פיצול מניות - מהו וכיצד הוא משפיע עלי בתור משקיע?

מהי מניה ואיך נקבע שוויה

מניה היא נייר ערך שמגלם את החלק היחסי של המחזיק בה מתוך שווי השוק של החברה. כאשר חברה מנפיקה מניות, היא למעשה מחלקת את שוויה ליחידות שאפשר לסחור בהן. מי שמחזיק ביחידה כזו מחזיק בנתח מהחברה, על כל מה שנגזר מכך.

נמחיש בדוגמה פשוטה. חברת "הצלחת המעופפת" מנפיקה 100 מניות, ושווי השוק שלה הוא 200 דולר. מכאן שכל מניה שווה 2 דולר. אם החברה נסחרת בבורסה, כל משקיע יכול לרכוש כמה מניות שירצה במחיר של 2 דולר למניה.

ומדוע כדאי לעשות זאת? אם יש צפי לכך ששווי השוק של החברה יעלה, גם שווי כל מניה יעלה. אם כעבור שנה הכפילה "הצלחת המעופפת" את שוויה ל-400 דולר, כל מניה שווה כעת 4 דולר. משקיעה שרכשה 10 מניות תמורת 20 דולר מחזיקה כעת במניות בשווי 40 דולר - רווח נקי של 20 דולר.

שני הפרמטרים היחידים שקובעים מחיר מניה

שווי מניה הוא פונקציה של שני נתונים בלבד: שווי השוק של החברה ומספר המניות שהיא הנפיקה. בדוגמה שלנו, המחיר של 2 דולר נובע משווי שוק של 200 דולר מחולק ל-100 מניות. אם שווי השוק גדל, ערכה של כל מניה גדל בדיוק באותה פרופורציה: הכפלת שווי החברה ל-400 דולר הכפילה את שווי המניה מ-2 דולר ל-4 דולר.

מכאן נובעת מסקנה שחשוב להפנים: מחיר המניה כשלעצמו אינו מעיד על כך שחברה "יקרה" או "זולה". מניה במחיר 3 שקלים אינה בהכרח הזדמנות, ומניה במחיר 900 שקלים אינה בהכרח מנופחת. כדי להעריך כדאיות משתמשים ביחסים כלכליים כמו מכפיל רווח, שמשווים בין הרווח של החברה לשווי שלה - ולא במחיר הנקוב של נייר בודד.

💡 טיפ זהב למשקיעים: לפני שאתם מסתכלים על מחיר מניה בשקלים או בדולרים, בדקו מהו שווי השוק הכולל של החברה. מחיר מניה בלי מספר המניות הוא מספר חסר משמעות.

אילו זכויות מגלמת מניה

ברוב המקרים, וכתלות בסוג המניה, מניה מגלמת זכויות בעלות יחסיות בחברה שבאות לידי ביטוי בזכות הצבעה באסיפת בעלי המניות. אם משקיע אחד רוכש 75 מניות של "הצלחת המעופפת" ומשקיעה אחרת רוכשת את 25 המניות הנותרות, כוחו של המשקיע גדול פי שלושה משלה מבחינת השפעה על ההחלטות.

מניה יכולה גם להינתן כהטבה לעובדות ולעובדים, ובכך להעניק להם נתח משווי השוק של החברה וליהנות מעלייתו. הענקת מניות כהטבה נועדה במקרים רבים לא רק לתגמל, אלא גם לתמרץ עובדים להישאר בחברה, להגדיל את האמון שלהם בה ולהקנות תחושת בעלות שמגדילה את המחויבות להצלחתה.

שכבה נוספת של זכויות היא הזכות לחלק מהרווחים. חברות מסוימות מחלקות חלק מהרווח למחזיקי המניות במסגרת חלוקת דיבידנד, ומשקיעים שמחפשים תזרים שוטף מתמקדים לעיתים דווקא בסוג כזה של חברות. גם כאן, פיצול מניות אינו משנה דבר מהותי: אם הדיבידנד היה 2 שקלים למניה לפני פיצול ביחס 1:2, הוא צפוי להיות שקל אחד למניה אחריו, וסך התקבול לבעל המניות נשאר זהה.

💡 טיפ זהב: אם אתם משקיעים גם באפיקים סולידיים, שימו לב שההיגיון שונה לגמרי. במניה אתם בעלים, ואילו באגרות חוב אתם מלווים כסף ומקבלים ריבית - ושם אין פיצול, יש קרן וריבית.

