תיק השקעות סולידי נבנה על שלושה עקרונות: טווח ארוך, פיזור רחב ודמי ניהול נמוכים. במשבר הקורונה ירד מדד S&P 500 מ-3,130 נקודות בתחילת מרץ 2020 ל-2,237 נקודות לקראת סוף החודש, ירידה של כ-28.5%. משקיעים שהחזיקו מעמד ראו את המדד חוזר בהמשך לרמות שלפני המשבר. בתיק כזה יש לרוב קרנות נאמנות ותעודות סל שעוקבות אחרי מדדים, ולעיתים גם חלק קטן במניות צמיחה. כסף שתצטרכו בשנים הקרובות לא אמור להיכנס לשוק ההון.
שנת 2020 הוכיחה שגם אחרי שנים של עליות, השוק יכול לצנוח בתוך שבועות. אחרי תקופה ארוכה של עליות בבורסות ברחבי העולם, מגפת הקורונה הגיעה יחד עם מגמה שלילית בשוק. השילוב הזה הפיל את המדדים בכל העולם. הרבה אנשים שלא השקיעו נכון מצאו את עצמם בסכנה לאבד חלק גדול מהחיסכון.
מדד S&P 500 מייצג את 500 החברות הגדולות בארצות הברית. הוא נחשב למדד המרכזי של הכלכלה האמריקאית. כך נראתה הירידה שלו באותו חודש:
| נקודת זמן | ערך מדד S&P 500 |
|---|---|
| תחילת מרץ 2020 | 3,130 נקודות |
| לקראת סוף מרץ 2020 | 2,237 נקודות |
| ירידה בנקודות | 893 נקודות |
| ירידה באחוזים | כ-28.5% |
מקור: נתוני מסחר היסטוריים של מדד S&P 500,
בעקבות הירידה התחילה בריחה של משקיעים מהשוק. המכירות האלה העמיקו את הנפילה עוד יותר. מי שמכר בפחד קיבע את ההפסד. מי שנשאר בפנים נתן לשוק זמן להתאושש.
למרות המשבר, השקעה בבורסה עדיין נחשבת לאחת הדרכים המרכזיות לבנות הון לאורך שנים. היא גם עוזרת לשמור על ערך הכסף מול עליית המחירים.
כשהריבית נמוכה מקצב עליית המחירים, כסף שיושב בבנק מאבד מכוח הקנייה שלו כל שנה. פעם אפשר היה לשים כסף בפיקדון, לקבל ריבית גבוהה ולהרוויח כמעט בלי סיכון. היום התמונה שונה.
בשנת 2008 פרץ משבר כלכלי עולמי. הוא התחיל במשבר הנדל"ן בארצות הברית. כדי להציל את הכלכלה, בנקים מרכזיים בעולם הורידו את הריבית בחדות. הריבית הנמוכה נשארה איתנו שנים ארוכות.
התוצאה הייתה פשוטה. פיקדונות בבנק כמעט הפסיקו להגדיל את ההון. גם כשהריבית עולה מעט, היא לא תמיד מכסה את עליית המחירים. את הריבית העדכנית של בנק ישראל אפשר לבדוק באתר הבנק, ושווה לבדוק אותה לפני כל החלטה.
אינפלציה היא עלייה כללית במחירים, ולכן אותו שטר קונה פחות דברים עם הזמן. רואים אותה בסופר, בחשבון החשמל ובמחיר הדלק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כל חודש את מדד המחירים לצרכן, שמודד את הקצב הזה.
דוגמה: זוג צעיר בשנות השלושים חסך 60,000 שקל. הם שוכרים דירה ב-5,500 שקל בחודש ומכניסים יחד 21,000 שקל. הכסף יושב בעובר ושב, בלי ריבית בכלל. כך נשחק כוח הקנייה שלו בתרחיש שבו המחירים עולים ב-3% בשנה:
| שנים שעברו | כמה שווה ה-60,000 שקל במונחי היום |
|---|---|
| 0 | 60,000 שקל |
| 5 | כ-51,760 שקל |
| 10 | כ-44,650 שקל |
| 20 | כ-33,220 שקל |
אחרי עשרים שנה, כמעט חצי מהחיסכון נעלם בלי שהם הוציאו שקל.
