אגרת חוב ממשלתית היא הלוואה שאתם נותנים למדינת ישראל, והמדינה מתחייבת להחזיר אותה בתוספת ריבית. הקרן חוזרת בבת אחת במועד הפדיון, והריבית, שנקראת קופון, משולמת לאורך הדרך. יש שלושה סוגים עיקריים: שקלית בריבית קבועה (בעבר "שחר"), צמודה למדד המחירים לצרכן (בעבר "גליל") ובריבית משתנה (בעבר "גילון"). בשם החדש של האגרת מופיע מועד הפדיון, למשל 1125 הוא נובמבר 2025. שיעור המס הבסיסי על הרווח מאגרות חוב הוא 25%.
אגרת חוב היא מסמך שבו גוף מסוים מתחייב להחזיר לכם כסף שלווה מכם. מי שמנפיק את האגרת מקבל מכם סכום עכשיו. בתמורה הוא מבטיח להחזיר את הסכום במועד ידוע מראש, בתוספת ריבית. באגרת חוב ממשלתית, הגוף שלווה את הכסף הוא מדינת ישראל. בשפת השוק קוראים לזה גם אג"ח, קיצור של אגרת חוב.
המדינה מקבלת מכם סכום מסוים. היא מתחייבת להחזיר אותו בתוספת ריבית, ולפעמים גם בתוספת הצמדה למדד. כל התנאים כתובים מראש: כמה ריבית, מתי משלמים אותה, ומתי מחזירים את הקרן. הקרן היא הסכום המקורי שהשקעתם, בלי הרווח.
הדרך הקלה להבין אגרת חוב היא לחשוב על הלוואה מהבנק, רק בכיוון ההפוך. כשאתם לוקחים הלוואה, אתם מקבלים כסף ומחזירים אותו בעתיד עם ריבית. באגרת חוב ממשלתית, המדינה היא זו שלוקחת "הלוואה" מכם. היא מחזירה לכם את הכסף בעתיד, גם כן עם ריבית. הפעם אתם בצד של הבנק, ואתם אלה שמרוויחים את הריבית.
ההבדל המרכזי הוא שהקרן חוזרת אליכם בבת אחת, בסוף התקופה. בהלוואה רגילה מהבנק מחזירים את הכסף בתשלומים חודשיים, קצת בכל פעם. באגרת חוב ממשלתית הקרן לא חוזרת בהדרגה. היא מוחזרת כולה כיחידה אחת במועד הפדיון שנקבע מראש. בדרך אתם מקבלים רק את הריבית.
אפשר לקנות אגרות חוב גם מחברות גדולות, אבל הסיכון בהן גבוה יותר באופן טבעי. באגרת של חברה, מי שחייב לכם את הכסף הוא גוף פרטי ולא מדינת ישראל. הסיכוי שחברה תקרוס ולא תחזיר את החוב גדול פי כמה. אגרות כאלה נקראות אג"ח קונצרניות, ויש עליהן מדריך מלא על אג"ח קונצרניות. בתמורה לסיכון הגבוה, חברות נוטות להציע ריבית גבוהה יותר.
אגרת חוב ממשלתית נחשבת סולידית כי מי שחייב לכם את הכסף הוא מדינת ישראל. "סולידי" פירושו יציב ובסיכון נמוך. הסיכוי שמדינת ישראל תקרוס כלכלית נמוך מאוד. ואם זה יקרה, קשה לחשוב על השקעה אחרת בארץ שתחזיק מים. לכן זה אחד האפיקים היציבים שיש.
יתרון נוסף הוא תזרים מזומנים קבוע. תזרים מזומנים הוא פשוט כסף שנכנס אליכם באופן קבוע. כשאתם מחזיקים אגרת חוב, הריבית נכנסת לחשבון בתאריכים ידועים מראש. זה מאפשר לתכנן תקציב בלי הפתעות.
רוב אגרות החוב הממשלתיות נסחרות בבורסה, ולכן אפשר לקנות ולמכור אותן בכל יום מסחר. "סחיר" פירושו שאפשר להעביר את האגרת מיד ליד. אגרת אחת יכולה לעבור כמה בעלים מהיום שהונפקה ועד מועד הפדיון. מי שמחזיק בה ביום הפדיון הוא זה שמקבל את הכסף. המשמעות בפועל: אתם לא נעולים עד הסוף, ואפשר לצאת באמצע.