מה קורה כשחברה מנפיקה מניות נוספות - דילול

הנפקת מניות נוספות בלי שינוי בשווי השוק של החברה מקטינה את שוויה של כל מניה קיימת, וזהו דילול מניות - מהלך שונה לחלוטין מפיצול. ההבדל הזה הוא מקור הבלבול הנפוץ ביותר בנושא.

נמשיך בדוגמה. "הצלחת המעופפת" הכפילה את שוויה ל-400 דולר, ומחליטה להנפיק 60 מניות נוספות. כעת שווי השוק הוא 400 דולר וקיימות 160 מניות, ולכן שווי כל מניה הוא 2.5 דולר במקום 4 דולר. אמנם המחיר גבוה מהמצב ההתחלתי של 2 דולר, אך ההנפקה הנוספת הקטינה את הערך שנצבר למשקיעים הקיימים.

התופעה הזו נקראת דילול מניות: הוספה כמותית של מניות שבאה על חשבון הערך של כל מניה בודדת ועל חשבון אחוז הבעלות של המחזיקים הוותיקים. מי שהחזיק 10 מניות מתוך 100 החזיק 10% מהחברה, ואחרי ההנפקה הוא מחזיק 10 מתוך 160 - כלומר 6.25% בלבד. מי שרוצה להעמיק בנושא ובמנגנוני ההגנה מפניו יכול לקרוא על דילול מניות בהרחבה.

טבלת השוואה: פיצול מול דילול

המקור לנתונים: הדוגמאות החשבוניות במאמר, מבוססות על מבנה ההון הבסיסי כפי שהוא מדווח בדיווחי חברות בורסאיות במערכת מאיה של הבורסה לניירות ערך. נבדק ב-19.09.2026.

💡 הערה חשובה מהמערכת: ההבדל בין פיצול לדילול הוא ההבדל בין חיתוך עוגה לפרוסות דקות יותר לבין הזמנת אורחים נוספים לשולחן. בפיצול העוגה שלכם נשארת באותו גודל, בדילול היא מתכווצת.

מהו פיצול מניות בדיוק

פיצול מניות הוא מהלך שמחלק כל מניה למספר מניות, כאשר שווייה הכספי של כל מניה קטן באופן פרופורציונלי - כך שאחרי הפיצול כל בעלי המניות מחזיקים בדיוק באותו שווי כספי שהיה להם לפניו.

נחזור לדוגמה. אחרי הגידול בשווי, "הצלחת המעופפת" מחליטה לפצל כל מניה לשתי מניות. במקום 100 מניות בשווי 4 דולר כל אחת, יהיו לה 200 מניות בשווי 2 דולר כל אחת. אותה משקיעה שהחזיקה 10 מניות בשווי 40 דולר מחזיקה כעת 20 מניות בשווי של 40 דולר. אותו ערך כספי בדיוק. גם אחוז הבעלות שלה, 10%, נותר זהה לחלוטין.

אם המצב נותר כפי שהיה - מדוע בכלל לבצע את המהלך? הסיבות המרכזיות הן הגדלת הנזילות של המניה, ויותר מכך - הרצון להרחיב את קהל המשקיעים על ידי הקלה על המסחר. כלומר, ההשפעה של פיצול על המשקיעים הקיימים היא כמעט אפסית, והוא משפיע בעיקר על החלטות המשקיעים הפוטנציאליים הבאים בתור.

דוגמה מספרית בשקלים

נניח מניה ישראלית שנסחרת ב-800 שקלים, ומשקיע מחזיק 50 מניות - סך הכל 40,000 שקלים. החברה מבצעת פיצול ביחס 1:4. אחרי הפיצול המשקיע מחזיק 200 מניות במחיר 200 שקלים כל אחת. הסכום? 40,000 שקלים. אין אירוע מס, אין רווח, אין הפסד - רק מספרים אחרים באותו תא בדוח.

💡 טיפ זהב: אם פתחתם את אפליקציית המסחר ביום הפיצול וראיתם שמחיר המניה "התרסק" ב-75%, אל תיבהלו. בדקו את מספר היחידות שברשותכם - סביר שהוא גדל פי ארבעה.

מדוע חברות מפצלות את המניות שלהן

המניע המרכזי הוא שמחיר מניה גבוה מדי מצמצם בפועל את קהל הרוכשים הפוטנציאליים, גם כשמדובר בחברה מצליחה במיוחד. נקצין את הדוגמה כדי להמחיש.

