מדד תל בונד 60 - מדד האגרות הקונצרניות בתל אביב

בקצרה

מדד תל בונד 60 מרכז 60 סדרות של אגרות חוב קונצרניות צמודות מדד הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והוא מורכב מצירוף של הסדרות שבמדד תל בונד 20 והסדרות שבמדד תל בונד 40. כל הסדרות במדד הן צמודות למדד המחירים לצרכן, כלומר גם הקרן וגם הריבית מתעדכנות לפי האינפלציה, ולכן התשואה במדד מוצגת כתשואה ריאלית (מעל האינפלציה) ולא נומינלית. המדד כולל רק סדרות שעומדות באמות המידה שמפרסמת הבורסה - ובהן דירוג אשראי גבוה, שווי החזקות ציבור מינימלי וסחירות - ולכן הוא נחשב מדד של חוב איכותי ולא של חוב ספקולטיבי. שני הגורמים שמזיזים אותו יותר מכל הם שינויים בעקום הריבית הריאלית ושינויים במרווחי הסיכון של החברות שבמדד. חשיפה למדד נעשית בפועל דרך קרנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחריו, או ברכישה ישירה של סדרות בודדות בבורסה.

מה זה בעצם מדד תל בונד 60?

כדי להבין מדד של אגרות חוב, צריך קודם להבין מה זו אגרת חוב קונצרנית. חברה שצריכה כסף - להקמת פרויקט, למחזור חוב קיים או להרחבת פעילות - יכולה לפנות לבנק, או לפנות לציבור. כשהיא פונה לציבור היא מנפיקה אגרת חוב: מסמך שמתחייב להחזיר לכם את הכסף שהלוויתם במועד מוגדר, ולשלם בדרך ריבית תקופתית. אתם לא הופכים לשותפים בחברה, אתם הופכים למלווים שלה.

מדד תל בונד 60 הוא סל שמרכז 60 סדרות כאלה - הסדרות הגדולות והסחירות ביותר מבין אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן שנסחרות בתל אביב. המדד אינו נייר ערך שאפשר לקנות, אלא מכשיר מדידה: מספר שמשקף את השווי המשוקלל של 60 סדרות החוב שבתוכו, ומאפשר לבדוק בסקירה אחת מה קורה לחוב הקונצרני האיכותי בישראל.

השם מתעתע מעט. "60" הוא מספר הסדרות, לא מספר החברות. חברה אחת יכולה להנפיק כמה סדרות אגרות חוב שונות - בתנאים שונים, במועדי פדיון שונים - ולכן מספר החברות שמרכיבות את המדד קטן ממספר הסדרות. זה גם המקום שבו נולדת אחת התכונות החשובות של המדד: ריכוזיות.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: כשאתם קוראים על "תשואה של מדד תל בונד 60", ודאו אם מדובר בתשואה שהמדד השיג בעבר (שינוי בשער המדד) או בתשואה לפדיון של הסדרות שבתוכו (התשואה החזויה למחזיק עד הפדיון). אלה שני נתונים שונים לגמרי שמופיעים לעיתים באותה פסקה.

איך נבנה המדד ואיזו סדרה נכנסת אליו?

מדד תל בונד 60 הוא מדד מורכב: הוא מאחד את הסדרות שבמדד תל בונד 20 - קבוצת הסדרות הגדולות ביותר - ואת הסדרות שבמדד תל בונד 40, שהן הסדרות הבאות בתור. לכן, כל שינוי בהרכב אחד משני מדדי הבסיס משנה גם את הרכב תל בונד 60.

הכניסה למדד אינה שרירותית. הבורסה מגדירה מראש אמות מידה שכל סדרה חייבת לעמוד בהן, והן נבדקות במועדי עדכון קבועים. שלושת התנאים העיקריים הם:

• דירוג אשראי גבוה - הסדרה חייבת להיות מדורגת על ידי חברת דירוג, בדירוג מקבוצות הדירוג הגבוהות בסולם המקומי. סדרות בדירוג נמוך או בלי דירוג כלל אינן נכנסות למדד הזה.
• שווי החזקות ציבור מינימלי - סדרה קטנה מדי לא תיכנס, גם אם הדירוג שלה מעולה, כדי שהמדד יישאר בר-מעקב עבור קרנות.
• סחירות - נדרש מחזור מסחר שמאפשר קנייה ומכירה סבירות. סדרה שכמעט לא נסחרת מייצרת מדד שלא ניתן לחקות בפועל.

