קרן השתלמות היא חיסכון בינוני שהכסף בו נזיל בדרך כלל אחרי 6 שנים מההפקדה הראשונה. לשכירים, המעסיק מפקיד עד 7.5% מהשכר והעובד מפקיד עד 2.5%, כלומר עד 10% בחודש. ההפקדות מושקעות בשוק ההון במסלול שהחוסך בוחר. הרווחים על הפקדות שבתוך התקרה פטורים ממס רווחי הון של 25%. התקרה החוקית לדמי ניהול מהצבירה בקרן השתלמות היא 2% בשנה, ובפועל אפשר לבקש שיעור נמוך בהרבה.
אתם מסתכלים על התלוש כל חודש, רואים שורה שכתוב בה "קרן השתלמות" וממשיכים הלאה. היא נראית כמו עוד ניכוי, עוד סעיף בירוקרטי שמישהו במחלקת שכר החליט עליו. אבל מאחורי השורה הזו מצטבר בכל חודש סכום כסף שמושקע בבורסה, צומח ולא משלם מס על הרווח. רוב האנשים מגלים כמה כסף יש שם רק כשהם צריכים אותו, ולפעמים כבר מאוחר מדי לנצל את הקרן בצורה הטובה ביותר.
הסיבה שכדאי להכיר את הקרן לעומק היא פשוטה: זה כנראה אפיק ההשקעה היחיד בישראל שמשלב שלושה דברים יחד. הכסף נכנס בחלקו מהמעסיק, הרווח לא חייב במס, והכסף לא נעול עד הפנסיה. קרן השתלמות היא אפיק השקעה לכל דבר, עם יתרון מס שאין כמעט בשום מוצר אחר בשוק.
מכאן נעבור לשאלות המעשיות: איך הכסף נכנס, מתי אפשר להוציא אותו, כמה שווה הפטור ממס, ואיך מחליטים במה להשקיע אותו. מי שרוצה קודם תמונה רחבה של כל האפשרויות יכול לקרוא את הסקירה על אפיקי ההשקעה למשקיעים, ולחזור לכאן לצלילה לעומק.
קרן השתלמות פתוחה גם לשכירים וגם לעצמאים, אבל המנגנון שונה. אצל שכירים ההפקדה נעשית דרך המעסיק, בדרך כלל לפי הסכם עבודה או הסכם קיבוצי. החוק לא מחייב מעסיק לפתוח לכם קרן השתלמות, ולכן זו הטבה שנכנסת למשא ומתן על תנאי השכר. אצל עצמאים ההפקדה היא יוזמה אישית לחלוטין.
המבנה המקובל הוא הפקדה של 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. הסכום שהעובד מפקיד יורד מהשכר נטו, אבל הסכום שהמעסיק מפקיד הוא כסף שנוסף לכם מעבר למשכורת. מעבר לזה, הפקדת המעסיק לא נחשבת הכנסה חייבת במס, כל עוד היא נעשית על שכר שלא עובר את תקרת השכר שקבעה רשות המסים. התקרה עומדת על 15,712 שקל בחודש. על החלק שמעבר לה ההפקדה עדיין אפשרית, אבל היא נחשבת הטבה חייבת במס, והרווחים שנובעים ממנה אינם פטורים.
עצמאים יכולים להפקיד לקרן השתלמות בכל סכום, אבל הטבות המס מוגבלות. חלק מההפקדה מוכר כהוצאה שמקטינה את ההכנסה החייבת, והפטור ממס רווחי הון חל על הפקדות עד תקרה שנתית של 20,566 שקל. עצמאי שמפקיד את מלוא הסכום הזה בכל שנה בונה לעצמו חיסכון שהרווח עליו לא ימוסה בעתיד.
| סוג חוסך | הפקדת מעסיק | הפקדת עובד | תקרה לפטור ממס |
|---|---|---|---|
| שכיר | עד 7.5% מהשכר | עד 2.5% מהשכר | שכר של 15,712 שקל בחודש |
| עצמאי | 0% | הפקדה עצמית | 20,566 שקל בשנה |
מקור: רשות המסים, תקרות קרן השתלמות לשנת 2026.
מי שמשתכר עד תקרת השכר ומקבל הפקדה מלאה של 10% נהנה מהגרסה המשתלמת ביותר של הקרן. מי שמשתכר מעליה עדיין מרוויח מההפקדה, רק בלי הפטור המלא על החלק העודף.
