מי הם עושי שוק בבורסה, ומהו בעצם תפקידם

למה סחירות היא תנאי מקדים לכל רווח

ערכו של נייר ערך תלוי, בין היתר, בהיקף הסחר בו, ובלי רוכשים פוטנציאליים גם נייר "יקר" על הנייר הוא נכס שקשה לממש. שוק ההון הוא פלטפורמת השקעה נפוצה בקרב הציבור הישראלי, ובבורסה אפשר לסחור בניירות ערך מסוגים שונים - מניות, אגרות חוב ותעודות סל - לשם יצירת רווח. מכאן נובעת מסקנה פשוטה: סחירות אינה פרט טכני, אלא תנאי הכרחי למימוש הרווח.

נכון, יש רווחים שאינם תלויים במכירה. מחזיקי מניות עשויים ליהנות מחלוקת דיבידנדים, ומחזיקי אגרות חוב מקבלים תשלומי ריבית לפי לוח הסילוקין. אבל מרבית הסוחרים מכוונים בסופו של דבר ל"אקזיט" - מכירה של הנייר במחיר גבוה מזה שבו נקנה. לשם כך הנייר חייב להיות סחיר, כלומר חייב להיות לו ביקוש.

מה קורה לנייר ערך בלי ביקוש

נייר ערך שאין לו ביקוש הוא מוצר בעייתי, משום שהערך שבידי המחזיק נגזר ישירות מהערך שסוחרים אחרים מייחסים לו. משקיע שרכש נייר כזה עלול לגלות שהוא אינו יכול לייצר ממנו רווח ואף לא לצמצם הפסד, פשוט משום שאין צד שני לעסקה. אם איש אינו מוכן לרכוש את הנייר, הערך הרשום בדוח התיק הוא ערך תיאורטי בלבד.

המצב הזה מחריף בזמני לחץ. דווקא כאשר משקיע רוצה לצאת במהירות - נניח בגלל הודעה שלילית של החברה - הצד השני של הספר מתרוקן, והפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה נפתח לרווחה.

הפער בין מחיר על הנייר למחיר שאפשר לממש

ההפרש בין הצעת הקנייה הגבוהה ביותר להצעת המכירה הנמוכה ביותר הוא המרווח, והוא העלות הסמויה של מסחר בנייר דל סחירות. משקיע שמסתכל רק על "השער האחרון" מפספס את התמונה: אם השער האחרון הוא 100 אגורות, אבל הצעת הקנייה הטובה ביותר בספר עומדת על 92 אגורות, המימוש המיידי ייעשה במחיר נמוך בהרבה ממה שנראה על המסך.

💡 טיפ זהב למשקיעים: לפני שמזינים פקודה, הציצו בספר הפקודות עצמו ולא רק בשער האחרון. גודל המרווח מלמד יותר על הסחירות האמיתית של הנייר מכל נתון אחר.

מהי עשיית שוק ואיך נולד המנגנון בישראל

עשיית שוק היא מנגנון שנועד להבטיח סחירות רציפה לנייר ערך גם בהיעדר ביקוש מצד הציבור, ובישראל הוא נוצר בעקבות המלצות ועדת האוזר. בוועדה ישבו נציגי משרד האוצר, בנק ישראל והבורסה לניירות ערך, והיא ביקשה להתמודד עם בעיית הסחירות הנמוכה של חלק מהניירות הנסחרים.

אפשר לתאר את התוצאה כמעין ביטוח סחר. הנייר שזוכה לעשיית שוק ממשיך להיות ניתן למסחר גם כשאין לו ביקוש טבעי באותו רגע, משום שיש גורם שהתחייב מראש להציב משני צדי הספר. במילים אחרות, עשיית השוק מייצרת נזילות: משקיעים יכולים לקנות ולמכור, גם כשהשוק "שקט".

למה הרגולציה התערבה ולא הסתפקה בכוחות השוק

שוק שבו חלק מהניירות אינם ניתנים למימוש פוגע באמון הציבור בבורסה כולה, ולא רק במחזיקים הבודדים. חברה שמגייסת הון בשוק שבו המשקיעים חוששים שלא יוכלו לצאת נאלצת להציע תנאים טובים יותר, כלומר לגייס ביוקר. מנגנון שמבטיח נזילות בסיסית מוזיל את עלות הגיוס עבור החברות ומרחיב את מעגל המשקיעים שמוכנים להשתתף בהנפקה, בין אם מדובר בהנפקת מניות ובין אם באג"ח קונצרניות של תאגידים.

