מור בית השקעות רשמה ב-2019 תשואה של 22.07% במסלול הכללי של קרנות ההשתלמות, מול 15.26% באלטשולר שחם. בינואר 2020 המשיכה עם 2.3%, בזמן שממוצע השוק עמד על 0.5%. בחצי הראשון של 2020, בשיא משבר הקורונה, דווחה למור תשואה של 44%, מול 21% באלטשולר שחם וירידות של 28% עד 40% בחלק מהגופים האחרים. החברה נכנסה לתחום הגמל רק ב-2019, כשרכשה את פעילותה של אינטר-גמל. בלי נתונים של שלוש שנים לפחות, אי אפשר לקבוע אם מדובר ביתרון קבוע או ביתרון של גוף קטן.
במסלול הכללי של קרנות ההשתלמות סיימה מור את 2019 עם 22.07%, הרבה מעל כל שאר הגופים. אלטשולר שחם, שנחשבה אז לגוף החזק בענף, הגיעה ל-15.26%. שאר הגופים הגדולים נעו בין 11% ל-13.5%. בפרסומים הראשונים מתחילת 2020 דובר על תשואה של 21.5% למור, ובטבלת המסלול הכללי נרשם בסוף 22.07%.
הפער הזה הפתיע את הענף. גוף שכמעט לא היה קיים בתחום הגמל לפני 2019 עקף חברות ותיקות עם עשרות שנות ניסיון. השאלה הטבעית הייתה אם מדובר בכישרון ניהול, במזל או במבנה מיוחד של החברה. כדי לענות עליה, כדאי קודם לראות את המספרים זה לצד זה.
| הגוף המנהל | תשואה בשנת 2019 | תשואה בינואר 2020 |
|---|---|---|
| מור | 22.07% | 2.3% |
| אלטשולר שחם | 15.26% | 0.5% |
| אנליסט | 13.44% | 0.45% |
| הפניקס | 12.84% | 0.2% |
| ילין לפידות | 12.56% | 0.65% |
| כלל | 12.47% | 0.2% |
| הלמן אלדובי | 11.86% | 0.35% |
| מנורה מבטחים | 11.74% | 0.2% |
| מיטב דש | 11.55% | 0.53% |
| פסגות | 11.37% | -0.02% |
| מגדל | 11.21% | 0.4% |
| הראל | 11.19% | 0.46% |
מקור: תשואות קרנות השתלמות במסלול הכללי, תחום שבפיקוח רשות שוק ההון (ראו סעיף מקורות), נבדק 16.10.2026.
הממוצע השנתי בשוק עמד ב-2019 על 13.13%, כך שמור עקפה אותו ביותר מ-8.9 נקודות אחוז. נקודת אחוז היא פשוט ההפרש בין שני אחוזים. אם קופה אחת הרוויחה 22% וקופה אחרת 13%, ההפרש הוא 9 נקודות אחוז. זה נשמע קטן על הנייר, אבל בשקלים זה כבר סיפור אחר.
בינואר 2020 התמונה חזרה על עצמה. מור הציגה 2.3% בחודש אחד, מול ממוצע שוק של 0.5%. פסגות אפילו סיימה את החודש בירידה קלה של 0.02%. כלומר, היתרון של מור לא היה אירוע חד פעמי של סוף שנה.
על חיסכון של 120,000 שקל, ההבדל בין מור להראל ב-2019 הגיע ליותר מ-13,000 שקל בשנה אחת. קחו זוג מורים מחיפה, בני 38, עם שני ילדים בבית ספר יסודי. לשניהם יחד יש 120,000 שקל בקרנות השתלמות במסלול הכללי. הכסף הזה מיועד לשיפוץ המטבח בעוד כמה שנים, או לרכב משפחתי.
| הגוף המנהל | תשואה בשנת 2019 | רווח על 120,000 שקל | יתרה בסוף השנה |
|---|---|---|---|
| מור | 22.07% | 26,484 שקל | 146,484 שקל |
| אלטשולר שחם | 15.26% | 18,312 שקל | 138,312 שקל |
| הפניקס | 12.84% | 15,408 שקל | 135,408 שקל |
| הראל | 11.19% | 13,428 שקל | 133,428 שקל |
ההפרש בין הקצה העליון לתחתון: 13,056 שקל באותה שנה.
