מי שמוכר ניירות ערך ברווח משלם מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי, והמס יורד מהתיק ביום המכירה, גם אם המכירה נעשתה בזמן ירידה. ירידה של 20% דורשת עלייה של 25% כדי לחזור לנקודת המוצא. ירידה של 50% דורשת עלייה של 100%. בתרחיש של תיק ש-100,000 שקל הפכו בו ל-150,000 שקל, מכירה בתחתית וחזרה לשוק רק אחרי ההתאוששות משאירות את המשקיע בפער של 22,500 שקל אחרי מס, לעומת מי שנשאר. שינוי מסלול השקעה בקופת גמל, בקרן השתלמות או בפנסיה אינו אירוע מס, אבל הוא חושף את החיסכון לאותו סיכון של תזמון שגוי.
אתם פותחים את אפליקציית המסחר והמספר אדום. אתמול הוא היה אדום, ושלשום גם. הכותרות מדברות על משבר, ומישהו בקבוצת הווטסאפ המשפחתית כבר כתב שהוא "יצא מהכל". התחושה ברורה: לעצור את הדימום, למכור, לחכות שהסערה תעבור ולחזור כשיהיה שקט.
התחושה הזאת אנושית לגמרי, ואין בה שום דבר מביש. אבל מאחורי כפתור המכירה מסתתר חשבון שרוב האנשים לא עושים לפני שהם לוחצים עליו. במאמר הזה אנחנו פורשים את החשבון הזה שלב אחרי שלב: כמה מס משלמים, כמה צריך לעלות כדי לחזור, מה עולה לחכות בצד, ובאילו מקרים יציאה דווקא הגיונית. המטרה אינה לשכנע אתכם להישאר או לצאת. המטרה היא שתדעו מה המחיר לפני שאתם מחליטים.
למה הירידה מרגישה כמו סיבה מספקת לברוח?
מחקרים בכלכלה התנהגותית מתארים תופעה שנקראת "שנאת הפסד": הכאב מהפסד של סכום מסוים חזק יותר מההנאה מרווח של אותו סכום. כשהתיק יורד, המוח לא מחשב תשואה שנתית ממוצעת. הוא מרגיש איום ורוצה לפעול.
הבעיה היא שבזמן ירידה יש שני כיווני פעולה, ורק אחד מהם מרגיש כמו פעולה. מכירה מרגישה כמו "עשיתי משהו". השארות מרגישה כמו פסיביות. בפועל, שתי ההחלטות הן החלטות, ולשתיהן יש מחיר. ההבדל הוא שמחיר המכירה ידוע ומיידי, ומחיר ההשארות אינו ידוע עדיין.
מי שמוכר בירידה צריך בעצם לצדוק פעמיים: פעם אחת כשהוא יוצא, ופעם שנייה כשהוא מחליט מתי לחזור. מספיק לטעות באחת משתי ההחלטות כדי להפסיד יותר ממי שלא עשה כלום.
המתמטיקה של הבור: כמה צריך לעלות כדי לחזור?
זה החלק הכי פשוט במאמר, וגם הכי מפתיע. אחוז ירידה ואחוז עלייה אינם סימטריים. אם תיק של 100 שקל יורד ב-50%, נשארים 50 שקל. כדי לחזור ל-100 שקל, ה-50 צריכים להכפיל את עצמם, כלומר לעלות ב-100%.
הנה החשבון לירידות בגדלים שונים. הנוסחה פשוטה: העלייה הנדרשת שווה לירידה חלקי מה שנשאר אחריה.