מיהו עושה השוק ומה בדיוק הוא עושה

עושה השוק הוא ברוקר - חבר בורסה - שנטל על עצמו אחריות נוספת: להציב הצעות קנייה ומכירה לנייר ערך מסוים לאורך יום המסחר. כדי להבין את תפקידו, כדאי להבין קודם איך מתבצעת עסקה בבורסה.

כך נראתה עסקה בעבר וכך היא נראית היום

בעבר ברוקרים הגיעו פיזית לעמדות המסחר וסחרו מול סוחרים אחרים, וכיום העסקאות מתבצעות באופן ממוחשב ללא מגע יד אדם. נניח שסוחר הגיע עם פקודה של לקוח למכור מניה במחיר של 50 שקלים. אם נמצא סוחר שייצג קונה שמוכן לשלם את המחיר הזה, העסקה בוצעה ונרשמה בלוח הרצף. המחשוב ייעל את התהליך, אבל לא ביטל את השאלה הבסיסית: מה קורה כשאין אף סוחר שמוכן לרכוש את המניה במחיר שהוצע?

כאן נכנס לתמונה עושה השוק. כשהוא עד לעסקה שאין לה צד נגדי מצד הציבור, הוא משמש מעין ביטוח סחר שמגביר את נזילות הנייר ומאפשר לממש אותו. הצורך בו גדל ככל שאין פקודות קנייה ומכירה מצד הציבור לאותו נייר - בין אם במחיר הנתון ובין אם בכלל.

מתי בדיוק עושה השוק נכנס לפעולה

עושה השוק נכנס לתוקף רק לאחר שהתברר שאין ביקוש למוצר בשוק, ופקודות הציבור נבחנות תחילה. סדר הבחינה הזה חשוב: המערכת בודקת את כלל פקודות הקנייה והמכירה שהוזנו על ידי הציבור, ורק בהיעדרן ביחס לנייר ערך ספציפי נכנסת ההצעה של עושה השוק. חשוב להדגיש שהדבר אינו מקנה לעושה השוק שום עדיפות על פני סוחרים אחרים בפעולות קנייה ומכירה.

💡 טיפ זהב למשקיעים: עושה שוק אינו "קונה של מוצא אחרון" שמחויב לקנות בכל מחיר. הוא מציב מחיר, והמחיר הזה יכול להיות נמוך משמעותית ממה שקיוויתם לקבל.

איך עובד עושה השוק בפועל - כללים ומגבלות

עושה השוק פועל ממניעים עסקיים בלבד ומשיקולי כדאיות, ובמקביל כפוף לכללי הבורסה בכל הנוגע למרווח המרבי ולכמות המזערית. שילוב שני הדברים הוא שמסביר את התנהגותו בפועל.

מניעים עסקיים בלבד

בניגוד לגופים אחרים שייתכן שיסחרו ממניעים של ויסות השוק, עושה השוק פועל משיקולי רווח והפסד שלו. מכאן שייתכן שעושה שוק יסרב לעסקה, על אף שמניה ספציפית "מבוטחת" בעשיית שוק. ההתחייבות שלו היא להציב ציטוטים בתנאים שנקבעו, לא להסכים לכל פקודה שמגיעה מהצד השני.

הבנה זו חוסכת אכזבות. משקיע שמצפה שעושה השוק יספוג עבורו הפסד או "יחזיק" את השער בזמן מפולת מייחס למנגנון תפקיד שאינו שלו. גם מי שמנהל תיק דרך חשבון מסחר עצמאי או דרך חשבון נוסטרו של גוף פיננסי נתקל באותה מציאות: הצד השני לעסקה מתמחר סיכון, לא נדיבות.

מרווח מרבי וכמות מזערית

המחיר שמציב עושה השוק חייב לעמוד בכללי המרווח המרבי המותר, וכמות ניירות הערך בהצעה חייבת להיות מעל למינימום הקבוע בכללי הבורסה. שתי המגבלות האלה הן לב ההתחייבות. ללא תקרת מרווח, עושה שוק היה יכול להציב הצעת קנייה נמוכה מאוד והצעת מכירה גבוהה מאוד, ולטעון שהוא "מקיים" את תפקידו בלי לייצר נזילות אמיתית. ללא כמות מזערית, ההצעה הייתה סמלית בלבד.