שלושת השמות הישנים מתארים שלושה סוגים שונים של ריבית. בעבר קיבלו אגרות החוב הממשלתיות שמות מילוליים כמו "שחר", "גליל", "כפיר", "גילון" ו"גלבוע". אחרי השם הופיעו מספרים שלא אמרו לקורא הרגיל כלום. השם לא גילה מה סוג הריבית, מתי משלמים את הרווח או מתי מסתיימת האגרת. זה גם לא התאים לסטנדרט המקובל מחוץ לישראל.
החשב הכללי במשרד האוצר באותה תקופה הוביל שינוי. לפי השיטה החדשה, השם של האגרת מלמד על המאפיינים שלה. הוא מראה את סוג הריבית (צמודה, שקלית או משתנה) ואת מועד הפדיון. מועד הפדיון הוא התאריך שבו מקבלים את הכסף ואת הרווח.
| שם ישן | סוג האגרת | איך נקבעת הריבית | הצמדה למדד המחירים לצרכן |
|---|---|---|---|
| שחר | שקלית | קבועה לכל התקופה | ללא הצמדה |
| גליל | צמודה | ריבית נקובה קבועה | צמודה למדד |
| גילון | משתנה | משתנה לפי ריבית המק"מ | ללא הצמדה |
מקור: הבורסה לניירות ערך בתל אביב,
אגרת "גליל" נותנת ריבית נקובה, ובנוסף הקרן צמודה למדד המחירים לצרכן. מדד המחירים לצרכן מודד כמה עלו המחירים במשק, מהסופר ועד שכר הדירה. הצמדה פירושה שהקרן גדלה יחד עם עליית המחירים. כך הכסף שלכם שומר על כוח הקנייה שלו. על החישוב עצמו אפשר לקרוא במדריך הצמדה למדד - מה זה ואיך מחשבים.
דוגמה מהחיים: זוג צעיר ששוכר דירה ברמת גן חוסך 60,000 שקל למקדמה על דירה. אם המחירים במשק עולים 3% בשנה, הקרן הצמודה תגדל ל-61,800 שקל. בנוסף, הם יקבלו את הריבית הנקובה. באגרת לא צמודה, אותם 60,000 שקל נשארים 60,000 שקל, גם כשהכול סביבם מתייקר.
אגרת "שחר" היא אגרת שקלית, והריבית בה קבועה לכל אורך התקופה. אתם יודעים מהיום הראשון כמה שקלים תקבלו ומתי. אין הצמדה למדד, ולכן עליית מחירים לא מגדילה את הקרן. היתרון הוא ודאות מלאה בסכום. החיסרון הוא שבשנים של אינפלציה גבוהה, הכסף שחוזר קונה פחות.
באגרת "גילון" הריבית משתנה לאורך הדרך, לפי ריבית המק"מ. מק"מ הוא מלווה קצר מועד, נייר ערך קצר שמנפיק בנק ישראל. הריבית שלו נגזרת מהריבית של בנק ישראל. כשהריבית במשק עולה, גם הריבית באגרת עולה. כשהיא יורדת, גם הריבית שלכם יורדת. הסבר מפורט נמצא במדריך על מלווה קצר מועד (מק"מ).
כשמציעים לכם אגרת חוב בשם מהשיטה הישנה, כדאי להיזהר ולבדוק לעומק. שיטת השמות הזו כבר לא מקובלת. ייתכן שהשם הלא ברור מסתיר פרט שלא הייתם שמחים לגלות. לפני שקונים, בודקים שלושה דברים:
השם החדש של אגרת חוב ממשלתית מספר כמעט את כל הסיפור שלה בשורה אחת. קחו לדוגמה את השם הזה: "ממשלתי שקלי 1125 100 אג' 6.1% קופון". למי שלא מכיר זה נראה כמו צופן. בפועל כל חלק בשם אומר דבר אחר. הטבלה מפרקת את השם לחלקים.
| החלק בשם | מה הוא אומר | מה כתוב בדוגמה |
|---|---|---|
| ממשלתי | מי חייב לכם את הכסף | מדינת ישראל |
| שקלי | המטבע וסוג ההצמדה | שקלים, ללא הצמדה |
| 1125 | חודש ושנת הפדיון | נובמבר 2025 |
| 100 אג' | מחיר הסחר באגרת | 100 אגורות |
| 6.1% קופון | הריבית השנתית | 6.1% בשנה |
המילה "ממשלתי" אומרת שמי שחייב לכם את הכסף הוא מדינת ישראל. היא מצביעה על מקור האגרת. מרגע שקניתם אותה, המדינה היא שתחזיר לכם את הכסף במועד הפדיון. זה החלק שהופך את האגרת לסולידית.
