פיקדון בנקאי הוא אפיק סולידי: מפקידים סכום קבוע לתקופה קבועה ומקבלים ריבית נמוכה יחסית, ברמת סיכון נמוכה מאוד. יש ארבעה סוגים עיקריים של פיקדון: צמוד למדד המחירים לצרכן, צמוד למט"ח, במטבע חוץ ולא צמוד. פיקדון עם תחנות יציאה מחשב בדרך כלל ריבית פשוטה, ופיקדון שמתחדש אוטומטית מצרף את הריבית לקרן בכל חידוש, כלומר ריבית דריבית. הריבית נקבעת בכל בנק בנפרד ולא על ידי בנק ישראל, ואפשר לשפר אותה במשא ומתן או בהפקדה דרך האתר והאפליקציה. מותר לפתוח פיקדון גם בבנק שאין לכם בו חשבון עו"ש.
פיקדון הוא הסכם פשוט: אתם משאירים כסף בבנק לזמן מוגדר, והבנק משלם לכם ריבית. הסכום נקבע מראש, התקופה נקבעת מראש, ובסוף התקופה הכסף חוזר אליכם עם הרווח. לכן הוא נחשב אפיק סולידי, כלומר אפיק שבו הסיכון לקרן נמוך מאוד.
המחיר של הביטחון הזה הוא תשואה נמוכה. מי שרוצה רווח גבוה יותר צריך לקחת יותר סיכון, למשל במניות. פיקדון מתאים למי שהשקט חשוב לו יותר מהרווח, או למי שיודע שיצטרך את הכסף בקרוב.
פיקדונות נבדלים זה מזה בכמה דברים עיקריים:
כל אחד מהם משפיע גם על הרווח הסופי וגם על השאלה מתי הכסף יהיה זמין לכם. מי שרוצה להבין לעומק איך הריבית עצמה עובדת יכול לקרוא את המדריך ריבית - כל מה שצריך לדעת.
ההבדל המרכזי בין סוגי הפיקדונות הוא למה הרווח שלכם קשור. בחלק מהם הרווח תלוי באינפלציה, בחלק בשער של מטבע זר, ובחלק רק בריבית שהבנק הבטיח. לפני שבוחרים, כדאי להכיר את ארבעת הסוגים.
בפיקדון צמוד מדד, הרווח שלכם הוא ההפרש בין המדד בסוף התקופה למדד ביום הפתיחה. המדד ביום הפתיחה נקרא "מדד בסיס". אם המחירים במשק עלו, הקרן גדלה בהתאם. הסבר מלא על המדד עצמו נמצא במאמר מדד המחירים לצרכן, ועל איך מחשבים הצמדה במאמר הצמדה למדד.
הבעיה: המדד יכול גם לרדת. אם המדד בסוף נמוך ממדד הבסיס, אתם מפסידים חלק מהקרן. יש בנקים שפועלים בשיטה שונה ומונעים את ההפסד הזה. השיטה מבוססת על תוכניות חיסכון צמודות מדד, שבהן נקבע שאין תשואה שלילית. במקרה כזה, אם הפרש המדד שלילי, אתם מקבלים את הקרן המקורית - בלי הפסד ובלי רווח. זה נקרא "מדד רצפה".
דוגמה מהחיים: סבתא שמפקידה 50,000 שקל בפיקדון צמוד מדד לשנה, כחיסכון למתנה לנכד שמתגייס. אם המדד עלה ב-2% במהלך השנה, הקרן הופכת ל-51,000 שקל, ועליה הריבית שסוכמה. אם המדד ירד ב-1%, בלי רצפה הקרן יורדת ל-49,500 שקל. עם רצפה היא נשארת 50,000 שקל.
פצ"ם עובד כמו פיקדון צמוד מדד, רק שההצמדה היא לשער החליפין של מטבע זר. ברוב המקרים מדובר בשער הדולר. הכסף נשאר בשקלים, אבל ערכו עולה או יורד יחד עם המטבע.
