הבורסה לניירות ערך בתל אביב - תפקידה ושירותיה

מה בדיוק הבורסה בתל אביב, ומאיפה היא הגיעה?

הבורסה היא המקום שבו נפגשים בישראל קונים ומוכרים של ניירות ערך. השם המלא שלה הוא הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ. בעולם היא מוכרת בראשי התיבות TASE (קיצור של השם האנגלי, הבורסה של תל אביב). נייר ערך הוא מסמך שמייצג זכות כספית: חלק בחברה, הלוואה לחברה או למדינה, או זכות לקנות משהו בעתיד.

מהעלייה של שנות ה-30 ועד 1953

שורשי הבורסה נמצאים בעלייה מאירופה בשנות ה-30. באותה תקופה עלו לארץ יהודים שעסקו במסחר ובבנקאות. הם ברחו מארצות שסבלו מרדיפה של גרמניה הנאצית. העלייה הזו הביאה איתה ידע וניסיון, ובעקבותיה החל כאן מסחר בניירות ערך. זמן קצר אחרי הקמת המדינה, בשנת 1953, המסחר הזה התמסד. כך נוצרה חברה אחת שמארגנת את כל המסחר בניירות ערך בישראל.

איפה הבורסה יושבת היום?

מאז 2014 הבורסה נמצאת ברחוב אחוזת בית 2 בתל אביב. לאורך השנים היא החליפה כמה בניינים, וכולם היו בתל אביב. רבים מתבלבלים ומחפשים אותה בגבול רמת גן ותל אביב, ליד תחנת הרכבת תל אביב סבידור מרכז. הבניין שם נקרא גם הוא "הבורסה", אבל הוא מרכז עסקים. בין היתר פועלת בו בורסת היהלומים, שאין לה קשר לבורסה לניירות ערך.

מחברה ללא מטרות רווח לחברה שנסחרת בעצמה

רוב שנותיה פעלה הבורסה כחברה שלא למטרות רווח. בשנים האחרונות היא עברה תהליך שהפך אותה לחברה למטרות רווח. לקראת סוף 2019 החלו המניות של הבורסה עצמה להיסחר בבורסה. במילים פשוטות: היום אפשר לקנות חלק מהבורסה, באותה דרך שקונים חלק מכל חברה ציבורית אחרת.

מי קונה, מי מוכר ומה זו חברה ציבורית?

בבורסה מתבצע מסחר בניירות ערך בין רוכשים למוכרים, והיא רק מארגנת את המפגש ביניהם. בישראל, בשונה ממדינות רבות, יש רישיון לבורסה אחת בלבד. למרות זאת, הרשות להגבלים עסקיים, שנקראת היום רשות התחרות, קבעה בשנת 1994 שהבורסה איננה מונופול בשוק הזה.

מי המוכרים ומי הקונים?

המוכרים בבורסה הם חברות שמנפיקות ניירות ערך או אנשים שכבר מחזיקים בהם. חברה יכולה להנפיק מניות ולהציע אותן לציבור. בעל מניות יכול להחליט למכור חלק מהן לקונים חדשים. הקונים יכולים להיות משקיעים חדשים לגמרי, או משקיעים ותיקים שמוסיפים לתיק שלהם.

גם חברות קונות מניות של חברות אחרות. לפעמים חברה אחת קונה כל כך הרבה מניות של חברה שנייה, שהיא שולטת בה. כך נוצרות קבוצות של חברות שמחוברות זו לזו דרך החזקות.

מה הופך חברה ל"ציבורית"?

חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה נקראת חברה ציבורית, או תאגיד מדווח. דוגמה מוכרת היא אל על. המניות שלה נסחרות בבורסה בתל אביב, ולכן כל אדם או קבוצה יכולים לקנות חלק ממנה. מאחר שבחברה כזו יש משקיעים רבים, חוק החברות מטיל עליה חובות גילוי מחמירות. היא חייבת לפרסם דוחות, אירועים מהותיים ושינויים בהנהלה.

גם נושאי המשרה בחברה, למשל הדירקטורים, חייבים בחובות אמונים וזהירות. החובות האלה חלות כלפי בעלי המניות, כלפי מי שהחברה חייבת להם כסף ועוד. את הדיווחים של החברות הציבוריות אפשר לקרוא במערכת מאיה, מערכת הדיווחים של הבורסה.

מתי הבורסה פתוחה?