הכלל הבסיסי פשוט: הכסף בקרן הופך נזיל 6 שנים אחרי ההפקדה הראשונה. ברגע שעברו 6 שנים, כל הצבירה נזילה, כולל הפקדות שנכנסו רק לפני חודש. זה פרט שהרבה אנשים לא יודעים: הספירה מתחילה מהיום שבו הקרן נפתחה, לא מכל הפקדה בנפרד.
יש גם מסלול למשיכה מוקדמת אחרי 3 שנים, למטרת השתלמות מקצועית, בקרנות שבהן התקנון מאפשר זאת. המשמעות היא שהכסף משמש באמת ללימודים או להכשרה, ולא סתם למשיכה חופשית. בקרנות רבות אין אפשרות כזו, ולכן כדאי לבדוק בתקנון של הקרן שלכם.
מי שמושך כסף לפני שהקרן נזילה ולא למטרה המותרת, מאבד את רוב היתרון. חלק המעסיק מחויב במס כהכנסת עבודה, לפי שיעור המס השולי שלכם, והרווחים מחויבים במס. במילים פשוטות: הכסף שנחסך בזכות הפטור חוזר לרשות המסים, ולפעמים גם יותר.
כאן נמצא אחד הסודות הגדולים של הקרן. אחרי שהיא נזילה, לא חייבים להוציא את הכסף. אפשר להשאיר אותו בפנים, להמשיך להפקיד, והרווחים ממשיכים להיות פטורים ממס רווחי הון. קרן השתלמות נזילה שממשיכה לצבור היא בפועל תיק השקעות פטור ממס שאפשר לפדות ממנו בכל רגע.
אפשר גם למשוך רק חלק מהסכום ולהשאיר את השאר. חוסך שצריך סכום לשיפוץ או לרכב יכול למשוך בדיוק את מה שהוא צריך, ולהשאיר את היתרה לצמוח.
בתיק השקעות רגיל, כל רווח ריאלי (רווח מעבר לעליית המדד) מחויב במס של 25% ביום שבו מוכרים את ההשקעה. בקרן השתלמות, על הפקדות שבתוך התקרה, המס הזה פשוט לא קיים. כדי להבין את המשמעות, נעשה חישוב פשוט.
נניח שכיר עם שכר חודשי של 15,000 שקל, מתחת לתקרה. ההפקדה המלאה היא 10%, כלומר 1,500 שקל בחודש ו-18,000 שקל בשנה. מתוכם 13,500 שקל בשנה מגיעים מהמעסיק. נניח, לצורך הדגמה בלבד, תשואה שנתית של 5%. זו לא תחזית ולא הבטחה, רק מספר שעוזר לראות את הסדר גודל.
| תקופת חיסכון | סך הפקדות | צבירה משוערת | רווח משוער | מס שנחסך (25%) |
|---|---|---|---|---|
| 6 שנים | 108,000 שקל | 122,436 שקל | 14,436 שקל | 3,609 שקל |
| 15 שנים | 270,000 שקל | 388,420 שקל | 118,420 שקל | 29,605 שקל |
חישוב המערכת לפי הפקדה שנתית של 18,000 שקל ותשואה שנתית הדגמתית של 5%, בלי דמי ניהול ובלי אינפלציה.
שימו לב לפער בין שתי השורות. אחרי 6 שנים הפטור שווה כמה אלפי שקלים. אחרי 15 שנים הוא שווה כמעט פי שמונה, כי הרווח מתחיל להרוויח בעצמו. זה מה שנקרא ריבית דריבית: הכסף שהרווחתם בשנה הראשונה מצטרף לקרן ומייצר רווח גם הוא בשנה הבאה. ככל שמשאירים את הקרן יותר שנים, הפטור ממס הופך משמעותי יותר, כי הוא חל על רווח שגדל בקצב מואץ.
חשוב לדייק: המס בישראל מוטל על רווח ריאלי, כלומר על הרווח שמעבר לאינפלציה. לכן החיסכון במס בפועל קטן מעט ממה שמופיע בטבלה, תלוי באינפלציה בתקופה. ובנוסף לפטור על הרווח, יש גם את החיסכון במס על הפקדת המעסיק עצמה, שלא נחשבת הכנסה חייבת. זה יתרון נפרד שלא מופיע בחישוב.