גם כאן חשוב לבדוק את מנגנון ההצמדה ולוודא אם יש "שער רצפה". שער רצפה מבטיח שגם אם השער ירד, לא תקבלו פחות מהקרן. דוגמה: זוג שמפקיד 40,000 שקל בפצ"ם לקראת טיול בחו"ל. אם הדולר ירד ב-5%, בלי רצפה הקרן יורדת ל-38,000 שקל. עם רצפה היא נשארת 40,000 שקל.
בפיקדון במטבע חוץ הכסף עצמו נשמר בדולרים, ביורו או במטבע אחר. הוא נושא ריבית, אבל הבנקים משלמים ריבית רק על סכום שעובר רף מסוים. שיעור הריבית נקבע לפי הריבית הנהוגה במטבע שבו הפיקדון מתנהל.
פיקדון כזה מתאים בעיקר למי שכבר מחזיק מטבע זר, או למי שמתכנן הוצאה גדולה במטבע הזה. למשל, משפחה שמקבלת חלק מההכנסה בדולרים ומתכוונת לשלם בדולרים על לימודים בחו"ל. ההמרה לשקלים וחזרה עולה כסף, ופיקדון במטבע חוץ חוסך אותה.
פיקדון לא צמוד אינו קשור למדד או לשער מטבע, אלא לריבית הפריים. ריבית הפריים היא בדרך כלל הריבית הבסיסית בבנקים, והיא נגזרת מהריבית שקובע בנק ישראל בתוספת מרווח קבוע. באמצע 2019 ריבית הפריים עמדה על 1.75%.
היתרון: אתם יודעים בדיוק כמה שקלים תקבלו. החיסרון: אם המחירים במשק עולים מהר, הרווח בשקלים יכול להיות קטן מהאינפלציה. ההבדל הזה בין רווח "על הנייר" לרווח אמיתי מוסבר במאמר ההבדל בין תשואה ריאלית לנומינלית.
| סוג הפיקדון | למה הרווח קשור | 50,000 שקל אחרי עלייה של 2% | 50,000 שקל אחרי ירידה של 2%, בלי רצפה | 50,000 שקל אחרי ירידה של 2%, עם רצפה |
|---|---|---|---|---|
| צמוד מדד | מדד המחירים לצרכן | 51,000 שקל | 49,000 שקל | 50,000 שקל |
| צמוד מט"ח (פצ"ם) | שער החליפין, לרוב הדולר | 51,000 שקל | 49,000 שקל | 50,000 שקל |
| לא צמוד | ריבית הפריים | 50,000 שקל | 50,000 שקל | 50,000 שקל |
הסכומים בטבלה לפני הריבית שהבנק מוסיף.
שני סוגי פיקדונות פופולריים פותרים את הצורך לתזמן בדיוק מתי תצטרכו את הכסף. מי שפותח פיקדון מנסה תמיד לחשב באיזה שלב יצטרך את הכסף - אולי לפני טיול, אולי לפני שיפוץ גדול. אבל החיים לא תמיד מתנהלים לפי לוח זמנים. בשביל זה קיימים שני המסלולים הבאים:
בפיקדון עם תחנות יציאה אפשר למשוך את הכסף בכל נקודת יציאה שהוגדרה, בלי קנס. הפיקדון נפתח לתקופה ארוכה, אבל לאורכה יש "תחנות" - מועדים שבהם מותר לצאת. מיקום התחנות משתנה לפי המשא ומתן עם הבנק, לפי אורך הפיקדון ולפי הצרכים שלכם.
דוגמה: זוג בשנות הארבעים עם 120,000 שקל שהם רוצים לשמור לרכב חדש, אבל עוד לא החליטו מתי. הם פותחים פיקדון לחמש שנים עם תחנת יציאה בסוף כל שנה. אם אחרי שנתיים הרכב הישן מתקלקל, הם מושכים את הכסף בתחנה השנייה ולא משלמים קנס. אם הרכב מחזיק, הכסף ממשיך לעבוד.
פיקדון מתחדש נפתח לתקופה קצרה, ובסופה הוא מתחדש מעצמו אם לא ביקשתם אחרת. כדי לקבל את הכסף צריך לתת לבנק הודעה פעילה ולבקש להעביר אותו לחשבון העו"ש. אם לא עשיתם כלום, הפיקדון מתחדש לפי התנאים שנקבעו ביום ההפקדה.