"הצלחת המעופפת" חוותה הצלחה מסחררת והגדילה את שווי השוק שלה מ-200 דולר ל-400 אלף דולר. כעת כל אחת מ-100 המניות שווה 4,000 דולר. עבור המשקיעים הקיימים מדובר בתשואה יוצאת דופן של אלפי אחוזים. אבל המסחר במניה הופך קשה במיוחד: רכישה של מניה בודדת ב-4,000 דולר אינה אפשרית עבור הקהל הרחב, והיא שמורה הלכה למעשה למשקיעים אמידים.

בנוסף, משקיעים קטנים רבים מגבילים את החיפוש שלהם בפלטפורמות המסחר לסכום סביר. אם הסינון שלהם עוצר בסכום נמוך מ-4,000 דולר, המניה כלל לא תופיע להם ברשימת האפשרויות. נוצר מצב פרדוקסלי: דווקא החברה שרשמה הצלחה חסרת תקדים אינה זוכה לגל ההשקעות שהיינו מצפים לו. המצב הזה פוגע גם בחברה, בשל חשיפה נמוכה לרוכשים פוטנציאליים, וגם בציבור המשקיעים שלא מצליח לרכוב על ההצלחה.

פיצול ככלי להגדלת המסחר

במצב כזה יכולה החברה לצאת לפיצול ביחס של 1:10. כל אחת מ-100 המניות מתפצלת ל-10, כך שבסך הכל יהיו 1,000 מניות. שווי השוק, 400 אלף דולר, מתחלק כעת למספר מניות גדול פי עשרה, ולכן כל מניה שווה 400 דולר בלבד.

המשקיעה הוותיקה, שהחזיקה 10 מניות ומחזיקה כעת 100 באופן אוטומטי, לא מרגישה דבר: השווי הכולל שלה הוא 40,000 דולר ואחוז הבעלות שלה נותר 10%. אבל עבור שחקנים חדשים, רכישת מניה של החברה הפכה נגישה וזמינה הרבה יותר. כמו בכל מוצר, מחיר נמוך יותר ליחידה מגדיל את מספר הקונים הפוטנציאליים ומרחיב את הפעילות.

הנזילות הזו אינה עניין אסתטי. מניה נזילה נסחרת בפערים קטנים יותר בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, ומי שמחזיק בה יכול לממש אותה מהר יותר ובמחיר הוגן יותר. בהקשר הזה כדאי להכיר גם את תפקידם של עושי השוק בבורסה, שמחויבים להציב הצעות קנייה ומכירה ובכך לשמור על רציפות המסחר.

💡 טיפ זהב: נזילות חשובה לא רק בקנייה אלא במיוחד במכירה. שאלו את עצמכם לא רק "בכמה אני קונה" אלא "כמה קל יהיה לי לצאת מכאן".

אם אפשר לקנות שברי מניות - למה בכלל לפצל

ביקורת נפוצה על פיצול מניות גורסת שהוא מיותר, מפני שברוב הפלטפורמות ניתן כיום לרכוש שברי מניות - עשירית מניה ב-400 דולר זהה כלכלית למניה שלמה ב-400 דולר אחרי פיצול. הביקורת הזו נכונה חשבונית, וממחישה עד כמה המהלך טכני.

ובכל זאת, בפועל מחיר גבוה מרתיע. שתי סיבות מרכזיות לכך.

הסיבה ההתנהגותית

מבחינה כספית אין הבדל בין קניית מניה שלמה ב-400 דולר לבין קניית עשירית מניה ב-400 דולר. מבחינת ההתנהגות של השחקנים בשוק, המצב שונה לגמרי. מחיר גבוה של מניה בודדת נתפס אמפירית כהיצע מצומצם יותר בעיני הקונים, ומתורגם לרמת ביקושים נמוכה יותר. משקיעים רבים פשוט מעדיפים "להחזיק מניות שלמות", גם אם ההעדפה הזו אינה רציונלית. מי שמתעניין בדרך שבה שחקנים מנתחים את התגובות של אחרים יכול למצוא עניין בתורת המשחקים ככלי לקבלת החלטות השקעה.

הסיבה הטכנית - חשיפה

משקיעים קטנים רבים מסננים הזדמנויות לפי מחיר מקסימלי למניה. כשהמניה נסחרת ב-4,000 דולר, היא פשוט לא מופיעה בתוצאות - גם אם בפועל אותם משקיעים יכולים לרכוש שברי מניות בסכום שמתאים להם. מה שלא נראה, לא נקנה.

