בקצרה

מדד תל אביב 35 מורכב מ-35 המניות בעלות שווי החזקות הציבור הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב, בכפוף לתנאי סף של סחירות ושל שיעור החזקות ציבור מינימלי. המשקל של כל מניה נקבע לפי שווי החזקות הציבור שלה ולא לפי מחיר המניה, ועל המשקלים מופעלת תקרת משקל שמונעת ממניה אחת לשלוט במדד. הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה בעדכון תקופתי, ובנוסף מתבצעים עדכונים מיוחדים במהלך השנה - למשל במחיקה ממסחר, במיזוג או בהנפקה גדולה. המדד נקרא בעבר מדד המעו"ף, כלל 25 מניות מינואר 1992, והורחב ל-35 מניות בפברואר 2017. המדד המפורסם בחדשות הוא מדד מחירים ואינו מגלם דיבידנדים, ולכן הוא אינו זהה לתשואה שמשקיע מקבל בפועל.

תוכן העניינים

מה מודד מדד מניות ולמה תל אביב 35 נחשב המדד המוביל

מדד מניות הוא מספר אחד שמסכם את התנועה של סל מניות מסוים. הוא אינו מבטא את הרווח של מחזיק ספציפי, ואינו מבטא את מחירה של מניה כלשהי. הוא מראה בכמה אחוזים עלה או ירד הסל כולו מאז נקודת הפתיחה שלו. כשנאמר בחדשות "הבורסה עלתה ב-0.8%", בדרך כלל הכוונה היא בדיוק לזה.

מדד תל אביב 35 נחשב למדד המוביל של השוק הישראלי משום שהוא מרכז את החברות הגדולות ביותר בבורסה - אלה שמושכות את עיקר מחזורי המסחר ואת עיקר תשומת הלב של גופי ההשקעה בארץ ובעולם. הבנקים הגדולים, חברות הביטוח, חברות הנדל"ן המניב, חברות התקשורת וכמה חברות תעשייה וטכנולוגיה גדולות - כולן חלק מהתמונה הזאת.

חשוב להפריד בין המדד הזה לבין מדדים אחרים שנשמעים דומים אך מודדים דבר אחר לגמרי. מדד המחירים לצרכן, לדוגמה, מודד את יוקר החיים ולא את שוק ההון, והוא הבסיס לכל מנגנון של הצמדה למדד בחוזים, בהלוואות ובאיגרות חוב. מדד מניות, לעומת זאת, מודד תנועת מחירים של נכסים סחירים.

למה בכלל צריך מדד

בבורסה בתל אביב נסחרות מאות מניות. בלי מדד, כל מי שרוצה לדעת "מה עשה השוק היום" היה צריך לעבור על כולן אחת אחת. המדד הוא קיצור דרך מוסכם: נוסחה שמתרגמת מאות מחירים למספר אחד, שמאפשר להשוות בין ימים, בין שנים ובין שווקים.

יש למדד גם תפקיד תפעולי. הוא נכס בסיס למוצרים פיננסיים - קרנות סל, קרנות מחקות, אופציות וחוזים עתידיים - וגם אמת מידה שלפיה נמדדים מנהלי השקעות. כשקרן מנייתית ישראלית מדווחת על תשואה, היא בדרך כלל מציבה לצידה את תשואת המדד המקומי הרלוונטי.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: כשאתם קוראים על "ירידה של 2% במדד", בדקו תמיד על איזה מדד מדובר. ירידה במדד מניות היא תנועת שוק; עלייה במדד המחירים לצרכן היא התייקרות. שני מספרים, שתי משמעויות הפוכות לחלוטין.

אילו חברות נכללות במדד ומי מחליט

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפרסמת ספר כללים למדדים, ובו נקבעים התנאים שמניה צריכה לעמוד בהם כדי להיכנס למדד. הכללים האלה הם אריתמטיים ולא שיקול דעת של ועדה שמחליטה מי "חברה חשובה". ההיגיון המרכזי פשוט: נכללות 35 המניות עם שווי החזקות הציבור הגבוה ביותר, בכפוף לתנאי סף של סחירות ושל שיעור החזקות ציבור מינימלי.