ירידה בתיק
שווי תיק של 100,000 שקל אחרי הירידה
עלייה נדרשת כדי לחזור
10%
90,000 שקל
11.1%
20%
80,000 שקל
25.0%
25%
75,000 שקל
33.3%
30%
70,000 שקל
42.9%
40%
60,000 שקל
66.7%
50%
50,000 שקל
100.0%
מקור: חישוב מערכת לפי נוסחת ההתאוששות. נתוני מדדי הבורסה ההיסטוריים זמינים בעמוד נתוני המדדים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב,
מה זה אומר למי ששוקל לצאת? שני דברים. ראשית, ככל שהירידה עמוקה יותר, כך העלייה שאחריה צריכה להיות חדה יותר כדי לתקן אותה. מי שמוכר אחרי ירידה של 30% ומחכה בצד, מוותר בדיוק על העלייה של 42.9% שנדרשת כדי להחזיר את הכסף. שנית, העליות החדות האלה מגיעות לעיתים קרובות בזמן שהחדשות עדיין רעות, ולכן קשה מאוד לזהות אותן בזמן אמת.
מס רווח הון: החשבון שמגיע ביום המכירה
כאן נמצא החלק שרוב האנשים שוכחים. גם אם התיק ירד, ייתכן שהוא עדיין ברווח לעומת מחיר הקנייה. ואם הוא ברווח, מכירה פירושה תשלום מס.
לפי רשות המסים, יחיד שמוכר ניירות ערך סחירים משלם מס רווח הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי. "רווח ריאלי" הוא הרווח אחרי שמנכים ממנו את השפעת האינפלציה. במילים פשוטות: אם קניתם ב-100 והמחירים במשק עלו בתקופה הזו, החלק של הרווח שנובע רק מעליית המחירים הכללית לא ממוסה. בבנקים ובבתי ההשקעות המס מנוכה אוטומטית בעת המכירה.
הנקודה החשובה: כל עוד לא מכרתם, המס הזה נדחה. הכסף שהייתם משלמים כמס ממשיך לעבוד בשבילכם בתוך התיק. מכירה בזמן ירידה הופכת מס עתידי למס של היום, ומקטינה את הסכום שאיתו תחזרו לשוק.
דוגמה פשוטה
השקעתם 100,000 שקל. במשך כמה שנים התיק עלה ל-150,000 שקל. ואז הגיעה ירידה של 20%, והתיק עומד על 120,000 שקל. לצורך הפשטות נניח שלא הייתה אינפלציה בתקופה.
אם תמכרו עכשיו, הרווח הוא 20,000 שקל (120,000 פחות 100,000).
המס: 25% מ-20,000, כלומר 5,000 שקל.
מה שנשאר בידיים: 115,000 שקל.
כלומר, עוד לפני שהשוק זז, יש לכם 5,000 שקל פחות להשקיע מחדש. כדי שהמהלך ישתלם, אתם צריכים לחזור לשוק במחיר נמוך מספיק כדי לפצות גם על המס הזה.
תרחיש מספרי: מה קורה ל-100,000 שקל בחמש דרכים שונות?
ניקח את אותו תיק מהדוגמה: השקעה של 100,000 שקל שהגיעה ל-150,000, ירדה ל-120,000, ובסוף חזרה ל-150,000. נניח מדד דמיוני שעומד על 150 בשיא, 120 אחרי הירידה, ושבסוף חוזר ל-150. בתרחיש האחרון נניח שבדרך הוא ירד עוד, עד 90, לפני שחזר. בכל השורות מי שנשאר בהשקעה מגיע לאותו שווי סופי של 150,000 שקל, כי המסלול בדרך לא משנה לו את נקודת הסיום.
הנחות: אין אינפלציה, מס רווח הון 25%, אין עמלות קנייה ומכירה, והכסף שבצד לא צובר ריבית. בעמודה של "אחרי מס" חישבנו את המצב כאילו כל התיק נמכר בסוף התקופה, כדי להשוות תפוחים לתפוחים.