מעבר לעבודה ולשעות נוספות, יש שתי דרכים עיקריות להגדיל הון: נדל"ן ושוק ההון. לכל אחת יתרונות משלה. ההבדל הגדול ביניהן הוא כמה כסף צריך כדי להתחיל.
נדל"ן יכול להניב שני סוגי הכנסה בבת אחת: הכנסה הונית והכנסה פירותית. הכנסה הונית היא עליית ערך הנכס. אם הדירה שווה יותר בעוד עשר שנים, המשקיע מרוויח. הכנסה פירותית היא הכנסה שוטפת מהנכס, כמו שכר דירה שנכנס כל חודש.
הבעיה היא ההון העצמי. מחירי הדירות בישראל גבוהים מאוד. כדי לקנות דירה להשקעה צריך בדרך כלל מאות אלפי שקלים בצד, ועוד משכנתא. לזוג מהדוגמה, עם 60,000 שקל, נדל"ן פשוט לא רלוונטי כרגע.
בשוק ההון אפשר להתחיל גם עם סכום קטן, ולהוסיף כסף בהדרגה. מי שאין לו הון עצמי גדול יכול לפנות לשם. יש בו הזדמנויות רבות, וגם סיכונים, שצריך להבין לפני שנכנסים. סקירה רחבה של האפשרויות השונות מופיעה במאמר על אפיקי השקעה למשקיעים.
| שאלה | נדל"ן להשקעה | שוק ההון |
|---|---|---|
| הון עצמי בדוגמה של הזוג | מאות אלפי שקלים | אפשר להתחיל ב-1,000 שקל |
| הכנסה שוטפת | שכר דירה חודשי | דיבידנד, אם החברה מחלקת |
| מכירה מהירה | חודשים | בדרך כלל באותו יום מסחר |
| פיזור | נכס אחד | מאות חברות דרך מדד אחד |
שוק ההון הוא המקום שבו קונים ומוכרים מניות, וכל מניה היא חלק קטן מבעלות על חברה. חברה שהמניות שלה נסחרות בבורסה נקראת חברה ציבורית. מי שקונה מניה שלה הופך לאחד מבעלי החברה.
הרעיון הבסיסי פשוט. כשהחברה שווה יותר, המשקיע מרוויח. כשהיא שווה פחות, הוא מפסיד. דוגמה מהחיים: כשצריך ירקות, הולכים לירקן. כשרוצים מניות, פונים לשוק ההון ופותחים תיק השקעות. התיק הוא מעין ארנק דיגיטלי שבו מוחזקות כל המניות שלכם.
כדי להשקיע צריך לפתוח תיק השקעות אצל גוף שיש לו רישיון לפעול בשוק ההון. רשות ניירות ערך היא הגוף שמפקח על השוק בישראל. אחרי פתיחת התיק, הפעולות פשוטות:
איפה פותחים את התיק? יש הבדלים גדולים בין הגופים בעמלות, בשירות ובכלים. נקודות לבדיקה מרוכזות במדריך איך לבחור בית השקעות.
מרוויחים ממניות דרך עליית ערך או דרך דיבידנד, ולפעמים משניהם יחד. הנה שתי הדרכים:
דוגמה: הזוג מהדוגמה מחזיק מניות בשווי 20,000 שקל בחברה שמחלקת דיבידנד של 2% בשנה. הם יקבלו כ-400 שקל לפני מס. זה לא משנה חיים, אבל זה כסף שנכנס בלי למכור כלום.
ההבדל המרכזי הוא הזמן: השקעה סולידית חושבת בשנים, ספקולציה חושבת בדקות. שתי הגישות פועלות באותו שוק, אבל עם סיכון שונה לגמרי.
בטווח הקצר השוק תנודתי מאוד, אבל בטווח הארוך התנודות נוטות להתמתן. מחירי מניות יכולים להשתנות בחדות בכל רגע. מי שמשקיע לשנים לא צריך למכור בזמן ירידה. הוא יכול לחכות עד שהמחיר יחזור.
