איך אפשר להפיק רווחים מירידות בבורסה?

האם באמת אפשר להרוויח כשהבורסה יורדת?

כן, אפשר להרוויח מירידה של מניה או של מדד, ולא מדובר בהימור עיוור אלא בשיטות השקעה מוכרות. רוב האנשים מכירים רק כיוון אחד: קונים מניה, מחכים שתעלה, ומוכרים ברווח. זו השקעה "ארוכה", או בשפת הבורסה "לונג". אבל השוק יודע גם לרדת. מדדים יכולים להתרסק בגלל מלחמה, משבר פיננסי או מגפה עולמית.

לצד הקנייה הרגילה, יש כלים שמאפשרים להרוויח כשהמחיר יורד. הם לא דומים לרולטה. יש להם כללים ברורים, עלויות ידועות וסיכונים שאפשר לחשב מראש. מי שמתחיל את דרכו כדאי שיכיר קודם את היסודות של השקעה בבורסה למשקיע המתחיל, ורק אחר כך יעבור לכלים המורכבים.

שתי דרכים לחשוב על ירידות

השאלה הראשונה שכל משקיע צריך לשאול היא אם הוא רוצה להרוויח מהעלייה העתידית או מהירידה שקורית עכשיו. התשובה קובעת את הדרך כולה. יש שתי גישות:

1. גישה זהירה: מצמצמים את החשיפה למניות, שומרים על הכסף, וחוזרים לשוק כשהוא מתאושש.
2. גישה אקטיבית: משתמשים בכלים כמו שורט, אופציות או לונג-שורט כדי להרוויח מהירידה עצמה.

הגישה הראשונה פשוטה יותר ומתאימה לרוב האנשים. השנייה דורשת ידע, זמן מעקב וסבלנות להפסדים.

מה עושה משקיע שמעדיף לחכות לעלייה?

מי שלא רוצה להמר על המשך הירידות יכול למכור חלק גדול מהמניות שלו ולקנות אותן מחדש במחיר נמוך יותר. הרעיון פשוט: מוכרים כדי לעצור את ההפסד עכשיו. אחרי שהשוק מתקן את עצמו, קונים בחזרה את אותן מניות או אחרות. כך נהנים מהעלייה שבאה אחרי השפל.

זו לא שיטה בלי סיכון. אם מוכרים מאוחר מדי, ההפסד כבר נרשם. אם קונים בחזרה מאוחר מדי, מפספסים את הקפיצה. ובכל מכירה ברווח יש מס ועמלה.

דוגמה: זוג שחוסך ללימודים של הילדים

זוג בשנות הארבעים עם שני ילדים מחזיק תיק מניות של 120,000 שקל, שנועד ללימודים האקדמיים של הילדים. הם מכניסים יחד 22,000 שקל בחודש, ומפרישים לתיק 1,000 שקל כל חודש. כשהשוק מתחיל לרדת, הם שוקלים מה לעשות. הטבלה מראה שלושה תרחישים, בלי מס ועמלות:

מקור: חישובי המערכת לפי נתוני הדוגמה, נבדק 19.10.2026.

בפועל, התרחיש השני נראה מושלם, אבל כמעט אף אחד לא קולע לשפל. התרחיש השלישי נפוץ הרבה יותר. במקרה כזה הזוג גמר עם פחות כסף מאשר אילו פשוט החזיק. ההבדל של יותר מ-6,000 שקל הוא כמעט שנה של שכר לימוד בתואר ראשון.

מה ההיסטוריה מלמדת על התאוששות

לאורך השנים, המדדים המרכזיים חזרו להתאושש אחרי משברים גדולים. כך קרה אחרי משבר הדוט קום, שהוביל להפסדים של 2 טריליון שקלים לשוק האמריקאי. כך קרה גם אחרי משבר הסאב פריים, שפקד את העולם בשנת 2008. אחרי משבר הקורונה המדדים חזרו גם הם לעלות.

אבל התאוששות של מדד לא אומרת שכל מניה חוזרת. חברות מסוימות לא שרדו משברים, ומניות אחרות לקח להן שנים רבות לחזור לשיא. מי שבונה על התאוששות צריך להחזיק תיק מפוזר, ולא שתיים או שלוש מניות. אפשר לעקוב אחרי התנהגות המדדים לאורך זמן בנתונים הרשמיים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

איך עובדת מכירה בחסר (שורט)?

