכול להשתמש בירידות כנקודת כניסה, ויש גם שיטות להפיק רווחים מירידות בבורסה - אך הן מתאימות למנוסים ולא לצעד ראשון.

איגרות חוב - ממשלתיות וקונצרניות

איגרת חוב היא הלוואה שנלקחת מהציבור במקום מהבנק, והמחזיק בה מקבל בעתיד את הקרן בתוספת ריבית. זהו נכס פיננסי לכל דבר, שניתן למכור למשקיעים אחרים גם לפני מועד הפירעון אם צריך את הכסף.

איגרות חוב ממשלתיות

איגרות חוב ממשלתיות נחשבות לאפיק בסיכון נמוך יחסית, מפני שהסיכון היחיד הוא חדלות פירעון של המדינה. דוגמה: דני קונה ממדינת ישראל איגרת חוב בשווי 100 שקל, ומקבל בעתיד את 100 השקלים בחזרה בתוספת ריבית. הריביות על איגרות חוב גבוהות מהריבית במשק, אחרת לא היה תמריץ לקנות אותן במקום להשאיר את הכסף בבנק.

מכיוון שמדינת ישראל, כמו רוב המדינות המערביות, אינה מציגה סיכון גבוה לחדלות פירעון, התשואה כאן בטוחה יחסית - אך נמוכה בהשוואה לאפיקים אחרים. מי שמעדיף השקעות סולידיות ישקיע את רוב כספו באיגרות חוב ממשלתיות.

איגרות חוב קונצרניות

איגרת חוב קונצרנית מונפקת על ידי חברה ולא על ידי ממשלה, ולכן רמת הסיכון בה גבוהה מזו של איגרת חוב ממשלתית - והתשואה גבוהה בהתאם. בדומה למניה, ההנפקה מאפשרת לחברה לגייס כספים, אך כאן המשקיע אינו קונה שיעור בשווי החברה אלא מלווה לה כסף בתמורה לריבית שתשולם עם החזרת החוב.

הסיכון המרכזי הוא חדלות פירעון של החברה. בדרך כלל חברות שמנפיקות איגרות חוב הן כאלה שבסבירות גבוהה לא יגיעו למצב הזה, אך הסבירות אינה אפס. מעבר לשלושת האפיקים האלה נסחרים בבורסה ניירות ערך נוספים, כמו אופציות וחוזים עתידיים, אך בתחילת הדרך חשוב בעיקר להכיר את מניות ואיגרות החוב.

טבלת השוואה בין אפיקי השקעה

הטבלה מרכזת את שלושת אפיקי הבסיס לפי מה שהמשקיע מקבל בפועל, מהו הסיכון העיקרי ומה טווח הזמן המתאים. הנתונים המספריים בטבלה הם מאפיינים מובנים של כל אפיק ולא הבטחת תשואה.

מקור לנתוני המדדים וניירות הערך: הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתוני מדדים, נבדק ב-18.09.2026.

השקעה דרך בית השקעות - מה מקבלים ומה משלמים

בית השקעות מנהל תיק עם רמת סיכון מותאמת אישית, מפזר את הכסף בין סוגי ניירות ערך וחברות רבות, ובתמורה גובה דמי ניהול ועמלות. עבור מי שאין לו זמן או ידע להתעסק בזה, מדובר בשירות לכל דבר, כמו כל שירות אחר שמשלמים עליו.

היתרונות המרכזיים של בית השקעות הם ידע וניסיון, צוותי מומחים ותשתית מסחר. לעיתים השקט הנפשי והביטחון בניהול מקצועי שווים את המחיר, במיוחד בתחילת הדרך. מי שמעדיף לנהל את הכסף בעצמו צריך להבין שהאחריות עוברת אליו במלואה - הרחבה בנושא בעמוד מסחר עצמאי בבורסה, ובשלב הפרקטי גם פתיחת חשבון מסחר בבורסה.

בצד הרגולטורי, המדינה מעודדת חיסכון דרך שוק ההון: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון קובעת נהלים להגנת הצרכן, מגבילה את דמי הניהול שניתן לגבות ומחייבת שניהול הכסף ייעשה לטובת הלקוח בלבד ולא לטובת הגוף המנהל. הכללים האלה נועדו למנוע ניצול של פערי ידע בין המשקיע לגוף המקצועי.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: דמי ניהול הם המספר היחיד בתיק שידוע לכם מראש בוודאות. תשואה אינה מובטחת, דמי ניהול כן - ולכן שווה להשקיע זמן בהשוואה שלהם בין גופים.

