ריבית דריבית - קסם שמייצר רווחים לחסכונות ולההשקעות שלנו

פורסם: 25.05.2020 · עודכן: 19.09.2026 · 6 דקות קריאה

בקצרה

ריבית דריבית היא ריבית שמחושבת לא רק על הקרן אלא גם על הריבית שכבר נצברה, ולכן היא גדלה מתקופה לתקופה. בהלוואה היא פועלת נגד הלווה: מיליון ש"ח בריבית דריבית של 5% למשך 15 שנה מגיע להחזר של 2,078,928 ש"ח, לעומת 50,000 ש"ח בלבד בחישוב ריבית רגילה חד-פעמית של 5%. בחיסכון היא פועלת לטובת החוסך: 10,000 ש"ח בתשואה שנתית של 3.5% הופכים ל-11,876 ש"ח אחרי 5 שנים ול-19,897 ש"ח אחרי 20 שנה, בלי הפקדה נוספת. הכסף שנצבר בקרן פנסיה ובקרן השתלמות עובד באותו מנגנון בדיוק, וכספי קרן השתלמות נזילים בדרך כלל אחרי 6 שנים. שני גורמים מקזזים את האפקט: דמי ניהול ואינפלציה, ולכן שווה לבדוק אותם מדי תקופה.

המאמר בנוי משבעה שלבים, מהמנגנון הבסיסי ועד הטעויות שעולות הכי הרבה כסף. אפשר לקפוץ ישירות לסעיף הרלוונטי:

מהי ריבית רגילה ואיך מחשבים אותה

ריבית רגילה מחושבת פעם אחת בלבד, כאחוז מתוך הסכום שנלווה. כשלווים כסף מהבנק, מתחייבים להחזיר שני רכיבים: את קרן ההלוואה, כלומר את הסכום עצמו, ואת הריבית, שהיא מעין תשלום על השימוש בכסף של מישהו אחר. הריבית היא המחיר של הזמן - היא משלמת למלווה על כך שוויתר על הכסף שלו לתקופה מוגדרת ולקח סיכון שלא יוחזר.

ההיגיון הזה זהה בכל סוגי האשראי, בין אם מדובר בהלוואה לרכישת רכב, בהלוואה לשיפוץ או בהלוואה לרכישת דירה. ההבדל בין הלוואה זולה להלוואה יקרה אינו רק בשיעור הריבית הנקוב אלא גם בשאלה כיצד היא מחושבת, כל כמה זמן, ועל איזה בסיס. מי שרוצה להבין לעומק את המושג עצמו ואת מרכיביו יכול להיעזר בהסבר המורחב על ריבית ולראות כיצד היא נקבעת בשוק.

דוגמה מספרית לריבית רגילה

בהלוואה של 12,000 ש"ח ל-12 חודשים בריבית רגילה של 5%, סך ההחזר הוא 12,600 ש"ח. נניח שראובן לווה מהבנק 12,000 ש"ח ומתכוון להחזיר אותם על פני 12 חודשים. לפי ההסכם, בכל חודש הוא מחזיר חלק שווה מהקרן, כלומר 1,000 ש"ח. לצד ההחזר החודשי הבנק גובה ריבית, ולצורך הדוגמה מדובר ב-5%.

בחישוב ריבית רגילה, האחוז נגזר בכל חודש מאותו בסיס קבוע. ראובן משלם 50 ש"ח ריבית בחודש - חמישה אחוזים מ-1,000 ש"ח - ובסך הכול 600 ש"ח ריבית לאורך השנה. בסוף התקופה הוא החזיר 12,600 ש"ח: 12,000 ש"ח קרן ועוד 600 ש"ח ריבית. התשלום החודשי שלו זהה בכל חודש, והוא יודע כבר ביום הראשון כמה בדיוק תעלה לו ההלוואה.

💡 טיפ זהב: לפני חתימה על הלוואה, בקשו לראות את לוח הסילוקין המלא - הטבלה שמפרטת כמה קרן וכמה ריבית משולמים בכל חודש. הסכום שמעניין אתכם אינו הריבית הנקובה אלא השורה התחתונה: כמה שקלים יוצאים מהכיס עד היום האחרון.

מה ההבדל בין ריבית רגילה לריבית דריבית

ריבית דריבית מחושבת גם על הריבית שכבר הצטברה, ולכן בסיס החישוב גדל בכל תקופה מחדש. בריבית רגילה הבסיס קבוע, ובריבית דריבית הבסיס נע. המשמעות היא שככל שתקופת ההלוואה מתארכת, כך גדל הסכום שממנו נגזרת הריבית, וגדל גם התשלום עצמו - בלי שאף אחד שינה את שיעור הריבית הנקוב.