כל קרן השתלמות מציעה כמה מסלולי השקעה. המסלול קובע במה הכסף מושקע: מניות, אגרות חוב (הלוואות לממשלה או לחברות שמשלמות ריבית), מזומן או שילוב. ברירת המחדל אצל רוב החוסכים היא מסלול כללי, שמשלב בין הכול. אבל זה לא תמיד המסלול שמתאים לכם.
(ההדגשה ברשימה מסמנת את מסלול ברירת המחדל, לא המלצה.)
השאלה המרכזית היא מתי תצטרכו את הכסף. מי שמתכנן להשאיר את הקרן 10 או 15 שנים יכול להרשות לעצמו מסלול עם יותר מניות, כי יש לו זמן להתאושש מירידות. מי שמתכנן למשוך בעוד שנה כדי לממן מקדמה על דירה, לא רוצה לגלות שהקרן ירדה ב-20% בדיוק ברגע הזה. אופק הזמן שלכם צריך לקבוע את המסלול, לא התשואה של השנה האחרונה. מי שרוצה להעמיק בבניית פיזור יכול להיעזר במדריך כך בונים תיק מפוזר לטווח ארוך, שהעקרונות שבו תקפים גם לבחירת מסלול בקרן.
יתרון גדול נוסף: מעבר בין מסלולים בתוך הקרן, או העברת הקרן לחברה מנהלת אחרת, לא נחשב מכירה ולא יוצר אירוע מס. בתיק השקעות רגיל, כל שינוי כזה מחייב תשלום מס על הרווח. בקרן השתלמות אפשר לשנות כיוון בלי לשלם כלום.
החברה שמנהלת את הקרן גובה דמי ניהול, כאחוז מהצבירה בכל שנה. החוק קובע תקרה של 2% מהצבירה בשנה בקרן השתלמות. בפועל, כמעט אף אחד לא אמור לשלם את התקרה, ושיעורים נמוכים בהרבה זמינים למי שמבקש.
כדי להבין למה זה חשוב, נסתכל על קרן עם צבירה של 300,000 שקל. בדמי ניהול של 0.7% משלמים 2,100 שקל בשנה. בדמי ניהול של 0.2% משלמים 600 שקל בשנה. ההבדל הוא 1,500 שקל בכל שנה, והוא נגבה גם בשנים שבהן הקרן הפסידה. רשות ניירות הערך האמריקאית מדגישה במדריך שלה לקרנות נאמנות שגם הבדל קטן בעמלות יכול להוביל לפער משמעותי בסכום הסופי לאורך זמן, כי הכסף שנגבה כעמלה לא נשאר בקרן לצבור רווחים. הפרש של חצי אחוז בדמי הניהול, על פני 15 שנים, יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
את דמי הניהול שאתם משלמים בפועל תמצאו בדוח השנתי או ברבעוני שהחברה המנהלת שולחת. כדי להשוות תשואות ודמי ניהול ממוצעים בין קרנות שונות, אפשר להשתמש באתר גמל נט של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. שם מופיעות התשואות של כל מסלול בכל חברה, לאורך כמה שנים.
כשמשווים, כדאי להסתכל על תשואה לאורך 5 שנים לפחות ולא על שנה בודדת. מסלול שהוביל בשנה אחת יכול להיות בתחתית בשנה הבאה. שאלה דומה עולה גם בבחירת בית השקעות לתיק פרטי, וחלק מהשיקולים מפורטים במאמר איך בוחרים בית השקעות.
כדי להבין איפה קרן השתלמות עומדת בתמונה הכללית, כדאי להשוות אותה לשני אפיקים קרובים: קופת גמל להשקעה, שהיא מוצר חיסכון שמאפשר להפקיד כסף פרטי, ותיק השקעות רגיל בבית השקעות או בבנק.
| אפיק | שנים עד נזילות מלאה | מס על רווח ריאלי במשיכה הונית | מס על רווח במשיכה כקצבה מגיל 60 |
|---|---|---|---|
| קרן השתלמות (בתוך התקרה) | 6 שנים | 0% | 0% |
| קופת גמל להשקעה | 0 שנים | 25% | 0% |
| תיק השקעות רגיל | 0 שנים | 25% | 25% |
מקור: רשות המסים ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
הטבלה מראה את המחיר והתמורה. קרן השתלמות דורשת סבלנות של 6 שנים, אבל אחרי שהן עוברות היא מנצחת את שני האפיקים האחרים בכל עמודה. קופת גמל להשקעה נזילה מהיום הראשון, אבל הפטור שלה מותנה במשיכה כקצבה בגיל מבוגר. תיק השקעות רגיל נותן גמישות מלאה ושליטה בבחירת ניירות הערך, אבל משלם מס מלא בכל מקרה. מי שיש לו גישה לקרן השתלמות ולא מנצל את התקרה, מוותר על האפיק המשתלם ביותר מבחינת מס שעומד לרשותו.