מכירה בחסר, או "שורט", היא הימור על ירידה של מניה: מוכרים מניה שאולה, ומחזירים אותה אחר כך אחרי שקונים אותה בזול. השיטה דורשת שליטה בשוק המניות. אסור לקפוץ אליה בלי להבין לעומק איך היא עובדת.

כך זה עובד בשלבים:

1. המשקיע שואל מניה, בדרך כלל דרך בית ההשקעות או הברוקר שלו.
2. הוא מוכר את המניה מיד בשוק, במחיר של היום, ומקבל מזומן.
3. אחרי זמן מה הוא חייב להחזיר את המניה, ולא את הכסף.
4. לכן הוא קונה את אותה מניה בשוק ומחזיר אותה למשאיל.
5. אם המחיר ירד בינתיים, ההפרש נשאר בכיס שלו כרווח.

דוגמת אל על צעד אחר צעד

משקיע שאל מניית אל על כשהיא נסחרה ב-50 שקל, מכר אותה, וקנה אותה בחזרה ב-15 שקל, ולכן הרוויח 35 שקל על כל מניה. אחרי המכירה היו לו 50 שקל ביד. חודש וחצי אחר כך המניה ירדה ל-15 שקל. הוא חייב להחזיר מניה, לא סכום כסף. לכן הוא קנה מניה ב-15 שקל והחזיר אותה. ההפרש של 35 שקל הוא הרווח מהירידה.

עכשיו נעבור לדוגמה בגודל של משפחה רגילה. נניח שאישה בת 35, שעובדת בהייטק ומרוויחה 25,000 שקל בחודש, מחליטה לבצע שורט על 100 מניות בדיוק באותם מחירים.

מקור: חישובי המערכת לפי נתוני הדוגמה, נבדק 19.10.2026.

מה קורה כשהמניה דווקא עולה

בשורט, ההפסד יכול להיות גדול יותר מהסכום שקיבלתם במכירה, כי אין תקרה לעלייה של מניה. בקנייה רגילה, הכי גרוע שיכול לקרות הוא שהמניה יורדת לאפס, ואתם מאבדים את מה שהשקעתם. בשורט המצב הפוך. מניה יכולה לעלות פי שניים, פי שלושה ויותר. בשורה האחרונה בטבלה, 5,000 שקל של מכירה הפכו להפסד של 10,000 שקל. זה כמעט חצי משכורת חודשית.

יש גם עלויות שלא רואים במבט ראשון. על המניה השאולה משלמים דמי השאלה. בדרך כלל צריך להחזיק בחשבון ביטחונות. אם המניה עולה, הברוקר עלול לדרוש להוסיף כסף, או לסגור את הפוזיציה בהפסד בלי לשאול. מידע מורחב על סוגי הוראות הקנייה והמכירה שמגינות על המשקיע אפשר למצוא במדריך מסחר בבורסה בסיכון נמוך.

מה זו אופציית פוט ולמה היא שונה משורט?

אופציית פוט נותנת לקונה זכות, אבל לא חובה, למכור מניה במחיר קבוע עד תאריך מסוים, ולכן ההפסד המרבי שלו הוא המחיר ששילם על האופציה. אופציה היא חוזה בין שני צדדים. בצד אחד עומד כותב האופציה, שמקבל תשלום. בצד השני עומד הקונה, שמשלם עבור הזכות. המחיר שבו אפשר למכור נקרא "מחיר מימוש". התאריך שבו האופציה מסתיימת נקרא "מועד פקיעה". התשלום עבור האופציה נקרא "פרמיה".

ההבדל המרכזי משורט: בפוט אתם לא שואלים מניה ולא מוכרים אותה עכשיו. אתם רק קונים זכות. אם המניה יורדת, הזכות שווה כסף. אם המניה עולה, הזכות פוקעת, ואתם מאבדים רק את הפרמיה. בישראל אפשר לסחור באופציות על מדדים, ומי שרוצה להכיר את השוק המקומי יכול לקרוא על מסחר באופציות מעוף ולאיזה משקיע הוא מתאים.

