פורסם: 28.04.2020 · עודכן: 29.09.2026 · 5 דקות קריאה
בקצרה
ארביטראז' הוא מצב שבו אותו נכס בדיוק נסחר בשני מקומות במחיר שונה, ואפשר לקנות ולמכור אותו באותו רגע ולנעול את ההפרש. התנאי המחייב הוא מסחר בו-זמני: אם הקנייה והמכירה לא מתבצעות במקביל, נכנס סיכון מחיר והעסקה כבר אינה ארביטראז'. שלוש הצורות הנפוצות הן פער בין מדד לבין החוזים והאופציות עליו, פער בין מניה לבין אופציה שניתן להמיר למניה, ופער בין שתי בורסות בנייר דואלי כמו מניה שנסחרת גם בתל אביב וגם בניו יורק. בנייר דואלי ישראלי-אמריקאי חלון החפיפה הוא בערך שעה ביום, בימים שני עד חמישי, מרגע פתיחת המסחר בניו יורק ועד סגירת המסחר בתל אביב. הפערים היום קטנים מאוד ונסגרים בשניות בידי מערכות ממוחשבות, ולכן נדרש הון גדול כדי שהרווח יכסה את עמלות המסחר.
מה זה ארביטראז' ולמה הוא נחשב רווח בלי סיכון
השיעור הראשון בכל קורס השקעות אומר שסיכוי שווה סיכון, וארביטראז' הוא החריג היחיד שמחזיק מים. בכל עסקה רגילה בשוק ההון הרווח מגיע כתמורה על לקיחת סיכון: קונים נכס, ממתינים, ומקווים שהמחיר יעלה. בארביטראז' אין המתנה ואין תקווה. יש פער מחיר שקיים כאן ועכשיו בין שני מקומות שבהם נסחר אותו נכס בדיוק, וסוחר שמסוגל לפעול בשני המקומות בו-זמנית נועל את ההפרש.
המילה מופיעה בהקשרים רבים, מהמרת מטבעות ועד סחורות, והרעיון תמיד זהה. לפעמים אותה מניה נסחרת בשתי בורסות במחירים שונים. לפעמים אותו נכס נסחר באותה בורסה תחת שני מכשירים שונים, והתמחור שלהם לא מסתדר זה עם זה.
ההבדל בין ארביטראז' לבין מסחר רגיל
ההבדל כולו נמצא בציר הזמן, לא בגודל הרווח. סוחר רגיל קונה היום ומוכר מחר, ובין שתי הפעולות הוא חשוף לכל מה שיקרה בשוק - דוח כספי מאכזב, החלטת ריבית, מלחמה, או פשוט חוסר קונים במחיר שהוא רוצה. בארביטראז' הקנייה והמכירה הן אירוע אחד. ברגע שהעסקה נסגרה, הרווח ידוע במדויק ואין שום תרחיש עתידי שיכול לשנות אותו.
לכן ההגדרה המחייבת מסחר מקביל אינה עניין של מילים. בלי בו-זמניות אי אפשר לקבע את הרווח, צריך לנחש את המחיר בעוד יום או שבוע, ומה שנשאר הוא ספקולציה רגילה עם שם מכובד.
איך נראה פער ארביטראז' בפועל - דוגמה במספרים
הדוגמה הקלאסית היא פער בין מחיר המניה בשוק לבין מחיר הקנייה העתידית שלה. נניח שמניה נסחרת בבורסה במחיר של 30 שקלים. במקביל קיים בשוק מכשיר של קנייה עתידית, שמאפשר לקנות או למכור את אותה מניה בעוד כמה שבועות במחיר של 33 שקלים. נוצר כאן פער של 3 שקלים למניה, וכל מי שיכול לבצע את שתי הפעולות באותו רגע נועל אותו.