אין עדיפות על פני הציבור

לעושה השוק אין קדימות בתור לביצוע עסקאות, והוא נכנס רק כשהציבור אינו מספק צד נגדי. המשמעות המעשית: נוכחות של עושה שוק אינה "גוזלת" ממשקיע פרטי עסקה שהייתה מתבצעת ממילא. היא מוסיפה אפשרות, לא מחליפה אותה.

💡 הערה חשובה: עשיית שוק היא התחייבות מסחרית מול הבורסה, ולא ערבות לשווי הנייר. אין בה שום הבטחה לגבי המחיר העתידי של המניה או האיגרת.

דוגמה מספרית: ספר פקודות עם עושה שוק ובלעדיו

הדרך הברורה ביותר להבין את התרומה של עושה השוק היא להשוות שני ספרי פקודות של אותה מניה בדיוק. הטבלה שלהלן היא דוגמה להמחשה בלבד, ואינה מתייחסת לנייר ערך אמיתי.

דוגמה להמחשה בלבד. מבנה ספר הפקודות וכללי המרווח מפורטים בתקנון הבורסה: תקנון והנחיות הבורסה, נבדק ב-19.09.2026.

ההפרש בדוגמה אינו תיאורטי. משקיע שמחזיק 10,000 מניות בשווי תיאורטי של כ-100 אלף שקלים עלול לגלות, בנייר דל סחירות, שמכירה מיידית מכניסה לו אלפי שקלים פחות. זו אותה שחיקה שמתרחשת גם בנכסים אחרים, ובדיוק כפי שהצמדה למדד משנה את הערך הריאלי של סכום לאורך זמן, המרווח משנה את הערך הממומש של הנייר ברגע המכירה.

💡 טיפ זהב למשקיעים: חשבו את המרווח באחוזים ולא בשקלים. מרווח של 10 אגורות במניה של 10 שקלים הוא 1%, ובמניה של 50 אגורות הוא 20%.

היתרונות: נזילות, יציבות ושווי

מעבר לשקט הנפשי שהמנגנון מעניק לסוחר היחיד, לעשיית השוק יש השפעה חיובית על הנייר עצמו: ייצוב התנודתיות והגדלת ערכו. שני היתרונות האלה קשורים זה בזה.

תנודתיות נמוכה יותר

ניירות שאינם מוגנים תחת פעולותיו של עושה שוק חשופים לסחירות נמוכה, ושער הסחר שלהם חשוף לתנודתיות יתר שבסיסה בנהירת המונים. כשמעט פקודות מזיזות את השער, כל פקודה גדולה יחסית קופצת שלבים בספר ומייצרת תנועת מחיר חדה. נוכחות קבועה של הצעות משני הצדדים מצמצמת את הקפיצות האלה ומייצבת את הסחר.

למשקיע שמנתח ביצועים ביחס לסיכון, למשל באמצעות מדד שארפ, לתנודתיות יש מחיר מדיד: היא מגדילה את סטיית התקן ומקטינה את התשואה המתואמת סיכון גם כשהתשואה הנומינלית לא השתנתה.

השפעה על שווי נייר הערך

מחקרים מוכיחים שעצם העובדה שתמיד יהיה רוכש - בכפוף למגבלות ולשיקול דעתו של עושה השוק - לא רק מייצבת את תנודתיות השער אלא גם מגדילה את ערכו של נייר הערך. ההיגיון כלכלי: משקיעים דורשים פיצוי על סיכון נזילות. ככל שקל יותר לצאת, הפיצוי הנדרש קטן, והמחיר שהשוק מוכן לשלם עולה.

💡 טיפ זהב למשקיעים: כשאתם משווים שתי חברות דומות מאותו ענף, בדקו גם את הסחירות ולא רק את הדוחות. פער סחירות מסביר לא מעט מפערי התמחור.

מי יכול לשמש עושה שוק

הכללים שונים בין עשיית שוק במניות ובאג"ח תאגידי לבין עשיית שוק בתעודות סל, ובמניות ובאג"ח התאגידי הדרישה מחמירה יותר. ההבדל נובע מהחשש לניגוד עניינים בין החברה המנפיקה לבין מי שמצטט מחירים על ניירות שלה.

