בקצרה

מדד ראסל 2000 עוקב אחר כ-2,000 החברות הקטנות מתוך מדד ראסל 3000, שמרכז את החברות הציבוריות הגדולות בשוק האמריקאי. המדד הושק בשנת 1984 על ידי חברת פרנק ראסל, וכיום הוא מחושב ומתוחזק על ידי פוטסי ראסל. הרכב המדד מתעדכן בבנייה מחדש שנתית שמתבצעת בסוף יוני, ולאורך השנה נוספות אליו הנפקות חדשות במועדים רבעוניים. השקלול הוא לפי שווי שוק מתואם להחזקות הציבור, כלומר חברה גדולה יותר מקבלת משקל גדול יותר, אך גם החברה הגדולה במדד קטנה בהרבה מהחברות שבמדדי המניות הגדולות. מישראל אפשר להיחשף למדד בעיקר דרך קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחריו, בשקלים או בדולרים.

מה זה בעצם מדד ראסל 2000?

כשמדברים על "השוק האמריקאי", רוב האנשים מתכוונים לחברות הענק - יצרניות השבבים, ענקיות התוכנה, הבנקים הגדולים ורשתות הקמעונאות הבינלאומיות. אבל הכלכלה האמריקאית מורכבת גם מאלפי חברות ציבוריות קטנות בהרבה: יצרן רכיבים אזורי, רשת מסעדות במדינה אחת, בנק מקומי, חברת ביוטכנולוגיה שנמצאת עדיין בשלב הניסויים, קבלן תשתיות או חברת נדל"ן מתמחה. את הקבוצה הזו מנסה מדד ראסל 2000 לייצג.

הלוגיקה של משפחת מדדי ראסל היא לוגיקה של חיתוך. תחילה נבנה מדד רחב - ראסל 3000 - שמכיל את החברות הציבוריות האמריקאיות הגדולות, ומכסה את הרוב המוחלט של שווי השוק הסחיר בארצות הברית. מתוך המדד הרחב הזה נלקחות החברות הגדולות ומרכיבות את מדד ראסל 1000, וכל מה שנשאר - כ-2,000 החברות הקטנות יותר - מרכיב את מדד ראסל 2000. ראסל 2000 אינו רשימה שנבחרה על ידי ועדה אלא השארית המחושבת של מדד רחב יותר, אחרי שהוציאו ממנו את החברות הגדולות.

ההבדל הזה חשוב יותר ממה שנשמע. במדדים מסוימים יש ועדה אנושית שמחליטה מי נכנס ומי יוצא, ולכן יש בהם שיקול דעת. בראסל 2000 השיקול הוא כמעט כולו כמותי: שווי שוק, מקום רישום, סחירות ועמידה בתנאי סף. התוצאה היא מדד שמייצג את פלח החברות הקטנות בצורה שיטתית, אך גם מדד שנושם בתוכו חברות במצבים עסקיים שונים מאוד - כולל חברות שאינן רווחיות.

💡 טיפ זהב למשקיע המתחיל: לפני שאתם בודקים תשואות, בדקו מה המדד בכלל מייצג. "חברה קטנה" בארצות הברית היא עדיין חברה ציבורית עם שווי של מאות מיליוני דולרים ולעיתים מיליארדים - לא עסק קטן בשכונה.

איך נבנה המדד ומי מחליט מי נכנס אליו?

הרכב המדד נקבע בתהליך שנקרא בנייה מחדש (ריקונסטיטושן), והוא מתבצע פעם בשנה, בסוף חודש יוני. בתהליך הזה נמדדות מחדש כל החברות הרלוונטיות, ממוינות לפי שווי שוק, ומחולקות שוב בין המדדים. חברה שגדלה מאוד במהלך השנה יכולה "לעלות כיתה" ולעבור למדד החברות הגדולות, וחברה שהצטמקה יכולה לרדת למדד החברות הקטנות. הבנייה מחדש השנתית בסוף יוני היא האירוע המשמעותי ביותר בלוח השנה של המדד, ולעיתים נרשמים סביבה מחזורי מסחר גבוהים במיוחד כשקרנות עוקבות מתיישרות להרכב החדש.

