חשבון השקעה פטור ממס הוא רעיון של חשבון אחד שבו אפשר לקנות ולמכור ניירות ערך בלי לשלם מס רווח הון בכל מכירה. היום משקיע פרטי בישראל משלם מס של 25% על הרווח הריאלי בכל מכירה בחשבון מסחר רגיל. נכון למועד הבדיקה לא אותר במקורות הרשמיים נוסח סופי של התוכנית. לכן אין עדיין תקרת הפקדה, תנאי משיכה או מועד תחילה רשמיים. כבר היום אפשר להחליף מסלול בקופת גמל להשקעה בלי אירוע מס, ובקרן השתלמות המשיכה פטורה ממס אחרי 6 שנים, בתוך תקרת ההפקדה המוכרת.
אתם מכירים את הרגע הזה. מניה או קרן שקניתם לפני כמה שנים עלתה יפה, ואתם רוצים להעביר את הכסף לאפיק אחר או פשוט לאזן את התיק. ואז אתם עושים חשבון ומבינים שרבע מהרווח הולך למס ברגע שתלחצו על "מכירה". אז אתם נשארים עם ההשקעה הישנה, לפעמים בניגוד למה שהייתם רוצים לעשות. על התחושה הזאת בדיוק מנסה לענות הרעיון שנקרא "חשבון השקעה פטור ממס".
הכותרות על התוכנית מעוררות ציפיות, אבל הפרטים חשובים יותר מהכותרת. לכן במאמר הזה נפריד בין מה שידוע לבין מה שעדיין לא ידוע. נסביר איך עובדים מנגנונים דומים בעולם ונראה מה כבר עומד לרשותכם היום. בסוף תמצאו את השאלות שכדאי לשאול כשהפרטים יתפרסמו.
למה בכלל צריך חשבון השקעה פטור ממס?
כדי להבין את הרעיון צריך להתחיל מאיך שהמס עובד היום. בחשבון מסחר רגיל, בבנק או בבית השקעות, כל מכירה של נייר ערך ברווח היא "אירוע מס". זה אומר שהמס מחושב ונגבה באותו רגע, גם אם הכסף לא יצא מהחשבון והושקע מחדש באותו יום.
שיעור המס על רווח הון ריאלי של משקיע פרטי הוא 25%. "רווח ריאלי" הוא הרווח אחרי שמנטרלים את עליית המדד, כלומר את החלק שהוא רק פיצוי על אינפלציה. משקיעים עם הכנסה גבוהה במיוחד עשויים לשלם גם מס נוסף, שעליו הרחבנו במאמר על מס יסף על רווחי הון ואופן החישוב שלו.
הבעיה המעשית נקראת לפעמים "אפקט הנעילה". המשקיע נשאר בהשקעה שכבר לא מתאימה לו רק כי המכירה תעלה לו מס. מי שרוצה לעבור מקרן מנייתית לקרן סולידית לפני פרישה, או לאזן תיק שהמניות בו התנפחו, משלם מס על כל צעד כזה. הרעיון המרכזי של חשבון פטור הוא לנתק בין ההחלטה להחליף השקעה לבין תשלום המס. כך אפשר לנהל את התיק לפי שיקולי השקעה בלבד.
לזה נוסף יתרון שקט שנקרא "דחיית מס". כשהמס לא נגבה בכל מכירה, כל הסכום ממשיך לעבוד ולצבור תשואה, כולל החלק שהיה הולך למס. לאורך שנים ההפרש הזה מצטבר. בהמשך נראה אותו בדוגמה מספרית.
מה ידוע ומה עדיין לא ידוע על התוכנית?
בתקשורת הכלכלית בישראל פורסמו בשנים האחרונות כמה דיווחים על כוונה ליצור מסלול חיסכון והשקעה עם הטבת מס למשקיעים פרטיים. הדיווחים מזכירים בדרך כלל השראה ממודלים מחו"ל. אבל דיווח עיתונאי אינו חוק, ובין רעיון שנבחן במשרד ממשלתי לבין חשבון שאפשר לפתוח בבנק יש דרך ארוכה: תזכיר חוק, דיונים בוועדת הכספים, תקנות והוראות ביצוע.