הבורסה פועלת בימי חול בלבד, וסגורה בשבת ובחגי ישראל. במשך שנים רבות הבורסה לא פעלה גם ביום שישי, כי בישראל הוא נחשב יום עסקים קצר. המסחר התקיים בימים ראשון עד חמישי. במקביל עלו שוב ושוב הצעות להשוות את ימי המסחר לבורסות רבות בעולם. שם המסחר מתקיים בימים שני עד שישי, והבורסה סגורה בשבת ובראשון.

ההחלטה על המעבר למודל הזה התקבלה, ולכן הלוח שלמטה הוא הלוח שפעל במשך השנים. לפני כל פעולה כדאי לבדוק באתר הבורסה את ימי המסחר ושעותיו העדכניים.

שעות המסחר בלוח הקלאסי

בימים שני עד חמישי נמשך המסחר מ-9:00 עד 17:35, וביום ראשון מ-9:00 עד 16:35. בשני המקרים המסחר בנגזרים התחיל מאוחר יותר, בשעה 9:30. נגזרים הם מוצרים שהמחיר שלהם "נגזר" ממחיר של נכס אחר, למשל ממדד מניות.

מקור: לוח המסחר כפי שפורסם על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הלוח העדכני מופיע באתר הבורסה.

איך נראה יום מסחר בבורסה, שלב אחרי שלב?

יום המסחר מתחלק לחמישה שלבים, ובכל שלב המחיר נקבע בדרך אחרת. חשוב להכיר אותם כי פקודה שנשלחת בשלב לא נכון עלולה להתבצע במחיר שלא ציפיתם לו. השלבים הם:

1. טרום פתיחה: 9:00 עד 9:10.
2. פתיחה: 9:45 עד 9:50.
3. רצף: 9:45 עד 16:16.
4. טרום נעילה: 16:16 עד 16:25.
5. נעילה: 16:25 עד 16:30.

מקור: סדר שלבי המסחר כפי שפורסם על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

שלב ראשון: טרום פתיחה

בטרום הפתיחה עוד לא מתבצעות עסקאות, אלא רק נאספות פקודות. הבנקים והברוקרים מזינים למערכת את פקודות הקנייה והמכירה שקיבלו מהלקוחות. ברוקר הוא גוף שמעביר פקודות לבורסה בשם המשקיע. המערכת מאזנת בין הביקוש להיצע של כל מניה, ולפי זה קובעת לה מחיר תיאורטי.

שלב שני: פתיחה

בשעה 9:45 נקבע שער הפתיחה, וכל הפקודות שנאספו עד אז מתבצעות לפיו. זה נכון גם כשמחיר הפתיחה גבוה או נמוך מהמחיר שבו ננעל המסחר אתמול. לכן מי ששלח פקודה בבוקר צריך לזכור שהמחיר עשוי לקפוץ בין יום ליום.

שלב שלישי: רצף

שלב הרצף הוא הארוך ביותר ביום, והוא מתחיל מיד אחרי עסקאות הפתיחה. בשלב הזה מתקיים רוב המסחר שרואים על המסך. יש לו ארבעה מאפיינים עיקריים:

1. מסחר דו צדדי ואנונימי: הקונה לא יודע מי המוכר, והמוכר לא יודע מי הקונה. המחיר של כל עסקה נקבע בנפרד, והוא לא קובע את מחיר העסקה הבאה.
2. סימולטניות: המסחר באותה מניה מתנהל בו זמנית. עשרות ואפילו מאות קונים ומוכרים פועלים באותו רגע.
3. פקודות: בשלב הזה פועלים שני סוגי פקודות עיקריים, פקודת הגבלת מחיר ופקודת שוק. עליהן בהרחבה בסעיף הבא.
4. רציפות: אפשר לשלוח פקודות לאורך כל השלב, ולהגיב למה שקורה בשוק בזמן אמת.

דוגמה למסחר הדו צדדי: שער הפתיחה של מניית אל על נקבע על 1,600 אגורות, כלומר 16 שקל. בשלב הרצף מופיעה הצעת מכירה ב-1,580 אגורות, והיא נקנית מהר. קצת אחר כך מופיעה הצעה ב-1,600 אגורות, וגם היא נקנית. ההצעה הזולה לא גררה את כל השוק כלפי מטה. כל עסקה עמדה בפני עצמה.