עושי שוק במניות או באג"ח תאגידי

עושה השוק בתחומים אלו חייב להיות חבר בורסה או חברת בת של הבורסה, וחברה אינה יכולה למנות עושה שוק מטעמה או מי שקשור אליה בכל דרך שהיא. האיסור רחב: הוא חל על עובד בחברה עצמה, בחברת האם של אותה חברה, בחברת בת שלה או בחברה המצויה בשליטת חברת בת שלה.

כדי לאכוף את הדרישה שעושה השוק יהיה חיצוני לחברה, על החברה ששוכרת את שירותיו לסכם מראש את תנאי ההתקשרות איתו ולהביא אותם לאישור מנהלת הבורסה. מי שמעוניין להעמיק בשאלה מהו בכלל גוף שמורשה לפעול בזירת המסחר יכול לקרוא על מהו חבר בבורסה ועל היתרונות והחסרונות שבמסחר דרכו.

עושי שוק בתעודות סל

בתעודות סל אפשרות המינוי רחבה יותר, וכוללת כל חברה המנפיקה תעודת סל וכן כל גוף פיננסי אחר, לצד חבר בורסה או חבר בחברת בת של הבורסה. בפועל, כיום קיימת עשיית שוק במרבית תעודות הסל בבורסה, והיא מתבצעת בעיקר על ידי חברות הבת של החברות המנפיקות את התעודות.

מקור: כללי הבורסה בנוגע לעשיית שוק, כפי שמפורסמים באתר הבורסה לניירות ערך. נבדק ב-19.09.2026.

עושי שוק בבורסה בתל אביב כיום

עושי השוק שולבו בבורסה הישראלית בעקבות ועדת האוזר, והחל משנת 2003 החלו לפעול בבורסה בתל אביב מספר עושי שוק. בשוק המנייתי ובאג"ח התאגידי פועלים בין היתר איי.בי.איי, אקסלנס ומיטב דש.

אפשר לבדוק את נתוני המסחר של נייר ספציfי, לרבות מחזורים ושערים, בדפי הנתונים של הבורסה. מי שרוצה לבחון את היקף המסחר בנייר מסוים לפני החלטה יכול לעשות זאת דרך נתוני ניירות הערך בבורסה, ולהצליב זאת מול הדיווחים המיידיים של החברה.

💡 טיפ זהב למשקיעים: מחזור מסחר יומי ממוצע נמוך מאוד הוא נורה אדומה גם כשיש עשיית שוק. עשיית שוק משפרת נזילות, היא אינה ממציאה אותה מאפס.

טעויות נפוצות של משקיעים סביב עשיית שוק

הטעות הרווחת ביותר היא להניח שקיומו של עושה שוק מבטיח יציאה במחיר שרואים על המסך, וזו הנחה שגויה. להלן הטעויות שחוזרות על עצמן.

• בלבול בין נזילות ליציבות מחיר. עושה השוק מבטיח שיהיה עם מי לסחור, לא באיזה מחיר.
• הזנת פקודת שוק ("בכל מחיר") בנייר דל סחירות. פקודה כזו עלולה להתבצע הרבה מעבר למרווח הצפוי.
• הסתמכות על השער האחרון כאשר העסקה האחרונה בוצעה לפני שעות ובכמות זניחה.
• הנחה שעשיית שוק קיימת בכל נייר. היא אינה אוטומטית, והיא תוצאה של התקשרות.
• התעלמות מעלויות נלוות. גם כשהמרווח סביר, עמלות הקנייה והמכירה מצטברות, כפי שמפורט בסקירה על עמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים.
• קניית נייר על סמך סיפור בלבד, בלי לקרוא את התשקיף ואת הדיווחים השוטפים.

💡 טיפ זהב למשקיעים: בנייר דל סחירות עדיף להשתמש בפקודת לימיט (מחיר מוגבל) ולפצל את הביצוע לכמה פעימות, במקום להזין הכול בפקודה אחת.

מה לבדוק בפועל לפני קנייה של נייר דל סחירות

שלוש בדיקות פשוטות - מחזור, מרווח ועומק הספר - מסננות את רוב המקרים הבעייתיים עוד לפני הזנת הפקודה. הטבלה מרכזת אותן יחד עם משמעות התוצאה.