מה זה שווי החזקות ציבור

נניח שחברה שווה בבורסה סכום מסוים, אבל 70% ממנה מוחזק בידי בעל שליטה ובני משפחתו. רק 30% נמצאים בידי הציבור - קרנות, גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים - ורק החלק הזה נסחר בפועל. המדד מתייחס לחלק הזה, כי הוא מה שאפשר לקנות ולמכור בשוק. חברה ענקית עם מעט מאוד מניות חופשיות תקבל משקל קטן יותר ממה שגודלה המלא מרמז.

ההיגיון כאן מעשי ולא פילוסופי. קרן שעוקבת אחרי המדד חייבת לקנות את המניות במשקלים שהמדד מכתיב. אם המשקל היה נקבע לפי השווי המלא של החברה, הקרן הייתה נדרשת לקנות מניות שאינן קיימות בשוק החופשי - ולכן השקלול נעשה לפי החלק שנמצא בידי הציבור בלבד.

תנאי סחירות

מניה שנסחרת בהיקפים זעירים תיצור עיוות: כל עסקה קטנה תזיז את המדד. לכן יש דרישות סחירות מינימליות, והבורסה בודקת אותן לקראת כל עדכון. אלה הפרטים המדויקים שמתעדכנים מעת לעת, וכדאי לבדוק אותם בעמוד המדדים הרשמי ולא לפי הזיכרון.

מה לא נכלל בשיקול

רווחיות החברה אינה תנאי כניסה. גם הענף אינו תנאי. חברה שהפסידה כסף בשנה האחרונה תיכלל במדד אם היא עומדת בתנאי שווי החזקות הציבור והסחירות, וחברה רווחית מאוד תישאר מחוצה לו אם הציבור מחזיק בה מעט מדי מניות. זו אחת הנקודות שהופכות את המדד לכלי תיאורי, לא המלצתי.

💡 טיפ זהב לכל קורא: אל תניחו שחברה מוכרת ופופולרית נמצאת במדד. יש חברות ענק שאינן נכללות בו - למשל כאלה שנסחרות בעיקר בחו"ל או שרוב מנייתן מוחזקת בידי בעל שליטה. רשימת המניות המדויקת מתפרסמת באתר הבורסה ומתעדכנת.

איך מחושב המשקל של כל מניה

זאת הנקודה שמבלבלת רבים. מדד תל אביב 35 הוא מדד משוקלל שווי שוק, כלומר המשקל נקבע לפי הגודל ולא לפי מחיר המניה. מניה שמחירה 8 שקלים יכולה להשפיע על המדד יותר ממניה שמחירה 800 שקלים, אם שווי החזקות הציבור שלה גדול יותר.

החישוב עצמו פועל כך:

  1. לכל מניה במדד מחושב שווי החזקות הציבור.
  2. השווי של כל מניה מחולק בסך השווי של כל 35 המניות - וכך מתקבל המשקל שלה באחוזים.
  3. על המשקלים מופעלת תקרת משקל, שמונעת ממניה בודדת גדולה במיוחד להפוך את המדד למדד של חברה אחת. כשמניה עוברת את התקרה, המשקל שלה נחתך והעודף מתחלק בין שאר המניות.
  4. שינוי יומי במדד הוא הסכום המשוקלל של השינויים במניות: מניה במשקל 8% שעלתה 5% תורמת 0.4% לעלייה במדד.

דוגמה מספרית מלאה

נניח מדד מקוצר של שלוש מניות בלבד, כדי לראות את המכניקה. מניה א' בשווי החזקות ציבור של 60 מיליארד שקל, מניה ב' בשווי 30 מיליארד ומניה ג' בשווי 10 מיליארד. סך השווי הוא 100 מיליארד, ולכן המשקלים הם 60%, 30% ו-10% בהתאמה.