מה זה אומר בפועל בשביל אותו זוג? אם הכסף היה אצל מור, הם היו מתחילים את 2020 עם 146,484 שקל. אצל הראל, עם 133,428 שקל. ההפרש לא נעלם בסוף השנה. הוא נשאר בקרן וממשיך לצבור תשואה בשנים הבאות. זה מה שנקרא ריבית דריבית: רווח שמרוויח רווח.
אבל יש צד שני למטבע. גוף שמרוויח הרבה יותר מהשוק בשנה טובה, לוקח בדרך כלל יותר סיכון. אותו זוג צריך לשאול את עצמו אם הוא יכול לישון בשקט גם בשנה שבה הקופה יורדת בחדות. על השאלה הזו בהמשך.
בחצי הראשון של 2020, כשרוב הגופים ירדו בחדות, מור ואלטשולר שחם הציגו תשואה חיובית. 2020 הייתה שנה יוצאת דופן. נגיף הקורונה גבה את חייהם של מאות אלפים בעולם. רוב המדינות נכנסו לסגרים ממושכים, ומערכות הבריאות התקשו לעמוד בעומס.
גם הכלכלה הישראלית נפגעה קשות. עשרות אלפים איבדו את מקום העבודה. עצמאים רבים קרסו. עובדים רבים יצאו לחופשה ללא תשלום, וחלקם פוטרו בהמשך. החשש ממשבר כלכלי, ובפועל המשבר עצמו, הוביל לתנודות חריגות בשוק ההון. רוב הגופים ספגו הפסדים כבדים, אבל שניים בלטו לטובה.
| הגוף המנהל | תשואה מצטברת ינואר עד יוני 2020 |
|---|---|
| הלמן אלדובי | -40% |
| מיטב דש | -30.5% |
| אי. בי. אי | -29% |
| אנליסט | -28% |
| אלטשולר שחם | 21% |
| מור | 44% |
מקור: נתוני תשואה שפורסמו לגופים המנהלים לתקופה 01/2020 עד 06/2020, נבדק 16.10.2026.
מי שרוצה להבין מה נכון לעשות עם המסלול בתקופה כזו, יכול לקרוא על השאלה האם לשנות מסלול השקעה בעקבות הקורונה. התשובה שם רלוונטית לכל משבר, לא רק לזה.
באפריל 2020 הניבו קופות הגמל הכלליות של מור 7.11%, מול 5.59% באלטשולר שחם. זה היה החודש שבו השוק התחיל להתייצב מעט אחרי הנפילה של מרץ. נכון לאותו חודש, מור הגיעה לתשואה מצטברת של 14.27% מתחילת השנה. אצל אלטשולר שחם התשואה המצטברת הייתה נמוכה בהרבה.
באפריל ובמאי שני הגופים הציגו נתונים חזקים במיוחד. הם ניצלו הזדמנויות שנוצרו כשהשווקים התחילו להתאושש. מי שקנה מניות כשהן היו זולות, נהנה מהעלייה שבאה אחר כך.
בתחילת המשבר החליטה מור לקצץ כעשרים אחוזים משכר המנכ"לים הבכירים, שהם גם בעלי השליטה בחברה. הצעד הזה נבע מחוסר הוודאות בשוק ומהרצון להימנע מטלטלה בחברה. הוא היה חלק ממגמה רחבה, שבה חברות רבות התאימו את עצמן למצב החדש.
באותם ימים קשה היה לנחש איך מור תעבור את המשבר. ירידות חדות בתשואה היו עלולות לסתום את הגולל על הפעילות שלה. רבים טענו שהחברה לא תצליח לשמור על תשואה גבוהה כשתגדל, ושהקורונה עלולה לפגוע בה אנושות. בפועל, לפחות בחצי הראשון של השנה, קרה ההפך.
עם זאת, האפשרות של גל שני של הנגיף, והשמועות על משבר כלכלי נוסף, עלולות היו להביא ירידות נוספות. השאלה אם מור תצליח לעבור גם משבר שני באותה הצלחה נשארה פתוחה.
