מדד הפחד, ששמו הרשמי VIX, משקף כמה תנודתיות המשקיעים מצפים לראות במדד S&P 500 בתקופה הקרובה. המדד מחושב ממחירי אופציות על S&P 500, ולכן הוא עולה כשהשווקים יורדים ויורד כשהם עולים. הממוצע שלו לאורך שנים הוא כ-20 נקודות, במשבר 2008 הוא הגיע לכ-80 נקודות, ובתקופות רגועות ירד אפילו מתחת ל-10. אי אפשר לקנות את המדד עצמו, אלא רק תעודות סל שקונות חוזים עתידיים עליו. תעודות כאלה נשחקות לאורך זמן בגלל תופעה שנקראת קונטנגו, ולכן הן מתאימות בעיקר למסחר קצר ולא לחיסכון.
מדד הפחד לא מודד מחירים של מניות, אלא את מידת החשש של המשקיעים מתנודות חדות. זה ההבדל הגדול בינו לבין רוב המדדים שאתם שומעים עליהם בחדשות. מדדים כמו מדד תל אביב 35 או מדד הדאו ג'ונס מראים כמה שוות החברות שבתוכם. מדד הפחד מראה כמה המשקיעים לחוצים.
אם אתם פותחים את אפליקציית החיסכון בבוקר שבו הבורסה צונחת, סביר שמדד הפחד באותו יום מטפס. כשהשוק רגוע והמחירים עולים בהדרגה, המדד בדרך כלל יורד. זו הסיבה שהוא הפך לכלי פופולרי בתקשורת הכלכלית. במבט אחד אפשר להבין את מצב הרוח בוול סטריט.
VIX מודד ציפייה לתנודתיות, בלי קשר לכיוון שלה. תנודתיות פירושה כמה המחירים קופצים למעלה ולמטה. בפועל, המדד מזנק בעיקר בירידות חדות, כי אז המשקיעים ממהרים לקנות הגנות. אבל עקרונית, גם חשש מעלייה חדה ופתאומית מתבטא בו.
מה המדד לא אומר לכם:
אין הסכמה בין האנליסטים אם מדד הפחד חוזה את העתיד או רק מתאר את ההווה. חלקם טוענים שהוא יכול לרמוז על התנהגות המשקיעים בתקופה הקרובה. אחרים טוענים שהוא משקף רק את מצב השוק עכשיו. הגישה הזהירה היא להתייחס אליו כמדחום של פחד, ולא ככדור בדולח.
שער המדד נקבע לפי מחירי האופציות שנסחרות על מדד S&P 500. מתוך המחירים האלה מחשבים את מה שנקרא "התנודתיות הגלומה", כלומר כמה תנודה השוק מתמחר לתקופה הקרובה. ככל שהאופציות יקרות יותר, המדד גבוה יותר.
המדד משקלל את סטיית התקן הגלומה במחירי אופציות קול ואופציות פוט. סטיית תקן היא דרך מתמטית למדוד כמה מספרים מתפזרים סביב הממוצע. בשפה פשוטה: כמה רחוק המחירים צפויים לקפוץ. החישוב נעשה על אופציות קצרות טווח, שפוקעות בתקופה הקרובה ממועד החישוב.
S&P 500 נחשב לברומטר המרכזי של הכלכלה האמריקאית, ולכן הפחד סביבו מייצג את הפחד בשוק כולו. המדד פותח על ידי חברת הדירוג Standard & Poor's, ומכאן שמו. הוא כולל 500 חברות עם שווי השוק הגדול ביותר בבורסות הראשיות בארצות הברית. מי שמחזיק קרן שעוקבת אחרי השוק האמריקאי, חשוף בעצם לחברות האלה.
כשמשקיעים גדולים חוששים מירידה, הם קונים אופציות פוט כהגנה על התיק. הביקוש מייקר את האופציות. המחיר הגבוה נכנס לחישוב, ומדד הפחד עולה.