ביום מסוים מניה א' עלתה 1%, מניה ב' ירדה 2% ומניה ג' עלתה 5%. התרומה של כל אחת לשינוי במדד: 0.6% פלוס מינוס 0.6% פלוס 0.5%, כלומר עלייה של 0.5% במדד. שימו לב שמניה ג', שעלתה הכי הרבה באחוזים, תרמה פחות מחצי אחוז - כי משקלה קטן. זהו בדיוק ההבדל בין "מה קרה למניה" לבין "מה קרה למדד".

למה מחיר המניה עצמו אינו רלוונטי

מחיר מניה הוא שרירותי מבחינת גודל החברה, מפני שהוא תלוי במספר המניות שהונפקו. חברה יכולה לבצע פיצול מניות ולהוריד את מחיר המניה לחצי בלי שיקרה דבר לשווי החברה ולמשקלה במדד משוקלל שווי שוק. לשם השוואה, יש בעולם גם מדדים שמשוקללים לפי מחיר המניה בלבד - מדד הדאו ג'ונס הוא הדוגמה המפורסמת - ושיטת החישוב הזאת נותנת תוצאה שונה לגמרי לאותן חברות עצמן.

💡 טיפ זהב למי שמסתכל על תיק: המשקלים במדד אינם קבועים. מניה שעולה בחדות גם מגדילה את משקלה במדד, ולכן חלק גדול מהתנועה במדד יכול לנבוע מכמה מניות בודדות. שווה להציץ מדי פעם במשקלים המעודכנים בעמוד המדדים של הבורסה.

מתי המדד מתעדכן ומה קורה ביום העדכון

הרכב המדד אינו קפוא. פעמיים בשנה מבצעת הבורסה עדכון חצי-שנתי: נבדקים הנתונים של כל המניות הרלוונטיות, מניות שאינן עומדות בתנאים יוצאות, ומניות שגדלו נכנסות. בנוסף לעדכונים התקופתיים מתבצעים עדכונים מיוחדים במהלך השנה - למשל כשחברה נמחקת ממסחר, מתמזגת או כשמתבצעת הנפקה גדולה שמשנה את שווי החזקות הציבור.

יום העדכון הוא יום שבו קרנות הסל והקרנות המחקות חייבות להתאים את ההחזקות שלהן להרכב החדש. התוצאה היא מחזורי מסחר גדולים במיוחד, לפעמים בשניות הסגירה, ולעיתים תנודות חדות במניות שנכנסות או יוצאות. זאת סיבה מצוינת לא לבצע פעולות גדולות ולא מתוכננות דווקא ביום כזה.

איך זה נראה מהצד של הקרן

קרן שעוקבת אחרי המדד מחויבת להחזיק את המניות במשקלים שהמדד מכתיב. כשמניה יוצאת, הקרן מוכרת אותה; כשמניה נכנסת, הקרן קונה. מכיוון שכל הקרנות מבצעות את אותה פעולה באותו רגע, נוצר ריכוז ביקוש או היצע בנקודת זמן קצרה. זו תופעה תפעולית מוכרת, והבורסה מפרסמת מראש את ההרכב החדש כדי לצמצם הפתעות.

מה זה אומר למי שמחזיק לטווח ארוך

כמעט כלום. ההתאמה מתבצעת בתוך הקרן, בלי שמחזיק היחידות נדרש לפעולה. ההשפעה על התשואה לטווח ארוך נובעת בעיקר מעלויות המסחר שהקרן נושאת, והן נכללות בהוצאות הקרן.

💡 טיפ זהב לחוסך לטווח ארוך: העדכונים החצי-שנתיים הם עניין תפעולי, לא אירוע שדורש תגובה. מי שמחזיק קרן שעוקבת אחרי המדד אינו צריך לעשות דבר - הקרן מבצעת את ההתאמה בעצמה.