ביטוח פנסיוני - ההשקעה שכבר יש לכם

הביטוח הפנסיוני הוא תוכנית חיסכון שמושקעת בשוק ההון, ואת הכספים שנצברו בה ניתן למשוך רק ביציאה משוק העבודה: פרישה לגמלאות, נכות שמשביתה את כושר העבודה או פטירה, ואז החיסכון מיועד לשארים. ההשקעה בשוק ההון היא שמאפשרת לצבור תשואה על פני שנים ולמנוע שחיקה של הסכום בגלל האינפלציה והריבית הנמוכה.

על פי חוק כל עובד ועובדת מחויבים לחסוך לפנסיה. כך המדינה מצמצמת את התלות של יוצאי שוק העבודה בכספי מיסים של מי שעדיין עובדים, תופעה שאינה יציבה בעולם המערבי שבו תוחלת החיים עולה ושיעור הילודה יורד.

הגדלת ההפרשה והשקעה דרך הפנסיה

אפשר להגדיל באופן עצמאי את ההפרשה לפנסיה מעל המינימום שבחוק, וליהנות עד סכום מסוים מהטבות מס משמעותיות בעת המשיכה בגיל פרישה - 62 לנשים ו-67 לגברים, נכון להיום. בפועל מדובר בהשקעה נוספת בשוק ההון, בתוך מסגרת שממילא קיימת.

הביטוח הפנסיוני מתאפשר בקרנות פנסיה, בקופות גמל ובביטוח מנהלים, ובכל אחת מהאפשרויות ניתן להרחיב את ההפרשה. החיסרון הוא נזילות: משיכה לפני גיל הפרישה עלולה לגרור שיעורי מס גבוהים. מכיוון שכל העובדים מנהלים חיסכון פנסיוני, בפועל כולם משקיעים בשוק ההון - אך רבים מסתפקים במסלול ברירת המחדל בלי להכיר את פרטי ההשקעות שנעשות בשמם.

השקעה בסכומים קטנים - האם משתלמת?

המחסום הפסיכולוגי לפיו צריך מאות אלפי שקלים כדי להיכנס לשוק ההון אינו נכון עוד: כיום ניתן למצוא תוכניות השקעה מנוהלות החל מכ-20,000 שקל. בעבר אכן רוב ההשקעות חייבו סכומים גדולים, וגם היום יש אפיקים שאינם נפתחים בסכומים נמוכים - אך זו כבר לא חומת מגן מוחלטת.

הטענה שהשקעות קטנות אינן משתלמות נובעת מגודל הריבית המצטברת בסוף התהליך, שנגזרת ישירות מסכום הכסף ההתחלתי. הטבלה ממחישה זאת בתשואה של 5% לשנה על פני עשר שנים:

ההשקעה של 500 אלף שקל מניבה רווח גדול פי יותר מ-25 מזה של השקעת 20 אלף שקל.

נזילות - כמה כסף חייבים להשאיר בצד

ככלל אצבע מומלץ להשאיר בעובר ושב סכום שמכסה הוצאות של לפחות חצי שנה קדימה, ורק את היתרה להשקיע. הסיבה הכמעט יחידה להעדיף פיקדון בנקאי על השקעה היא הצורך בנזילות, וזו סיבה לגיטימית לחלוטין.

השקעות משתלמות דורשות כמעט תמיד טווח של כמה שנים טובות שבמהלכן לא תיגשו לכסף. גם בביטוח פנסיוני, משיכה לפני גיל הפרישה עלולה לגרור קנסות בדמות שיעורי מס של עשרות אחוזים. כניסה לשוק ההון במקביל לסיכון של מינוס בחשבון עלולה להפוך את כל ההשקעה ללא משתלמת בגלל עלות המינוס - ומעבר לכך, גם השקט הנפשי נפגע.