לכל סדרה במדד יש גם מגבלת משקל, כדי שלא תיווצר תלות קיצונית בסדרה או בחברה אחת. את הפירוט המדויק של אמות המידה, מגבלות המשקל ומועדי העדכון מפרסמת הבורסה במסמכי מתודולוגיית מדדי אגרות החוב, ושם - ולא בסקירה עיתונאית - נמצא הנוסח המחייב.

משפחת תל בונד - מי מול מי

מדד תל בונד 60 אינו יחיד. סביבו קיימת משפחה שלמה של מדדי אגרות חוב, וההבדל ביניהם אינו "מי טוב יותר" אלא איזה חוב הם מודדים.

מקור: נתוני מדדי הבורסה, הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נבדק ב-16.09.2026.

ההבדל המעשי בין תל בונד 60 לתל בונד שקלי הוא שאלת ההצמדה: במדד הצמוד האינפלציה עובדת לטובת המחזיק, ובמדד השקלי הריבית הנקובה גבוהה יותר מראש אבל אינה מתעדכנת לפי עליית המחירים. מי שרוצה להבין את המנגנון לעומק ימצא הסבר מלא במאמר על הצמדה למדד וכיצד מחשבים אותה.

💡 טיפ זהב למשקיע הסולידי: אם אתם משווים בין קרן שעוקבת אחרי תל בונד 60 לקרן שעוקבת אחרי תל בונד שקלי, אתם לא משווים שתי גרסאות של אותו דבר. אתם בוחרים אם לקחת על עצמכם את סיכון האינפלציה או להעביר אותו הלאה.

למה ההצמדה למדד היא הלב של תל בונד 60?

כל הסדרות במדד צמודות למדד המחירים לצרכן. המשמעות פשוטה: ערך הקרן שאתם אמורים לקבל בפדיון מתעדכן לפי שיעור עליית המחירים מיום ההנפקה, וגם תשלומי הריבית מחושבים על הקרן המעודכנת. אם המחירים בכלכלה עלו ב-10% מאז ההנפקה, הקרן שתקבלו תעלה בהתאם.

לכן, כשמדובר באגרות צמודות, הריבית הנקובה נשמעת נמוכה. אגרת שקלית עשויה לשלם ריבית נקובה גבוהה יותר מאגרת צמודה של אותה חברה בדיוק - ההפרש אינו מבטא סיכון שונה אלא את פיצוי האינפלציה שכבר "מוטמע" באגרת השקלית ואינו מוטמע בצמודה.

התשואה שמוצגת עבור סדרות במדד תל בונד 60 היא תשואה ריאלית - כלומר תשואה מעל האינפלציה - וזו הסיבה שמשקיע שרואה תשואה לפדיון של אחוז בודד אינו בהכרח רואה השקעה גרועה. את המכשיר שקובע את ההצמדה הזו - מדד המחירים לצרכן, אופן פרסומו ומה הוא כולל - מומלץ להכיר דרך המאמר על מדד המחירים לצרכן ואופן חישובו, כי בלי הבנה שלו קשה לקרוא מדד צמוד.

איך קוראים את המדד: שלושה מספרים שחייבים להבין

תשואה לפדיון

זו התשואה השנתית שמחזיק הסדרה יקבל אם יחזיק אותה עד מועד הפדיון, יקבל את כל התשלומים במועד, וישקיע את התשלומים בתשואה דומה. היא נגזרת מהמחיר בשוק: כשהמחיר עולה, התשואה לפדיון יורדת, וכשהמחיר יורד - התשואה לפדיון עולה. זה קשר הופכי שמבלבל משקיעים חדשים, אבל הוא מתמטי ולא מסתורי.

מרווח (ספרד)

המרווח הוא הפער בין התשואה של האגרת הקונצרנית לתשואה של אגרת חוב ממשלתית באותו טווח זמן והצמדה. הוא הפיצוי שהשוק דורש על הסיכון שהחברה לא תשלם. מרווח שמצטמצם מעיד שהשוק רגוע יותר לגבי החברה; מרווח שנפתח מעיד על חשש.

מח"מ - משך חיים ממוצע

המח"מ הוא מדידה של הזמן הממוצע המשוקלל עד קבלת התזרים מהאגרת, והוא הכלי המרכזי לאמוד את רגישות המחיר לשינוי בריבית. ככלל אצבע, כל שנה של מח"מ מתרגמת לרגישות של כ-1% בשווי מול שינוי של אחוז אחד בריבית באותו טווח.