נניח שדני לווה מהבנק 12,000 ש"ח, גם הוא ל-12 חודשים, וגם הוא מחזיר 1,000 ש"ח בחודש. כאן נכנסת לתמונה הריבית דריבית: היא תחושב מדי חודש, ולא פעם אחת, והיא תיגזר מהקרן ומהריבית שכבר נצברה עליה.

איך זה נראה חודש אחר חודש

בחודש הראשון הריבית עומדת על 50 ש"ח, בשני על 52.5 ש"ח ובשלישי כבר על 55.125 ש"ח. בחודש הראשון מחושבים 5% מ-1,000 ש"ח, כלומר בדיוק כמו אצל ראובן. בחודש השני הבסיס כבר 1,050 ש"ח, אחרי שהריבית של החודש הראשון נוספה אליו, ולכן התשלום עולה. בחודש השלישי הבסיס הוא 1,102.5 ש"ח, וכך הלאה - כל חודש הבסיס גדל, וכל חודש התשלום גדל אחריו.

חודשבסיס החישוב (ש"ח)ריבית של 5% (ש"ח)
11,00050
21,05052.5
31,102.555.125
41,157.6357.88
51,215.5160.78
61,276.2863.81

מקור: חישוב ישיר לפי נתוני הדוגמה - 1,000 ש"ח בריבית חודשית של 5%. נבדק ב-19.09.2026.

הסכומים בטבלה נראים זניחים, וזו בדיוק המלכודת. בהלוואה קטנה ההפרש הוא כמה שקלים, אבל אותו מנגנון בדיוק פועל גם על סכומים של מאות אלפי שקלים ועל פני עשרות שנים - ושם ההפרש נמדד במאות אלפים. ככל שהסכום גדול יותר והתקופה ארוכה יותר, כך גדל הפער בין שתי שיטות החישוב, וההפרש הזה הוא בדיוק מה שהופך את ריבית דריבית לכוח הכלכלי המשמעותי ביותר שאדם פרטי נתקל בו.

💡 טיפ זהב: כשמשווים שתי הצעות אשראי, שאלו במפורש כל כמה זמן הריבית נצברת - חודשי, רבעוני או שנתי. תדירות צבירה גבוהה יותר באותו שיעור ריבית נקוב פירושה עלות גבוהה יותר בפועל.

כמה ריבית דריבית עולה בהלוואה גדולה

מיליון ש"ח בריבית דריבית של 5% למשך 15 שנה מגיעים ל-2,078,928 ש"ח - קצת יותר מכפול מהסכום שנלווה. יעל לקחה הלוואה לרכישת דירה, כלומר משכנתא, בסך מיליון ש"ח, בריבית דריבית של 5%, לתקופה של 15 שנה. בסוף התקופה היא תחזיר לבנק יותר משני מיליון שקלים, כשהתוספת כולה היא ריבית שהצטברה על ריבית.

לשם השוואה, אילו אותה הלוואה הייתה נושאת ריבית רגילה חד-פעמית של 5% מהסכום, התוספת הייתה מסתכמת ב-50,000 ש"ח בלבד לכל אורך התקופה. הפער בין שני התרחישים אינו נובע משיעור ריבית שונה - השיעור זהה - אלא משיטת החישוב ומהזמן.

טבלת התפתחות לאורך השנים

כל חמש שנים נוספות מגדילות את החוב בקצב הולך וגובר, לא בקצב קבוע. הטבלה הבאה מציגה את התפתחות אותה קרן של מיליון ש"ח בריבית דריבית שנתית של 5%, ומדגימה למה קיצור תקופת ההלוואה הוא אחד הכלים החזקים ביותר להוזלה.

תקופהסכום בריבית דריבית של 5% (ש"ח)תוספת מעל הקרן (ש"ח)
5 שנים1,276,282276,282
10 שנים1,628,895628,895
15 שנים2,078,9281,078,928
20 שנה2,653,2981,653,298

מקור: חישוב לפי נתוני הדוגמה, קרן של מיליון ש"ח בריבית שנתית מצטברת של 5%. על סביבת הריבית הכללית במשק אפשר לקרוא בעמוד המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. נבדק ב-19.09.2026.