הסוחר קונה את המניה בשוק ב-30 שקלים, ובאותה שנייה מוכר את המניה העתידית ב-33 שקלים. הוא כבר לא צריך לדעת מה יקרה למחיר. אם המניה תעלה ל-50 או תרד ל-10, שתי הרגליים של העסקה מקזזות זו את זו, וההפרש נשאר בכיס.
מרכיב העסקה
סכום למניה
קניית המניה בשוק
30 שקלים
מכירת הקנייה העתידית
33 שקלים
פער ברוטו
3 שקלים
רווח על 1,000 מניות, לפני עמלות
3,000 שקלים
מהפער הזה עוד יורדות עמלות הקנייה, עמלות המכירה ועלות ההחזקה עד מועד המימוש.
למה הפער הזה קיים בכלל
פער ארביטראז' הוא כמעט תמיד תוצאה של חוסר סנכרון רגעי בין שני שווקים, לא של טעות של מישהו. הזרמת פקודה גדולה בצד אחד, הפרש בנזילות בין שני המכשירים, או פשוט שנייה שבה הציטוט בצד אחד עוד לא התעדכן - כל אלה יוצרים חלון קצרצר. ככל שהשוק משוכלל ונזיל יותר, החלון צר יותר.
ארביטראז' על המדד - הצורה הנפוצה ביותר
רוב פעילות הארביטראז' בישראל מתרחשת סביב מדד מוביל ולא סביב מניה בודדת. הרעיון פשוט: מצד אחד יש את סל המניות שמרכיב את המדד, ומצד שני יש אופציות וחוזים על המדד, שהם למעשה תמחור של אותו סל עצמו למועד עתידי. כששני התמחורים מתרחקים זה מזה, נוצרת הזדמנות.
הדוגמה המוכרת היא מדד תל אביב 35, שנקרא בעגה המקצועית מעו"ף, והאופציות הנסחרות עליו. אם המניות שמרכיבות את המדד זולות יותר מהמחיר שמגולם באופציות, סוחר יכול לקנות תעודת סל העוקבת אחרי המדד, או אפילו לקנות את 35 המניות בפועל במשקלים הנכונים, ובמקביל למכור אופציות על המדד.
למה הפערים על המדד כל כך קטנים
בזירת המדד פועלים גופים גדולים עם מערכות ממוחשבות, ולכן כל פער נסגר כמעט מיד. עשרות שחקנים מנטרים את אותו מדד באותו רגע, וברגע שמישהו קונה את הסל הזול ומוכר את היקר, שתי הפעולות עצמן דוחפות את המחירים זה לעבר זה עד שהפער נעלם. זו בדיוק הסיבה שמחירי המדד והנגזרים עליו נשארים מסונכרנים - הארביטראז'רים הם שמחזיקים אותם ככה.
למשקיע שמחזיק קרן מחקה על המדד זו למעשה בשורה טובה: הפעילות הזו היא שמבטיחה שהמחיר שהוא רואה על המסך משקף את שווי הסל האמיתי.
ארביטראז' באמצעות המרה
כשחברה מנפיקה גם מניות וגם אופציות שניתן להמיר למניה, לפעמים העלות הכוללת של דרך ההמרה נמוכה ממחיר המניה בשוק. חברות רבות מנפיקות יחד עם המניות גם כתבי אופציה, שמקנים זכות לקבל מניה תמורת תשלום נוסף שנקבע מראש ונקרא מחיר ההמרה. החישוב פשוט: מחיר האופציה בשוק, ועוד מחיר ההמרה, מול מחיר המניה עצמה.
אם הסכום של השניים נמוך ממחיר המניה, יש פער. אפשר למכור בחסר את המניה בשוק, ובמקביל לקנות את האופציה ולהמיר אותה למניה שתשמש לסגירת המכירה. שוב, אותה מניה בדיוק בשני מסלולים, בשני מחירים. נושא כתבי האופציה קשור ישירות למבנה ההנפקה של החברה, ומי שרוצה להבין את הרקע יכול לקרוא על ההבדלים בין הנפקה פרטית לציבורית.