חישוב להמחשה בלבד, לפי כלל האצבע של רגישות מח"מ. בפועל הרגישות אינה קווית לחלוטין, והשפעות נוספות - ובראשן שינוי במרווחי הסיכון - עשויות להיות משמעותיות יותר מהריבית עצמה.

💡 טיפ זהב לקורא הדוחות: לפני שאתם משקיעים בכלי שעוקב אחרי מדד אגרות חוב, חפשו את המח"מ הנוכחי של המדד. שני מדדי אגרות חוב עם אותו דירוג ואותה הצמדה יכולים להתנהג הפוך זה מזה רק בגלל פער במח"מ.

מה מזיז את מדד תל בונד 60?

למדד אגרות חוב יש דינמיקה שונה לגמרי ממדד מניות. מניה מגיבה לצמיחה, לרווחים ולציפיות; אגרת חוב מגיבה קודם כול לריבית ולסיכון האשראי. אלה הכוחות המרכזיים:

• עקום הריבית הריאלית - עלייה בתשואות של האגרות הממשלתיות הצמודות גוררת בדרך כלל ירידה במחירי האגרות הקונצרניות הצמודות, ולהיפך.
• מרווחי הסיכון - כשמשקיעים דורשים פיצוי גדול יותר על חוב של חברות, מחירי הסדרות יורדים גם אם הריבית הממשלתית לא זזה כלל.
• ציפיות אינפלציה - הן משפיעות על הכדאיות היחסית בין אפיק צמוד לאפיק שקלי, ולכן על הביקוש למדד הצמוד.
• אירוע ספציפי בחברה גדולה - הורדת דירוג, חשש לקושי תזרימי או הסדר חוב בסדרה בעלת משקל גבוה משפיעים על המדד כולו.
• זרימת כספים לקרנות - כניסות ויציאות גדולות של כסף מקרנות שעוקבות אחרי המדד יוצרות לחץ ביקוש או היצע על אותן 60 סדרות בדיוק.

הנקודה האחרונה חשובה במיוחד בשוק מקומי בגודל של תל אביב. כשהרבה קרנות עוקבות אחרי אותו סל צר של סדרות, תנועת כספים גדולה יכולה להשפיע על מחירי הסדרות עצמן - תופעה שמוכרת בשוק כהשפעת מדד.

תל בונד 60 מול מדד מניות - איזה סיכון אתם באמת לוקחים?

הרבה משקיעים מתייחסים לאגרות חוב קונצרניות כאל "מקלט", וזו טעות חשיבה. אגרת חוב קונצרנית אינה אגרת חוב ממשלתית: מאחוריה עומדת חברה, ולחברה יכול להיות קשה לשלם. מנגד, היא גם אינה מניה: המחזיק בה עומד לפני בעלי המניות בתור לקבלת כספו, והתשלומים שלו נקובים ומוגדרים מראש.

לכן מקומו של מדד תל בונד 60 על סקאלת הסיכון הוא באמצע: מעל אגרות חוב ממשלתיות, מתחת למדדי מניות כמו מדד תל אביב 35. בתקופות רגועות תנודתיות המדד נמוכה משמעותית מתנודתיות מדדי מניות, אבל בזמן משבר אשראי המרווחים נפתחים במהירות והתנודתיות מתקרבת לזו של שוק המניות - בדיוק כשהמשקיע מצפה ליציבות.

מי שרוצה לבדוק לא רק את התשואה אלא את התשואה ביחס לסיכון שנלקח, יכול להיעזר בכלי מקובל לכך - למשל מדד שארפ, שמנרמל תשואה מול תנודתיות ומאפשר השוואה בין אפיקים שאינם דומים זה לזה.

💡 טיפ זהב לחוסך לטווח ארוך: אל תניחו שהאפיק הקונצרני הצמוד יגן עליכם בירידות בשוק המניות. באירועים מסוימים שני האפיקים ירדו יחד, ודווקא האגרות הממשלתיות הן שהתנהגו אחרת.

ריכוזיות ענפית - הסיכון שלא רואים בשם המדד

אגרות חוב קונצרניות מונפקות בעיקר על ידי גופים שצריכים חוב בהיקפים גדולים ולטווח ארוך: בנקים, חברות ביטוח, חברות נדל"ן מניב וחברות תשתית ואנרגיה. זה לא מקרי - אלה בדיוק סוגי הפעילות שבנויים על מינוף.

המשמעות היא שמדד שכולל 60 סדרות אינו בהכרח 60 עסקים שונים בענפים מגוונים. מי שקונה חשיפה למדד תל בונד 60 קונה בפועל חשיפה מרוכזת למערכת הפיננסית ולענף הנדל"ן בישראל, ולא פיזור רחב על פני הכלכלה כולה.