שלב רביעי: טרום נעילה

בין 16:16 ל-16:25 נקבע שער הנעילה של כל מניה, לפי ממוצע העסקאות ב-30 הדקות האחרונות של המסחר. הממוצע הזה נחשב רק אם המחזור המצטבר בחצי השעה הזו עבר רף מסוים. מחזור הוא הסכום הכולל של העסקאות שבוצעו. הרף תלוי בגודל החברה.

אם המחזור לא עבר את הרף, שער הנעילה נקבע לפי העסקאות שבוצעו לאורך כל יום המסחר.

מדד המעו"ף, שמוכר היום בשם ת"א 35, כולל את מניות 35 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה. בשלב הזה עדיין מתקיים מסחר, אבל רק לפי שער הנעילה. אין בו הגבלת מינימום על גודל הפקודה.

שלב חמישי: נעילה

בחמש הדקות האחרונות, בין 16:25 ל-16:30, מתבצעות העסקאות האחרונות של היום לפי שער הנעילה. בשעה 16:30 נסגרת אפשרות המסחר, ובזה מסתיים יום המסחר. שער הנעילה הוא המספר שמופיע למחרת בעיתון ובאתרי החדשות כ"מחיר המניה אתמול".

אילו פקודות אפשר לתת, ומה ההבדל ביניהן?

שתי הפקודות הנפוצות ביותר הן פקודת הגבלת מחיר ופקודת שוק. פקודה היא הוראה שאתם נותנים לבנק או לברוקר: מה לקנות, כמה, ובאיזה מחיר. ההבדל בין שתי הפקודות הוא כמה שליטה יש לכם על המחיר. מדריך מפורט לכל הסוגים נמצא בעמוד על מסחר בבורסה בסיכון נמוך, שם מוסבר גם איך פקודות עוזרות להגביל הפסד.

פקודת הגבלת מחיר (לימיט)

פקודת הגבלת מחיר מאפשרת לכם לקבוע מראש את המחיר הגבוה ביותר שתשלמו, או הנמוך ביותר שתקבלו. בקנייה אתם קובעים תקרה. במכירה אתם קובעים רצפה. אם השוק לא מגיע למחיר שקבעתם, הפקודה לא מתבצעת.

דוגמה בקנייה: שער הפתיחה של אל על הוא 1,600 אגורות. משקיע שרוצה לקנות נותן פקודה לקנות "עד 1,600 אגורות למניה". אם המחיר עולה מעל זה, הפקודה שלו לא תתבצע.

דוגמה במכירה: משקיע אחר מחזיק מניות אל על ונותן פקודת מכירה ב-1,590 אגורות. המניות שלו יימכרו כל עוד המחיר לא יורד מתחת ל-1,590 אגורות. אם המניה צונחת מתחת לזה, המכירה לא תתבצע ותתבטל.

פקודת שוק

פקודת שוק מוצמדת לשער הפתיחה, כל עוד לא בוצע מסחר בשלב הפתיחה. כלומר, אתם אומרים "תקנו או תמכרו לי במחיר שייקבע בפתיחה". דוגמה: מחזיק מניות אל על נותן פקודת שוק, והמניות שלו יימכרו בשער הפתיחה, 1,600 אגורות. אם בשער הפתיחה לא היו מספיק קונים, הפקודה עוברת לשלב הרצף. שם היא מוצעת לקונים בשער שנקבע בפתיחה.

מינימום של 2,000 שקל בשלב הרצף

בשלב הרצף כל פקודת קנייה או מכירה צריכה להיות בשווי של 2,000 שקל לפחות. זה פרט קטן שמפתיע מתחילים רבים. בשלב טרום הנעילה, לעומת זאת, אין מינימום כזה.

דוגמה מהחיים: זוג בשנות השלושים ששוכר דירה בפתח תקווה. ביחד הם מכניסים 21,000 שקל בחודש, ומפנים 1,200 שקל בחודש לחיסכון לדירה. הם רוצים לקנות כל חודש מניות של חברה גדולה. פקודה של 1,200 שקל לא תתקבל בשלב הרצף, כי היא מתחת ל-2,000 שקל.

בפועל, לזוג הזה יש שתי דרכים פשוטות: לקנות בסוף היום, או לחכות חודש ולקנות פעם בחודשיים.

כמה עולה קנייה של 200 מניות?

הפרש של 20 אגורות למניה נשמע זניח, אבל על 200 מניות הוא כבר 40 שקל. המחשה עם אותה מניית אל על: משפחה עם שני ילדים חוסכת לבר המצווה של הבן הבכור, ורוצה לקנות 200 מניות.