💡 טיפ זהב: אם אתם משתמשים במסנני חיפוש בפלטפורמת המסחר, בדקו אם אתם מסננים לפי מחיר מניה. סינון כזה עלול להסתיר מכם חברות איכותיות רק בגלל מחיר נקוב גבוה.

האם שווי החברה באמת נייטרלי לפיצול

תיאורטית הפיצול אינו אמור להשפיע כלל על שווי החברה, אך הניסיון האמפירי מלמד שהכרזה על פיצול מלווה לא פעם בעליית מחיר בפועל. שוק ההון מושפע מספקולציות, מאמונות ומהיבטים של כלכלה התנהגותית, ולכן הכרזה כזו מתפרשת לעיתים כהצהרה של החברה על עצמה.

הדוגמה הבולטת: באוגוסט 2020 הודיעה אפל - החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בעולם ובהיסטוריה - על פיצול מניות. כבר עם ההכרזה עלה שווי המניה בכמעט 30%.

כלכלנים מתקשים להסביר את התופעה, שחוזרת פעמים רבות כאשר חברה גדולה מכריזה על פיצול או מבצעת אותו. ההסבר הרווח הוא שפנייה לקהל משקיעים רחב יותר משקפת אמון גובר של הנהלת החברה בכוח הצמיחה שלה ובעליית הערך העתידית. גורמי מקצוע אחרים מטילים ספק בהסבר הזה, ומייחסים את העליות לגורמים אחרים שמשתנים ממקרה למקרה. ההסתייגות מתקבלת על הדעת לאור התנודתיות הגבוהה בשוק: ערכן של מניות עולה ויורד מדי יום, בשל סיבות פנימיות של החברה, שינויים בענף כמו כניסת מתחרים או יציאתם, ואירועים גלובליים.

כך או כך, בתוך התנודתיות הזו, העלייה בערך המניות לאחר הכרזה על פיצול מתקזזת בדרך כלל תוך זמן קצר, ומצטמצמת עד כדי חוסר מובהקות כלכלית. העדויות הסותרות בדבר ההשלכות ארוכות הטווח הן מהגורמים העיקריים לירידה בפופולריות של המהלך.

מה זה אומר עבורכם בפועל

אל תבנו אסטרטגיית השקעה על הכרזות פיצול. קניית מניה רק משום שהוכרז עליה פיצול היא הימור על תגובה רגשית קצרת טווח של השוק, לא על עסק. ההבדל בין שני הדברים הוא ההבדל בין ספקולציה להשקעה.

💡 טיפ זהב: כשאתם בודקים את התשואה שלכם לאורך זמן, זכרו להבחין בין תשואה ריאלית לנומינלית. עלייה של 5% בשנה שבה האינפלציה הייתה 4% אינה מה שהיא נראית.

עד כמה פיצול מניות נפוץ כיום

בעבר פיצול היה כמעט חוק בלתי כתוב כאשר מחיר מניה עבר תקרה מסוימת, בדרך כלל סביב 100 דולר, אך כיום המהלך נדיר ושמור בעיקר לחברות ענק.

את הירידה בפופולריות אפשר לזקוף לשתי סיבות עיקריות.

סיבה ראשונה - המשמעות הכלכלית אפסית

העלייה בשווי השוק בעקבות הכרזה על פיצול אינה בקונצנזוס, ועם השנים הטענה לקשר סיבתי בין השניים מאבדת מתוקפה. פיצול אינו משפיע על שיעור הבעלות, לא על הערך הכספי הכולל של המחזיק ולא על שווי השוק של החברה, לפחות לא באופן ישיר.

סיבה שנייה - ידע פיננסי נגיש יותר

הגישה לידע דרך האינטרנט הגדילה את הידע הכלכלי של ציבור המשקיעים. ככל שהידע עולה, כך יורדת החשיפה לספקולציות ולאירועים בלתי רציונליים. בנוסף, ההיכרות עם האפשרות לרכוש שברי מניות מתפשטת גם היא, ולכן מצטמצם הצורך בפיצול לצורך הרחבת קהל המשקיעים.