כשהתנודתיות עולה ומדד הפחד מטפס, עולים גם מחירי האופציות על S&P 500. זה קשר דו כיווני. אופציות יקרות מעלות את המדד, ומדד גבוה מבטא אופציות יקרות. מי שרוצה לקנות הגנה ביום של בהלה משלם עליה הרבה יותר מאשר ביום רגוע.
כדי להבין את מדד הפחד ואת המוצרים שעוקבים אחריו, צריך להכיר חמישה מושגים בסיסיים. כל אחד מהם מוסבר כאן בשפה פשוטה. בהמשך המאמר הם יחזרו בדוגמאות.
אופציה היא זכות לקנות או למכור משהו במחיר קבוע, בלי חובה לעשות את זה. הדוגמה הכי מוכרת מגיעה משוק הנדל"ן. כשקונים דירה, חותמים על זיכרון דברים ומשלמים מקדמה. אם העסקה לא יוצאת לפועל, המקדמה נשארת אצל המוכר.
המקדמה הזו היא בעצם אופציה. היא שומרת אצל הקונה את הזכות לקנות את הדירה, בתנאי שישלם את המחיר שנקבע בהסכם. אם הקונה מתחרט, הוא מפסיד רק את המקדמה ולא את כל מחיר הדירה.
הנגזרים משמשים משקיעים בשתי דרכים:
אופציית פוט מרוויחה כשהשוק יורד, ואופציית קול מרוויחה כשהשוק עולה. המכשירים האלה נועדו במקור לאפשר למשקיעים לקנות הגנה מפני ירידות. היום סוחרים רבים משתמשים בהם ככלי להימור על כיוון השוק, ולא כהגנה.
משקיע שבטוח שהשוק יירד, או שרוצה להגן על תיק קיים, קונה אופציית פוט. משקיע שבטוח שהשוק יעלה קונה אופציית קול. כשהרבה משקיעים קונים פוט באותו זמן, מחירה עולה, ומדד הפחד עולה איתה.
חוזה עתידי נועד במקור לצמצם סיכון, אבל היום הוא משמש גם להימורים על מחיר. בחוזה כזה המחיר נקבע מראש, והתשלום מתבצע בעת מסירת הנכס. הנכס יכול להיות סחורה, מטבע, נייר ערך ועוד.
לכל חוזה עתידי יש תאריך פקיעה, שבו העסקה צריכה להתממש. יש שתי דרכים לממש אותה:
בעבר החוזים העתידיים הגנו על יבואנים, יצואנים וחברות שמייצרות סחורות. המטרה הייתה לקבע מחיר ביום העסקה ולשמור על הרווח העתידי. בשנים האחרונות הצטרפו לשוק גם ספקולנטים. הם רוצים להרוויח רק משינוי במחיר החוזה, ולרוב לא מחזיקים אותו עד יום המימוש. חוזים על מדד הפחד הם תמיד חוזים בסליקה כספית, כי אי אפשר "לשלוח" מדד.
קונטנגו הוא מצב שבו מחיר החוזה העתידי גבוה מהמחיר של הנכס היום. במצב כזה, מי שעובר מחוזה לחוזה משלם פרמיה כמעט בגובה ההפרש ביניהם. בממוצע, מדובר בהפרש בגובה של תשואה חודשית.
התופעה התחילה בשוק הסחורות. עלויות אחסון והפרשי ריבית גרמו לכך שהחוזה העתידי היה יקר מהסחורה עצמה. עם השנים התופעה התעצמה. היא כבר לא תמיד משקפת עלויות אמיתיות, ובמקרים רבים היא משקפת הימורים של סוחרים על המחיר העתידי. במדד הפחד, כפי שיוסבר בהמשך, הקונטנגו הוא האויב הגדול של המשקיע.