אילו ניירות ערך נסחרים בבורסה?

מניות הן המוצר המוכר ביותר בבורסה, אבל הן רק חלק ממה שנסחר בה. נכון לשנת 2020 נסחרו בבורסה מניות, אגרות חוב, ניירות ערך המירים, תעודות סל ונגזרים. את רשימת ניירות הערך המלאה אפשר לראות באתר הבורסה. להלן הסבר קצר על כל סוג.

מניות

מניה היא חלק בבעלות על חברה. מי שמחזיק 100 מניות מתוך 1,000 מניות של חברה, מחזיק 10% ממנה. החזקה במניות נותנת כמה זכויות עיקריות:

1. הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות, והשפעה על מה שקורה בחברה.
2. קבלת דיבידנד, כלומר חלק מהרווחים שהחברה מחלקת מדי פעם לבעלי המניות.
3. השפעה על קבלת ההחלטות, כולל בחירת הדירקטורים שיכהנו בדירקטוריון.
4. שליטה בפועל בחברה למי שמחזיק יותר מ-50% מהמניות.

חוק החברות מגדיר בעל שליטה גם במצבים מסוימים שבהם מישהו מחזיק פחות מ-50%. זה קורה כשאין בחברה אף אחד שמחזיק יותר מחצי מהמניות. לצד הזכויות, יש גם חובות שחלות על בעלי המניות.

מי שקיבל מניות או אופציות ממקום העבודה מכיר את זה מקרוב. בעמוד על אופציות לעובדים מוסבר איך מחשבים כמה הן שוות בפועל.

אגרות חוב (אג"ח)

אגרת חוב היא הלוואה שאתם נותנים למדינה או לחברה, בתמורה להחזר בתוספת ריבית. המחזיק באג"ח הוא בעצם מלווה. החוב מוחזר לו בתאריך שנקבע מראש. בבורסה נסחרים שני סוגי אג"ח, לפי מי שהנפיק אותם:

1. אג"ח ממשלתי: המדינה מקבלת כסף מהמשקיע, ומתחייבת להחזיר אותו עם ריבית בתאריך מסוים.
2. אג"ח קונצרני (אג"ח חברות): חברה מגייסת כסף לפעילות השוטפת שלה, ומתחייבת להחזיר אותו עם ריבית.

הסיבה פשוטה: מדינה כמעט לא מגיעה למצב שבו אינה יכולה להחזיר חוב, ולכן היא משלמת ריבית נמוכה יותר. לחברה יש סיכון גבוה יותר להגיע לחדלות פירעון, כלומר למצב שאין לה כסף להחזיר. כדי לפצות על הסיכון, היא משלמת ריבית גבוהה יותר.

ניירות ערך המירים

נייר ערך המיר הוא נייר שאפשר להחליף בנייר ערך אחר, בדרך כלל במניה. ההחלפה אפשרית כשעומדים בתנאים שקבועים בתקנון הבורסה. בבורסה בישראל נסחרים בין היתר שלושה סוגים:

1. כתבי אופציה.
2. אופציות רכש ומכר על מניות.
3. אג"ח להמרה.

כתבי אופציה

כתב אופציה נותן זכות לקנות מניה של החברה במחיר שנקבע מראש. הכסף משולם בשני שלבים: פעם בקניית הכתב, ופעם במימוש שלו והפיכתו למניה. אם מחיר המימוש גבוה ממחיר המניה בשוק, לא כדאי לממש. אם הוא נמוך ממחיר השוק, כדאי מאוד לממש. אורך החיים של כתבי אופציה בבורסה מוגבל, ובדרך כלל נע בין שנה לארבע שנים.

אופציות רכש ומכר (קול ופוט)

אופציית רכש מרוויחה כשהמניה עולה, ואופציית מכר מרוויחה כשהמניה יורדת. אופציית רכש נקראת גם "קול", ואופציית מכר נקראת "פוט". כל משקיע יכול לקנות או למכור אופציות כאלה.

דוגמה לאופציית רכש: מניית Google נסחרת ב-50 דולר. יש בשוק אופציה עם מחיר מימוש של 45 דולר, שפוקעת בעוד שנתיים. האופציה הזו תעלה יותר מ-5 דולר. אחרת, אפשר היה לקנות אותה, לשלם 45 דולר, ולקבל מיד מניה ששווה 50. משקיע קונה את האופציה ב-10 דולר. אחרי שנתיים המניה עלתה ל-100 דולר. הוא משלם 45 דולר ומקבל מניה ששווה 100.