כלל האצבע של חצי שנה הוא נקודת פתיחה בלבד. יש לשקול גם גיבוי כלכלי במקרה חירום, למשל מצד קרובי משפחה, את רמת הסיכון שאתם יכולים לשאת בהתאם למצב האישי, ואת יציבות ההכנסה. אפשר להישען על משכורות עתידיות, אך שוק העבודה עשוי להיות לא יציב - כפי שהתברר בתקופת הקורונה.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: לפני שאתם בודקים תשואות, בדקו תזרים. חשבו כמה אתם מוציאים בחודש, הכפילו בשש, והשאירו את הסכום הזה נזיל. כל השאר יכול לעבוד.

מהם הקריטריונים לבחינת מסלול השקעה?

שלושה קריטריונים מסננים את רוב האפשרויות עוד לפני שנכנסים לפרטים: טווח הזמן, מי מנהל את הכסף, ורמת הסיכון המועדפת. שוק ההון מלא באינספור אפשרויות, וקל ללכת בו לאיבוד גם למי שמבין את המושגים הכלכליים.

טווח הזמן

סבלנות היא אחת התכונות המשמעותיות של משקיע טוב: ככל שממתינים זמן רב יותר, כך התשואות מצטברות לסכומים גבוהים יותר, וברוב המקרים גם התשואה השנתית עצמה נוטה להיות גבוהה יותר. אם אתם שוקלים להוסיף כספים לחיסכון פנסיוני קיים, ההמתנה עד גיל הפרישה מזכה בהטבות מס - כלומר טווח של עשרות שנים.

ניהול עצמאי או ניהול מקצועי

מי שבוחר בליווי מקצועי מקבל שקט נפשי וניסיון של אחרים בתמורה לדמי ניהול ועמלות, ומי שבוחר לנהל לבד חייב להגדיל משמעותית את הידע. ניהול עצמאי דורש אורך רוח, סבלנות ויכולת לספוג הפסדים. משקיעים מתחילים נוטים למשוך את הכסף בזמן ירידות מחשש להמשך הירידות, אך הניסיון מלמד שרוב המדדים התאוששו גם אחרי משברים כלכליים חריפים.

למי שנמשך לניהול עצמאי כדאי להכיר גם את הכלים הטכניים, מתוכנות המסחר ועד שיטות ניתוח, למשל בעמוד ניתוח טכני של שוק ההון. שיטות מסחר יומיות ומינוף גבוה אינן נקודת פתיחה מתאימה למתחיל.

היחס לסיכון

ביחס לסיכון אין נכון או לא נכון - מדובר בהעדפה אישית שיש לה השלכה ישירה על מאפייני התיק. מי שבוחרת לעשות סקי למרות הסיכוי להיפצע מבצעת בחירה לגיטימית בדיוק כמו מי שנמנע מהספורט הזה: האחד מרוויח סיכוי נמוך יותר להיפצע ומפסיד את ההנאה, והשנייה משלמת על ההנאה בסיכון גבוה יותר.

אוהבי סיכון ייהנו מפוטנציאל תשואה גבוה יותר, אך ישלמו בסיכוי גבוה יותר להפסדים - כמו הדר, שהעמידה את כל 200 הדולרים שלה על חברה אחת שהצלחתה תלויה באיכות המוצר, בתחרות ובשיווק. שונאי סיכון ייהנו מתשואה בטוחה יותר אך נמוכה יותר, ובתמורה יקבלו שקט נפשי. בכל מקרה כדאי לשאול: האם אני מעמיד חלק משמעותי מהכסף שלי על ההשקעה הזו? האם יש לי גיבוי כלכלי לכישלון? האם המצב המשפחתי מאפשר לי לקחת סיכון כרגע? ומומלץ להתחיל בקטן, כדי ללמוד מטעויות בלי לשלם מחיר כבד.

כיצד משווים בין אפיקי השקעה?

שלושת הפרמטרים המרכזיים להשוואה הם טווח הזמן הנדרש, פוטנציאל התשואה השנתית וסכום הכסף ההתחלתי הנדרש. אחריהם באים אופי הריבית, דמי הניהול והעמלות, והמיסוי.

בדקו אם הריבית מאפשרת ריבית דריבית, כלומר אם הריבית בשנה הבאה מחושבת על כל הסכום שנצבר - כולל הריבית מהשנה הקודמת - או רק על הקרן. בדוגמה של 20,000 שקל בתשואה של 5%, ריבית דריבית היא מה שמייצר רווח של כ-12,500 שקל בעשר שנים ולא 10,000 שקל.

