מדד נאסד"ק 100 - איך משקיעים בו מישראל

מה זה בעצם מדד נאסד"ק 100 (Nasdaq 100)?

מדד הוא מספר אחד שמסכם את השינוי במחיר של קבוצת ניירות ערך. במקום לעקוב אחרי מאות מניות אחת אחת, מחשבים ערך אחד שמייצג את כולן. כך אפשר לומר במשפט אחד אם קבוצת החברות עלתה או ירדה. הרעיון דומה למדד המחירים לצרכן. ההבדל הוא שבמקום סל של לחם, חלב ושכר דירה, הסל כאן בנוי ממניות.

נאסד"ק היא בורסה אמריקאית שהוקמה בשנת 1971. מראשית דרכה היא התמחתה בחברות צעירות ובחברות טכנולוגיה. נסחרים בה אלפי ניירות ערך, וכולם יחד מרכיבים מדד רחב שנקרא נאסד"ק הרכיב הכולל.

נאסד"ק 100 ממוקד בהרבה. הוא בוחר מתוך כל הנסחרים בבורסה רק את 100 החברות הגדולות ביותר שאינן פיננסיות. אלה החברות היחידות שהוא מודד.

ההבדל הזה חשוב, כי כשמדווחים בחדשות על "עלייה בנאסד"ק", לא תמיד ברור לאיזה מדד הכוונה. בתקופות מסוימות הפער בין השניים אינו קטן. סקירה על המדד הרחב ועל ההיסטוריה של הבורסה עצמה מופיעה בעמוד מדד הנאסד"ק.

איך המדד התנהג לאורך השנים?

בעשר השנים שעד ספטמבר 2026 עלה המדד ב-514 אחוזים, אבל הדרך כללה גם ירידות חדות. הנתונים מתייחסים לרמת המדד עצמו בדולרים. הם לא כוללים דמי ניהול, עמלות, מסים או שינויים בשער הדולר מול השקל. לכן התשואה של משקיע ישראלי בפועל תהיה שונה.

מקור הנתונים: הפדרל ריזרב של סנט לואיס, עודכן 17.09.2026.

מספרים כאלה מושכים עין, ולכן חשוב לקרוא אותם נכון. תשואה של תקופה מסוימת תלויה מאוד בנקודת ההתחלה ובנקודת הסיום. מי שנכנס למדד ממש לפני מפולת חיכה שנים עד שחזר לנקודת הכניסה. העבר אינו הבטחה לעתיד, וזה נכון במיוחד במדד מרוכז.

מה כלול במדד - ואיזו חברה דווקא לא תיכנס אליו?

כדי להיכנס למדד, חברה צריכה לעמוד בכמה תנאי סף מוגדרים, ולא מספיק שהיא גדולה ומוכרת. חברת ענק שנסחרת בבורסה אחרת, או בנק גדול שנסחר בנאסד"ק, לא ייכללו בו. התנאים האלה הם שמעצבים את אופי המדד.

מהם תנאי הכניסה?

יש חמישה תנאים מרכזיים, וחברה שלא עומדת באחד מהם נשארת בחוץ. הנה הם:

1. רישום בבורסת נאסד"ק. חברה שנסחרת בבורסת ניו יורק לא תיכנס למדד, גדולה ככל שתהיה. כך למשל מניית טבע, שנסחרת בניו יורק ובתל אביב, אינה חלק מהמדד.
2. אי השתייכות לסקטור הפיננסי. בנקים, חברות ביטוח וחברות אחזקה פיננסיות אינם נכללים, לפי הגדרת המדד.
3. תקופת מסחר מינימלית. נייר ערך חדש צריך תקופה של מסחר סדיר לפני שהוא נחשב מועמד. חברה שהשלימה רק עכשיו הנפקה ראשונה לציבור תחכה בתור. על ההבדל בין הנפקה לציבור להנפקה פרטית אפשר לקרוא בעמוד ההבדלים בין הנפקה פרטית לציבורית.
4. סחירות מינימלית. נדרש מחזור מסחר יומי ממוצע ברמה מסוימת. כך המדד לא כולל מניות שקשה לקנות ולמכור.
5. מצב תקין. המניה אינה בהליך פשיטת רגל, והדוחות הכספיים שלה מוגשים בזמן.

