איך אפשר להפיק רווחים מירידות בבורסה?

האם באמת אפשר להרוויח כשהשוק יורד?

ירידה בשווקים אינה חוסמת את האפשרות להרוויח, אלא מחליפה את כלי המשחק. האינסטינקט הראשוני של מי שאינו מעורה בשוק ההון הוא לראות בשוק יורד בור ללא תחתית, שכל קשר אליו מוביל להפסדים בלבד. בפועל, חלק מהמשקיעים מנצלים דווקא את ירידות השווקים, בין אם משום שקראו את המפה לפני הירידות ובין אם באמצעות המנגנונים שהשוק מציע למי שמעוניין להרוויח מירידה ולא מעלייה.

שתי דרכי חשיבה על רווח מנייתי

הגישה המקובלת רואה רווח רק בעלייה, אך המנגנון הבורסאי מאפשר רווח גם בכיוון ההפוך. לפי הגישה המקובלת, יש להחזיק במניה שנרכשה לאורך זמן, עד שמחירה יאמיר, ואז למכור וליהנות מהפירות. לצד אפיק זה קיימת אפשרות רווח המבוססת על ירידת השוק: בדיוק כפי שהמדדים יודעים לעלות, הם יכולים להתרסק מסיבות שונות - ממשבר בריאותי עולמי ועד זעזוע ענפי נקודתי.

מה ההבדל בין הימור לאסטרטגיה

מדובר באפיק השקעה עם אסטרטגיות מוגדרות, ולא במקבילה הבורסאית של רולטה. לכל אחת מהדרכים שיוצגו כאן יש מנגנון ברור, הפסד מקסימלי שניתן לחשב מראש (ולעיתים הפסד שאינו מוגבל), ועלויות נלוות. השאלה היחידה שעל המשקיע לשאול את עצמו היא אם הוא מעוניין להרוויח מעליית השוק העתידית או מהירידות המתרחשות כרגע. לפני הכל כדאי להכיר את התשתית - פתיחת חשבון מסחר בבורסה, סוגי ההוראות והמגבלות החלות על חשבון שמבצע פעולות ממונפות.

💡 טיפ זהב למשקיע: לפני שמנסים להרוויח מירידות, כדאי לוודא שהחשבון מאפשר זאת מבחינה טכנית. לא כל חשבון מסחר קמעונאי מאפשר השאלת ניירות ערך או כתיבת אופציות, ולא כל פלטפורמה מציעה את כל סוגי הפקודות.

הדרך השמרנית - לצמצם חשיפה ולחכות לתיקון

מי שאינו מעוניין לצאת להרפתקאות ולהמר על המשך הירידות, יכול לצמצם את החשיפה המנייתית ולהמתין לתיקון. אפשרות זו כרוכה בוויתור על מרבית המניות שבתיק: הסוחר נפטר מהחזקות, בעיקר כדי לצמצם הפסדים בהווה, ולאחר הליך התיקון של השוק רוכש מניות מחדש במחיר נמוך מזה שבו מכר. הרווח שלו נובע מהפער בין מחיר המכירה למחיר הקנייה החדש, ומהעלייה שתבוא לאחר מכן.

מה אפשר ללמוד ממשברי עבר

מדדים נטו היסטורית להתאזן לאחר משברים גדולים, גם אם לא בקצב ולא בטווח שהמשקיע מקווה לו. משבר הדוט קום הוביל להפסדים של כ-2 טריליון שקלים לשוק האמריקאי, ומשבר הסאב פריים פקד את העולם בשנת 2008 - ובשני המקרים המדדים חזרו בהמשך לעלות. עם זאת, אין בכך הבטחה לתשואה, וההיסטוריה אינה מלמדת דבר על העיתוי: תיקון עשוי לקחת חודשים או שנים, ומשקיע שיצא מהשוק עלול לפספס את ימי העלייה החדים ביותר, שלרוב מתרחשים דווקא בסמוך לתחתית.