שלושה גורמים הסבירו את רוב היתרון של מור, וכולם קשורים לגודל החברה ולסגנון ההשקעה שלה. אף אחד מהם לא היה סוד, אבל השילוב שלהם יצר תוצאה שקשה לגופים הגדולים לשחזר. הנה הם:
במסלול המנייתי של הגמל רשמה מור ב-2019 כ-50%, כמעט כפול מממוצע של כ-25% אצל המתחרות. אפיק מנייתי הוא החלק בקופה שמושקע במניות, להבדיל מאג"ח או מפיקדונות. מניות עולות ויורדות חזק יותר משאר האפיקים. כשבוחרים אותן נכון, ההבדל בתשואה מורגש מאוד.
גם ב-2020, למרות הקורונה, ההצלחה באפיק הזה המשיכה. קופות הגמל שיקפו תשואות גבוהות, בין השאר בזכות ההנפקות הפרטיות שיפורטו מיד.
גוף שמנהל מעט כסף יכול לקנות ולמכור בלי להזיז את המחיר בשוק. חשבו על סירת מנוע קטנה מול מכלית נפט. הסירה מסתובבת בשנייה. המכלית צריכה קילומטרים כדי לשנות כיוון.
כשגוף ענק רוצה לקנות מניה של חברה קטנה, הקנייה שלו עצמה מקפיצה את המחיר. כשהוא רוצה למכור, הוא מוריד אותו. לגוף קטן אין את הבעיה הזו. בתחילת דרכה מור יכלה לסחור בגמישות, בזמן שכסף חדש זרם אליה. האתגר שלה היה לשמור על אותה גמישות גם כשתנהל סכומים גדולים.
הנפקה פרטית היא הצעה של מניות לקבוצה מצומצמת של משקיעים, ולא לציבור הרחב. בדרך כלל אלה הנפקות ייחודיות לגופים קטנים, ואין להן גישה ישירה מהציבור. כשהחברה שמנפיקה עולה מהר בשווי, מי שקנה בהנפקה נהנה מזינוק חד.
הזינוק הזה התבטא במיוחד בקופות גמל ובקרנות השתלמות. בגוף קטן, השקעה מוצלחת אחת תופסת חלק גדול מהקופה, ולכן משפיעה יותר על התשואה הכוללת. בגוף ענק, אותה השקעה הייתה נבלעת בים של נכסים אחרים. השילוב של שלושת הגורמים הסביר את התשואה של 2019, וככל הנראה גם את 2020.
מור קיבלה נפח פעילות בתחום הגמל רק ב-2019, כשרכשה את פעילותה של אינטר-גמל. מור לא הייתה גוף ותיק בשוק ההון. בגלל שהיא שחקן חדש, נתוני התשואה שלה מהשנה הקודמת התחילו להתפרסם רק בתחילת 2020. אינטר-גמל עצמה הייתה חברה קטנה. עיקר הפעילות שלה היה קופות גמל שמחקות את מדדי השוק.
השקעה פאסיבית מחקה מדד קיים, והשקעה אקטיבית מנסה לנצח אותו. אינטר-גמל הייתה גוף פאסיבי. היא לא ניסתה לבחור מניות מנצחות, אלא פשוט קנתה את מה שיש במדד. בזכות זה היא יכלה לגבות דמי ניהול נמוכים. ההבדל בין שתי הגישות מתחלק לשני חלקים:
מור הצהירה על ניהול של מומחים שמביא תשואות גבוהות מהרגיל. כלומר, הפעילות שקנתה הייתה שונה לגמרי מהדרך שבה בחרה לנהל אותה. מי שרוצה להכיר את כל הסוגים, יכול לעיין בסקירה על אפיקי השקעה השונים.
הירידה בשער הדולר פגעה ברווחים של השקעות שמחקות מדדים התלויים בדולר. זו הייתה הבעיה של אינטר-גמל. כשאתם מחזיקים מניות אמריקאיות, הן שוות דולרים. אם הדולר נחלש מול השקל, הדולרים האלה שווים פחות שקלים.
לדוגמה: נניח שהשקעתם 10,000 שקל במדד אמריקאי, והמדד לא זז בכלל. אם הדולר נחלש ב-10% מול השקל, ההשקעה שווה עכשיו בערך 9,000 שקל. לא קרה כלום במניות, ובכל זאת הפסדתם.
