כשהריבית במשק יורדת, מחיר אגרות חוב ממשלתיות קיימות עולה, כי הן משלמות קופון גבוה מזה של אגרות חדשות. העלייה גדלה עם המח"מ: על כל נקודת אחוז של ירידה בתשואה, המחיר עולה בערך באחוזים כמספר שנות המח"מ. אגרת שקלית בריבית קבועה מרוויחה הכי הרבה, אגרת צמודה מגיבה פחות או אחרת, ואגרת בריבית משתנה ומק"מ כמעט לא זזים. המחיר זז בעיקר כשההורדה מפתיעה את השוק, ולא ביום ההודעה עצמו. מי שמחזיק עד הפדיון מקבל בדיוק את התשואה לפדיון שנקבעה ביום הקנייה.
מחיר האגרת והתשואה שלה זזים תמיד בכיוונים הפוכים, כמו שני קצוות של נדנדה. כשהתשואה בשוק יורדת, המחיר עולה. כשהתשואה עולה, המחיר יורד. כדי להבין למה, צריך להתחיל ממה שאגרת חוב היא בכלל.
אגרת חוב היא הלוואה שאתם נותנים למדינה. המדינה מתחייבת לשלם לכם ריבית קבועה מראש, שנקראת "קופון". בנוסף, היא מתחייבת להחזיר את הקרן בתאריך ידוע. הקופון נקבע ביום ההנפקה. הוא לא משתנה אחר כך, גם אם הריבית במשק זזה.
עכשיו דמיינו שיש לכם אגרת שמשלמת 4% בשנה. פתאום הריבית במשק יורדת. המדינה מנפיקה אגרות חדשות שמשלמות רק 3%. מי שרוצה לקנות אג"ח ירצה דווקא את שלכם, כי היא משלמת יותר. הביקוש הזה מעלה את המחיר שלה בבורסה. המחיר ממשיך לעלות עד שהתשואה של קונה חדש משתווה בערך ל-3% של השוק.
אגרת של 4% לחמש שנים עולה בכ-4.6% אם התשואה בשוק יורדת ל-3%. הנה איך זה עובד. נניח אגרת עם ערך נקוב של 100 שקלים, קופון שנתי של 4%, ו-5 שנים עד הפדיון. כל עוד התשואה בשוק לאגרות דומות היא 4%, המחיר שלה יהיה בדיוק 100.
איך מגיעים למספרים האלה? לוקחים כל תשלום עתידי - חמישה קופונים של 4 שקלים ו-100 שקלים בסוף. כל תשלום מחושב לפי מה שהוא שווה היום, בריבית החדשה של השוק. זה נקרא "היוון". כשהריבית נמוכה, כסף עתידי שווה יותר היום, ולכן המחיר עולה.
הרווח מירידה של נקודת אחוז גדול מעט מההפסד בעלייה של נקודת אחוז. בדוגמה, העלייה הייתה כ-4.6% והירידה כ-4.3%. לתכונה הזו קוראים "קמירות". היא אחת הסיבות שאגרות ארוכות מגיבות בעוצמה רבה יותר כשהריבית יורדת חזק.
בחיים הרגילים, ההבדל הזה קטן בשינויים קטנים של ריבית. הוא מתחיל להיות מורגש באגרות ארוכות מאוד ובתנודות חדות. לכן כלל האצבע שיופיע בהמשך הוא קירוב טוב, אבל לא מדויק עד השקל.
אם יש מספר אחד שכדאי לזכור מהמדריך הזה, זה המח"מ. המח"מ, ראשי תיבות של "משך חיים ממוצע", נמדד בשנים. הוא אומר כמה זמן בממוצע לוקח לקבל בחזרה את הכסף מהאגרת, כשכל תשלום נשקל לפי ערכו. אגרת עם קופונים גבוהים מחזירה כסף מהר יותר. לכן המח"מ שלה קצר יותר ממספר השנים עד הפדיון.