"שקלי" פירושו אגרת חוב בשקלים, בלי הצמדה למדד. לפעמים אחרי המילה יופיע תיאור נוסף של הריבית. למשל "ריבית קבועה", "צמודות מדד" או "משתנה". המונחים דומים מאוד לאלה שמכירים ממסלולי משכנתא. מי שבחר פעם בין מסלול קבוע לא צמוד למסלול צמוד, כבר מבין את ההיגיון.
ארבע הספרות מראות מתי תקבלו את הכסף: שתיים לחודש ושתיים לשנה. שתי הספרות הראשונות, 11, הן החודש נובמבר. שתי הספרות האחרונות, 25, הן שנת 2025. בדוגמה הזו, מי שמחזיק באגרת יקבל את הקרן והרווח בסוף נובמבר 2025. אגרת שכתוב בה 0330 תיפדה במרץ 2030.
"100 אג'" הוא מחיר הסחר באגרת, באגורות. המחיר נמדד לכל שקל שיוחזר לכם בפדיון. מחיר של 100 אגורות פירושו שמשלמים שקל על כל שקל שיחזור. מחיר של 97 אגורות פירושו שקונים בהנחה קטנה. מחיר של 104 אגורות פירושו שמשלמים יותר ממה שיחזור בסוף, ולכן הרווח האמיתי יהיה קטן יותר.
הקופון הוא הריבית השנתית שאתם מקבלים על האגרת, כאן 6.1% בשנה. המילה "קופון" נשארה מהימים שבהם אגרות חוב היו מודפסות על נייר. המחזיקים גזרו מהן תלושים ופדו אותם תמורת הריבית. היום התשלום נכנס ישירות לחשבון המסחר. על הקופון ואיך מחשבים אותו, בפרק הבא.
קופון של 6.1% על 100,000 שקל שווה 6,100 שקל בכל שנה, לפני מס. החישוב פשוט: הסכום שהשקעתם כפול שיעור הקופון. את הקופון מקבלים כל שנה, לאורך כל חיי האגרת. בסוף התקופה מקבלים גם את הקרן בחזרה.
דוגמה מהחיים: הורים בני 45 מחיפה חסכו 100,000 שקל לתואר של הבת. היא בת 8 היום, והתואר יתחיל בעוד עשר שנים. הם קונים אגרת חוב ממשלתית לעשר שנים, בקופון של 6.1%, במחיר של 100 אגורות. כך נראים התשלומים:
| שלב | מה מקבלים | סכום בשקלים |
|---|---|---|
| כל שנה, שנים 1 עד 9 | קופון בלבד | 6,100 |
| סך הקופונים בשנים 1 עד 9 | 9 קופונים | 54,900 |
| שנה 10, יום הפדיון | קרן וקופון אחרון | 106,100 |
| סך הכול בעשר שנים | קרן ו-10 קופונים | 161,000 |
| רווח לפני מס | 10 קופונים | 61,000 |
ביום הפדיון נכנסים לחשבון 106,100 שקל, אבל זה לא כל הרווח של עשר השנים. הסכום הזה הוא הקרן ועוד הקופון של השנה האחרונה. לפני כן, המשפחה כבר קיבלה 54,900 שקל בקופונים. אם הם מפקידים את הקופונים בצד, בשנה העשירית יש להם 161,000 שקל לפני מס. אם הם מוציאים את הקופונים על הוצאות שוטפות, ישארו להם 106,100 שקל ביום הפדיון.
ההבדל הזה חשוב לתכנון. אפשר להשתמש בקופון השנתי כתוספת לתקציב, למשל לחוגים או לחופשה משפחתית. אפשר גם להשקיע אותו מחדש כדי שהחיסכון ימשיך לגדול. שתי הדרכים לגיטימיות, אבל כדאי להחליט מראש.
שיעור המס הבסיסי על רווח מאגרות חוב, כולל אגרות ממשלתיות, הוא 25%. המס מוטל רק על הרווח, לא על הקרן. כלומר, על 100,000 השקל שהשקעתם לא משלמים מס כשהם חוזרים אליכם. משלמים רק על הקופונים ועל רווח ממכירה, אם היה כזה.