הסיכון המרכזי - עיתוי

עיתוי מדויק של יציאה וחזרה לשוק הוא הכישלון הנפוץ ביותר של השיטה הזו. קל למכור אחרי ירידה של 20%, וקשה מאוד לקנות בחזרה כשהכותרות עוד שליליות. מי שבוחר בדרך הזו מיטיב לקבוע מראש כלל מכני: למשל חזרה לשוק בשלושה שלבים שווים, בפערי זמן קבועים, ללא תלות בהרגשה. עבור משקיעים שמעדיפים חשיפה מנייתית עם רמת תנודתיות נמוכה יותר, יש מקום לבחון גם מסחר בבורסה בסיכון נמוך כחלופה ליציאה מלאה למזומן.

מכירה בחסר (SHORT) - איך זה עובד בפועל

מכירה בחסר היא מכירת נייר ערך שהסוחר אינו מחזיק, כדי לקנות אותו בחזרה במחיר נמוך יותר. שורט הוא בעצם הימור על ירידה: הסוחר מקבל בהשאלה נייר ערך מבעליו, מוכר אותו בשוק, ולאחר זמן מה מחויב להחזיר לו את אותו נייר ערך - לא סכום כספי. לשם כך הוא קונה את הנייר בשוק במחיר מוזל, מחזיר את ההשאלה, והפער נשאר בכיסו.

דוגמה מספרית - ממניה ב-50 שקלים למניה ב-15 שקלים

יוסי לקח מדני מניה ששווייה 50 שקלים, מכר אותה בשוק, ולאחר חודש וחצי קנה אותה בחזרה ב-15 שקלים והחזירה - כך נשארו בכיסו 35 שקלים. זהו כל המנגנון בתמצית. שימו לב שההתחשבנות היא בנייר ערך ולא בכסף: יוסי חייב לדני מניה אחת, ולכן מחיר הרכישה החוזרת הוא שקובע את הרווח. אם המניה הייתה נסחרת בעת ההחזרה ב-45 שקלים, הרווח היה מצטמק ל-5 שקלים לפני עלויות.

מה קורה אם המניה דווקא עולה

אם לאחר ביצוע השורט מחיר המניה עולה, רוכש השורט מפסיד כסף - וההפסד התיאורטי אינו מוגבל. באותה דוגמה, אם מניה שנמכרה ב-50 שקלים תעלה ל-90 שקלים, הסוחר יידרש לשלם 90 שקלים כדי להחזיר נייר שמכר ב-50, כלומר הפסד של 40 שקלים על מניה אחת. בקנייה רגילה ההפסד המקסימלי הוא 100% מההשקעה; במכירה בחסר אין גבול עליון למחיר שאליו מניה יכולה לעלות, ומכאן שאין גבול תיאורטי להפסד.

מה שכדאי לדעת לפני ביצוע ראשון

מכירה בחסר דורשת הבנה של סוגי הפקודות ושל דרישות הביטחונות בחשבון, לא רק של כיוון השוק. הסוחר נדרש להחזיק ביטחונות מול הפוזיציה, ואם הפוזיציה נעה נגדו הוא עלול להידרש להפקדה נוספת או להיסגר בכפייה. לכן שליטה בפקודות והוראות מסחר, ובעיקר בהוראות עצירת הפסד, אינה המלצה אלא תנאי מקדים. נוסף על כך, קיימות עלויות השאלה שנצברות לאורך זמן ומכרסמות ברווח.

💡 טיפ זהב למשקיע: פוזיציית שורט אינה השקעה לטווח ארוך. כל יום שבו הפוזיציה פתוחה עולה כסף - בדמות עלויות השאלה ומימון - ולכן שורט פתוח ללא תאריך יעד הוא בדרך כלל טעות תכנונית, גם אם הכיוון בסוף מתברר כנכון.