לכן שווה לבדוק את הרכב המדד בפועל, ולא להסתמך על השם. נתוני ההרכב, המשקלים והסטטיסטיקה המצרפית מתפרסמים על ידי הבורסה, לרבות נתוני מסחר וסטטיסטיקה של קרנות סל שמאפשרים לראות מה גודל הכספים שעוקבים אחרי מדדי אגרות החוב.

💡 טיפ זהב לבודק הרכב: פתחו את רשימת הסדרות במדד וסדרו אותן לפי שם המנפיק. אם שלושה-ארבעה מנפיקים גדולים חוזרים בכמה סדרות, מספר המנפיקים האפקטיבי במדד קטן בהרבה מ-60.

איך נחשפים למדד בפועל?

קרן מחקה או קרן סל

הדרך הנפוצה היא כלי שעוקב אחרי המדד: קרן סל הנסחרת בבורסה כמו נייר ערך, או קרן נאמנות מחקה שנרכשת לפי שווי נכסיה בסוף היום. שתיהן מחזיקות את הסדרות במשקלים דומים למדד, ומתעדכנות כשהמדד מתעדכן.

בבחירה ביניהן נבדקים בעיקר דמי הניהול, עלויות המסחר, פער העקיבה מול המדד (טעות עקיבה) והיקף הנכסים בקרן. ההבדלים בין כלים שעוקבים אחרי אותו מדד בדיוק יכולים להיות משמעותיים לאורך שנים. השיקולים המלאים בבחירת כלי כזה מפורטים במאמר על בחירת קרן סל מחקה מדד.

קרן אקטיבית באפיק הקונצרני

קיימות גם קרנות נאמנות שאינן עוקבות אחרי המדד אלא בוחרות סדרות בעצמן, לעיתים תוך השוואה למדד כאמת מידה. כאן משלמים דמי ניהול גבוהים יותר בתמורה לניסיון לבחור טוב יותר מהמדד, ואין ודאות שהניסיון יצליח.

רכישה ישירה של סדרות

אפשר גם לקנות סדרות בודדות ישירות בבורסה. זו הדרך היחידה שמאפשרת לתכנן החזקה עד פדיון בתשואה ידועה מראש, אבל היא דורשת בדיקה פרטנית של כל מנפיק, תשומת לב למועדי פדיון ולסחירות, וסכום שמאפשר פיזור אמיתי. מי שקונה שתיים-שלוש סדרות בודדות אינו מפוזר כמו המדד, גם אם כל אחת מהן מדורגת גבוה.

💡 טיפ זהב לתיק קטן: באפיק הקונצרני הפיזור אינו מותרות אלא תנאי. אגרת חוב בודדת שמגיעה להסדר חוב יכולה למחוק חלק ניכר מהכסף, ולכן כלי מפוזר עדיף בדרך כלל על בחירה נקודתית בתיק קטן.

מה תל בונד 60 מלמד על השוק הישראלי?

למדד הזה יש תפקיד שחורג מהשקעות פרטיות. הוא שער ראייה לעלות החוב של החברות הגדולות בישראל: כשהמרווחים במדד מצטמצמים, החברות יכולות לגייס חוב בזול ולהשקיע; כשהמרווחים נפתחים, הגיוסים מתייקרים, פרויקטים נדחים והאשראי מתכווץ.

לכן גורמים מקצועיים בוחנים את המדד לא רק כאפיק השקעה אלא כמדד לחץ. שינוי חד במרווחי החוב הקונצרני מקדים לא פעם שינוי בהתנהגות הריאלית של החברות - בהיקף ההשקעות, בגיוסי ההון ובקצב הפרויקטים החדשים.

מנגד, חשוב לזכור שמדד מקומי מגלם סיכון מקומי מרוכז. משקיע שכל האפיק הסולידי שלו נמצא בישראל חשוף לכלכלה אחת, למטבע אחד ולסביבת ריבית אחת. מי שבונה פיזור גיאוגרפי בתיק המנייתי דרך מדדים בחו"ל - למשל מדד אס אנד פי 500 - שווה שישאל את עצמו אם אותו היגיון נכון גם לחלק שאינו מנייתי.