מסלול לקבלת מניה אחת
עלות
קניית האופציה בשוק
4 שקלים
מחיר ההמרה למניה
18 שקלים
סך הכל דרך ההמרה
22 שקלים
מחיר המניה בשוק
24 שקלים
פער לניצול
2 שקלים
המספרים כאן להמחשת החישוב בלבד.
מה מצמצם את הפער במסלול ההמרה
שלושה דברים אוכלים את הפער בין הרגע שזיהיתם אותו לרגע שהכסף בחשבון. הם קטנים כל אחד לחוד, וביחד הם יכולים להפוך רווח לגירעון:
עמלות קנייה ומכירה בשתי הרגליים של העסקה, וכן דמי טיפול בהמרה עצמה.
עלות המכירה בחסר, כלומר דמי ההשאלה שגובים על המניות שלוו לצורך הפעולה.
נזילות דלה באופציה, שגורמת לכך שברכישה בכמות גדולה המחיר עולה תוך כדי הקנייה.
ניירות ערך דואליים - חלון של שעה ביום
נייר דואלי הוא נייר שנסחר בשתי בורסות או יותר, אך רק בשעות החפיפה ביניהן אפשר לדבר על ארביטראז'. הדוגמה המוכרת בישראל היא מניית טבע, שנסחרת גם בבורסה בתל אביב וגם בבורסה בניו יורק. אותה חברה, אותו נייר, שני מקומות מסחר.
הבעיה היא שעות. במשך רוב היום, כשהמסחר בתל אביב פתוח, ניו יורק עדיין סגורה, וכשניו יורק נפתחת תל אביב כבר בדרך לסגירה. בפועל נותר חלון של כשעה ביום, בימים שני עד חמישי, שבו שתי הבורסות פתוחות יחד. רק בשעה הזו אפשר לקנות בצד אחד ולמכור בצד השני באותה שנייה. הרחבה על מבנה הניירות האלה נמצאת בסקירה על מניות דואליות.
מה קורה אחרי שהעסקה נסגרה
גם כשהמחירים ננעלו, המניות עצמן עדיין צריכות לעבור מבורסה לבורסה. אם המניות נקנו בתל אביב ונמכרו בניו יורק, צריך להעביר אותן פיזית בין מערכות הסליקה כדי להשלים את המכירה בחסר. ההעברה הזו מבוצעת על ידי הברוקר, לוקחת זמן ועולה כסף, והעלות הזו יורדת ישירות מהפער.
לכן שני סוחרים שראו בדיוק את אותו פער יכולים לסיים את היום בתוצאות שונות לגמרי - הכל תלוי בעמלות שהם משלמים ובמהירות שבה הברוקר שלהם מסוגל לפעול.
טעויות נפוצות
הטעות השכיחה ביותר היא להניח שכל נייר דואלי מייצר הזדמנות ארביטראז' לאורך כל היום. הוא לא. מחוץ לשעת החפיפה, מי שקונה בתל אביב בכוונה למכור בניו יורק בערב לוקח סיכון מלא על כל מה שיקרה למחיר בינתיים, כולל פערי שער חליפין.
קורלציה גבוהה אינה ארביטראז'
שתי מניות שנעות יחד הן עדיין שתי מניות שונות, וכל עוד המוצר אינו זהה אין ארביטראז'. הטעות הזו נפוצה בעיקר בשני מצבים: שתי חברות מאותו ענף שמחיריהן נעים כמעט במקביל, ושתי חברות שהודיעו על מיזוג ועדיין לא התאחדו בפועל.
אפשר בהחלט להרוויח ממסחר כזה, ויש אסטרטגיות שלמות שמבוססות עליו, אבל הן נושאות סיכון אמיתי. המיזוג יכול להתבטל, הענף יכול להיפרד לשני כיוונים, והקורלציה ההיסטורית אינה התחייבות. מי שמתחיל ורוצה להבין קודם את היסודות, ימצא בסיס טוב בסקירה על השקעות במניות למתחילים.