דוגמה מספרית: אל על באפריל

משקיע שהעריך בתחילת פברואר שמניית אל על תתרסק עד אפריל קנה פוט במחיר מימוש של 50 שקל, כשהמניה נסחרה ב-100 שקל. אם באפריל המניה שווה 20 שקל, הוא יכול למכור אותה ב-50. כלומר, לפני עלות האופציה, הוא מרוויח 30 שקל למניה.

אבל האופציה לא ניתנה לו בחינם. נניח שהוא שילם עליה 20 שקל. עכשיו התמונה משתנה, והטבלה מראה מה קורה בכל מחיר באפריל:

מקור: חישובי המערכת לפי נתוני הדוגמה, נבדק 19.10.2026.

למה מינוף מגדיל גם את ההפסד

אופציה נחשבת מסוכנת יותר ממניה או מאיגרת חוב, כי היא ממונפת: תזוזה קטנה במחיר המניה יוצרת תזוזה גדולה בתשואה על האופציה. תסתכלו על השורה של 55 שקל בטבלה. המניה רחוקה רק 5 שקל, כלומר 10% בלבד, ממחיר המימוש. ובכל זאת, מי שקנה את האופציה איבד את כל ה-20 שקל שהשקיע. זה הפסד של 100%.

במילים פשוטות, מינוף פירושו שליטה בסכום גדול באמצעות כסף קטן. זה עובד יפה כשהכיוון נכון. כשהכיוון שגוי, או כשהעיתוי לא מדויק, ההפסד מהיר. גם אם המניה תרד בסוף ל-20 שקל, אבל רק אחרי מועד הפקיעה, האופציה כבר לא תהיה שווה כלום. מי שרוצה להבין לעומק את הכלי הזה, כולל אופציות שמקבלים מהמעסיק, ימצא הסבר מפורט במדריך על אופציות לעובדים.

איך מרוויחים מהפער בין שתי מניות (לונג-שורט)?

אסטרטגיית לונג-שורט מנסה להרוויח מהפער בתשואה בין שתי מניות, גם כששתיהן יורדות. קונים מניה אחת שצפויה להתחזק (לונג), ובמקביל מבצעים שורט על מניה אחרת שצפויה להיחלש. אם המניה שנקנתה ירדה פחות מהמניה שנמכרה בשורט, נוצר רווח. זו דרך לגדר סיכון, כלומר להגן על התיק מתנועה כללית של השוק.

אסטרטגיית לונג-שורט על מניות הייתה אסטרטגיית הגידור הפופולרית ביותר נכון לתחילת 2014. באותה שנה היקף הכסף שנוהל בה עמד על 613 מיליארד דולר.

בעבר נהגו לבחור שתי מניות מאותו ענף. למשל, נוקיה מול אפל, או קואופ מול רמי לוי. במשבר הקורונה אפשר היה להתמקד גם בענפים שונים לגמרי. לדוגמה, שורט על מניית אל על מול לונג על מניה שהבהלה דווקא הקפיצה, כמו זום או רמי לוי.

הנה דוגמה עם משפחה. גבר בן 50, שמתכנן פרישה בעוד 12 שנה, מחזיק בצד חשבון מסחר עם 20,000 שקל. הוא שם 10,000 שקל בלונג על מניה של רשת מזון, ו-10,000 שקל בשורט על מניה של חברת תעופה.

מקור: חישובי המערכת לפי נתוני הדוגמה, נבדק 19.10.2026.

בפועל, ההגנה עובדת רק כשהבחירה נכונה. בשורה האחרונה, שתי הרגליים פעלו נגדו. ההפסד של 4,000 שקל הוא 20% מכל החשבון.

לונג-שורט לפי ענפים

אפשר להפעיל את אותו רעיון על ענפים שלמים במקום על מניות בודדות, באמצעות מדדים או תעודות סל. בצד אחד מבצעים שורט על מדד של ענף שצפוי להציג תשואות שליליות. בתקופת הקורונה אלה היו ענף התעופה, ובאותם ימים גם ענף הנפט. בצד השני לוקחים לונג על ענף שצפוי להרוויח, כמו חברות אינטרנט וקמעונאות מזון.