אופציית PUT - קונים את הזכות למכור

אופציית PUT היא חוזה שמעניק לרוכש את הזכות למכור נייר ערך במחיר קבוע מראש בתאריך עתידי. אופציה היא חוזה בין שני צדדים: מצד אחד מוכר האופציה, ומצד שני רוכש האופציה. החוזה מאפשר לרוכש למכור למוכר את הנכס בעת המימוש, במחיר שנקבע ביום העסקה. מי שמעריך שמניה תתרסק, יכול לקנות היום את הזכות למכור אותה בעתיד במחיר גבוה מזה שיהיה בשוק.

דוגמה מספרית - מניה ב-100 שקלים ואופציה ב-50

משקיע שמעריך בתחילת פברואר כי מניה שנסחרת ב-100 שקלים תתרסק עד אפריל, יכול לרכוש אופציה למכור אותה באפריל ב-50 שקלים. ברכישת האופציה הוא בעצם רוכש את הזכות למכור את המניה במחיר הנקוב במועד הפקיעה. אם בחודש אפריל המניה תישחק לשווי של 20, הרווח הגולמי בגין המכירה במחיר של 50 יהיה 30 - בהיעדר עלויות השקעה. במציאות יש להפחית מכך את הפרמיה ששולמה ואת עלויות המסחר.

המינוף - איך 10% הופכים ל-25%

אופציה מתוארת בספרות ובעולם ההשקעות כאפיק השקעה בעל סיכון גבוה יותר מניירות ערך קלאסיים כמו מניות ואיגרות חוב, והסיבה היא המינוף. נניח שמחיר האופציה מהדוגמה עומד על 20, עבור הזכות למכור ב-50 באפריל. אם באפריל מחיר המניה יעמוד על 55, לכאורה מדובר בהפסד של 5 לעומת מחיר המכירה הנקוב - כלומר 10%, שיעור שנראה לגיטימי. אלא שבבחינת התשואה על האופציה עצמה, שההשקעה בה הייתה 20, ההפסד על ההשקעה עומד על 25%. אותה תזוזה בשוק נראית אחרת לחלוטין כשמסתכלים על ההון שהושקע בפועל.

מה שכן נוח באופציות

בשונה ממכירה בחסר, ההפסד של רוכש אופציה מוגבל לפרמיה ששילם. מי ששילם 20 על אופציה ולא מימש אותה, הפסיד 20 - ולא יותר. זהו יתרון מרכזי לעומת שורט שההפסד בו אינו מוגבל, והוא הסיבה שמשקיעים משתמשים באופציות גם כביטוח לתיק ולא רק כהימור כיווני. מי שמעוניין להעמיק בסוגי החוזים, בפקיעות ובתמחור, ימצא את התשתית במדריך האופציות וכן בסקירת מסחר באופציות מעוף, וכן בחוזים עתידיים כמכשיר משיק.

טבלת השוואה בין ארבע השיטות

ארבע הדרכים נבדלות זו מזו בשלושה ממדים: הפסד מקסימלי, מורכבות תפעולית ואופק זמן. הטבלה מרכזת את הדוגמאות המספריות שהוצגו בגוף המאמר, כדי לאפשר השוואה מהירה. דירוג המורכבות הוא עריכתי, בסולם שבו 1 הוא פשוט ו-5 הוא מורכב.

נתוני מדדים ותנודתיות שוטפים: הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתוני מדדי הבורסה. נבדק ב-19.09.2026.

לונג שורט אקוויטי - רווח מפער תשואות

לונג שורט אקוויטי הייתה אסטרטגיית הגידור הפופולרית ביותר נכון לתחילת 2014, שנה שבה היקף הסחר בה עמד על 613 מיליארד דולר. בעוד שורט הוא הימור על ירידת המניה, רכישת לונג היא הימור על עלייתה - כלומר הכיוון האינטואיטיבי. האסטרטגיה שואפת לייצר רווח מפער התשואות בין שתי מניות, גם במקרים שבהם שתיהן צוללות מטה, כי מה שמשנה הוא הפער ולא הכיוון האבסולוטי.