איך ההרכב נראה בפועל?

רוב שווי המדד מגיע מחברות טכנולוגיה, תקשורת ואינטרנט ומחברות צריכה גדולות. יש בו גם חברות תעשייה, בריאות ומזון, אבל הן חלק קטן מהשווי הכולל. חלק מהחברות המוכרות ביותר בעולם נמצאות בו, וביניהן גם חברות שמשקיעים ישראלים מכירים כמניה בודדת, כמו מניית טסלה.

יש נקודה שמפתיעה רבים. המדד סופר ניירות ערך ולא חברות. לכן חברה אחת יכולה להופיע בו בשתי סדרות מניות שונות. בגלל זה מספר ניירות הערך במדד יכול לעלות מעט על 100.

מתי ההרכב מתעדכן?

פעם בשנה, בדצמבר, נערך עדכון שבו נכנסות חברות שגדלו ויוצאות חברות שקטנו. גם חברה שהפסיקה לעמוד בתנאים יוצאת בעדכון הזה. בין העדכונים השנתיים מתבצעות התאמות משקל תקופתיות. יש גם שינויים חריגים, למשל כשחברה במדד נמחקת מהמסחר או נרכשת.

איך נקבע המשקל של כל מניה במדד?

חברה גדולה יותר מקבלת משקל גדול יותר, ולכן גם משפיעה יותר על התנועה היומית של המדד. זה מה שנקרא מדד משוקלל שווי שוק. שווי שוק הוא מחיר המניה כפול מספר המניות של החברה. ככל שהשווי גבוה יותר, כך החלק של החברה בסל גדול יותר.

דוגמה פשוטה: חברה שמשקלה במדד 8% עולה ביום אחד ב-10%. היא לבדה מוסיפה למדד קרוב ל-0.8%. זה קורה גם אם כל 99 החברות האחרות לא זזו בכלל.

למדד יש גם מנגנון שמגביל את התופעה. כשהמשקל המצטבר של החברות הגדולות עובר רף מסוים, מבצעים התאמה. משקלן יורד, והעודף מתחלק בין שאר המניות. המטרה היא למנוע מצב שבו מדד של 100 חברות מתנהג כמו סל של ארבע או חמש מניות.

גם אחרי ההתאמות, נאסד"ק 100 נשאר מדד מרוכז. עשר החברות הגדולות אחראיות לחלק ניכר מהתנועה שלו. בזה הוא שונה ממדד תל אביב 35, שגם הוא משוקלל לפי שווי, אבל עם מגבלות משקל אחרות והרכב ענפי שונה לגמרי. הוא שונה גם ממדד הדאו ג'ונס (Dow Jones), שחריג בכך שהוא משוקלל לפי מחיר המניה ולא לפי שווי החברה.

במה נאסד"ק 100 שונה ממדדים מרכזיים אחרים?

מספר החברות במדד לבדו לא אומר כמה הוא מפוזר. מדד של 100 חברות, בלי סקטור פיננסי ועם ריכוז גבוה, יכול להיות תנודתי יותר ממדד של 500 חברות. הטבלה משווה חמישה מדדים מוכרים לפי ארבעה נתונים בסיסיים.

מקור: הבורסה לניירות ערך בתל אביב ופרסומי מנהלי המדדים הזרים, נבדק 16.09.2026. מדד תל אביב 35 החל לפעול בשנת 1992 עם 25 מניות, והורחב ל-35 מניות בשנת 2017.