בפועל, המח"מ משמש ככלל אצבע לרגישות המחיר. על כל נקודת אחוז של שינוי בתשואה, מחיר האגרת זז בערך באחוזים כמספר שנות המח"מ שלה. אגרת עם מח"מ 8 תעלה בערך ב-8% אם התשואה תרד בנקודת אחוז אחת. אותה אגרת תרד בערך ב-8% אם התשואה תעלה בנקודת אחוז.
אגרת עם מח"מ 12 זזה פי 12 מאגרת עם מח"מ שנה אחת, לשני הכיוונים. הטבלה מראה את זה במספרים, לפי ארבעה תרחישים של שינוי בתשואה.
| מח"מ האגרת (שנים) | ירידה של 0.25 נקודת אחוז | ירידה של 0.5 נקודת אחוז | ירידה של נקודת אחוז | עלייה של נקודת אחוז |
|---|---|---|---|---|
| 1 | +0.25% | +0.5% | +1% | -1% |
| 3 | +0.75% | +1.5% | +3% | -3% |
| 5 | +1.25% | +2.5% | +5% | -5% |
| 8 | +2% | +4% | +8% | -8% |
| 12 | +3% | +6% | +12% | -12% |
מקור: חישוב לפי קירוב המח"מ ללא השפעת קמירות, כשנתוני מח"מ ותשואה לכל סדרה מתפרסמים באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב,
הטבלה מראה למה השאלה "האם זה הזמן לאג"ח" חסרה בלי לשאול "איזה אג"ח". אגרת קצרה כמעט לא תרגיש ירידת ריבית. אגרת ארוכה תרגיש אותה מאוד - לטוב ולרע.
המח"מ צריך להתאים לתקופה שבה הכסף לא נחוץ לכם. מי שצריך את הכסף בעוד שנה לקניית רכב לא אמור להחזיק אגרת עם מח"מ 12. זה נכון גם אם הוא בטוח שהריבית תרד. תנודה אחת בזמן הלא נכון יכולה לאלץ אתכם למכור בהפסד.
הסיבה פשוטה. מי שיש לו זמן יכול לחכות שהמחיר יתאושש, או להחזיק עד הפדיון. מי שצריך את הכסף בתאריך מסוים מוכר במחיר של אותו יום, יהיה אשר יהיה.
משפחה שמחזיקה 120,000 שקל באגרת ל-5 שנים יכולה לראות תנודה של יותר מ-5,000 שקל בשווי, בלי שהקופון השתנה בשקל. הנה המקרה. זוג הורים בחיפה, הוא טכנאי והיא גננת, חסכו 120,000 שקל ללימודים של הבת. הבת תתחיל ללמוד בעוד חמש שנים. ההורים קנו 120,000 שקל ערך נקוב באגרת ממשלתית שקלית עם קופון 4% וחמש שנים לפדיון, במחיר 100.
| מה קרה בשוק | שווי האגרות בבורסה | שינוי בשווי | קופון שנתי שמתקבל |
|---|---|---|---|
| התשואה נשארה 4% | 120,000 ש"ח | 0 ש"ח | 4,800 ש"ח |
| התשואה ירדה ל-3% | כ-125,496 ש"ח | כ-5,496+ ש"ח | 4,800 ש"ח |
| התשואה עלתה ל-5% | כ-114,804 ש"ח | כ-5,196- ש"ח | 4,800 ש"ח |
מה זה אומר בפועל בשביל המשפחה? אם הם לא צריכים את הכסף לפני הלימודים, התנודה הזו היא רק מספר בדוח החודשי. ביום הפדיון הם יקבלו 120,000 שקל, ובדרך יקבלו 4,800 שקל בכל שנה. אם יחליטו למכור אחרי ירידת הריבית, הם יממשו את הרווח מוקדם. אם יצטרכו למכור אחרי עליית ריבית, הם יפסידו.