מה עשיתם
מס ששולם במכירה בירידה
שווי סופי לפני מס
שווי סופי אחרי מס
פער מול מי שנשאר
נשארתם בהשקעה לאורך כל הדרך
0 שקל
150,000 שקל
137,500 שקל
0 שקל
מכרתם חצי ב-120, חזרתם ב-150
2,500 שקל
132,500 שקל
126,250 שקל
11,250- שקל
מכרתם הכל ב-120, חזרתם ב-135
5,000 שקל
127,778 שקל
124,583 שקל
12,917- שקל
מכרתם הכל ב-120, חזרתם ב-150
5,000 שקל
115,000 שקל
115,000 שקל
22,500- שקל
מכרתם הכל ב-120, חזרתם בדיוק בתחתית 90
5,000 שקל
191,667 שקל
172,500 שקל
35,000+ שקל
מקור: חישוב מערכת לפי שיעור מס רווח הון של 25% על רווח ריאלי ליחיד, כפי שמפורסם על ידי רשות המסים,
איך הגענו למספרים?
נשארתם: התיק שווה 150,000 שקל. הרווח 50,000 שקל, מס 12,500 שקל, נשארים 137,500 שקל.
מכרתם חצי: מכרתם 60,000 שקל, מתוכם 10,000 רווח, מס 2,500 שקל, נשארו 57,500 שקל במזומן. החצי שנשאר בשוק עלה מ-60,000 ל-75,000. חזרתם עם 57,500 ב-150, והם לא הספיקו להרוויח. סך הכל 132,500 שקל. במכירה הסופית: החצי שנשאר (עלות 50,000) מרוויח 25,000 ומשלם 6,250 מס. התוצאה 126,250 שקל.
מכרתם הכל וחזרתם ב-135: ה-115,000 קנו במחיר 135 ועלו עד 150, עלייה של 11.1%, והגיעו ל-127,778 שקל. הרווח 12,778 שקל, מס כ-3,194 שקל, נשארים כ-124,583 שקל.
מכרתם הכל וחזרתם בשיא: ה-115,000 נשארו 115,000, בלי רווח ובלי מס נוסף.
השורה האחרונה היא הסיבה שאנשים מוכרים: היא מראה שאפשר לצאת מנצחים. אבל שימו לב מה היא דורשת. היא דורשת למכור, לראות את השוק ממשיך לרדת עוד 25%, לא להיבהל, ולקנות בדיוק בנקודה הנמוכה ביותר, ברגע שבו החדשות הכי גרועות. מתוך חמש האפשרויות בטבלה, רק תזמון מושלם של שתי החלטות הביא לתוצאה טובה יותר מאשר לא לעשות כלום.
העלויות שלא מופיעות בדוח: עמלות, מרווחים וימים שמפספסים
מס רווח הון הוא העלות הגלויה. יש עוד כמה עלויות שקשה יותר לראות, אבל הן אמיתיות לגמרי.
עמלות קנייה ומכירה
כל יציאה וכל כניסה עולות עמלה, וגובה העמלה תלוי בגוף שבו מנוהל החשבון ובמסלול העמלות שלכם. יציאה וחזרה פירושן שתי פעולות על כל נייר בתיק. בתיק עם הרבה ניירות, או אצל גוף שגובה עמלת מינימום לכל פעולה, זה מצטבר.
מרווח בין מחיר קנייה למחיר מכירה
בכל נייר ערך יש פער בין המחיר שבו מוכנים לקנות ממכם לבין המחיר שבו מוכנים למכור לכם. בימים שקטים הפער הזה קטן, אבל בדיוק בימי ירידות חדות, כשכולם רוצים למכור, הוא נוטה להתרחב. מי שמוכר בפאניקה מוכר לרוב במחיר פחות טוב ממה שהמסך הראה רגע לפני.
הימים הטובים שמגיעים צמודים לרעים
זו העלות הגדולה ביותר, והקשה ביותר לכמת מראש. בהיסטוריה של שוקי המניות, חלק מימי העלייה החזקים ביותר הגיעו בתוך תקופות משבר, לעיתים ימים ספורים אחרי הימים הגרועים ביותר. מי שיצא אחרי יום ירידה חד מפספס לא פעם את יום הקפיצה שבא אחריו. תשואה ארוכת טווח של שוק המניות מתרכזת במספר קטן יחסית של ימים, ומי שנמצא בחוץ בימים האלה מפסיד חלק גדול ממנה.
