קרנות נאמנות זרות - כדאי שיהיו בתיק ההשקעות שלי

מה זו בכלל קרן נאמנות זרה

קרן נאמנות זרה היא קרן שהוקמה ומנוהלת מחוץ לישראל, ומוצעת לציבור המקומי רק לאחר שקיבלה היתר מרשות ניירות ערך ובתנאים המיוחדים שהיא קבעה. ההבדל מקרן מקומית אינו במכשיר עצמו אלא בזהות המנהל, במקום הרישום ובמסגרת הרגולטורית שמעליו. מבחינת המשקיע הישראלי מדובר ביחידות שנרכשות דרך אותו חשבון ניירות ערך שבו נסחרות מניות ואיגרות חוב.

ההיגיון שמאחורי ההיתר הוא פשוט: מי שרוצה לבנות תיק מפוזר גיאוגרפית יכול לעשות זאת בלי להעביר כספים לחשבון בחוץ לארץ. כפי שקרנות מקומיות מאפשרות גיוון בין מניות ואיגרות חוב, כך הקרנות הזרות מרחיבות את סל האפשרויות אל מעבר לים. מי שרק מתחיל להכיר את התחום ימצא הסבר רחב יותר בסקירה על קרנות נאמנות ובסקירה המשלימה על תעודות סל, קרנות סל וקרנות מחקות.

מה ההבדל בין קרן אקטיבית לקרן עוקבת מדד

קרן אקטיבית מנסה לבחור ניירות ערך ולהכות את השוק, וקרן עוקבת מדד מנסה רק לשחזר את המדד בדיוק המקסימלי. ההבחנה הזו קריטית בהקשר של קרנות זרות: הגלים הראשונים שהגיעו לישראל היו אקטיביים בלבד, ואילו המהלך של שיווק בשקלים בנוי ברובו על קרנות מחקות מדדים. מי שרוצה להבין את המנגנון לעומק ימצא הסבר מסודר בסקירה על קרנות עוקבות ובמדריך על קרנות מחקות.

ציר הזמן של הרפורמה במספרים

הדרך מהיתר עקרוני ועד קרנות זרות שנסחרות בשקלים ארכה כארבע שנים. הטבלה הבאה מרכזת את התחנות המרכזיות, וכל שורה בה נושאת נתון מספרי ולא תיאור כללי.

מקור הנתונים: רשות ניירות ערך ונתוני שוק קרנות הסל בישראל, כמפורט בסעיף המקורות בסוף המאמר.

למה שאלת המטבע עצרה את הרפורמה

קרן שנסחרת בדולר או באירו מחייבת את הקונה בהמרת מטבע ובעמלת המרה, ולכן היא נחותה מהרגע הראשון מול קרן מקומית שקלית. בשנים שבהן ההיתר חל על מטבע זר בלבד, רק קרנות זרות בודדות חדרו לשוק, וגם הן הוצעו בפועל למשקיעים שהיו מוכנים לספוג חשיפה דולרית מלאה. בזירה הזו נוהלה מחלוקת ציבורית: הרשות שקלה לאמץ היתר לשיווק בשקלים, גורמי שוק מקומיים התנגדו, והנושא אף הגיע לבית המשפט הגבוה לצדק.

אילו חשיפות אפשר לקנות כאן בשקלים

נכון לאוקטובר 2019 נסחרו בישראל כמה קרנות זרות בשקלים, המתחרות ישירות בקרנות הסל של בתי ההשקעות המקומיים. חלקן עוקבות מדדי דגל אמריקאיים, חלקן מגזריות, אחת מהן חושפת לאירופה ואחרת לאיגרות חוב ממשלתיות קצרות בארצות הברית. הטבלה הבאה מציגה את סוגי החשיפה ואת הנתון המספרי שמאפיין כל אחת מהן.

מקור: פרסומי רשות ניירות ערך ונתוני המסחר לאוקטובר 2019.

איך זה משתלב בתיק קיים

הקרנות הזרות לא מחליפות את הליבה המקומית, אלא ממלאות חורים בפיזור. מי שמחזיק רק חשיפה לתל אביב חסר לו משקל עולמי, ומי שמחזיק רק חשיפה אמריקאית חסר לו אירופה ושווקים מתעוררים. הקורא שרוצה להבין איך נראית חשיפה עולמית רחבה במכשיר אחד יכול לעבור לסקירה על מדד MSCI World, ומי שמחפש עוגן בסיסי ימצא רקע במדד S&P 500.