המסקנה המעשית פשוטה: בהלוואות, הזמן הוא האויב. כל שנה נוספת אינה מוסיפה תוספת קבועה אלא תוספת שגדלה מעצמה. לכן החזר מוקדם, גם חלקי, חוסך הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון - הוא מקטין את הקרן שממנה נגזרת כל הריבית העתידית. חשוב גם לזכור שבהלוואה צמודה נוסף על הריבית גם מנגנון הצמדה למדד, שמגדיל את הקרן עצמה לפי עליית המחירים במשק.

💡 טיפ זהב: לפני שמפקידים כסף פנוי לחיסכון, בדקו איזו ריבית אתם משלמים על חובות קיימים. סילוק חוב בריבית גבוהה הוא לרוב ה"תשואה" הבטוחה ביותר שאפשר להשיג, כי היא ידועה מראש ואינה תלויה בשוק.

איך ריבית דריבית עובדת דווקא לטובתנו

בכל הפקדה לחיסכון אנחנו בצד המלווה, ואז הריבית המצטברת עובדת לטובתנו ולא נגדנו. פעמים רבות אנשים אינם מודעים לכך, אבל ההפקדה החודשית לקרן פנסיה או לקרן השתלמות היא למעשה כסף שמופקד בידי גוף מנהל לתקופה ארוכה. כספי קרן השתלמות הופכים נזילים בדרך כלל אחרי 6 שנים, וכספי קרן פנסיה מיועדים למשיכה בגיל פרישה.

בתמורה לשימוש בכסף מתקבלת תמורה שנקראת תשואה. בשונה מריבית על הלוואה, התשואה אינה ידועה מראש והיא תלויה בביצועי ההשקעות בפועל, אבל מנגנון הצבירה שלה דומה מאוד לריבית דריבית: התשואה של התקופה הנוכחית מחושבת גם על הרווחים שנצברו בתקופות קודמות. כך הכסף שהרוויח בעבר ממשיך להרוויח בעצמו.

דוגמה מספרית לחיסכון

הפקדה חד-פעמית של 10,000 ש"ח בתשואה שנתית של 3.5% מגיעה ל-19,897 ש"ח אחרי 20 שנה. בשנה הראשונה התשואה היא 350 ש"ח, כלומר 3.5% מ-10,000 ש"ח. הסכום הזה מצטרף לקרן, ובשנה השנייה התשואה מחושבת מ-10,350 ש"ח ועומדת על 362.2 ש"ח. בשנה השלישית הבסיס הוא כבר 10,712 ש"ח, והתשואה 374.9 ש"ח.

אחרי 5 שנים ללא נגיעה בכסף, החיסכון תופח ל-11,876 ש"ח. זהו רווח של 1,876 ש"ח שלא נדרשה עבורו שום עבודה, והוא הכנסה פסיבית לכל דבר ועניין. אחרי 20 שנה אותם 10,000 ש"ח מגיעים ל-19,897 ש"ח, כלומר כמעט הכפילו את ערכם - וכל זאת בלי שקל אחד של הפקדה נוספת.

שניםריבית דריבית 3.5% (ש"ח)ריבית רגילה 3.5% (ש"ח)הפרש (ש"ח)
511,87611,750126
1014,10613,500606
1516,75315,2501,503
2019,89717,0002,897

מקור: חישוב לפי נתוני הדוגמה, קרן של 10,000 ש"ח בתשואה שנתית של 3.5%. נבדק ב-19.09.2026.

שימו לב למה שקורה בעמודת ההפרש: אחרי 5 שנים הפער בין שתי השיטות הוא 126 ש"ח בלבד, ואחרי 20 שנה הוא כבר 2,897 ש"ח - פי עשרים ושלושה. זהו הביטוי המדויק לכך שריבית דריבית אינה גדלה בקו ישר אלא בקו שמתרומם. בשנים הראשונות היא כמעט בלתי מורגשת, ובשנים המאוחרות היא הופכת לרכיב המרכזי בתיק.

💡 טיפ זהב: אל תשפטו חיסכון לפי התשואה של השנה הראשונה. המספרים המעניינים באמת נמצאים בשנה החמש-עשרה, וכדי להגיע אליהם צריך בעיקר דבר אחד - לא לגעת.