מי שרוצה להכיר את הבסיס הרחב של השוק האמריקאי ימצא הסבר מסודר בעמוד מדד S&P 500. מי שמתעניין בשוק היפני ובחישוב לפי מחיר מניה יכול להשוות למדד ניקיי היפני.

איך משקיעים בנאסד"ק 100 מישראל?

אי אפשר לקנות מדד, כי מדד הוא מספר ולא נכס. מה שקונים בפועל הוא מוצר פיננסי שמתחייב לעקוב אחרי המדד. מישראל יש ארבע דרכים עיקריות לעשות את זה. הן שונות זו מזו בעלות, בנזילות ובמס. מי שרק מתחיל את הדרך בשוק ההון יכול לקרוא קודם את המדריך השקעה במניות.

1. קרן סל או קרן מחקה שנסחרת בתל אביב

זו הדרך הנוחה ביותר, כי קונים בשקלים ובחשבון מסחר ישראלי רגיל. בבורסה בתל אביב נסחרות קרנות שמחקות מדדים זרים, ובהן קרנות שעוקבות אחרי נאסד"ק 100. הקנייה נעשית דרך הבנק או בית ההשקעות, בדיוק כמו קניית מניה בתל אביב. הסבר בסיסי על סוגי המוצרים האלה מופיע בעמוד תעודות סל, קרנות סל, קרנות מחקות.

היתרונות ברורים:

1. אין צורך להמיר שקלים לדולרים.
2. הדיווח לרשות המסים מטופל בדרך כלל על ידי הגוף שמנהל את החשבון.
3. המסחר מתנהל בשעות שבהן הבורסה בתל אביב פתוחה.

יש גם חסרונות. המחזורים בקרנות האלה קטנים יחסית. בשעות שבהן הבורסה בארצות הברית סגורה, המחיר נקבע לפי הערכות ולא לפי המדד עצמו.

כשכמה קרנות מחקות בדיוק את אותו מדד, ההבדלים ביניהן נמצאים בארבעה פרטים:

1. דמי הניהול.
2. עד כמה הקרן צמודה למדד בפועל, מה שנקרא איכות העקיבה.
3. מה הקרן עושה עם הדיבידנדים.
4. האם היא חשופה לשער הדולר או מנטרלת אותו.

הרחבה על אופן הבחירה מופיעה בעמוד קרן סל מחקה מדד - איך בוחרים.

2. קרן זרה בחשבון מסחר בחו"ל

קרנות הסל האמריקאיות הגדולות זולות מאוד בדמי הניהול, אבל הדרך אליהן מסובכת יותר. פותחים חשבון מסחר שמאפשר קנייה ישירה בבורסות בארצות הברית, וקונים שם קרן סל (ETF) שמחקה את נאסד"ק 100. המחזורים בקרנות האלה עצומים, ולכן הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה זניח.

מנגד, יש כמה דברים שצריך לקחת בחשבון:

1. צריך להמיר שקלים לדולרים, ויש עמלות המרה.
2. הדיווח לרשות המסים הוא לפעמים באחריות המשקיע עצמו.
3. יש היבטים נוספים בהחזקת ניירות ערך אמריקאיים בידי מי שאינו תושב ארצות הברית, ושווה לבדוק אותם מראש.

מי ששוקל את הדרך הזו ימצא רקע נוסף בעמוד קרנות נאמנות זרות.

3. מסלול מדדי בקופת גמל להשקעה או בפוליסת חיסכון

היתרון המרכזי כאן הוא דחיית המס: מעבר בין מסלולים בתוך הקופה אינו יוצר חיוב במס. גופים מוסדיים בישראל מציעים מסלולים שמחקים מדדים, ובהם מסלולים שנצמדים למדדי מניות זרים. בחשבון מסחר רגיל, לעומת זאת, כל מכירה ברווח מייצרת חיוב במס באותו רגע.

החיסרון הוא שדמי הניהול בדרך כלל גבוהים מאלה של קרן סל זרה. גם הנזילות שונה. בקופת גמל להשקעה הכסף נזיל, אבל משיכה לפני גיל הזכאות לא מקבלת את הטבת המס המלאה.