דוגמה לאופציית מכר: מניית Google נסחרת ב-100 דולר, ומשקיע מעריך שהיא תרד ל-30 דולר. הוא קונה אופציית מכר ב-20 דולר, עם מחיר מימוש של 90 דולר, שפוקעת בעוד שנה. אם המניה אכן יורדת ל-30 דולר, הוא קונה אותה ב-30 ומוכר אותה ב-90. הוא מרוויח 60 דולר, ואחרי שמורידים את 20 הדולר ששילם, נשארים לו 40 דולר. אם המניה נשארת ב-100 דולר, הוא מפסיד את 20 הדולר ששילם על האופציה.

הרעיון של רווח מירידות מופיע גם בכלים אחרים. בעמוד על רווחים מירידות בבורסה יש השוואה בין הדרכים, ובעמוד על מכירה בחסר (שורט) מוסבר למה הסיכון שם גבוה במיוחד.

אג"ח להמרה

אג"ח להמרה הוא שילוב של אגרת חוב וכתב אופציה, שאפשר להחליף במניות. יחס ההמרה נקבע מראש. כשמגיע המועד שנקבע, המחזיק מחליט אם להמיר את האג"ח למניות לפי היחס הזה, או להמשיך להחזיק אותו כהלוואה.

תעודות סל ומוצרי מדדים

תעודת סל מאפשרת להשקיע במדד שלם בפעולה אחת. בעולם הן מוכרות בשם ETF (קרן סל שנסחרת בבורסה). תעודות סל הן תעודות התחייבות שדומות באופיין לאג"ח, וגופים פיננסיים שונים מנפיקים אותן. הן עוקבות אחרי נכסי בסיס כמו שער מטבע חוץ, מדדי מניות, סחורות ומדדי אג"ח.

דוגמה: תעודת סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 35. המשקיע "כאילו" קונה מניות של כל 35 החברות הגדולות בבורסה. כשהמניות שלהן עולות, ההשקעה עולה בהתאם. כשהן יורדות, היא יורדת. את הרכב המדדים ונתוני המסחר שלהם אפשר לבדוק באתר הבורסה.

נגזרים פיננסיים

נגזר הוא מוצר שהמחיר שלו נקבע לפי מחיר של נכס אחר, שנקרא נכס בסיס. נגזרים מאפשרים לפזר סיכון, כי ההשקעה צמודה לנכס בסיס ולא למניה אחת. רוב הנגזרים בבורסה הם אופציות רכש או מכר על מדד ת"א 35 ועל שער השקל מול הדולר. מיעוט מהם הם חוזים עתידיים ואופציות עתידיות. מי שרוצה להבין לעומק את המסחר באופציות על המדד ימצא הסבר בעמוד על מסחר באופציות מעוף.

מה עולה כסף, ואיפה מתחילים טועים?

הבורסה גובה עמלה על כל פעולה שמתבצעת בה. החברים בבורסה, כלומר הבנקים ובתי ההשקעות שסוחרים בה, משלמים לה עמלה. גם החברות שהנפיקו בה ניירות ערך משלמות עמלה. מעבר לזה, הבנק או בית ההשקעות שבו פתחתם חשבון גובים מכם עמלות משלהם. לכן כדאי להשוות לפני שבוחרים איפה לפתוח חשבון, כפי שמוסבר בעמוד על פתיחת חשבון מסחר בבורסה.

איך עמלה קטנה הופכת לגדולה?

עמלה קבועה פוגעת הכי הרבה במי שקונה בסכומים קטנים ולעיתים קרובות. קחו בן חמישים שמתכנן פרישה ומשקיע 3,000 שקל בכל רבעון. אם כל פעולה עולה לו סכום קבוע, ארבע פעולות בשנה עולות פי ארבעה מפעולה אחת גדולה בשנה. לפני שמתחילים, כדאי לבקש מהבנק את רשימת העמלות המלאה ולחשב את העלות השנתית.

טעויות נפוצות של משקיעים מתחילים

רוב הטעויות של מתחילים נובעות מאי הכרת שלבי המסחר והפקודות. אלה החמש הנפוצות:

1. שליחת פקודת שוק בבוקר בלי לזכור שמחיר הפתיחה יכול להיות רחוק ממחיר הנעילה של אתמול.
2. ניסיון לבצע פקודה קטנה מ-2,000 שקל בשלב הרצף, והתפלאות שהיא לא התקבלה.
3. קניית אופציות בלי להבין שיש להן תאריך פקיעה, ושהן יכולות להיגמר בשווי אפס.
4. השקעה במניה אחת במקום פיזור, למשל דרך תעודת סל על מדד.
5. מסחר תכוף מדי, שבו העמלות אוכלות חלק גדול מהרווח.