תל אביב 35 לעומת שאר מדדי המניות בבורסה

בבורסה בתל אביב מתפרסמים מדדי מניות רבים, והבלבול ביניהם נפוץ. הטבלה הבאה מסדרת את המדדים המרכזיים לפי מספר המניות שנכללות בכל אחד ולפי מה שהוא מייצג.

מדדמספר מניותמה נכלל בותדירות עדכון תקופתי
תל אביב 3535המניות בעלות שווי החזקות הציבור הגבוה ביותר2 פעמים בשנה
תל אביב 909090 המניות הגדולות שאינן נכללות בתל אביב 352 פעמים בשנה
תל אביב 125125איחוד של תל אביב 35 ותל אביב 902 פעמים בשנה
תל אביב צמיחה (60 מניות)60מניות קטנות יותר שאינן בתל אביב 1252 פעמים בשנה

מקור: הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני מדדי הבורסה, נבדק ב-14.09.2026.

ההבדל המעשי החשוב הוא ריכוזיות: מדד של 35 מניות מושפע יותר מכל מניה בודדת ממדד של 125 מניות, ולכן תנודה חדה בחברה אחת גדולה מורגשת במדד תל אביב 35 יותר מאשר במדדים הרחבים. מי שמחפש חשיפה רחבה לשוק המקומי בוחר לעיתים במדד תל אביב 125 דווקא מהסיבה הזאת.

איך משווים בין מדד מקומי למדד זר

השוואה בין מדדים אינה רק השוואת תשואות. שלושה פרמטרים משנים את התמונה: מספר המניות, פיזור הסקטורים והמטבע שבו נקוב המדד. מדד של 500 חברות אמריקאיות מפוזר על פני סקטורים רבים יותר, ואילו מדד מקומי של 35 מניות מרוכז בכמה ענפים. מי שמשווה בין המדדים כדאי שיבחן גם את ההרכב הענפי ולא רק את הגרף. סקירה בסיסית של המדד האמריקאי המוביל אפשר למצוא בהסבר על מדד S&P 500, והוא נקודת השוואה נוחה בגלל מספר המניות הגדול שבו.

למה אותה חברה יכולה להשפיע אחרת בשני מדדים

חברה שמשקלה 8% במדד של 35 מניות עשויה להיות במשקל של 3% במדד של 125 מניות, פשוט מפני שהמכנה גדול יותר. אותה עלייה של 10% במניה תתרגם ל-0.8% במדד הצר ול-0.3% בלבד במדד הרחב. זה אותו שוק, אותה חברה, שני מספרים שונים בחדשות.

💡 הערה חשובה מהמערכת: מספר המניות במדד אינו מדד לאיכות או לביטחון. מדד עם 35 מניות אינו "פחות טוב" ואינו "יותר מסוכן" באופן אוטומטי - הוא פשוט מייצג פלח שונה של השוק. ההשוואה הרלוונטית היא בין מה שרוצים לייצג בתיק לבין מה שהמדד מייצג בפועל.

איך עוקבים אחרי המדד או משקיעים בו בפועל

אי אפשר לקנות מדד. מדד הוא נוסחה. מה שאפשר לקנות הם מוצרים שעוקבים אחריו - קרנות סל, קרנות מחקות, נגזרים ומסלולי השקעה עוקבי מדד - וכל אחד מהם מוסיף שכבת עלות ופער עקיבה מול המדד עצמו.

