השקעות פיפלביז

מה זה בעצם השקעות פיפלביז, ולמי זה מיועד?

השקעות פיפלביז הן דרך לקנות חלק קטן בחברה צעירה, עוד לפני שהיא מוכרת לציבור. הפלטפורמה מחברת בין חברות בתחילת דרכן לבין אנשים פרטיים שרוצים להשקיע בהן. החברות האלה שואפות לגדול. חלקן מקוות להיכנס לבורסה, חלקן מקוות שחברה גדולה תקנה אותן, וחלקן רוצות להפוך לחברה גדולה בעצמן.

אם אתם שומעים על סטארטאפים שנמכרים בסכומי עתק ותוהים איך אנשים רגילים בכלל נכנסים לזה, זו התשובה החלקית. פיפלביז פותחת לציבור פתח לעולם חברות ההזנק. המשקיע תורם להתפתחות של מיזם צעיר, ויכול גם ליהנות מהרווח אם המיזם יצליח.

הפלטפורמה מציעה כמה סוגי השקעות. יש בה חברות טכנולוגיה, מיזמים, עסקים, וגם פרויקטים של נדל"ן. מי שמחפש דרכים להיכנס לנדל"ן עם סכום קטן יכול לקרוא גם על השקעות נדל"ן קטנות, שם מוסבר ההיגיון הזה בהרחבה.

למה המילה "המונים" היא העיקר?

עד לא מזמן, השקעה בסטארטאפים הייתה פתוחה כמעט רק לקרנות ולאנשים עם הון גדול. מי שלא היה לו מיליון שקל פנוי או קשרים בתעשייה, לא היה יכול להשתתף. היום, פלטפורמות כמו פיפלביז מאפשרות גם לשחקנים קטנים להיכנס.

הקרנות שפעלו לבד בתחום הזה עדיין קיימות. מי שרוצה להבין איך הן עובדות יכול לקרוא על קרנות פרייבט אקוויטי, שמשקיעות סכומים גדולים בחברות פרטיות. ההבדל הוא שבפיפלביז אתם לא צריכים להיות משקיעים מוסדיים. אתם בוחרים בעצמכם, בסכום שמתאים לכם.

מה ההבדל בין מימון המונים קלאסי למימון המונים הוני?

במימון המונים קלאסי מקבלים מוצר, ובמימון המונים הוני מקבלים חלק בחברה או הלוואה שצריכה לחזור. זה ההבדל החשוב ביותר, והוא משנה את כל התמונה. פיפלביז שייכת לסוג השני.

עד לפני כמה שנים, פלטפורמה כמו פיפלביז לא הייתה יכולה להתקיים. היא תוצר של חקיקה שאושרה בשנת 2017. החקיקה הזו אפשרה את הצמיחה של מימון ההמונים ההוני בישראל. מי שרוצה סקירה רחבה של התחום יכול לקרוא את המדריך על מימון המונים - יתרונות וחסרונות.

מימון המונים קלאסי: נותנים כסף ומקבלים מוצר

במודל הקלאסי, התמורה להשקעה היא מוצר או שירות, לא רווח כספי. אתרים כמו הדסטארט הפכו את המודל הזה למוכר בישראל. אנשים פרטיים תומכים בעמותה, באמן או בעסק קטן, ומקבלים משהו בחזרה.

דוגמה: סופר שמתפרנס מכתיבת ספרים רוצה להוציא ספר בלי הוצאה לאור. הוא פותח קמפיין לגיוס 25,000 שקל מהציבור. כל מי שתומך מקבל, למשל, עותק חתום של הספר. אין כאן מניות ואין כאן רווח עתידי. מי שרוצה להבין איך בונים קמפיין כזה יכול לקרוא על הדסטארט ואיך מרימים קמפיין מוצלח.

מימון המונים הוני: נותנים כסף ומקבלים חלק בחברה

במימון הוני, המטרה היא לייצר רווח למשקיע מתוך הצלחת החברה. החברה לא שולחת לכם מוצר. היא נותנת לכם חלק ממנה.

דוגמה: חברת סטארטאפ רוצה לפתח מוצר חדש. היא צריכה לגייס כ-100,000 שקל. לכן היא מנפיקה 2,000 מניות, וכל מניה שווה 50 שקל. מי שרוצה להשקיע קונה מניה בסכום הזה. אם החברה מגייסת את כל הסכום, הוא הופך לבעל מניה בחברה.