גם לונג על ענף יציב, כמו ענף הביטוח, יכול להשתלב באסטרטגיה. המטרה אינה שהענף יזנק, אלא שיירד פחות מהענף שבשורט. היתרון של עבודה עם ענפים הוא פיזור. מניה אחת יכולה להפתיע בדוח רבעוני, אבל ענף שלם זז לאט יותר. החיסרון הוא שהפער בין ענפים בדרך כלל קטן יותר מהפער בין שתי מניות.

איזו שיטה מתאימה לאיזה משקיע?

לכל שיטה יש פרופיל שונה של רווח והפסד, וההבדל מתבהר כשמסתכלים על אותו סכום של 10,000 שקל בשני תרחישים. הטבלה מניחה ירידה או עלייה של 30% בשוק, בלי עמלות ומס. בפוט מניחים פרמיה של 1,000 שקל ומחיר מימוש שווה למחיר של היום. בלונג-שורט מניחים ששתי הרגליים זזות יחד עם השוק.

מקור: חישובי המערכת לפי נתוני הדוגמה, נבדק 19.10.2026.

לפי הטבלה, אפשר לחלק את המשקיעים לארבעה סוגים:

1. משקיע לטווח ארוך, שחוסך לפנסיה או לילדים: בדרך כלל עדיף לו להחזיק, להמשיך להפקיד, ולא לנסות לתזמן את השוק.
2. משקיע זהיר שרוצה להקטין את החשיפה: מכירה חלקית ושמירה במזומן, עם תוכנית ברורה מתי לחזור.
3. משקיע שרוצה להגן על תיק קיים: קניית פוט כביטוח, כשהוא מוכן לשלם את הפרמיה כמו פרמיית ביטוח.
4. סוחר מנוסה עם זמן למעקב יומי: שורט או לונג-שורט, עם הוראות עצירת הפסד קבועות מראש.

מי שמתלבט אם להפוך למסחר אקטיבי כדאי שיקרא על סוחרי יום בבורסה ועל מה שהם באמת עוברים, לפני שמתחיל.

מה לבדוק לפני שמתחילים: טעויות, עמלות ומס

רוב ההפסדים בזמן ירידות לא נובעים מבחירת הכלי, אלא מטעויות התנהגות שאפשר להימנע מהן. לפני שפותחים פוזיציה ראשונה, כדאי לעבור על שלושה תחומים: הטעויות הנפוצות, העלויות, והמס.

חמש טעויות שחוזרות שוב ושוב

הטעות הנפוצה ביותר היא להיכנס לשורט אחרי שהמניה כבר צנחה, בדיוק לפני שהיא מתחילה לתקן. הנה הרשימה המלאה:

1. כניסה מאוחרת: אחרי ירידה חדה, הרבה מהחדשות הרעות כבר מגולמות במחיר.
2. בלי הוראת עצירת הפסד: בלי גבול מוגדר מראש, הפסד קטן הופך להפסד גדול.
3. פוזיציה גדולה מדי: שורט או אופציות בהיקף של יותר מחלק קטן מהתיק מסכנים את כל החיסכון.
4. שכחת מועד הפקיעה: באופציות, צדקתם בכיוון אבל לא בזמן זה עדיין הפסד מלא.
5. שימוש בכסף שצריך בקרוב: כסף למשכנתא, לחתונה או לשכר לימוד לא מתאים לכלים ממונפים.

כדי לזהות נקודות כניסה ויציאה, הרבה סוחרים נעזרים בגרפים ובתבניות מחיר. מבוא לנושא אפשר למצוא במדריך ניתוח טכני של שוק ההון.

העלויות שאוכלות את הרווח

כל פעולה בבורסה עולה כסף, ובשיטות של ירידות יש יותר פעולות ויותר סוגי עלויות. בשורט משלמים עמלת קנייה, עמלת מכירה ודמי השאלה על המניה. באופציות משלמים עמלה על כל חוזה. בלונג-שורט משלמים על שתי רגליים במקום אחת. ההבדלים בעמלות בין הבנקים לבתי ההשקעות גדולים, ולכן כדאי להשוות לפני פתיחת חשבון מסחר בבורסה. לא כל חשבון מאפשר שורט או מסחר באופציות, וחלקם דורשים אישור נפרד ושאלון התאמה.

