פורסם: 11.05.2020 · עודכן: 19.09.2026 · 6 דקות קריאה
בקצרה
תורת המשחקים היא ענף במתמטיקה ובכלכלה שמנתח מצבים שבהם כמה שחקנים מקבלים החלטות ולכל אחד מהם אינטרס משלו. בשוק ההון היא משמשת כדי לנסות לחזות כיצד יפעלו משקיעים אחרים, ולבנות אסטרטגיה שמביאה את התגובה שלהם בחשבון מראש. ההנחה הבסיסית של התורה - שכל שחקן רציונלי ופועל למקסום רווח - נשברת בשוק אמיתי, כי משקיעים מושפעים מפחד, מלחץ חברתי ומהטיות. שלוש ההטיות המרכזיות שחוזרות בהחלטות השקעה הן הטיית הכתם העיוור, אפקט העדר ושנאת הפסד. בניסוי קונפורמיות קלאסי משנת 1951, שבו נבדק התבקש לזהות איזה מתוך שלושה קווים זהה לקו רביעי אחרי שבעה משתתפים שענו בכוונה תשובה שגויה, למעלה ממחצית הנבדקים חזרו על התשובה השגויה.
המאמר בנוי כרצף אחד - מהגדרת התורה, דרך היישום שלה בהחלטות השקעה, ועד ההטיות שמשבשות אותה בפועל. אפשר לקפוץ ישירות לסעיף הרלוונטי דרך הרשימה שלהלן.
מה היא בעצם תורת המשחקים?
תורת המשחקים היא ענף משותף למתמטיקה, לכלכלה ולפסיכולוגיה, שמנתח מצבים של עימות או של שיתוף פעולה בין שחקנים בעלי רצונות שונים. ההנחה הבסיסית שלה היא שכל שחקן רוצה לנצח, ושכל שחקן מנסה להגיע למקסימום רווח בכל משחק. מתוך ההנחה הזו אפשר לבנות מודל שמתאר מה יעשה כל צד בכל מצב, ומה תהיה התוצאה כשכל הצדדים פועלים לטובת עצמם בו זמנית.
החידוש של התורה הוא שהיא אינה בודקת החלטה של אדם אחד בחלל ריק. היא בודקת החלטה שמושפעת מהחלטות של אחרים, ושמשפיעה עליהן בחזרה. זה בדיוק ההבדל בין לבחור מספר בלוטו ובין לבחור מחיר מכירה למניה: בלוטו התוצאה אינה תלויה במה שיעשו האחרים, ובשוק ההון היא תלויה בהם כמעט לגמרי.
מדוע התורה יצאה מהאקדמיה אל העולם האמיתי
עם השנים תורת המשחקים הפכה מכלי תיאורטי השמור לאקדמאים לכלי יומיומי בכל תחום שבו מתקיימות מערכות יחסים בין אנשים. נגידים של בנקים מרכזיים, בעלי תפקידים בחברות גדולות, מפקדים בצבא וראשי ממשלות משתמשים בה כדי להעריך איזו החלטה תהיה האופטימלית ביותר. השאלה שהתורה עוזרת לענות עליה היא לא רק "מה נכון לי", אלא "מה נכון לי בהינתן מה שהצד השני צפוי לעשות כשהוא רואה אותי עושה את זה".
איך זה נראה בהחלטה כלכלית פשוטה
גם החלטה יומיומית כמו בחירה בין אפיקים סולידיים היא מצב מרובה שחקנים, כי התשואה המוצעת לכם נקבעת מול ביקוש והיצע של אלפי חוסכים אחרים. כשבנק מציע תנאים על פיקדונות או כשמשקיעים מתמחרים ריבית עתידית, המחיר שאתם רואים הוא כבר תוצאה של מהלכים שאחרים עשו. מי שמסתכל רק על התשואה הנקובה ולא על מי שעומד מהצד השני של העסקה, מפספס חצי מהתמונה.
💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: לפני כל החלטה שאלו את עצמכם שאלה אחת - מי עומד בצד השני של העסקה הזו, ולמה דווקא עכשיו נוח לו למכור לי אותה.
מה הקשר בין תורת המשחקים להחלטות השקעה?
העיקרון הבסיסי הוא שכאשר כמה אנשים פועלים יחד, אפשר לחזות במידה מסוימת את התנהגותם ככל שכל אחד מהם מנסה להגיע לרווח אישי. כדי להעביר את זה לשוק ההון, מספיק להסתכל על השוק כעל משחק שבו המשקיעים הם השחקנים. המנצחים הם אלה שירוויחו בסופו של דבר, והמפסידים הם אלה שיספגו הפסדים. זו כמובן חלוקה גסה שנועדה להמחיש את הרעיון - במציאות גם בין המרוויחים יש כאלה שיצליחו יותר מאחרים, בזכות החלטות טובות יותר שיקבלו בדרך.
השוק כמשחק מרובה שחקנים
אסטרטגיית המסחר של כל משקיע היא למעשה מערכת קבלת ההחלטות שלו, והמשחק בשוק ההון מסובך במיוחד כי מספר השחקנים והגישות בו עצום. בשוק פועלים משקיעים רבים ושונים, עם גישות שונות ולעיתים הפוכות לחלוטין. ההבדלים נובעים מדרכי השקעה מגוונות, מניתוחים כלכליים שונים, מניתוחים טכניים שונים וממקורות חדשות שונים. לכן ההשקעה בבורסה היא משחק מאתגר, שמחייב את השחקנים לפתח מגוון אסטרטגיות כדי להצליח בו לאורך זמן.
יש גם שחקנים שתפקידם בשוק מוגדר מראש ושונה משלכם. עושי שוק בבורסה אינם מנחשים לאן תלך המניה, אלא מרוויחים מפער הציטוטים ומהנזילות שהם מספקים. כשאתם מנתחים "מה השוק חושב", חשוב להבחין בין שחקן שמביע דעה על השווי ובין שחקן שפשוט ממלא תפקיד טכני.
מה היא אסטרטגיה מנצחת?
על פי תורת המשחקים, האסטרטגיה האופטימלית היא זו שמצליחה לצפות נכון את המהלכים הבאים של שאר השחקנים, כך שלשחקן יהיה יתרון בתכנון הצעדים שלו. הבעיה המרכזית במציאת אסטרטגיה כזו בשוק ההון היא שהמשקיעים לא תמיד מקיימים את ההנחה הבסיסית של התורה. במילים אחרות - הם לא תמיד עושים הכל כדי למקסם רווחים. התורה מניחה ששחקנים רציונליים ויעשו כל מה שנדרש כדי להגיע לרווח הגדול ביותר האפשרי, אך המציאות מלמדת שיש למשקיעים מניעים נוספים: רגשות, ציפיות, פחד והטיות נוספות. כל אלה הופכים את המשחק למורכב עוד יותר.
דוגמת השש בש - למה חישוב ממוצע לא תמיד מספיק
במשחק שש בש אפשר לערוך חישובים סטטיסטיים שמראים איזה מהלך מוביל לניצחון בסיכוי גבוה יותר, אך אלה חישובים כלליים שמעריכים ממוצע ואינם מבטיחים תוצאה. נניח ששחקן מתלבט אם להוריד כלי של היריב, והוא יודע שיש סיכוי מסוים שהיריב יוריד כלי שלו בסיבוב הבא. אם הוא משחק בטורניר ארוך, סביר שיקבל את ההחלטה על בסיס החישוב הסטטיסטי - תורת המשחקים תנבא היטב את התפלגות התוצאות האפשריות, והשחקן יוכל להעריך את הסיכוי לתוצאה טובה ולתוצאה פחות טובה.