איך בוחרים את הזוג

במצב אופטימלי בוחרים מניה אחת שצפויה להמריא ומניה שנייה שצפויה להציג נתוני התרסקות. השיטה פועלת כך: קונים מניה שצופים לעלייתה בזמן הקרוב, ובמקביל מוכרים בשורט מניה אחרת. בעבר הפרקטיקה דגלה ברכישה של שתי מניות מאותו הסקטור - נוקיה מול אפל, קואופ מול רמי לוי וכדומה - מתוך הנחה שהשפעות המאקרו מתקזזות והפער נובע מאיכות החברה. בתקופות משבר חריפות אפשר להתמקד גם בסקטורים שונים, כי המשבר עצמו מייצר מנצחים ומפסידים ברורים.

דוגמה לזוג בתקופת משבר

שורט על מניית חברת תעופה מול לונג על מניה שנהנית מהמשבר - למשל קמעונאית מזון - מייצר רווח מהפער בין שתי התשואות. אם רגל השורט הניבה 20% ורגל הלונג הניבה 15%, הפער המצטבר הוא שיעניק את התשואה, בניכוי עלויות ההשאלה והמסחר. הסיכון המובנה הוא הפוך ומכאיב: אם דווקא מניית התעופה תזנק ומניית הקמעונאות תיחלש, המשקיע מפסיד בשתי הרגליים בו זמנית. מי שבוחן זיהוי מגמות בכלים גרפיים ימצא רקע בניתוח טכני של שוק ההון.

לונג שורט סקטוריאלי - הימור על ענפים ולא על חברות

באפיק הזה רוכשים שורט על תעודה או מדד של סקטור שצפוי להציג תשואות שליליות, ובמקביל פוזיציית לונג על סקטור שצפוי להעניק תשואות חיוביות. ההיגיון זהה ללונג שורט אקוויטי, אבל היחידה הנסחרת היא ענף שלם ולא חברה בודדת. היתרון: הימור על ענף חשוף פחות לאירוע ספציפי בחברה אחת - הודעת רווחים, החלפת הנהלה או תביעה משפטית - ולכן פחות תנודתי מזוג מניות בודדות.

אילו סקטורים משמשים לכל רגל

רגל השורט מופנית לענפים מוכי משבר, ורגל הלונג לענפים שנהנים ממנו או לענפים סולידיים. בתקופות של השבתת תנועה עולמית, סקטור התעופה וענף הנפט היו המועמדים הטבעיים לרגל השורט. מנגד, חברות אינטרנט וקמעונאיות מזון שימשו לרגל הלונג. גם פוזיציית לונג על סקטור סולידי, כמו סקטור הביטוח, יכולה לתרום לתשואה החיובית של התיק, וזאת בשל הפער בין הפוזיציות ומטרתן - הרווח נובע מהמרווח בין התשואות של שתי הרגליים, ולא מהצלחה מוחלטת של אחת מהן.

הבסיס - איפה נסחרות התעודות

פוזיציה סקטוריאלית מחייבת היכרות עם המדדים הענפיים ועם אופן חישובם. בזירה המקומית, המדדים הענפיים מתפרסמים על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, וכל שינוי בהרכב מדד משפיע ישירות על התעודות העוקבות אחריו. מכשירי עקיבה מסוג ETF מאפשרים חשיפה לענף שלם בפעולה אחת, אך גם בהם קיימות עלויות ניהול ופערי עקיבה שמצטברים לאורך זמן.

💡 הערה חשובה מהמערכת: אסטרטגיות לונג שורט אינן מנטרלות סיכון - הן מחליפות סיכון כיווני בסיכון מרווח. במקום לטעות בכיוון אחד, אפשר לטעות בשני כיוונים במקביל. זה בדיוק מה שקרה למשקיעים שהחזיקו שורט על ענף שהתאושש מהר מהצפוי.