מס על רווחים וקיזוז הפסדים

רווח מהשקעה בבורסה חייב במס רווחי הון, גם כשהוא מגיע משורט או מאופציה. בדרך כלל הבנק או בית ההשקעות מנכה את המס בעצמו בעת המכירה. הפסדים שנרשמו בשוק ההון אפשר לקזז מול רווחים, לפי הכללים של רשות המסים. בתרחיש של מכירה וקנייה מחדש, כמו אצל הזוג שחוסך ללימודים, המס על הרווח שנצבר עד המכירה משולם כבר עכשיו. לכן הכסף שחוזר לשוק קטן יותר ממה שנראה בטבלה.

שאלות נפוצות

אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל משקיעים שרואים את השוק יורד ושוקלים לפעול. התשובות קצרות, והפירוט נמצא בסעיפים שלמעלה.

האם כל משקיע פרטי יכול לבצע שורט?

לא בכל חשבון אפשר לבצע שורט, והאפשרות תלויה בבנק או בבית ההשקעות ובסוג החשבון. לרוב צריך לחתום על מסמכים נוספים ולהפקיד ביטחונות. לא כל מניה זמינה להשאלה בכל רגע.

מה ההבדל בין שורט לפוט במילה אחת?

ההבדל הוא בגבול ההפסד: בשורט הוא לא מוגבל, ובפוט הוא מוגבל לפרמיה ששולמה. בתמורה, בפוט צריך לצדוק גם בכיוון וגם בזמן, כי לאופציה יש מועד פקיעה.

האם לונג-שורט מבטיח רווח בזמן ירידות?

לא, לונג-שורט לא מבטיח רווח, והוא יכול להפסיד בשתי הרגליים בבת אחת. הוא מקטין את ההשפעה של תנועה כללית בשוק. אבל אם המניה שקניתם יורדת יותר מזו שבשורט, אתם מפסידים.

האם עדיף פשוט למכור הכול כשהשוק יורד?

מכירה של כל התיק מצריכה שתי החלטות נכונות, מתי לצאת ומתי לחזור, ורוב האנשים טועים לפחות באחת מהן. לחוסכים לטווח ארוך, המשך הפקדה קבועה הוא בדרך כלל דרך פשוטה יותר להתמודד עם ירידות.

כמה מהתיק סביר לשים בכלים של ירידות?

אין מספר אחד שמתאים לכולם, אבל הכלל המקובל הוא סכום שאובדן מלא שלו לא ישנה לכם את החיים. כסף שמיועד למשכנתא, לשכר דירה או לחיסכון לילדים לא צריך להיות שם.

סיכום

ירידות בבורסה הן לא רק סכנה, ומי שמבין את הכלים יכול גם להגן על התיק וגם להרוויח מהן. האינסטינקט לברוח מובן, אבל הוא לא האפשרות היחידה. יש ארבע דרכים מרכזיות:

1. מכירה וחזרה לשוק אחרי התיקון, שמתאימה למשקיע זהיר אבל דורשת עיתוי טוב.
2. מכירה בחסר, שמרוויחה ישירות מהירידה אבל חושפת להפסד בלי תקרה.
3. קניית פוט, שמגבילה את ההפסד לפרמיה אבל ממונפת ותלויה בזמן.
4. לונג-שורט, שמגדרת את תנועת השוק אבל תלויה בבחירה נכונה של מניות או ענפים.

הזוג שחוסך ללימודים, האישה שביצעה שורט על אל על, והגבר שמתכנן פרישה מראים את אותו עיקרון. הכלי עצמו פחות חשוב מהמשמעת: גודל פוזיציה נכון, גבול הפסד ברור, והבנה של העלויות והמס לפני הכניסה.

מקורות

הנתונים על מדדים, רגולציה ומיסוי נבדקו מול אתרים של גופים רשמיים. החישובים בטבלאות הם דוגמאות שנבנו לצורך ההסבר.

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב: נתוני מדדי הבורסה
• רשות המסים: אתר רשות המסים

כל המקורות נבדקו ב-19.10.2026.