אבל אם מדובר במשחק בודד, חשיבות הסיכוי הסטטיסטי פוחתת. נכנסים לתמונה אלמנטים אחרים: עד כמה חשוב לשחקן לנצח בנוק אאוט, האם הוא מוכן להמר על סיכוי נמוך לניצחון בדאבל, ומה המחיר הרגשי של הפסד דווקא במשחק הזה. אותו היגיון בדיוק פועל בהשקעות: מי שמשקיע לשלושים שנה יכול להישען על ממוצעים, ומי שצריך את הכסף בעוד שנה - כמעט שלא.
איך זה עובד בהשקעות בשוק ההון?
כשמנסים לחזות את מהלכי שאר המשקיעים, השאלה חורגת מחישוב ממוצע פשוט. משקיע בודד בנקודת החלטה מושפע לא רק מחישובים, אלא גם מהפחד לטעות, מהרצון להוכיח את צדקתו, מהשאלה אם הוא חושש להפסיד יותר משהוא רוצה להרוויח, ומעוצמת הלחץ החברתי שפועל עליו. שני משקיעים עם אותו מידע בדיוק יכולים לקבל שתי החלטות הפוכות, וזו בדיוק הסיבה שהמודל המתמטי לבדו אינו מספיק.
💡 טיפ זהב לכל משקיע: רשמו לעצמכם מראש, בכתב, באיזה תרחיש תמכרו ובאיזה תרחיש תוסיפו. החלטה שנכתבה בראש שקט מנצחת החלטה שנולדה ביום של ירידות.
איפה ההנחות של התורה נשברות בשוק אמיתי?
הפער בין המודל למציאות אינו פער קטן בשוליים - הוא נוגע כמעט לכל אחת מההנחות המרכזיות של תורת המשחקים. הטבלה שלהלן מרכזת את ההנחות העיקריות מול מה שקורה בפועל בשוק ההון, ואת המסקנה המעשית לכל שורה.
הנחה בתורת המשחקים
מה קורה בשוק בפועל
המסקנה המעשית
כל שחקן רציונלי וממקסם רווח
משקיעים פועלים גם מתוך פחד, גאווה ורצון להיות צודקים
אל תניחו שתגובת השוק תהיה הגיונית ביום נתון
לכל השחקנים אותו מידע
גופים גדולים מקבלים מידע מהיר ומעובד יותר ממשקיע פרטי
הימנעו ממשחק מהירות מול מי שמהיר מכם
מספר השחקנים ידוע ומוגבל
מיליוני שחקנים, כולל אלגוריתמים שפועלים בשברירי שנייה
חזו מגמות רחבות, לא מהלך של שחקן בודד
המשחק חד פעמי או חוזר בכללים קבועים
הכללים משתנים - ריבית, רגולציה, מיסוי
בדקו הנחות מחדש לפחות פעם בשנה
כל שחקן משחק לבד
התנהגות עדר יוצרת גל אחד גדול במקום החלטות עצמאיות
מכירה המונית אינה ראיה לכך שהשווי השתנה
המקור לעקרונות התורה עצמם מרוכז בערכי האנציקלופדיה הפתוחה המקושרים בסעיף המקורות, נבדק ב-19.09.2026.
שיווי משקל - ולמה הוא לא אומר "הכל מתומחר נכון"
שיווי משקל במובן של תורת המשחקים הוא מצב שבו אף שחקן לא יכול לשפר את מצבו על ידי שינוי חד צדדי של האסטרטגיה שלו. בשוק ההון זה מתורגם לרעיון שהמחיר הנוכחי כבר מגלם את מה שכל השחקנים יודעים וחושבים. אבל שיווי משקל אינו ערובה למחיר "נכון" - הוא רק מתאר מצב יציב זמנית, שיכול להתפרק ברגע שמידע חדש נכנס או שהפחד גובר. מדדים רחבים כמו מדד S&P 500 מדגימים זאת היטב: הם יציבים יחסית לאורך שנים, אך עוברים תקופות שבהן המחיר מתרחק מאוד מהערך הכלכלי הבסיסי.