סוג האגרת חשוב לא פחות מהמח"מ, כי כל סוג מגיב אחרת לירידת ריבית. אגרות החוב של מדינת ישראל מגיעות בכמה "טעמים". סקירה רחבה של הסוגים ומידת הסולידיות שלהם מופיעה במדריך על אג"ח ממשלתיות ככלי השקעה. כאן ההתמקדות היא רק בתגובה לריבית.
הסדרות השקליות הארוכות הן אלה שמחירן עולה הכי בולט כשהשוק מצפה להורדות ריבית. זו האגרת הקלאסית: קופון קבוע בשקלים, בלי הצמדה. היא מגיבה בצורה הישירה ביותר לשינוי הריבית הנומינלית, כלומר הריבית שרואים בדוח, לפני אינפלציה.
האגרת הצמודה מגיבה בעיקר לשינוי בתשואה הריאלית, ולא לריבית הנומינלית. כאן הקרן והקופון צמודים למדד המחירים לצרכן, שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש. התשואה הריאלית היא התשואה מעבר לאינפלציה. אם הריבית יורדת כי האינפלציה יורדת, התשואה הריאלית לא חייבת לרדת באותה מידה. לכן התגובה של הצמודה יכולה להיות חלשה יותר או שונה.
מי שמחזיק אג"ח בריבית משתנה כמעט לא ייהנה מעליית מחיר כשהריבית יורדת, אבל גם כמעט לא ייפגע כשהיא עולה. הקופון באגרות האלה מתעדכן מעת לעת לפי ריבית ייחוס. כשהריבית יורדת, גם הקופון שלכם יורד בהמשך. המחיר כמעט לא זז, כי האגרת "מתיישרת" לשוק בעצמה.
במק"מ, השפעת ירידת הריבית על המחיר כמעט אפסית, אבל כל מק"מ חדש שתקנו אחרי ההורדה ישלם פחות. המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל לתקופה של עד שנה. בגלל שהוא קצר מאוד, אין לו "זמן" להרוויח מירידת ריבית. פירוט מלא נמצא במדריך על היתרונות והחסרונות של מק"מ.
לסיכום הסוגים, לפי סדר הרגישות לירידת ריבית, מהגבוהה לנמוכה:
יעד האינפלציה שהממשלה קבעה הוא בין 1% ל-3% בשנה, ובנק ישראל אחראי לשמור על המחירים בתוך הטווח הזה. ההבדל בין שקלית לצמודה מתחבר ישירות להבדל בין תשואה ריאלית לתשואה נומינלית, נושא שכדאי להכיר לפני כל החלטה.
מה שמזיז את מחיר האג"ח הוא ההפתעה, לא ההחלטה עצמה. כאן נמצאת הטעות הכי נפוצה של משקיעים פרטיים. הם קוראים שבנק ישראל הוריד ריבית, ממהרים לקנות אג"ח ארוכה, ומגלים שהמחיר לא עלה. איך זה ייתכן?
שוק האג"ח מסתכל קדימה. קרנות פנסיה, בנקים ובתי השקעות מתמחרים כל הזמן מה יקרה בריבית בחודשים ובשנים הקרובים. אם כולם כבר ציפו להורדה, המחיר עלה הרבה לפני ההודעה הרשמית. ביום ההודעה עצמו כמעט לא קורה דבר.
יותר מזה: אם בנק ישראל הוריד ריבית במידה קטנה ממה שהשוק ציפה, המחירים יכולים אפילו לרדת. אותו דבר קורה אם הבנק רמז שאין עוד הורדות בדרך. משקיעים שבנו על המשך הורדות מתקנים את הציפיות, והמחיר יורד.
שלושה סימנים פשוטים מראים מה השוק כבר מתמחר. כולם זמינים לכל אחד, בלי מנוי ובלי ידע מיוחד:
אותה הורדת ריבית יכולה להעלות מחירים, להשאיר אותם במקום או אפילו להוריד אותם. הכל תלוי בפער בין מה שהשוק ציפה לבין מה שקרה בפועל:
מי שמתעניין באיך משקיעים מנסים לנחש מה אחרים חושבים, ימצא כיוון מעניין במדריך על תורת המשחקים בקבלת החלטות השקעה.