מניה או איגרת חוב: מה בדיוק קונים?

בפיפלביז ההשקעה יכולה להיות מניה, שהיא חלק מהבעלות, או איגרת חוב, שהיא הלוואה לחברה. במניה, הרווח תלוי בכמה החברה תגדל. באיגרת חוב, החברה צריכה להחזיר לכם את הסכום לפי תנאי ריבית שסוכמו מראש.

במילים פשוטות: מניה היא כמו לקנות חתיכה מהעוגה. אם העוגה גדלה, גם החתיכה שלכם גדלה. איגרת חוב היא כמו להלוות לשכן כסף ולקבל אותו בחזרה עם תוספת. ההבדל הוא שבשני המקרים, אם החברה נכשלת, אתם עלולים לא לקבל כלום.

מקור: רשות ניירות ערך ונתוני המאמר המקורי, נבדק 19.09.2026

מי מפקח על פיפלביז, ומה זה "רכז הצעה"?

מימון המונים הוני מפוקח על ידי רשות ניירות ערך, ופיפלביז פועלת בו כ"רכז הצעה" מורשה. זה הבדל גדול מול המימון הקלאסי, שאינו מפוקח בכלל. לפי החוק, כל חברת הזנק שמגייסת בדרך הזו חייבת להיות מיוצגת על ידי פלטפורמה מורשית.

רכז הצעה הוא אתר אינטרנט שפועל תחת הרשות. רק דרכו הציבור הרחב יכול להשקיע בחברות כאלה. פיפלביז היא רכז הצעה כזה. היא מייצגת חברות שפונות אליה, ומתווכת ביניהן לבין המשקיעים.

לרכז ההצעה יש ארבעה תפקידים עיקריים:

1. לבדוק את החברות שפונות אליו ולבחור אותן אחרי סינון.
2. לפרסם למשקיעים מידע על החברות שנבחרו.
3. למנוע הונאות בתחום.
4. לוודא שכספי ההשקעה מועברים כמו שצריך.

איך עובדת ההשקעה בפועל, שלב אחרי שלב?

התהליך בנוי מחמישה שלבים, מהקריאה על החברה ועד הרישום כבעלי מניות. באתר מוצגות חברות, מיזמים, עסקים ונכסי נדל"ן שעברו בדיקה וסינון. לכל חברה יש עמוד מידע משלה.

עמוד המידע כולל כמה פרטים: מה החברה עושה, מה הפעולות שלה, מה הגיוסים וההכנסות שלה, ולמה היא מגייסת כסף עכשיו. כך נראה התהליך:

1. בונים פרופיל משקיע אישי באתר.
2. קוראים את המידע על החברות ובוחרים במה להשקיע.
3. בוחרים סכום, לפחות המינימום שהחברה קבעה. לרוב מדובר בכמה מאות שקלים.
4. מעבירים את הכסף דרך האתר, בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית.
5. מחכים לסוף תקופת הגיוס ומקבלים מניה או איגרת חוב, לפי סוג ההצעה.

מה קורה לכסף בזמן הגיוס?

הכסף לא עובר ישר לחברה, אלא נכנס קודם לחשבון נאמנות על שם פיפלביז. הוא נשאר שם עד סוף תקופת גיוס המימון. התקופה הזו נמשכת לרוב עד 90 ימים.

בזמן הקמפיין, החברה חייבת להעביר למשקיעים דוחות ועדכונים שוטפים. זה מאפשר לכם לעקוב אחרי מה שקורה גם לפני שהכסף שלכם עובר בפועל.

מה קורה בסוף תקופת הגיוס?

בסוף הגיוס יש רק שתי אפשרויות: החברה הגיעה ליעד, או שהכסף חוזר אליכם במלואו. אין מצב ביניים שבו החברה לוקחת חלק מהכסף ומשאירה אתכם בלי כלום. אלה שני התרחישים:

1. החברה גייסה את כל הסכום. המשקיעים נרשמים כבעלי מניות ושותפים, או כבעלי אגרות חוב. בעלי אגרות החוב זכאים להחזר ההלוואה, עם הריבית והפרשי ההצמדה שנקבעו מראש. החברה חייבת לפרסם דוחות רבעוניים, דוחות שנתיים ומאזנים, תחת פיקוח של פיפלביז.
2. החברה לא הגיעה לסכום שהציבה. הכסף שהעברתם מוחזר לכם במלואו.

כמה עולה להשקיע דרך פיפלביז?