מידע, תמחור ומה שבאמת אפשר לחזות
קל יותר לחזות התנהגות של קבוצה גדולה בתנאי לחץ מאשר לחזות את המהלך הבא של מניה בודדת. אירועים טכניים כמו פיצול מניות אינם משנים את שווי החברה, ובכל זאת הם לעיתים מזיזים את המחיר - כי הם משנים את התפיסה של השחקנים, לא את המספרים. מי שמבין שהמהלך הוא פסיכולוגי ולא כלכלי, לא יסיק ממנו מסקנה על השווי.
💡 טיפ זהב למי שאוהב מספרים: מדדי סיכון כמו מדד שארפ ומדדי תמחור כמו מכפיל רווח לא יגידו לכם מה יקרה מחר, אבל הם כן יגידו לכם אם אתם משלמים מחיר גבוה על אותה תוחלת.
אילו הטיות פסיכולוגיות משבשות את המשחק?
חישובים סטטיסטיים עוזרים אך אינם מספיקים כדי לחזות התנהגות משקיעים, ולכן יש לקחת בחשבון גם אפקטים פסיכולוגיים מוכרים. ארבעה מהם חוזרים שוב ושוב בהחלטות השקעה, ולכל אחד מהם יש ביטוי מספרי שאפשר לזהות בתיק שלכם.
אפקט הטיית הכתם העיוור
הטיית הכתם העיוור היא הנטייה של אנשים להאמין שהם מזהים הטיות טוב יותר מאחרים ושהם עצמם פחות מושפעים מהן - בעוד שבפועל זה אינו נכון. קחו לדוגמה משקיע שרכש קרן נאמנות כדי להשקיע לטווח ארוך של כחמש עשרה שנים. הוא מודע לכך שיהיו לקרן עליות וירידות, ויודע שיש סיכוי גבוה שבתום התקופה הוא ירוויח תשואה נאה. בחלוף כמה חודשים מתחילות ירידות חדות והקרן צונחת. למרות שהעריך מראש שירידות כאלה יגיעו, הוא נבהל, חושש לכספו, ובעקבות הלחץ מחליט לוותר על הקרן. הוא מפסיד כסף במקום ליהנות מהיתרונות של השקעה ארוכת טווח - ולמרות שזו בעיה מוכרת, הוא לא יחשוב לרגע שמדובר בהטיה פסיכולוגית.
לחץ חברתי - אפקט העדר
בניסוי קונפורמיות שנערך בשנת 1951 התבקשו נבדקים לומר איזה מבין שלושה קווים זהה לקו רביעי, וכל נבדק נשאל אחרי שבעה משתתפים ששיתפו פעולה עם עורכי הניסוי וענו בכוונה תשובה שגויה זהה. בדיקת התשובות גילתה שמעל מחצית מהנבדקים חזרו על התשובה השגויה, אף שהשאלה לא הייתה קשה כלל וכל בדיקה חובבנית הייתה מבהירה מהו הקו הנכון.
הניסוי הזה מתאר את אפקט העדר - נטייה לעשות דברים ואף להאמין בהם רק משום שאנשים אחרים עושים או מאמינים כך. בהשקעות זה נראה כך: גרעין קטן של משקיעים מוכר מניה מסוימת, והמכירה מובילה לגל מכירות רחב. אם המוכר הראשון היה משקיע מוסדי ומוכר, משקיעים קטנים עלולים להסיק שאם אחרים מוכרים - זה הזמן הנכון למכור. העניין תופס תאוצה, מוביל למכירה המונית של המניה לעיתים בלי קשר לערך הריאלי שלה, ועלול לייצר ירידות שערים או בועה.