מור ניסתה לבנות השקעה שלא תלויה בדולר. במקום להיצמד למדדים זרים, היא פנתה להנפקות פרטיות. הצעדים האלה נתנו לה דריסת רגל בשוק. כך הפכה מחברה שקנתה פעילות שולית לשחקן שמתחרה בגופים הגדולים.
עיקר הפעילות של מור הוא ניהול קרנות נאמנות, ולצידו פעילות בגמל ובקרנות גידור. כל תחום משרת סוג אחר של חוסך, ויש לו קצב אחר של כסף. אלה שלושת התחומים:
מי שמתלבט אם לנהל את הכסף בקרן או בתיק אישי, ימצא השוואה מפורטת במאמר על ניהול תיקים בבית השקעות ולמי זה מתאים.
מח"מ הוא משך החיים הממוצע של הכסף אצל הגוף המנהל. בקרנות נאמנות ובתיקי השקעות הכסף יכול לצאת מהר. משקיע מוכר יחידות ביום שהוא רוצה. בגמל ובקרנות השתלמות הכסף נשאר שנים ארוכות, לפעמים עשרות שנים.
מח"מ ארוך נותן לגוף המנהל שקט. הוא יכול לתכנן השקעות לטווח רחוק בלי לפחד שהכסף ייעלם מחר. זו אחת הסיבות שתחום הגמל היה חשוב למור. הוא איפשר לה לעבוד מול לקוחות באופן ישיר, ולאורך זמן.
באסטרטגיית לונג - שורט הקרן קונה מניות שהיא צופה שיעלו, ומוכרת בחסר מניות שהיא צופה שירדו. מכירה בחסר פירושה מכירה של מניה שאולה, בתקווה לקנות אותה בחזרה בזול יותר. אם המניה ירדה, הקרן מרוויחה את ההפרש.
המטרה היא להרוויח גם כשהשוק יורד, לא רק כשהוא עולה. זה נשמע מושלם, אבל הסיכון קיים בשני הכיוונים. אם המניה שמכרו בחסר דווקא עולה, ההפסד יכול להיות גדול. לכן קרנות כאלה מתאימות בדרך כלל למשקיעים מנוסים.
שנה או שנתיים של תשואה חריגה אינן מספיקות כדי לקבוע שגוף מנצח את השוק לאורך זמן. זו השאלה החשובה ביותר לגבי מור. 2019 שיקפה יותר מכל את היתרון של חברה צעירה וקטנה, עם מעט כסף ומעט נכסים. 2020 לא שינתה את התמונה מהיסוד. מור תפסה בהדרגה מקום של גוף מוביל, והפכה למתחרה עיקשת של אלטשולר שחם.
אבל בלי נתונים של שלוש שנים לפחות, השוואה רצינית בין שני הגופים לא יכולה להגיע למסקנה חותכת. יש שני תרחישים אפשריים:
בזמן הפרסום המקורי, מור עדיין פעלה כחברה קטנה עד בינונית. רק הזמן יגיד איזה מהתרחישים יתממש. מי שרוצה לראות איך גופים אחרים נמדדו לאורך שנים, יכול להשוות במאמר על בית השקעות מומלץ בין פסגות, אלטשולר שחם ומיטב דש.
תנודתיות מראה כמה חזק הקופה קופצת למעלה ולמטה בדרך לתשואה. שתי קופות יכולות לסיים חמש שנים עם אותה תשואה ממוצעת. אחת עלתה בשקט כל שנה. השנייה קפצה 40% למעלה ונפלה 30% למטה. על הנייר הן שוות. בחיים האמיתיים, הן שונות מאוד.
הקשר בין סיכון לתשואה נקרא יחס סיכון-תשואה. אם גוף מרוויח יותר אבל גם קופץ הרבה יותר, ייתכן שהוא פשוט לוקח יותר סיכון. זה לא רע בהכרח. זה רק אומר שזה מתאים לחוסכים מסוימים יותר מאחרים. בן 30 שלא צריך את הכסף עשרים שנה יכול לסבול קפיצות. בת 60 שעומדת לפרוש, פחות.