דוגמה: הורה שחוסך 30,000 שקל לבר מצווה בעוד שלוש שנים. הוא פותח פיקדון לשנה שמתחדש אוטומטית. בכל סוף שנה יש לו חלון קצר להוציא את הכסף. אם לא צריך, הכסף ממשיך לשנה נוספת בלי שום פעולה מצדו.
היתרון של שני המסלולים ברור: הכסף נזיל כשצריך, והסיכון נמוך. החיסרון הוא ריבית נמוכה יותר בהשוואה לפיקדון סגור, בלי יציאה ובלי חידוש. הבנק משלם פחות כי הוא לא יודע בוודאות כמה זמן הכסף יישאר אצלו.
שני המסלולים נשמעים כמעט זהים, אבל שיטת חישוב הריבית שונה ומשפיעה על הרווח הסופי. בפיקדון עם תחנות יציאה הריבית לא מצטרפת לקרן. היא מחושבת כל הזמן על הסכום ההתחלתי בלבד. זו שיטת הריבית הפשוטה.
בפיקדון שמתחדש אוטומטית המצב אחר. אחרי כל חידוש, הריבית מחושבת על הקרן המקורית ועל הרווח שנצבר עד אז. זו שיטת ריבית דריבית - ריבית שמרוויחה ריבית.
דוגמה: משפחה עם שני ילדים חוסכת 80,000 שקל לשיפוץ המטבח בעוד שלוש שנים. שני הבנקים מציעים להם 3% בשנה. ההבדל הוא רק בשיטה:
| סוף שנה | תחנות יציאה (ריבית פשוטה) | חידוש אוטומטי (ריבית דריבית) |
|---|---|---|
| שנה 1 | 82,400 שקל | 82,400 שקל |
| שנה 2 | 84,800 שקל | 84,872 שקל |
| שנה 3 | 87,200 שקל | 87,418 שקל |
| רווח כולל | 7,200 שקל | 7,418 שקל |
בשביל המשפחה הזו, ההפרש של 218 שקל קטן. אבל ככל שהסכום גדול יותר והתקופה ארוכה יותר, הפער גדל. בעשר שנים ובסכום של מאות אלפי שקלים, ההבדל כבר מורגש.
לפעמים הבנק נותן ריבית גבוהה בתקופה הראשונה ומוריד אותה אחרי החידוש. במקרה כזה היתרון של ריבית דריבית יכול להיעלם. לכן צריך לבדוק את הריבית האמיתית לכל התקופה, ולא רק את המספר שמופיע בפרסומת.
נחזור לאותה משפחה ולאותם 80,000 שקל. בנק אחד מציע 4% בשנה הראשונה, ואחרי החידוש רק 2.5%. בנק שני מציע 3% קבוע לשלוש שנים:
| סוף שנה | 4% ואז 2.5% (מתחדש) | 3% קבוע (מתחדש) |
|---|---|---|
| שנה 1 | 83,200 שקל | 82,400 שקל |
| שנה 2 | 85,280 שקל | 84,872 שקל |
| שנה 3 | 87,412 שקל | 87,418 שקל |
הריבית המפתה נראית טוב בשנה הראשונה, אבל בסוף שלוש שנים היא כבר לא מנצחת.
כל בנק קובע בעצמו את הריבית על הפיקדונות שלו, ולבנק ישראל אין יד ישירה בכך. בנק ישראל קובע את הריבית במשק, וממנה נגזרת ריבית הפריים, אבל המספר שתקבלו בפיקדון נקבע בבנק. הריבית יכולה להיות קבועה או משתנה, צמודה או לא צמודה.
הריבית תלויה גם בכם. כמה גורמים משפיעים עליה:
לכל פיקדון יש ריבית תעריפית, אבל זו נקודת פתיחה ולא סוף הדרך. הריבית התעריפית היא הריבית הכללית שהבנק מפרסם. במשא ומתן אפשר להגיע לריבית טובה יותר ולשפר את התנאים.