בין מועדי הבנייה מחדש המדד אינו קופא לגמרי. הנפקות ראשונות לציבור נוספות אליו במועדים רבעוניים, כדי שחברות חדשות שנכנסו לשוק לא יישארו מחוץ למדד במשך שנה שלמה. בנוסף, חברה שנמחקת מהמסחר, נרכשת או מתמזגת יוצאת מהמדד גם באמצע השנה.

שקלול לפי שווי שוק מתואם

המשקל של כל חברה במדד נקבע לפי שווי השוק שלה, בתיאום להחזקות הציבור - כלומר נלקחות בחשבון רק המניות הסחירות בפועל, ולא מניות שמוחזקות בגרעין שליטה חסום. זה אומר ששני מדדים יכולים להכיל את אותה חברה ולתת לה משקל שונה. זו אותה שיטה עקרונית שנהוגה גם במדד תל אביב 35, שם תנאי הסף כוללים שווי החזקות ציבור וסחירות.

יש לשיטה הזו יתרון מעשי: היא מייצגת את השוק כפי שהוא, ולא כפי שמישהו חושב שהוא צריך להיות. יש לה גם מגרעת: כשפלח מסוים בשוק מתנפח, משקלו במדד גדל בדיוק כשהוא היקר ביותר. בראסל 2000 האפקט הזה מרוסן יחסית, כי אין בו חברה בודדת ששולטת במדד - הפיזור בין 2,000 שמות מקטין את המשקל של כל שם בנפרד.

💡 טיפ זהב לקורא הסקרן: אם ראיתם שהמדד "זינק" או "צנח" באמצע יוני בלי חדשות כלכליות מיוחדות - בדקו אם מדובר בשבוע הבנייה מחדש. חלק מהתנועה נובע מהתיישרות טכנית של קרנות, לא מהערכה מחודשת של העסקים.

במה ראסל 2000 שונה ממדדים אמריקאיים אחרים?

הדרך הפשוטה להבין מדד היא להעמיד אותו מול מדדים מוכרים יותר. ההבדלים העיקריים הם במספר החברות, בגודל החברות, בשיטת השקלול ובתדירות העדכון. ראסל 2000 מחזיק את מספר החברות הגדול ביותר מבין המדדים האמריקאיים הפופולריים, ובכל זאת שווי השוק הכולל שלו קטן משמעותית משל מדדי המניות הגדולות.

מדד מספר חברות שנת השקה שיטת שקלול תדירות עדכון הרכב
ראסל 2000 כ-2,000 1984 שווי שוק מתואם להחזקות ציבור בנייה מחדש שנתית ביוני + תוספות רבעוניות
ראסל 1000 כ-1,000 1984 שווי שוק מתואם להחזקות ציבור בנייה מחדש שנתית ביוני
אס אנד פי 500 500 חברות 1957 שווי שוק מתואם להחזקות ציבור עדכון רבעוני על ידי ועדה
אס אנד פי 600 (חברות קטנות) 600 חברות 1994 שווי שוק מתואם להחזקות ציבור עדכון רבעוני על ידי ועדה
נאסד"ק 100 100 חברות 1985 שווי שוק בשקלול מתואם עדכון שנתי בדצמבר
דאו ג'ונס תעשייתי 30 חברות 1896 שקלול לפי מחיר מניה לפי החלטת ועדה, ללא מועד קבוע

מקור: נתוני מתודולוגיה ומועדי עדכון כפי שמפורסמים על ידי מפרסמי המדדים ובסיסי נתוני שוק ההון - נבדק ב-16.09.2026.

שתי הערות שנגזרות מהטבלה. הראשונה - הבדל מהותי בין מדד שמנוהל על ידי ועדה לבין מדד כמותי. במדד אס אנד פי 500 ובמדד החברות הקטנות של אותה משפחה יש קריטריון רווחיות, ולכן חברה מפסידה כרונית מתקשה להיכנס. בראסל 2000 אין מסננת כזו. זה מסביר למה שני מדדי חברות קטנות אמריקאיים יכולים להציג תוצאות שונות באותה תקופה.