לפי הפלטפורמה, המשקיע לא משלם עמלות, דמי ניהול או אחוז מהרווח. את העמלות משלמות חברות ההזנק שמבקשות להיות מיוצגות בפיפלביז. בפועל, על כל שקל שאתם מעבירים, אתם מקבלים מניה בשווי זהה.

זה יתרון ברור מול חלק מאפיקי ההשקעה האחרים. בקרן נאמנות או בתיק מנוהל, דמי ניהול שנתיים אוכלים חלק מהתשואה כל שנה. כאן, לפחות בשלב הכניסה, הסכום שלכם נשאר שלם.

מקור: רשות ניירות ערך ומידע שהפלטפורמה מפרסמת על עצמה, נבדק 19.09.2026

איך אפשר להרוויח מהשקעה בפיפלביז?

יש שלוש דרכים עיקריות לרווח, וכולן תלויות בכך שהחברה תגדל ותשווה יותר. אף אחת מהן לא מובטחת. לכל אחת יש קצב משלה וסיכון משלה.

1. מכירת המניות למשקיע אחר, עוד לפני שהחברה מגיעה לאקזיט.
2. אקזיט, כלומר מכירת החברה לחברה גדולה.
3. הנפקה ציבורית של החברה בבורסה.

מימוש מניות: למכור לפני כולם

כל משקיע יכול למכור את המניות שלו, אבל המכירה לא תמיד מהירה. החיסרון כאן, לעומת הבורסה, הוא שאין הרבה קונים. בבורסה יש אלפי משקיעים בכל רגע. בפיפלביז, ייתכן שתצטרכו לחכות זמן רב עד שיימצא קונה.

אקזיט: התרחיש שכולם מחכים לו

אקזיט הוא התרחיש הטוב ביותר, כי הוא נותן למשקיע את התשואה הגבוהה ביותר על המניה. באקזיט, חברה גדולה קונה את הפעילות כולה, או את מניות החברה. החיסרון הוא שהדרך לשם יכולה להיות ארוכה, והיא דורשת סבלנות של שנים.

הנפקה בבורסה: המניות הופכות לסחירות

כשחברה נכנסת לבורסה, השווי של המניות שלה עולה לרוב. אם החברה שהשקעתם בה דרך פיפלביז הונפקה, המניות שקניתם נשארות שלכם. אתם נהנים מהרווח שההנפקה מייצרת, ומעכשיו גם אפשר למכור אותן בקלות יחסית.

רוצים להבין עוד על ההיגיון של השקעה בחברות צעירות? המאמר על השקעה בסטארט אפ למשקיע הקטן מרחיב על מה שקורה בחברות כאלה לאורך השנים.

מה היתרונות ומה החסרונות של פיפלביז?

היתרון הגדול הוא הגישה לעולם שהיה סגור, והחיסרון הגדול הוא הסיכון לאבד את כל הסכום. שני הצדדים קיימים יחד, ואי אפשר לקבל אחד בלי השני. כדאי להכיר את שניהם לפני שמחליטים.

היתרונות למשקיע

למשקיע הפרטי יש כאן ארבעה יתרונות ברורים. כולם נובעים מכך שהפלטפורמה פותחת את התחום ומפשטת אותו:

1. גישה להשקעות בסטארטאפים, תחום שהיה עד כה סגור בפני הציבור.
2. אפשרות לגוון את תיק ההשקעות, גם בסכומים נמוכים.
3. ממשק פשוט, עם מידע ברור ושקוף. אתם מחליטים לבד במה להשקיע.
4. אין עמלות ואין דמי ניהול על התיק.

מי שבוחר חברה רק כי הוא מאמין בה, יכול לחבר את ההשקעה לערכים שלו. הרעיון הזה קרוב להשקעות אימפקט, שבהן חשוב לא רק הרווח אלא גם ההשפעה.

היתרונות לחברות

לחברה הצעירה, הפלטפורמה נותנת חשיפה למשקיעים רבים כבר בתחילת הדרך. חשיפה כזו שמורה בדרך כלל לחברות ציבוריות גדולות. בזכותה, חברות קטנות מקבלות הזדמנות לצמוח ולהתרחב מוקדם.

יש לזה עוד יתרון. חברה שמתרגלת לדווח למשקיעים רבים לומדת להתנהל כמו חברה ציבורית. אם יום אחד היא תונפק, יהיו לה הכלים והניסיון לעבוד בשוק הציבורי.