  • קרנות סל וקרנות מחקות - קרנות שמחזיקות את המניות במשקלים של המדד ומנסות להשיג תשואה זהה לו, בניכוי דמי ניהול והוצאות.
  • נגזרים - על המדד נסחרים אופציות וחוזים עתידיים, אפיק ממונף ומתוחכם שאינו מתאים למי שאינו בקיא בו. חשוב לא לבלבל בין אופציות סחירות על מדד לבין אופציות לעובדים, שהן מכשיר תגמול שונה לחלוטין במאפייניו ובמיסוי שלו.
  • מסלולי השקעה - בקרנות פנסיה, בקופות גמל ובפוליסות חיסכון קיימים מסלולים עוקבי מדדים, שחלקם כוללים חשיפה למדד המקומי.

כדאי לזכור שהמדד שמפורסם בחדשות הוא מדד מחירים - הוא אינו מגלם את הדיבידנדים שמחלקות החברות. הבורסה מפרסמת גם מדדי תשואה כוללת, שמניחים השקעה מחדש של הדיבידנד, והמספרים שלהם שונים.

שלוש עלויות שמפרידות בין המדד לתשואה בכיס

  1. דמי ניהול והוצאות - מנוכים באופן שוטף משווי הקרן.
  2. פער עקיבה - הפער בין תשואת הקרן לתשואת המדד, שנובע מעיתוי קניות, מהחזקת מזומן ומעלויות מסחר.
  3. מס על רווח הון - מוטל במועד המכירה ולא לפי התנועה בגרף.

מי שבונה תיק ומשלב בו מדדים לצד אפיקים אחרים ימצא הקשר רחב יותר בסקירת אפיקי השקעה, שמציגה את משפחות המוצרים זו מול זו.

💡 טיפ זהב למשווה מוצרים: כששני מוצרים עוקבים אחרי אותו מדד בדיוק, ההבדל ביניהם הוא כמעט כולו עלות ואיכות עקיבה. דמי ניהול, הוצאות נוספות ופער העקיבה מול המדד - אלה השדות שכדאי להשוות, לא שם הגוף המנהל.

מה המדד לא מספר לכם

מדד תל אביב 35 הוא כלי מצוין להבנת כיוון השוק המקומי, אבל יש כמה דברים שהוא אינו עושה. ביצועי העבר של המדד אינם הבטחה לעתיד, והם גם אינם התשואה שתתקבל בפועל - ממנה ינוכו דמי ניהול, עלויות מסחר, מס על רווח הון ופער עקיבה.

הוא אינו תמונה של המשק כולו

המדד מרוכז בכמה סקטורים - בעיקר פיננסים ונדל"ן - ולכן אינו משקף בהכרח את המשק הישראלי כולו, ובוודאי לא את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, שחלק גדול ממנה נסחר בחו"ל או אינו נסחר כלל. מי שמחפש חשיפה לחברות טכנולוגיה גדולות מסתכל בדרך כלל על מדד הנאסד"ק או על המדד האמריקאי של 500 החברות הגדולות. מי שמעוניין בשוק אסייתי בוחן מדדים אחרים לגמרי, למשל מדד ניקיי היפני.

הוא אינו מודד סיכון

המדד מספר מה קרה למחירים, לא כמה תנודתי היה הדרך לשם. לזה קיימים מדדים אחרים: מדד שארפ בוחן תשואה ביחס לסיכון, ומדד הפחד מודד את התנודתיות הצפויה בשוק האמריקאי. שני מדדים שהניבו אותה תשואה שנתית אינם בהכרח שווי סיכון.

הוא אינו אומר מה מתאים לכם

מדד אינו המלצה ואינו דירוג. הוא תיאור. השאלה מה שיעור החשיפה הנכון למדד מסוים תלויה באופק הזמן, בצורכי הנזילות וביתר הנכסים שמוחזקים ממילא. מי שמחפש בעיקר יציבות ימצא דיון מסודר בכך בסקירת השקעות בטוחות, שמציבה מול מדדי מניות את האפיקים הסולידיים יותר.

💡 טיפ זהב לפיזור: חשיפה למדד המקומי לבדה היא חשיפה למשק אחד, למטבע אחד ולכמה סקטורים בודדים. זאת אינה בעיה כשהיא מודעת ומתוכננת - זאת בעיה כשהיא נוצרת במקרה, בלי שנבדקה התמונה הכוללת של כל החסכונות.