במשך השנים היו לסוגים מסוימים של אגרות חוב מסלולים מופחתים, עם שיעור מס של 15% בלבד. הכללים האלה השתנו לאורך הזמן, ותלויים בסוג האגרת ובמועד שבו נקנתה. לכן לפני השקעה בודקים באתר רשות המסים איזה שיעור חל על הסוג שבחרתם. כך נראה ההבדל על אותה משפחה מחיפה:
| שיעור המס | מס על קופון שנתי של 6,100 | קופון נטו בשנה | מס על 61,000 בעשר שנים | רווח נטו בעשר שנים |
|---|---|---|---|---|
| 25% | 1,525 | 4,575 | 15,250 | 45,750 |
| 15% | 915 | 5,185 | 9,150 | 51,850 |
מקור: רשות המסים,
ברוב המקרים המס מנוכה אוטומטית, עוד לפני שהכסף מגיע אליכם. הבנק או בית ההשקעות שבו מוחזק חשבון המסחר מנכים את המס מכל קופון. זה נקרא ניכוי מס במקור. הסכום שנכנס לחשבון הוא כבר הסכום נטו. בדרך כלל אין צורך בפעולה נוספת מצדכם.
מי שיש לו הכנסה שנתית גבוהה במיוחד עשוי לשלם מס נוסף מעבר ל-25%. המס הזה נקרא מס יסף, והוא חל גם על הכנסות מהון כמו ריבית ורווחי השקעות. רוב המשקיעים הפרטיים לא מגיעים לתקרה. מי שקרוב אליה יכול לקרוא את הפרטים במדריך על מס יסף על רווחי הון.
אין חובה להחזיק אגרת חוב ממשלתית עד מועד הפדיון, ואפשר למכור אותה בבורסה בכל יום מסחר. המחיר ביום המכירה נקבע לפי הביקוש לאגרת. לפעמים הוא גבוה ממה ששילמתם, ולפעמים נמוך. יש מצבים שבהם מכירה מוקדמת משתלמת יותר מהחזקה עד הסוף.
דוגמה מהחיים: אישה בת 62 מבאר שבע מתכננת פרישה. היא קנתה אגרות חוב ממשלתיות ב-200,000 שקל, במחיר של 100 אגורות. אחרי שלוש שנים היא צריכה כסף לשיפוץ הדירה. כך נראה השווי שלה בשלושה מצבים שונים:
| מצב בשוק | מחיר האגרת | שווי ההשקעה בשקלים | רווח או הפסד מהמחיר |
|---|---|---|---|
| ביקוש גבוה | 104 אגורות | 208,000 | רווח של 8,000 |
| ללא שינוי | 100 אגורות | 200,000 | 0 |
| ביקוש נמוך | 97 אגורות | 194,000 | הפסד של 6,000 |
מי שמחזיק עד הסוף מקבל את הקרן המלאה, ומי שמוכר באמצע מקבל את מחיר השוק. בדוגמה, אם המחיר ירד ל-97 אגורות והיא לא חייבת את הכסף, עדיף לחכות לפדיון. ביום הפדיון המדינה תחזיר את מלוא 200,000 השקל. אם המחיר עלה ל-104 אגורות, אפשר למכור ולממש רווח מוקדם. הקופונים שכבר קיבלה נשארים שלה בכל מקרה.
המחיר של אגרת חוב זז לפי כמה משקיעים רוצים לקנות אותה באותו רגע. מי שמגיע מעולם המניות מכיר אירועים כמו פיצול מניות, שמשנים את מספר היחידות ואת המחיר. באגרת חוב המשחק פשוט יותר. שלושה דברים משפיעים על המחיר:
ככל שמועד הפדיון רחוק יותר, הסיכון גבוה יותר. יש אגרות קצרות, שהפדיון שלהן מגיע אחרי שנה אחת בלבד. יש אגרות ארוכות, עם פדיון אחרי עשר שנים ויותר. בתקופה ארוכה יש יותר זמן לשינויים בריבית ובמחירים. עם זאת, באגרת חוב ממשלתית הסיכון נמוך משמעותית בכל מקרה, בהשוואה לאגרת של חברה.