חשיפת המטבע - הסיכון שהשקל לא מבטל

מסחר בשקלים חוסך את עמלת ההמרה, אבל אינו מגדר את החשיפה למטבע הזר שבו מושקעים נכסי הקרן. זו הנקודה שהכי הרבה משקיעים מפספסים: אם הקרן מחזיקה מניות אמריקאיות, שער הדולר ממשיך להשפיע על השווי השקלי של היחידה, גם אם הקנייה עצמה בוצעה בשקלים ובלי המרה.

לצורך המחשה בלבד, נניח השקעה של 50,000 שקל בקרן זרה שקלית העוקבת מדד אמריקאי. אם המדד עולה בשיעור מסוים ובמקביל הדולר נחלש מול השקל, חלק מהעלייה נמחק בתרגום לשקלים. בכיוון ההפוך, דולר מתחזק עשוי להוסיף לתשואה השקלית גם בשוק שדרך במקום. הנתון החשוב הוא שהתשואה השקלית מורכבת משני רכיבים - תנועת הנכס ותנועת המטבע - ולא מאחד.

מי צריך לגדר ומי לא

גידור מטבע מתאים בעיקר למי שהאופק שלו קצר ולמי שההתחייבויות שלו שקליות לחלוטין. משקיע לטווח של עשרים שנה יכול לראות בחשיפה הדולרית פיזור מטבעי, כי היא מקטינה את התלות בכלכלה מקומית אחת. משקיע שמייעד את הכסף לרכישה בשקלים בשנתיים הקרובות חשוף לתנודה שאין לו זמן להתאושש ממנה, ולכן מוצרים שקליים סולידיים כמו קרן כספית שקלית מתאימים לו יותר מקרן זרה מנייתית.

עלויות, דמי ניהול ומה שלא מופיע בשלט

העלות האמיתית של קרן מורכבת מדמי הניהול, מהפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, מעמלות הברוקר, ובקרן זרה במטבע חוץ גם מעמלת ההמרה. קרנות זרות עוקבות מדד נוטות להציג דמי ניהול נמוכים, וזה היה אחד הנימוקים המרכזיים לפתיחת השוק. אבל השוואה על בסיס דמי ניהול בלבד מטעה, כי היא מתעלמת מרכיבי עלות שמתגלים רק בפועל.

הדגמה חשבונית פשוטה: בתיק של 100,000 שקל, כל 0.1% של פער בעלות השנתית שווה 100 שקל בשנה. בטווח של עשר שנים, ובהנחה שהסכום נשאר דומה, מדובר בסדר גודל של אלף שקל. לכן ההפרש בדמי ניהול משמעותי, אך הוא חדל להיות משמעותי אם בכל קנייה נגרעת עמלת המרה או אם מרווח המסחר בקרן רחב בגלל סחירות דלה.

שלוש שאלות שכדאי לברר לפני קנייה

השאלה הראשונה היא מה דמי הניהול השנתיים, השנייה היא מה מחזור המסחר היומי בקרן, והשלישית היא איך היחידה מתומחרת ביחס לשווי הנכסים. קרן זרה גדולה בעולם אך דלת סחירות בישראל עלולה להיסחר בפערים לא נוחים דווקא ביום שבו צריך למכור. מחזור המסחר הוא נתון פומבי שמתפרסם בדוחות המסחר, והוא מדד מעשי יותר מהמוניטין של מנהל הקרן.

טענת הטבת המס והמחלוקת בענף

גורמים בענף טענו שקרן זרה המופעלת דרך חברה מתווכת באירלנד נהנית מהטבת מס שאינה נגישה לקרן ישראלית העוקבת מדד זהה. המשמעות, לפי הטענה, היא שביצועי שתי קרנות על אותו מדד עלולים להיראות שונים למרות שמכשיר ההשקעה זהה, וזאת בשל מבנה מיסוי ולא בשל כישורי ניהול. איגוד קרנות הנאמנות פנה בכתב למנהלת קרנות הנאמנות ברשות ניירות ערך, והכרעה עדכנית בנושא טרם התקבלה.