החסרונות והסיכונים

הסיכון המרכזי הוא שהחברה תיכשל, תגיע לחדלות פירעון, והמשקיעים יאבדו חלק מהכסף או את כולו. חדלות פירעון היא מצב שבו לחברה אין מספיק כסף לשלם את החובות שלה. מעבר לכך, יש עוד שלושה סיכונים שחשוב להכיר:

1. נזילות נמוכה. קשה להוציא את הכסף מהר, וגם חלוקת הרווחים מתעכבת, אפילו כשהחברה מצליחה ונמכרת.
2. מידע חלקי. החברות האלה לא כפופות לכל כללי הדיווח של חברות ציבוריות.
3. סחירות מוגבלת. המניות לא נסחרות בבורסה, ולכן לפעמים קשה למצוא להן קונה.

איך מקטינים את הסיכון כשמשקיעים בפיפלביז?

שני הכללים החשובים הם להשקיע רק כסף שאפשר להפסיד, ולפזר אותו בין כמה חברות. זו גם ההמלצה של הפלטפורמה עצמה. האחריות לבדוק ולהבין את החברות היא על המשקיע. זה היתרון של השיטה, וגם האתגר שלה.

כך אפשר לתרגם את זה לפעולות:

1. קובעים מראש סכום כולל שאתם מוכנים לאבד בלי שזה יפגע בחיים.
2. מחלקים את הסכום בין כמה חברות, ולא שמים הכל במקום אחד.
3. קוראים לעומק את עמוד המידע של כל חברה: מה היא עושה, מה ההכנסות, למה היא מגייסת.
4. עוקבים אחרי הדוחות שהחברה מפרסמת אחרי הגיוס.
5. מניחים שהכסף יהיה תקוע לשנים, ומתכננים לפי זה.

דוגמה מהחיים: זוג צעיר ששוכר דירה בחיפה

לזוג שחוסך למטרה קרובה, הכסף של פיפלביז צריך להגיע רק מהחלק שלא נוגעים בו. נועה ואיתי, בתחילת שנות השלושים, שוכרים דירה בחיפה. הם מכניסים יחד 21,000 שקל בחודש. שכר הדירה הוא 4,800 שקל, והם מצליחים לחסוך 2,000 שקל בחודש.

בחשבון יש להם 40,000 שקל. 30,000 מהם מיועדים להון עצמי לדירה בעוד כשלוש שנים. את הכסף הזה הם לא מכניסים לפיפלביז, כי הוא עלול להיות תקוע בדיוק כשיצטרכו אותו. מתוך 10,000 השקלים הנותרים, הם מחליטים להקצות 4,000 שקל לסטארטאפים.

עכשיו השאלה היא איך לחלק את 4,000 השקלים. כך נראים שני מסלולים אפשריים:

פיזור לא מבטל הפסד, אבל הוא נותן להצלחה אחת סיכוי לכסות על כמה כישלונות.

מה זה אומר בפועל בשביל נועה ואיתי? גם בתרחיש הגרוע, ההפסד שלהם הוא 4,000 שקל. זה פחות מחודשיים של חיסכון. תוכנית הדירה לא נפגעת, כי ההון העצמי שמור בצד.

דוגמה נוספת: הורה שחוסך לחתונה

כסף שיש לו תאריך יעד קרוב לא מתאים להשקעה שאי אפשר לצאת ממנה מהר. מירב, בת 54, חוסכת לחתונה של הבת שלה בעוד שנתיים. יש לה 60,000 שקל בצד, והיא קוראת כתבה על סטארטאפ שהצליח.

הפיתוי להכניס 20,000 שקל מובן. אבל אם החברה עוד לא נמכרה בעוד שנתיים, מירב לא תוכל למכור את המניות בקלות. היא עלולה להגיע לחתונה בלי שליש מהכסף. במקרה כזה, אפיק סחיר ונזיל מתאים יותר לכסף של החתונה.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

רוב ההפסדים הכואבים נובעים מטעויות של תכנון, לא מבחירה של חברה גרועה. אלה הטעויות שחוזרות הכי הרבה:

1. להשקיע כסף שמיועד למטרה בעוד שנה או שנתיים.
2. לשים את כל הסכום בחברה אחת שנראית מבטיחה במיוחד.
3. לקרוא רק את הכותרת של ההצעה, בלי לבדוק הכנסות וסיבות הגיוס.
4. לשכוח מהדוחות אחרי הגיוס, ולהפתיע את עצמכם שנים אחר כך.
5. לצפות לרווח מהיר, כשהדרך לאקזיט עלולה להימשך שנים.