למי מדד תל בונד 60 עשוי להתאים, ולמי פחות

אין תשובה אחת, אבל יש שאלות שמסדרות את התמונה:

• מהו טווח הזמן שלכם? אם הכסף נחוץ בתוך שנה-שנתיים, מח"מ ארוך במדד עלול לייצר תנודתיות שלא תכננתם.
• מה מטריד אתכם יות- שחיקה של הכסף באינפלציה או ירידה זמנית בשווי? אפיק צמוד מגן מפני הראשון וחשוף לשני.
• האם כבר יש לכם חשיפה לאותם מנפיקים במקום אחר? מי שמחזיק מניות בנקים ומניות נדל"ן בתיק, מוסיף דרך המדד חשיפה לאותם גופים בדיוק, בשכבה אחרת של מבנה ההון.
• מה קורה לכסף הזה בקרן הפנסיה ובקופת הגמל? גופי החיסכון המוסדיים מחזיקים חוב קונצרני מקומי בהיקפים גדולים, וייתכן שהחשיפה שלכם גבוהה ממה שנראה בתיק הפרטי.

השורה התחתונה היא שמדד תל בונד 60 אינו תחליף לפיקדון ואינו תחליף למניות - הוא שכבה נפרדת בתיק, עם סיכון אשראי אמיתי ועם רגישות אמיתית לריבית.

💡 הערה חשובה מהמערכת: המאמר הזה מסביר איך המדד בנוי ואיך קוראים אותו. הוא אינו המלצה לקנות או למכור נייר ערך כלשהו, ואין בו הבטחת תשואה. ההתאמה האישית של אפיק כלשהו לתיק תלויה בנתונים שלכם - טווח, נזילות, מיסוי והתחייבויות קיימות.

שאלות נפוצות

האם אפשר "לקנות את מדד תל בונד 60"?

לא ישירות. המדד הוא מספר מחושב, לא נייר ערך. בפועל נחשפים אליו דרך קרן סל או קרן מחקה שעוקבת אחריו, או ברכישת הסדרות עצמן בבורסה.

מה ההבדל בין תל בונד 60 לתל בונד 20?

תל בונד 20 כולל 20 סדרות בלבד - הגדולות והסחירות במיוחד. תל בונד 60 כולל את אותן 20 סדרות ועוד 40 סדרות נוספות מתל בונד 40, ולכן הוא רחב יותר וכולל מנפיקים נוספים.

האם המדד מוגן מהפסד?

לא. ההצמדה מגנה מפני שחיקת המחירים בלבד. שווי המדד עולה ויורד עם הריבית ועם מרווחי הסיכון, וסדרה שמגיעה להסדר חוב עלולה לפגוע במחזיקים.

מה קורה למדד כשהריבית עולה?

בדרך כלל הוא יורד, וככל שהמח"מ ארוך יותר הירידה חדה יותר. בו בזמן, התשואה לפדיון של הסדרות במדד עולה - כלומר מי שנכנס אחרי הירידה מקבל תשואה חזויה גבוהה יותר.

איפה בודקים את ההרכב והנתונים העדכניים?

בעמוד נתוני המדדים באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שבו מתפרסמים שער המדד, הרכב הסדרות ונתוני מסחר. שם גם מפורסמים עדכוני ההרכב במועדי העדכון.

האם המדד מתאים לכסף שצריך בעוד חצי שנה?

בדרך כלל פחות. לטווח קצר מאוד, תנודתיות של אגרות חוב באורך בינוני יכולה להיות גדולה מהתשואה הצפויה באותה תקופה, ולכן מקובל לשקול לכסף כזה מכשירים קצרים בהרבה.

סיכום

מדד תל בונד 60 הוא הדרך התמציתית ביותר להביט על החוב הקונצרני הצמוד בישראל: 60 סדרות אגרות חוב של החברות הגדולות בשוק המקומי, כולן צמודות למדד המחירים לצרכן, כולן נבחרות לפי אמות מידה של דירוג, גודל וסחירות. הוא מספק תשואה ריאלית מוגדרת מראש למי שמחזיק עד פדיון, אבל מגלם שני סיכונים שאין לטשטש - רגישות לריבית לפי המח"מ, וסיכון אשראי של מנפיקים שמרוכזים בעיקר במערכת הפיננסית ובענף הנדל"ן.

מי שמבין את שלושת המספרים - תשואה לפדיון, מרווח ומח"מ - ומסתכל על הרכב המדד ולא רק על שמו, מחזיק בכל מה שדרוש כדי להחליט אם ובאיזה שיעור האפיק הזה שייך לתיק שלו.

מקורות

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדים, שערים והרכבים: market.tase.co.il - נבדק ב-16.09.2026.
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - סטטיסטיקה ונתוני קרנות סל: tase.co.il - נבדק ב-16.09.2026.