למה הזמן חשוב יותר מגודל ההפקדה

שנה של ותק בחיסכון שווה בדרך כלל יותר מאותו סכום שיופקד בעוד עשור. הסיבה נעוצה במבנה החישוב: כל שקל שמופקד היום נהנה ממספר גדול יותר של מחזורי צבירה, ולכן תרומתו לסכום הסופי גבוהה יותר מתרומתו של שקל זהה שיופקד מאוחר. זו גם הסיבה שהשקעות לטווח ארוך רווחיות יותר, ככלל, מהשקעות לטווח קצר.

כלל אצבע מוכר להמחשה הוא כלל 72: מחלקים את המספר 72 בשיעור התשואה השנתי ומקבלים בקירוב את מספר השנים שנדרש להכפלת הסכום. בתשואה שנתית של 3.5% מדובר בכ-20.6 שנים, ואכן בדוגמה שלנו 10,000 ש"ח הגיעו ל-19,897 ש"ח אחרי 20 שנה. בתשואה גבוהה יותר הזמן מתקצר, ובתשואה נמוכה יותר הוא מתארך.

מה קורה כשמפקידים באופן שוטף

כשמפקידים סכום קבוע מדי חודש, כל הפקדה מתחילה מסלול צבירה משלה. חיסכון פנסיוני אינו הפקדה אחת אלא מאות הפקדות, וכל אחת מהן נצברת לפי מספר השנים שנותרו עד המשיכה. ההפקדה הראשונה בקריירה נהנית מארבעים שנות צבירה, וההפקדה האחרונה כמעט שאינה נהנית מהן כלל. לכן ותק מוקדם, גם בסכומים קטנים, משנה את התמונה הסופית באופן שקשה לפצות עליו בהמשך.

💡 טיפ זהב: אם פתחתם חיסכון לילד או קיבלתם כסף במתנה, האפיק שבו יישב הכסף חשוב פחות מהשאלה כמה שנים הוא יישב שם. הזמן הוא המשתנה היחיד שאי אפשר לקנות בדיעבד.

מה מכרסם בריבית דריבית - דמי ניהול, אינפלציה ומס

דמי ניהול אינם עלות חד-פעמית אלא נגיסה שנתית שמצטברת בדיוק כמו התשואה, רק בכיוון ההפוך. בניגוד להלוואות, שבהן הריבית לעיתים קרובות קבועה ומוגדרת מראש, במכשירי חיסכון כמו קרן פנסיה התשואה תלויה בביצועי ההשקעות בפועל ומשתנה לפי מצב השוק. מה שכן קבוע וידוע מראש הוא דמי הניהול, ולכן דווקא הם הרכיב שכדאי לבדוק.

דמי ניהול נגבים כאחוז מהצבירה, כאחוז מההפקדה או בשילוב של השניים. הם מופחתים מהיתרה מדי שנה, ולכן הם לא רק מקטינים את הרווח הנוכחי אלא גם מקטינים את הבסיס שעליו תחושב התשואה בשנה הבאה. זהו אפקט ריבית דריבית שלילי, ובטווח של שלושים שנה הוא יכול להסתכם בסכומים משמעותיים. מומלץ להשוות מדי תקופה את התנאים המוצעים על ידי הגופים השונים ולוודא שדמי הניהול שאתם משלמים אינם חורגים מהמקובל.

אינפלציה מול תשואה נומינלית

תשואה של 3.5% בשנה שבה המחירים עלו ב-3% מותירה רווח ריאלי של כחצי אחוז בלבד. המספר שמופיע בדוח אינו בהכרח המספר שמשקף את כוח הקנייה שנוסף לכם. כדי לדעת כמה באמת הרווחתם צריך לנכות את עליית המחירים, ולשם כך משמש מדד המחירים לצרכן. ההבחנה הזו מפורטת בהרחבה בעמוד על ההבדל בין תשואה ריאלית לנומינלית, והיא קריטית בכל חישוב ארוך טווח.

מס על הרווח

המס נגבה מהרווח ולכן הוא מקטין את הבסיס שממנו תיגזר הצבירה בהמשך. באפיקים שאינם פטורים, חלק מהרווח הנצבר משולם כמס בעת המימוש, וככל שהמימוש מוקדם יותר ותכוף יותר, כך נפגע אפקט הצבירה. זו אחת הסיבות לכך שמעבר תכוף בין אפיקים עשוי להזיק לתוצאה הסופית אפילו כשכל מהלך בנפרד נראה מוצלח.

💡 טיפ זהב: הורידו את דוח החיסכון השנתי שלכם וחפשו שתי שורות בלבד - שיעור דמי הניהול מהצבירה ושיעור דמי הניהול מההפקדה. אלה שני המספרים היחידים בדוח שנמצאים בשליטתכם.