נכון למועד הבדיקה לא אותר במקורות הרשמיים נוסח סופי שמגדיר את תנאי החשבון, ולכן כל מספר שמסתובב ברשתות על תקרה או על שיעור הטבה הוא הערכה ולא עובדה.
מה אפשר לומר בביטחון
הכוונה המוצהרת של רעיונות כאלה בעולם היא לעודד חיסכון ארוך טווח בשוק ההון בקרב משקיעים פרטיים.
המנגנון הבסיסי שעליו מדברים הוא פטור או דחייה של מס רווח הון בתוך החשבון.
הוראות המס הנוכחיות, כלומר 25% על רווח ריאלי בחשבון רגיל, ממשיכות לחול כל עוד לא נחקק שינוי.
מה עדיין פתוח
פטור מלא או דחייה בלבד? אלה שני דברים שונים מאוד. פטור מלא אומר שלא משלמים מס על הרווח לעולם. דחייה אומרת שמשלמים, אבל רק במשיכה.
תקרת הפקדה. כמעט בכל המודלים בעולם יש תקרה שנתית או תקרה מצטברת. בלי תקרה ההטבה הייתה עולה למדינה סכומים עצומים.
תנאי משיכה. האם אפשר למשוך בכל רגע, או שיש תקופת המתנה כמו בקרן השתלמות?
במה מותר להשקיע. רק קרנות ומניות בישראל, או גם ניירות ערך בחו"ל?
מי יפעיל את החשבון. בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח או כולם.
מה קורה להפסדים. בחשבון רגיל אפשר לקזז הפסד מול רווח ולהקטין מס. בחשבון פטור לא ברור אם תהיה משמעות לקיזוז כזה.
איך עובדים חשבונות דומים בעולם?
הרעיון אינו חדש. כמה מדינות מפעילות כבר שנים חשבונות השקעה עם הטבת מס למשקיעים פרטיים. הן עושות זאת בדרכים שונות, וכדאי להכיר את ההבדלים, כי הם יעזרו לכם לקרוא נכון את הנוסח הישראלי כשיתפרסם.
המודל הבריטי: פטור מלא בתוך תקרה שנתית
בבריטניה פועל כבר עשרות שנים חשבון חיסכון אישי שבו הרווחים, הדיבידנדים והריבית פטורים ממס. הכסף יכול לצאת מהחשבון בלי מס. המגבלה העיקרית היא תקרת הפקדה שנתית, ומה שלא נוצל בשנה מסוימת לא עובר לשנה הבאה. זה המודל הכי פשוט להבנה: מפקידים עד התקרה, וכל מה שהכסף מרוויח בפנים שייך לכם במלואו.
המודל היפני: עידוד מכוון לחוסכים קטנים
ביפן הושק חשבון השקעה עם פטור ממס שעבר הרחבה משמעותית בשנים האחרונות. המטרה המוצהרת שלו היא להוציא חיסכון של משקי בית מפיקדונות בנקאיים לשוק ההון. גם שם יש תקרות שנתיות ומצטברות, והחשבון מכוון במיוחד להשקעה מסודרת לאורך זמן.
המודל האמריקאי: הטבה שקשורה לפרישה
בארצות הברית רוב חשבונות הטבת המס קשורים לחיסכון לפרישה. בחלקם מקבלים הטבה בהפקדה ומשלמים מס במשיכה. בחלקם המצב הפוך: מפקידים כסף שכבר שולם עליו מס, והמשיכה בגיל הפרישה פטורה. משיכה מוקדמת כרוכה בדרך כלל בקנס. רשות ניירות הערך האמריקאית מפרסמת מדריך למשקיעים בקרנות נאמנות. המדריך מזכיר שגם בתוך חשבון עם הטבת מס, העלויות של הקרן עצמה ממשיכות לנגוס בתשואה.