הממוצע של מדד הפחד לאורך שנים הוא כ-20 נקודות, וזו נקודת הייחוס החשובה ביותר לקריאה שלו. מעל 20 השוק מתמחר יותר תנודתיות מהרגיל. מתחת ל-20 השוק רגוע יחסית. הטבלה מרכזת את הרמות הבולטות.
| רמת המדד | מה זה אומר | מתי זה קרה |
|---|---|---|
| מתחת ל-10 נקודות | רוגע קיצוני, משקיעים כמעט לא קונים הגנות | בתקופות שקטות במיוחד |
| כ-20 נקודות | הממוצע ארוך הטווח | הרמה הממוצעת לאורך שנים |
| כ-80 נקודות | בהלה בשוק, הגנות יקרות מאוד | משבר 2008 |
מדד הפחד הוא המצאה ישראלית שהוצעה לבורסת שיקגו CBOE כבר ב-1987. את הרעיון פיתחו שני חוקרים ישראלים. החל מ-1990 המדד מתפרסם ומשקיעים רבים ברחבי העולם עוקבים אחריו. לאורך השנים הונפקו גם תעודות סל שמנסות לעקוב אחריו.
בכל טווחי הזמן שנבדקו, מדד הפחד נמצא היום נמוך מרמתו בתחילת התקופה. זה הגיוני, כי המדד לא צומח עם הזמן כמו מדד מניות. הוא קופץ במשברים וחוזר לכיוון הממוצע. הנתונים הבאים מבוססים על פרסומי הפדרל ריזרב של סנט לואיס.
| טווח זמן | תקופה | שינוי במדד |
|---|---|---|
| שנה | ספטמבר 2025 עד ספטמבר 2026 | 8.6%- |
| 5 שנים | אוקטובר 2021 עד ספטמבר 2026 | 8.6%- |
| 10 שנים | אוקטובר 2016 עד ספטמבר 2026 | 12.9%- |
| כל התקופה | פברואר 1990 עד ספטמבר 2026 | 32.3%- |
מקור: הפדרל ריזרב של סנט לואיס, נתונים מעודכנים ל-01.09.2026.
מדד פחד גבוה הוא סימן ללחץ בשוק, לא הוראה למכור. משקיעים רבים מגיבים למדד במכירה בהולה, ולפעמים מוכרים במחירים נמוכים. מנגד, יש סוחרים שרואים ברגעים כאלה הזדמנות להיכנס למניות לטווח ארוך. הם קונים בדיוק ממי שנבהל.
דוגמה מהחיים: זוג בשנות הארבעים, עם שני ילדים ומשכנתא, חוסך 1,000 שקל בחודש בקרן מחקה על השוק האמריקאי. בקרן הצטברו כבר 120,000 שקל. ביום אחד הם שומעים בחדשות שמדד הפחד זינק. בהנחה שהשוק ירד באותה תקופה ב-20%, החיסכון שווה עכשיו 96,000 שקל.
| מה קורה | מוכרים בבהלה | ממשיכים כרגיל |
|---|---|---|
| שווי החיסכון ביום הירידה | 96,000 שקל | 96,000 שקל |
| הפסד שהופך לסופי | 24,000 שקל | 0 שקל (ההפסד על הנייר) |
| ההפקדה החודשית של 1,000 שקל | נעצרת | קונה 25% יותר יחידות מלפני הירידה |
| חשיפה לחזרה של השוק, אם תהיה | אין | מלאה |
אין שום הבטחה שהשוק יתאושש, ולכן ההחלטה צריכה להתבסס על טווח הזמן ועל היכולת לשאת ירידות.
בשביל המשפחה הזו, המשמעות פשוטה. אם הכסף מיועד לעוד עשר או חמש עשרה שנה, ולא לתשלום המשכנתא בחודש הבא, מדד הפחד הוא רעש. אם הכסף נדרש בקרוב, למשל למקדמה על דירה, הבעיה איננה המדד. הבעיה היא שכסף לטווח קצר הושקע במניות מלכתחילה. מדריך מסודר על בניית תיק תמצאו במאמר על השקעה במניות.
אי אפשר לקנות את מדד הפחד עצמו, אלא רק מוצרים שמנסים לעקוב אחרי השווי שלו. בפועל אין מכשיר פיננסי שעוקב אחרי המדד אחד לאחד. יש כמה תעודות סל שמנסות להתקרב אליו, וזה כבר משנה הרבה.