אם בחרתם בשירות מקצועי, השוו את דמי הניהול והעמלות בין הגופים. חשוב להכיר גם את המגבלות הרגולטוריות שנקבעו להגנת המשקיעים: דמי הניהול והעמלות אינם יכולים לעבור רף מסוים, וניהול ההשקעה חייב להיות לטובת הלקוח בלבד. לצד זה, בדקו גם את היבט המיסוי על הרווחים, כולל מס נוסף על הכנסות גבוהות שמפורט בעמוד מס יסף על רווחי הון.

המדינה מעודדת חיסכון באמצעות הטבות מס

עקב העלייה ביחס התלות - היחס בין מי שנמצאים מחוץ לגילי העבודה (בדרך כלל עד 15 ומגיל 65) לבין מי שבגילי העבודה (18 עד 65) - המדינה מעודדת חיסכון כדי שפחות אנשים ייסמכו על כספי מיסים של אחרים בבוא העת. העידוד מתבטא ברגולציה, בפיקוח, בנהלים להגנת הצרכן ובעיקר בהטבות מס.

לכן כדאי לבדוק בכל אפיק מהן ההטבות הרלוונטיות ולהתאים את טווח ההשקעה בהתאם. ביטוח פנסיוני, למשל, פטור ממס בעת המשיכה אם ממתינים לגיל הפרישה - ולכן ייתכן שמשתלם להוסיף אליו כספים במקום להשקיע באפיק אחר, אלא אם אתם מתכננים להשתמש בכסף לפני כן. זו בדיוק נקודת האיזון בין הטבת מס לנזילות.

טעויות נפוצות של משקיעים מתחילים

רוב ההפסדים של מתחילים אינם נובעים מבחירת נכס שגויה אלא מהתנהגות: מכירה בפאניקה, ריכוז יתר והשקעת כסף שהיה נחוץ לשוטף. להלן הטעויות שחוזרות על עצמן:

• מכירה בזמן ירידות. בתקופת הקורונה מדדים רבים ירדו בעשרות אחוזים, ומי שמכר בשפל מימש את ההפסד ולא השתתף בהתאוששות.
• השקעת כל הכסף בלי כרית נזילות, ובעקבותיה מינוס בחשבון והחזקה בעלויות מיותרות.
• ריכוז של כל הסכום במניה אחת, כמו 200 דולר בחברה יחידה, במקום פיזור בין נכסים.
• התעלמות מדמי ניהול ומעמלות, שנגרעים מהתשואה בכל שנה בלי קשר לביצועים.
• הסתפקות במסלול ברירת המחדל בחיסכון הפנסיוני, בלי בדיקה אם רמת הסיכון בו מתאימה לגיל ולצרכים.
• מעבר לכלים מורכבים - אופציות, מכירה בחסר, מינוף - לפני הבנה של הבסיס.

ידע הוא כוח - השקיעו בחינוך פיננסי עצמי

מערכת החינוך בישראל טרם הקדישה זמן ראוי לחינוך פיננסי, ולכן האחריות ללמוד עוברת אל המשקיע עצמו. בשוק ההון, דווקא מפני שלא רבים מבינים בו לעומק, הידע שווה יותר.

יש לכך שתי משמעויות. הראשונה: הימנעות מכניסה לשוק בגלל חוסר היכרות יוצרת מצב תת-אופטימלי, שבו הון שיכול היה להניע את הכלכלה ולהניב רווחים פשוט נשחק בחשבון. השנייה: הישענות אוטומטית על גורם חיצוני עלולה לגרוע חלק מהרווחים בדמות עמלות ודמי ניהול. אין הכוונה שלא משתלם להיעזר בשירות מקצועי - אלא שהיכרות עם הבסיס מאפשרת לקבל את ההחלטה הזו בעיניים פקוחות.

הצעד המעשי הראשון הוא קריאה: חומרים באינטרנט, ספרים על מושגי היסוד, ובדיקה של הזכויות והכללים באתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. לצד זאת אפשר לבחון את הדיווחים של חברות ציבוריות במערכת הדיווחים של הבורסה, ולהשוות בין סקירות של אפיקים שונים - למשל בעמוד השקעות בשוק ההון - נקודות חשובות למשקיע המתחיל.