מסחר תכוף מושך במיוחד בתחילת הדרך. בעמוד על סוחרי יום בבורסה מוסבר למה זה רחוק מלהיות דרך קלה להתעשר. מי שמתעניין בקריאת גרפים ימצא את היסודות בעמוד על ניתוח טכני של שוק ההון.

סיכום: מה כדאי לקחת מכל זה?

הבורסה בתל אביב היא זירה מסודרת עם שעות, שלבים וכללים, ומי שמכיר אותם נכנס אליה עם הרבה פחות הפתעות. המספרים שעולים ויורדים בחדשות הם תוצאה של מסחר בין קונים ומוכרים אנונימיים, בחמישה שלבים קבועים. המחיר נקבע בבוקר בשער הפתיחה, משתנה לאורך שלב הרצף, ומתייצב בשער הנעילה. מניות נותנות בעלות, אג"ח הוא הלוואה, ואופציות ונגזרים מאפשרים להרוויח מעליות או מירידות, עם סיכון גבוה יותר.

מי שמעולם לא השקיע בבורסה יכול להתחיל מהבסיס: להבין את סוגי הפקודות, לבדוק עמלות ולקרוא את הדיווחים של החברות. רבים בוחרים בליווי מקצועי בהשקעות הראשונות, עד שהכללים הופכים להרגל.

קראו גם: בורסת תל אביב אחרי שנתיים של עליות: מה לבדוק

שאלות נפוצות

אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי שמתחיל להכיר את הבורסה. התשובות קצרות, ומפנות לסעיפים המפורטים במאמר.

האם יש בישראל עוד בורסה לניירות ערך?

לא, הבורסה בתל אביב היא החברה היחידה בישראל עם רישיון למסחר בניירות ערך. למרות זאת, רשות התחרות קבעה בשנת 1994 שהיא איננה מונופול בשוק הזה.

איפה נמצאת הבורסה?

הבורסה יושבת ברחוב אחוזת בית 2 בתל אביב מאז 2014. הבניין ליד תחנת הרכבת סבידור מרכז הוא מרכז עסקים שבו פועלת בורסת היהלומים, והוא לא הבורסה לניירות ערך.

מה ההבדל בין שער הפתיחה לשער הנעילה?

שער הפתיחה נקבע בשעה 9:45 לפי הפקודות שנאספו בבוקר, ושער הנעילה נקבע בסוף היום. שער הנעילה מחושב לפי ממוצע העסקאות ב-30 הדקות האחרונות, אם המחזור עבר את הרף. במניות המעו"ף הרף הוא 400,000 שקל, ובשאר המניות 100,000 שקל.

האם אפשר לקנות מניות בסכום קטן?

כן, אבל לא בשלב הרצף, שבו המינימום לפקודה הוא 2,000 שקל. בשלב טרום הנעילה אין הגבלת מינימום, ואפשר לקנות שם בסכום קטן יותר לפי שער הנעילה.

מה ההבדל בין אג"ח ממשלתי לאג"ח של חברה?

אג"ח ממשלתי נחשב בטוח יותר, ולכן הריבית עליו נמוכה יותר. חברה יכולה להגיע לחדלות פירעון בסבירות גבוהה יותר ממדינה, ולכן היא משלמת ריבית גבוהה יותר כדי למשוך משקיעים.

כמה זמן חי כתב אופציה?

כתבי אופציה שנסחרים בבורסה חיים בדרך כלל בין שנה לארבע שנים. אחרי מועד הפקיעה, כתב שלא מומש מאבד את ערכו.

האם הבורסה עצמה נסחרת בבורסה?

כן, מאז סוף 2019 המניות של הבורסה נסחרות בה. זה קרה אחרי שהבורסה עברה מחברה שלא למטרות רווח לחברה למטרות רווח.

מקורות

הנתונים במאמר נשענים על גופים רשמיים בלבד. את לוח המסחר העדכני ואת רשימת ניירות הערך כדאי תמיד לבדוק ישירות באתר הבורסה.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב: נתוני מדדי הבורסה
• בנק ישראל: שווקים פיננסיים

כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.