המסקנה מהעולם פשוטה: אין "חשבון פטור" אחד, ולכן השאלה החשובה היא איזה מהמודלים יאומץ בישראל ובאילו מגבלות. מודל בריטי יתאים למי שרוצה גמישות. מודל אמריקאי של פרישה יתאים למי שחוסך לטווח ארוך מאוד ומוכן לנעול כסף.
מה כבר קיים היום בישראל שמתנהג כמו חשבון פטור?
בזמן שמחכים לתוכנית, כדאי לזכור שבישראל כבר יש שני מוצרים שנותנים חלק מהיתרונות שמדברים עליהם. אף אחד מהם אינו "חשבון מסחר" שבו בוחרים מניות בעצמכם, אבל שניהם פותרים חלק מבעיית המס.
קרן השתלמות היא מוצר חיסכון שבו הרווחים פטורים ממס רווח הון, בתוך תקרת ההפקדה המוכרת. המשיכה הפטורה אפשרית אחרי 6 שנים מההפקדה הראשונה. קופת גמל להשקעה היא מוצר שבו מפקידים כסף פרטי עד תקרה שנתית. אפשר להחליף בו מסלול השקעה בלי שהמעבר ייחשב מכירה חייבת במס. במשיכה הונית משלמים 25% על הרווח הריאלי, ובמשיכה כקצבה מגיל 60 הרווח פטור.
אפיק
מס על רווח ריאלי בהחלפת השקעה או מסלול
מס על רווח ריאלי במשיכה הונית
שנים עד משיכה פטורה
גיל לפטור במשיכה כקצבה
חשבון מסחר רגיל
25%
25%
אין פטור (0 שנים עד נזילות)
אין פטור
קופת גמל להשקעה
0% (אין אירוע מס במעבר מסלול)
25%
אין פטור הוני (נזילה בכל עת)
60
קרן השתלמות (בתוך התקרה)
0% (אין אירוע מס במעבר מסלול)
0% אחרי תקופת ההמתנה
6 שנים
לא רלוונטי
מקור: הוראות רשות המסים ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לגבי מס רווח הון, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות.
הטבלה מראה למה כל כך הרבה אנשים מתלהבים מהרעיון. החשבון הרגיל גמיש לגמרי אבל ממוסה בכל צעד. קופת הגמל להשקעה פותרת את המס במעבר בין מסלולים, אבל לא את המס במשיכה הונית. קרן ההשתלמות פותרת את שניהם, אבל מוגבלת בתקרה ובתקופת המתנה. חשבון השקעה פטור אמיתי ינסה לשלב את הגמישות של החשבון הרגיל עם יתרונות המס של שני המוצרים האחרים, וזה בדיוק המקום שבו התקרות והמגבלות יקבעו כמה הוא שווה.
חשוב לזכור עוד הבדל. בחשבון מסחר רגיל אתם משלמים עמלות מסחר בבנק או בבית ההשקעות ואולי דמי משמרת. בקופת גמל ובקרן השתלמות משלמים דמי ניהול שנתיים מהצבירה. הטבת מס יכולה להתקזז חלקית מול דמי ניהול גבוהים, ולכן ההשוואה צריכה לכלול את שני הצדדים.
כמה זה יכול להיות שווה? דוגמה מספרית
כדי שההבדל בין "פטור" לבין "דחייה" יהיה מוחשי, נעבור על דוגמה פשוטה. המספרים כאן הם להמחשה בלבד. אינם תחזית תשואה ואינם הבטחה. לשם הפשטות נניח שאין אינפלציה, כך שכל הרווח הוא רווח ריאלי, ונתעלם מעמלות.
התרחיש
אתם משקיעים 100,000 שקל. אחרי כמה שנים ההשקעה שווה 150,000 שקל, ואתם מחליטים לעבור לקרן אחרת. אחרי זה ההשקעה החדשה עולה עוד 20%, ואז אתם מושכים את הכסף.
מסלול א: חשבון מסחר רגיל
במכירה הראשונה הרווח הוא 50,000 שקל, והמס עליו (25%) הוא 12,500 שקל.
נשארים להשקעה מחדש 137,500 שקל.
אחרי עלייה של 20% השווי הוא 165,000 שקל.