4. מסלול מחקה מדדים בחיסכון הפנסיוני

זו ההשקעה הארוכה מכולן, ולכן בה תנודה של שנה אחת משמעותית פחות. בקרן פנסיה ובקופת גמל לתגמולים יש מסלולים שעוקבים אחרי מדדי מניות. בחלק מהגופים אפשר לבחור מסלול שחשוף, בין השאר, לשוק האמריקאי. לא בכל גוף יש מסלול שעוקב רק אחרי נאסד"ק 100, ולכן בודקים את מדיניות ההשקעה של המסלול.

איך ארבע הדרכים נראות זו לצד זו?

אין דרך אחת שעדיפה בכל הפרמטרים, וכל אחת מוותרת על משהו אחר. הטבלה מרכזת את ההבדלים העיקריים.

מה חשוב להבין על מיסוי ועל הדולר?

שני גורמים משפיעים על התשואה שלכם בפועל, ושניהם לא מופיעים בגרף של המדד. הראשון הוא המס על הרווח. השני הוא שער הדולר מול השקל. מי שמתעלם מהם עלול לגלות שהמדד עלה, אבל הכסף בחשבון כמעט לא זז.

מס רווח הון

על רווח ממכירת נייר ערך חל בישראל מס רווח הון בשיעור 25% על הרווח הריאלי. רווח ריאלי הוא הרווח אחרי נטרול עליית מדד המחירים לצרכן, במקרים שבהם ההשקעה שקלית. בנכס שנקוב במטבע חוץ הכללים שונים מעט. לכן שווה לבדוק מראש איך מחושב הרווח בסוג הנייר שקניתם.

על דיבידנד מחברות זרות עשוי להיות מנוכה מס במדינת המקור. זו אחת הסיבות שמשקיעים רבים מעדיפים קרנות שמשקיעות מחדש את הדיבידנד ולא מחלקות אותו.

הנה דוגמה שממחישה את ההבדל בין חשבון מסחר רגיל לבין קופת גמל להשקעה. בת 45 מחיפה הרוויחה 40,000 שקל בהשקעה במדד, ורוצה להעביר את הכסף לאפיק סולידי יותר לקראת לימודים של הבן. לשם הפשטות, נניח שכל הרווח הוא ריאלי.

דחיית המס לא מבטלת אותו, אבל משאירה יותר כסף בהשקעה לאורך הדרך.

חשיפה לדולר

מדד נאסד"ק 100 נקוב בדולרים, ולכן משקיע ישראלי מרוויח או מפסיד גם משינוי בשער הדולר. התשואה בשקלים מורכבת משני חלקים: השינוי במדד והשינוי בשער הדולר מול השקל. אם המדד עלה ב-10% והדולר נחלש ב-10% מול השקל, התשואה בשקלים תהיה קרובה לאפס.

יש קרנות שמציעות חשיפה מנוטרלת מטבע. הן מנסות לבטל את השפעת שער החליפין, וזה עולה כסף. יש קרנות שמשאירות את החשיפה לדולר פתוחה. לפני הקנייה חייבים לבדוק לאיזה סוג שייכת הקרן. זה הפרמטר שיכול להפוך שנה חיובית במדד לשנה שלילית בתיק. הרחבה על הנושא מופיעה בעמוד שקל חזק ודולר זול: מה זה עושה לתיק בחו"ל.

מה הסיכונים שחייבים להכיר?