ניהול סיכון וטעויות נפוצות

הדרכים האמורות דורשות שליטה עניינית בשוק המניות, ואין לקפוץ לנסותן לפני שבוצע מחקר מעמיק על כל אחת מהן. החלק הגדול של ההפסדים בפוזיציות דוביות אינו נובע מטעות בניתוח אלא מטעויות תפעוליות: גודל פוזיציה שגוי, היעדר תאריך יעד, והתעקשות על תזה גם כשהשוק מוכיח את ההיפך.

חמש טעויות שחוזרות על עצמן

הטעות הראשונה, והיקרה ביותר, היא להקצות לפוזיציית שורט חלק מהתיק שאין יכולת להפסיד במלואו. הטעויות הנוספות:

• פתיחת שורט בלי הוראת עצירת הפסד מוגדרת מראש, כשההפסד התיאורטי אינו מוגבל.
• התעלמות מעלות ההשאלה, שמצטברת כל יום שהפוזיציה פתוחה ויכולה להפוך תזה נכונה להפסד.
• רכישת אופציות קרובות מדי לפקיעה, שבהן ערך הזמן נשחק במהירות גם אם המניה יורדת.
• הגדלת פוזיציה מפסידה כדי "למצע" - בשורט זו הגדלת חשיפה בדיוק בכיוון שבו השוק נע נגד המשקיע.

כמה מהתיק מקצים לזה

פוזיציה דובית היא רכיב טקטי ולא לב התיק, ולכן היקפה נגזר מהיכולת לספוג הפסד מלא בלי לפגוע ביתר ההשקעות. משקיע שתיק המניות שלו 200,000 שקלים ומקצה 10,000 שקלים לרכישת אופציות PUT, יודע מראש שהתרחיש הגרוע הוא אובדן 10,000 שקלים - 5% מהתיק. אותו משקיע, אם ימכור בחסר בהיקף של 100,000 שקלים, חשוף לתרחיש שבו הפסד של עשרות אחוזים בפוזיציה מכה בחלק ניכר מהתיק כולו. ההבדל אינו בכיוון התזה אלא בגודל ובסוג המכשיר. לרקע רחב על בניית תיק ראשוני, ראו נקודות חשובות למשקיע המתחיל.

העלויות שמכרסמות ברווח

רווח על הנייר אינו רווח בכיס עד שמפחיתים ממנו עמלות, עלויות השאלה ומס על רווח הון. בפוזיציות קצרות טווח, ובעיקר בפוזיציות ממונפות, שיעור העלויות מתוך הרווח גבוה משמעותית מזה של החזקה ארוכת טווח, פשוט מפני שמספר הפעולות גדול יותר.

שלוש שכבות עלות

השכבה הראשונה היא עמלת הקנייה והמכירה, שנגבית בכל אחת מארבע הפעולות בפוזיציית לונג שורט. השכבה השנייה היא עלות ההשאלה או המימון, שנצברת יומית ומצטברת בפוזיציה שנפתחה בשם "השורט הזה בטוח יעבוד". השכבה השלישית היא המס על רווח הון, שנגבה בעת מכירה בפועל ולא בסוף השנה - ולכן פוזיציה שנסגרת ברווח ונפתחת מחדש יוצרת אירוע מס בכל סבב. השוואת עמלות בין פלטפורמות מופיעה בסקירת תוכנות מסחר, ופירוט מלא של תהליך הביצוע מופיע במדריך המסחר ובמסחר עצמאי בבורסה.

שאלות נפוצות

להלן התשובות הקצרות לשאלות שחוזרות בכל תקופת ירידות. כל תשובה מתייחסת למנגנון עצמו ולא לתחזית שוק כלשהי.

האם אפשר להפסיד יותר מהסכום שהושקע?

במכירה בחסר כן, ובקניית אופציית PUT לא. במכירה בחסר אין תקרה למחיר שאליו הנכס יכול לעלות, ולכן אין תקרה להפסד; בקניית אופציה ההפסד מוגבל לפרמיה ששולמה. זהו ההבדל המעשי המרכזי בין שתי השיטות.

מה קורה אם צדקתי בכיוון אבל טעיתי בזמן?