השנייה - מספר החברות אינו זהה לפיזור אמיתי. במדד נאסד"ק 100 יש 100 חברות בלבד, אך כמה מהן מחזיקות משקל עצום, ולכן המדד ריכוזי מאוד. בראסל 2000 יש 2,000 חברות והמשקל של השם הגדול נמוך - אך הפיזור הזה אינו מבטל את הסיכון, הוא רק מפזר אותו על פני קטגוריה שלמה שנוטה לנוע יחד.

💡 טיפ זהב למי שמשווה מדדים: אל תשוו רק תשואות. השוו ארבעה דברים - מספר חברות, ריכוזיות, קריטריון הכניסה ותדירות העדכון. שני מדדים שנראים דומים בשם יכולים להתנהג אחרת לגמרי בגלל אחד מהם.

למה חברות קטנות מתנהגות אחרת מחברות ענק?

ההתנהגות של המדד נובעת מהמאפיינים העסקיים של החברות שבתוכו, ואלה שונים מאוד ממאפייני הענקיות. חברות קטנות רגישות יותר לתנאי אשראי, למחזור הכלכלי המקומי ולעלות המימון, ולכן המדד נוטה לתנודתיות גבוהה יותר מזו של מדדי המניות הגדולות.

תלות בשוק המקומי

חברות ענק אמריקאיות מוכרות בעולם כולו, ולכן חלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מחוץ לארצות הברית. חברה קטנה, לעומת זאת, לרוב מוכרת בשוק מקומי או אזורי. המשמעות המעשית: כשהכלכלה האמריקאית מואטת, הפגיעה בחברות הקטנות מהירה וישירה יותר, וכשהיא מתאוששת - ההתאוששות יכולה להיות חדה יותר.

מבנה המימון

לחברות קטנות יש בדרך כלל פחות מזומן במאזן, פחות גישה לשוק החוב הזול, ולעיתים חלק גדול מהחוב שלהן נושא ריבית משתנה. כשהריבית עולה, עלות המימון שלהן עולה מהר. כשהריבית יורדת, הן נושמות לרווחה. זו אחת הסיבות שהמדד רגיש במיוחד לציפיות הריבית - לעיתים יותר מכפי שאפשר היה לצפות מעסקים שאינם פיננסיים.

שיעור חברות לא רווחיות

מכיוון שאין במדד קריטריון רווחיות, הוא מכיל גם חברות שנמצאות בשלב פיתוח - למשל חברות ביוטכנולוגיה ללא הכנסות ממכירות. חברות כאלה אינן מוערכות לפי רווח נוכחי אלא לפי סיכוי עתידי, וזו הערכה שמשתנה מהר כשהאווירה בשוק משתנה.

💡 טיפ זהב לחוסך לטווח ארוך: תנודתיות גבוהה אינה בעיה כשלעצמה - היא בעיה כשהיא נפגשת עם לוח זמנים קצר. אם הכסף מיועד לשימוש בעוד שנה-שנתיים, פלח החברות הקטנות אינו המקום הטבעי בשבילו.

מי שרוצה למדוד את התנודתיות במספרים ולא בתחושה, יכול להיעזר בשני כלים מוכרים: מדד שארפ, שמנסה לכמת כמה תשואה התקבלה עבור כל יחידת סיכון, ומדד הפחד, שמשקף את הציפיות לתנודתיות בשוק האמריקאי בטווח הקרוב. שניהם אינם תחזית, אך הם מספקים הקשר.

איך משקיע מישראל נחשף למדד?

אין דרך "לקנות מדד". מדד הוא נוסחת חישוב, לא נכס. החשיפה נעשית דרך מכשיר שעוקב אחריו - בדרך כלל קרן סל או קרן מחקה. החשיפה למדד נעשית תמיד דרך מכשיר עוקב, ולכן התוצאה בפועל תלויה לא רק במדד אלא גם בדמי הניהול, באיכות העקיבה, באופן הטיפול בדיבידנדים ובשאלת המטבע.