התעודה הפופולרית ביותר, VXX, קונה חוזים עתידיים על מדד הפחד ולא את המדד עצמו. היא קונה את חוזה החודש הקרוב. בכל מועד פקיעה היא מגלגלת את הפוזיציה לחודש הבא. גלגול פירושו מכירת החוזה שעומד לפקוע וקניית החוזה הבא.
כאן מתחילה הבעיה. אם החוזה הבא יקר יותר, התעודה קונה פחות יחידות בכל גלגול. החודש אחרי חודש, היא מאבדת ערך גם כשהמדד עצמו לא זז.
ככל שמדד הפחד נמוך יותר, הפרמיה על החוזה העתידי גבוהה יותר. הסיבה היא שהשוק "יודע" שהממוצע ארוך הטווח הוא כ-20 נקודות. אם המדד עומד על 10 נקודות ואתם רוצים חוזה עתידי במחיר של 10, אף אחד לא ימכור לכם. כל מוכר מניח שהמדד יחזור לכיוון הממוצע.
לכן מחיר החוזה יגלם פרמיה גבוהה משמעותית. זה עובד גם הפוך. בימים שבהם המדד גבוה, הפרמיה נמוכה יותר, כי השוק מצפה שהמדד ירד חזרה.
תופעת הקונטנגו היא הסיבה העיקרית לביצועים הגרועים של תעודות הסל על מדד הפחד. התעודות האלה נמצאות ברוב הזמן במצב שבו החוזה העתידי יקר מהמדד היום. זה נובע מהימורים על המחיר העתידי או מהפרמיה שהמוכרים דורשים. השקעה כזו נשמעת רעיון טוב בתקופה של אי ודאות, אבל טומנת בחובה סיכונים רבים.
גם כשמדד הפחד לא זז בכלל, מי שמחזיק חוזה עתידי עליו יכול להפסיד כ-12% בחודש. בחודש אפריל המדד עומד על 10.8 נקודות. החוזה לחודש מאי מגלם שער של 12.3 נקודות. אם המדד נשאר ברמה של 10.8 עד הפקיעה, החוזה יפקע בשער של 10.8.
| שלב | נקודות |
|---|---|
| מדד הפחד באפריל | 10.8 |
| מחיר החוזה לחודש מאי | 12.3 |
| שער המדד בפקיעה במאי | 10.8 |
| הפסד על החוזה | 1.5 נקודות, כ-12% |
המדד לא השתנה, ובכל זאת מי שקנה את החוזה הפסיד.
שחיקה של 12% בחודש מורידה כמעט שליש מהכסף בתוך שלושה חודשים. דוגמה מהחיים: אב לשני ילדים שומע בחדשות שהבורסה בסערה. הוא משקיע 20,000 שקל, כסף שנחסך לחופשה משפחתית בקיץ, בתעודה על מדד הפחד. הוא מצפה שהמדד יזנק. בפועל המדד נשאר במקום, והשחיקה בכל חודש זהה לדוגמה הקודמת.
| חודש | שווי ההשקעה | הפסד מצטבר |
|---|---|---|
| יום ההשקעה | 20,000 שקל | 0 שקל |
| אחרי חודש | 17,600 שקל | 2,400 שקל |
| אחרי חודשיים | 15,490 שקל | 4,510 שקל |
| אחרי שלושה חודשים | 13,630 שקל | 6,370 שקל |
בשביל המשפחה, זה ההבדל בין חופשה של שבוע לחופשה של כמה ימים, בלי שהשוק עשה משהו דרמטי.
כדי להרוויח, המדד צריך לזנק מהר ובחדות, לפני שהשחיקה אוכלת את הכסף. אם הזינוק מתעכב, ההפסד מצטבר. ככל שמחזיקים את התעודה זמן רב יותר, הפער בין מחיר החוזה לבין רמת המדד מוביל להפסדים.
מעבר לקונטנגו, דמי הניהול ועלות הגלגולים מגדילים את ההפסד עוד יותר. כל גלגול חודשי כרוך בעלויות מסחר. דמי הניהול נגבים גם בחודשים שבהם התעודה יורדת. כשמחברים את שלושת הגורמים, הפער מהמדד מתרחב עם הזמן.