שאלות נפוצות

ריכוז התשובות: המדד נקרא בעבר מעו"ף, כלל 25 מניות מינואר 1992 והורחב ל-35 מניות בפברואר 2017.

למה המדד נקרא לפעמים מעו"ף

מדד המעו"ף היה שמו של המדד המוביל בבורסה, שנגזר משוק "מכשירים עתידיים ופיננסיים" - שוק הנגזרים שנסחרים על המדד. בגרסתו המקורית, מינואר 1992, הוא כלל 25 מניות. בפברואר 2017 הורחב ל-35 מניות והשם הרשמי הפך למדד תל אביב 35, אך הכינוי הוותיק נשאר בשימוש בשפת הדיבור.

האם חברה חייבת להיות ישראלית כדי להיכלל במדד

הקריטריון הוא היכן המניה נסחרת ואם היא עומדת בתנאי הכללים, ולא זהות המדינה. מניה שנסחרת בבורסה בתל אביב ועומדת בתנאי הסף יכולה להיכלל, כולל מניות של חברות שנסחרות במקביל בבורסה בחו"ל.

אם המדד עלה 10%, האם הרווחתי 10%

לא בהכרח. מוצר שעוקב אחרי המדד מנכה דמי ניהול והוצאות, ייתכן פער עקיבה, ועל הרווח מוטל מס במועד המכירה. בכיוון ההפוך, מדד המחירים שמפורסם בחדשות אינו כולל דיבידנדים שהתקבלו - ולכן לפעמים התמונה בפועל דווקא טובה יותר.

איפה רואים את רשימת 35 המניות המעודכנת

באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, בעמוד נתוני המדדים. שם מתפרסמים גם המשקלים המעודכנים של כל מניה וגם הודעות על עדכוני הרכב.

מה קורה למדד כשחברה שנכללת בו נמחקת מהמסחר

מתבצע עדכון מיוחד: המניה יוצאת מהמדד, ומניה חלופית נכנסת במקומה לפי כללי הבורסה. הקרנות העוקבות מבצעות את ההתאמה בהתאם.

האם פיצול מניות משנה את המשקל במדד

לא. במדד משוקלל שווי שוק, פיצול מניות מוריד את מחיר המניה ומגדיל את מספר המניות באותו יחס, ושווי החזקות הציבור נשאר זהה. במדד שמשוקלל לפי מחיר, לעומת זאת, לפיצול יש השפעה ישירה על המשקל.

האם המדד יכול לכלול פחות מ-35 מניות

ההרכב היעד הוא 35 מניות, וכללי הבורסה מסדירים מה קורה במצבי מעבר כמו מחיקה ממסחר עד להשלמת ההרכב בעדכון המיוחד או התקופתי.

סיכום

מדד תל אביב 35 אינו רשימה של "החברות הטובות בישראל" אלא נוסחה ברורה: 35 המניות עם שווי החזקות הציבור הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב, משוקללות לפי הגודל שלהן בשוק, עם תקרת משקל שמונעת ריכוזיות מוגזמת, ועם עדכון הרכב פעמיים בשנה. מי שמבין את שלושת הדברים האלה - מה נכלל, לפי מה מחושב המשקל, ומתי זה משתנה - יודע לקרוא את המספר שמופיע בחדשות בלי להסתמך על פרשנות של אחרים.

מעבר לכך כדאי לזכור שני דברים: המדד המפורסם הוא מדד מחירים ואינו מגלם דיבידנדים, והתשואה בפועל שונה מהמדד בגלל דמי ניהול, פער עקיבה ומס. רשימת המניות והמשקלים המעודכנים מתפרסמים בעמוד המדדים של הבורסה, וזה המקום לבדוק נתון ולא להסתמך על הזיכרון.

מקורות