מה עושה הכסף בזמן שהוא בצד?
כסף שיצא מהשוק לא חייב לשכב בעו"ש. אפשר להחזיק אותו בקרן כספית או בפיקדון, והוא יצבור ריבית בזמן ההמתנה. ההשוואה בין שתי האפשרויות האלה מוסברת בפירוט במאמר קרן כספית או פיקדון: מה משתלם אחרי הורדת הריבית. הריבית הזו מקטינה מעט את מחיר ההמתנה, אבל ברוב התרחישים היא לא מכסה את המס ששולם ביציאה ואת העלייה שהוחמצה.
ומה אם התיק בהפסד? קיזוז הפסדים כצד השני של המטבע
עד עכשיו דיברנו על תיק שעדיין ברווח. אבל מה קורה אם קניתם ממש בשיא, ב-150, ועכשיו הנייר עומד על 120? במקרה כזה המכירה לא יוצרת מס, היא יוצרת הפסד הון של 30,000 שקל.
לפי כללי רשות המסים, הפסד הון ממכירת ניירות ערך ניתן לקיזוז מול רווחי הון באותה שנת מס, ומה שלא קוזז אפשר להעביר לשנים הבאות ולקזז מול רווחי הון עתידיים. בתוך אותו חשבון ניירות ערך, הבנק או בית ההשקעות מבצעים את הקיזוז באופן אוטומטי במהלך השנה. כשיש חשבונות בכמה גופים שונים, הקיזוז ביניהם נעשה בדרך כלל באמצעות הגשת דוח שנתי לרשות המסים.
בדוגמה שלנו, הפסד של 30,000 שקל יכול לחסוך בעתיד עד 7,500 שקל מס (25% מ-30,000), בתנאי שיהיו לכם רווחי הון לקזז מולו. מכירה בהפסד לא "יוצרת" את ההפסד, היא רק רושמת אותו, ולכן הערך שלה הוא ההטבה במס ולא ההגנה מירידות.
חיסכון ארוך טווח: גמל, השתלמות ופנסיה בזמן ירידות
לא כל הכסף שלכם יושב בתיק מסחר. חלק גדול ממנו נמצא בדרך כלל בקרן הפנסיה, בקופת הגמל ובקרן ההשתלמות. בזמן ירידות רבים שואלים אם לעבור למסלול סולידי.
החדשות הטובות: שינוי מסלול השקעה בתוך קופת גמל, קרן השתלמות או קרן פנסיה אינו נחשב מכירה לצורכי מס, ולכן אין בו את עלות המס שתוארה למעלה. אפשר לראות את התשואות ההיסטוריות של המסלולים השונים, כולל בתקופות של ירידות, באתר גמל נט של רשות שוק ההון.
החדשות הפחות טובות: כל שאר העלויות נשארות. מי שעבר למסלול אגרות חוב בתחתית ונשאר שם, מפספס את ההתאוששות בדיוק כמו בתיק מסחר. היעדר מס בשינוי מסלול מוריד את המחיר של הטעות, אבל לא את הסיכוי לטעות בתזמון. הדיון המלא בשאלה הזו, על רקע אחת הירידות החדות של השנים האחרונות, מופיע במאמר שוק צולל בגלל הקורונה: לשנות מסלול השקעה?.
יש עוד שיקול שחשוב במיוחד בחיסכון הפנסיוני: מי שמפקיד מדי חודש, ממשיך לקנות גם בזמן הירידה. כל הפקדה חודשית קונה יותר יחידות כשהמחירים נמוכים. במסלול מנייתי, הירידה היא בעצם תקופה שבה ההפקדות קונות בזול.
מתי בכל זאת הגיוני להקטין חשיפה?
כל מה שכתבנו עד כאן לא אומר שאסור אף פעם למכור. יש מצבים שבהם הקטנת החשיפה למניות היא החלטה סבירה לגמרי, ולא בגלל הירידה עצמה.