כשמשקיעים בחברות גדולות ומבוססות, יש בסיס להניח שערכן יגדל לאורך זמן. לאורך ההיסטוריה, שווי התאגידים הגדולים עלה עם השנים, גם אם היו ירידות בדרך. אין בזה הבטחה, אבל זו המגמה שנראתה עד היום.
מסחר יומי הוא ניסיון להרוויח מתנודות קצרות, ורוב המסחר הזה מסתיים בהפסד. סוחרים יומיים קונים ומוכרים מניות בתוך שעות, לפעמים בתוך דקות. הם מנסים לקנות כשהמחיר יורד ולמכור כשהוא עולה.
הפוטנציאל לרווח גדול, אבל גם הסיכון. השוק מורכב וקשה מאוד לחזות אותו. גם האנליסטים הגדולים לא הצליחו לחזות את רוב המשברים בהיסטוריה. סוחר יומי לוקח על עצמו סיכון שחלק גדול מהכסף שלו ייעלם.
למשקיע מתחיל, מדד מפוזר הוא בדרך כלל נקודת פתיחה בטוחה יותר ממניה בודדת. שתי האפשרויות לגיטימיות. ההבדל הוא כמה ביצים שמים בסל אחד.
מניה בודדת קושרת את הכסף שלכם לגורל של חברה אחת בלבד. נניח שקניתם מניה של פייסבוק. אתם הופכים לשותפים קטנים בחברה. כשהמניה עולה, ההון שלכם גדל. כשהיא יורדת, הוא קטן.
דוגמה: קניתם מניה של פייסבוק ב-100 דולר. אחרי כמה חודשים היא שווה 110 דולר. אם תמכרו, תרוויחו 10 דולר על כל מניה, לפני מס רווחי הון. אבל אם החברה תיקלע לקשיים, אין שום דבר אחר בתיק שיבלום את הנפילה.
מדד הוא סל של הרבה חברות שנמדד כיחידה אחת, וכל חברה תופסת בו משקל אחר. כשמחיר של חברה בתוך המדד משתנה, המדד זז לפי המשקל שלה.
דוגמה: מדד תל אביב 125 מייצג את 125 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב. בזמנו, בנק לאומי היווה כ-5.33% ממשקל המדד. לכן שינוי במחיר המניה של לאומי השפיע על המדד בהתאם. המשקלים מתעדכנים מעת לעת, ואת ההרכב העדכני מפרסמת הבורסה.
| מדד | מה הוא מייצג | מספר חברות |
|---|---|---|
| S&P 500 | החברות הגדולות בארצות הברית | 500 |
| Nasdaq-100 | חברות גדולות בבורסת Nasdaq, בעיקר טכנולוגיה | 100 |
| תל אביב 125 | החברות הגדולות בבורסה בתל אביב | 125 |
מקור: הבורסה לניירות ערך בתל אביב ונתוני המדדים,
היתרון הגדול של מדד הוא הפיזור. כשחלק מהחברות יורדות, הירידה במדד מתונה יותר. החיסרון הוא הצד השני של אותו מטבע. כשחברה אחת מזנקת, גם העלייה במדד מתונה יותר.
תיק סולידי מפזר את הכסף בין מדינות, בין ענפים ובין סוגי השקעות. המטרה היא לנצל את הפוטנציאל של השוק בלי לקחת סיכון גבוה מדי. ככל שהפיזור רחב יותר, הסיכוי שהתיק כולו יקרוס יורד.
פיזור בין מדינות מגן עליכם כשכלכלה אחת נחלשת. בתיק סולידי נהוג לפזר בין מדינות עם כלכלה חזקה, כמו ארצות הברית, גרמניה, ישראל ואוסטרליה. אם בישראל יש תקופה קשה, החלק האמריקאי או האירופאי יכול לאזן.
ענף אחד יכול לקרוס, אבל קשה שכל הענפים יקרסו יחד לאורך זמן. לכן מפזרים בין טכנולוגיה, רפואה, בנייה, רכב ועוד. כשההשקעות מפוזרות, היחלשות של ענף מסוים לא תגרום נזק קיצוני לתיק. כל עוד הכלכלה העולמית צומחת לאורך זמן, תיק כזה אמור לצמוח איתה.
