מדד שארפ - סקירה

כיום, אחת הדרכים הנפוצות ביותר להשקיע כסף היא השקעה במניות בבורסה. יש מגוון אינסופי של מניות, והן שונות זו מזו בתשואות, בסיכונים ובמגוון רחב של פרמטרים נוספים. כדיי שנוכל להשוות בין הביצועים של מניות שונות, נבנה מדד שארפ, שיכול לסייע בקבלת החלטות בתחום ההשקעה. 

מה זה מדד שארפ?

מדד שארפ הוא מדד שבוחן ביצועים של תיקי השקעות, אשר פותח על ידי הכלכלן, זוכה פרס נובל לכלכלה ויליאם שארפ, בשנת 1966. המדד בוחן למעשה את עודף התשואה ליחידת סיכון של מניות. כלומר במילים פשוטות, כמה כסף הרווחתי ממניה כלשהי, לאחר שמנכים את עלות הסיכון מהמניה. ככל שהמדד גבוה יותר עבור מניה כלשהי, כך אנו יודעים שהיא רווחית יותר, כלומר טובה יותר.

למה זה טוב?

לפני שפותח המדד, היה נהוג להשוות נכסים בהתאם לתשואות שלהם. אולם כך מתקבלת תמונה לא מלאה של כדאיות ההשקעה. דרך השוואה אחרת שהייתה נהוגה, היא בחינת התנודתיות של נכס מסוים והשוואה בין הנכסים על סמך זאת. גם השוואה זו מספקת תמונה לא מלאה. מדד שארפ פותר את בעיית התמונה הלא מלאה, ומתייחס הן לתשואות והן לסיכון. בכך, המדד עוזר לנו להשוות בין נכסים שונים בהם אנו מעוניינים להשקיע.  ניקח לדוגמא שתי אפשרויות השקעה שונות. הראשונה, השקעה באג"ח ממשלתיות, והשניה השקעה במניות של חברת סטרט-אפ. נניח ששתיהן צברו בתקופה מסוימת תשואה של 4%. ללא המדד, היה לנו קשה להעריך איזו מהן רווחית יותר. אם נזין את שתי ההשקעות במדד, נגלה שבגלל שהסיכון הנשקף מהשקעה במניות בחברת סטרט-אפ (אופציה ב') גבוה משמעותית מהסיכון הנשקף מהשקעה באג"ח ממשלתיות (אופציה א), המדד עבור אופציה א גבוה יותר. כלומר, אופציה א' היא הרווחית יותר. יש בכך מן ההיגיון, ככל שאנו משקיעים בנכס מסוכן יותר, כזה שגם יכול לגרום לנו להפסדים, אנו מעוניינים בתשואה מספיק גדולה כדיי שתצדיק את הסיכון הזה (עלות הסיכון). אם ההשקעה המסוכנת הניבה בסופו של דבר תשואה יחסית סולידית, עדיך היה להשקיע את הכסף במקום אחר, עם פחות סיכון, ולקבל את אותה התשואה.

איך מחשבים מדד שארפ?

מדובר בנוסחה מתמטית מעט מורכבת, וכיום יש בנמצא מחשבונים שיעשו זאת בשבילכם. אם בכל זאת החלטתם לחשב זאת בעצמכם, זה מתבצע כך:

1. מחשבים את התוחלת של עודף התשואה על פני נכס הייחוס. כלומר, מחשבים את התוחלת (הממוצע המשוכלל) של ההפרש בין התשואה מהנכס אותו בוחנים, פחות תשואה מנכס חסר סיכון (לדוגמא ריבית מהבנק).
2. מחשבים את סטיית התקן של עודף התשואה על פני נכס הייחוס (בהתאם לנוסחת סטיית תקן).
3. מחלקים את התוצאה מסעיף א בתוצאה מסעיף ב.

ככל שהתוצאה גדולה יותר, המדד גבוה יותר, והמניה כדאית יותר.

חסרונות מדד שארפ

הבעיה במדד היא כאשר מנסים לחשבו עבור תשואה שלילית. במצב כזה, אם התשואה שלילית במיוחד, מקבלים ערך גבוה במדד, בדיוק כמו במצב בו סטיית התקן קטנה במיוחד. כלומר, מדד גבוה יכול להעיד הן על תנודתיות נמוכה שזה טוב למשקיע, והן על תשואה מאוד שלילית, שזה רע עבור המשקיע. 

למרות חיסרון זה, מדד שארפ הוא עדיין המדד המוביל לדירוג של תיקי השקעות.

יש מדדים אחרים?

כן. שני מדדים נוספים הם מדד טריינור ומדד אלפא. במדד טריינור, המונה זהה למונה בנוסחת מדד שארפ. השוני בין המדדים נעוץ במכנה השונה של מדד טריינור. במקום לחלק בסטיית התקן, מחלקים במשתנה שנקרא ה- "ביתא" של תיק ההשקעות, שהיא מדד סיכון של התיק. כאשר הרעיון כאן הוא שהרכב התיק שבוחנים יכול להיות שונה מההרכב של מדד הייחוס, ולכן מחלקים בביטא של התיק. גם במדד זה, ככל שהתוצאה גדולה יותר כך ההשקעה טובה יותר. 

בנוסף, ישנו מדד אלפא כאמור. מדד זה מודד את התשואה העודפת לאחר קיזוז דמי הניהול שנגבו. כלומר, כדיי שהמדד יהיה חיובי, נדרש שהתשואה העודפת גדולה מדמי הניהול שנגבו. גם כאן, מדד גבוה מעיד על השקעה טובה.

לסיכום

מדד שארפ הוא כיום אחד הכלים הנפוצים ביותר להשוואת כדאיות בין אופציות השקעה שונות. ככל שהמדד גבוה יותר כך ההשקעה כדאית יותר. המדד לוקח בחשבון הן את הסיכון שבהשקעה והן את התשואה שנובעת ממנה, ובכך מספק תמונה מלאה עליה, בייחוד לאור האפשרויות האחרות להשוואה. למדד השארפ יש חסרון בולט והוא נובע מהאפשרות לקיום תשואות שליליות מאוד, שמעוותות את המדד. עם זאת, כיוון שבפרקטיקה אלו מצבים נדירים, המדד עדיין מדד בולט בשוק.