אלה ארבעת הדברים שמשפיעים על הפער בין מה שהמדד עשה לבין מה שנרשם בחשבון:

  • דמי ניהול - נגבים כאחוז שנתי מהשווי, ונגרעים מהתשואה בהדרגה. בקרנות שעוקבות מדדי מניות קטנות דמי הניהול לרוב גבוהים במקצת מאלה של קרנות שעוקבות מדדי מניות גדולות, בין היתר בגלל עלויות מסחר גבוהות יותר ב-2,000 ניירות.
  • טיב העקיבה - הפער בין תשואת הקרן לתשואת המדד. פער קטן ועקבי הוא סימן טוב; פער גדול ומשתנה מצריך בדיקה.
  • דיבידנדים - יש מכשירים שמחלקים את הדיבידנד ויש כאלה שמשקיעים אותו מחדש בקרן. שתי האפשרויות לגיטימיות, אבל הן מייצרות תוצאה שונה מאוד לאורך שנים.
  • מטבע - נכסי המדד נקובים בדולר. מי שמחזיק מכשיר לא מגודר חשוף גם לתנועת הדולר מול השקל, לטוב ולרע. מי שמחזיק מכשיר מגודר משלם על הגידור, בעיקר דרך פער הריביות בין המטבעות.

ההשוואה בין מכשירים עוקבים היא נושא בפני עצמו, ומי שרוצה להיכנס לפרטים ימצא את עיקרי הדברים במדריך על קרן סל מחקה מדד ואיך בוחרים אותה. נתוני קרנות הסל הנסחרות בישראל מתפרסמים בקבצי הסטטיסטיקה של הבורסה בתל אביב, ואפשר לעיין בהם בעמוד הסטטיסטיקה ונתוני קרנות הסל.

💡 טיפ זהב לבודקים מכשיר עוקב: בקשו לראות את התשואה של המכשיר ואת תשואת המדד באותה תקופה, זה מול זה. ההפרש הוא המחיר האמיתי של העקיבה - הוא כולל גם דמי ניהול וגם עלויות שלא תמיד מופיעות בשורת הפרסום.

מה אומרת ההשוואה בין פלח החברות הקטנות לפלח הגדולות?

אחת השאלות הנפוצות היא האם כדאי "להוסיף חברות קטנות" לתיק שכבר מחזיק מדד אמריקאי רחב. התשובה תלויה בשאלה מה כבר מוחזק. מדד רחב מאוד, מסוג מדד אם אס סי איי וורלד, מכיל מניות גדולות ובינוניות בשווקים מפותחים, אך אינו מכיל את פלח החברות הקטנות במלואו. ברוב המדדים העולמיים הרחבים פלח החברות הקטנות אינו מיוצג במלואו, ולכן מי שרוצה חשיפה אליו לרוב צריך להוסיף אותה במכשיר נפרד.

מנגד, תוספת כזו אינה חפה ממשמעות. היא מגדילה את התנודתיות של התיק כולו, היא מוסיפה עוד שכבת דמי ניהול, והיא דורשת החלטה לגבי שיעור ההחזקה - החלטה שצריכה להישאר עקבית גם כשהפלח הזה מתפקד פחות טוב מהמדדים הגדולים במשך תקופה ארוכה. בפועל, זו הנקודה שבה רוב המשקיעים נכשלים: לא בבחירת המדד, אלא בנטישתו בזמן הלא נכון.

💡 טיפ זהב לבוני תיק: החליטו מראש על שיעור החזקה ועל כלל איזון - למשל בדיקה פעם בשנה - וכתבו את זה לעצמכם. תוכנית שנכתבה בזמן רגוע שווה יותר מהחלטה שנולדת ביום אדום.

דוגמה מספרית להמחשה - איך עלות וזמן משפיעים

הדוגמאות הבאות הן חשבון אריתמטי בלבד, לא תחזית ולא הבטחה. המספרים נבחרו כדי להמחיש מכניקה, ולא כדי לייצג תשואה צפויה.

נניח שני מכשירים העוקבים אחרי אותו מדד. באחד דמי ניהול של 0.3% בשנה ובשני 0.9% בשנה. אם התשואה של המדד זהה בשניהם, הפער השנתי בין המכשירים הוא 0.6%. על סכום של 200,000 שקל מדובר בפער של 1,200 שקל בשנה הראשונה - ולאורך עשרים שנה, בגלל אפקט ההצטברות, הפער גדל לסכום משמעותי בהרבה. כשהמדד זהה, ההבדל היחיד שנשאר בידי המשקיע הוא ההבדל בעלות ובאיכות העקיבה.