מי שלא רוצה לבנות את הפיזור לבד יכול לשקול ניהול מקצועי. ההבדלים בין השירותים מוסברים בסקירה על תיק השקעות מנוהל.
רק כסף שלא תצטרכו בשנים הקרובות צריך להיכנס לשוק ההון. השקעה של כסף שמיועד לשימוש קרוב היא אחת הטעויות הקשות ביותר. מרץ 2020 הראה למה.
דוגמה מהחיים: משפחה עם שני ילדים קטנים תכננה לקנות רכב בקיץ 2020. בפברואר הם השקיעו 80,000 שקל שהיו מיועדים לרכב. במרץ השוק נפל, והם נבהלו ומכרו:
| שלב | סכום |
|---|---|
| הסכום שהושקע בפברואר | 80,000 שקל |
| השווי אחרי ירידה של כ-28.5% | כ-57,200 שקל |
| ההפסד שקובע במכירה | כ-22,800 שקל |
ההפסד הזה היה על הנייר עד הרגע שבו הם מכרו.
לפי הערכה מקובלת, בערך פעם בעשור יש משבר שמתבטא בירידות חדות. משקיע שיודע להחזיק מעמד בזמן משבר יכול ליהנות מהצמיחה שבאה אחריו. משקיע שנבהל ומוכר בהפסד עושה לעצמו עוול כלכלי. לכן, אם הכסף מיועד למשהו אחר בקרוב, עדיף לא להכניס אותו לשוק ההון.
הזוג השוכר מהדוגמה הקודמת יכול לחלק את 60,000 השקלים כך:
| ייעוד הכסף | סכום | איפה הוא יושב |
|---|---|---|
| כרית ביטחון לשישה חודשי שכירות | 33,000 שקל | פיקדון נזיל או קרן כספית |
| טווח ארוך, מעל 7 שנים | 27,000 שקל | מדדים מפוזרים |
| הוראת קבע חודשית לתיק | 1,500 שקל בחודש | אותם מדדים |
כך מכונית שהתקלקלה או פיטורים לא יאלצו אותם למכור מניות בזמן ירידה.
תיק מפוזר מורכב לרוב מקרנות נאמנות ותעודות סל, ולפעמים גם מחלק קטן במניות צמיחה. כל רכיב מוסיף משהו אחר לתיק. החשוב הוא להבין מה כל אחד עושה ומה הסיכון שלו.
מניות צמיחה מציעות פוטנציאל גבוה, אבל הן גם הראשונות ליפול כשהכלכלה מאטה. אלה מניות של חברות שמשקיעות את הרווחים בהתפתחות ובגדילה. רבות מהן חברות טכנולוגיה. הן כמעט לא מחלקות דיבידנד, ולכן הרווח מגיע בעיקר מעליית המחיר.
הסכנה היא במחיר. משקיעים משלמים עליהן לעיתים קרובות סכום גבוה ביחס לרווחי החברה. כשהמשק מאט, הפופולריות שלהן יכולה לרדת בחדות. הן עלולות לאבד חלק גדול מהערך בזמן קצר.
מי ששוקל מניות צמיחה צריך לבדוק את ביצועי החברה לעומק. כדאי לשמוע גם דעה של מי שמכיר את התחום שבו היא פועלת. חשוב לעמוד בסיכון גבוה, או להתחייב להחזיק את המניות לפחות שלוש שנים.
חלק מחברות הטכנולוגיה הגדולות היו פעם מניות צמיחה קטנות. פייסבוק, טוויטר ואמזון הן דוגמאות מוכרות. אבל על כל חברה כזו יש רבות שלא שרדו.
קרן או תעודת סל שעוקבת אחרי מדד נותנת פיזור רחב בלי לבחור חברות אחת אחת. זו אפשרות נוחה למי שלא רוצה להשקיע זמן בניתוח חברות. תעודת סל נקראת גם ETF, והיא נסחרת בבורסה כמו מניה.