כשהכסף נדרש בקרוב
אם אתם צריכים את הכסף לדירה, לחתונה או לשכר לימוד בעוד שנה או שנתיים, הוא לא היה צריך להיות חשוף מלכתחילה לתנודות חדות. כאן מכירה היא תיקון של טעות בבניית התיק, לא תגובה לחדשות. ההבחנה בין כסף לטווח קצר לכסף לטווח ארוך מוסברת היטב במאמר ככה תנהלו את הכסף שלכם לבד ונכון.
כשהתברר שהסיכון גבוה ממה שתוכלו לשאת
אם הירידה הנוכחית גורמת לכם לנדודי שינה, ייתכן שרמת הסיכון בתיק פשוט לא מתאימה לכם. במקרה כזה הגיוני לעבור בהדרגה לתיק מתון יותר, ולקבל מראש שזה יוריד גם את התשואה הצפויה בטווח הארוך. אפשרויות כאלה מפורטות במאמר על השקעה סולידית ואופציות ההשקעה הקיימות בשוק.
כשהתיק סטה מהחלוקה שקבעתם
תיק שתוכנן כ-60% מניות ו-40% אגרות חוב יכול להגיע אחרי ירידה ל-50% מניות בלבד. איזון מחדש במקרה כזה פירושו דווקא לקנות מניות, לא למכור. זה מנגנון שעובד הפוך מהאינסטינקט, ובדיוק בגלל זה הוא שימושי. איך בונים חלוקה כזו מראש מתואר במאמר תיק השקעות מומלץ: כך בונים תיק מפוזר לטווח ארוך.
ההבדל בין מכירה נבונה למכירה יקרה הוא אם ההחלטה נובעת מהתוכנית שלכם או מהכותרות של היום.
💡 טיפ זהב למי שרוצה להקטין סיכון בלי לשלם מס גבוה: אם יש לכם גם חיסכון בקופת גמל להשקעה או בקרן השתלמות, ייתכן שאפשר להקטין את החשיפה הכוללת למניות דרך שינוי מסלול שם, שאינו אירוע מס, ולהשאיר את תיק המסחר כמו שהוא. ההבדלים בין שני הכלים מפורטים במאמר קופת גמל להשקעה או תיק השקעות.
היציאה השקטה: לעצור את הוראת הקבע בלי למכור שום דבר
מי שמפסיק להפקיד בזמן ירידה יוצא מהשוק בכסף החדש שלו, גם אם לא מכר אף נייר. אין כאן כפתור מכירה, אין מס ואין עמלה, ולכן ההחלטה הזו כמעט לא מרגישה כמו החלטה. בפועל זה אותו הימור על תזמון, רק על ההפקדות הבאות במקום על התיק הקיים.
נניח זוג מחולון, שניהם שכירים, עם שני ילדים ומשכנתא. כל חודש יורדת מהחשבון הוראת קבע של 1,500 שקל לקרן שעוקבת אחרי מדד מניות. השוק יורד, והם מחליטים "לעצור בינתיים" ולהשאיר את הכסף בעו"ש. את מה שכבר צברו הם לא מוכרים, ולכן הם בטוחים שנשארו בהשקעה.
מה קרה בפועל? בדיוק בחודשים שבהם המחיר היה נמוך, הם לא קנו. כשהשוק יתאושש והם יחדשו את ההפקדה, הם יקנו שוב במחיר גבוה. כלומר, הם ויתרו על החודשים הזולים ושמרו רק את היקרים. בנוסף, כסף שנשאר בעו"ש נוטה להתפזר על הוצאות שוטפות, וחלק ממנו לא יחזור לחיסכון בכלל.
לפני שעוצרים הוראת קבע בזמן ירידה, שווה לעבור על שלוש שאלות:
האם ההכנסה או ההוצאות של המשפחה השתנו? אם כן, העצירה היא עניין של תזרים, והיא סבירה לגמרי.
האם הכסף הזה נדרש בשנים הקרובות? אם כן, הוא לא היה אמור להיכנס למניות מלכתחילה.