בצד השני של הוויכוח עומדות חברות ההשקעות הבינלאומיות, שטוענות שקרנות אקטיביות זרות הנסחרות בדולר או באירו הופכות את הרכישה ליקרה ומסורבלת, ולכן אינן נגישות ללקוח הקצה. שתי הטענות נכונות בו זמנית: מבנה המיסוי אכן עשוי ליצור פער שאינו קשור לניהול, ועלות ההמרה אכן פגעה בנגישות של המוצר הזר לפני המהלך השקלי.

מה זה אומר למשקיע הפרטי

המשקיע אינו יכול להשפיע על מבנה המיסוי של הקרן, אבל הוא כן יכול להשוות תשואה נטו לאורך תקופה זהה. השוואה תקפה היא בין שתי קרנות שעוקבות אותו מדד, באותו חלון זמן, אחרי כל העלויות. כל השוואה אחרת מודדת שני דברים שונים ומציגה אותם כאותו דבר. מי שמשקיע ישירות במניות בודדות צריך לזכור שהשוואת תשואה מול קרן מחקה היא נושא אחר לגמרי, כמוסבר במדריך על השקעה במניות.

למי זה מתאים ולמי פחות

קרן זרה מתאימה למשקיע שחסרה לו חשיפה גיאוגרפית או מגזרית שאינה זמינה בקרן מקומית במחיר דומה. אם אותה חשיפה קיימת מקומית בעלות זהה, הקרן הזרה לא מוסיפה דבר מלבד שכבת מורכבות. בשוק שבו נסחרות למעלה מ-650 קרנות סל מקומיות, הסיכוי שחשיפה בסיסית חסרה לחלוטין קטן, והיתרון האמיתי מתגלה דווקא בפינות ייחודיות.

שלוש פרופילים מעשיים

לשלושה סוגי משקיעים ההחלטה נראית שונה לגמרי. הראשון הוא משקיע ליבה לטווח ארוך, שעבורו קרן זרה עוקבת מדד רחב היא כלי סביר להרחבת הפיזור. השני הוא משקיע סולידי לטווח קצר, שעבורו החשיפה למטבע הופכת את המוצר לתנודתי מכפי שהוא מעוניין. השלישי הוא משקיע שמחפש חשיפה מגזרית ממוקדת, ועבורו הקרנות המגזריות הזרות בפיננסים, בטכנולוגיית מידע ובבריאות עשויות להיות רלוונטיות - בתנאי שהוא מבין שמגזר בודד תנודתי יותר ממדד רחב.

מה צפוי בשוק הקרנות הזרות

ההערכה שהושמעה בענף לקראת 2020 הייתה שהרגולציה החדשה תגדיל את התחרות אך לא בהכרח תביא בשורה צרכנית מיידית. חלק מהגורמים המקומיים סברו שהמהלך יזיק יותר מכפי שיועיל, בין היתר משום שהוא פוגע במנהלי הקרנות המקומיים בתנאים שאינם זהים. מנגד, רשות ניירות ערך תומכת בהרחבת מספר הקרנות הזרות בשוק המקומי כדי לעודד תחרות, ולכן סביר שהיקף ההיצע יגדל עם הזמן.

ההשלכה המעשית היא שההיצע צפוי להתרחב ומערך ההמלצות בבנקים צפוי לכלול יותר מוצרים זרים משווקים. עבור המשקיע, יותר היצע פירושו יותר עבודת סינון: מספר הקרנות עולה, אבל מספר החשיפות השונות באמת עולה לאט בהרבה. שתי קרנות של שני מנהלים שונות על אותו מדד אינן שתי החלטות השקעה - הן אותה החלטה בשני מחירים.

טעויות נפוצות

הטעות הנפוצה ביותר היא להניח שמסחר בשקלים פירושו היעדר סיכון מטבע. אחריה מופיעות עוד כמה טעויות חוזרות, וכולן נובעות מהשוואה לא נכונה בין מוצרים.

• בחירת קרן לפי דמי ניהול בלבד, בלי לבדוק סחירות ופערי מסחר.
• קניית מספר קרנות שעוקבות מדדים חופפים, מתוך הרגשה של פיזור.
• השוואת תשואות של תקופות שונות או של מדדים שונים.
• הנחה שהיתר של רשות ניירות ערך הוא אישור איכות למוצר.
• שימוש בקרן מנייתית זרה עבור כסף שנועד לשימוש בטווח של שנה או שנתיים.