מי שמחזיק עד הפדיון לא מרוויח ולא מפסיד מתנודות הריבית, אלא מקבל את התשואה לפדיון שנקבעה ביום הקנייה. נחזור לדוגמה של האגרת ל-5 שנים עם קופון 4%. נניח שקניתם אותה ב-100 שקלים, והריבית ירדה כך שהמחיר עלה ל-104.58. יש לכם שתי אפשרויות:
ירידת הריבית בעצם "הקדימה" לכם רווח שהייתם מקבלים ממילא. היא לא יצרה כסף חדש, אלא נתנה לכם אפשרות לקחת אותו מוקדם.
למי שחי מהקופונים, ירידת ריבית פירושה פחות הכנסה מכל השקעה חדשה. זה הצד הפחות נעים של ירידת ריבית. את הקופונים, ואת הקרן כשהאגרת נפדית, תצטרכו להשקיע מחדש בריבית נמוכה יותר.
דוגמה: בן 63 מנתניה, פנסיונר של חברת חשמל, מחזיק 400,000 שקל באגרות ממשלתיות. הקופונים משלימים לו את קצבת הפנסיה. האגרות שלו נפדות, והוא צריך לקנות חדשות.
| תשואה בהשקעה מחדש | הכנסה שנתית | הכנסה חודשית בממוצע |
|---|---|---|
| 4% (לפני הירידה) | 16,000 ש"ח | כ-1,333 ש"ח |
| 3% (אחרי הירידה) | 12,000 ש"ח | 1,000 ש"ח |
| ההפרש | 4,000 ש"ח | כ-333 ש"ח |
בשבילו, ירידה של נקודת אחוז אחת היא כ-333 שקל פחות בכל חודש. זה סכום שמורגש בקניות בסופר ובחשבון החשמל. לאורך שנים, זה גם מקטין את הצמיחה המצטברת של החיסכון, בדיוק בגלל האפקט שמתואר במדריך על ריבית דריבית בחיסכון ובהלוואה.
פיקדון בנקאי לא נסחר בבורסה, ולכן אין לו מחיר שעולה כשהריבית יורדת. מי שנעל פיקדון בריבית קבועה לפני ההורדה ממשיך לקבל את הריבית שסוכמה. הוא פשוט לא נהנה מרווח הון. מי שמחזיק פיקדון בריבית משתנה יראה את הריבית שלו יורדת.
כשהפיקדון מסתיים, הפיקדון החדש יוצע כנראה בריבית נמוכה יותר. במובן הזה, פיקדון קבוע דומה לאגרת שמחזיקים עד הפדיון: מקבלים את מה שסוכם, בלי בונוס ובלי הפתעות בדרך.
לאורך מחזורי ריבית שונים, אותן חמש טעויות חוזרות שוב ושוב. הכרה מוקדמת שלהן חוסכת הרבה כאב, וגם הרבה כסף.
מי שקונה אגרת ארוכה אחרי שכבר עלתה, קונה בתשואה לפדיון נמוכה יותר ולוקח סיכון גבוה יותר. אחרי שאגרות ארוכות עלו בעשרה אחוזים, הן נראות מבטיחות מאוד. אבל העלייה הזו כבר מאחוריהן. אם הריבית תעלה בחזרה, ההפסד יהיה מיידי.
סיכון אשראי נמוך אינו אומר סיכון מחיר נמוך. אג"ח ממשלתית ישראלית נחשבת לבעלת סיכון אשראי נמוך מאוד, כי המדינה היא הלווה. אבל אגרת ממשלתית ארוכה יכולה לרדת בעשרה אחוזים ויותר בתקופה של עליית ריבית חדה. סולידיות מתייחסת להחזר הכסף בפדיון, לא לשקט בדרך.