את האגרת בוחרים לפי המטרה שלכם, לא לפי הריבית הכי גבוהה שמופיעה במסך. יש סוגים רבים של אגרות חוב ממשלתיות, עם מועדים וריביות שונים. אגרת שמתאימה לזוג שחוסך לדירה לא בהכרח מתאימה לפנסיונר שרוצה הכנסה שוטפת. לפני שקונים, בודקים חמישה דברים:
רוב הטעויות באגרות חוב קורות בגלל שקונים בלי לקרוא את השם עד הסוף. השם מכיל את רוב המידע, ומי שמדלג עליו מפספס פרטים חשובים. אלה הטעויות שחוזרות הכי הרבה:
אגרת חוב ממשלתית היא הלוואה למדינת ישראל, עם ריבית ידועה מראש ומועד ידוע להחזר הקרן. היא נחשבת אחד האפיקים הסולידיים ביותר, כי מי שחייב את הכסף היא המדינה. הריבית משולמת כקופון לאורך הדרך, והקרן חוזרת בבת אחת בסוף.
השם החדש של האגרת מספר כמעט הכול: מי הלווה, מה סוג הריבית, מתי הפדיון, מה המחיר וכמה הקופון. שלושת הסוגים העיקריים הם שקלית קבועה, צמודה למדד ומשתנה. על הרווח משלמים מס, ושיעור הבסיס הוא 25%. ואם צריך את הכסף באמצע, אפשר למכור בבורסה, במחיר שנקבע באותו יום.
קראו גם: אג"ח ממשלתיות כשהריבית יורדת: המדריך | אגרות חוב (אג"ח) להמרה - סקירה קלילה
אלה השאלות שעולות הכי הרבה על אגרות חוב ממשלתיות. התשובות קצרות וממוקדות, וכל אחת מפנה לפרק הרלוונטי במאמר.
מי שמחזיק עד מועד הפדיון מקבל בחזרה את מלוא הערך הנקוב, בתנאי שהמדינה עומדת בהתחייבות שלה. הפסד יכול לקרות אם מוכרים באמצע, כשהמחיר נמוך ממה ששילמתם. הפסד יכול לקרות גם אם קניתם במחיר גבוה מ-100 אגורות. במקרה כזה חלק מההפרש נשחק עד הפדיון.
הקופון הוא הריבית שכתובה על האגרת, והתשואה היא הרווח האמיתי שלכם לפי המחיר ששילמתם. אם קניתם ב-100 אגורות, התשואה קרובה לקופון. אם קניתם ב-97 אגורות, התשואה גבוהה מהקופון. אם קניתם ב-104 אגורות, התשואה נמוכה ממנו.
כשצפויה עלייה במחירים, אגרת צמודה למדד שומרת טוב יותר על כוח הקנייה של הכסף. הקרן שלה גדלה יחד עם מדד המחירים לצרכן. באגרת שקלית, הכסף שחוזר קונה פחות אם המחירים עלו. אגרת משתנה מגיבה לשינויים בריבית של בנק ישראל.
1125 הוא מועד הפדיון: נובמבר 2025. שתי הספרות הראשונות מציינות את החודש, ושתי האחרונות את השנה. באותו חודש מקבלים בחזרה את הקרן ואת הקופון האחרון.
בשיעור מס של 25%, המס על קופון של 6,100 שקל הוא 1,525 שקל. לחשבון נכנסים 4,575 שקל נטו. המס מנוכה בדרך כלל אוטומטית בחשבון המסחר. את השיעור המדויק לסוג האגרת שלכם בודקים ברשות המסים.
כן, אגרת ממשלתית בטוחה יותר, כי מי שחייב לכם היא מדינת ישראל ולא חברה פרטית. הסיכוי שחברה תקרוס גבוה בהרבה. לכן אגרות של חברות מציעות בדרך כלל ריבית גבוהה יותר. הריבית הנוספת היא הפיצוי על הסיכון הנוסף.
לא, אפשר למכור אגרת חוב ממשלתית בבורסה בכל יום מסחר. המחיר ייקבע לפי הביקוש באותו יום. לפעמים המכירה מוקדמת משתלמת יותר מהחזקה עד הפדיון. לפעמים עדיף לחכות, כדי לקבל את הקרן המלאה.
הנתונים במאמר נבדקו מול גופים רשמיים בלבד. ברשימה שלהלן מופיעים העמודים שבהם אפשר לבדוק ריביות, שיעורי מס, נתוני מסחר ומדד המחירים לצרכן.
כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.