שאלות נפוצות

להלן התשובות הקצרות לשאלות שחוזרות בנושא קרנות נאמנות זרות. כל תשובה מתייחסת לנתונים שהוצגו לעיל ולמסגרת הרגולטורית שתוארה.

האם מותר לשווק קרנות זרות לציבור בישראל

כן, בכפוף להיתר מרשות ניירות ערך ובתנאים המיוחדים שקבעה. ההיתר ניתן במסגרת תיקון 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שנכנס לתוקף כארבע שנים לפני סוף 2019. בשלב הראשון הוא חל על שיווק במטבע זר בלבד.

כמה קרנות זרות בשקלים הושקו בגלגול הראשון

המהלך הראשון כלל 15 קרנות סל זרות בשקלים באישור רשות ניירות ערך. המסחר בשקלים חוסך את עמלת המטבע שנלוותה לרכישת קרן זרה נקובה בדולר או באירו. אחרי המהלך הזה ההיצע הזר בישראל הפך לנגיש יותר מבחינת עלות הקנייה.

האם קרן זרה בשקלים מגנה מפני שינויים בדולר

לא, הקרנות הזרות שנסחרו בשקלים באוקטובר 2019 לא גידרו את החשיפה למטבע. שער המטבע הזר ממשיך להשפיע על התמחור השקלי של היחידה. מי שמעוניין בנטרול ההשפעה צריך לבדוק במפורש אם הקרן מגודרת.

עם כמה קרנות מקומיות הקרנות הזרות מתחרות

בישראל נסחרות למעלה מ-650 קרנות סל, ולכן התחרות המקומית צפופה מאוד. משמעות הדבר היא שרוב החשיפות הבסיסיות זמינות כבר במוצר מקומי. הבדיקה המעשית היא אם החשיפה המסוימת שמחפשים אכן חסרה, ובאיזה מחיר היא זמינה.

האם קרן זרה תמיד זולה יותר מקרן מקומית

לא, דמי ניהול נמוכים אינם מבטיחים עלות כוללת נמוכה. צורך במומחיות בניהול כספים בבורסות זרות, חשיפה למטבע ופערי מסחר יכולים להפוך את דמי הניהול לפחות אטרקטיביים בפועל. ההשוואה הנכונה היא בין תשואות נטו על אותו מדד ובאותה תקופה.

איזה סוג קרנות זרות הגיע לישראל קודם

הגלים הראשונים כללו קרנות נאמנות אקטיביות בלבד, נקובות במטבע חוץ. הן נחשבו מתאימות בעיקר למי שהיה מוכן לחשיפה דולרית, ולכן היו פחות פופולריות בקרב גורמי המקצוע בבנקים. המהלך השקלי מבוסס דווקא על קרנות עוקבות מדדים.

סיכום

השאלה אם קרן נאמנות זרה צריכה להיות בתיק אינה שאלה של אופנה רגולטורית אלא של פער פיזור ומחיר. תיקון 23 פתח את הדלת, ההיתר לשיווק 15 קרנות סל זרות בשקלים הסיר את מחסום עמלת ההמרה, ותמיכת רשות ניירות ערך בהרחבת ההיצע מצביעה על המשך המגמה. מולם עומדים שוק מקומי עם למעלה מ-650 קרנות סל, חשיפת מטבע שלא נעלמת עם המסחר השקלי, ומחלוקת מיסוי שטרם הוכרעה. מי שיבדוק שלושה נתונים לפני קנייה - החשיפה שהקרן מוסיפה, עלותה הכוללת ורמת הסחירות שלה - יקבל החלטה מבוססת, בלי להסתמך על התווית "זרה" או "מקומית".

מקורות

כל נתון מספרי במאמר נשען על המקורות הבאים, שנבדקו בתאריך הנקוב לידם. מקורות רגולטוריים קודמים לכל מקור אחר לגבי עובדות חוק והיתרים.

• רשות ניירות ערך של ארצות הברית (SEC) - מדריך למשקיע בקרנות נאמנות: https://www.sec.gov/investor/pubs/sec-guide-to-mutual-funds.pdf
• ערך "קרן נאמנות" - רקע על מבנה הקרן וסוגיה: https://he.wikipedia.org/wiki/קרן_נאמנות

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.