שנאת הפסד
מחקרים רבים מראים שאפקט שנאת הסיכון גורם לאנשים להעדיף רווח בטוח בסיכוי גבוה על פני רווח גבוה בסיכוי קטן, מתוך חשש מהפסד. בשוק ההון זהו הסבר מצוין לשתי תופעות הפוכות לכאורה: מצד אחד קשה לאנשים לצאת בזמן מהשקעה מפסידה, כי יציאה הופכת את ההפסד לסופי; ומצד שני הם ממהרים לממש רווח מהשקעה מרוויחה שטרם הגיעה לשיא, כי הם חוששים שאם יחכו עוד - ההזדמנות תיעלם. התוצאה היא תיק שבו ההפסדים גדולים והרווחים קטנים.
הטיות תפיסה
המסר המשותף להטיות בחירה, הטיות אישור והטיות אמונה הוא שכאשר אנשים מאמינים במשהו, הם מוצאים סיבות שתומכות באמונה הזו. מחקרים מראים שאנשים נותנים הסבר משכנע - לפחות בעיני עצמם - כמעט לכל דבר שקורה להם, במיוחד בתחומים שבהם קשה לצפות את העתיד. בשוק ההון זה מתבטא בכך שמשקיע קורא רק ניתוחים שתומכים בעמדתו, ומסביר כל ירידה כ"הזדמנות" וכל עלייה כ"הוכחה שצדקתי".
ההטיה
מה היא עושה למשקיע
סימן מזהה בתיק
כתם עיוור
מונעת זיהוי של הטעות בזמן אמת
אין תיעוד כתוב של סיבת הקנייה
אפקט העדר
מייצר קנייה ומכירה לפי מה שאחרים עושים
3 פעולות ומעלה בחודש אחרי כותרות בתקשורת
שנאת הפסד
מחזיקה מפסידות ומממשת מרוויחות מוקדם
רווח ממוצע קטן מהפסד ממוצע
הטיית אישור
מסננת מידע סותר
קריאה של מקור מידע אחד בלבד
💡 טיפ זהב לזיהוי עצמי: פתחו קובץ אחד שבו לכל פעולה נרשמות שלוש שורות - מה קניתי, למה קניתי, ומתי אמכור. אחרי שנה תגלו אילו מההטיות בטבלה הן שלכם.
דוגמאות מספריות בשקלים
הדרך הפשוטה ביותר להבין כמה עולות ההטיות היא לתרגם אותן לשקלים, בדוגמאות חשבוניות להמחשה בלבד. המספרים שלהלן אינם תחזית ואינם הבטחה - הם תרגיל אריתמטי שנועד להראות את סדר הגודל של ההשפעה.
דוגמה 1 - מכירה מפוחדת מול המתנה
משקיע שהשקיע 100,000 שקל וראה את התיק יורד ל-72,000 שקל מימש הפסד של 28,000 שקל ברגע שבו רק המחיר השתנה, ולא הערך הכלכלי של הנכסים. אם אותו תיק היה חוזר בהמשך לרמה של 100,000 שקל, ההפרש בין שתי ההחלטות הוא 28,000 שקל, בלי שנכנס לתמונה שום מידע חדש. זו העלות הישירה של פעולה שנעשתה תחת לחץ.
דוגמה 2 - שנאת הפסד בשתי פוזיציות
משקיע שמימש רווח של 4,000 שקל אחרי חודשיים והחזיק הפסד של 12,000 שקל במשך שנתיים מייצר יחס של 1 ל-3 בין הרווח הממוצע להפסד הממוצע. גם אם הוא צודק בשני שלישים מהפעמים, המתמטיקה עובדת נגדו: שני רווחים של 4,000 שקל מול הפסד אחד של 12,000 שקל מסתכמים באפס. זו הסיבה שיחס הרווח להפסד חשוב לא פחות מאחוז הפעמים שבהן צדקתם.
דוגמה 3 - עלות הרעש מול עלות הסבלנות
משקיע שמבצע 40 פעולות בשנה בעלות ממוצעת של 25 שקל לפעולה משלם 1,000 שקל בשנה רק על העמלות, לפני שבדקנו אם ההחלטות עצמן היו נכונות. מי שסוחר לפי מה שאחרים עושים מגדיל אוטומטית את מספר הפעולות, ולכן משלם פעמיים - גם על הטעות וגם על העמלה. שווה להכיר את מבנה העמלות המלא בעמוד על עמלות בניירות ערך לפני שמגדילים קצב מסחר.