שאלות נפוצות

אלה השאלות שחוזרות אצל מי שעומד לפני הצעד הראשון בשוק ההון, עם תשובות מתומצתות.

מאיזה סכום אפשר להתחיל להשקיע?

כיום ניתן למצוא תוכניות השקעה מנוהלות החל מכ-20,000 שקל, בעוד שבעבר נדרשו לרוב מאות אלפי שקלים. ההשוואה הנכונה אינה בין השקעה קטנה להשקעה גדולה, אלא בין השקעה קטנה לבין השארת הכסף בחשבון הבנק, שבה צפויה שחיקה ריאלית.

האם אפשר להפסיד את כל הכסף?

במניה בודדת ההפסד יכול להגיע ל-100% מהסכום שהושקע בה, ולכן פיזור בין נכסים וחברות הוא הכלל הראשון למתחיל. באיגרות חוב ממשלתיות הסיכון להפסד מלא נמוך במיוחד, שכן הוא מותנה בחדלות פירעון של המדינה.

כמה זמן צריך להשאיר את הכסף מושקע?

השקעות משתלמות דורשות כמעט תמיד כמה שנים טובות, ובמוצרים עוקבי מדדים מדובר בטווח של שבע שנים ומעלה. בטווח הקצר המדדים תנודתיים ועולים ויורדים מדי יום, ולכן טווח קצר מדי חושף את המשקיע לעיתוי גרוע.

מה עדיף - לנהל לבד או דרך גוף מקצועי?

ניהול מקצועי עולה בדמי ניהול ובעמלות אך חוסך זמן ולמידה, וניהול עצמאי חוסך את העלות אך מעביר את כל האחריות והלמידה אל המשקיע. אין תשובה אחת: ההחלטה תלויה בזמן הפנוי, ברמת הידע ובשאלה כמה שקט נפשי אתם מוכנים לשלם עבורו.

מה עם הפנסיה - זו בכלל השקעה?

כן: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים כולן מושקעות בשוק ההון, ולכן כל עובד הוא כבר משקיע בשוק ההון. ההפרשה מעל המינימום שבחוק מזכה בהטבות מס עד סכום מסוים, בתנאי שהמשיכה נעשית בגיל הפרישה - 62 לנשים ו-67 לגברים נכון להיום.

איפה בודקים נתונים אמיתיים על חברה או מדד?

נתוני המדדים וניירות הערך מתפרסמים באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, והדיווחים הרשמיים של חברות ציבוריות מתפרסמים במערכת הדיווחים שלה. אלה מקורות ראשוניים, ועדיף להסתמך עליהם על פני ציטוטים משניים.

סיכום

הנקודה המרכזית למשקיע המתחיל היא שאי-החלטה אינה מקום בטוח: כסף שיושב בעובר ושב בריבית של 0.1% מול יעד אינפלציה של 1% עד 3% מאבד כוח קנייה בכל שנה. מהצד השני, כניסה לשוק ההון אינה קסם - היא דורשת הבנה של שלושה אפיקי בסיס, פיזור, כרית נזילות של לפחות חצי שנה של הוצאות, וטווח זמן של כמה שנים.

הסדר המעשי פשוט: קודם מחשבים כמה כסף חייב להישאר נזיל, אחר כך קובעים טווח זמן ורמת סיכון, ורק אז בוחרים בין ניהול עצמאי לניהול מקצועי ומשווים דמי ניהול, עמלות ומיסוי. מי שמתחיל בקטן לומד מטעויות זולות, וההתנסות עצמה מקנה ידע שאין בשום חומר קריאה. הידע הזה, יותר מכל נכס בודד, הוא מה שמפריד בין הימור לבין השקעה.

מקורות

כל הנתונים המספריים במדריך נשענים על המקורות הרשמיים הבאים, ומועד הבדיקה מצוין לצד כל אחד מהם.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדי הבורסה (הרכב מדד תל אביב 35 ונתוני מדדים)
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - תקנון והנחיות הבורסה (כללי המסחר בניירות ערך)
• רשות ניירות ערך של ארצות הברית - מדריך המשקיע לקרנות נאמנות (פיזור וניהול מקצועי של תיק)

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.