התעלמות מעלות ההון
גם עסקה שנעולה לגמרי דורשת כסף שיושב בצד עד המימוש, וגם לכסף הזה יש מחיר. אם הרגל השנייה נסגרת רק בעוד שישה שבועות, ההון תפוס שישה שבועות. סוחר שמימן אותו באשראי משלם ריבית, וסוחר שמימן אותו מכספו ויתר על התשואה שהכסף היה יכול לייצר במקום אחר.
כמה באמת אפשר להרוויח - חישוב על תיק אמיתי
הפער האופייני היום נמדד באגוריות, ולכן הרווח נקבע כמעט כולו על ידי גודל ההון ולא על ידי חוכמת הסוחר. קחו זוג בני 32 משכירים דירה בפתח תקווה, מכניסים יחד 21,000 שקלים בחודש, מפרישים 3,000 שקלים בחודש לחיסכון ומחזיקים תיק ניירות ערך של 90,000 שקלים. נניח שהם זיהו פער של 0.2 אחוז בנייר דואלי והצליחו לפעול בשתי הבורסות באותו רגע.
פרמטר
תיק של 90,000 שקלים
הון של 5 מיליון שקלים
פער ארביטראז' של 0.2 אחוז
180 שקלים
10,000 שקלים
עמלות בשתי הרגליים (הערכה)
120 שקלים
1,500 שקלים
רווח נקי בעסקה אחת
60 שקלים
8,500 שקלים
אחוז מהעמלה שנשאר בכיס
33 אחוז
85 אחוז
המספרים ממחישים את העיקרון: אותו פער בדיוק, תוצאה אחרת לגמרי.
בפועל, אצל הזוג הזה 60 שקלים על עסקה שדרשה מעקב, תזמון ושתי פקודות בו-זמניות אינם עסקה טובה. אותם 3,000 שקלים חודשיים שהם מפרישים יעשו יותר בהפקדה שקטה למוצר עוקב מדד מאשר בניסיון לצוד פערים. מי שמחפש מקום לכסף קצר טווח בזמן שהוא ממתין להזדמנות, ימצא הסבר על קרן כספית שקלית.
למה כמעט כל הפערים נעלמים תוך שניות
רוב פערי הארביטראז' היום נסגרים על ידי מחשבים, לפני שאדם בכלל הספיק לראות אותם על המסך. מערכות מסחר אלגוריתמיות סורקות בו-זמנית אלפי ניירות בעשרות זירות, מזהות אי-התאמה במיליוניות השנייה ושולחות פקודות אוטומטית. מולן, סוחר אנושי שמקליק ידנית מגיע תמיד מאוחר.
זו גם הסיבה שהפערים שנשארים הם זעירים. השוק הגיע לנקודת שיווי משקל שבה הפער נסגר בדיוק ברמה שבה הרווח מכסה את העלויות של השחקן המהיר ביותר, ולא אגורה מעבר לזה. ובכל זאת, מדי יום נוצרות אפשרויות חדשות, בעיקר בניירות פחות נזילים ובשעות תנודתיות, וסוחר מיומן עם תשתית מתאימה יכול להפיק מהן תועלת, גם אם קטנה.
איפה עוד נשארו פערים
ככל שהנייר פחות נזיל ופחות מסוקר, הסיכוי לפער גדול יותר - וגם הסיכון לתקוע בו כסף. ניירות בעלי מחזור מסחר נמוך, מכשירים חדשים יחסית וזירות משניות הם המקומות שבהם המערכות הממוחשבות פחות פעילות. החיסרון ברור: אם אין קונים בצד השני, אי אפשר לסגור את הרגל השנייה, וכל הרעיון של עסקה נטולת סיכון מתפרק.