איפה פיפלביז נכנסת בתיק ההשקעות?

פיפלביז היא אפיק השקעה אלטרנטיבי, ולכן היא מתאימה כחלק קטן מהתיק ולא כבסיס שלו. השקעה אלטרנטיבית היא כל השקעה שאינה מניות וקרנות רגילות בבורסה. יש הרבה כאלה, וכדאי להכיר אותן לפני שבוחרים.

הסקירה על סוגי השקעות אלטרנטיביות מסבירה את האפשרויות השונות בשוק. מי שמעדיף נכס מוחשי יותר יכול לקרוא על השקעה בזהב. ומי שמתעניין במודל ההמונים באופן רחב יותר, ימצא עוד חומר במאמר על השקעות המונים.

שאלות נפוצות על השקעות פיפלביז

אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי ששוקל להשקיע בפעם הראשונה. התשובות מבוססות על האופן שבו הפלטפורמה פועלת ועל הכללים של מימון המונים הוני.

האם פיפלביז חוקית?

כן, פיפלביז פועלת כרכז הצעה מכוח חקיקה משנת 2017, בפיקוח רשות ניירות ערך. החוק קובע שהציבור יכול להשקיע בחברות כאלה רק דרך רכז הצעה מורשה. זו אחת הסיבות שהפלטפורמה קיימת.

מה סכום ההשקעה המינימלי?

כל חברה קובעת סכום מינימום משלה, ולרוב הוא כמה מאות שקלים. מעל המינימום, אתם בוחרים כמה להשקיע. כדאי לבדוק את המינימום בכל הצעה בנפרד.

האם יש עמלות למשקיע?

לפי הפלטפורמה, המשקיע לא משלם עמלות, דמי ניהול או אחוז מהרווח. החברות המגייסות הן שמשלמות. לכן הסכום שאתם מעבירים הוא הסכום שבו אתם מקבלים מניות.

מה קורה אם החברה לא מגייסת את כל הסכום?

אם החברה לא מגיעה ליעד הגיוס, הכסף מוחזר למשקיעים במלואו. עד אז הוא יושב בחשבון נאמנות על שם פיפלביז. תקופת הגיוס נמשכת לרוב עד 90 ימים.

אפשר למכור את המניות מתי שרוצים?

אפשר למכור, אבל צריך למצוא קונה, וזה יכול לקחת זמן רב. המניות לא נסחרות בבורסה, ויש פחות משקיעים פעילים. לכן כדאי להשקיע רק כסף שאפשר לוותר עליו לכמה שנים.

האם צריך לשלם מס על הרווח?

רווח ממכירת מניות חייב בדרך כלל במס רווח הון. רווח הון הוא ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה. את הכללים המדויקים למצב שלכם כדאי לבדוק מול רשות המסים לפני המכירה.

האם פיפלביז מתאימה לכל אחד?

היא מתאימה למי שיש לו כסף פנוי שהוא מוכן להפסיד ולהשאיר נעול לשנים. מי שחוסך למטרה קרובה, או שאין לו כרית ביטחון, צריך לחשוב פעמיים. גם הסכום הנמוך לא הופך את ההשקעה לבטוחה יותר.

בשורה התחתונה

פיפלביז פותחת לציבור את עולם הסטארטאפים בסכומים נמוכים וללא עמלות למשקיע, אבל הסיכון להפסד מלא נשאר אמיתי. ההשקעה יכולה להניב תשואה גבוהה אם המיזם מצליח. היא גם יכולה להסתיים בהפסד, אם המיזם נכשל.

לכן ההחלטה מתחילה בשאלה פשוטה: כמה כסף אתם יכולים להפסיד בלי שזה ישנה לכם את החיים? אחרי שיש תשובה, נשאר לבדוק היטב כל חברה לפני ההשקעה, ולפזר את הסכום בין כמה חברות. כך הסיכון להפסד קטן באופן משמעותי, גם אם הוא לא נעלם.

מקורות

המידע הרגולטורי במאמר מבוסס על גופים ממשלתיים רשמיים בלבד. המידע על אופן הפעולה, סכומי המינימום והעמלות מבוסס על מה שהפלטפורמה מפרסמת על עצמה.

• רשות המסים: אתר רשות המסים בישראל
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב: נתוני מדדי הבורסה

כל המקורות נבדקו ב-12.10.2026.