דוגמה: בן חמישים שמכר דירה קטנה ומחזיק 200,000 שקל עד שיחליט מה לעשות בהם. הריבית התעריפית לשנה היא 2.5%, אבל אחרי שיחה עם הבנק הוא מקבל 3%. ההבדל הוא 5,000 שקל מול 6,000 שקל בשנה - אלף שקל, בשביל שיחת טלפון אחת.
דרך נוספת ונוחה לקבל ריבית גבוהה יותר היא לפתוח את הפיקדון באתר הבנק או באפליקציה. הבנקים מנסים לצמצם את הפעולות שהלקוח עושה מול פקיד, ובמיוחד את הביקורים בסניף. לכן הם נותנים לא פעם תנאים טובים יותר למי שפועל לבד.
מעבר לריבית, יש כאן גם נוחות. אפשר לפתוח פיקדון בכל רגע, מהמחשב או מהנייד, בלי תורים ובלי ניירת. בעולם שבו הכל מיידי, זה יתרון אמיתי.
אפשר לפתוח פיקדון גם בבנק שבו אין לכם חשבון עו"ש. אם התנאים בבנק שלכם לא מתאימים, כדאי לפנות לבנקים נוספים ולבקש מהם הצעה. הצעה מבנק מתחרה היא גם קלף טוב במשא ומתן עם הבנק הקבוע שלכם.
גם שותפים עסקיים מחזיקים לפעמים פיקדון משותף. כשהשותפות מתפרקת, צריך להחליט מה עושים בכסף, ולשם כך קיימים מנגנונים כמו מנגנון במבי. זה מקרה פחות נפוץ, אבל כדאי לדעת שהוא קיים.
הדבר החשוב ביותר לבדוק לפני שחותמים הוא כמה זמן הכסף לא יהיה נזיל. ברוב המקרים הבנקים מסכימים לפתוח את הקרן לפני המועד, למרות שהם לא חייבים. אבל הם גובים על כך עמלה, שנקראת לפעמים "דמי שבירת פיקדון".
העמלה הזו יכולה להקטין מאוד את הרווח, ולפעמים גם לגרום להפסד. דוגמה: זוג צעיר ששוכר דירה מפקיד 60,000 שקל לשנתיים, כחיסכון להון עצמי. אחרי שנה בעל הדירה מודיע על מכירה, והם צריכים כסף למעבר. אם הרווח שנצבר עד אז הוא 1,500 שקל והבנק גובה עמלת שבירה, חלק גדול מהרווח הזה הולך לעמלה. אם העמלה גבוהה מהרווח, הם יוצאים עם פחות ממה שהפקידו.
לכן כדאי להתאים את סוג הפיקדון לרמת הוודאות שלכם:
הבחירה הנכונה מתחילה בשאלה מתי תצטרכו את הכסף, ורק אחר כך בשאלה איזו ריבית תקבלו. אחרי שהכרתם את הסוגים, פנו לבנק הרצוי, ואפשר גם לכמה בנקים במקביל. בדקו את התנאים של כל פיקדון לפי הסדר הבא:
רוב הטעויות בפיקדונות לא נובעות מבחירה של סוג לא נכון, אלא מפרט קטן שלא נבדק. אלה הטעויות שחוזרות הכי הרבה:
על המס חשוב לדעת: הרווח מריבית בפיקדון חייב במס, והבנק בדרך כלל מנכה אותו במקור. השיעורים והכללים המדויקים מפורסמים ברשות המסים, וכדאי לבדוק אותם לפני שמשווים בין אפיקים.
פיקדון בנקאי הוא לא האפיק הסולידי היחיד, וכדאי להכיר את החלופות לפני שמחליטים. החלופות הנפוצות הן ניירות ערך של המדינה, שנסחרים בבורסה ואפשר למכור אותם בכל יום מסחר.
מלווה קצר מועד הוא נייר ערך שהממשלה מנפיקה לתקופה קצרה. ההשוואה בינו לבין פיקדון קצר מוסברת במאמר מלווה קצר מועד (מק"מ) - יתרונות וחסרונות, ופרטים על הפיקדון הקצר עצמו נמצאים במאמר פקדון קצר מועד (פק"מ) - יתרונות וחסרונות. למי שמחפש טווח ארוך יותר, יש גם אג"ח ממשלתיות, שגם הן נחשבות סולידיות.