דוגמה 4 - השפעת שחיקת ערך הכסף
סכום של 50,000 שקל שנשאר ללא שינוי נומינלי במשך חמש שנים, בזמן שהמדד עלה, שווה פחות בכוח קנייה בסוף התקופה מאשר בתחילתה. זו הטיה מסוג אחר - הנטייה להסתכל על המספר הנקוב ולא על הערך האמיתי. ההבדל בין שתי הדרכים למדוד מוסבר בהרחבה בעמודים על הצמדה למדד ועל תשואה ריאלית מול נומינלית.
💡 טיפ זהב לחישוב: לפני שאתם משווים שתי אפשרויות השקעה, ודאו ששתיהן מוצגות באותה שפה - או שתיהן נומינליות, או שתיהן ריאליות. השוואה מעורבת מייצרת מסקנה שגויה כמעט תמיד.
טעויות נפוצות ומה לעשות בפועל
רוב הטעויות בשוק ההון אינן טעויות חישוב אלא טעויות של עיתוי רגשי - החלטה נכונה שהתקבלה ברגע הלא נכון. להלן הטעויות שחוזרות הכי הרבה, ולצידן פעולה מעשית שמצמצמת אותן.
חמש טעויות שחוזרות שוב ושוב
להניח שכל השחקנים בשוק פועלים בהיגיון - ולכן להיבהל כשהשוק מתנהג "לא הגיוני".
לפרש מכירה המונית כמידע חדש על החברה, במקום כתגובת שרשרת של שחקנים.
לשנות אופק השקעה באמצע הדרך בגלל אירוע חד פעמי.
למדוד הצלחה לפי אחוז הפעמים שצדקתם, ולא לפי היחס בין גודל הרווח לגודל ההפסד.
להסתמך על מקור מידע יחיד שמאשר את מה שכבר האמנתם בו.
מה עושים בפועל
הכלי היעיל ביותר נגד הטיות אינו ידע נוסף אלא נוהל כתוב שמקבל את ההחלטה במקומכם ברגע הלחץ. קבעו מראש אחוז ירידה שבו אתם בודקים מחדש ולא פועלים מיד; קבעו תאריך קבוע בשנה שבו אתם מאזנים את התיק; והפרידו בין כסף שמיועד לטווח קצר לכסף שמיועד לטווח ארוך. כסף שאתם צריכים בשנה הקרובה אינו אמור להיות במכשיר תנודתי מלכתחילה - לשם קיימים אפיקים כמו מלווה קצר מועד (מק"מ) ואפיקים סולידיים אחרים.
מתי תורת המשחקים באמת עוזרת
התורה מועילה במיוחד במצבים סגורים עם מספר קטן של שחקנים וכללים ברורים, ופחות בניחוש מחיר מניה בעוד שבוע. דוגמה מובהקת היא משא ומתן בין שותפים על פירוק שותפות, שבו כל צד יודע שהצעד שלו יעורר תגובה ידועה מראש - הרעיון הזה מומחש היטב במנגנון במבי. באותו אופן, גם הבנת התנהגות של משקיעים סביב אירוע מתוכנן, כמו פרסום תשקיף, מתאימה יותר לניתוח משחקי מאשר ניסיון לחזות את הרעש היומי.
💡 הערה חשובה מהמערכת: תורת המשחקים אינה מבטיחה ניצחון. היא רק מקטינה את הסיכוי שתופתעו ממהלך שהיה אפשר לצפות מראש.
שאלות נפוצות
להלן התשובות לשאלות שחוזרות הכי הרבה בנוגע לשימוש בתורת המשחקים בהחלטות השקעה. התשובות קצרות ומעשיות, ומתבססות על העקרונות שהוצגו לאורך המאמר.