תשואה של 3% בשנה שבה האינפלציה היא 3% היא תשואה ריאלית של אפס. כשהריבית יורדת יחד עם האינפלציה, חשוב לבדוק מה נשאר לכם אחרי שחיקת כוח הקנייה. המספר שבדוח לא מספר את כל הסיפור.
התשואה הגבוהה של אג"ח של חברות היא פיצוי על סיכון, לא מתנה. כשהתשואות הממשלתיות יורדות, יש פיתוי לעבור לאג"ח של חברות שמשלמות יותר. אבל חברה יכולה להיקלע לקשיים, ומדינה כמעט לא. לפני מעבר כזה, כדאי להכיר את ההבדלים שמפורטים במדריך על אג"ח קונצרניות.
מי שסוחר הלוך וחזור כדי "לתפוס" כל תנודה של רבע אחוז עלול לגלות שהעמלות אכלו את רוב הרווח. רווח הון מאג"ח חייב במס לפי כללי רשות המסים. כל קנייה ומכירה כרוכה בעמלות. כדאי לבדוק את מבנה העמלות אצל הגוף שדרכו אתם סוחרים לפני כל עסקה.
במקום לנחש את הצעד הבא של בנק ישראל, אפשר לבנות מבנה שעובד בכל תרחיש. שלושה עקרונות מרכזיים עושים את רוב העבודה:
זה העיקרון החשוב ביותר, והוא לבד פותר את רוב הבעיות. כסף שתצטרכו בעוד שנתיים מתאים לאגרות עם מח"מ של כשנתיים. כסף שמיועד לעוד עשור יכול לשאת מח"מ ארוך יותר. יש מספיק זמן לחכות לתיקון אם הריבית תעלה בדרך.
היתרון של הסולם: לא צריך לנחש את הריבית, כי בכל תרחיש חלק מהכסף נהנה מהמצב. שיטת הסולם מחלקת את הכסף לכמה אגרות שנפדות בשנים שונות. כל שנה חלק אחד נפדה, ואתם משקיעים אותו מחדש בקצה הארוך של הסולם.
דוגמה: זוג צעיר ששוכר דירה בפתח תקווה חסך 150,000 שקל להון עצמי לדירה. הם לא יודעים בדיוק מתי ימצאו דירה. לכן הם מחלקים את הכסף לחמישה חלקים שווים.
| שלב בסולם | סכום | זמן עד הפדיון |
|---|---|---|
| שלב ראשון | 30,000 ש"ח | שנה |
| שלב שני | 30,000 ש"ח | שנתיים |
| שלב שלישי | 30,000 ש"ח | 3 שנים |
| שלב רביעי | 30,000 ש"ח | 4 שנים |
| שלב חמישי | 30,000 ש"ח | 5 שנים |
מה זה אומר בפועל בשבילם? אם הריבית יורדת, האגרות הארוכות עולות בערכן. אם היא עולה, החלק שנפדה מושקע מחדש בתשואה גבוהה יותר. ואם הם מוצאים דירה, תמיד יש 30,000 שקל שנפדים בקרוב, בלי צורך למכור הכל ביום אחד.
שילוב של אגרות שקליות וצמודות מקטין את התלות בתרחיש אחד של אינפלציה. אין חלוקה "נכונה" אחת, והיא תלויה בצרכים ובציפיות של כל אחד. אבל עצם הפיזור מונע מצב שבו הפתעה אחת באינפלציה פוגעת בכל התיק.
בקרן אין תאריך פדיון, ולכן אי אפשר "לחכות עד הפדיון" כדי לבטל הפסד מעליית ריבית. אפשר לקנות אגרות ממשלתיות ישירות בבורסה, או דרך קרן נאמנות או קרן סל שמחזיקה סל של אגרות. ההבדלים העיקריים:
לפני קנייה של קרן, שווה לעיין בתשקיף ובמסמכים שהיא מפרסמת. שם בודקים את המח"מ הממוצע ואת דמי הניהול.