איפה עוד פוגשים את המנגנון הזה ביומיום

ריבית דריבית אינה מושג תיאורטי אלא מנגנון שפועל כמעט בכל מוצר פיננסי שיש לכם. היא נמצאת בשני הצדדים של המאזן הביתי: בצד ההתחייבויות היא מגדילה חובות, ובצד הנכסים היא מגדילה חסכונות. ההבדל בין משק בית שמרוויח ממנה למשק בית שמפסיד ממנה הוא לרוב סדר הפעולות, לא גובה ההכנסה.

  • מסגרת עובר ושב וכרטיסי אשראי - הריבית על יתרת חובה מחושבת לעיתים קרובות בתדירות גבוהה, ולכן חוב קטן שנשאר פתוח לאורך זמן מתנפח בקצב מהיר.
  • פיקדונות בנקאיים - בפיקדון עם ריבית מצטברת הריבית מתווספת לקרן במועדים קבועים ומגדילה את בסיס החישוב הבא. הסבר מלא על סוגי הפיקדונות והתנאים שלהם מופיע בעמוד פיקדונות.
  • פיקדון קצר מועד - מכשיר נזיל יחסית שמתאים לכסף שצריך להישאר זמין, כמפורט בעמוד פק"מ - יתרונות וחסרונות.
  • מלווה קצר מועד - נייר ערך ממשלתי לטווח קצר שהתשואה עליו נגזרת מהפער בין מחיר הרכישה לפדיון, ראו מלווה קצר מועד.
  • אגרות חוב - כאשר הקופון שמתקבל מושקע מחדש, נוצרת צבירה על צבירה. פירוט על המכשיר הזה מופיע בעמוד אג"ח ממשלתיות.

בכל אחד מהמקרים האלה כדאי לשאול שלוש שאלות: מהו שיעור הריבית או התשואה, כל כמה זמן היא נצברת, ולכמה זמן הכסף נשאר בפנים. שלושת המשתנים האלה קובעים כמעט לגמרי את התוצאה הסופית.

💡 טיפ זהב: שמרו את הכסף לטווח קצר באפיק נזיל ואת הכסף לטווח ארוך באפיק שמיועד לכך. ריבית דריבית מתגמלת סבלנות, ומשיכה מוקדמת מאפסת בדיוק את החלק שהיה אמור להיות הכי רווחי.

חמש טעויות נפוצות

רוב הנזק שגורמת ריבית דריבית אינו נובע מחוסר ידע אלא מדחייה של החלטות פשוטות. אלה הטעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב:

  1. להשוות הלוואות לפי גובה ההחזר החודשי בלבד. החזר חודשי נמוך שמושג באמצעות פריסה ארוכה מייקר את ההלוואה הכוללת, כי הוא מוסיף שנים של צבירת ריבית.
  2. לדחות את תחילת החיסכון בכמה שנים. השנים הראשונות נראות חסרות משמעות, אבל הן בדיוק אלה שמייצרות את הצמיחה בסוף התקופה.
  3. להתעלם מדמי ניהול של עשיריות אחוז. עשירית אחוז נראית זניחה בשנה אחת ומצטברת לסכום ניכר לאורך שלושים שנה.
  4. למשוך כספי חיסכון בכל הזדמנות. משיכה מאפסת את הוותק שנצבר ומחזירה את בסיס החישוב לנקודת ההתחלה.
  5. לבלבל בין תשואה נומינלית לריאלית. רווח נומינלי בשנה של אינפלציה גבוהה יכול להיות הפסד ריאלי בפועל.

מה עושים בפועל

שלוש פעולות פשוטות משפרות את התוצאה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק. הראשונה היא למפות את כל החובות הקיימים ולסדר אותם לפי שיעור הריבית, מהגבוה לנמוך, ולסלק תחילה את היקר ביותר. חוב בריבית גבוהה גדל מהר יותר מכל חיסכון סביר, ולכן סילוקו הוא המהלך בעל התשואה הוודאית ביותר.

הפעולה השנייה היא לבדוק את דמי הניהול בכל אפיק חיסכון פעיל - קרן פנסיה, קרן השתלמות וקופת גמל - ולהשוות אותם לממוצע בשוק באמצעות הכלים הציבוריים שמפרסמת רשות שוק ההון. הפעולה השלישית היא לקבוע מועד קבוע, אחת לשנה, לבדיקה חוזרת. שינוי קטן שנעשה מוקדם שווה הרבה יותר משינוי גדול שנעשה מאוחר.