נאסד"ק 100 נתפס לפעמים כמדד "שתמיד עולה", והתפיסה הזו מטעה. היא נובעת בעיקר מתקופות ארוכות של עליות בשנים האחרונות. אבל למדד יש חמישה סיכונים מוגדרים שראוי להכיר:

1. ריכוז ענפי. אין בו סקטור פיננסי, ויש משקל קטן לתחומים כמו אנרגיה ותשתיות. לכן המדד רגיש במיוחד לאירועים שמשפיעים על טכנולוגיה.
2. ריכוז בכמה מניות. חלק גדול מהמדד יושב בקבוצה קטנה של חברות ענק. דוח כספי מאכזב אחד יכול להזיז את כל המדד.
3. תנודתיות גבוהה. במפולות, מדדי טכנולוגיה ירדו בעבר חזק יותר ממדדים רחבים. התפוצצות בועת הדוט קום בשנת 2000 היא הדוגמה הבולטת: למדד לקח שנים רבות לחזור לשיאו הקודם.
4. רגישות לריבית. חברות שרוב שוויין נשען על רווחים עתידיים נפגעות יותר כשהריבית עולה. הסיבה: כשהריבית גבוהה, רווח עתידי שווה פחות היום.
5. חשיפה למדינה אחת. כל החברות במדד נסחרות בבורסה אמריקאית אחת, תחת רגולציה ומיסוי של מדינה אחת.

יש כלים ציבוריים למדידת הסיכון. כדי להעריך את רמת החשש בשוק האמריקאי בזמן אמת, אפשר לעקוב אחרי מדד הפחד, שמודד את התנודתיות הצפויה בשוק.

איך בונים חשיפה למדד לאורך זמן?

הטעות הנפוצה היא בדרך כלל לא בבחירת הקרן, אלא בתזמון הקנייה והמכירה. משקיעים רבים קונים את המדד אחרי תקופה של עליות חדות, כי אז הוא בכל הכתבות. הם מוכרים אחרי ירידות חדות, כי אז קשה להחזיק. ההתנהגות הזו יכולה להפוך מדד עולה לתשואה שלילית בחשבון האישי.

שתי שיטות מקובלות מנטרלות חלק מהבעיה. שיטה שהוגדרה מראש ונכתבה על נייר שווה יותר מכל תחזית שוק. היא מחליטה בשבילכם בדיוק ברגעים שבהם קשה להחליט.

שיטה ראשונה: הפקדה קבועה כל חודש

מפקידים סכום זהה בכל חודש, וכך קונים יותר יחידות כשהמחיר נמוך ופחות כשהמחיר גבוה. הנה דוגמה של אב לשלושה מבאר שבע, שמפקיד 1,000 שקל בחודש לחיסכון לטווח ארוך, לאורך שלושה חודשים שבהם המחיר קפץ וירד.

העלות הממוצעת ליחידה יצאה נמוכה מממוצע המחירים, בלי לנחש אף פעם מתי לקנות.

שיטה שנייה: אחוז קבוע מהתיק וחזרה אליו

מגדירים מראש איזה אחוז מהתיק מושקע במדד, ופעם בתקופה מחזירים את התיק לאחוז הזה. בואו נראה איך זה עובד אצל בן 50 שמתכנן פרישה ומחזיק תיק של 100,000 שקל. הוא החליט ש-15% מהתיק, כלומר 15,000 שקל, יושקעו בנאסד"ק 100, והשאר באפיקים אחרים.

אחרי שנה חזקה במיוחד, החלק שבמדד גדל ל-24,000 שקל, ושאר התיק נשאר 85,000 שקל. התיק כולו שווה עכשיו 109,000 שקל, והמדד הוא כבר 22% ממנו. כדי לחזור ליעד של 15%, החלק במדד צריך להיות 16,350 שקל. לכן הוא מוכר 7,650 שקל ומעביר אותם לשאר התיק.

בחשבון מסחר רגיל, מכירה כזו ברווח מחייבת במס. בקופת גמל להשקעה, מעבר בין מסלולים לא מחייב במס. זה עוד שיקול כשבוחרים איפה להחזיק את החשיפה.

שאלות נפוצות

השאלות שחוזרות הכי הרבה נוגעות להבדל בין המדדים, להרכב ולסכום ההתחלתי. הנה התשובות הקצרות.