טעות בעיתוי שקולה לרוב לטעות בכיוון. באופציה שפוקעת לפני הירידה, הפרמיה אובדת במלואה גם אם המניה תתרסק שבוע לאחר הפקיעה. בשורט, עלות ההשאלה מצטברת בזמן ההמתנה, וקריאה לביטחונות נוספים עלולה לסגור את הפוזיציה בכפייה בדיוק לפני שהתזה מתממשת.

עדיף לצאת למזומן או לפתוח שורט?

יציאה למזומן מנטרלת חשיפה, ושורט יוצר חשיפה הפוכה - אלה שתי פעולות שונות לחלוטין. מי שרוצה להפסיק להפסיד, ימכור. מי שרוצה להרוויח מהמשך הירידה, ייפתח פוזיציה הפוכה ויקבל בתמורה סיכון חדש. הבחירה תלויה במטרה, לא בתחזית.

האם מסחר ממונף מתאים למשקיע מתחיל?

מכשירים ממונפים מגדילים גם את הרווח וגם את ההפסד באותו שיעור בדיוק. משקיע שאינו שולט במנגנון הביטחונות, בפקיעות ובעלויות הנשיאה, חשוף להפסד שאינו פרופורציונלי לגודל ההשקעה. הסיכון הזה בולט במיוחד בזירות ממונפות במיוחד, כפי שמתואר בסקירת ההשקעה בפורקס.

איפה בודקים נתונים אמיתיים על מניה לפני פתיחת פוזיציה?

דיווחי החברות הבורסאיות הם המקור הרשמי היחיד למידע מהותי על חברה נסחרת. הדיווחים מתפרסמים במערכת הדיווחים של הבורסה, וכוללים דוחות כספיים, אזהרות רווח ואירועים מהותיים. עיתונות כלכלית מדווחת עליהם, אך המקור הראשוני הוא הדיווח עצמו.

סיכום

ירידות בשווקים מציעות ארבע דרכים שונות לפעולה, ולכל אחת מהן מחיר סיכון משלה. הדרך השמרנית היא צמצום חשיפה והמתנה לתיקון, בהסתמך על הדפוס ההיסטורי שבו מדדים התאזנו לאחר משבר הדוט קום ולאחר משבר 2008. הדרך הישירה היא מכירה בחסר, שבה מכירה ב-50 שקלים וקנייה חוזרת ב-15 שקלים משאירה 35 שקלים בכיס - אך עלייה במחיר יוצרת הפסד ללא תקרה. הדרך שבה ההפסד מוגבל היא רכישת אופציית PUT, שבה כל הסיכון הוא הפרמיה, אבל המינוף הופך ירידה של 10% בנכס להפסד של 25% על ההשקעה. הדרכים המורכבות הן אסטרטגיות לונג שורט, שהיקף הסחר בהן הגיע ל-613 מיליארד דולר בתחילת 2014, והן מרוויחות מהפער בין שתי פוזיציות ולא מכיוון השוק. המשותף לכולן: הן דורשות מחקר מקדים, גודל פוזיציה מחושב ותאריך יעד - ולא תחושת בטן לגבי התחתית.

מקורות

כל הנתונים השוטפים על ניירות ערך, מדדים ודיווחי חברות נשענים על פרסומי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. להלן העמודים שנבדקו:

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - נתוני ניירות ערך ומחירי מניות: https://market.tase.co.il/he/market_data/securities.
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - תקנון והנחיות הבורסה, ובהם הכללים החלים על מסחר והשאלת ניירות ערך: https://www.gov.il/he/departments/israel_securities_authority.

כל המקורות נבדקו ב-19.09.2026.

הנתונים ההיסטוריים על היקף הפסדי משבר הדוט קום, על משבר 2008 ועל היקף הסחר באסטרטגיית לונג שורט אקוויטי בתחילת 2014 מובאים כפי שפורסמו בספרות ההשקעות ובסקירות שוק, ואינם נתונים סטטוטוריים. אין באמור לעיל המלצה לביצוע פעולה בניירות ערך.