שתי דוגמאות למדדים שנהוג לעקוב אחריהם:
היתרון הוא הפיזור. השקעה במאות חברות מקטינה את הסיכון לעומת השקעה בכמה חברות בודדות. מי שמתחיל עם סכום צנוע יכול למצוא רעיונות במאמר על השקעות קטנות לצעירים.
דמי ניהול נגבים כל שנה, ולכן גם הבדל קטן באחוזים הופך לאלפי שקלים לאורך זמן. בן חמישים שמתכנן פרישה מחזיק 100,000 שקל בקרן. הנה ההבדל בין שתי רמות של דמי ניהול, עוד לפני שמחשבים צמיחה:
| תקופה | דמי ניהול 1% בשנה | דמי ניהול 0.2% בשנה |
|---|---|---|
| שנה אחת | 1,000 שקל | 200 שקל |
| 5 שנים | 5,000 שקל | 1,000 שקל |
| 10 שנים | 10,000 שקל | 2,000 שקל |
בפועל הפער גדל עוד יותר, כי הכסף שנחסך ממשיך לצמוח.
השנה שאחרי המשבר הראתה שהעקרונות הבסיסיים חשובים יותר מכל תחזית. 2020 הייתה רכבת הרים למשקיעים. המכה לשוק הזכירה לרבים את השפל הגדול ואת בועת הדוט קום. מי שהחזיק בטווח ארוך, בתיק מגוון ועם דמי ניהול נמוכים, עבר את המשבר טוב יותר.
חיזוי העתיד הוא משחק מסוכן. גם האנליסטים הטובים ביותר לא ידעו מה יקרה ב-2021. ובכל זאת, היו מגמות שהשפיעו על השוק, ושווה להכיר אותן כלקח לעתיד.
השוק הגיב בחיוב לבחירת ג'ו ביידן, למרות החשש מהעלאת מסים. ביידן נבחר במקום דונלד טראמפ, והממשל שלו הציג את תוכניותיו הכלכליות בינואר 2021. ביידן דיבר בעבר על העלאת מסים לעשירים, דבר שעלול להשפיע על שוק ההון. בפועל, הבורסות בעולם עלו אחרי הבחירות.
הלקח: אירוע פוליטי גדול לא תמיד מזיז את השוק לכיוון שכולם צופים.
החיסונים סימנו את תחילת החזרה לשגרה, והשווקים הגיבו לכך מראש. החיסונים של פייזר ומודרנה אושרו, ומאות אלפי ישראלים ומיליונים בעולם התחילו להתחסן. במהלך 2021 מדינות העולם רצו להפיץ חיסונים לכל האוכלוסייה.
התהליך היה מורכב, ולא היה ברור שהוא יעבור בצורה חלקה. אבל ככל שהאוכלוסייה חוסנה, ההגבלות על העסקים הוסרו והכלכלה חזרה לפעול. בנוסף, השווקים ציפו שהממשלות יזרימו כסף רב כדי להחזיר את הכלכלה לפעילות.
חברות התרופות והחברות שעסקו בהפצת החיסונים נחשבו לנהנות הבולטות. הצלחה במאבק במגפה נחשבה לניצחון של המדע, וחברות ציבוריות שהיו מעורבות בה זכו להכרה בשוק.
ענפים שנפגעו הכי קשה במגפה היו גם אלה שהיה להם הכי הרבה מקום להתאושש. תעופה, מלונאות ושייט שגשגו לפני הקורונה. המניות שלהם ירדו בצורה קיצונית בזמן המגפה. עם פתיחת המשק וחזרת התיירות, הם התחילו לחזור לפעילות.
גם ערים שחיות מתיירות נפגעו קשות, והפעילות בהן הייתה צפויה לעלות אחרי המגפה. כלכלנים העריכו שאם החיסונים יצליחו בחצי הראשון של 2021, התוצר של ארצות הברית עשוי לעלות ב-1 עד 1.25 אחוזים.