אלה השאלות שחוזרות הכי הרבה אצל מי שמחזיק אג"ח ממשלתית כשהריבית יורדת. כל תשובה עומדת בפני עצמה, וכדאי לקרוא אותה יחד עם הסעיף הרלוונטי למעלה.
אם השוק כבר מצפה להורדה, רוב העלייה במחירים כבר קרתה. הרווח הנוסף יגיע רק אם הריבית תרד יותר מהצפוי. עדיף לבחור לפי המח"מ שמתאים לכם, ולא לפי ניחוש של תזמון.
בקירוב, המחיר עולה באחוזים כמספר שנות המח"מ על כל נקודת אחוז של ירידה בתשואה. אגרת עם מח"מ 5 תעלה בערך ב-5% אם התשואה תרד בנקודת אחוז אחת. אגרות ארוכות מאוד יכולות לעלות בעשרות אחוזים בירידות ריבית חדות.
כן, מי שמוכר לפני הפדיון אחרי עליית ריבית יכול בהחלט למכור בהפסד. מי שמחזיק עד הפדיון יקבל את הקרן והקופונים כפי שהובטח, כל עוד המדינה עומדת בהתחייבויותיה. וגם הוא יכול "להפסיד" במונחים ריאליים, אם האינפלציה עולה על התשואה של אגרת שקלית.
הקופון הוא מה שהמדינה משלמת, והתשואה לפדיון היא מה שאתם מקבלים בפועל. הקופון נקבע על הערך הנקוב של 100 שקלים. התשואה לפדיון לוקחת בחשבון את המחיר שבו קניתם. אם קניתם מעל 100, התשואה לפדיון נמוכה מהקופון. אם קניתם מתחת ל-100, היא גבוהה ממנו.
לרוב כן, אבל בעוצמה שונה מאשר באגרת שקלית. אגרת צמודה מגיבה לשינוי בתשואה הריאלית. אם הריבית יורדת בעיקר כי האינפלציה יורדת, התשואה הריאלית יכולה להישאר יציבה יחסית. אז האגרת הצמודה תעלה פחות מהשקלית.
בנק ישראל מפרסם את החלטות הריבית, את לוח המועדים ואת ההודעות הנלוות באתר הרשמי שלו. נתוני המסחר בכל סדרת אג"ח, כולל מח"מ ותשואה לפדיון, מופיעים באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נתוני מדד המחירים לצרכן מתפרסמים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מק"מ שומר על הכסף יציב, אבל לא ייהנה מעליית מחירים כשהריבית יורדת. הוא מתאים לכסף שצריך בקרוב. מי שרוצה ליהנות מירידת ריבית צריך מח"מ ארוך יותר, ולקחת על עצמו את התנודות שמגיעות איתו.
כשהריבית יורדת מחיר האג"ח עולה, אבל כמה הוא עולה תלוי במח"מ, בסוג האגרת ובמה שהשוק כבר ציפה. אלה שלושת הדברים שקובעים את התוצאה. אגרת ארוכה ושקלית מרוויחה הכי הרבה, ואגרת משתנה כמעט לא זזה. ביום ההחלטה עצמו, מה שקובע הוא ההפתעה.
מי שמחזיק עד הפדיון מקבל את מה שהובטח לו, והתנודות בדרך הן בעיקר רעש. מי שמתכנן למכור לפני כן צריך לזכור שאותו מנגנון יוריד את המחיר אם הריבית תעלה. לכן ההחלטה הנבונה היא להתאים את המח"מ לזמן שבו תצטרכו את הכסף. שיטות כמו סולם פדיונות ופיזור בין סוגי הצמדה עוזרות לעבור כל מחזור ריבית בלי להיות תלויים בתחזית אחת.
הנתונים במאמר נשענים על גופים רשמיים בלבד. החישובים המספריים נעשו לפי נוסחאות היוון ומח"מ מקובלות.
כל המקורות נבדקו ב-17.10.2026.