💡 טיפ זהב: רשמו על דף אחד את כל הריביות שאתם משלמים ואת כל התשואות שאתם מקבלים. אם יש בצד אחד מספר שגבוה משמעותית מהצד השני, זו הנקודה שבה כדאי להתחיל.

שאלות נפוצות

רוב השאלות על ריבית דריבית חוזרות לאותו עיקרון אחד - על איזה בסיס מחושבת הריבית. להלן התשובות הנפוצות ביותר:

מהי ריבית דריבית במילים פשוטות

זו ריבית שמשולמת גם על הריבית שכבר נצברה, ולא רק על הסכום המקורי. אם בשנה הראשונה נצברו 350 ש"ח על קרן של 10,000 ש"ח, אז בשנה השנייה הריבית מחושבת על 10,350 ש"ח. הבסיס גדל, ולכן גם התשלום או הרווח גדלים.

איך מחשבים ריבית דריבית

מכפילים את הקרן במקדם של אחד ועוד שיעור הריבית, בחזקת מספר התקופות. בדוגמת המשכנתא, מיליון ש"ח כפול 1.05 בחזקת 15 שנה נותנים 2,078,928 ש"ח. חשוב להתאים בין יחידת הזמן של הריבית ליחידת הזמן של התקופות - ריבית חודשית מול מספר חודשים, ריבית שנתית מול מספר שנים.

כל כמה זמן מחושבת ריבית דריבית

התדירות נקבעת בחוזה ויכולה להיות יומית, חודשית, רבעונית או שנתית. ככל שהתדירות גבוהה יותר, כך הריבית האפקטיבית גבוהה יותר מהריבית הנקובה. זהו פרט שמשנה את העלות בפועל ולכן חשוב לברר אותו לפני החתימה ולא אחריה.

האם ריבית דריבית טובה או רעה

היא פועלת תמיד באותו כיוון - לטובת מי שמלווה ולרעת מי שלווה. בחיסכון אתם המלווים והיא עובדת עבורכם, ובהלוואה אתם הלווים והיא עובדת נגדכם. אותו מנגנון בדיוק, רק בצד השני של המשוואה.

כמה זמן לוקח להכפיל חיסכון

לפי כלל 72, תשואה שנתית של 3.5% מכפילה את הסכום בכ-20.6 שנים. זהו קירוב בלבד, אבל הוא מספיק מדויק כדי להמחיש את הקשר בין שיעור התשואה לזמן. בדוגמה שהוצגה, 10,000 ש"ח הגיעו ל-19,897 ש"ח בדיוק אחרי 20 שנה.

האם התשואה בקרן פנסיה מובטחת

התשואה בחיסכון הפנסיוני אינה מובטחת ותלויה בביצועי ההשקעות בפועל. בשונה מריבית בהלוואה, שנקבעת בחוזה, התשואה יכולה להיות חיובית או שלילית בכל תקופה נתונה. מה שכן ניתן לצפות מראש הוא דמי הניהול, ולכן הם הרכיב שכדאי להשוות.

לסיכום

ריבית דריבית היא אותו כוח בדיוק בשני הכיוונים, וההבדל היחיד הוא באיזה צד של החוזה אתם נמצאים. האמרה המיוחסת לאלברט איינשטיין, שלפיה מי שמבין ריבית דריבית מרוויח, מתארת עיקרון פשוט: כשאחוז הריבית מחושב גם על הריבית שכבר נגבתה, הסכומים המצטברים הופכים למשמעותיים מאוד - לבנק כשאנחנו לווים, ולנו כשאנחנו מפקידים.

מכאן נגזרות שתי מסקנות מעשיות שסותרות זו את זו רק לכאורה. בצד החיסכון כדאי להתחיל מוקדם, להימנע ממשיכות מיותרות ולתת לזמן לעבוד. בצד ההלוואות כדאי לקצר תקופות, לסלק חובות יקרים מוקדם ככל האפשר ולבדוק את תדירות צבירת הריבית ולא רק את שיעורה. בין לבין, שווה לעקוב אחר דמי הניהול ואחר עליית המחירים, כי שניהם פועלים על הכסף באותו מנגנון מצטבר - רק בכיוון ההפוך.

מקורות

כל הנתונים המספריים במאמר מבוססים על הדוגמאות המפורטות בגוף הטקסט ועל מקורות רשמיים בלבד. להלן הגופים והעמודים שנבדקו:

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.