האם הסיבה היחידה היא שהשוק ירד? אם כן, זו יציאה מהשוק בתחפושת, וחל עליה כל החשבון שבמאמר הזה.
יש גם מקרה הפוך: מי שעצר וכבר מתחרט לא צריך "להשלים" בבת אחת את החודשים שהפסיד. מספיק לחדש את ההוראה מהחודש הבא ולהמשיך כרגיל.
שאלות נפוצות
אם אמכור בירידה ואקנה שוב אחרי שבוע, האם אשלם מס?
כן, אם הנייר היה ברווח לעומת מחיר הקנייה המקורי. המס משולם על כל מכירה ברווח, בלי קשר לשאלה אם קניתם מחדש אחרי זמן קצר. הקנייה החדשה מתחילה מחיר עלות חדש.
האם מס רווח הון נגבה גם על רווח שנובע מאינפלציה?
לא. המס של 25% חל על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח שנשאר אחרי ניכוי השפעת עליית המחירים במשק בתקופת ההחזקה.
מה ההבדל בין הפסד "על הנייר" להפסד אמיתי?
כל עוד לא מכרתם, ההפסד הוא שינוי בשווי, והוא יכול להשתנות לשני הכיוונים. אחרי מכירה ההפסד נרשם, ואפשר לקזז אותו מול רווחי הון, אבל השווי שאבד כבר לא יחזור לאותו כסף אם הוא לא מושקע מחדש.
שיניתי מסלול בקרן ההשתלמות לסולידי. שילמתי מס?
לא. שינוי מסלול השקעה בתוך קרן השתלמות, קופת גמל או קרן פנסיה אינו אירוע מס. המחיר היחיד של שינוי כזה הוא הסיכון לפספס את ההתאוששות, ולכן כדאי להחליט מראש מתי ואיך חוזרים.
האם השקעה מסודרת כל חודש מקטינה את הנזק של ירידות?
היא לא מונעת את הירידה בשווי מה שכבר הושקע, אבל היא מבטיחה שחלק מהכסף ייכנס במחירים נמוכים. זו אחת הסיבות שמשקיעים קטנים שמפקידים באופן קבוע מושפעים פחות מתזמון.
יש דרך לדעת מתי הירידה נגמרה?
לא בזמן אמת. התחתית מזוהה בדרך כלל רק בדיעבד, אחרי שהשוק כבר עלה ממנה. זו בדיוק הסיבה שהתרחיש של "חזרה בתחתית" בטבלה נדיר כל כך בפועל.
סיכום
חזרנו לרגע שבו פתחנו: המסך אדום, הקבוצה המשפחתית בפאניקה, והאצבע מרחפת מעל כפתור המכירה. עכשיו יש לכם את החשבון שלא היה לכם קודם. מכירה ברווח עולה 25% מס על הרווח הריאלי, מיד. ירידה של 20% צריכה עלייה של 25% כדי להיסגר, וירידה של 50% צריכה עלייה של 100%. עמלות ומרווחים מוסיפים עוד שכבה, והימים החזקים ביותר בשוק נוטים להגיע בדיוק כשהכי קשה להישאר.
בתרחיש שבדקנו, ארבע מתוך חמש דרכי הפעולה הסתיימו בפער של בין 11,250 ל-22,500 שקל לרעת מי שיצא, ורק תזמון מושלם של יציאה וגם של חזרה הניב תוצאה טובה יותר. יציאה מהשוק בירידות היא לא פעולת הגנה ללא עלות, היא הימור על תזמון שהמחיר שלו ידוע מראש והסיכוי שלו לא.
מי שבכל זאת רוצה להקטין סיכון, עדיף שיעשה זאת לפי תוכנית שנבנתה מראש ולא לפי הכותרות: כסף לטווח קצר לא צריך להיות במניות, ותיק שסטה מהחלוקה שלו מאזנים מחדש. וכשהמסך אדום, לפעמים ההחלטה הכי משתלמת היא לסגור את האפליקציה.