בפועל, פיצול מניות מתרחש כיום לעיתים נדירות ושמור לחברות ענקיות שמחיר המניה שלהן גבוה במיוחד. יציאה למהלך כזה זוכה בדרך כלל לתגובות צוננות מצד כלכלנים, ולתגובות חיוביות אך קצרות טווח בשוק ובקרב ציבור המשקיעים. מי שרוצה לעקוב אחר מהלכים כאלה בישראל יכול לעשות זאת דרך דיווחי החברות בהבורסה לניירות ערך בתל אביב, שבהם מפורסמת כל החלטה על שינוי במבנה ההון.

מונחים סמוכים שכדאי להכיר

המקור לנתוני המסחר והמונחים: נתוני ניירות ערך של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, עמוד נתוני ניירות הערך. נבדק ב-19.09.2026.

💡 טיפ זהב: איחוד מניות, הפעולה ההפוכה לפיצול, נפוץ דווקא בחברות שמחיר מנייתן צנח מאוד. שם כדאי לשאול למה המחיר ירד, ולא רק מה גודל היחס.

קיבלתי אופציות מהמעסיק - האם לדאוג

פיצול מניות אינו משפיע כלל על הכדאיות של מימוש אופציה, משום שכל התנאים הנקובים בכתב האופציה משתנים באותה פרופורציה כמו המניות עצמן.

נזכיר מה הן אופציות. כתבי אופציה הם התחייבות שמאפשרת למחזיק לרכוש מניות בתקופה עתידית מוגדרת, במחיר שנקבע מראש. הרווח נוצר כל עוד מחיר המניה בזמן המימוש גבוה ממחיר המימוש הנקוב.

דוגמה: עובדת ב"הצלחת המעופפת" קיבלה אופציה כששווי השוק היה 200 דולר, לרכישת מניות בעוד שנה תמורת 2 דולר למניה. כעבור שנה עלה שווי השוק ל-400 דולר, וכל מניה שווה 4 דולר. העובדת יכולה לרכוש מניה ששווה 4 דולר תמורת 2 דולר, כלומר רווח נקי של 2 דולר למניה. אם תרכוש 10 מניות תמורת 20 דולר, הרווח הנקי יעמוד על 20 דולר.

ומה אם השוק ירד? אם בזמן המימוש שווי השוק הצטמצם ל-150 דולר, כל מניה שווה 1.5 דולר, ומימוש האופציה במחיר 2 דולר אינו משתלם - האופציה נותרת חסרת משמעות כלכלית.

וכשמתרחש פיצול באמצע

אם החברה יצאה באותה שנה לפיצול ביחס 1:2 והגדילה את מספר המניות ל-200, כתב האופציה משתנה בהתאם: במקום רכישת מניה ב-2 דולר, העובדת תוכל לרכוש מניה בדולר אחד. כלומר, הסכום הנקוב בכתב האופציה משתנה גם הוא ביחס 1:2, ובמקביל מספר המניות שהיא זכאית לרכוש מוכפל.

בתרחיש החיובי, שבו שווי החברה הוכפל ל-400 דולר, המימוש נשאר משתלם בדיוק כמו קודם. העובדת תרכוש 20 מניות תמורת 20 דולר, וההפרש יניב לה רווח נקי של 20 דולר - בדיוק אותו סכום שהייתה מרוויחה אלמלא הפיצול. מי שרוצה להבין לעומק את הפער המושגי בין שני המכשירים יכול לקרוא על ההבדלים בין אופציות למניות.

💡 טיפ זהב לעובדים עם אופציות: אחרי הודעה על פיצול, בדקו במסמכי התוכנית שלכם שהתאמת מחיר המימוש ומספר היחידות בוצעה. זו התאמה טכנית מקובלת, אבל כדאי לוודא שהיא נרשמה נכון.

טעויות נפוצות של משקיעים סביב פיצול

הטעות הנפוצה ביותר היא לפרש את הירידה החדה במחיר המניה ביום הפיצול כהפסד, ולמכור בבהלה. ריכזנו את המכשולים העיקריים.

• בלבול בין פיצול לדילול. בפיצול אחוז הבעלות נשמר, בדילול הוא נשחק. זהו ההבדל המהותי היחיד שחשוב לזכור.
• מכירה בבהלה ביום הפיצול, לפני שמסתכלים על מספר היחידות המעודכן בחשבון.
• קנייה ספקולטיבית על סמך הכרזת פיצול בלבד, בהנחה שהמחיר "חייב" לעלות.
• הנחה שמניה זולה יותר היא הזדמנות טובה יותר. מחיר נקוב אינו מדד לערך.
• התעלמות מעמלות. ריבוי פעולות סביב אירועי פיצול עולה כסף, וכדאי להכיר את מבנה העמלות במסחר בניירות ערך לפני שמגיבים.
• שכחה שהפיצול עצמו אינו אירוע מס. אירוע המס נוצר במכירה, לא בשינוי הטכני במספר היחידות.