במשיכה הרווח הנוסף הוא 27,500 שקל, והמס עליו 6,875 שקל.
ביד נשארים 158,125 שקל. סך המס ששולם: 19,375 שקל.
מסלול ב: חשבון עם דחיית מס (מס רק במשיכה)
המעבר בין הקרנות אינו אירוע מס, וכל 150,000 השקלים ממשיכים לעבוד.
אחרי עלייה של 20% השווי הוא 180,000 שקל.
במשיכה הרווח הכולל הוא 80,000 שקל, והמס עליו (25%) הוא 20,000 שקל.
ביד נשארים 160,000 שקל.
מסלול ג: חשבון עם פטור מלא
אין מס במעבר ואין מס במשיכה.
ביד נשארים 180,000 שקל.
שימו לב: בדוגמה הקצרה הזאת, דחיית המס לבדה הוסיפה 1,875 שקל בלבד לעומת החשבון הרגיל. פטור מלא הוסיף 21,875 שקל. ההפרש בין "דחייה" ל"פטור" גדול פי כמה מההפרש בין "דחייה" לחשבון רגיל, ולכן המילה המדויקת בנוסח החוק היא הפרט החשוב ביותר שכדאי לחפש. ככל שתקופת ההשקעה ארוכה יותר ומספר ההחלפות בדרך גדול יותר, גם יתרון הדחייה גדל, כי יותר כסף ממשיך לצבור תשואה במשך יותר זמן.
יש עוד מגבלה שהדוגמה לא מראה. בחשבון רגיל, הפסד במכירה אחת יכול לקזז רווח במכירה אחרת ולהקטין את המס. יש משקיעים שאף משתמשים לשם כך במכירה רעיונית של ניירות ערך בסוף שנת המס. בחשבון פטור, הפסד כנראה לא יחסוך מס. במילים אחרות, ההטבה מועילה בעיקר למי שמרוויח לאורך זמן.
על מה כדאי להסתכל כשהפרטים יתפרסמו?
כשיתפרסם נוסח רשמי, אל תסתפקו בכותרת. הנה רשימת בדיקה מעשית, לפי סדר החשיבות:
פטור או דחייה. כפי שראינו בדוגמה, זה ההבדל הגדול ביותר בשורה התחתונה.
תקרת ההפקדה. שנתית או מצטברת, והאם יתרה שלא נוצלה עוברת לשנה הבאה.
נזילות. האם אפשר למשוך בכל עת, ומה המחיר של משיכה לפני מועד מסוים.
במה מותר להשקיע. מניות בודדות, קרנות נאמנות, קרני סל, אגרות חוב, ניירות ערך בחו"ל.
עלויות. דמי ניהול לחשבון, עמלות קנייה ומכירה, דמי משמרת.
ניוד. האם אפשר להעביר את החשבון מגוף אחד לאחר בלי לאבד את ההטבה.
גורם מפקח. מי מפקח על המפעילים ולמי פונים במקרה של בעיה.
עלויות יכולות למחוק חלק מההטבה
הטבת מס מושכת עין, אבל דמי ניהול גבוהים פועלים כל שנה, גם בשנים של הפסד. אם המפעילים יגבו דמי ניהול שנתיים על החשבון, וגם הקרנות שבתוכו גובות דמי ניהול משלהן, חלק מהיתרון ייעלם. כדאי להבין לעומק את דמי הניהול בקרנות נאמנות ומה הם עולים לכם באמת. כדאי להכיר גם רכיבים פחות מוכרים כמו שיעור הוספה בקרן נאמנות, שגם הם יחולו כנראה בתוך כל חשבון כזה. אם החשבון ינוהל כתיק מנוהל, כדאי לבדוק מראש כמה משלמים בתיק השקעות ומה נחשב סביר.
כלל אצבע פשוט: הטבת מס שווה משהו רק אם העלויות הנוספות שהחשבון מביא איתו נמוכות ממנה.