מה זה אומר למשקיע הפרטי
לרוב המשקיעים הפרטיים ארביטראז' אינו אסטרטגיה מעשית, אלא כלי להבנה של איך השוק עובד. ההבנה הזו שווה כסף: היא מסבירה למה תעודת סל לא מתרחקת מהמדד, למה מחיר מניה דואלית בתל אביב מתיישר מול ניו יורק, ולמה מכשירים שמשקפים את אותו נכס אמורים לעלות בערך אותו דבר.
מי שנתקל בהצעה להשקעה שמבטיחה "רווח בלי סיכון", כדאי שישאל שלוש שאלות: האם שתי הפעולות מתבצעות באמת באותו רגע, האם מדובר באותו נכס בדיוק, ומה סך העמלות בשתי הרגליים. אם אחת התשובות לא ברורה, זו אינה עסקת ארביטראז'. מי שרוצה חשיפה לשווקים הגדולים בדרך פשוטה יותר, ימצא בסקירות על מדד S&P 500 ועל מדד הדאו ג'ונס נקודת פתיחה נוחה בהרבה.
שאלות נפוצות
להלן התשובות לשאלות שחוזרות הכי הרבה בנושא ארביטראז' במניות. הן מסכמות את העקרונות שהוצגו למעלה בקצרה.
האם ארביטראז' באמת נטול סיכון?
מבחינת מחיר הנכס כן, מבחינה תפעולית לא. כשהקנייה והמכירה מתבצעות באותו רגע, תנועת המחיר כבר לא משפיעה. מה שנשאר זה סיכון ביצוע: פקודה שלא נקלטה, נזילות שנעלמה באמצע, עמלה גבוהה מהצפוי או תקלת מערכת.
כמה כסף צריך כדי שזה ישתלם?
אין סף רשמי, אבל הכלל הוא שהפער באחוזים חייב להיות גדול משמעותית מסך העמלות באחוזים. כשהפערים נמדדים בעשיריות האחוז, הדבר מחייב עסקאות בהיקף של עשרות ומאות אלפי שקלים כדי שיישאר משהו בכיס.
האם משקיע רגיל יכול לסחור במקביל בתל אביב ובניו יורק?
טכנית אפשר, בתנאי שיש חשבון שמאפשר מסחר בשתי הזירות ויכולת מכירה בחסר. מעשית, הפער בין מהירות התגובה של אדם לבין מהירות התגובה של מערכת ממוחשבת הופך את זה לקרב לא שוויוני.
איפה בודקים מחירים ודיווחים של חברות דואליות?
נתוני המסחר והדיווחים הרשמיים של חברות בורסאיות מתפרסמים במערכת הדיווחים של הבורסה, מאיה. שם מופיעים הדוחות, ההודעות המיידיות והנתונים שעליהם נשען כל חישוב אמיתי.
מה ההבדל בין ארביטראז' לבין מסחר בקורלציה?
ארביטראז' דורש שיהיה מדובר באותו נכס בדיוק, וקורלציה עוסקת בשני נכסים שונים שנוטים לנוע יחד. הראשון נועל רווח, השני מהמר שהקשר ההיסטורי יימשך.
סיכום
ארביטראז' הוא הרעיון היחיד בשוק ההון שבו רווח נקבע מראש בלי חשיפה לתנועת מחיר, והוא מתקיים רק כשהקנייה והמכירה קורות באותו רגע על אותו נכס בדיוק. הוא מופיע בשלוש צורות עיקריות - מול מדד ונגזריו, דרך אופציות להמרה, ובניירות דואליים בשעות החפיפה בין הבורסות. בפועל הפערים היום זעירים ונסגרים במהירות בידי מערכות ממוחשבות, ולכן הערך העיקרי של הנושא למשקיע הפרטי אינו בניסיון ליישם אותו, אלא בהבנה שהוא המנגנון שמחזיק את מחירי השוק הגיוניים ומסונכרנים.
מקורות
המקורות שלהלן הם גופים רשמיים בלבד, ומהם נלקחו הנתונים והמונחים המופיעים במאמר. הדוגמאות המספריות בגוף המאמר הן חישובי המחשה ואינן ציטוט של מחיר שוק.