נאסד"ק 100 ונאסד"ק הכללי - זה אותו דבר?

לא, נאסד"ק 100 מודד 100 חברות לא פיננסיות בלבד. המדד הרחב של בורסת נאסד"ק מודד אלפי ניירות ערך, כולל חברות פיננסיות וכולל חברות קטנות מאוד. בדרך כלל השניים נעים באותו כיוון, אבל לא באותה עוצמה.

למה אין בנקים במדד?

זו החלטה של מנהל המדד, שהגדיר אותו מראש כמדד של חברות שאינן פיננסיות. במקביל קיים מדד נפרד, מאותה משפחה, שמודד דווקא את החברות הפיננסיות שנסחרות באותה בורסה.

מה קורה כשחברה נמחקת מהמסחר או נרכשת?

מנהל המדד מבצע החלפה חריגה, והחברה הבאה בתור לפי הקריטריונים נכנסת במקומה. הקרנות שעוקבות אחרי המדד מבצעות את אותה החלפה בתיק שלהן, בדרך כלל באותו יום.

אפשר להשקיע במדד דרך קרן הפנסיה?

בחלק מהגופים יש מסלולים מחקי מדדים שחשופים לשוק המניות האמריקאי, אבל לא בכולם יש מסלול שעוקב רק אחרי נאסד"ק 100. כדי לדעת, בודקים את שם המסלול ואת מדיניות ההשקעה שלו במסמכי הגוף המנהל.

כמה כסף צריך כדי להתחיל?

קניית יחידה של קרן מחקה בתל אביב לא דורשת סכום גדול, אבל עמלת המינימום בחשבון יכולה לנגוס בהפקדות קטנות. לכן רבים מרכזים את ההפקדות פעם בחודש ולא פעם בשבוע. הטבלה מראה את ההבדל, בהנחה שעמלת המינימום בחשבון היא 10 שקלים לפעולה.

אותו סכום, אותה קרן, ופער של פי ארבעה בעמלות.

המדד בשיא - כדאי לחכות לירידה?

מדד שצומח לאורך זמן נמצא בשיא בחלק ניכר מהימים, ולכן שיא אינו סימן לסכנה וגם לא לביטחון. ניסיון לתזמן כניסה נגמר אצל רוב המשקיעים בהמתנה ארוכה. העלות של ההמתנה גבוהה לרוב מהחיסכון שהיא אמורה להשיג. זו הסיבה שהפקדה קבועה נפוצה יותר מניסיון לזהות נקודות כניסה.

סיכום - מה באמת קובע את התוצאה שלכם?

שתי ההחלטות שקובעות את התוצאה בפועל הן איזה אחוז מהתיק מוקדש למדד ובאיזו שיטה קבועה מפקידים לתוכו. המדד עצמו הוא כלי מדידה ממוקד: 100 חברות גדולות, לא פיננסיות, שנסחרות בבורסה אמריקאית אחת. המשקל נקבע לפי שווי שוק עם מגבלת ריכוז, וההרכב מתעדכן פעם בשנה בדצמבר.

הדרכים להיחשף אליו מישראל קיימות ונגישות. ההבדלים ביניהן אינם בתשואת המדד, אלא בארבעה דברים: עלויות, נזילות, מס וחשיפה לשער הדולר. מי שמבין את ארבעתם יודע לקרוא את המספר בגרף ולתרגם אותו למה שיקרה בחשבון שלו, בשקלים.

מקורות

הנתונים במאמר נבדקו מול גופים רשמיים בלבד. נתוני התשואה של המדד לאורך השנים מבוססים על פרסומי הפדרל ריזרב של סנט לואיס, ושאר המקורות מפורטים כאן.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב: נתוני מדדים ושערים
• רשות המסים: מס רווח הון על ניירות ערך
• בנק ישראל: סטטיסטיקה ושערי חליפין

כל המקורות נבדקו ב-13.10.2026.