ענף המסעדות סיפר סיפור דומה. ההגבלות פגעו ברשתות המזון המהיר. ביום שבו פייזר הודיעה על יעילות החיסון, מניות של רשתות הסעדה ומפעלי מזון עלו בחדות. הלקח: ענף שנמצא בשפל עמוק יכול להפתיע, אבל רק מי שמוכן לחכות ולשאת סיכון.
החברות שהרוויחו הכי הרבה מהמגפה היו בסיכון לאבד חלק מהרווח כשהיא נגמרה. מניות של חברות ללמידה ולעבודה מרחוק זינקו בזמן הסגרים. עם החזרה לשגרה, הן היו בסכנה לאבד נתח שוק משמעותי.
גם השקעה מוגזמת בחברות טכנולוגיה דרשה מחשבה. כמה גורמים יחד איימו להאט את הצמיחה שלהן:
אחרי שנים של צמיחה חסרת תקדים, טבעי שקצב העלייה שלהן יתמתן. זו עוד סיבה לא לשים את כל הכסף בענף אחד, גם אם הוא נראה הכי מבטיח.
אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי שבונה תיק השקעות בפעם הראשונה. התשובות קצרות וישירות.
אפשר להתחיל בשוק ההון גם עם כמה אלפי שקלים, ולהוסיף סכום קבוע כל חודש. חשוב יותר להתחיל מוקדם ולהתמיד מאשר להתחיל עם סכום גדול. מי שמחזיק סכום משמעותי יותר יכול לקרוא את המדריך למשקיע הקטן על מה לעשות עם 100 אלף שקל.
שתיהן מאפשרות פיזור רחב, אבל תעודת סל נסחרת לאורך כל יום המסחר כמו מניה. קרן נאמנות נקנית ונמכרת במחיר אחד שנקבע פעם ביום. בשתיהן חשוב לבדוק את דמי הניהול ואת המדד שהן עוקבות אחריו.
מכירה בזמן ירידה חדה הופכת הפסד על הנייר להפסד אמיתי. מי שהשקיע כסף לטווח ארוך ובנה כרית ביטחון בצד, בדרך כלל לא צריך למכור. במרץ 2020, מי שמכר קיבע ירידה של כ-28.5%, בעוד המדד חזר בהמשך לרמותיו הקודמות.
מניות צמיחה מתאימות רק למי שיכול לשאת ירידות חדות ולהחזיק לפחות שלוש שנים. הן יכולות לאבד חלק גדול מערכן בזמן קצר. לרוב המשקיעים, הן מתאימות כחלק קטן מתיק מפוזר ולא כבסיס שלו.
לחיסכון לילדים יש מסלול ממלכתי נפרד, וכדאי לבדוק אותו לפני שפותחים תיק נוסף. המדינה מפקידה כל חודש סכום לחיסכון של כל ילד, וההורים בוחרים איפה ינוהל. פרטים על ההחלטה מופיעים במאמר על תוכנית חיסכון לכל ילד.
תיק שבנוי ממדדים דורש בדרך כלל בדיקה פעם או פעמיים בשנה. בבדיקה רואים אם החלוקה בין הרכיבים זזה הרבה ואם דמי הניהול השתנו. לשאר ההחלטות הכספיות של הבית שווה להיעזר במדריך על ניהול כספים נכון.
תיק השקעות טוב לא נבנה על ניחוש של השנה הבאה, אלא על עקרונות שמחזיקים גם במשבר. משבר הקורונה, חילופי הממשל והחיסונים הזיזו את השוק. אבל מי שפעל לפי העקרונות הבסיסיים לא היה צריך לנחש אף אחד מהם.
העקרונות האלה הם:
אין לראות באמור כאן המלצה לקנות ניירות ערך או לבצע פעולה כלשהי בשוק ההון. המידע נועד להסבר כללי בלבד, ואינו שיווק השקעות. בכל השקעה יש סיכון, וייתכן שתקבלו בחזרה פחות ממה שהשקעתם.
הנתונים במאמר נשענים על גופים רשמיים שמפרסמים מידע על השוק, הריבית והמחירים. הרשימה כוללת את העמודים הספציפיים שבהם אפשר לבדוק את הנתונים העדכניים.
כל המקורות נבדקו ב-07.10.2026.