תשואה גבוהה בשנה אחת היא סיבה לבדוק, לא סיבה לעבור מיד. הסיפור של מור הוא דוגמה מצוינת. מי שראה את 22.07% ב-2019 היה עלול לרוץ להעביר את כל החיסכון. לפני צעד כזה, כדאי לעבור על כמה בדיקות פשוטות:
חשוב לזכור שמעבר בין קרנות השתלמות או קופות גמל אינו פוגע בוותק ובהטבות המס. עם זאת, מעבר בתזמון לא נכון יכול לפספס תקופה טובה בגוף הקודם. מי שמעדיף שמישהו אחר ינהל עבורו את ההחלטות, יכול לקרוא על תיק השקעות מנוהל ומה מקבלים בו.
הטעות הנפוצה ביותר היא לעבור לגוף שהיה הכי טוב בשנה האחרונה, בדיוק כשהיתרון שלו מתחיל להישחק. כשגוף מצליח, כסף חדש זורם אליו. ככל שהוא מנהל יותר כסף, קשה לו יותר לשמור על הגמישות שהביאה את ההצלחה. אלה הטעויות שחוזרות שוב ושוב:
אלה השאלות שחוסכים שואלים הכי הרבה על מור ועל ההשוואה לאלטשולר שחם. התשובות מבוססות על הנתונים שהוצגו במאמר, ואינן המלצה לגוף מסוים.
מור נכנסה לתחום הגמל ב-2019, דרך רכישת הפעילות של אינטר-גמל. לפני כן היא התמקדה בעיקר בניהול קרנות נאמנות. אינטר-גמל הייתה גוף קטן שהציע קופות פאסיביות עם דמי ניהול נמוכים.
במסלול הכללי של קרנות ההשתלמות רשמה מור 22.07%, ואלטשולר שחם 15.26%. ממוצע השוק באותה שנה היה 13.13%. במסלול המנייתי של הגמל הפער היה גדול עוד יותר: כ-50% למור מול ממוצע של כ-25% אצל המתחרות.
בחצי הראשון של 2020 דווחה למור תשואה של 44%, הגבוהה ביותר בין הגופים שהושוו. אלטשולר שחם הגיעה ל-21%. הלמן אלדובי, מיטב דש, אי. בי. אי ואנליסט ירדו באותה תקופה בין 28% ל-40%.
גוף קטן יכול לקנות ולמכור מהר בלי להשפיע על מחירי המניות. בנוסף, השקעה מוצלחת אחת תופסת אצלו חלק גדול מהקופה. כשהגוף גדל, שני היתרונות האלה נחלשים.
אי אפשר לקבוע זאת לפי שנה או שנתיים של נתונים בלבד. כדאי להשוות את אותו מסלול לאורך שלוש עד חמש שנים, לבדוק דמי ניהול ותנודתיות, ולהתאים את רמת הסיכון לגיל ולמטרה של החיסכון.
מבחינת המספרים של 2019 ותחילת 2020, מור הפכה למתחרה אמיתית של אלטשולר שחם ואף עקפה אותה. היא סיימה את 2019 עם 22.07% במסלול הכללי, הובילה בינואר 2020 עם 2.3%, ובחצי הראשון של 2020 הגיעה ל-44%. אלה מספרים יוצאי דופן בכל קנה מידה.
אבל ההצלחה הזו נשענה במידה רבה על יתרונות של גוף קטן: גמישות במסחר, אפיק מנייתי אגרסיבי והנפקות פרטיות. השאלה האמיתית היא מה יקרה כשמור תנהל סכומים גדולים. רק נתונים של שלוש שנים ויותר, כולל תנודתיות, יוכלו לענות עליה. עד אז, מי שחוסך בקרן השתלמות או בקופת גמל עדיף שיבחן את המסלול שלו לאורך זמן, ולא יחליט לפי כותרת של שנה אחת.
נתוני התשואה של קופות גמל וקרנות השתלמות מתפרסמים תחת פיקוח של גופים רשמיים. אלה הגופים שהעמודים שלהם רלוונטיים לבדיקת הנתונים והפיקוח שהוזכרו במאמר.
כל המקורות נבדקו ב-16.10.2026.