האם תורת המשחקים יכולה לחזות את שוק ההון?
לא, היא אינה מנבאת מחירים - היא ממפה תרחישים ותגובות אפשריות של שחקנים. היא עוזרת להבין מה עשוי לקרות אם קבוצת משקיעים מסוימת תפעל בדרך מסוימת, אבל היא לא נותנת מספר ותאריך. כל מי שמציג אותה ככלי ניבוי מדויק מוכר משהו אחר.
מדוע ההנחה על רציונליות לא מתקיימת בשוק?
מכיוון שלמשקיעים יש מניעים נוספים מלבד רווח - תחושות, רצונות, לחץ חברתי והטיות מובנות. אדם שמפחד להפסיד את החסכונות שלו לא מתנהג כמו נוסחה, גם אם הוא יודע בדיוק מה הנוסחה אומרת.
איך מזהים אפקט עדר בזמן אמת?
סימן מובהק הוא תנועה חדה במחיר בלי שום שינוי בנתונים הכלכליים של החברה עצמה. כשהמחיר זז חזק והדוחות, ההכנסות והתחזיות נותרו זהים - סביר שמה שזז הוא הפסיכולוגיה, לא הערך.
האם משקיע פרטי יכול לנצח שחקנים גדולים?
במשחק המהירות לא, ובמשחק הסבלנות דווקא כן. למשקיע פרטי יש יתרון אחד שלגוף גדול אין: אף אחד לא מודד אותו בסוף כל רבעון. מי שמנצל את היתרון הזה משחק במגרש שבו התחרות חלשה יותר.
מה ההבדל בין סיכון סטטיסטי לפחד?
סיכון סטטיסטי נמדד במספרים, ופחד נמדד בפעולות שאתם מבצעים בגללו. אפשר להחזיק תיק עם סיכון מדוד ונמוך ועדיין למכור אותו בהפסד, אם התנודתיות גדולה מהיכולת הרגשית לספוג אותה.
איפה כדאי להתחיל?
מהגדרת אופק הזמן ומהפרדת הכסף לפי מטרות, עוד לפני בחירת מכשיר השקעה כלשהו. אופק הזמן הוא המשתנה שקובע כמעט את כל השאר - הוא זה שמחליט אם ממוצעים סטטיסטיים רלוונטיים עבורכם או לא.
סיכום
תורת המשחקים מחפשת את האסטרטגיה הטובה ביותר לכל סיטואציה מרובת משתתפים, והמשחק בשוק ההון אינו פשוט משום שהוא מערב שחקנים רבים, חלקם מתוחכמים ומנוסים מאוד. ראינו שיש בעיה מהותית בהנחת המוצא של התורה בהקשר הזה: המשקיעים לא תמיד רציונליים, ולא תמיד עושים הכל כדי למקסם רווחים.
העובדה הזו נובעת מכך שלאנשים יש מניעים נוספים מלבד הרצון להרוויח. הם פועלים גם לאור תחושות, רצונות, לחץ חברתי והטיות מובנות. מי שרוצה להשתמש בתורת המשחקים בהשקעות צריך לנסות לחזות כמיטב יכולתו כיצד יפעלו שאר המשקיעים - ולקחת בחשבון, מלבד הסיכויים הסטטיסטיים, גם את ההטיות הפסיכולוגיות שמכתיבות חלק ניכר מההחלטות בשוק. הבנה של מכלול הנסיבות, יחד עם נוהל החלטה כתוב ואופק זמן מוגדר, היא מה שמקטין את מספר ההחלטות שנולדות מפחד ומגדיל את מספר ההחלטות שנולדות מתכנון.
מקורות
כל עקרון תיאורטי ונתון מספרי שהוזכר במאמר נשען על המקורות שלהלן, שנבדקו במועד המצוין לצידם. הדוגמאות בשקלים הן תרגילי המחשה בלבד ואינן לקוחות ממקור חיצוני.