את הדיווחים המיידיים של חברות ציבוריות אפשר לקרוא במאיה - מערכת הדיווחים של הבורסה, נבדק ב-19.09.2026.

שאלות נפוצות

להלן התשובות לשאלות שחוזרות על עצמן בנוגע לתפקידו של עושה השוק ולמגבלותיו.

האם עושה שוק חייב לקנות ממני בכל מצב?

לא, עושה השוק פועל משיקולי כדאיות עסקית ויכול לסרב לעסקה גם בנייר שיש בו עשיית שוק. ההתחייבות שלו היא להציב ציטוטים בהתאם לכללי הבורסה, לרבות מרווח מרבי וכמות מזערית, ולא לבצע כל פקודה שמוזנת מולו.

האם לעושה השוק יש עדיפות על פני משקיע פרטי?

אין לעושה השוק שום עדיפות בפעולות קנייה ומכירה על פני סוחרים אחרים. תחילה נבחנות כלל פקודות הקנייה והמכירה של הציבור, ורק בהיעדרן ביחס לנייר ספציפי נכנסת ההצעה שלו לפעולה.

מי מממן את עשיית השוק?

החברה ששוכרת את שירותי עושה השוק מסכמת איתו מראש את תנאי ההתקשרות, ותנאים אלה מובאים לאישור מנהלת הבורסה. הדרישה נועדה לאכוף את העיקרון שעושה השוק חיצוני לחברה ואינו קשור אליה.

האם עשיית שוק קיימת גם באגרות חוב ממשלתיות?

המנגנון שתואר כאן מתייחס למניות, לאג"ח תאגידי ולתעודות סל, שלכל אחד מהם כללי מינוי משלו. מי שמתעניין בשוק החוב הממשלתי ובמאפייני הנזילות שלו יכול לקרוא על אג"ח ממשלתיות ועל השאלה עד כמה מדובר בכלי סולידי.

האם עשיית שוק מבטיחה שהמניה לא תרד?

עשיית שוק אינה מבטיחה מחיר ואינה מגינה מפני ירידות שער. היא נועדה לאפשר סחירות ולצמצם תנודתיות שמקורה בהיעדר צד נגדי, לא לקבוע את שווי החברה.

מה ההבדל בין עושה שוק לבין גוף שמווסת את השוק?

עושה השוק פועל ממניעים עסקיים בלבד, בשונה מגופים שייתכן שיסחרו ממניעי ויסות. ההבחנה הזו היא לב ההיגיון של המנגנון: הוא נועד לייצר נזילות, לא לקבוע כיוון.

איך עשיית שוק משפיעה על משקיע לטווח ארוך?

ככל שהמרווח קטן יותר, עלות הכניסה והיציאה נמוכה יותר, ועל פני שנים ההפרש מצטבר. משקיע שמבצע עשר פעולות בשנה בנייר עם מרווח של 5% משלם מחיר משמעותי לעומת אותו משקיע בנייר עם מרווח של 0.5%.

סיכום

עושה שוק הוא חבר בורסה שהתחייב להציב הצעות קנייה ומכירה לנייר ערך מסוים, וכך להבטיח שתמיד יהיה עם מי לסחור גם בלי ביקוש טבעי מהציבור. המנגנון נכנס לבורסה בתל אביב בעקבות ועדת האוזר ומיושם משנת 2003, והוא כפוף לכללים ברורים: מרווח מרבי, כמות מזערית, והיעדר עדיפות על פני פקודות הציבור. במניות ובאג"ח תאגידי נדרש עושה שוק חיצוני לחלוטין לחברה, ובתעודות סל המעגל רחב יותר וכולל גם את החברות המנפיקות עצמן.

למשקיע הפרטי, המסקנה מעשית: סחירות אינה מובנת מאליה, והיא נמדדת במחזור, במרווח ובעומק ספר הפקודות. בדיקה של שלושת הנתונים האלה לפני כל פקודה שווה, בנייר דל סחירות, יותר מכל ניתוח נוסף של הדוחות.

מקורות

כל הנתונים במאמר נבדקו מול המקורות הרשמיים שלהלן בתאריך המצוין לצידם.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - תקנון והנחיות הבורסה: https://www.gov.il/he/departments/israel_securities_authority,
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני ניירות ערך: https://market.tase.co.il/he/market_data/securities,

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.