זה לא אומר שצריך לבחור רק אחד. סדר העדיפויות המקובל הוא קודם כול למלא את התקרה בקרן השתלמות, ואז לבחון את האפשרויות האחרות. ההשוואה המפורטת בין שתי האפשרויות הנוספות מופיעה במאמר קופת גמל להשקעה או תיק השקעות. ומי שעדיין לא בנה כרית ביטחון נזילה לחירום, כדאי שיעשה את זה לפני שהוא נועל כסף ל-6 שנים. העקרונות מוסברים במדריך ככה תנהלו את הכסף שלכם לבד ונכון.
לא. החוק לא מחייב מעסיק לפתוח קרן השתלמות, בניגוד לפנסיה. זו הטבה שתלויה בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה בענף שלכם. אם אין לכם קרן, אפשר להעלות את הנושא כחלק ממשא ומתן על תנאי השכר.
הכסף נשאר שלכם במלואו. הקרן ממשיכה להתקיים, הכסף ממשיך להיות מושקע, ומועד הנזילות לא משתנה. אפשר להשאיר אותה במקום, להעביר אותה לחברה אחרת או לאחד אותה עם קרן ממקום העבודה החדש.
כן. הכסף מושקע בשוק ההון, ובשנים של ירידות הצבירה יכולה לרדת. אין בקרן השתלמות שום הבטחת תשואה, והפטור ממס חל רק על רווח כשיש כזה. לאורך תקופות ארוכות הסיכון מתמתן, אבל הוא לא נעלם.
אם אין צורך מיידי בכסף, ברוב המקרים עדיף להשאיר אותה. כל עוד הכסף בפנים, הרווח ממשיך להיות פטור ממס. מי שמושך ומשקיע בתיק רגיל, יתחיל לשלם מס על כל רווח עתידי.
החברה המנהלת שולחת דוח שנתי ודוחות רבעוניים. אפשר גם להתחבר לאזור האישי באתר החברה. מי שלא בטוח באיזו חברה הקרן שלו מנוהלת, יכול לבדוק באתרי הרשות לשוק ההון שמרכזים את פרטי החיסכון של כל אחד.
כן. אפשר להחזיק קרן כשכיר דרך המעסיק וקרן נפרדת כעצמאי, וכל אחת נהנית מהתקרה הרלוונטית לה. כדאי לנהל רישום מסודר של ההפקדות כדי לא לחרוג מהתקרה של העצמאים.
הכסף עובר למוטבים שקבעתם בקרן, ואם לא נקבעו מוטבים, ליורשים לפי דין. כדאי לבדוק מדי פעם שרשימת המוטבים מעודכנת, במיוחד אחרי שינויים משפחתיים.
השורה הקטנה בתלוש היא אחד הכלים החזקים שיש לחוסך בישראל. הכסף נכנס בחלקו מהמעסיק, הוא מושקע בשוק ההון במסלול שאתם בוחרים, והרווח עליו נשאר אצלכם בלי מס. אחרי 6 שנים הוא נזיל, ומי שלא צריך אותו יכול להמשיך לתת לו לצמוח.
מה שקובע אם הקרן תעבוד בשבילכם הוא שלושה דברים: ניצול מלא של ההפקדה עד התקרה, בחירת מסלול שמתאים לאופק הזמן, ומעקב אחרי דמי הניהול. קרן השתלמות מנוהלת היטב, שנשארת פתוחה שנים רבות, יכולה לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים במס בלי שום מאמץ נוסף מצדכם. בפעם הבאה שאתם מסתכלים על התלוש, השורה הזו כבר לא אמורה להיראות כמו עוד ניכוי.
כל המקורות נבדקו ב-02.11.2026.