לכן התעודות האלה אולי מתאימות לסוחרים שמחזיקים אותן לימים או לשבועות. למחזיקים לטווח ארוך, הן כמעט תמיד מתבררות כבעייתיות.
רוב הטעויות סביב מדד הפחד נובעות מהבלבול בין המדד עצמו לבין המוצרים שעוקבים אחריו. הנה הטעויות שחוזרות הכי הרבה אצל משקיעים פרטיים:
השקעה במדד הפחד לא מתאימה למי שסולד מסיכון או למי שאין לו עצבים מברזל. המוצרים על המדד תנודתיים מאוד, נשחקים לאורך זמן, ודורשים מעקב צמוד. מי שחוסך לפנסיה, לחתונה של הבת או לדירה, לא צריך אותם בתיק.
מנגד, יש סוחרים שאוהבים לצלול לים סוער כשכל השאר חותרים לחוף. הם יכולים לפעמים ליהנות מהזדמנויות לרווח גבוה. אבל גם הם צריכים לדעת בדיוק מתי להיכנס ומתי לצאת.
כמה שאלות שכדאי לשאול לפני כל החלטה:
למי שמחפש פיזור עולמי בלי הימור על תנודתיות, יש חלופות פשוטות יותר. אחת מהן היא קרנות נאמנות זרות, שמשקיעות בשווקים מחוץ לישראל.
אלה השאלות שעולות הכי הרבה אצל מי ששומע על מדד הפחד בפעם הראשונה. התשובות קצרות, וכל אחת עומדת בפני עצמה.
השם הרשמי של מדד הפחד הוא VIX. הכינוי "מדד הפחד" נדבק אליו כי הוא מזנק כשהמשקיעים נבהלים. בתקשורת משתמשים בשני השמות באותה משמעות.
כל רמה מעל 20 נקודות נחשבת גבוהה מהממוצע ארוך הטווח. במשבר 2008 המדד הגיע לכ-80 נקודות. בתקופות רגועות במיוחד הוא ירד מתחת ל-10.
מדד הפחד מתאר את רמת החשש, אבל לא מבטיח ירידה. חלק מהאנליסטים רואים בו סימן מקדים להתנהגות המשקיעים. אחרים טוענים שהוא משקף רק את ההווה.
לא, מדד הפחד מחושב רק מאופציות על S&P 500 האמריקאי. עם זאת, טלטלות בוול סטריט משפיעות פעמים רבות גם על השווקים בעולם. לכן משקיעים ישראלים עוקבים אחריו.
התעודה יורדת בגלל קונטנגו, כלומר החוזה הבא יקר מהמדד היום. בכל גלגול חודשי היא קונה ביוקר ומוכרת בזול. דמי הניהול ועלות הגלגולים מוסיפים להפסד.
המדד הוצע לבורסת שיקגו CBOE בשנת 1987, ומתפרסם החל מ-1990. הוא פותח על ידי שני חוקרים ישראלים. מאז הוא הפך לאחד המדדים המוכרים בשוק ההון העולמי.
מדד הפחד הוא מדחום של חשש בשוק האמריקאי, לא מדד שמשקיעים בו לטווח ארוך. הוא עולה כשהשווקים יורדים ויורד כשהם עולים, ומחושב ממחירי אופציות על S&P 500. הממוצע שלו הוא כ-20 נקודות, והוא נע בין פחות מ-10 בתקופות רגועות לכ-80 במשבר 2008.
למשפחה שחוסכת לטווח ארוך, הערך שלו הוא בעיקר בהבנה. כשהמדד קופץ, הלחץ בשוק גבוה, אבל זו לא סיבה אוטומטית למכור. למי ששוקל לקנות תעודה על המדד, חשוב לזכור את הקונטנגו. גם כשהמדד לא זז, התעודה עלולה להישחק בכל חודש.
המקורות שלהלן הם גופים רשמיים שמפרסמים מידע למשקיעים ונתוני שוק. נתוני ההיסטוריה של המדד מבוססים על פרסומי הפדרל ריזרב של סנט לואיס.
כל המקורות נבדקו ב-04.10.2026.