ההבדל המרכזי הוא בנזילות ובתנודתיות. בפיקדון המחיר לא משתנה מיום ליום, אבל קשה יותר לצאת לפני הזמן. נייר ערך נזיל יותר, אבל המחיר שלו בבורסה יכול לזוז עד שמגיע מועד הפדיון.
בקצה השני של הסקאלה נמצאים מוצרים מסוכנים מאוד, שמבטיחים רווח מהיר. מי שמתלבט אם להעביר כסף מפיקדון למוצר כזה צריך לקרוא קודם על אופציות בינאריות, ולהבין עד כמה הפער ברמת הסיכון גדול.
קראו גם: קרן כספית או פיקדון: מה משתלם אחרי הורדת הריבית | ריבית בנק ישראל ירדה: מה זה אומר לחיסכון שלכם
אלה השאלות שעולות הכי הרבה לפני פתיחת פיקדון. התשובות קצרות, וההסבר המלא נמצא בסעיפים שלמעלה.
בפיקדון לא צמוד הקרן מובטחת, אבל בפיקדון צמוד בלי רצפה אפשר להפסיד חלק ממנה. זה קורה אם המדד או שער המטבע ירדו במהלך התקופה. אפשר להפסיד גם אם שוברים את הפיקדון והעמלה גבוהה מהרווח שנצבר.
לא, אפשר לפתוח פיקדון גם בבנק שאין לכם בו חשבון עו"ש. זו דרך טובה להשוות הצעות ולקבל ריבית טובה יותר. הכסף יחזור בסוף התקופה לחשבון שתגדירו.
בתחנות יציאה יוצאים בלי קנס במועדים קבועים, ובחידוש אוטומטי הפיקדון ממשיך אלא אם ביקשתם לסיים. בתחנות יציאה הריבית בדרך כלל פשוטה. בחידוש אוטומטי הריבית מצטרפת לקרן, ולכן מחושבת כריבית דריבית.
לא, כל בנק קובע בעצמו את הריבית על הפיקדונות שלו. הריבית של בנק ישראל משפיעה על ריבית הפריים ועל השוק כולו, ולכן היא משפיעה בעקיפין. אבל המספר הסופי נקבע בבנק ובמשא ומתן אתכם.
כן, כי הריבית התעריפית היא רק נקודת פתיחה. בסכום של 200,000 שקל, שיפור של חצי אחוז שווה אלף שקל בשנה. לקוחות עם פיקדון גדול או פעילות רחבה בבנק מקבלים בדרך כלל יותר מקום למשא ומתן.
זה תלוי במה שאתם מצפים לגבי האינפלציה בתקופת הפיקדון. אם המחירים צפויים לעלות מהר, פיקדון צמוד מדד שומר על כוח הקנייה. אם האינפלציה צפויה להיות נמוכה, פיקדון לא צמוד בריבית טובה יכול להשתלם יותר.
מדד המחירים לצרכן מתפרסם מדי חודש בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שם אפשר לראות כמה עלו או ירדו המחירים, ולהעריך מה יקרה לפיקדון צמוד המדד שלכם.
פיקדון בנקאי הוא דרך בטוחה ונוחה לשמור כסף בצד ואפילו להרוויח עליו, בתנאי שבודקים כמה פרטים לפני החתימה. הבחירה מתחילה בשאלה מתי תצטרכו את הכסף, ממשיכה בסוג ההצמדה, ונגמרת בריבית לכל התקופה ולא רק לשנה הראשונה.
כדאי לבחור את הפיקדון המשתלם ביותר באותה עת, עם הסיכון הנמוך ביותר שמתאים לכם. שיחת טלפון אחת לבנק שלכם או לבנק מתחרה יכולה להעלות את הריבית, ובסכומים גדולים זה מצטבר לאלפי שקלים. ומעל הכל, אל תשכחו את טווח הזמן שבו הכסף לא נזיל - שבירה מוקדמת עולה בעמלה, ולפעמים מוחקת את כל הרווח.
הנתונים במאמר נבדקו מול גופים רשמיים בלבד. הרשימה כוללת את העמודים הרלוונטיים לריבית, למדד ולמיסוי.
כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.