דוגמה שנייה, בעניין תנודתיות. תיק שירד ב-30% זקוק לעלייה של כ-42.9% כדי לחזור לנקודת המוצא, ותיק שירד ב-40% זקוק לעלייה של כ-66.7%. זו אריתמטיקה פשוטה, והיא הסיבה שמכשירים תנודתיים דורשים אופק זמן ארוך יותר: לא כי הם "פחות טובים", אלא כי החזרה מירידה עמוקה לוקחת יותר זמן.

דוגמה שלישית, בעניין מטבע. אם המדד עלה ב-10% בדולרים והדולר נחלש ב-5% מול השקל, התשואה השקלית של מכשיר לא מגודר תהיה נמוכה מ-10%. בכיוון ההפוך, התחזקות הדולר מוסיפה לתשואה השקלית. זו חשיפה כפולה שצריך להכיר מראש, בדומה לעקרון שמופיע גם בהקשרים אחרים של הצמדה למדד - שינוי בבסיס החישוב משנה את התוצאה הסופית גם כשהנכס עצמו לא זז.

💡 הערה חשובה מהמערכת: כל המספרים בסעיף הזה הם המחשה חשבונית. אין בהם שום רמז לתשואה עתידית של מדד ראסל 2000 או של כל מדד אחר, ואין דרך לדעת מראש מה תהיה התשואה.

טעויות נפוצות בהתייחסות למדד

בכל נושא שקשור למדדים יש כמה הנחות שחוזרות על עצמן ומטעות. הטעות הנפוצה ביותר היא להניח ש"חברות קטנות" מבטיחות תשואה גבוהה יותר, כאשר מדובר בפלח שוק שמתנהג אחרת - לא בהכרח טוב יותר.

  • הנחה שהמדד מייצג עסקים קטנים - הוא מייצג חברות ציבוריות קטנות ביחס לענקיות, לא עסקים קטנים במובן היומיומי.
  • בלבול בין שני מדדי חברות קטנות אמריקאיים - קיימים כמה מדדים בקטגוריה הזו, בעלי מתודולוגיה שונה. ההבדל בקריטריון הרווחיות לבדו יכול לייצר פערי תוצאה.
  • מעקב אחרי תשואת עבר קצרה - שנה טובה אחת אינה מאפיין של מדד. פלח החברות הקטנות עבר בהיסטוריה תקופות ארוכות של פיגור ותקופות של עקיפה.
  • התעלמות מהמטבע - משקיע ישראלי שמודד תשואה בדולרים בלבד מקבל תמונה חלקית. ההוצאות שלו בשקלים.
  • כפל חשיפה - לעיתים המכשיר הרחב שבתיק כבר מכיל חלק מהחברות. כדאי לבדוק מה קיים לפני שמוסיפים.
💡 טיפ זהב לפני החלטה: כתבו במשפט אחד למה אתם רוצים חשיפה לפלח הזה. אם המשפט הוא "כי הוא עלה השנה" - זו סיבה חלשה. אם הוא "כי אני רוצה פיזור לפלח שאינו מכוסה בתיק שלי" - זו התחלה של החלטה.

איפה מוצאים נתונים אמינים על המדד?

שקיפות היא היתרון הגדול של מדדים ציבוריים. את המתודולוגיה הרשמית, מועדי הבנייה מחדש ורשימת המרכיבים מפרסם מפרסם המדד עצמו. נתוני מחיר היסטוריים זמינים במסדי נתונים כלכליים ציבוריים ובשירותי מידע פיננסי, ודיווחי החברות הכלולות במדד - הדוחות הכספיים, הדיווחים המיידיים ורשימת בעלי העניין - נמצאים במערכת הדיווח של רשות ניירות ערך האמריקאית. לכל נתון שמופיע במאמר על מדד צריך להיות מקור ראשוני שאפשר לפתוח ולבדוק - מפרסם המדד, בורסה או רגולטור - ולא ציטוט מכתבה.