היזהרו מ"חשבונות פטורים" שמופיעים לפני החוק
בכל פעם שמילה כמו "פטור ממס" מגיעה לכותרות, מופיעים גם גורמים שמנסים לנצל אותה. אם מישהו מציע לכם "חשבון השקעה פטור ממס" לפני שנחקק חוק, או מבטיח תשואה קבועה ופטור מלא, זה דגל אדום. הכירו את הסימנים של הונאת פונזי ואיך נמנעים ממנה, ובדקו אם הגוף שמציע את המוצר מפוקח. במאמר על השקעות לא מפוקחות פירטנו איך מזהים מוצרים כאלה. אפשר גם לבדוק את רשימות הגופים המורשים אצל הרשות לניירות ערך ואצל המפקח על הבנקים.
שאלות נפוצות
האם אפשר לפתוח היום חשבון השקעה פטור ממס בישראל?
נכון למועד הבדיקה לא אותר במקורות הרשמיים מוצר בשם הזה שאפשר לפתוח. האפיקים הקיימים שנותנים הטבת מס על רווחי השקעה הם בעיקר קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה וחיסכון פנסיוני.
האם אפשר יהיה להעביר לחשבון החדש מניות שכבר יש לי?
זה אחד הפרטים הפתוחים. בהרבה מדינות ההטבה חלה רק על כסף שמופקד מחדש, ולא על השקעות קיימות שהרווח בהן כבר נצבר. אם זה יהיה המצב גם בישראל, העברה של השקעה קיימת תחייב קודם מכירה ותשלום מס.
מה ההבדל בין חשבון כזה לבין קופת גמל להשקעה?
בקופת גמל להשקעה אתם בוחרים מסלול, וגוף מוסדי מנהל את הכסף. המעבר בין מסלולים לא ממוסה, אבל משיכה הונית ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי. בחשבון השקעה, לפי הרעיון שמתואר בדיווחים, אתם אמורים לבחור בעצמכם ניירות ערך. ההטבה המדויקת תלויה בנוסח שייקבע.
אם יהיה פטור, האם עדיין צריך לדווח לרשות המסים?
זה ייקבע בתקנות. בחשבונות מסחר רגילים הבנק או בית ההשקעות מנכים את המס במקור. סביר שגם בחשבון עם הטבה יהיה דיווח של הגוף המפעיל, אבל אין לכך עדיין הוראה רשמית.
האם כדאי למכור עכשיו השקעות כדי להיות מוכנים?
לא כדאי למכור השקעות או להשהות חיסכון על סמך תוכנית שעוד לא נחקקה. מכירה עכשיו תחייב מס מיידי. ייתכן גם שהחשבון החדש לא יקבל השקעות קיימות, או שיגיע רק בעוד זמן רב.
האם ההטבה תשתלם לכל אחד?
לא בהכרח. כמו שראינו בדוגמה, היתרון תלוי בתדירות שבה אתם מוכרים ומחליפים השקעות, בגובה העלויות ובשאלה אם מדובר בפטור מלא או בדחייה. משקיע שמחזיק קרן אחת במשך שנים ייהנה מהטבה קטנה יותר ממשקיע שמאזן את התיק לעיתים קרובות.
סיכום: מה עושים עם הרגע שלפני ה"מכירה"?
חזרנו לאותו רגע מההתחלה: אתם מול כפתור המכירה ויודעים שרבע מהרווח ילך למס. חשבון השקעה פטור ממס יכול לשנות את הרגע הזה. אבל כמה הוא ישנה תלוי בפרטים שעוד לא נקבעו: פטור או דחייה, גובה התקרה, תנאי המשיכה והעלויות.
בינתיים יש לכם כלים. קרן השתלמות נותנת פטור על רווחים אחרי 6 שנים בתוך התקרה. קופת גמל להשקעה מאפשרת להחליף מסלול בלי מס, ופוטרת את הרווח במשיכה כקצבה מגיל 60. וחשבון המסחר הרגיל נשאר האפיק הגמיש ביותר, במחיר של 25% מס על כל רווח ריאלי שממומש. הצעד הנכון עכשיו הוא להבין איפה אתם עומדים מול האפיקים הקיימים, ולקרוא את הנוסח הרשמי של התוכנית בעיניים פקוחות כשהוא יתפרסם.