מה לעשות בפועל ביום פיצול

1. לבדוק את יחס הפיצול בהודעת החברה.
2. לוודא שמספר היחידות בחשבון גדל באותו יחס.
3. להכפיל: מספר יחידות חדש כפול מחיר חדש. התוצאה אמורה להיות קרובה מאוד לשווי שהיה אתמול.
4. לעדכן את מחיר הקנייה הממוצע ברישומים האישיים שלכם, אם אתם מנהלים מעקב.
5. לא לשנות את תוכנית ההשקעה בגלל אירוע טכני.

💡 הערה חשובה מהמערכת: פיצול מניות הוא אחד המקרים הבודדים בשוק ההון שבהם התשובה הנכונה כמעט תמיד היא "לא לעשות כלום".

שאלות נפוצות

האם אני מפסיד כסף בפיצול מניות?

לא. שווי ההחזקה הכולל שלכם זהה לחלוטין לפני הפיצול ואחריו. אם החזקתם 10 מניות ב-4,000 דולר, תחזיקו 100 מניות ב-400 דולר. בשני המקרים 40,000 דולר.

האם אחוז הבעלות שלי בחברה משתנה?

לא. משקיע שהחזיק 10% מהחברה לפני הפיצול מחזיק 10% גם אחריו, וזכויות ההצבעה שלו נשמרות במלואן.

מה ההבדל בין פיצול מניות להנפקת מניות חדשות?

בפיצול לא נכנס כסף חדש לחברה והמניות הקיימות רק מתחלקות. בהנפקה חדשה נכנס הון לחברה, ומספר המניות גדל על חשבון החלק היחסי של המחזיקים הקיימים.

האם כדאי לקנות מניה לפני פיצול?

מבחינה כלכלית טהורה אין לכך יתרון, מפני שהמהלך אינו יוצר ערך. העליות שנרשמו היסטורית סביב הכרזות פיצול נוטות להתקזז תוך זמן קצר.

האם יש אירוע מס בפיצול?

הפיצול כשלעצמו הוא שינוי טכני במספר היחידות ובמחירן ואינו מהווה מימוש. אירוע המס נוצר כאשר מוכרים בפועל את המניות.

מה קורה לדיבידנד אחרי פיצול?

הדיבידנד למניה מותאם ליחס הפיצול, כך שסך התקבול לבעל מניות נשאר זהה. הנושא מוסבר בהרחבה בעמוד חלוקת דיבידנדים.

איפה אפשר לראות הודעה רשמית על פיצול של חברה ישראלית?

דיווחים מיידיים של חברות ציבוריות בישראל, כולל שינויים במבנה ההון, מתפרסמים במערכת הדיווחים של הבורסה.

לסיכום

פיצול מניות הוא מהלך שמגדיל את מספר מניות החברה ומחלק את ערכן באותה פרופורציה, ולכן השפעתו על ציבור המחזיקים הקיימים היא כמעט אפסית - שווי ההחזקה נותר בעינו.

נמחיש שוב במספרים פשוטים: לחברה היו 100 מניות בשווי 10 שקלים כל אחת, סך הכל מיליון אלף - כלומר 1,000 שקלים. בוצע פיצול שבו כל מניה התפצלה לארבע. כעת יש לחברה 400 מניות, וערך כל מניה הוא 2.5 שקלים. סך שווי החברה לא זז.

כיום זהו אינו מהלך נפוץ במיוחד. הידע הפיננסי נגיש יותר, אפשר לסחור בשברי מניות, והקשר בין פיצול לעליית ערך ארוכת טווח מוטל בספק. מה שכן חשוב הוא להבין את ההבדל בין פיצול לדילול, לזכור שמחיר נקוב אינו מדד לערך, ולא לקבל החלטות השקעה על בסיס אירוע טכני. משקיע שמבין את המנגנון פשוט ממשיך בתוכנית שלו.

מקורות

כל הנתונים המספריים במאמר נבדקו מול מקורות רשמיים בתאריך המצוין.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני ניירות ערך ומחירי מניות: https://market.tase.co.il/he/market_data/securities.

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.