למי שרוצה נקודת השוואה מקומית: נתוני מדדי המניות והאג"ח הנסחרים בישראל מתפרסמים בעמוד נתוני המדדים של הבורסה בתל אביב, וכך אפשר להעמיד את התנהגות המדד האמריקאי מול מדדים מקומיים מוכרים יותר, כמו מדד תל בונד 60 בשוק החוב או מדדי המניות המקומיים.

שאלות נפוצות

האם באמת יש בדיוק 2,000 חברות במדד?

מספר המרכיבים נע סביב 2,000 אך אינו קבוע מדויק בכל יום. מיזוגים, רכישות ומחיקות ממסחר מקטינים את המספר במהלך השנה, והבנייה מחדש ביוני מחזירה אותו לקרוב ליעד. המספר 2,000 הוא היעד המתודולוגי של המדד, ולא ספירה יומית מדויקת של מרכיביו.

מה ההבדל בין ראסל 2000 לראסל 3000?

ראסל 3000 הוא המדד הרחב שמכיל את כל האוכלוסייה - חברות גדולות, בינוניות וקטנות. ראסל 2000 הוא תת-קבוצה שלו, שמכילה רק את החברות הקטנות יותר. מי שמחזיק מכשיר שעוקב אחרי המדד הרחב מחזיק בעקיפין גם את מרכיבי ראסל 2000, אך במשקל קטן, כי המשקל נקבע לפי שווי שוק.

האם המדד כולל דיבידנדים?

יש שתי גרסאות: גרסת מחיר, שמודדת רק את שינוי המחירים, וגרסת תשואה כוללת, שמניחה השקעה חוזרת של הדיבידנדים. כשמשווים תשואת מכשיר לתשואת מדד, חובה לוודא שמשווים לאותה גרסה - אחרת ההשוואה מוטה.

האם ראסל 2000 מתאים למי שמתחיל?

זו שאלה של התאמה אישית ולא של דירוג מדדים. מדובר בפלח תנודתי, ולכן הוא דורש אופק זמן ארוך ויכולת לשבת בשקט בתקופות ירידה. מי שבונה תיק ראשון בדרך כלל מתחיל ממדדים רחבים, ורק אחר כך שוקל האם להוסיף פלחים ספציפיים.

איך הריבית בארצות הברית משפיעה על המדד?

מכיוון שחברות קטנות תלויות יותר באשראי ובעלות מימון, שינוי בציפיות הריבית נוטה להשפיע עליהן בעוצמה גבוהה יותר מעל חברות ענק עתירות מזומן. זו אחת הסיבות שהמדד רגיש לפרסומי אינפלציה ולהחלטות מוניטריות.

האם יש מדד ישראלי מקביל?

בבורסה בתל אביב קיימים מדדים שמייצגים חברות קטנות ובינוניות, אך הם קטנים בהרבה במספר המרכיבים ובשווי השוק, והשוק המקומי עצמו מרוכז יותר. השוואה ישירה בין המדדים אינה השוואה של תפוחים לתפוחים.

סיכום

מדד ראסל 2000 הוא חלון לפלח פחות מוכר של השוק האמריקאי: אלפי חברות ציבוריות קטנות, שנבחרות לפי כלל כמותי ולא לפי שיקול דעת של ועדה, ושהרכבן מתעדכן בבנייה מחדש שנתית בסוף יוני. הוא מציע פיזור על פני שמות רבים, אך גם רגישות גבוהה למחזור הכלכלי, לעלות המימון ולתנאי האשראי בארצות הברית. מי שמבין את שלושת הדברים האלה - מהו המדד, איך נקבע הרכבו, ומה המכשיר שעוקב אחריו גובה ממנו - מחזיק את כל מה שנדרש כדי לקרוא נכון כל דיווח עתידי עליו.

לצד כל אלה, השאלה המעשית נשארת אישית: מה אופק הזמן, מה שיעור החשיפה הסביר בתיק, ומה כבר מוחזק בו בפועל. אלה שאלות שנענות בבדיקה מסודרת של התיק הקיים, לא בהשוואת תשואות שנה אחרונה.

מקורות